קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט-2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/421).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, שגם היא קיבלה היום פטור וגם היא תידון היום – אם הוועדות תאשרנה זאת – הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט-2008, קריאה ראשונה. כפי שאמרתי, קיבלה גם היא פטור מחובת הנחה. אני מזמין את השר הרצוג להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי וחברותי חברי הכנסת, רשות השידור עומדת בפני יישום תוכנית הבראה מקיפה, שגובשה בשיתוף עם שר האוצר וארגוני העובדים, במטרה להביאה בתוך כמה שנים להתייצבות בת-קיימא ולהפיכתה לגוף שידור איכותי, יעיל ומודרני.
תוכנית ההבראה כוללת, בין היתר, צמצום בכוח האדם, שדרוג התשתיות הטכנולוגיות, רכישת אמצעי הפקה מתקדמים, הסטת תקציבים משכר ותקורות להגדלת ההשקעה בתוכן השידורים בהפקות מקומיות, צמצום הפריסה הגיאוגרפית ועוד ועוד ועוד.
הצעת החוק נועדה לאפשר לרשות השידור ליישם את תוכנית ההבראה כאמור, וזאת באמצעות הקפאת הפחתות האגרה הקבועות היום בחקיקה לגבי שנת 2009, ומתן אפשרות לקבלת מלוות לצורך מימון תוכנית ההבראה.
כתוצאה מן הגירעונות שהצטברו לרשות, המקשים עליה למלא את התפקידים המוטלים עליה על-פי חוק רשות השידור, עלולה הרשות להגיע לקריסה שמשמעותה הפסקת השידור הציבורי. לכן, מוצע לקבוע כי האגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה, שהיתה אמורה להיות מופחתת בשיעור של 8% בשנת 2009, לא תופחת כלל באותה שנה. עוד מוצע לתקן את פקודת התעבורה ולקבוע התאמה כאמור לאגרת רשיון רכב.
מימון תוכנית ההבראה מתוכנן להיעשות באמצעות מקורותיה של רשות השידור, באמצעות מלוות שיינטלו על-ידה ובאמצעות העמדת הלוואה לרשות ממשרד האוצר, שעשויה להפוך למענק עם עמידת הרשות באבני הדרך ביישום התוכנית.
חוק רשות השידור מאפשר לה נטילת מלוות לצורכי פיתוח, אך כדי להבהיר את העניין ולמען הזהירות, מוצע לקבוע במפורש הוראה המתירה לה לקבל במהלך תקופת יישומה של התוכנית מלוות הנחוצים לה לשם יישומה של התוכנית, בין למטרות פיתוח ובין למטרות אחרות. מוצע שנטילת מלוות כאמור תהיה טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ושל שר האוצר.
אבקש מן המליאה לאשר את החוק. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לשר הרצוג. גם ההצעה הזאת, אם וכאשר תעבור ותידון, אמורה לחזור היום למליאה. נרשמו לדיון שלושה דוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, אדוני השר, רבותי השרים, אנחנו נצביע בעד הצעת החוק, אף שלבנו לא קל עם רשות השידור, שהיא רשות ציבורית, או אמורה להיות רשות ציבורית. פעמים רבות אנחנו מוצאים תוכניות דוקטרינריות מאוד או בעלות אופי מחנתי מאוד בצד זה או אחר של המחשבות בישראל ושל החוויה הישראלית. יכול להיות, השר הרצוג, שהיום זה קצת פחות, כי השידור נהיה פחות ממלכתי. ממלכתי פירושו ממשלתי. אבל לא כל העולם מקשה אחת. למשל, ג'ומס ואני נמצאים באופוזיציה, כל אחד בצד אחר של האופוזיציה.
אבל אני חושב שיש צורך בשידור ציבורי במדינת ישראל. כאשר יש לנו שידור מסחרי, כאשר יש לנו שידור דוקטרינרי שבו הכסף אומר הכול ובעלי ההון יכולים כמובן לעשות שימוש ברשתות השידורים לצורך הבעת עמדתם החד-משמעית, שהיא לא תמיד עמדה העולה בקנה אחד עם טובת הציבור ועם החברה בישראל, אני חושב שזה תפקידו של רדיו ושל אמצעי תקשורת ציבורי.
אני מלא תקווה שאכן נוכל לבוא ולומר בגאווה רבה, אנשים מימין ואנשים משמאל, אנשים מהמרכז, דתיים ואלה שפחות שומרי מצוות – אין חילונים בארץ הזאת – יהודים וערבים, שכולנו נוכל לומר שאכן יש רשות שהיא רשות ציבורית, לא רשות ממלכתית ולא רשות דוקטרינרית. תקוותי היא שהעושים במלאכה יגרמו לכך שרשות השידור תהיה רשות שידור ציבורית לעילא ולעילא. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת ריבלין. חבר הכנסת דב חנין, האם אתה מבקש לדבר? בבקשה. מייד אחריו - אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, ואז נצביע.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאנחנו דנים בחוק רשות השידור כדי לדבר על רשות השידור, אבל גם על תפקידה של התקשורת בכלל בזמן מלחמה. עמיתי חברי הכנסת, אנחנו שוב רואים את המחזה העגום של התיישרות מוחלטת של התקשורת לקול תופי המלחמה, השתקה מוחלטת של כל הקולות האחרים, של האלטרנטיבות, של הדיון, של המחשבה. זה דבר הרסני, זה דבר לא דמוקרטי, זה דבר מסוכן. יש בחברה הישראלית קולות אחרים. במוצאי-שבת השתתפתי, עם 1,000 אנשים אחרים, תושבי תל-אביב והאזור, בהפגנה נגד המלחמה שהתקיימה בחוצות תל-אביב והסתיימה מול משרד הביטחון בתל-אביב - הפגנה שייצגה עמדה אחרת, שייצגה דעה אחרת. היא ייצגה את אלה שחושבים שהמלחמה הזאת, כמו מלחמת לבנון הראשונה וכמו מלחמת לבנון השנייה, איננה פתרון.
