הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
זאב אלקין
מנחם בן-ששון
יצחק בן ישראל
אלי אפללו
מיכאל נודלמן
רונית תירוש
יצחק גלנטי
צחי הנגבי
שלמה נגוסה מולה
מיכאל איתן
פ/3917/17
הצעת חוק השבת ומועדי ישראל, התסש''ח–2008
הגדרות
1.
בחוק זה –
"היתר מיוחד לפעילות מסחר" – היתר שיינתן למספר מצומצם ומוגבל של תחנות דלק, בתי מרקחת וחנויות מכולת קטנות.
"מוסדות ממלכתיים" – משרדי ממשלה, צה"ל וכוחות הביטחון, משרדי רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, נציגויות ישראל בחו"ל וכיוצא באלה.
"פעילות בילוי, תרבות ובידור" – פעילות מסעדות, בתי בילוי, תיאטראות, בתי קולנוע, מוזיאונים וכיוצא באלה.
"פעילות תעשייה ומסחר" – פעילות של ייצור, סחר ומתן שירותים, ובכלל זה פעילותם של מפעלי תעשייה, בנקים, חנויות, רשתות הפצה, קניונים וכיוצא באלה (תהא דרך התארגנותם המשפטית אשר תהא, ויהא מקומם הגיאוגרפי אשר יהא).
"שבת" – משעת כניסת השבת, בעת שקיעת החמה ביום ששי, ועד צאתה, בצאת הכוכבים ביום השבת והכול על פי לוח הזמנים שיפורסם על ידי הרבנות הראשית לישראל.
השבת כיום מנוחה
2.
השבת היא יום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל.
הזכות לשבות בשבת
3.
(א) אין לפגוע בזכותו של עובד יהודי לשבות בשבת ובזכותו של עובד שאינו יהודי לשבות ביום המנוחה הדתי שלו או ביום השבת, אלא על פי האמור בחוק זה.
(ב) אין להפלות אדם שבחר שלא לעבוד בשבת או ביום המנוחה הדתי שלו בשום עניין, לרבות העניינים המנויים בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–19881.
(ג) ככל שתתקיים העסקה בשבת, היא תיעשה על בסיס תורנות שבת. במקומות עבודה שיש בהם העסקה גם במסגרת שעות נוספות, תינתן לשומרי השבת העדפה באפשרות לעבוד שעות נוספות במהלך השבוע.
פעילות אסורה בשבת
4.
(א) ביום השבת לא תתאפשר פעילות תעשייה ומסחר.
(ב) ביום השבת לא תתאפשר פעילות של מוסדות ממלכתיים.
(ג) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו במקרים בהם ניתן היתר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית מכוח סעיף 12 בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א–19512, ערב כניסתו של חוק זה לתוקף. מקרים שיידונו על פי הסעיף האמור לאחר כניסתו של חוק זה לתוקף, יידונו בהתאם לעקרונות חוק זה.
פעילות מותרת בשבת
5.
(א) אין פוגעים בזכות לקיים ביום השבת פעילות בילוי, תרבות ובידור, ובלבד שזו תעשה בהקפדה על מסגרות של מיקום והגבלות רעש.
(ב) לא תתאפשר פעילות כאמור בשכונות עירוניות או ביישובים כפריים או קהילתיים שרוב משמעותי של תושביהם שומרי שבת.
(ג) גופים שיפעלו בשבת ישבתו יום אחר בשבוע, שייקבע לפי בחירתם.
חופש התנועה בשבת
6.
(א) אין לפגוע בחופש התנועה בשבת.
(ב) תחבורה ציבורית תופעל בשבת במתכונת מיוחדת ומופחתת, תוך שמירה מרבית על צביון השבת והגבלת הצורך לעבוד בה.
(ג) על אף האמור, יכול שנתיבי תנועה מקומיים ייסגרו למשך השבת, או שעות מסוימות בשבת, בשכונות עירוניות או ביישובים כפריים או קהילתיים שרוב משמעותי של תושביהם שומרי שבת.
ועדה לענייני שבת
7.
(א) מוקמת בזה ועדה לענייני שבת.
(ב) הוועדה תקבע את פרטי ההסדרים המצוינים בסעיפים 3(ד), 4 ו-5, ותכריע בסכסוכים העולים מהם.
(ג) בוועדה יכהנו חמישה חברים שישקפו עמדות ציבוריות רחבות. ארבעה מהם ימונו על ידי נשיא המדינה והם יבחרו חבר חמישי שישמש כיושב ראש הועדה.
(ד) תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה 4 שנים מיום מינויו.
