הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
בנימין אלון
זבולון אורלב
אברהם מיכאלי
אריה אלדד
ג'מאל זחאלקה
מיכאל איתן
יצחק בן ישראל
יוחנן פלסנר
אלכס מילר
ליה שמטוב
פ/4015/17
הצעת חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (תיקון – מטרות ודרכי פעולה), התשס"ח– 2008
תיקון סעיף 2
1.
בסעיף 2 לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ"א1 (להלן – החוק העיקרי) במקום פסקאות (1) עד (3) יבוא:
"(1)
לייעץ לממשלה ולרשויותיה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי לרבות במתן ייעוץ בהזמנת רשות מרשויות המדינה או במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמתה;
(2)
לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין-תחומית ופעילות מדעית בתחומי דעת חדשים;
(3)
לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל".
הוספת סעיפים 2א ו- 2ב
2.
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
"פניה אל האקדמיה
2א.
הממשלה תפנה לאקדמיה לשם קבלת ייעוץ ומידע בנושאים שעל סדר יומה של הממשלה וקשורים לפיתוח המדע בישראל או לסוגיות שיש לגביהן צורך ברקע מדעי;
הגשת דו"ח שנתי
2ב.
מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 2, האקדמיה תגיש לממשלה, לכנסת ולמועצה להשכלה גבוהה דין וחשבון שנתי שיתייחס למצב המחקר והמדע בישראל בתחומי דעת שונים; הממשלה והכנסת יקיימו דיון בנושא זה."
הוספת סעיפים 4ב ו – 4ג
3.
בחוק העיקרי, אחרי סעיף 4א יבוא:
"פטור מתחולת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה- 1985
4ב. בפעלה לשם מילוי תפקידיה כאמור בסעיף 2(1) לא יחולו על האקדמיה הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-19852.
פטור מתחולת חוק חובת המכרזים תשנ"ב-1992
4ג. על התקשרויות עם האקדמיה, שנעשו על ידי מזמין שחוק חובת המכרזים תשנ"ב-19923 (להלן – חוק חובת המכרזים) חל עליו, ואשר הן חלק ממילוי תפקידיה של האקדמיה לפי סעיף 2(1), לא יחולו הוראות חוק חובת המכרזים."
דברי הסבר
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן- האקדמיה) הוקמה, כמו מוסדות מקבילים לה בעולם, על מנת לקדם את המדע בישראל על ידי איגוד מיטב אנשי המדע בישראל ומתן ייעוץ לממשלה בנושאים מדעיים בעלי חשיבות לאומית. זאת, מתוך הכרה בחשיבותו של המדע ובחיוניות לקדמו.
בשנים האחרונות נחלשה עצמת השפעתה של האקדמיה ויכולתה לקיים את תפקידיה, כפי שעלה גם מדו"ח מבקר המדינה מס' 55ב לשנת 2004. הסיבות להיחלשות נעוצות, בין היתר, בחוסר הבהירות לגבי מערכת היחסים בינה לבין הממשלה וכן בשל מכשולים בירוקרטיים המקשים על תפקודה.
הצעת החוק באה להגדיר מחדש את תפקידה העיקרי של האקדמיה- ייעוץ לממשלה ולרשויותיה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית. כמו כן מוסיפה ההצעה על תפקידיה המוגדרים של האקדמיה את קידום הפעילות המדעית הבין-תחומית ופעילות בתחומי דעת חדשים. זאת, בין היתר בעקבות מסקנות דו"ח הוועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה, אשר הוגש לשר המדע והטכנולוגיה ביוני 2005. הוועדה מונתה על ידי שר המדע דאז, אליעזר (מודי) זנדברג ובראשה עמד פרופ' עודד אברמסקי.
עוד מוסיפה ההצעה את חובת הממשלה לפנות אל האקדמיה לקבלת ייעוץ בנושאים הרלוונטיים. זאת, על מנת לוודא שהממשלה תידרש לנושאים של היערכות לאומית בתחומי המדע והן על מנת
שהחלטותיה יתקבלו כאשר כל המידע הרלוונטי נמצא ברקע. מנגנון כאמור יחייב את הממשלה בשקילת החלטותיה ובתכנון לטווח הארוך.
מנגנון נוסף המוצע הוא הגשת דו"ח שנתי על ידי האקדמיה וקיום דיון עליו בממשלה ובכנסת. מנגנון כאמור ייאלץ את הממשלה והכנסת להידרש לנושא זה שכך, גם יקבל את ההד הציבורי הראוי.
לבסוף, מוצע לתקן את החוק כך שיטפל בשני כשלים בירוקרטיים המקשים על עבודתה של האקדמיה ועל מילוי תפקידיה. האחד, הוא סעיף 29 בחוק יסודות התקציב התשמ"ה- 1985, האוסר על האקדמיה לערוך באופן עצמאי התאמות ושינויים בשכר של יועצים. מטבע פעולתה נדרשת האקדמיה להעסיק מומחים בעלי שם עולמי אשר מגבלות חוק יסודות התקציב אינן מאפשרות העסקתם. בנוסף, מוצע כי רשות מרשויות המדינה שחל עליה חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 לא תהיה חייבת במכרז לגבי עבודות שהיא מזמינה מהאקדמיה. כיום ניתן עקרונית לקבל פטור לגבי התקשרויות עם האקדמיה, בהיותה תאגיד לפי חוק, על פי תקנות חובת המכרזים התשנ"ג-1993. יחד עם זאת ומאחר שהאקדמיה היא גוף ייחודי המעניק שירות ומבצע עבודה ייחודית על פי חוק, מוצע להסיר את המחסום הבירוקרטי הנ"ל מהתקשרויותיה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בתמוז התשס"ח – 30.7.08