קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס"ח-2008 [מס' מ/378; "דברי הכנסת", חוב' כ"ו, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס"ח-2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס"ח-2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית, שאושרה בקריאה ראשונה ב-2 באפריל 2008. סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, קובע כי הממשלה רשאית, בהמלצת ועדה שמונתה על-ידה, להכריז בצו על שטח כעל מתחם לפינוי לשם בינוי או לצורך עיבוי בנייה. תוקפה של ההכרזה הוא לא יותר משש שנים. הכרזת הממשלה מזכה את הרשות המקומית אשר בשטחה מצוי המתחם בסיוע מטעם המדינה לצורך מימון הכנת תוכנית למתחם, פעולות מנהל הפרויקט לצורך קידום הפרויקט, לרבות הסברה לתושבים וניהול תקציבי. במשך תקופת תוקפו של הצו חלות הקלות במיסוי וניתן לקבל פטור מהיטל השבחה בתנאים מסוימים. במהלך שש השנים שבהם עומד הצו בתוקפו יש לבצע פעולות רבות על מנת לממש את ניצול ההטבות למתחמים המוכרזים. המציאות מעידה כי הזמן שנקבע אינו מספיק, למרבה הצער, על מנת להשלים את כל ההליכים. לפיכך מוצע בסעיף 1 להצעת החוק להסמיך את הממשלה, בהמלצת הוועדה ולפי תנאים שתורה, להאריך את תוקפו של צו ההכרזה לתקופה אחת נוספת, שלא תעלה על שש שנים, ובלבד שאושרה או שהופקדה תוכנית לפינוי ובינוי או שמוסד התכנון החליט על הפקדתה. עוד טרם חקיקתו של סעיף 33א הכריזה הממשלה, בארבע הכרזות שונות, על מתחמים להתחדשות עירונית – בסוגריים: פינוי ובינוי. הכרזות אלו פקעו ואינן בתוקף כיום. על מנת לאפשר המשך ההליכים במתחמים שהוכרזו וליהנות מההטבות הכרוכות בכך, מוצע להסמיך את הממשלה להאריך את תוקפן של ההכרזות לתקופה שלא תעלה על שש שנים מהמועד שבו פג תוקפה של ההכרזה. בסעיף 2 להצעת החוק מוצע לתקן את חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2006. נקבע כי כאשר נעשית עסקה לפינוי ובינוי, יש לספק לאדם עם מוגבלות מגורים חלופיים לתקופת הביניים. אני החלטתי להוסיף את הסעיף הזה, אף שהוא לא היה במקור בהצעת החוק הממשלתית, משום שהגיעו אלי תלונות שנכים, שהם חלק מהפרויקט של פינוי-בינוי, שלא מקבלים תנאי דיור הולם, לא בשלב הפינוי הזמני ולא בשלב הפינוי הקבוע, מוכרזים כדיירים סרבנים. הדבר הזה נשמע בעיני בלתי סביר בעליל, ולכן אני הוספתי את התיקון הזה. אני מוכרח לומר שהממשלה הסכימה לתוספת, אבל זה לא היה בהצעת החוק המקורית. לכן קבענו כי יש לספק לאדם עם מוגבלות מגורים חלופיים לתקופת הביניים, הכוללים התאמות לצרכיו המיוחדים, וכן נקבע כי בדירת קבע חלופית אשר תוענק לו יש לכלול את ההתאמות או להעניק לו את שוויין הכספי של ההתאמות, אם ניתן לו כסף תמורת דירתו הקודמת. במקרה שלא מתקיימים תנאים אלה, לא ייחשב אותו אדם לדייר מסרב ולא ניתן יהיה לתבוע אותו בנזיקין בשל סירובו להסכים לפינוי. כמו שאמרתי, אנחנו בעד פינוי-בינוי, אבל אנחנו לא בעד שהחלשים והמוגבלים יידרסו תחת התהליכים האלה. הצעת החוק באה להבטיח המשך מהלכים אשר הוחל בהם, ולפיכך אבקש כי הכנסת תתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני מקווה שכתוצאה מכך פרויקטים רבים – יש 130 פרויקטים של פינוי-בינוי בארץ שממתינים, ואני מקווה מאוד שהממשלה, עם הרשויות המקומיות הרלוונטיות, יצליחו בכוחות משותפים להעביר אותם מן הכוח אל הפועל. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז, יושב-ראש הוועדה. האם שר הפנים ביקש להתייחס? בבקשה, אדוני. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מבקש להודות ליושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת על העברת החוק. החוק הזה הוא חיוני וחשוב ביותר לאוכלוסיות רבות שחיות בשכונות מצוקה. כדי לקבל מושג, יש למעלה מ-100 פרויקטים שמאושרים על-ידי הממשלה. האישור של פרויקט פינוי-בינוי נותן אפשרות ליזם פרטי לקחת שכונה שלמה – נגיד שיש בה 100 דירות – ולקבל זכויות בנייה פי-חמישה ממספר הדירות הקיימות, תוך מתן פטור ממסים, כך שהוא יכול לתת פיצוי לכל משפחה בדירה כזאת, במצוקה, דירה חדשה במקומה, ועדיין, בחישוב כלכלי, יכול להרוויח על הדירה. ברור שככל שיש ביקוש גדול יותר לבנייה למגורים באותם מקומות והמחירים גבוהים, הנושא כלכלי יותר, ולכן שם לפרויקטים כאלה יש סיכוי טוב יותר. במקומות שבהם העסק לא כלכלי ואין ביקוש גדול לדירות, אז הפרויקטים לא עובדים. בצער אני אומר שאף שהממשלה אישרה כ-130 פרויקטים, רק שניים או שלושה מהם יצאו לביצוע – ודרך אגב, אחרי השקעה של המדינה בהיקף של 100 מיליון שקל על-ידי משרד השיכון. מאחר שנגמרו שש השנים שהממשלה קובעת כתנאים לאישור לתוכנית פינוי-בינוי, שעל זה חל הפטור, ובינתיים כל התוכניות, או רוב התוכניות, לא יצאו לדרך, מוצע על-ידי הממשלה כחוק להאריך את התקופה בשש שנים נוספות. הממשלה תוסמך, באותם מקומות שבהם יש תנועה ומתחילים לזוז, לתת להם עוד שש שנים. לכן, אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד, חברתית, לחוק הזה – דבר שאני מקווה שיאפשר להרבה שכונות וליזמים לשפר את המצב של התושבים באותן שכונות מצוקה ולבנות שכונות חדשות ולשקם את החיים של התושבים שם בלי להפסיד כסף. כולם מרוויחים: התושבים, המדינה שמקבלת שכונות יותר מסודרות וכן הלאה, העיריות, וגם כמובן הקבלנים שבונים, כי אם הם לא ירוויחו ודאי שהם לא יעשו את זה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני תומך בכל לבי בחוק. אני מודה לוועדת הפנים על הטיפול היעיל בחוק ועל הבאתו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לשר הפנים. חברי חברי הכנסת, לחוק זה אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נעבור ישר להצבעה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה, לרבות שם החוק והחוק כולו מהמסד ועד הטפחות. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד סעיפים 1–2 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי החוק עבר בקריאה שנייה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 16 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס"ח-2008, נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס"ח-2008, עברה בקריאה שלישית. מזל טוב למחוקקים.