הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
זהבה גלאון
מנחם בן-ששון
חיים אורון
יוסי ביילין
אבשלום וילן
דב חנין
רן כהן
פ/4048/17
הצעת חוק הסדרי טיעון, התשס"ט–2008
הגדרה
1.
לעניין סימן זה, "הסדר טיעון" – הסכם בין התביעה לבין הנאשם בדבר תוכן כתב האישום או העונש, או באשר לנושא אחר הקשור לתוצאות המשפט או להליך פלילי אחר, לרבות הליך חקירה, וזאת כנגד התחייבות הנאשם להודות בבית המשפט בעובדות שנטענו בכתב האישום ולקיים תנאים שפורטו בהסכם.
המועד לעשיית
טיעון
2.
הסדר טיעון יכול להיעשות לפני הגשת כתב אישום או בכל שלב של המשפט.
חובות התובע
3.
(א)
תובע רשאי לעשות הסדר טיעון אם הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור.
(ב)
היו מעורבים בפרשה יותר מנאשם אחד, יוודא התובע, לפני שייתן את הסכמתו להסדר הטיעון, כי ההסכם המוצע לנאשם איתו נערך הסדר הטיעון, אינו לוקה בחוסר סבירות או בסתירה מהותית ביחס לחלקו של נאשם אחר באותה פרשה.
(ג)
במסגרת הסדר טיעון לא יבטיח תובע לנאשם אף אחת מאלה:
(1)
כי התביעה לא תביא לידיעת בית המשפט מידע על עברו הפלילי של הנאשם;
(2)
כי התביעה לא תערער על קולת העונש שבית המשפט יגזור עליו.
(ד)
יוחסה לנאשם עבירת פשע על-פי סימן א', ד', ה', ו'1 או ז' לפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-19771, רשאי התובע לתת הזדמנות למי שנפגע במישרין מאותה עבירה או לנציגו החוקי (להלן - הקורבן), להעיר הערות על הסדר הטיעון שיוצע לנאשם; הערות הקורבן, אם ניתנו, יובאו בחשבון בשיקולי התובע ביחס להסדר הטיעון.
הגורם המאשר
4.
(א)
בכל מחוז, הגורמים המאשרים את הסדרי הטיעון הם פרקליט המחוז וכל מי שהוסמך לכך מטעמו, כפי שיקבע בנהלים פנימיים.
(ב)
הסדר טיעון הכרוך ברגישות ציבורית מיוחדת, לרבות בשל היות הנאשם איש ציבור או בשל חומרת העבירה, מחייב את אישורו של פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה בכתב.
סמכויות בית המשפט
5.
הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון הנוגע לעונש שייגזר על הנאשם, ינחה בית המשפט את עצמו בגזירת הדין על-פי ההסדר שאליו הגיעו הצדדים, אלא אם כן סבר בית המשפט כי ההסדר בין הצדדים אינו עולה בקנה אחד עם טובת הציבור.
הבהרות באשר להסדר הטיעון
6.
תובע יציג לפני בית המשפט את הנימוקים להסדר הטיעון ובית המשפט רשאי לבקש הסברים מכל אחד מבעלי הדין.
הדרכים לעשיית הסדר טיעון
7.
(א)
משא ומתן לקראת הסדר טיעון עם נאשם ייעשה באמצעות סנגורו, אלא אם כן אין לו סנגור; היה הנאשם קטין שאיננו מיוצג, לא ינוהל עימו משא ומתן לקראת הסדר טיעון, אלא בהסכמת אפוטרופסו.
(ב)
משא ומתן לקראת הסדר טיעון לא יתנהל בפני בית המשפט, ובית המשפט לא ייטול בו חלק.
(ג)
הסדר הטיעון בעבירה מסוג פשע ייערך בכתב וייחתם בידי התובע ובידי הנאשם, ואם יש לו סנגור - גם בידי הסנגור; אולם לבקשת הצדדים, יכול שההסדר ייערך בעל פה; הסדר טיעון שנערך בעל פה יירשם בפרוטוקול בית המשפט.
(ד)
הסדר טיעון לא יוגש לחתימתו של הנאשם ולא יירשם בפרוטוקול בית המשפט אלא אם כן הסנגור או התובע, אם הנאשם אינו מיוצג, הסביר לנאשם את תוכן ההסדר ואת משמעותו, לרבות הוראות סעיף 5; מתן ההסבר ירשם בהסדר הטיעון או בפרוטוקול, לפי העניין.
הודיית הנאשם בבית המשפט
8.
הוגש לבית המשפט הסדר טיעון או נרשמו פרטי ההסדר בפרוטוקול, יוודא בית המשפט שהנאשם הבין את תוכן ההסדר ואת משמעותו, לרבות הוראות סעיף 5, לפני שיאפשר לנאשם למסור את הודייתו בעובדות לפי הסדר הטיעון.
תוקפו של הסדר הטיעון וחזרה ממנו
9.
(א)
הסדר טיעון מחייב את הצדדים, בכפוף להוראות סימן זה.
(ב)
הנאשם רשאי לחזור בו מהתחייבותו על-פי הסדר טיעון, ולכפור בעובדות שבכתב האישום, אולם הוא לא יעשה כן לאחר שהוכרע הדין, אלא אם כן הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
כל עוד לא הוכרע הדין רשאי התובע לחזור בו מהתחייבותו על פי הסדר הטיעון, אם פרקליט המחוז הורהו לעשות כן מטעמים שבטובת הציבור, ואם היה התובע תובע כאמור בסעיף 12(א)2 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-19822, אם הורה כאמור ראש יחידת התביעה באזור שבו הוגש כתב האישום.
אי קבילות
10.
בכל הליך נגד הנאשם לא יהיו קבילים כראיה -
(א)
דברים שנכללו בהסדר טיעון שבוטל;
(ב)
דברים שהוחלפו בין התביעה ובין הנאשם או סנגורו במסגרת משא ומתן לקראת הסדר טיעון.
דברי הסבר
מטרת הצעת חוק זו להסדיר חוק בנושא הסדרי הטיעון הנערכים בין התביעה לבין הנאשמים. נוכח הביקורת הציבורית הנוגעת לעשיית הסדרי טיעון בין רשויות התביעה לבין נאשמים וסנגוריהם, נבחן ההסדר בכללותו. לאור יתרונותיהם של הסדרי הטיעון מבחינת האינטרס הציבורי בכללותו והיות והסדרים כאלה נפוצים ביותר בכל שיטות המשפט המתבססות על המשפט המקובל, ניתן לראות בהם הכרח. יחד עם זאת, מן הראוי לקבוע להם מגבלות ברורות וכללים ראויים להפעלתם.
הצעת החוק מתבססת על הקווים המנחים של פרקליטות המדינה לחתימת הסכמי טיעון, שעד כה לא היו מעוגנים בחקיקה. הצעה זו נותנת מענה לסוגיות שעד כה היו נתונות לפרשנות בתחום והובילו לביקורת על עצם השימוש בכלי של הסכמי הטיעון בהעדר נהלים ברורים. בין היתר, מעגן החוק את חובותיו של התובע החותם על הסכם טיעון, את סמכויות בית המשפט בעניין הסכמי הטיעון, ובפרט את סמכויות בית המשפט שלא לקבל את ההסדר המוצע על פי שיקול דעתו וטובת הציבור.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בתשרי התשס"ט – 27.10.08