חומר רקע

"ג כ תשרי", תשפ ו 15 באוקטובר 2025 לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ,שלום רב :הנדון עמדת הסניגוריה באשר ל הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון– הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשפ"ה- 2024 הצעת החוק מבקשת לתחום את משך הזמן לביצוע חקירה ואת פרק הזמן בין השלמת החקירה להגשת כתב אישום. פרקי הזמן נקבעו בהתחשב בחומרת העבירה וזהות הגוף התובע. בכך מבקשת הצעת החוק להתמודד בין היתר עם ה תופעה של סחבת וניהול איטי של תיקי חקירה , וכן למזער ככל הניתן את הפגיעה בכבודו, בשמו הטוב, בפרנסתו ובמעמדו החברתי של הנחקר . הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע את תמיכתה העקרונית בהצעת החוק . אנו סבורים כי מדובר בהצעה חשובה וראויה שעשויה לסייע ב התמודדות עם הימשכות ההליכים עד הגשת כתבי אישום אשר גורמת לפגיעה חמורה בתחומים העומדים במהות המשפט הפלילי: פגיעה בזכויות חשודים ;פגיעה בהליך המשפטי וביכולת להגיע לחקר האמת ; ו פגיעה ביעילות אכיפת החוק ( על כך נרחיב בהמשך). ,בעינינו מן הראוי להסדיר סוגיה חשובה זו בחקיקה רא שית, ולא די בהנחיות פנימיות של גורמי החקירה והתביעה בהקשר זה .)(כפי שנעשה כיום בה בעת, דומה כי ככל שתקודם הצעת החוק, הרי שיהיה צורך לשקול בדיוני החקיקה דיוקים ותיקונים שונים בנוסחה (כך למשל באשר לפרקי הזמן המוצעים; הגבלת סך התקופות שיתאפשר להאריך משך החקיר ה / טיפול התביעה בתיק מכוח החלטת הגורם המוסמך; טיוב ודיוק רשימת )העבירות המנויות בתוספת התשיעית; ועוד. הסניגוריה הציבורית תעביר את הערותיה הפרטניות בהקשרים אלה בהמשך דיוני החקיקה. :להלן יפורטו הטעמים העיקריים לתמיכתנו העקרונית בהצעת החוק .א פגיעה בזכויות חשודים : ההמתנה של אדם לתום החקירה ולהחלטה אם יוגש כתב אישום ,בעניינו מותירה אותו באי וודאות כלפי עתידו, ועלולה לפגוע באופן ישיר או עקיף בפרנסתו בכבודו, ביחסיו עם הסביבה החברתית ובלכידות היחסים המשפחתיים. פגיעה זו היא עצימה ב מיוחד כלפי אותם חשודים נורמטיביי ם או שאינם בעלי דפוסי חיים עבריינים. צל החשוד התלוי מעל ראשם של חשודים אל ה הוא קשה הן מבחינה רגשית והן מבחינת היחס החברתי שהחשדות כנגדם עשויים לגרור. דברים אל ה מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי חלק גדול מהחקירות לא מבשילות לכתב אישום, ואחרי תקופה ארוכה של חי ים תחת צל החשד נדרש האזרח לחזור .ולשקם את חייו כאילו לא קרה דבר המסגרת הנורמטיבית החוקית מחייבת כי עבודת רשויות החקירה והתביעה תעשה באופן היעיל והמהיר האפשרי, במגמה לצמצם את משך הזמן בו אזרחים נאלצים לחיות בחוסר ודאות. בהקשר זה יש לוודא כי פרקי הזמן ש יי קבעו בהצעת החוק יבטאו איזון ראוי בין הגנה על זכויות הפרטי לבין השארת טווח נרחב לחופש פעולה של יחידות החקירה בנסיבות מסוימות. .ב פגיעה במשפט ובהליך ה תקין וה הוגן : התמהמהות בחקירה ובהגשת כתבי אישום מביאה לידי .פגיעה ממשית ביכולת של בית המשפט להגיע לחקר האמת לא אחת עולים עדים להעיד כאשר ברור לכל שהם אינם זוכרים דבר וחצי דבר מהאירוע עליו הם מעידים. במצב כזה נסמכת עדותם אך ורק על המסמכים הכתובים– ,והצדדים, או בית המשפט, לא יכולים לקבל כל מידע נוסף .אשר לעיתים הוא חיוני להבנת האירוע בכללותו לא יכול להיות ספק כ י עדים אשר מתבקשים להעיד על אירועים אשר התרחשו שנים קודם למעמד מתן העדות, הם שליחים גרועים לחיפוש האמת. חלוף הזמן גם מטשטש ופוגע באפשרות של נאשמים לבסס טענות הגנה על עובדות מוצדקות: הן מבחינת איתור עדי הגנה והתבססות על זיכרונם; והן מבחינת שימור ושחזור של מ סמכים .רלוונטיים עיוותי זיכרון של עדים ואובדן מסמכים, מביאים לכך שמשפטים רבים מסתמכים, באופן כמעט מוחלט על ראיות שנאספו בחקירה המשטרתית, דבר הפוגע באופן ממשי ביכולת של ה הגנה .לחשוף עיוותים וחוסר דיוקים ולעורר ספק בראיות התביעה .ג יעילות אכיפת החוק : ספרות קרימינולוגית ענפה, הדנה באפקטיביות מערכת אכיפת החוק כמערכת שאחת ממטרותיה להשיג הרתעה, מלמדת כי אלמנט ההרתעה נוצר בעיקר כתוצאה מוודאות התפיסה ומהירות התגובה החברתית. ודאות התפיסה ומהירות התגובה נחשבים כמשתנים החשובים והמרכזיים ביצירת הרתעה כללית– משת נים שחשיבתם גדולה יותר מאשר .חומרת הסנקציה העונשית בסוף ההליך הפלילי מנקודת מבט זו, מעלה הצעת החוק הנוכחית תרומה משמעותית ליצירת הרתעת הפרט והרתעת הרבים ולביסוס נורמות חברתיות של ציות לחוק; תרומה שהיא רבה וחשובה מהצעות חוק רבות אשר מבקשות להשיג את התוצאה הזאת באמצעות קריאות פופוליסטיות להחמרה בענישה. ב כבוד רב וב ברכה, עו"ד ישי שרון מנהל מחלקה )(חקיקה, תכנון ומדיניות הסניגוריה הציבורית הארצית