הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת
יואל חסון
יובל שטייניץ
פ/4090/17
הצעת חוק הקרימינולוגים, התשס"ט–2008
פרק א': מטרת החוק
מטרה
1.
מטרת חוק זה היא להסדיר את העיסוק במקצוע ה"קרימינולוג" לשם קידום הביטחון האישי וביטחון החברה בישראל ולשם קביעת רמה מקצועית והתנהגות הולמת של קרימינולוגים, העוסקים בהתמודדות עם פשיעה, אלימות ועבריינות.
פרק ב': פרשנות
הגדרות
2.
בחוק זה –
"המועצה" - מועצת הקרימינולוגים שמונתה לפי סעיף 51;
"ועדת הרישום" - ועדת הרישום שמונתה לפי סעיף 13;
"מחלה מסכנת של קרימינולוג או מבקש רישום" – אחד מאלה:
(א) מחלת נפש העלולה לגרום לאי יכולת לעסוק בקרימינולוגיה;
(ב) מחלה או כושר לקוי העלולים לשלול ממנו את היכולת לעסוק בקרימינולוגיה, זמנית או חלקית;
"עיסוק בקרימינולוגיה" - עיסוק מקצועי, כמשלח יד, לשיפור ביטחונו האישי של הפרט והביטחון בחברה והתמודדות עם פשיעה, אלימות ועבריינות בדרך של אבחון, טיפול, שיקום, ייעוץ והנחיה של עבריינים או של אנשים המגלים דפוסי התנהגות עבריינית;
"פנקס" - פנקס הקרימינולוגים כאמור בסעיף 10;
"קרימינולוג" – מי שכשיר להיות קרימינולוג לפי חוק זה והוא רשום בפנקס הקרימינולוגים;
"קרימינולוגיה יישומית" - תואר מוסמך בקרימינולוגיה שבתוכנית הלימודים לתואר מובנים לימודי פרקטיקום, בתחום של התמודדות עם פשיעה ועבריינות, בהיקף של 16 שעות סמסטריאליות לפחות; לעניין הגדרה זו, "פרקטיקום" - התנסות בעבודה מעשית בקרימינולוגיה בליווי הדרכה כפי שקבע מוסד להשכלה גבוהה לתלמידי תואר מוסמך;
"קרימינולוגיה קלינית" - בעל תואר מוסמך בקרימינולוגיה במגמה קלינית;
"רשם" - מי שנתמנה לרשם הקרימינולוגים לפי סעיף 12;
"השר" - שר המשפטים.
פרק ג': העיסוק בקרימינולוגיה
ייחוד העיסוק
3.
(א) לא יעסוק אדם בקרימינולוגיה אלא אם כן הוא קרימינולוג.
(ב) מי שרישומו בפנקס הותלה על פי הוראות חוק זה אינו רשאי לעסוק בקרימינולוג בתקופת ההתליה.
(ג) קרימינולוג שנרשמו לגביו הגבלות בפנקס לפי חוק זה רשאי לעסוק בקרימינולוגיה בכפוף להגבלות.
(ד) לא יראה כעיסוק של קרימינולוג פעולה בתום לב שעשה מי שאינו קרימינולוג, במהלך עיסוקו או משלח ידו, שאינו בתחום עיסוק הקרימינולוג.
(ה) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתלמיד במוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף 9 (א) (1), לעסוק בקרימינולוגיה במסגרת לימודיו.
איסור העסקה
לא יעסיק אדם בקרימינולוגיה את מי שאינו קרימינולוג.
התחזות לקרימינולוג
5.
לא יתחזה אדם לקרימינולוג ולא ישתמש בתואר קרימינולוג אלא אם כן הוא קרימינולוג.
תפקידים שמקצתם בתחום עיסוק הקרימינולוג
6.
(א) על אף הוראות סעיפים 3 ו-4, השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע כי תפקיד או משרה אשר רק בחלקם הינם עיסוק הקרימינולוג, יהיה רשאי גם מי שאינו קרימינולוג לעשותם, ורשאי יהיה מעסיק להעסיק אדם שאינו קרימינולוג בתפקיד או במשרה שנקבעו כאמור.
(ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע לגבי תפקיד או משרה כאמור בסעיף קטן (א), כי רק קרימינולוג יהיה רשאי לעסוק בהם ומשנקבע כן ניתן יהיה להעסיק בהם רק קרימינולוג; עיסוק בתפקיד או במשרה שנקבעו לפי סעיף קטן זה ייחשב כעיסוק בקרימינולוגיה.
