קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (חברות במפלגה אחת בלבד), התשס"ט–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/418).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (חברות במפלגה אחת בלבד), התשס"ט–2008, מטעם הממשלה - קריאה ראשונה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים דניאל פרידמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק המפלגות קובע איסור להירשם כחבר ביותר ממפלגה אחת. החוק קובע גם מהם התנאים לחברות במפלגה, ולפיהם רשאי להיות חבר מפלגה אזרח ישראל שמלאו לו 17 שנה, והוא תושב הארץ המקיים את התנאים שנקבעו בתקנון לחברות במפלגה ובלבד שאינו חבר במפלגה אחרת. כך, אף שחוק המפלגות קובע איסור להירשם כחבר מפלגה ביותר ממפלגה אחת, הוא איננו קובע מי יבדוק אם אדם חבר ביותר ממפלגה אחת וכיצד תיעשה הבדיקה.
הצעת החוק הנדונה, שהוכנה במשרד המשפטים, מבקשת לקבוע הסדר המחייב את המפלגות להגיש לרשם המפלגות בכמה מועדים את רשימת חברי המפלגה ולהסמיך את הרשם לערוך בדיקה של הרשימות שהועברו אליו לשם איתורם של אלה שנרשמו כחברים ביותר ממפלגה אחת. הצעת החוק מבקשת גם לחייב כל אדם שנרשם כחבר מפלגה להצהיר כי אינו חבר במפלגה נוספת. הצעת החוק אמורה להעמיד לרשות המפלגות כלים לבדוק מי הם החברים הרשומים במפלגתם אשר רשומים גם במפלגה או במפלגות נוספות, כאמור בניגוד לחוק.
אציין כי בעבר נקבע במסגרת חוק המפלגות (תיקון מס' 5) כהוראת שעה הסדר למניעת חברות כפולה במפלגות, אולם הוראת שעה זו פקעה וההסדר לא אומץ כהסדר של קבע.
לכן אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה להמשך דיון בוועדת החוקה.
אין צורך להדגיש שהדבר הזה חשוב במיוחד לאותן מפלגות שמתקיימות בהן בחירות מוקדמות או פריימריס; הוא בעל חשיבות אולי פחותה אבל בכל זאת קיימת לגבי אותן מפלגות שאינן מקיימות פריימריס, וייתכן שיהיה צורך בהוראה המקלה במידה מסוימת על המפלגות האלה. כפי שציינתי, אם יהיה צורך אני חושב שהממשלה תהיה מוכנה לכך.
היו"ר עתניאל שנלר:
אני מודה לך, אדוני שר המשפטים. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים בעניין הצעת חוק המפלגות, חבר הכנסת משה גפני, שבוודאי יקפיד מאוד עכשיו על סעיף 67 לתקנון המחייב לדבר על הנושא.
קריאה:
- - -
היו"ר עתניאל שנלר:
בעזרת השם. קודם הוא דיבר על עבודת השם. עכשיו הוא ידבר על הצעת חוק המפלגות.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני שר המשפטים, אני תומך גם בחוק הזה. בזמן האחרון אני תומך בכל החוקים שלך. זה נכון לחלוטין שאדם חייב להיות חבר במפלגה אחת, והוא לא יכול להיות חבר בכמה מפלגות. המציאות היא כזאת, החוק צריך לאסור את זה, וזה חוק נכון.
אבל יש לי הסתייגות מכך: אדם חייב להיות חבר במפלגה אחת, אבל אם הוא נבחר מטעם המפלגה לכנסת, והוא מקבל תפקיד ממלכתי ונהיה יושב-ראש הכנסת או יושב-ראש ועדה, אסור לו להיות חבר מפלגה אחת – הוא צריך לדאוג לכולם. זו מהות הכנסת שהיא בעצם זו שבאה לייצג את הדעות של כולם.
