הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
גלעד ארדן
משה כחלון
אליהו גבאי
פ/4011/17
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – איסור על גביית עמלות בחשבון עובר ושב), התשס"ח–2008
הוספת סעיף 9י1
1.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–19811, (להלן – החוק), אחרי סעיף 9י יבוא:
"גביית עמלות על פעולות בחשבון עובר ושב
9י1.
(א) על אף האמור בחוק זה, תאגיד בנקאי לא יגבה עמלה מלקוח כהגדרתו בסעיף 9ט(ו) עבור שירות בחשבון עובר ושב, אלא אם כן גביית העמלה אושרה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
(1) תאגיד בנקאי המבקש לגבות עמלה עבור שירות או סל שירותים בחשבון עובר ושב, יגיש למפקח בקשה מנומקת לכך (להלן – הבקשה); המפקח רשאי לדרוש מהמבקש פרטים נוספים לבדיקת הבקשה;
המפקח ימסור לתאגיד הבנקאי את עמדתו ביחס לבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלתה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי העניין.
(2) נוכח המפקח כי לצורך שמירה על יציבותו הפיננסית של התאגיד הבנקאי, גביית העמלה הכרחית בנסיבות העניין, יעביר את הבקשה, בצירוף המלצותיו, לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(3) אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את הבקשה, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה עבור השירות או עבור סל השירותים בחשבון עובר ושב, החל במועד שצוין באישור ובהתאם לתנאיו; התאגיד יודיע ללקוחותיו על סכום העמלה או שיעורה, בדרך שיקבע הנגיד.
(4) הנגיד יפרסם ברשומות שירות או סל שירותים שאושרו בוועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף קטן זה.
תחילה
2.
תחילתו של חוק זה 3 חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
ביולי 2008, לאחר עבודה מאומצת של הכנסת ושל בנק ישראל, יצאה לדרך הרפורמה בעמלות הבנקים. התהליך שהוביל לביצוע הרפורמה, ארך מספר שנים, במהלכן הקימה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא העמלות, ובעקבותיו חוקק, בסופו של דבר, חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס"ז–2007 (להלן – החוק).
החוק הקנה למפקח על הבנקים ולבנק ישראל, סמכויות ויכולות רבות שישמשו להגשמת מטרת החוק, ובהן צמצום רשימת העמלות, ביטול עמלות ופיקוח על סכומי עמלות שאושרו.
אולם, כאשר חשף המפקח על הבנקים את תוצאות הרפורמה, התברר שהרפורמה כשלה במטרות העיקריות שלה, למעט אולי בכל הנוגע לשקיפות כלפי הלקוחות ביחס לעמלות. הרפורמה על הבנקים לא הוזילה את העלויות ללקוחות הבנקים, אלא הובילה את רוב הבנקים לייקר את מחירי העמלות הנפוצות ביותר ובעיקר ללקוחות שמצבם הכלכלי אינו שפיר ואין בחשבונם סכומי כסף גדולים. הרפורמה אף הרעה את מצבם של לקוחות רבים ממגזרים שונים, כדוגמת קשישים, ואחרים שנוהגים לבצע פעולות באמצעות הגעה לבנק. עבורם הייתה התייקרות משמעותית של העמלות על פעולות שהם מבצעים מול נציג של הבנק לעומת העלויות ששילמו לפני הרפורמה. הרפורמה הובילה לחוסר אמון של הציבור במערכת הבנקאית, וביכולת להביא לתחרות אמיתית בתחום העמלות.
החוק העניק לבנק ישראל את כל הסמכויות הנדרשות, אבל פעולותיו לא השיגו את מטרות הרפורמה שזכתה לאהדה ציבורית רבה ולרוב גדול בכנסת ישראל.
הצעת החוק לתקן מצב דברים מעוות זה, והופכת את ברירת המחדל לכך שלא יאושרו עמלות בחשבונות העובר ושב, אלא אם כן, תאשר זאת באופן חריג וועדת הכלכלה של הכנסת, שתפקח ציבורית על התהליך.
לפיכך, מוצע לקבוע כי ככלל הבנקים לא יורשו לגבות עמלות בגין שירותיהם בחשבונות העובר ושב של לקוחות יחידים ועסקים קטנים, אך אלו יוכלו לבקש מהמפקח על הבנקים אישור לגבות עמלה גם בחשבונות העובר ושב של יחידים ועסקים קטנים. אם המפקח השתכנע שגביית העמלה הינה הכרחית לשמירה על יציבותו הפיננסית של הבנק, הוא יעביר את הבקשה לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
יש לציין, כי הבנקים יוכלו להמשיך ולגבות עלויות בגין פעולות בשוק ההון וכן פעולות בנקאיות שאינן בחשבון העובר ושב. באופן זה, התחרות בין הבנקים תהיה על גובה הריבית שהבנק גובה על הלוואות ובמגזרים אחרים בהם הבנק נותן שירותים תמורת עמלות מלבד חשבון העובר ושב.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בתמוז התשס"ח – 30.7.08