מסמך של מרכז המחקר והמידע
הגבלות
על משך זמן החקירה וקבלת
החלטה בדבר העמדה לדין פלילי
-
סקירה משווה-
)אישור: עו"ד הודיה קין, ממונה (חקיקה ומחקר משפטי
י ב אדר
ב תשע"ו
20
ב
מרץ 6
201
מסמך זה הוא סקירה מ
שפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית
:כתיבה
ליאור בן דוד
הכנסת עמוד 1
מתוך
15
מבוא
מסמך זה,
שנכתב לבקשת חה"כ יאיר לפיד, בוחן במבט משווה
הסדרי חקיקה
המגבילים את
משך הזמן שעומד לרשות המשטרה לסיים חקירות פליליות וכן את משך הזמן שבמסגרתו
נדרשות רשויות התביעה לקבל החלטה בדבר העמדה לדין פלילי או סגיר
ה של תי.ק החקירה
צרכי חקירה
וקשיים ראייתיים הנובעים
מסיבות מגוונות
דורשים לעתים התארכות חקירות
פליליות ו
בהמשך לכך גם
התחבטות בשאלה אם להגיש או לא להגיש כתב אישום (ואם כן-
מה
)בדיוק לכלול בו
. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בתיקים מורכבים
, כמו למשל תיקים שיש בהם
ריבוי חשודים וקורבנות, ריבוי עבירות או הסתעפות של פרשיות פליליות שקשורות זו בזו. עם
.זאת, להתארכות חקירות או הליכי העמדה לדין ישנן גם השלכות שליליות לא מעטות הראשונה
שבהן היא גרימת עינוי דין לחשוד, שכן כדברי היועץ המשפטי לממשלה, "הזמן בו נתון אדם
להליכי חקירה ומ".שפט נחשב לעינוי דין ומקובל לראות בו עונש כשלעצמו1
,משום כך
במקרה
ש,בו הורשע אדם בדין הימשכות ההליכים בעניינו
יכולה להוביל בסופו של דבר להטלת עונש קל
,יותר, שמביא בחשבון את אותו עינוי דין
אך
.אינו מבטא כראוי את חומרת העבירה
מנגד, אם
מתברר בסוף החקירה שאין כלל יסוד לחשד נגד הנחקר ואין מקום להעמידו למשפט
(או כאשר
ההליך כולו נגמר בזיכוי הנאשם) הופך עינוי הדין למעין עונש שהוטל על אותו אדם
על
לא עוול
.בכפו
כמו כן, הימשכות ההליכים יכולה גם להוביל לקשיי הוכחה והבאת ראיות
שגוברים עם
הזמן
, להשפיע על זיכרונם של עדים, לפגוע ב
אפשרות לסמוך על עדויות מלאות ואמינות,
ובסופו
של דבר להקשות על ניהול הליך משפטי
הוגן ו
ראוי .בנוסף,
הימשכות הליכי חקירה והעמדה לדין
שלא לצורך פוגעת בהשפעה ההרתעתית והחינוכית של המשפט הפלילי והיא אף
פוגמת
באמון
הציבור במערכת
אכיפת החוק.
2
התפיסה שקו
שרת בין הימשכות ההליך הפלילי לבין הזכות להליך משפטי הוגן מעוגנת גם ב סעיף
6
,לאמנה האירופית לזכויות אדם
ה
קובע כי כל אדם זכאי למשפט הוגן,
שיתקיים בתוך פרק זמן
.סביר3 על-
,פי הפרשנות שניתנה לסעיף זה בבית הדין האירופי לזכויות אדם משך ההליך הפלילי
כולו צריך להיו
ת סביר
, דהיינו גם הליכים קדם-
משפטיים- הליכי חקירה פלילית וקבלת החלט
ה
בדבר העמדה (או אי-
העמדה) לדין- צריכ
ים
להתקבל
בתוך זמן סביר.
4
עוד נפסק כי לצורך קביעה
שיפוטית אם משכו של הליך פלילי סביר או לא יש לשקול את מורכבות המקרה ואת התנהגותם
של האדם נשוא ההליך ו.של הרשויות האדמיניסטרטיביות והשיפוטיות הנוגעות בדבר
1
""משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה
4.1202
אלול
התש"ע , אוגוסט
2010
(עדכון: תמוז התשע"ד , יולי2014
)
', בעמ1.
2
שם ', בעמ1-2.
