חומר רקע
8 בספטמבר ,
25
20
לכבוד
ח"כ
שמחה רוטמן , יו"ר ועדת
החוקה, חוק ומשפט
חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל
ירושלים
,מכובדנו
:הנדון 'הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס104
,)) (צילום בבית משפט
התשפ"ב –
2022
עמדה מטעם ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל
ארגון העיתונאים והעיתונאים בישראל
מתכבד לפנות לוועדה בהתייחס להצעת חוק בתי המשפט
'(תיקון מס104
) (צילום בבית משפט), התשפ"ב–
2022
שבנדון
" :(להלן
הצעת החוק)"
, המובאת
לדיון בפני הוועדה בישיבתה ביום שלישי ,הקרוב9.9.2025
בשעה09:00
,
ולהסב את שימת לבה של
הוועדה כי הצעת החוק כוללת בתוכה פגיעה בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת
והיא מעוררת
מספר קשיים ., כפי שיפורט להלן
1.
ארגון העיתונאים הוא ארגון עובדים פרופסיונאלי, המופקד על טיפול בזכויות העיתונאים
כעובדים, וכן, על שמירה על חופש העיתונות. ארגון העיתונאים הוא ארגונם של למעלה מ -
3,000
עיתונאים ועיתונאיות בכלי תקשורת שונים והוא כיום הגוף המרכזי והגדול ביותר
העוסק בייצוג העיתונאים במעמדם כעובדים וכמי ש נושאים בשליחות ציבורית. הארגון שם
לו למטרה, בין היתר, להגן על חופש העיתונות ועל העיתונאים כעובדים בהקשר זה. הארגון
אף רואה עצמו כמי שמייצג לא רק את ציבור העיתונאים אלא גם את האינטרס הציבורי
הרחב בכל הקשור לחופש עיתונות בכלל ולשידו
ר הציבורי בפרט.
2.
סעיף70
(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב), תשמ"ד –
1984
" :(להלן
חוק בתי המשפט )"
" קובע כי לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית
המשפט".
3.
בהתאם להצעת החוק, סעיף70
)(ב לחוק בתי המשפט
יתוקן כך שהוא יסומן כסעיף70
()(ב1
)
ולאחריו יבוא סעיף70
()(ב2
:) בנוסח להלן "
( רשות כאמור בספקה1
) לצילום או לפרסום
צילום באולם בית משפט של חשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום תינתן
מטעמים מיוחדים שירשמו, אם שוכנע בית המשפט שיש בצילום או בפרסום עניין ציבורי
של ממש העולה על הפגיעה בכבוד החשוד."
בהתאמה, סעיף70
(ו) לחוק בתי המשפט אף
קובע כי הפרתו של סעיף70(ב) היא עבירה פלילית .
4.
לפי דברי ההס
ב ר של הצעת החוק
" :(להלן דברי ההסבר)"
... " ,
הפרקטיקה הנוהגת היא
שגורמים רבים, ובעיקר כלי התקשורת, מצלמים את הנעשה באולם בית המשפט בטרם
כניסת השופטים לאולם ותחילת הדיונים, ובפרט מ צלמים חשודים המובאים לדיונים
בעניינם ". עוד עולה מדברי
ההס
ב ר כי התיקון המוצע נועד לחדד עבור השופט את הכלל
..." :האוסר צילום ובלשון הצעת דברי ההסבר ולהבנות את שיקול דעתו של שופט
שהתבקש לאשר צילום באולם בית המשפט של חשוד"...
.
5.
עוד עולה מדברי ההסבר ..." ,כי בעת ההכנה לקריאה שניה ושלישית תדון ועדת חוקה, חוק
ומשפט של הכנסת באפשרות לקבוע איסור כולל של צילום או פרסום תצלום של עציר או
אסיר הנמצא באולם בית המשפט וכבול באזיקים. עוד תדון הוועדה באפשרות להחיל את
ההסדר המוצע גם על להליכי
ם
משפטיים בבתי הדין הצבאיים ...ובאפשרות להחיל את
איסור הפרסום כך שיחול בשטחים נוספים של בית המשפט מלבד אולמות הדיונים."
6.
הארגון יוסיף למען השלמת התמונה כי "נוהל צילום והקלטה בבתי המשפט" (הוראות נוהל
מנהל בתי המשפט) (מספר הוראה20-11
" :) (להלן הנוהל ") קובע כי צילום באולמות בתי
,המשפט, לפני תחילתו של דיון או בסיומו, לרבות כניסת שופטים, בעלי דין, עצורים
" ,אסירים וכן, צאתם
כפוף לאישור מראש של השופט הדן בהליך באולם בית המשפט ."
עוד קובע הנוהל כי בקשות לצילום דיונים יוגשו כבקשה בתיק (ולא באמצעות דוברות בתי
)המשפט,
... "זאת לצורך בחינה ומתן החלטה על ידי בית המשפט בתיק הדן בתיק ."
בנוסף, הנוהל מעגן
גם את הכללים בנוגע לצילום בשטחים הציב וריים בבתי המשפט שאינם
.אולמות
7.
