קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס"ט-2008 [מס' מ/404; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' מ', עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס"ט-2008. יושב-ראש ועדת החוקה - בבקשה, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקש להודות לצוות הוועדה, בהנהלתה של דורית ואג. אני מבקש להודות לעורך-הדין עשת, שהיטיב הרבה עם החוק. אני לא יודע אם זה לגיטימי, אבל אני מבקש להודות גם ליועצת המשפטית של הכנסת, שהיתה אתנו בעצה אחת, ובניסיון ובתבונה רבה, כמו שאמרתי כבר קודם, עזרה לממשלה לתקן את עצמה בחוק שהיה עלול להביא אותנו לקלקול – אולי לפעמים – שאין בו תיקון. ואני שב לחוק, ברשותו של אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס"ט-2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. זוהי הצעת חוק ממשלתית. כחלק מניסיונה של מדינת ישראל להילחם בתופעת הסחר בבני-אדם נחקק, בשנת 2003, החוק למניעת סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003. בחוק זה נכללה שורה של תיקוני חקיקה שנועדו להחמיר את הענישה על עבירות של סחר בבני-אדם ולתת בידי רשויות האכיפה כלים להילחם בתופעה. בין השאר היו בחוק האמור כמה תיקונים לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ונקבע כי יוענק סיוע משפטי חינם לקורבנות של עבירת סחר בבני-אדם לשם עיסוק בזנות. ביום ז' בחשוון התשס"ז נכנס לתוקפו חוק איסור סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, שהמשיך את המגמה של החוק למניעת סחר בבני-אדם. בחוק הזה היו כמה חידושים מרעננים לעומת כל החקיקה בעולם על סחר בבני-אדם, ובהם הגדרת "עבדות" בעולם מודרני. אני אז שמחתי שכנסת ישראל מובילה מהלך שיש בו כדי להתוות דרך למדינות הנאורות. בחוק נכלל תיקון לחוק העונשין, ונקבעו עבירות חדשות – החזקה בתנאי עבדות וסחר בבני-אדם למטרות שאינן עיסוק בזנות. לפי חקיקה חדשה זו נקבעו, נוסף על סחר בבני-אדם למטרת עיסוק בזנות, גם סחר בבני-אדם לשם נטילת איבר מאיברי הגוף, לשם הולדת ילד ונטילתו, הבאה לידי עבדות, הבאה לידי עבודות כפייה, הבאה לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה וביצוע עבירת מין – כל אלה הם מנזקיו של הכפר הגלובלי. כדאי לעמוד בפני זה. במקביל תוקן חוק הסיוע המשפטי, ונקבעה בו הוראת שעה, שלפיה יינתן סיוע משפטי חינם גם לקורבנות העבירות החזקה בתנאי עבדות וסחר בבני-אדם למטרות שפורטו, ולא רק למטרת זנות. תוקפה של הוראת השעה נקבע עד ליום ט"ו באלול התשס"ח (15 בספטמבר 2008), בין השאר כדי לאפשר למדינה לבדוק את היקף העלויות של הרחבת הסיוע המשפטי כאמור. לאחר תום הבחינה כאמור, ולקראת תום תוקפה של הוראת השעה, החליטה הממשלה להפוך את הוראת השעה להוראה של קבע. אני אומר את הדברים, כי לעתים אנחנו אומרים – הממשלה יודעת רק לקחת ולא לתת. ובכן, זוהי יוזמה ממשלתית, וראויה הממשלה לשבח על כך. היא החליטה להעניק סיוע משפטי חינם לכל נפגעי עבירות החזקה בתנאי עבדות וסחר בבני-אדם. בכך היא מבטאת את מחויבותה העמוקה של מדינת ישראל להגן על נפגעי העבדות והסחר בבני-אדם לכל מטרה. מהלך זה עולה בקנה אחד עם אמנות בין-לאומיות העוסקות במאבק נגד הסחר בבני-אדם, ובהן פרוטוקול האו"ם למניעה, מיגור והענשה על סחר בבני-אדם, שנחתם בחודש נובמבר 2001 ונמצא כעת בשלבים אחרונים של אשרור, ופרוטוקול שמאשרר אמנת או"ם אחרת, נגד פשע מאורגן. זוהי הצעה שעולה בקנה אחד, לפי הבנתי, גם עם הצעת החוק שיזמה חברת הכנסת גלאון, שהשתבחתי בה קודם והראיתי אותה כהצעת חוק של המדינות המתוקנות בעולם. להצעת החוק הזאת יש הסתייגות של חברת הכנסת זהבה גלאון. ההסתייגות היא מה שנהוג במקומותינו להגדיר – הסתייגות דיבור, משום שראויה חברת הכנסת גלאון שקולה יישמע בסוגיה זו. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מוחמד ברכה: תודה לחבר הכנסת בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה. כאמור, יש הסתייגות אחת להצעת החוק, הסתייגותה של חברת הכנסת גלאון. את רוצה לנמק? זהבה גלאון (מרצ): לא, אדוני. אני מוותרת. היו"ר מוחמד ברכה: אז עם הסרת ההסתייגות הזאת – לא נותרו בעצם הסתייגויות. על כן אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס"ח-2008, בקריאה שנייה. בבקשה. נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–2 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר מוחמד ברכה: ובכן, בעד – 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס"ט-2008, נתקבל. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס"ט-2008, התקבלה בקריאה שלישית.