הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
מיכאל איתן
פ/3891/17
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – בחירות למוסדות הלשכה), התשס"ח–2008
החלפת סעיף 9
1.
בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–19611 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 9 יבוא:
"המועצה הארצית
9.
המועצה הארצית תורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה;
(2) עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;
(3) שלושה חברים מכל מחוז שרשומים בו עד חמשת אלפים חברי לשכה ושלושה חברים לכל חמשת אלפים חברי לשכה במחוז שרשומים בו מעל עשרת אלפים חברי לשכה, שהם יושב-ראש הועד המחוזי וחברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שייבחרו על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות."
תיקון סעיף 11
2.
בסעיף 11(ב) לחוק העיקרי –
(1) בפסקה 2, המספר "16" – יימחק.
(2) במקום פסקה (2)(א) יבוא:
"(2)
(א) חבר לכל שלושה חברי המועצה הארצית בכל מחוז, שייבחר על ידי חברי המועצה הארצית במחוזו;"
(3) בפסקה (2)(ב), במקום "בסעיף 9(א)(6)" יבוא "בסעיף 9(ג)".
דברי הסבר
בשנים האחרונות גדל ללא הכר מספרם של עורכי הדין בישראל, ומניין חברי לשכת עורכי הדין בישראל עולה כיום על 45,000 איש, כאשר שני שליש מהם לערך חברים במחוז תל-אביב והמרכז. כאמור בחוק לשכת עורכי הדין (להלן – החוק), הלשכה הינה תאגיד סטטוטורי, ואדם (הכשיר להיות עורך דין), יהיה לעורך דין רק עם קבלתו כחבר בלשכה. עם הגידול האדיר שחל במספרם של עורכי הדין בישראל, נוצר עיוות בייצוגם היחסי של עורכי הדין לכל מחוז במוסדותיה של לשכת עורכי הדין.
אין צורך להכביר מילים על חשיבותה של הלשכה, הן בניהול ענייניה הפנימיים והמשמעתיים, והן בהשלכות הציבוריות, המדיניות והכלכליות שיש לעמדותיה של הלשכה על מהלך החיים בישראל, כגון בהליכי חקיקה ומינוי שופטים וכן בתחומי החיים האחרים.
מוסדות הלשכה הקובעים את עמדותיה ומתווים את דרכה, הינם המועצה הארצית והועד המרכזי, שרוב חבריו נבחרים על-ידי חברי המועצה הארצית. ועדי המחוז מרכזים את רוב פעילותם השוטפת של עורכי הדין במדינה, ואף הם שולחים נציגיהם למועצה הארצית ולוועד המרכזי, ואולם, הלשכה מחולקת כיום לחמישה מחוזות, ארבעה מחוזות קטנים ומחוז אחד גדול, הוא מחוז תל-אביב והמרכז, כשדווקא קולו של המחוז הגדול אינו נשמע.
עשרים ושמונה מחברי המועצה הארצית (המונה כיום 48 חברים) נבחרים בבחירה ישירה, בבחירות ארציות כלליות שוות ויחסיות, וחמישה עשר חברים נבחרים בידי המחוזות - שלושה מכל מחוז (חמישה חברים נוספים הם ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו, וכן – המנהל הכללי במשרד המשפטים, פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי הראשי).
הועד המרכזי מונה כיום, בהתאם לחוק, שבעה עשר חברים. אחד עשר מחבריו נבחרים לכהונתם בידי המועצה הארצית, וחמישה חברים נבחרים על-ידי המחוזות, אחד מכל מחוז. החבר ה-17 בוועד המרכזי הוא ראש הלשכה.
מחוזות הדרום (אשקלון עד אילת) והצפון (נצרת וסביבותיה) בלשכה, מונים כיום כ- 1,750 חברים כל אחד, מחוזות ירושלים וחיפה כ- 5,000 חברים כל אחד, ואילו יתר החברים, למעלה מ- 30,000, נמנים על מחוז תל-אביב והמרכז.
ברור מהאמור לעיל כי נוצר עיוות בייצוגם של המחוזות במוסדות הלשכה, שכן, מחוז קטן (שהם כל הארבעה, פרט למחוז תל-אביב והמרכז) שולח למוסדות האמורים, מספר נציגים זהה לזה הנשלח על-ידי מחוז תל-אביב והמרכז. מחוז תל-אביב והמרכז, שעל שורותיו נמנים למעלה משני שלישים של כלל חברי הלשכה, מקבל ייצוג של כ- 5% בלבד במוסדותיה החשובים של הלשכה, קרי; המועצה והועד המרכזי. יתר ארבעת המחוזות (שהם, ביחד, שליש מחברי הלשכה), מקבלים ייצוג הגדול פי ארבעה מזה של מחוז תל-אביב והמרכז.
ייצוגו של מחוז תל-אביב והמרכז במוסדות הלשכה נפגע קשות, ולמעשה הוא מצוי ב"ייצוג חסר" מחפיר, קולו אינו נשמע, ואינטרסים חשובים של המחוז נדחים מפני אינטרסים אחרים.
מן הראוי ליצור שוויוניות בייצוג, באופן ההולם את מספרם היחסי של חברי מחוז תל-אביב והמרכז (או כל מחוז אחר, באם ולכשיגדל מספר חבריו). לצורך כך יש לשנות את מספר החברים המייצגים את המחוזות, בהתחשב בגודלם.
על כן מוצע כי במחוז גדול, שמונה מעל ל- 10,000 חברים, מדד לכמות החברים שישלח כל מחוז למועצה הארצית, ולוועד המרכזי, רצוי שיהיה על בסיס של 5,000 חברים, לכל מספר מעבר ל- 5,000 החברים הראשונים. כלומר, האמור בסעיף 9(ג) לחוק בהתאם להצעה, יחול על כל מספר חברים שהוא במחוז מסוים, לגבי שלושת החברים הראשונים. כאשר מספר החברים במחוז יעלה על 10,000, יישלח המחוז עוד שלושה חברים למועצה הארצית על כל 5,000 חברים נוספים (אבל לא על חלק מ- 5,000, אלא רק אם יהיו בפועל 5,000 חברים נוספים, וכן הלאה).
נציגי המחוז לוועד המרכזי ייבחרו כאמור בסעיף 11(ב)(2)(א) לחוק, ועל-כן, כפועל יוצא של האמור לעיל, יגדל מספרם באופן שייצג נאמנה את מספר החברים באותו מחוז.
הואיל ומנכ"ל משרד המשפטים, פרקליט המדינה והפרקליט הצבאי הראשי (להלן – הממונים), החברים במועצה הארצית, כמעט ולא טורחים כלל להופיע לדיוני המועצה הארצית (למעט, לעיתים, בעת שנבחרים נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, אחת לארבע שנים), יש לשנות את החוק גם לעניין זה, באופן שהממונים לא יהיו עוד חברי המועצה הארצית.
כיום חבר במועצה הארצית גם ראש הלשכה הקודם, אלא שזה האחרון, או שפרש מתפקידו או שהפסיד בבחירות, וכך או כך אין הוא משקף את רצון הבוחר, ואין כל סיבה שהוא יהיה חבר המועצה הארצית.
לפי הצעה זו מספר חברי המועצה וחברי הועד המרכזי יהיה גדול מעט ממספרם כיום, אך גידול זה משקף את הגידול העצום במספר חברי הלשכה ועל כן ראוי.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בתמוז התשס"ח – 21.7.08