,לעמדת הארגון
התיקון המבוקש ב
הצעת החוק אינו נדרש
ויש בו רק כדי אפקט מצנן
ה עלול להצר עוד יותר את שערי בית המשפט, הצרים גם כך בפני העיתונאים וזכות הציבור
לדעת וזאת בהתאם
ל הוראות
חוק בתי המשפט והנוהל.
8.
מעבר לסעיף70(ב) נשוא הצעת החוק והתיקון המבוקש בו ,
סעיף70
לחוק בתי המשפט ,
" הנושא כותרת של
איסור פרסומים"
קובע
שורה
ארוכה של הגבלות גם בנוגע לצילום וזאת
בהתייחס לזכויותיו של חשוד ,, לרבות
מניע
ת פגיעה חמורה בפרטיות ,
המונחים בפני בתי
:המשפט והחשודים עצמם. כך למשל
;איסור פרסום בכל הנוגע לדיון שמתנהל בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט
בית המשפט רשאי לאסור על כל פרסום בקשר לדיוני בית משפט, במידה והוא רואה צורך
לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה
;חמורה בפרטיותו של אחד מהם
לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד48
שעות מהמועד שבו
התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה או עד סיום הדיון הראשון
;שהתקיים בעניינו
בית משפט גם
רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב איש
ום .
בהקשר
,זה בית משפט גם רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, אם
ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת
הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום;
;לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט בעניינו של קטין
הרשות החוקרת )(משטרת ישראל או גוף חוקר אחר תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג
בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו .
9.
הנה כי כן, חוק בתי המשפט כבר מעגן כללים נוקשים בנושא ואין צורך להכביד עליו בעוד
.כללים שלא לצורך ובהעדר תכלית ראויה
10
. בפועל, התיקון המבוקש ב הצעת החוק עלול להביא ל פגיעה ב יכולתם של עיתונאים לבצע
מלאכתם העיתונאית , המוגבלת גם כך
כאמור
בפני
בתי המשפט ובאולמות בתי המשפט .
11
.
הארגון יוסיף כי ,הצעת החוק פוגעת לא רק בזכויותיו של העיתונאי אלא גם בציבור שכן
חופש
העיתונות מגלם בתוכו גם את זכותו של כל פרט ופרט בחברה ליהנות מפירותיה של
.עבודת העיתונות ואת אינטרס הציבור בעצם קיומה
,כלומר חופש העיתונות הוא של
הציבור,
בראש ובראשונה ו הוא
אינטרס ציבורי כללי.
12
.
,בהקשר זה
אחד מתפקידיה העיקריים הוא דיווח על אירועים ,עובדות ותהליכים .לא
פעם
טמונה חשיבות רבה דווקא בהיבט הציבורי של אירועים מסוימים ,וזאת כהשלמה
לטיפולן
של הרשויות (הרשות השופטת או הגו
ף החוקר
למשל, כמו בענייננ
ו )או כתחליף הן ל .
,בנוסף
שיח ציבורי בעניינים שבסמכותן של הרשויות חשוב גם כדי להבטיח את התנהלותן
התקינה
ואת
שקיפות מהלכיהן , ובמיוחד ככל שקשור לנאשמים מסוגים שונים, מ"
צווארון כחול "
ועד "צווארון
לבן"
.לאור משקלם וחשיבותם של אינטרסים אלה ,
ראוי
להבטיח
את
התקיימותה של עבודה עיתונאית אחראית וכי פרסומים בעלי
ערך רב לציבור יראו אור.
13
.
רוח גבית למעמד חופש העיתונות כאמור עולה גם מהפרקטיק
ה
ומהמדיניות בפועל .
כך
למשל, לעיתונאים מעמד מיוחד במסגרת עבודתם בסיקור זירות אירוע (
נוהל משטרת
ישראל, הסדרת התנהלות משטרת ישראל מול גורמי תקשורת באירועים מבצעיים ,ולפיו
,בין היתר"
משטרת ישראל רואה חשיבות בסיקור התקשורתי (ובכלל זה סיקור בזמן
.אמת). עבודת העיתונות משרתת את הציבור בכללותו, והיא חיונית במדינה דמוקרטית
על כן יש לפעול כדי שיתאפשר לעיתונאים ולגורמי התקשורת לבצע את תפקידם, גם
באירועים מורכבים. המשטרה מחויבת להגן על חייהם, ג
ופם ושלומם של הע ,יתונאים
כשם שהיא חבה בחובות אלה כלפי יתר האוכלוסייה").
,כך למשל נסיגתן של החלטות
ממשלתיות
ותקנות שעת חירום
ב
נושא חופש תנועה של עיתונאים בתקופת משבר הקורונה .
כך למשל, לא ניתן לחקור או לערוך חיפוש בעיתונאי אלא באמצעות הפעלת נוהל מיוחד של
משטרת
ישראל (
נוהל זימון וחקירת עיתונאי
של
.)משטרת ישראל
14
. לפיכך,
מבוקש כי הוועדה תתנגד לקידומה של
הצעת החוק
לקריאה שניה וקריאה
שלישית
מכל הנימוקים לעיל.
עורכים: מיכל גרא מרגליות
, מנכ"לית; אמיר בשה, יועמ"ש