הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת:
חיים אמסלם
אברהם מיכאלי
רן כהן
נאדיה חילו
אורי אריאל
יעקב ליצמן
אברהם רביץ
מאיר פרוש
יעקב כהן
משה גפני
שמואל הלפרט
אמנון כהן
עתניאל שנלר
מרינה סולודקין
עבאס זכור
יצחק זיו
שכיב מוראד שנאן
משה שרוני
צחי הנגבי
אלחנן גלזר
ג'מאל זחאלקה
יורם מרציאנו
דב חנין
שלמה נגוסה מולה
מיכאל איתן
יעקב ליצמן
אברהם רביץ
מאיר פרוש
משה גפני
שמואל הלפרט
אמנון כהן
עתניאל שנלר
מרינה סולודקין
עבאס זכור
יצחק זיו
שכיב מוראד שנאן
משה שרוני
צחי הנגבי
אלחנן גלזר
ג'מאל זחאלקה
יורם מרציאנו
דב חנין
שלמה נגוסה מולה
מיכאל איתן
אפי איתם
סטס מיסז'ניקוב
מוחמד ברכה
לימור לבנת
אחמד טיבי
אברהים צרצור
יוסי ביילין
אבשלום וילן
יואל חסון
דוד אזולאי
נסים זאב
יעקב מרגי
מזור בהיינה
יצחק וקנין
יוסף שגל
מיכאל מלכיאור
דוד טל
גלעד ארדן
יולי יואל אדלשטיין
זבולון אורלב
חיים אורון
רוברט אילטוב
טלאב אלסאנע
פ/3934/17
הצעת חוק זכויות הנכים (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008
תיקון חוק הביטוח הלאומי
1.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951, בסעיף 303, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), זכות לגמלת ניידות, לקצבה לשירותים מיוחדים ולגמלת סיעוד המשולמת לנכה שנקבעה לו דרגת אי כושר של 75% לפחות, אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אף לא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין בית משפט או של בית דין מוסמך.
(ה) הוראת סעיף קטן (ד) תחול גם על גמלת כסף המשולמת באמצעות בנק או בנק הדואר, במשך שלושים ימים מיום ששולמו."
תיקון חוק ההוצאה לפועל
2.
בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-19672, בסעיף 74, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
(ה) סעיף זה לא יחול על חייב שהוא נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות.".
דברי הסבר
מטרת החוק המוצע להבטיח קיום מינימאלי לנכה אשר חויב לשלם מזונות לילדיו או לאשתו וכך להבטיח את זכויות הנכה לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הצעת חוק זו מוגשת לאחר דיון מקיף בוועדה לפניות הציבור אשר התקיים ביום 18.12.2007 בהשתתפות נציגי ארגוני הנכים, המוסד לביטוח לאומי, משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט.
סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע שקצבת המוסד לביטוח לאומי איננה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם מדובר בחוב מזונות. ההלכה הפסוקה מפרשת את הדין כך שהיא מטילה על האב, באופן אבסולוטי, את מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים. "הלכה זו... לעיתים תוצאתה עיוות הפוגע באופן בולט בזכות לשוויון וביכולתו של האב לקיים את עצמו, ולו בדוחק" (מתוך פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים ע"מ (י-ם) 590/04 אוחנה נ' אוחנה וראה גם פסק הדין של השופט ב-צ גרינברגר בתמ"ש (י-ם) 2480/04 ס.ב. נ' מ.נ.).
במקרה של נכה בדרך כלל סכום המזונות בו הוא מחויב יהיה מעבר ליכולתו. כאשר מדובר במקרה של נכה קשה, שנכותו עולה על 75%, אין לנכה כזה כל אפשרות להכנסה כלשהי פרט לקצבאות של המוסד לביטוח לאומי. הזכאים לפי פסק דין למזונות יכולים לעקל את כל קצבאותיו של נכה ובכלל זה קצבאות סיעוד ושירותים מיוחדים ובכך לשלול מהנכה עזרה סיעודית ושירותים מיוחדים. עיקול קצבת ניידות שוללת את כל אפשרות הניידות לנכה.
במקרים אלה נכים הופכים להיות תלויים בחסדי הזולת ובריאותו של הנכה נפגעת קשות.
קצבאות אשר מקבל נכה מהמוסד לביטוח לאומי נועדו מעצם טיבם לכיסוי הצרכים הבסיסיים ביותר של הנכה. לפני הפירוד נכה לא היה חייב לספק את צרכי ילדיו מקצבאותיו, צרכים אלה סופקו על ידי תוספת תלויים שקיבל הנכה בהתאם לחוק. לאחר הפירוד תוספת תלויים זו מועברת לפי הנוהל של המוסד לביטוח לאומי, לילדי הנכה ישירות. יוצא שמצבם של הילדים לפני הפירוד ולאחר הפירוד לא השתנה.
לכן מוצע תיקון לחוק לפיו קצבאות סיעוד, ניידות ושירותים מיוחדים תהיינה פטורות מעיקול ושעבוד גם לשם חוב מזונות. על ידי כך מוצע לתת לקצבאות אלה את אותה ההגנה שניתנת להבטחת הכנסה בסעיף 23(ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980.
עוד מוצע לתקן את חוק ההוצאה לפועל לפיו לא ייאסר חייב נכה, אלא אם נחקר תחילה על ידי ראש ההוצאה לפועל ונבדקה יכולתו הכספית.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת סופה לנדבר (פ/3614/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בתמוז התשס"ח – 28.7.08