מכיוון ששמעתי את יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת בן-ששון, בדיון הקודם שמאוד הרשים אותי, החלטתי לבדוק את העניין הזה פומבית: האם באמת הוא ממשיך להיות חבר מפלגה אחת בהיותו יושב-ראש ועדת החוקה, שהיא אחת הוועדות החשובות בכנסת, ואולי להכניס הסתייגות בקריאה השנייה והשלישית לחוק, שאתה, אדוני השר, מניח. יושב-ראש ועדת החוקה הוא יושב-ראש ועדה שחלק גדול מהחוקים מתנקזים אליה. דיבר חבר הכנסת בן-ששון – ואגב, אנחנו חברים טובים באופן אישי, אבל תהום אידיאולוגית פעורה בינינו – על העניין שהיהדות צריכה להיות פלורליסטית, והיא צריכה לראות הכול במבט כולל. בסדר, אני מסכים. היהדות באמת רואה את הכול במבט כולל. הלכתי לבחון בדקות הספורות האלה האם הוא כך נהג כיושב-ראש ועדת החוקה. האם הוא הביא את החקיקה לכנסת באמת במבט הפלורליסטי? למשל, הוא דיבר על חוק בתי-המשפט – על מניעת העומס והקלה בדיונים בבתי-המשפט – האם גם בבתי-הדין הרבניים הוא עשה את זה, במבט פלורליסטי, שצריך להביא את כל החוקים מנקודת ראותם של כל חברי הכנסת? הרי יש כאן חילוקי דעות. הכנסת לא שייכת למפלגה אחת, היא שייכת למגוון דעות ולמגוון מפלגות. בחנתי והתברר לי חד-משמעית שבמהלך הקדנציה הנוכחית בוועדת החוקה אין חוק אחד – אגב, מעשה חסר תקדים לחלוטין – חוק אחד שנוגע לבתי-הדין הרבניים שאנחנו, חברי הכנסת, הבאנו לוועדה, והוא לא תקע את זה שם. אז איך אפשר לטעון שהיהדות צריכה להיות פלורליסטית ולראות הכול במבט רחב?
אדוני, יושב-ראש ועדת החוקה, חברי חבר הכנסת בן-ששון, אתה דורש מהיהדות מה שאתה לא דורש מעצמך. אם המבט צריך להיות רחב, אני לא צריך להסביר לך – אתה יושב-ראש ועדת חוקה – מה המשמעות של פרלמנט במשטר דמוקרטי. צריך להביא למליאת הכנסת את מלוא החקיקה הקיימת. אפשר להצביע בעד, אפשר להצביע נגד, ואפשר להפיל. לא, שום דבר. רק חוקים שהם בהתאם להשקפת עולמו של חבר הכנסת בן-ששון. אף חוק אחד – אחד – לא עבר בוועדת החוקה והגיע למליאה. אז לפני שאתה אומר ליהדות שתהיה פלורליסטית ורחבה, ולפני שאתה אומר לנו "טול קיסם מבין שיניך" - - -
מנחם בן-ששון (קדימה):
אני אומר "טול קורה".
משה גפני (יהדות התורה):
אתה אומר "טול קורה"?
היו"ר עתניאל שנלר:
משום שמייד אתה עולה לדבר, אתה תדבר על הקורות, ואתה על הקיסמים, אבל זמנך תם, אדוני היקר.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל העובדות הן נגדך.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת גפני. יעלה ויבוא חבר הכנסת מנחם בן-ששון, ואחריו – חברת הכנסת רונית תירוש, והרשימה סגורה. אחריה נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חבר הכנסת גפני, הכיצד? על מה רעשה ארץ? אדוני לא היה צריך לעשות עבודה סטטיסטית של רגע. הרי אדוני הוצא מהמליאה כי את העבודה הסטטיסטית שהוא עשה בשנייה הזאת הוא כבר עשה לפני הדיון שהוא הוצא ממנו, והוא אמר את אותם הדברים. זאת אומרת שאין חדש תחת השמש, אבל יש – וכאן אני אענה לאדוני.
חבר הכנסת גפני, חוק איזון משאבים בין בני-זוג עוסק גם בבתי-דין רבניים. מהו פלורליזם? הגישה הנכונה היא לקבל את העמדה המוטעית של אדוני, שתפקידם של בתי-הדין הרבניים הוא ללוות את מעשה היפרדות המשפחה עד לרגעים שהם הרבה יותר מהרגעים האחרונים, או גישתה של ועדת החוקה?
התחלנו דיון בוועדת החוקה בדיוק בסוגיות אלה. התחלנו לשאול את עצמנו: תקנות ששר המשפטים מביא – דן יחיד בבתי-הדין הרבניים – ורצינו רק להדגיש ולהבהיר בתקנות אלה, שלא יטעה אדם, כמו שמישהו טעה והטעה רבים במזיד והתייחס לפסק-דין של שופטת בית-המשפט העליון כהוביטר ובכך אמר שאין להתחשב בו. אדוני יודע שזאת סכנה.