(ה) תקופת כהונתו של יושב ראש הוועדה תהיה חמש שנים, אך ניתן לבחרו לתקופת כהונה נוספת.
ביצוע החוק ואכיפתו
8.
(א) הסמכות להתקין תקנות לביצועו של חוק זה בעניינים שאינם בסמכות הוועדה לענייני השבת ולאכיפתו של החוק מסורה לראש הממשלה.
(ב) ראש הממשלה ימנה ממונה על אכיפת חוק השבת.
(ג) הממונה יהיה אחראי לאכיפת החוק ויפרסם דוח שנתי על פעולתו. בדוח יפורטו בין היתר זהות מפֵרי החוק, היקף העבֵרות על החוק, העונשים שהוטלו על מפֵרי החוק ושיעור ריצויים בפועל. הדוח יהיה פתוח לעיון הציבור ויועבר לעיון מבקר המדינה.
(ד) העובר על הוראות חוק זה דינו קנס. כפל קנס יוטל בשל עברה חוזרת.
(ה) על פעילות תעשייה ומסחר שנעשתה בניגוד לאמור בסעיף 3 יוטל עיצום כספי בשיעור שומת הרווחים שהושגו בפעילות האסורה בשבת. חזרה ונשנתה הפעילות האסורה, יוטל עיצום כספי בשיעור כפול.
(ו)
(1) תובענה בשל הפרת הוראת סעיף 2 זה יכול שתוגש בידי אדם שזכותו לשבות בשבת הופרה.
(2) בתובענה של אדם בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא על המעביד חובת ההוכחה שפעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2.
(3) לא יפגע מעביד בעובד מחמת תלונתו או תביעתו בעניין חוק זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי חוק זה.
(ז) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר בני אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף – למעט שותף מוגבל – או חבר הנהלה, מנהל או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו וכי נקט כל האמצעים הנאותים למניעתה.
(ח) חוק זה אינו בא למעט, אלא להוסיף על כל אמצעי ענישה אחר הקיים כיום.
תחולה
9.
כל האמור בחוק זה יחול גם על מועדי ישראל, כהגדרתם בסעיף 18א בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–19483.
שמירת זכויות
10.
הוראות סעיפים 3 ו-5(ב) לחוק לא יחולו בשבתות בישוב שרוב משמעותי של תושביו אינם יהודים, אך יחולו בשינויים המחויבים, ביום המנוחה הדתי של רוב התושבים.
הוראות מעבר
11.
חוק זה בא להוסיף על זכות הנתונה לעובד על פי כל חוק, הסכם קולקטיבי, חוזה עבודה או נוהג.
תחילה
12.
הוראות סעיף 5(ב) ייכנסו לתוקפן ששה חודשים לאחר כניסת חוק זה לתוקף ובלבד שאישרה זאת הועדה לענייני השבת בדבר מידה ודרך יישומו של חוק זה.
דברי הסבר
הצעת החוק השבת (ומועדי ישראל) (להלן – הצעת חוק השבת) מבחינה בין פעילות מותרת (פעילות בילוי, תרבות ובידור ותחבורה ציבורית במתכונת מיוחדת ומופחתת) לבין פעילות אסורה (פעילות מוסדות ממלכתיים ופעילות תעשייה ומסחר, מלבד פעילות חיונית).
ההצעה נכתבה ברוח ההסדר המקיף והמפורט שגובש באחרונה באמנת גביזון-מדן, הסדר דומה בנקודות רבות למספר הצעות אחרות שהועלו בעשור האחרון בתחום השבת. ייחודה של ההצעה בהקמה של ועדה ארצית לענייני שבת ובמינוי ממונה על אכיפת החוק.
מטרת ההצעה לתת ביטוי בולט ומשמעותי לייחוד השבת בפרהסיה הישראלית. לייחודה של השבת בישראל יש רקע דתי, אך הצעת החוק נשענת על שלושה אדנים נוספים: תרבותי, סוציאלי-כלכלי, היסטורי-לאומי.
ברמה התרבותית: הניסיון הישראלי והגלובלי מלמד שבמקרים רבים תרבות הצריכה מביסה לא אחת חלופות אחרות לניצול זמן פנוי. כוונת ההצעה לאפשר קיומו של יום שבועי שיוקדש לתרבות, פנאי ובידור. לפיכך היא מבקשת למנוע את התרחבותה של הפעילות המסחרית-צרכנית מימי החולין אל יום השבת. הפעילות המסחרית המתנהלת כיום בשבת חדשה יחסית, והפסקתה איננה משנה נוהג ישראלי מושרש.