קבלת מידע
7.
(א) אדם זכאי לקבל מקרימינולוג מידע בדבר טיפולו של הקרימינולוג בענייניו למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של הקרימינולוג.
(ב) קרימינולוג רשאי שלא למסור, באופן מלא או חלקי, מידע כאמור בסעיף קטן (א) אם לדעתו תיגרם, עקב מסירת המידע, פגיעה חמורה במבקש המידע או באדם אחר.
(ג) אי מסירת מידע לפי סעיף קטן (ב) טעונה אישור של הממונה על הקרימינולוג אם הממונה הוא קרימינולוג, ובהעדר ממונה כאמור – אישור של קרימינולוג שיקבע השר דרך כלל או לענין מסויים.
(ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת קרימינולוג שלא למסור מידע לפי סעיף זה רשאי לפנות לועדת מידע שמונתה לפי סעיף 54(ב) שתהא מוסמכת לצוות על קרימינולוג למסור מידע כאמור, מלא או חלקי.
(ה) השר יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המידע; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
סוד מקצועי
8.
(א) מידע על אדם שהגיע לקרימינולוג במסגרת מקצועו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מאלה:
(1) האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילוי לאחר שהוסברה לו משמעות ההסכמה, זולת אם הקרימינולוג שוכנע שהגילוי עלול לפגוע באותו אדם או בבן משפחתו;
(2) הגילוי הוא של מידע שנמסר לקרימינולוג שלא על ידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהקרימינולוג שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול באותו אדם או בבן משפחתו;
(3) הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר;
(4) קיימת בחוק חובה או רשות לגילוי המידע או לאיסוף המידע;
(5) הגילוי נדרש על ידי ועדת המשמעת כמשמעותה בחוק זה;
(6) הגילוי דרוש למטרת פיקוח מקצועי על עבודת הקרימינולוגים או הדרכתם ובלבד שהמידע יימסר רק לבעלי תפקידים ועל פי כללים שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה;
(7) בית משפט התיר את גילוי המידע, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) חלות גם על כל אדם שקיבל מידע לפי הסעיף הקטן האמור.
(ג) בסעיף זה, "בן-משפחה" - בן זוג, הורה, אח או אחות, בן או בת, נכד או נכדה.
פרק ד': כשירות ורישום בפנקס
כשירות לקרימינולוגיה
9.
(א) מי שנתקיים בו אחד מאלה כשיר להיות קרימינולוג:
(1) הוא בעל תואר מוסמך בקרימינולוגיה יישומית או קלינית, או בעל תואר דוקטור בקרימינולוגיה של מוסד להשכלה גבוהה בישראל המוכר על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-19581 (להלן- חוק המועצה להשכלה גבוהה), או של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שניתן לו היתר כאמור בסעיף 28א לחוק האמור, או שהוא בעל תואר אחר בקרימינולוגיה של מוסד כאמור והשר הכיר בתואר לאחר התייעצות עם המועצה;
(2) הוא בעל תואר מוסמך בקרימינולוגיה או תואר דוקטור בקרימינולוגיה או בקרימינולוגיה ואכיפת החוק של מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל, והשר הכיר במוסד ובתואר לאחר התייעצות עם המועצה.
רישום בפנקס הקרימינולוגים
10.
(א) מי שכשיר להיות קרימינולוג זכאי להירשם בפנקס הקרימינולוגים לפי חוק זה.
(ב) השר יקבע כללים בדבר דרכי הרישום בפנקס, פרטי הרישום בו, הפרטים שעל המבקש להגיש, פרטי טופס הבקשה לרישום ואופן הגשתה.
(ג) הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור.
מסירת מידע
11.
כל הרשום בפנקס חייב להודיע לרשם, תוך 30 ימים, על כל שינוי שחל לגביו בפרטי הרישום, והוא או מעבידו חייבים למסור לרשם, לפי דרישתו, כל ידיעה הנוגעת לעניין הרישום.
הרשם
12.
השר ימנה, עובד משרד המשפטים, בעל השכלה אקדמית בקרימינולוגיה, שיכהן כרשם הקרימינולוגים.
ועדת הרישום
13.
(א) השר ימנה ועדת רישום של חמישה שתפקידיה יהיו כמפורט בחוק זה.
