הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
יוסי ביילין
פ/3902/17
הצעת חוק בתי המשפט (הקמת בית משפט לערעורים) (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008
מטרה
1.
חוק זה נועד לכונן מערכת בתי המשפט בישראל במבנה של ארבע ערכאות שיפוט, שהן בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים, בית משפט לערעורים ובית המשפט העליון.
הקמת בית משפט לערעורים
2.
מוקם בזה בית משפט לערעורים, מקום מושבו בירושלים.
תיקון חוק בתי המשפט
3.
בחוק בתי המשפט, התשמ"ד–19841 –
(1) אחרי סעיף 2א יבוא:
"כשירותם של שופטי בית המשפט לערעורים
2ב.
(א) אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט לערעורים:
(1) מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט בית משפט מחוזי;
(2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:
(א) עריכת דין;
(ב) שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה;
(ג) הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לעניין זה.
(ב) שופט שימונה לכהונה בבית המשפט לערעורים יהיה בעל מומחיות בתחום עיסוקו המשפטי.";
(2) בסעיף 9 –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "סגני נשיאים של" יבוא "בית המשפט לערעורים";
(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "סגני נשיאים של" יבוא "בית המשפט לערעורים" ובמקום "ולא ניתן" יבוא "ולמעט נשיא וסגן נשיא של בית המשט לערעורים, לא ניתן".;
(3) בסעיף 26, פסקאות (4) ו-(5) – בטלות;
(4) אחרי סעיף 32 יבוא:
"סימן א1: בית המשפט לערעורים
מספר השופטים
32א.
בבית המשפט לערעורים יכהנו תשעה שופטים.
ההרכב
32ב.
בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם –
(1) נשיא בית המשפט לערעורים או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
(2) בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, מוסמך לדון שופט אחד;
(3) בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.
קביעת מותבים ומועדים
32ג.
(א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט לערעורים.
(ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט לערעורים לדון בעניין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט לערעורים.
אב בית הדין
32ד.
(א) אב בית הדין בבית המשפט לערעורים יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1) נשיא בית המשפט לערעורים;
(2) המשנה לנשיא בית המשפט לערעורים;
(3) נשיא לשעבר של בית המשפט לערעורים ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין -הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4) המשנה לשעבר לנשיא בית משפט לערעורים, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין - הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(6) נשיא בית המשפט לערעורים.
(ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט לערעורים.
ממלא מקום נשיא בית המשפט לערעורים
32ה.
(א) נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט לערעורים וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
(ב) נבצר מנשיא בית המשפט לערעורים ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הוותיק שבשופטי בית המשפט לערעורים, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ג) נשיא בית המשפט לערעורים רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.
הסמכות
32ו.
(א) בית המשפט לערעורים ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט המחוזיים.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט לערעורים להעביר ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, אם ראה כי מפאת אופייה, חשיבותה או קשיותה של הסוגייה שבמחלוקת, ראוי, לדעתו, כי תוכרע בבית המשפט העליון.
ערעור
32ז.
החלטות אחרות ופסקי דין של בית המשפט לערעורים בשבתו כערכאת ערעור ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.";
(5) בסעיף 41, בכל מקום, במקום "העליון" יבוא "לערעורים".
תיקון חוק–יסוד: השפיטה
4.
בחוק–יסוד: השפיטה2 –
(1) בסעיף 15, סעיף קטן (ב) – בטל.
(2) בסעיף 20, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) הלכה שנפסקה בבית המשפט לערעורים מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט לערעורים ובית המשפט העליון."
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
5.
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–19963, בסעיף 62, במקום "העליון" יבוא "לערעורים".
תחילת פעולה והוראת מעבר
6.
בית המשפט לערעורים יחל לפעול עם תום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה (להלן – היום הקובע), ואולם ערעורים שבתחום סמכותו של בית המשפט לערעורים לפי סעיף 7 לחוק זה שהדיון בהם התחיל לפני היום הקובע, יידונו בבית המשפט העליון. ערעורים שלא הוחל לדון בהם, יועברו לבית המשפט לערעורים, למעט ערעורים לגביהם החליט נשיא בית המשפט העליון כי יידונו בבית המשפט העליון.
ביצוע ותקנות
7.
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
דברי הסבר
בית המשפט לערעורים אמור להפחית את העומס הרב המוטל על בית המשפט העליון המשמש כיום הן כבית משפט לערעורים ,הן כבית משפט גבוה לצדק והן כבית משפט חוקתי, ולאפשר לו להקדיש את רוב זמנו לעיסוק בשאלות עקרוניות. במצב הנוכחי מתקשה בית המשפט העליון בשל העומס לתת שירות יעיל לבעלי הדין, ועיכוב ההכרעה פוגם בעשיית הצדק ובמראית פני הצדק. אין הצדקה לכך שבית המשפט העליון ידון בערעור על כל פסק דין של בית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, גם כאשר לא מתעוררת שאלה משפטית חשובה או קשה.
הקמת בית המשפט לערעורים תאפשר לבית המשפט העליון למלא את התפקיד הראוי לו: מורה הלכה בסוגיות משפטיות עקרוניות, בית משפט גבוה לצדק ובית משפט חוקתי.
בית המשפט החדש ידון בערעורים בזכות וברשות על פסקי דין שניתנו בערכאות נמוכות יותר ויאפשר ערעור לבית המשפט העליון בעיקרון ברשות בלבד. החריגים הם עניינים עקרוניים ורגישים, כמו פסילת רשימות ופסלות שופט או עניינים שהם בתחום מומחיותו של בית המשפט העליון, כגון ערעור על פסיקת בתי המשפט המנהליים.
בית המשפט לערעורים יצור אפשרות נוספת לקידום לשופטים מצטיינים של בית המשפט המחוזי.
עלותו עשויה להיות נמוכה משום שהקמתו תאפשר להפחית את מספר השופטים בבית המשפט העליון, ובמיוחד אם ישתמש במערכות קיימות.
הצעה זו הוכנה בעצה אחת עם פרופסור מרדכי (מוטה) קרמניצר.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בתמוז התשס"ח – 21.7.08