3 European Convention on Human Rights, art. 6.
4 Nuala Mole and Catharina Harby, The Right to a Fair Trial: A guide to the implementation of
Article 6 of the European Convention on Human Rights, Council of Europe, August 2006, pp. 19-
20, 24-25.
הכנסת עמוד 2
מתוך
15
החקיקה
ב
ישראל אינה קובעת
הגבלות על משך החקירה המשטרתית או על פרק הזמן שבו
נדרשות רשויות התביעה לגבש החלטה בדבר העמדה לדין פלילי או סגיר
ה של
תיק חקירה. עם
זאת, כפי שיפורט בהמשך המסמך, הגבלות כאמור
הוסדרו
בהנחיות פנימיות: בנהלים של אגף
חקירות ומודיעין של משטרת ישראל לגבי חקירות משטרתיות,
ובהנחיות של היועץ המשפטי
.לממשלה לגבי עבודתן של רשויות התביעה
לאורך השנים הועלו בכנסת כמה הצעות חוק שביקשו
להסדיר את הסוגיה בחקיקה בדרכים שונות, אך הצעות אלה לא התגבשו לכל.ל שינויי חקיקה
בבואנו לבחון את הסוגיה הנדונה במבט משווה
יש להקדים ולהדגיש,
כי הליכי החקירה והתביעה
במדינות הנסקרות כאן
נטועים, כמובן, במבנים
מגוונים
של שיטות משפט, המשלבות בדרכים
,שונות את האינטראקציה, האחריות, דרכי העבודה וחלוקת הסמכויות בין גופי המשטרה
)רשויות התביעה, בתי המשפט ומוסד השופט החוקר (במדינות שבהן קיים מוסד שכזה . דיון
בשיטות המשפט ו בסדרי הדין של המשפט הפלילי הפרוצדורלי בכל אחת מהמדינות הנסקרות
במסמך חורג ממסגרת סקירה משווה זו. עם זאת, בהתייחסותנו למגבלות זמן על הליכי חקירה
ותביעה שמצוינות במ סמך, חשוב לזכור את קיומם של הבדלים בין שיטות המשפט השונות
שרלוונטיים לעניי
ננו , כמו גם את קיומם של גורמים נוספים
שעשויים להשליך על הסוגיה
(שגם
,)הם אינם נדונים כאן כמו
,למשל היקף תיקי החקירה שנפתחים מדי שנה בכל מדינה , עומסי
העבודה המוטלים על הגופים הרלוונטי .ים, וכוח האדם (לצד משאבים כלכליים) שעומד לרשותם
כמו בישראל, כך גם
ב רוב המדינות הנסקרות ,במסמך זה
מגבלות זמן קונקרטיות
על משכן של
חקירות משטרה או על התקופה שבמסגרתה נדרשות רשויות התביעה לגבש החלטה בדבר העמדה
לדין פלילי
אינן מוסדרות בחקיקה
. כך הדבר, למש
ל
)(לפחות לגבי רוב הליכי החקירה והתביעה
ב)בריטניה, קנדה (לגבי החקיקה הפדראלית ,בלגיה
, שבדיה
, הולנד ,, שווייץ .נורבגיה ופינלנד עם
זאת,
( בחלק מהמדינות ,למשל,דנמרק הולנד
, נורבגיה ופינלנד ) נקבעו בהקשר זה הוראות
סטטוטוריות כלליות יותר
ש מחייבות את רשויות החקירה והתביעה לבצע את עבודתן האמורה
בתוך זמן סביר, ללא עיכובים מיותרים
, או לזרז את ההליכים ככל האפשר.