(ב) חברי הועדה יהיו -
(1) עובד משרד המשפטים, הכשיר להתמנות לשופט בית המשפט השלום, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) שני חברים שתבחר המועצה מבין חבריה, ואם לא נבחרו כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר, ימונו על ידי השר;
(3) קרימינולוג, נציג ארגון המאגד קרימינולוגים והוא עמותה (להלן – ארגון קרימינולוגים) שעם חבריו נמנים המספר הרב ביותר של הקרימינולוגים מבין החברים ארגוני הקרימינולוגים; בסעיף זה – "עמותה" – עמותה רשומה בפנקס העמותות לפי חוק העמותות, התש"ם–19802;
(4) ראש חוג ללימודי קרימינולוגיה או אחד מתוך סגל ההוראה בקרימינולוגיה במוסד להשכלה גבוהה, לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, שיוצע על ידי ראש החוג, ואם לא הוצע כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר, ימונה על ידי השר.
(ג) חברי הועדה האמורים בסעיף קטן (ב) ,(2) ו-(4) יתמנו לשלוש שנים, ומותר לשוב ולמנותם; מי שכיהן כחבר הועדה שתי תקופות רצופות יוכל לשוב להתמנות אליה רק אחרי הפסקה של 3 שנים רצופות; סיומה של תקופת המינוי אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו.
(ד) הועדה רשאית לפעול אם נכחו בישיבה לפחות שניים מחבריה, שאחד הוא יושב הראש או סגנו.
(ה) הרשם רשאי להשתתף בישיבות ועדת הרישום ללא זכות הצבעה.
תפקידי הרשם וסמכויותיו
14.
(א) מצא הרשם כי התקיימה במבקש הרישום הוראה מהוראות סעיף 9, ירשמו בפנקס.
(ב) הרשם רשאי שלא לרשום את המבקש בפנקס, אף אם התקיימה בו הוראה מהוראות סעיף 9, אם מצא אחד מאלה -
(1) מבקש הרישום הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שלפי חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות קרימינולוג וטרם עברו חמש שנים מיום ההרשעה או אף אם עברו חמש שנים כאמור - אם קיימות נסיבות מיוחדות שלפיהן אין לרשמו בפנקס;
(2) קיימות נסיבות אחרות לפיהן אין מבקש הרישום מסוגל או ראוי לעסוק כקרימינולוג.
(ג) נרשם אדם בפנקס תוך מסירת נתונים כוזבים או תוך הסתרת עובדות, אשר אילו היו ידועות לרשם יש יסוד סביר להניח שלא היה רושמו, רשאי הרשם למחוק את רישומו.
(ד) נקבע לפי חוק זה שיש למחוק את רישומו של אדם מהפנקס, להתלות את רישומו או להגביל את רישומו בתנאים - ייעשה הדבר בידי הרשם.
הליכים לעניין סירוב רישום בפנקס או מחיקה מהפנקס
15.
(א) לא ייתן הרשם החלטה לפי סעיף 14(ב) או (ג) אלא לאחר שעשה כל אלה:
(1) נתן למבקש הרישום או למי שרשום בפנקס, לפי הענין, הזדמנות לטעון טענותיו;
(2) התייעץ עם ועדת הרישום.
(ב) הרשם יודיע למבקש הרישום או למי שרישומו נמחק את החלטתו ונימוקיה.
פרק ה': פסילה מטעמי בריאות
בדיקה רפואית
16.
היה לרשם חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מהם להתייצב לפני ועדה רפואית כאמור בסעיף 17 לשם בדיקת כושרם הגופני או הנפשי, במקום ובמועד שתקבע הועדה.
ועדה רפואית
17.
(א) השר ימנה לעניין פרק זה ועדה רפואית של שלושה רופאים או רופאים פסיכיאטרים (להלן - ועדה רפואית), לפי העניין; מינוי ועדה רפואית יכול שיהיה כללי או למקרה מסוים.
(ב) הועדה הרפואית תגיש את ממצאיה ומסקנותיה, כשהם מנומקים, לרשם.
מניעה או מחיקה של רישום למסרב להתייצב
18.
(א) סירב מבקש הרישום לדרישת הרשם לפי סעיף 16, לא ירשמו הרשם בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק.