ברמה הסוציאלית-כלכלית: הפעילות המסחרית המתקיימת כיום בשבת פוגעת בשכבות מוחלשות- בעלי עסקים קטנים אינם יכולים להתחרות בגופים מסחריים גדולים המקיימים פעילות בשבת; עובדים (חילונים ודתיים) נאלצים לעבוד בשבת, אחרת יבולע להם במקום עבודתם. שיקולים מסוג זה הובאו בחשבון גם במדינות מערביות נוספות.
ברמה ההיסטורית-לאומית: לשבת ייחודיות בפרהסיה היהודית, הן אצל דתיים הן אצל חילונים, זה שנים רבות. ידועים דבריו של אחד העם, הוגה דעות ציוני-חילוני מובהק: "יותר מששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת על ישראל". הצעת חוק זו נועדה לשמר במדינה היהודית רכיב בסיסי של הזיכרון ההיסטורי והלאומי היהודי.
סעיף 2 הוא סעיף הצהרתי-עקרוני הנועד להדגיש את ייחודה של השבת כיום מנוחה ממלכתי.
סעיף 3 קובע את זכות העובד לשבות ביום המנוחה שלו, מבלי שיופלה בשל כך לרעה.
סעיפים 4−5 הם לב הצעת החוק. הם קובעים את ההבחנה בין פעילות מותרת בשבת (בילוי, תרבות ובידור) לפעילות אסורה בשבת (פעילות ממלכתית ופעילות מסחרית, מלבד חריגים אחדים; אשר יופעלו במתכונת מצומצמת). ההבחנה אינה נעשית מטעמים דתיים, אלא מטעמים תרבותיים, סוציאליים-כלכליים והיסטוריים- לאומיים. ההצעה מאפשרת הפעלת מוסדות חיוניים בשבת במתכונת מופחתת. מעבר לאמור מפורשות בחוק, מומלץ לנקוט צעדים כדי להקל על אנשים לבלות בשבת בלי לחללה, למשל על-ידי רכישת כרטיסים מוקדמת. כמקובל גם עתה, מומלץ להעביר במידת האפשר אירועים ספורטיביים (או אחרים) המתקיימים בשבת למוצאי-שבת או לימי חול. מוסדות יוכלו לקיים פעילות מסחרית במוצאי-שבת, אם ירצו בכך.
סעיף 6 עוסק בחופש התנועה בשבת, ומשמר את ההבחנה המקובלת בין נתיבי תנועה שונים. ראו: דין וחשבון של ועדת צמרת (הוועדה הציבורית לגיבוש המלצות בדבר מדיניות כוללת בענייני תחבורה בשבת ברחוב בר-אילן, בירושלים כולה ומחוצה לה, תשנ"ז). וכן: בג"צ 5016/96 ליאור חורב ו-4 אח' נ' שר התחבורה ו-23 אח',. פ"ד נא(4) 1). הסעיף מציע שינוי חשוב ביחס למצב הקיים, ומאפשר תחבורה ציבורית מופחתת ומוגבלת. הסעיף יאפשר חופש תנועה בשבת גם לאוכלוסיות חלשות.
סעיף 7 מבטא את הרצון להביא ליישום החוק בדרך של הסכמה רחבה. לשם כך מוקמת ועדה לענייני שבת שהרכבה ישקף את הבדלי העמדות באוכלוסייה בהיבט הרלוונטי.
סעיף 8 עוסק באכיפת החוק. ניסיון העבר מלמד כי קיימים לחצים מסחריים ואחרים להפרת ההסדרים בעניין יום המנוחה. אכיפת ההסדרים הקיימים לא הייתה מספקת. לפיכך הצעת החוק קובעת הסדרי אכיפה משמעותיים, במטרה להבטיח את מימוש הצעת החוק. סמכות התקינה מופקדת בידי ראש הממשלה כדי להבטיח את הראייה הממלכתית בתחום רגיש זה.
סעיף 9 מרחיב את תחולת החוק למועדי ישראל המנויים בפקודת סדרי השלטון והמשפט, וכוונתו לשמר בכך את המצב המקובל כיום. המועדים הם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וכן חג השבועות. מובן כי אין כוונה לפגוע בצביון המיוחד של יום הכיפורים, צביון שונה מצביונם של יתר המועדים המנויים בסעיף זה.
סעיף 10 קובע את אי תחולת החוק על יישובים שרוב משמעותי של תושביהם אינם יהודיים.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו בכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת (פ/427/17), חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/2543/17) וחבר הכנסת יולי אדלשטיין (פ/2697/17).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3916/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בתמוז התשס"ח – 21.7.08