אמרה ועדת החוקה: כששר המשפטים מנסח את החוק שלו - את התקנות, אנחנו מבקשים שיהיה ברור, להוציא מלבם של מטעים וטועים כמוך – שיהיה ברור שאין לבתי-הדין הרבניים סמכות בדיני ברירה בעניין תקנות יחיד. מייד רצו חברי ועדת החוקה, וחברי בראשם, ואמרו: אולי נחכה עם ההצבעה על התקנות האלה – ואני רציתי להשלים את העבודה.
משה גפני (יהדות התורה):
אבל אלו התירוצים.
מנחם בן-ששון (קדימה):
יותר מזה. ועדת החוקה עסקה באריכות בבתי-הדין הרבניים. לא היה נושא שעסקנו בו ביסודיות יותר מזה. נמצאת פה חברת הכנסת דותן – ורק היום קיבלתי ממנה שלושה מכתבים; אחד, ואז השני ואחריו השלישי – שעסקה בבירור ובהעמקה במצב בתי-הדין הרבניים; עד כמה המצב קשה, עד כמה אנחנו צריכים לבדוק את התקנות, עד כמה אנחנו חושבים שנעשים שם דברים לא ראויים. חברת הכנסת דותן עסקה בזה לעומק, וזה משום שטיבה של כנסת ישראל שהיא עוסקת בסוגיות האלה מתוך האופק והעומק המיוחדים לכנסת ישראל, ולצערי אנשים לא יודעים את זה.
בא חבר הכנסת סער ומעיד, מתוך בורות, שתנועה שלמה, במקרה זה קדימה, לצורך העניין, עסקה בדברים מתוך כניעה. הרי לא צריך יותר משטר הכשרות של אדוני כדי לטעון את הטענה ההפוכה – אם כי אני לא צריך אותו.
אני חושב שתפקידנו לחוקק נכון, וכתבתי את זה לאדוני כמה פעמים, ואני חוזר ואומר את זה בשלוש השניות האחרונות: אדוני, חבר הכנסת גפני, מפלגות, חשוב שאנשים לא יהיו חברים בהן כפל חברות. במקרה הזה חשוב שתהיינה נבדלות אחת מהאחרת, ומאידך גיסא כשבאים הדברים לשולחן הבית - יפה החליט הבית בכמה נקודות שהחליט כדי להבהיר שכנסת ישראל מייצגת את הציבור בישראל ואינה נכנעת אך ורק לתכתיב של אינטרפרטציה אחת של דת ישראל ותרבותו.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון. תעלה ותבוא חברת הכנסת רונית תירוש.
רונית תירוש (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להודות באופן אישי, וגם בשם ציבור גדול, לשר פרידמן על החוקים הטובים שהוא מביא לנו לאחרונה, חוקים שיש בהם כדי לחדש ולרענן את מערכת החוק והמשפט, וטוב שכך.
התייחסות קצרה לנושא המפלגות בעידן הבחירות – אני חייבת לומר שזו הפעם הראשונה שאני נמצאת בהליך של פריימריס. אין ועדה מסדרת, וזה סיפור מאוד לא קל. מה שחורה לי הוא שדווקא בתקופה הזאת יוצאים כל הדברים הרעים ומתחדדים.
לאחרונה הייתי עדה, כמו כל הציבור בישראל – עדת שמיעה, או נכון יותר קריאה – לדבריו של הרב עובדיה יוסף, ואני מאוד מכבדת אותו. כאשת חינוך, מורה ומחנכת בישראל כ-30 שנה, וכמנכ"לית משרד החינוך במשך שנים לא מעטות, מאוד כאב לי. כאב לי לקרוא שאלה הדברים שמיוחסים לרב עובדיה. מאחר שאני קצת ביקורתית כלפי העיתונות, חשבתי שיהיה נכון לבדוק את הדברים ישירות. פניתי אל לשכתו של הרב, ולצערי הרב לא הצלחתי לדבר אתו וגם לא הצלחתי לדבר עם מי שמייצג אותו כאן, בסיעת ש"ס, השר אלי ישי, ולכן אני נשארת עם העיתונות ועם הדברים, וקשה לעבור עליהם לסדר-היום.
.