(ב) הרשום בפנקס יהיה פטור מחובת התייצבות לפני ועדה רפואית אם הודיע בכתב לרשם כי הוא מבקש למחוק את שמו מהפנקס; עשה כן - ימחוק הרשם את שמו מהפנקס.
מועד התייצבות
19.
הועדה הרפואית לא תקבע מועד להתייצבות לפניה אלא בתום 30 ימים מהיום שבו נמסרה למבקש הרישום או לרשום בפנקס הודעה על דרישת הרשם לפי סעיף 16.
התליית רישום עד בדיקה
20.
הרשם רשאי להתלות את רישומו של מי שרשום בפנקס, שנדרש להתייצב לפני ועדה רפואית ולא התייצב במועד ובמקום שנקבעו, עד שייבדק.
התלייה בשל מחלה מסכנת
21.
(א) נוכח הרשם כי מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס, גורמת לסכנה תכופה עד שאין לחכות לסיום ההליכים לפי פרק זה, רשאי הוא להתלות את רישומו עד למתן ההחלטה הסופית אך לא יותר משלושה חודשים, ובלבד שיעביר, בסמוך למתן החלטתו, את העניין לטיפולה של הועדה הרפואית.
(ב) לא סיימה הועדה הרפואית את ההליכים עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), רשאי הרשם, בהסכמת הועדה הרפואית, להאריך את תקופת ההתליה עד שלושה חודשים נוספים.
(ג) לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השנייה כאמור, רשאי הרשם, בהסכמת הועדה הרפואית, ואם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, לחזור ולהאריכה לתקופה אחת נוספת עד שלושה חודשים.
קבלת ראיות
22.
היה לועדה רפואית יסוד להניח שמידע או שמסמך העשוי להעיד על מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס או של מבקש רישום נמצאים בידי מוסד רפואי, רופא, או אדם אחר, רשאית היא, על אף האמור בכל דין, לדרוש מבעל המידע או המסמך שימסרנו לה, ומשדרשה כאמור - ימסור בעל המידע את המסמך או המידע.
חובת סודיות
23.
מי שהגיעה אליו, על פי פרק זה, ידיעה בדבר מחלה מסכנת, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מאלה –
(1) במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות פרק זה;
(2) אם הורשה לכך על ידי בית משפט שבפניו התעורר הצורך בגילוי המידע.
סמכויות הרשם על פי קביעת הועדה
24.
קבעה הועדה הרפואית כי מבקש רישום או מי שרשום בפנקס אינו מסוגל לעסוק כקרימינולוג מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק בקרימינולוגיה בהגבלות מסוימות, והכל לחלוטין או לשעה, רשאי הרשם לסרב לרשמו בפנקס, למחוק את שמו מהפנקס או לרשום בפנקס הגבלות על עיסוקו כקרימינולוג או להתלות את רישומו בפנקס. הכל לפי החלטת הועדה הרפואית.
פרק ו': שפיטה משמעתית
עבירות משמעת
25.
קרימינולוג שעשה אחת מאלה עבר עבירת משמעת -
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
(2) עבר על כללי האתיקה המקצועית שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה;
(3) השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;
(4) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו;
(5) הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בקרימינולוגיה;
(6) עבר על הוראה מהוראות סעיפים 7 או 8.
הרכב ועדת המשמעת
26.
(א) השר ימנה ועדת משמעת בת חמישה חברים שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (להלן – ועדת המשמעת). ישיבות הועדה יתקיימו בהרכב של שלושה דיינים שיקבעו על ידי יושב ראש הועדה.
(ב) חברי ועדת המשמעת יהיו -
(1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) עובד משרד המשפטים בעל השכלה אקדמית בתחום הקרימינולוגיה;
(3) קרימינולוג בעל ותק של חמש שנים לפחות, שיתמנה על פי המלצת המועצה. לא המליצה המועצה כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר - קרימינולוג כאמור שיקבע השר.
תקופת כהונה
27.
(א) חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ומותר לשוב ולמנותו; מי שכיהן כחבר ועדת המשמעת שתי תקופות רצופות יוכל לשוב להתמנות אליה רק אחרי הפסקה של 3 שנים רצופות; סיומה של תקופת המינוי אינו פוסל חבר ועדה מלסיים עניין שהתחיל לדון בו.
(ב) מינוי חברי ועדת המשמעת יפורסם ברשומות.
הפסקת כהונה
28.
