קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 102) (מתן שוחד לעובד ציבור זר), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/389).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 102) (מתן שוחד לעובד ציבור זר), התשס"ח–2008, בקריאה ראשונה. אני מזמין את שר הבריאות, חבר הכנסת יעקב בן-יזרי, להציג את הצעת החוק בשם שר המשפטים. בבקשה, אדוני השר. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בשם שר המשפטים את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 102) (מתן שוחד לעובד ציבור זר), התשס"ח–2008. אדוני היושב-ראש, עיקרה של הצעת החוק שאני מביא לפניכם הוא קביעת עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור של מדינה זרה, או לעובד של ארגון ציבורי בין-לאומי, בחוק העונשין. נושא המלחמה בשחיתות בכלל ובשוחד בפרט תופס מקום מרכזי בסדר-היום של הקהילה הבין-לאומית בעשור האחרון. במסגרת זו התגבשו יוזמות בין-לאומיות ואזוריות הנותנות כלים להתמודדות עם תופעות אלה כדי ליצור אקלים בין-לאומי נקי משחיתות, מתוך תפיסה שבמעשי שחיתות ושוחד יש משום איום על מוסדות דמוקרטיים והם עלולים לפגוע בשלטון החוק ובהתפתחות הכלכלית. מדינת ישראל שותפה למאבק זה, וקביעת איסור מתן שוחד לעובד ציבור זה היא נדבך בו. קביעת איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר, בהקשר של ניהול עסקאות בין-לאומיות, נדרשת על-פי אמנת האו"ם נגד שחיתות, שמדינת ישראל חתמה עליה בחודש נובמבר 2005, וכן על-פי אמנת ה-OECD בדבר מלחמה במתן שוחד לעובדי ציבור זרים בעסקאות בין-לאומיות. קביעת עבירה זו בחוק העונשין היא תנאי להצטרפות לאמנה זו. מתן שוחד לעובד ציבור ישראלי הוא עבירה לפי סעיף 291 לחוק. בהגדרת "עובד ציבור" החלה לעניין עבירה זו לא נכלל עובד ציבור זר. כדי להתאים את הדין הישראלי לדרישות אמנת האו"ם ואמנת ה-OECD, מוצע לקבוע עבירה בסימן עבירות השוחד בחוק העונשין, אשר תקבע איסור מפורש לתת שוחד לעובד ציבור זר בהקשר של פעילות עסקית. רכיבי העבירה המוצעת עונים על הדרישות להצטרפות לשתי האמנות. מטרת השוחד האסור אפשר שתהיה קידום עסקה או הקניית יתרון בקידום עסקה באופן ישיר, למשל באמצעות תשלום לעובד ציבור זר שיש לו השפעה על כך, או קידום עסקים באופן עקיף, למשל תשלום לעובד ציבור זר תמורת מידע שנמסר שלא כדין כדי להקנות לנותן השוחד יתרון בהשגת העסקה. העונש המוצע על עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר זהה לעונש הקבוע בחוק על עבירה של מתן שוחד לעובד ציבורי ישראלי, קרי שלוש שנות מאסר וחצי. מוצע לקבוע כי כתב אישום בעבירה של שוחד לעובד ציבור זר יוגש בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמת פרקליט המדינה, משנהו או מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ככל שהיועץ המשפטי לממשלה יאציל להם סמכותו זו. העמדה לדין בישראל על עבירות חוץ מותנית בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. הטעמים לכך הם הרגישות שעשויה להתלוות להעמדה לדין על עבירה שנעשתה במדינה אחרת, וכן קשיי ההוכחה הכרוכים בדרך כלל בהעמדה לדין על עבירות חוץ, המחויבים בשקילת שיקולי מדיניות תביעה ופיקוח מיוחדים. טעמים דומים מצדיקים דרישה להסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום על מתן שוחד לעובד ציבור זר. הערך המוגן העיקרי של עבירה זו אינו קשור רק לישראל, כי אם לכלל המדינות המבקשות לשמור על אקלים בין-לאומי נקי משחיתות, וכן למדינה שמטעמה פועל עובד הציבור הזר, שמעשה השוחד פגע בסדרי השלטון שלה. מוצע גם לתקן את סעיף 295(ב) לחוק העונשין, הקובע עבירה של קבלת כסף או טובת הנאה כדי להניע עובד ציבור למשוא-פנים או לאפליה, שהעונש בצדה הוא כעונש על לקיחת שוחד, כך שהאיסור יחול גם על קבלת כסף או טובת הנאה שנועדו להניע עובד ציבור זר למשוא-פנים או לאפליה. לפיכך אני מבקש, בשם שר המשפטים, לאשר את הצעת החוק ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת רביץ. חבר הכנסת פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, אדוני. הרשימה סגורה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבין שהמדינה כבר, ברוך השם, מתמודדת טוב עם מה שנעשה פה, בתוך מדינת ישראל, ועכשיו אנחנו הולכים לעשות סדר במה שקורה בעולם, במדינות זרות, מבחינת החוק הבין-לאומי. יכול להיות שמבחינה פורמלית זה מחייב גם את מדינת ישראל לחתום על אותה אמנה, אבל, אדוני השר, ברור שהחוקים אינם משנים דבר וחצי דבר מבחינת לוקחי השוחד, ומספרם של אלה רק הולך וגדל. אני לא מבין איך אפשר ליישם את זה הלכה למעשה. הלוא אנחנו לא מדברים על אנשים שהם שליחים – למשל שגריר בישראל, קונסול או כל שליח. יש גם שליחויות שונות מטעם מדינת ישראל, מטעם הסוכנות, אז אתה יכול – יש לך שליטה על אנשים שנשלחים מטעם המדינה, אבל כשאדם שהוא לא שליח של המדינה נותן באופן אישי שוחד בגין איזו עסקה שהוא עושה, איך אני יכול להביא אותו לארץ? האם אני חייב לדרוש את הסגרתו? איך היועץ המשפטי יכול להיכנס לסוגיה כה סבוכה כדי להגיש כתב אישום נגד אנשים שמקבלים שוחד או שנותנים שוחד? לכן יכול להיות שזה משהו דקלרטיבי, שנועד רק להצהיר שאנחנו שותפים לאמנה הבין-לאומית, אבל אני לא רואה, אדוני השר, איך באמת אפשר ליישם את זה הלכה למעשה. הלוואי שנוכל לבער את השחיתות מקרבנו, מתוך המדינה, במה שקורה כאן. ואיך אומרים? שמוני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה.