הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
דב חנין
מוחמד ברכה
חנא סוייד
פ/4061/17
הצעת חוק בדיקה רפואית וסודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה, התשס"ט–2008
הגדרות
1.
"נציב אזורי, נציב ארצי, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה" – כמשמעותם בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–19881.
הפנייה לבדיקה רפואית וויתור על סודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה
2.
לא יפנה מעביד אדם לבדיקה רפואית ולא ידרוש ממנו לוותר על סודיותו הרפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה אלא במקום שהבדיקה נדרשת על פי חיקוק או הותרה על פיו, או אם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אישרה את ההפניה לבדיקה רפואית או את ויתור הסודיות הרפואית לפי סעיף 3.
אישור נציב לבדיקת התאמה לעבודה
3.
(א) נציב אזורי מוסמך לתת, לפי בקשת מעביד שמקום עבודתו נמצא באותו אזור, אישור בדבר הפניה לבדיקה רפואית או ויתור על סודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה לפי סעיף 2, לתפקידים מסוימים, או למקומות עבודה מסוימים, ובלבד שמצא כי הם נדרשים מאופיים וממהותם של התפקיד או המשרה וכי אין חלופה סבירה וזמינה לביצועה.
(ב) נציב ארצי מוסמך לאשר הפניה לבדיקה רפואית או ויתור על סודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה לפי סעיף 2, לסוגי תפקידים, סוגי מעבידים וסוגי מקומות עבודה אם מצא כי בדיקת ההתאמה מקובלת ואין בה כדי לפגוע בזכויות דורש עבודה, או אם מצא כי עריכת הבדיקה נדרשת לסוגי המעבידים, מקומות העבודה או התפקידים, ובלבד שבדיקת ההתאמה נדרשת מאופיים וממהותם של התפקיד או המשרה.
עונשין
4.
העובר על הוראת סעיף 2 לחוק זה דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–19772.
סמכות שיפוט ותרופות
5.
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי לבקשת אדם שנתבקש לעבור בדיקה רפואית או לוותר על סודיותו הרפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה בניגוד לאמור בסעיף 2, לפסוק לו פיצוי שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
דברי הסבר
הצעת חוק זו באה לאסור על מעביד להפנות אדם לבדיקה רפואית ולדרוש ממנו לוותר על סודיותו הרפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה אלא במקום שהבדיקה או המידע נדרשים מכוח חיקוק או על פיו או נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אישרה זאת כי מצאה שבדיקת ההתאמה נדרשת מאופיים וממהותם של התפקיד או המשרה להם מועמד, וזאת מתוך הנחה כי הסכמה לבדיקה רפואית וויתור על סודיות רפואית במצב זה אינם נעשים מתוך רצון חופשי מלא.
מעסיקים רבים מחייבים את המועמדים לעבודה, במסגרת הליך המיונים, בחתימה על מסמך הסרת סודיות רפואית או בהפניה לבדיקה רפואית. לעיתים קרובות המסמך הוא חלק בלתי נפרד מהליך פרוצדוראלי כללי, שההחתמה עליו נעשית בלא בחינת חיוניותו. במצב דברים זה, נאלצים חולים במחלות הסובלות מדעות קדומות, אשר אין בהן כל מניעה להמשך עבודה, לחשוף את דבר מחלתם בפני המעסיק העתידי ולעיתים אף להידחות מפאת מצבם הרפואי. לכאורה, החתימה על הסכם שכזה אמורה לנבוע מהסכמה חופשית של המועמד, אך לא כך הדבר בפועל. למעשה, החתמה על מסמך זה נעשית מתוך הבנה של המועמד, כי אי-הסכמה משמעותה אי קבלה לעבודה, גם אם אין זה ההסבר שיתקבל מהמעסיק. במעמד קבלה לעבודה, כאשר מצד אחד עומד המעסיק העתידי ומן הצד השני המועמד, אין בחתימה על ויתור סודיות או בהסכמה לפנות לבדיקה רפואית הסכמה אמיתית מתוך רצון חופשי וגמירות דעת, וניתן לראות במצבים אלה סוג של כפיה.זכות הפרטיות היא אחת מזכויות היסוד המוגנות במשפט הישראלי. בשנת 1981 נחקק חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, שקבע סנקציה פלילית ואזרחית גם יחד, במקרים בהם פגע אדם בפרטיותו של רעהו. בשנת 1992 כשנחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, העלה המחוקק את זכות זו לדרגה של זכות יסוד.
אחד התחומים בהם הושם דגש של ממש לחשיבותה של הפרטיות הוא בתחום הסודיות הרפואית. נהיר לכל, כי לא יתקיים טיפול רפואי הולם, בלא הבטחת פרטיותו של המטופל. לפיכך ישנו צורך בחוק האוסר במפורש על הפנייה לבדיקה רפואית ולויתור על סודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה, אלא כאשר קיים צורך אמיתי לכך.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ה' בחשוון התשס"ט – 3.11.08