כהונת חבר ועדת המשמעת תיפסק על-ידי מסירת הודעה על כך מאת השר, בהתקיים אחת מאלה:
(1) הוא התפטר מחברותו בועדת המשמעת על ידי מסירת כתב התפטרות לשר;
(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;
(3) הורשע בעבירת משמעת לפי חוק, לרבות חוק זה, או הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(4) הוא פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית המשפט;
(5) לגבי חבר ועדת המשמעת שהוא קרימינולוג – אם חדל להיות קרימינולוג.
השעיה מכהונה
29.
השר רשאי להשעות חבר ועדת משמעת מכהונתו על ידי מסירת הודעה על כך בהתקיים אחת מאלה:
(1) הוא הועמד לדין משמעתי לפי חוק, לרבות חוק זה – עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו;
(2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שיש עמה קלון – עד למתן פסק הדין;
(3) לגבי חבר ועדת משמעת שהוא קרימינולוג – אם רישומו בפנקס הותלה או הוגבל לפי חוק זה – עד לביטולה כדין של ההתליה או ההגבלה.
אי תלות
30.
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת המשמעת מרות זולת מרות הדין.
מניין חוקי
31.
ועדת המשמעת לא תדון בהרכב של פחות משלושה חברים, ובהם היושב ראש או סגנו.
תובע ותפקידיו
32.
(א) התובע לפני ועדת המשמעת יהיה פרקליט המדינה או עורך דין שהוא הסמיך לכך; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי לשמש תובע, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה לפי נסיבות העניין.
(ב) קובלנה על עבירת משמעת תוגש בידי תובע.
(ג) תלונות על עבירות משמעת של קרימינולוגים ייחקרו על ידי תובע.
(ד) לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)3, וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שעשה תובע.
מחיקה אינה מונעת הגשת קובלנה
33.
נמחק שמו של קרימינולוג מהפנקס, או הותלה רישומו בפנקס אין בכך כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת ובלבד שהקובלנה הוגשה תוך 12 חודשים מיום המחיקה או ההתליה. נרשמה לגבי קרימינולוג הגבלה בפנקס, אין בה כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת.
הדיון בועדת המשמעת
34.
(א) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.
(ב) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות תובע ומי שהוגשה נגדו קובלנה (להלן - נקבל), אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בנוכחות נקבל אם סנגורו מתייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מהישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הועדה לדון בעניינו שלא בפניו.
(ג) ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות נוכחותו של אדם אחר מאלה האמורים בסעיף קטן (ב) בדיון, כולו או בחלקו.
פסילת חבר ועדת משמעת
35.
(א) תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי מהטיית הדין בבירור הקובלנה.
(ב) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
(ג) על החלטת ועדת משמעת בעניין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.
סדרי דין
36.
השר יקבע בתקנות את סדרי הדין בועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
דיני הראיות
37.
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין השר.
עונשים משמעתיים
38.
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס עד 10,000 שקלים חדשים; השר רשאי בצו לשנות את הסכום האמור לפי שינויים שחלו במדד המחירים לצרכן, בדרך הקבועה בסעיף 64 לחוק העונשין, התשל"ז-19774 (להלן - חוק העונשין);
(4) התליית הרישום בפנקס לתקופה של עד 5 שנים, כולל תקופת התליה לפי סעיף 45, אם הייתה כזו;
(5) מחיקה מהרישום בפנקס.
עונש על תנאי
39.
(א) החליטה ועדת משמעת לנקוט נגד נקבל באמצעי משמעת כאמור בסעיף 38 (4) או (5), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת עליו החליטה יהיה על תנאי.
(ב) נקבל שהוחלט לנקוט נגדו אמצעי משמעת על תנאי, לא יינקט נגדו אמצעי זה אלא אם כן עבר, תוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן - תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (להלן - עבירה נוספת) וועדת המשמעת מצאה, תוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
(ג) תקופת התנאי תתחיל ביום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי המשמעת על-תנאי.
(ד) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא תקבע הועדה שאמצעי המשמעת יינקט על תנאי.
(ה) מי שנקבע לגביו אמצעי משמעת על-תנאי וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת כאמור בסעיף 39 (4) או (5) בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על תנאי אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.
(ו) ועדת המשמעת שהחליטה לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית, במקום הפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי, להאריך, פעם אחת בלבד, את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכל כשועדת המשמעת לא הודתה אחרת.
חידוש רישום שנמחק
40.
