קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)
(שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/394).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008, קריאה ראשונה. אני מזמין את סגן שר הביטחון מתן וילנאי להציג את הצעת החוק.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008. הצעת חוק זו עוסקת בהצבתם של חיילים בשירות חובה ביחידות משטרת ישראל שאינן משמר הגבול ועיקר תכליתן הוא ביטחון המדינה ותושביה.
סעיף 24א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, מאפשר את הצבתו של יוצא צבא, כהגדרתו בחוק האמור, ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, שעיקר תכלית פעילותן הוא ביטחון המדינה ותושביה. הסעיף הוסף לחוק שירות ביטחון בשנת 1995 ונקבע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים. תוקף הוראת השעה הוארך כמה פעמים, ולאחרונה הוארך עד 30 ביוני 2008, קרי אתמול.
נסים זאב (ש"ס):
זה לא מה שכתוב על הצג.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
אדוני היושב-ראש, כרגע אנחנו עוסקים בהצעה של משטרת ישראל.
היו"ר יצחק זיו:
כרגע אנחנו עוסקים בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9).
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
על כן, מוצע להאריך את הוראת השעה בשישה חודשים נוספים, עד 31 בדצמבר 2008, מאחר שהנושא בכללותו, ובעיקר מגבלות הצבתם של יוצאי הצבא ביחידות מסוימות של המשטרה, נבחן כיום במשרד הביטחון, במשרד לביטחון הפנים, בצבא-הגנה לישראל ובמשטרת ישראל. הבחינה לא הסתיימה, ועם סיומה כאמור תתוקן הוראת השעה בהתאם.
אני מבקש להדגיש כי הצבת יוצא צבא בשירות במשטרה לפי סעיף 24א לחוק נעשית בהסכמתו. ליוצאי הצבא המוצבים בשירות המשטרה יש מעמד זהה לזה של חיילי צה"ל בכל הקשור לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים ולחוקי השיקום.
אני מבקש כי הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעביר אותה לדיון בוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני מזמין את הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
ברשות היושב-ראש, סגן שר הביטחון, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לשאול את סגן השר מה זה יוצאי צבא לצורך החוק הזה - מה ההגדרה?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
ההגדרה הרגילה של יוצאי צבא.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מדובר על חיילים שהשתחררו.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
לא, יוצא צבא זה מי - - -
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מדובר על מלש"בים, מדובר על מועמדים לשירות ביטחון. אני לא מבין את התשובה, אני שואל אותה בכנות וברצינות, כי יוצא צבא זה מי שגמר לשרת, כך אני מבין.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
לא, זה כל מי שבוגר שירות ביטחון, זאת ההגדרה במקרה הזה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני לא מכיר את ההגדרה הזאת, אבל אני מבין מה שאתה אומר לי ואני רוצה להתייחס לזה. אתה יודע שאמרתי את זה גם בפעם הקודמת ולא אתעייף מלומר את דעתי בעניין. הפכתם את ילדינו לחברת כוח-אדם של הממשלה. אני מכיר את התשובה, גם אמרת אותה כרגע: אנחנו בוחנים, אנחנו נראה, אנחנו נביא, זה רק לחצי שנה, לא לשנה כפי שהיה מקובל; אני מכיר את כל התשובות. אני פונה אליך עוד הפעם ואומר לך: הצעת החוק איננה ראויה. נדמה לי, אני אומר בזהירות, שאתה יכול להזדהות אתי, לפחות במידה רבה, לא רוצה לחייב אותך יותר מזה. אני מסתכן - אולי לא מסתכן - בהערכה שגם השר עמי אילון, שגם הוא ידיו רב לו בענייני צבא וביטחון, יכול להזדהות אתי, שלא בנו ולא נכדו, לא נכדתי ולא בני, לא צריכים להיות תחליף לחוסר התקציב בשירות בתי-הסוהר, במשטרה או בכל ארגון אחר. הם כן ילכו לצבא, הם כן הולכים לצבא, ככל שהם נדרשים. ואתם יודעים, מי כמוכם יודעים, שאחרי זה הם משרתים במילואים, עם כל המשתמע מזה, והם לא צריכים להיות תחליף לבעיות התקציב וכוח-האדם בשירותים אחרים, עם כל הכבוד - ויש כבוד למשטרה ויש לי כבוד לשירות בתי-הסוהר.
אז יש תירוץ, התירוץ הידוע: יש שם גם אסירים ביטחוניים. חברים, אני מציע שנתייחס לעניין בשיא הרצינות - לא ברצינות אלא בשיא הרצינות, כי אני חושב ומאמין שהעניין הזה של שירות בצבא הוא אחד הדברים הכי משמעותיים בחברה הישראלית, באשר הנער או הנערה מסכנים את חייהם, בשיא הפשטות. וגם את זה אתם יודעים יותר טוב ממני, אתם פיקדתם עליהם.
