הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת רונית תירוש פ/4093/17 הצעת חוק העונשין (תיקון – אי מניעת נהיגה בשכרות), התשס"ט–2008 הוספת סעיף 326א 1. בחוק העונשין, התשל"ז–19771, אחרי סעיף 326 יבוא: "אי מניעת נהיגה בשכרות 326א. לא מנע אדם שהיה ברכב, מאדם אחר שהיה איתו, לנהוג במצב של שכרות, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע זאת, דינו שנת מאסר." דברי הסבר הקטל בדרכים הפך מכת מדינה. ערך חיי אדם ושלמות גופם הפך הפקר. מתחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 345 בני אדם בתאונות דרכים. לנגד עינינו ניצבת תופעה מסוכנת ובלתי נסבלת, שלמרבה הצער הפכה לשכיחה בקרב נהגים צעירים: זלזול מחפיר בחיי אדם, נהיגה מופקרת בכלי רכב, התעמרות בחיי אדם, הפקרת פצועים והרוגים בשטח מבלי להושיט להם סיוע ואי התחשבות בזולת. רק לאחרונה רעשה המדינה, בעקבות דריסתה למוות של צעירה ופציעתה הקשה של חברתה בתאונת פגע וברח. על פי החשד, ברכב הפוגע נהג צעיר שיכור, אשר סירב לעבור בדיקת אלכוהול על ידי המשטרה, ובעזרת שני חבריו ששהו עמו ברכב והשתלטו על ההגה, נמלט מהמקום כשהוא פוגע בשתי הולכות רגל. מעוצמת המכה, עפו שתי הולכות הרגל אשר חצו את הכביש במעבר חצייה ובאור ירוק, לצדו השני של הרחוב, וסיומו של אירוע טראגי זה ידוע לכל. משמעורבים במעשים אלה, במידה רבה, נהגים צעירים דווקא, מדיניות ההרתעה מחייבת שייקבע עונש חמור ומרתיע למען "יראו וייראו". בית המשפט העליון אף קבע במספר פסיקות, כי במציאות המתרחשת לנגד עינינו מדי יום בכבישי ישראל, יש להטיל עונשים חמורים ומרתיעים על אלה אשר אינם שומרים על החוק ועל כללי נהיגה זהירה ובטוחה בכביש. הפעלת מידת הרחמים כנגד הפורעים בכבישים, מובילה לפגיעה ישירה בנהגים האחרים בכביש הנוהגים על פי חוק, ובהולכי הרגל. בעוד שספר החוקים, דן באחריותו של הנהג ברכב לקרות תאונת דרכים: עבירת ההריגה, עבירת הפגע וברח (הפקרה), עבירת גרם המוות ברשלנות, הרי שהחוק אינו מתייחס ספציפית למצב בו יחד עם הנהג ברכב, שהו נוסעים נוספים, אשר אפשרו (או לא מנעו) מנהג לנהוג ברכב, על אף שידעו שהוא שיכור. לפיכך לשם הגברת האכיפה וההרתעה, ולשם שיפור איכות חיינו ושלום החברה והציבור ועל מנת לבער את נגע קורבנות השווא, קובעת הצעת חוק זו כי גם נוסעים ברכב שנהגו היה שיכור ולא רק הנהג עצמו, יישאו באחריות פלילית בגין מעשיהם (או מחדליהם). על פי הצעת החוק, נוסע עם נהג שיכור ברכב, אשר אפשר לנהג לנהוג ברכב בעודו שיכור (בטרם אירעה עבירה כלשהי) ולא מנע ממנו לעשות כן, או נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע ממנו לעשות כן, דינו שנת מאסר. במצב עובדתי זה, בו נוסעי רכב היודעים כי המחזיק במפתחות הרכב מצוי במצב של שכרות, ידעו כי גם הם עלולים לקבל עונש כבד בגין התנהגותם, סביר כי הם יירתעו פי כמה מלהתלוות אל הנהג בנהיגתו המסוכנת, ימנעו ממנו לנהוג ברכב, או יודיעו לרשויות החוק כי בכוונת נהג שיכור לנהוג ברכב. כך, על פי ההצעה מחויבים יתר הנוסעים ברכב מלבד הנהג השיכור, לנקוט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או השלמתו של המעשה, היינו למנוע מהנהג השיכור לנסוע ברכב, אשר עלול בוודאות קרובה לגרום לתאונה ולהביא לפגיעה מיותרת בחיי אדם. הטלת אחריות פלילית על נוסע ברכב עם נהג שיכור, וקביעת עונש חמור של שנת מאסר לנוסעים ברכב בו נוהג נהג שיכור, תגביר את ההרתעה בקרב נהגים בכלל ונהגים צעירים בפרט ותתמרץ את נוסעי הרכב שלא לאפשר, לאדם שיכור לנהוג ברכב. להצעת חוק זו תכלית מניעתית, חינוכית והרתעתית: הורדתו של נהג שיכור ממושב הנהג העלול לפגוע בחיי אדם יקרים, השבת הביטחון והוודאות לכבישים, מניעת סכנה ברורה וודאית לנוסעים בכביש ולהולכי הרגל, ואף שמירה על חייהם של יתר הנוסעים ברכב. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ה' בחשוון התשס"ט – 3.11.08