מי ששמו נמחק מהרישום בפנקס לפי סעיף 38 (5) רשאי בתום 5 שנים ממתן החלטת המחיקה להגיש לרשם בקשה לרישום מחדש ואם שוכנע הרשם, לאחר התייעצות עם ועדת הרישום, כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא לחדש את הרישום.
הודעה למתלונן
41.
הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונה של אדם פלוני יודיע התובע למתלונן כאמור על החלטת ועדת המשמעת בעניין תלונתו.
ערעור על החלטת ועדת משמעת
42.
תובע ונקבל רשאים תוך 45 ימים לאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 38 או 39, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט המחוזי אחרת.
פסילה מטעמי מחלת נפש
43.
היה לועדת המשמעת חשש סביר שמחמת מחלת נפש, אין הנקבל מסוגל לעמוד בדין או שאינו אחראי למעשה או למחדל נושא הקובלנה, רשאית היא לבקש מהרשם לנהוג לפי הוראות פרק ה'; אולם אם לא נמחק או הותלה רישומו של הנקבל בפנקס לפי הוראות פרק ה' תמשיך ועדת המשמעת בהליך המשמעתי.
פרסום
44.
ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה או מקצתה, עם או בלי שמו של הנקבל, בדרך שתקבע.
התליה
45.
(א) ועדת המשמעת רשאית, לפי בקשת תובע, להורות לרשם להתלות את רישומו בפנקס של נקבל או של קרימינולוג שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 27(5) עד למתן החלטה סופית בועדת המשמעת או בבית המשפט, כפי שתקבע; לא ניתנה החלטה סופית עד תום תשעה חודשים מיום התליית הרישום, בטלה ההתליה; ואולם רשאית ועדת המשמעת להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על תשעה חודשים כל אחת, עד מועד מתן ההחלטה הסופית.
(ב) על החלטת התלייה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 42 בשינויים המחויבים.
סיכון כפול
46.
ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעים על עבירת משמעת על ידי ועדת המשמעת נגד מי שרשום בפנקס בשל אותו מעשה או מחדל ונקיטת אמצעים או זיכוי על ידי ועדת המשמעת אינם מונעים אישומו בפלילים.
דיון משמעתי ודיון פלילי
47.
הוגש נגד קרימינולוג כתב אישום בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, תפסיק ועדת המשמעת את דיוניה בקובלנה עד מתן פסק דין סופי במשפט הפלילי, אלא אם כן החליטה הועדה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר
48.
קרימינולוג הכפוף לשיפוט משמעתי גם לפי חיקוק אחר מותר לשפוט אותו על עבירת משמעת לפי חוק זה אפילו נשפט כבר בשל אותו מעשה או מחדל לפי החיקוק האחר, וכן מותר לשפוט אותו כאמור לפי חיקוק אחר אפילו נשפט כבר על עבירת משמעת לפי חוק זה, ובלבד שלא יחויב בקנס יותר מפעם אחת על אותו מעשה או מחדל.
פסק דין במשפט פלילי
49.
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמונחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.
פרק ז': מועצת הקרימינולוגים
מינוי מועצת הקרימינולוגים והרכבה
50.
(א) השר ימנה מועצת קרימינולוגים אשר תמנה 26 חברים וזה הרכבה:
(1) השר או מי שהוא מינה לכך והוא יהיה יושב ראש המועצה;
(2) נציג המשרד לביטחון פנים;
(3) נציג משטרת ישראל;
(4) נציג משרד הבריאות;
(6) נציג משטרה צבאית - צבא ההגנה לישראל;
(7) נציג נציבות שירות המדינה;
(8) ארבעה נציגים שהם חברי סגל בחוגים לקרימינולוגיה הפועלים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל;
(9) שני נציגים של ארגונים וולונטריים בתחום ההתמודדות עם פשיעה שיקבע השר;
(10) נציג מרכז השלטון המקומי;
(11) נציג אחד מכל אחד מארבעת ארגוני הקרימינולוגים שעם חבריהם נמנים המספר הרב ביותר של הקרימינולוגים מבין החברים ארגוני הקרימינולוגים.
(12) נציג ציבור שיקבע השר;
(13) קרימינולוג העוסק במקצוע הקרימינולוגיה באופן עצמאי, שיקבע השר;
(14) נציג שירות בתי הסוהר;
(15) נציג משרד המשפטים;
(16) נציג משרד הפנים;
(17) נציג משרד החינוך.