יואל חסון (קדימה):
אף אחד לא מנע מכם להפגין. שמעו על ההפגנה וכולם ידעו על ההפגנה, אף-על-פי שהיא לא מקובלת בעיני, אבל כולם שמעו עליה.
דב חנין (חד"ש):
כולם שמעו עליה, ובכל זאת אמצעי התקשורת, גם הפרטיים, אבל כואב מזה - גם הממלכתיים, התעלמו לגמרי מהקול הזה. אדוני השר הממונה על רשות השידור, אתה בוודאי מעוניין לשמוע שאמצעי תקשורת זרים נתנו להפגנה הזאת הרבה יותר כיסוי והרבה יותר משקל מאמצעי תקשורת ישראליים. למה רשות השידור לא יכולה לשדר גם את הקול האחר? למה רשות השידור לא יכולה להיות כלי של הוויכוח הציבורי שקיים בחברה הישראלית בשאלה כל כך קריטית, שאלה של חיים ומוות, כמו שאלת המלחמה? ההתיישרות המוחלטת של התקשורת הישראלית לקול צלילי המלחמה היא רגע עצוב בתולדות התקשורת. ההתיישרות המוחלטת של התקשורת הממלכתית היא מעילה בחובה של רשות השידור ושל התקשורת הציבורית לתת ביטוי למגוון הדעות שקיימות בציבור הישראלי. דווקא כאשר התותחים רועמים הדיון הפוליטי צריך להתקיים. דווקא כאשר התותחים רועמים צריכות להישמע גם הדעות האחרות, גם הקול האחר, הקול של ההיגיון, שהוא קול שקט יותר אבל קול חשוב, קול חיוני.
עמיתי חברי הכנסת, גם במלחמת עזה אנחנו נראה בסופו של דבר את התהליך שקרה במלחמת לבנון השנייה. בתחילת המלחמה כולם מתלהבים ומתלהמים, אבל בהמשך הדרך מסתבר שמלחמה היא לא כזאת שמחה גדולה, וקולות ההתנגדות מתרבים ומתחזקים. לכן, אדוני היושב-ראש, דווקא עכשיו, בימים הראשונים של המלחמה, כאשר חשוב למנוע את ההתגלגלות לאסון גדול יותר, חשוב שהתקשורת תיתן במה לדעות השונות, תיתן במה גם לאלה שמתנגדים למלחמה הזאת.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת נסים זאב חותם את הדיון, ומייד אחר כך נעבור להצבעה. בבקשה. אנא השתדלו לעמוד בלוח הזמנים, כפי שהתקנון מחייב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדיון הקודם ויתרתי על זכות הדיבור כדי לאפשר דיון מהיר ככל האפשר בוועדת הכספים בנושא שהוא מהותי וחשוב. רשות השידור גם היא דבר חשוב, אבל היא לא בעדיפות ראשונה, לדעתי. זה שהופכים את זה למעין דיון מרתוני וצריך שלוש קריאות באותו יום – אני לא רואה בזה עניין.
אני חושב שהבראה היא דבר חשוב. תמיד מדברים בשם היעילות ובשם ההבראה, ומי שנפגעו בעצם הם אותם עובדים שמפטרים אותם. אני לא יודע מה יהיה בסופו של דבר עם אותם העובדים, כי אנחנו מבינים מהצעת החוק שרשות השידור עומדת בפני קריסה, וכדי למנוע את הקריסה הזאת צריך להציל אותה. אני מאמין שהולכים פה לגל של פיטורים, אדוני השר. מה יקרה עם אותם עובדים שיפוטרו?
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
יהיה הסכם פרישה, רובם בכוונת פרישה לגמלאות.
נסים זאב (ש"ס):
השאלה היא אם זאת פרישה מרצון או פרישה על-כורחם. אני לא חושב שאנשים רוצים לפרוש. כמו שלא רוצים לפרוש מהחיים, לא רוצים לפרוש מהעבודה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
שיפתחו קריירה.
נסים זאב (ש"ס):
לא לכל אחד מזדמנת קריירה חדשה. ברשויות המקומיות כפו על עובדים לפרוש על-כורחם, ואמרו להם: תפתחו קריירה. אדם בגיל 45 או 50 יפתח קריירה? איזו קריירה הוא יפתח כאשר השוק פרוע ופרוץ והתחרות קשה?
ההבראה צריכה להיות לא רק פיננסית. ההבראה צריכה להיות גם בתכנים, גם ברמה, גם בסגנון, גם בדיבור. לא יכול להיות שקריינים ישתלטו פה על המדינה ועל העם ויכתיבו את דעתם, את מה שהם חושבים. העם צריך לחשוב יחד אתם.
לכן צריך שאותם אנשים שנמצאים ברשות השידור, מי שממונה על זה, שהמגוון של האנשים שמובילים – שיהיה שווה, פחות או יותר, לגבי הציבור שנמצא במדינת ישראל.
דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה בהזדמנות הזאת להעיר לגבי מורשת ישראל: יש תוכנית ברשת א' של מורשת ישראל. אני מבקש ממך לאפשר להם להמשיך להתקיים.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
בוודאי.
נסים זאב (ש"ס):
אני יודע שעשו שם צמצום, ונאמר לי שהם עומדים כמעט בפני סגירה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
- - -
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש, אם כבר עושים את השיפור, אנא ממך, חזק את העניין.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט-2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד - 10, אין נגד ואחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט-2008, עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.