חבריכם, גם חברי - חלקם לא נמצאים אתנו. מה אתם עושים? תחת צו פוקד צבאי, חוק שירות הביטחון, מכניסים את העז הזאת, וזה "ואחד" עז, ואומרים לו: הוא ישרת אולי גם בבתי-הסוהר. התשובה היא - רק בהסכמתו. כאילו שהוא מבין מה עושים אתו. תסלחו לי, כמה פעמים הייתם בבקו"ם וראיתם את הילדים והילדות, הנערים והנערות האלה, שלא יודעים מימינם ומשמאלם. הם יודעים שהם באים לשרת את המדינה, והם באים - מי שבא. היום שמענו - 52%; כן, אנחנו על חצי - ואז אומרים: אתה תלך לשירות בתי-הסוהר. מה הוא איבד שם, השר עמי אילון?
תסלחו לי, תתקצבו. אתם יושבים בממשלה, תתקצבו את שירות בתי-הסוהר ב-50 מיליון שקל, לא יודע, כמה שזה עולה, ובא לציון גואל, שלום על ישראל. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
אני רוצה להגיד בינתיים שחבר הכנסת אריאל צודק במאה אחוז, זאת עמדתנו.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
יש לי בקשה - שסגן השר יגיד את זה עם רמקול.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
האנשים שצריכים לענות לך, קרי המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, לא נמצאים. הדיון בינינו לבינם עוסק בדיוק בסוגיה הזאת, שאנחנו רוצים לבטל את זה לחלוטין, ולכן עמדתנו זהה לגמרי.
היו"ר יצחק זיו:
כבוד סגן השר, בסיום אני אבקש להתייחס ולומר את הדברים.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סגן השר מתן וילנאי, חשוב מאוד שאתה מסכים עם חברי אורי אריאל, אבל צריך לזכור את ההיסטוריה – ממה זה נבע וכיצד זה התגלגל, כי זה בעצם חל על משטרת ישראל, שאין לה כוח-אדם ואין ביכולתה לשאת את זה. הרי האסירים הביטחוניים היו תחת - - -
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
אלה שני נושאים שונים. זה הדיון הבא. אסירים ביטחוניים זה הדיון הבא.
נסים זאב (ש"ס):
מבחינתי, גם השב"ס וגם היחידות האלה שאדוני מדבר עליהן של שירות במשטרה - הנושאים האלה תמיד עלו יחד. אני לא מבין למה צריך להפריד בין שני החוקים. הרי תמיד היו עושים את זה יחד וקוראים לשני הנושאים דיון משולב. מדובר בחיילים שחלקם הולכים לשב"ס, חלקם הולכים לשירות הביטחון כפי שהוא מוגדר כאן בהצעת החוק - שירות מוכר במשטרת ישראל - ובסופו של דבר, הם נותנים אולי שירות אזרחי לכאורה, אבל זה נובע מכך שלמשטרת ישראל אין יכולת לענות על הדרישות. הרי היום המשטרה מתמודדת - - -
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
זה הכול עניין של כסף.
נסים זאב (ש"ס):
עניין כספי, אני מסכים אתך, אבל אי-אפשר לזלזל ולומר שהם הפכו להיות חברת כוח-אדם, וכאילו עכשיו הצבא מזלזל בחייליו ומוותר על חייליו, ומחלק אותם ברזרבות שיש לו ושאין לו. יתירה מזו, בעקבות הדוח שהיה היום, שלפיו רק 52% מתגייסים, לכאורה אנחנו זקוקים לכל חייל שיהיה קרבי.
אדוני סגן השר, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה שבמשטרת ישראל יש בעיה, שהיא בעצם נותנת מענה ביטחוני - היא לא נותנת רק מענה אזרחי, כפי שהיה לפני שנים. היא צריכה להתמודד עם הסוגיות הביטחוניות לא פחות מחיילי צבא-הגנה לישראל. אומנם אלה בשדה הקרב ובמערכות שונות, אבל היום אין למשטרה יכולת וכלים להתמודד יום-יום עם הבעיות הביטחוניות שהוטלו ונגזרו עליה.
לכן, אני לא רואה בזה, חלילה וחס, זלזול מצד החוק, וכאילו אנחנו מאריכים אותו בכל פעם מחוסר ברירה. כן, זה בלית ברירה. אני זוכר את הנאום של חבר הכנסת אורי אריאל, אני זוכר גם את מתן וילנאי בוועדת החוץ והביטחון אומר שזאת תהיה הפעם האחרונה, וננסה לצמצם ולהגביל את זה, אבל לא תמיד זה בידינו, לצערי, והמציאות קובעת את המצב.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
איזה מציאות, הרשלנות?
נסים זאב (ש"ס):
המציאות שאין כוח-אדם.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אבל למה לא גמרו את הדיון?
היו"ר יצחק זיו:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – 1
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד - 6, מתנגד אחד, נמנע אחד. אני קובע בזאת שהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
לפני שנמשיך אני רוצה לומר משהו, למען הסר ספק, על הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון), התשס"ח–2008: בכל מקום, במקום 23 ביוני יבוא 24 ביוני לפי לוח התיקונים המצורף להצעת החוק. תודה.