(ב) המועצה רשאית לקיים את ישיבותיה בכל מספר נוכחים שהוא ובלבד שיהיה נוכח יו"ר המועצה או סגנו.
תפקיד המועצה
51.
המועצה תייעץ לשר בעניינים שלגביהם עליו להתייעץ עם המועצה לפי חוק זה ובעניינים אחרים הנוגעים לעיסוק בתחום הקרימינולוגיה.
תקופת כהונת חברי המועצה
52.
חבר המועצה יכהן שלוש שנים, ומותר לשוב ולמנותו; נתפנה מקומו יתמנה באותה דרך חבר אחר במקומו שיכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו; מי שכיהן כחבר המועצה שתי תקופות רצופות יוכל לשוב להתמנות אליה רק אחרי הפסקה של 3 שנים רצופות.
ועדות
53.
(א) המועצה רשאית למנות, מבין חבריה ושלא מבין חבריה, ועדות קבועות וועדות לעניינים מסוימים, לקבוע את תפקידיהן וסמכויותיהן ולאצול להן מסמכויותיה.
(ב) המועצה תמנה, מבין חבריה ושלא מבין חבריה, ועדה קבועה שתכהן כועדת מידע לעניין סעיף 7; ועדת המידע כאמור תמנה 3 חברים ומהם חבר אחד יהיה מי שכשיר להתמנות כשופט בית המשפט השלום והוא יהיה היושב ראש, וחבר אחד שהוא קרימינולוג
השתתפות בישיבות
54.
הרשם ויושב ראש ועדת הרישום רשאים להשתתף בישיבות המועצה וועדותיה, ללא זכות הצבעה.
סדרי עבודה
55.
המועצה וכל ועדה שמינתה רשאיות לקבוע את סדרי עבודתן, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.
פרק ח': עונשין ושונות
עונשין
56.
(א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1) עוסק כקרימינולוג בניגוד להוראות סעיף 3;
(2) עובר על הוראות סעיפים 4 או 5;
(3) מגלה מידע בניגוד להוראות סעיף 8;
(4) מגלה ידיעה על מחלה מסכנת בניגוד להוראות סעיף 23.
(ב) מי שנדרש למסור מידע או מסמך לפי סעיף 22 וסירב למסרם דינו - מאסר ששה חודשים.
סמכויות עזר
57.
(א) הועדה הרפואית או ועדת המשמעת רשאיות, אם הדבר דרוש למילוי תפקידיהן -
(1) לזמן אדם לבוא לפניהן כדי להעיד או להציג דבר;
(2) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק בהתאם להוראות החלות בבית המשפט;
(3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הועדה ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-19715, לשם גביית עדות;
(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית המשפט.
(ב) דרשה ועדה מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א) וסירב לעשות כן ללא הצדק המניח את דעת הועדה, רשאי בית המשפט שבתחום שיפוטו יושבת הועדה לכפות, על פי בקשת יושב ראש הועדה, את הציות להוראות הועדה בדרך של מאסר שלא יעלה על חודש או הטלת קנס שלא יעלה על האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין.
(ג) בסעיף זה, "בית משפט" – לענין ועדה רפואית – בית משפט לענינים מינהליים, ולענין ועדת משמעת – בית משפט מחוזי.
סדרי דין
58.
השר רשאי לקבוע סדרי דין לעניין סעיף 57.
הפסקת כהונה
59.
(א) התפטרותו של חבר המועצה או של חבר ועדה מועדותיה, של חבר ועדת הרישום, או של חבר ועדה רפואית תהיה בכתב לשר ותחילת תקפה כעבור 15 ימים מיום מסירתה.
(ב) השר רשאי להעביר מכהונה חבר מועצה או חבר ועדה כאמור בסעיף קטן (א) אם -
(1) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידיו;
(2) הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
(3) הוא פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית המשפט;
(4) הוא עזב את הארץ לצמיתות;
(5) הוא נעדר ברציפות וללא סיבה סבירה משלוש ישיבות עוקבות של המועצה או של ועדה כאמור ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
(ג) העובד במשרד או בגוף פלוני או מכהן בו בתפקיד כלשהו והוא חבר במועצה או בועדה כאמור בסעיף קטן (א) כנציג של אותו משרד או גוף, וחדל לעבוד באותו משרד או גוף או לכהן באותו תפקיד - רשאי השר להעבירו מכהונתו כחבר המועצה או כחבר ועדה כאמור ולמנות במקומו נציג אחר של אותו משרד או גוף, לפי העניין.