אני חייבת לומר שבשנות כהונתי בתפקיד מנכ"לית משרד החינוך ראיתי לנכון להחדיר ערכים של יהדות, של מוסר על-פי ההלכה, כמו גם ערכים של דמוקרטיה ואזרחות טובה. עשינו מאמץ והשקענו, גם בשנים של קיצוצים בתקציב, בתוספת של שעה לכל אחת מכיתות חטיבות הביניים בארץ, כדי ללמד את העוללים, הפעוטות והילדים קצת ערכים טובים, ערכים נכונים לחברה הגונה, דווקא בעידן הגלובלי הזה, שפרוץ בגבולותיו מכל בחינה.
עשינו מהלך, אבל מי שקיבל על עצמו את העבודה הקשה היה דווקא מורי ישראל. הם הלכו להשתלמויות, במכון הרטמן ובמקומות אחרים, קיבלו על עצמם לימוד חומר חדש, השקיעו מזמנם ועשו את מיטב יכולתם כדי להעניק לילדי ישראל את החינוך הטוב והערכי ביותר.
בד בבד עשינו מהלכים גם כלפי המגזר החרדי, אם זה "מעיין החינוך התורני" או החינוך העצמאי. עשינו הרבה מהלכים שבהם סייענו להם בלימודים שחשובים להם, וגם בנושאי מחשבים ודברים שמאפיינים את העולם הרחב. זכינו לשיתוף פעולה והגענו להישגים טובים, ואני חושבת שהמערכת עבדה בשיתוף פעולה מצוין, כשכל אחד מפרה את האחר, גם המגזר החרדי, גם הדתי, גם החילוני – חיינו בשלום, חיינו בטוב.
לכן אני תמהה על האמירה הזאת, שבאמת יוצרת מלחמת תרבות, מלחמת אחים. זה מיותר. גם אם אנחנו קצת נסחפים בעידן הבחירות, זה ממש מיותר ולא במקום.
השר משולם נהרי:
את מדברת על העבר או על ההווה?
רונית תירוש (קדימה):
אני באמת לא יודעת מה עשתה השרה יולי תמיר מאז, אבל אני רוצה להאמין שהמורים שהשתלמו בכל מה שביקשנו מהם להשתלם בנושאי מורשת היהדות, ערכים ומוסר הם אותם מורים. הפנייה לא היתה לשרה, אלא למורים, והמורים לא השתנו.
השר משולם נהרי:
אני יכול להגיד לך שתורמים גדולים רצו לתרום למשרד החינוך, ומישהו טרפד את זה, בעוד הנוער צמא לזה.
רונית תירוש (קדימה):
אין לי ספק שהוא צמא, והדברים שנאמרו הם נכונים. הדרך היא לא נכונה.
אני אסיים, אם תרשה לי, דווקא במשפט מימי הסליחות. כשאני יושבת בבית-הכנסת בערב יום כיפור, יש משהו שתמיד חוזר ואני תמיד זוכרת אותו; תרשו לי לומר אותו: יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתרחם עלינו ותמחל לנו על כל חטאינו – על חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים, על חטא שחטאנו לפניך בגאווה ובבוז.
השר משולם נהרי:
ועל חטא שחטאנו לפניך בזדון.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחברת הכנסת רונית תירוש.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק.
קריאה:
זה חוק המפלגות?
היו"ר עתניאל שנלר:
כן, זה חוק המפלגות. אני מודה על הערת אדוני.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (חברות במפלגה אחת בלבד), התשס"ט-2008,
לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (חברות במפלגה אחת בלבד), התשס"ט-2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אנחנו מוסיפים לפרוטוקול את הצבעתה של חברת הכנסת רונית תירוש בעד החוק.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
התבקשתי להבהיר לפרוטוקול שמפלגה שאין בה פריימריס, יהיה צורך לגביה בהסדר מיוחד.
מנחם בן-ששון (קדימה):
בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אני מבין שיש מפלגות שאומרות שאין להן בכלל חברים.
היו"ר עתניאל שנלר:
הצהרת השר נרשמה בפרוטוקול. דברי תשובתו של יושב-ראש הוועדה שזה יידון לקראת ההכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, יירשמו אף הם.
אנחנו יכולים לעבור לסעיף הבא. אדוני, השר נהרי, האם אתה אמור להציג הצעת חוק כאן?
השר משולם נהרי:
לא.
היו"ר עתניאל שנלר:
מישהו אמור להציג?