ביצוע ותקנות
60.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות בעד רישום או עיון בפנקס.
תיקון חוק שירותי הסעד
61.
בחוק שירותי הסעד, בסעיף 1, במקום ההגדרה "פקיד סעד" יבוא:
"פקיד סעד" – עובד סוציאלי או קרימינולוג ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לעניין חוק זה.
תיקון חוק בתי הדין לעניינים מנהליים
62.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 22(יט) יבוא:
"(כ) חוק הקרימינולוגים, התשס"ח–2000."
תיקון פקודת הראיות
63.
בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אחרי סעיף 50א יבוא:
"עדות קרימינולוג
50ב.
(א) קרימינולוג כהגדרתו בחוק הקרימינולוגים, התשס"ח–2008, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כקרימינולוג והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לקרימינולוג בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החיסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על העניין שיש שלא לגלותה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות קרימינולוג.
(ג) נטען חיסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות."
תיקון פקודת המבחן
64.
בפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-19696, האמור בסעיף 27 יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) השר רשאי למנות קרימינולוגים, כהגדרתם בחוק הקרימינולוגים התשס"ט-2008, כקציני מבחן;"
תיקון חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין
65.
בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו–20067, בסעיף 5(ג), בפסקה (4), המילה "קליני" – תימחק.
תחילה
66.
תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
פשיעה, עבריינות ואלימות פוגעים מאוד באיכות החיים של תושבי ישראל. העדר התמקצעות במאבק בפשיעה מהווה את אחד הגורמים העיקריים לחוסר יכולתה של מערכת אכיפת החוק ושל גורמים אחרים, לתת מענה אפקטיבי לבעיית הפשיעה בישראל. החוק המוצע מטרתו לשפר באופן משמעותי את היכולות המקצועיות של הארגונים העוסקים בהתמודדות עם אלימות ופשיעה. תחום הקרימינולוגיה הינו הדיסציפלינה המדעית היחידה העוסקת באופן ממוקד ומובחן במתן מענה מקצועי לפשיעה ולעבריינות.
התמודדות אפקטיבית ויעילה עם פשיעה ועבריינות והבטחת הביטחון האישי של תושבי ישראל, מחייבת התמקצעות ומיומנות בתחום הרלוונטי. קרימינולוגים, בעלי תואר ראשון ותואר שני ושלישי בקרימינולוגיה, הם האנשים שזכו לקבל את ההשכלה האקדמית הרלוונטית ביותר לעיסוק מקצועי בפיקוח על הפשיעה. התוכניות בקרימינולוגיה הפועלות באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, מקנות לבוגרי התוכניות את הידע הרלוונטי והאיכותי ביותר, הנדרש לצורך תפקודו של איש מקצוע בתחום.
למרות כל המתואר לעיל, אין לקרימינולוגים בישראל כל מעמד מקצועי המאפשר להם להשתלב במערכות הארגוניות והמוסדיות העוסקות בפיקוח על הפשיעה. לדוגמא, קצין מבחן שמהות תפקידו לפקח על עבריינים על פי צו של בית המשפט, חייב להיות עובד סוציאלי ואינו יכול להיות קרימינולוג. במצב הקיים כיום בישראל, בניגוד למקומות אחרים בעולם, משאב יקר הנמצא אצל הקרימינולוגים הולך לאיבוד, מכיוון שלא נעשה בו שימוש לצורך הבטחת ביטחונו האישי של התושב.
מוצע בזאת לחוקק את חוק הקרימינולוגים, בדומה לחוק הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים, אשר יקנה מעמד סטטוטורי לקרימינולוג בישראל. מעמד כזה יאפשר לקרימינולוגים לבטא באופן ממוסד ומערכתי את הידע האקדמי והיישומי אותו רכשו במסגרת לימודיהם לתואר בקרימינולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובעולם. שילוב קרימינולוגים במוסדות הפורמאליים והבלתי פורמאליים העוסקים במאבק בפשיעה, ישפר מאוד את יכולתם המקצועית של מוסדות אלה להיאבק בפשיעה - דבר שיגביר את ביטחונם האישי של תושבי ישראל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ה' בחשוון התשס"ט – 3.11.08