יצוין
ש,בישראל כמו גם במדינות אחרות (למשל בריטניה, קנדה, הולנד ופינלנד ) עבודתן של
רשויות החקירה והתביעה
יכולה להיות מושפעת,, בין השאר מקיומן של הוראות חוק בדבר
התיישנות עבירות, המונעות העמדה לדין בחלוף תקופת זמן כזו או אחרת מאז ביצוע העבירה ,
אף כי לעתים, בעבירות מסוימות, תקופת ההתיישנות עשויה להיות מוארכת כתוצאה מפעולות
.של רשויות החקירה והתביעה
עם זאת, התיישנות היא סוגיה רחבה יותר שנבדלת מזו הנדונה
כאן ועל כן ה.התייחסות אליה במסמך זה היא מוגבלת ואינה מתיימרת למצות את הדיון בסוגיה
ישנן מדינות, כמו ישראל, שבהן מגבלות זמן קונקרטיות לגבי
ה הליכים
הנדונים נקבעו ב הנחיות
פנימי
ות (למשל,
דנמרק
ונורבגיה ). בהקשר זה יש להעיר שייתכן כי גם במדינות אחרות שנסקרו
כאן ישנן הנ
חיות מסוג אלה, אך מכיוון שהסקירה התמקדה בהסדרי חקיקה , התייחסות להנחיות
פנימיות מופיעה רק לגבי אותן מדינות שבתשובותיהן לפנייתנו בנושא זה ציינו
את הדבר
.במפורש
הכנסת עמוד 3
מתוך
15
בחלק מהמדינות הנסקרות במסמך,
,מגבלות זמן קונקרטיות על משכם של ההליכים האמורים
או לפחות לגבי ח
לק מהליכים אלה, כן מוסדרות בחקיקה
. באוסטריה
נקבע בחקיקה כי משך
הזמן של הליכי חקירה לא יעלה על שלוש שנים, אך בית משפט מוסמך להאריך את תקופת
החקירה. בבלגיה, אם חקירה משפטית שמנהל שופט חוקר לא הסתיימה תוך שנה בית משפט
.רשאי להעבירו מתפקידו באותה חקירה בדומה ל כך גם בצרפת, חקירה שלא הסתיימה בתוך
שנתיים ממועד פתיחתה דורשת החלטה המתייחסת לכך מטעם השופט החוקר ובית משפט גם
.רשאי להורות על המשך החקירה תוך העברת התיק מידיו של אותו שופט
בדנמרק קיים הליך
שמאפשר לחשוד, במידה שהחלטה בדבר הגשת כתב אישום לא התקבלה בעניינו ב תוך שנה
ושישה חודשים, לעתור לבית משפט. זה מצדו יבחן אם בנסיבות המקרה מדובר בפרק זמן סביר
.ובנסיבות חריגות הוא רשאי לקבוע לתביעה תאריך יעד סופי להגשת כתב אישום בספרד נקבעו
מגבלות סטטוטוריות על משך החקירה הפלילית, תוך הבחנה לעניין זה בין חקירות פשוטות
למורכב.ות ותוך מתן אפשרות להאריך את החקירה בהתאם לנסיבות ולפרוצדורות שונות
1. ישראל
ב
ישראל
, ככלל, חקירות פליליות מתבצעות על-
ידי המשטרה ועם סיומן מועברים תיקי החקירה
)לרשויות התביעה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות
לצורך קבל
ת
החלטה בדבר הגשת כתב
אישום או סגיר.ת תיק החקירה
החקיקה הישראלית אינה קובעת מגבלות מפורשות על משך
הזמן שבו נדרשת המשטרה להשלים את חקירותיה או על משך הזמן שבמסגרתו נדרשות
רשויות התביעה לקבל החלטות כאמור. י
צוין
כי עבודתם של גורמי החקירה והתביעה הפלילית
כפופה, כמובן, להוראות הכלליות בנוגע ל
התי
ישנות
עבירות, המפורטות בסעיף9
לחוק סדר הדין
הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
.
5
עוד יש לציין כי בין הטענות המקדמיות שרשאי נאשם
להעלות לאחר תחילת משפטו
)(ושעשויות אף להוביל לביטול האישום
מצויה גם הטענה שלפיה
"הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסת ירה מהותית לעקרונות של צדק
."והגינות משפטית6
טענה זו יכולה להיות רלוונטית גם למקרים שבהם חלף זמן רב ממועד ביצוע
העבירה ועד להגשת כתב אישום בגינה, אם בנוסף לחלוף הזמן היתה בנסיבות המקרה גם
5
סעיף9
)(א ל
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
קובע שבאין הוראה אחרת לעניין זה בחו ,ק אחר
אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה פרקי זמן שונים בהתאם לחלוקה הבאה: בפשע שדינו
מיתה או מאסר עולם–
עשרים שנים; בפשע אחר–
עשר שנים; בעוון–
חמש שנים; ובחטא– שנה אחת (על-
פי
סעיף24
לחוק העונשין, התשל"ז-
1977, פשע הוא עבירה שנקבע לה עו נש ;חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים
עוון הוא עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שעולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואילו
.)חטא הוא עבירה שעונשה אינו עולה על שלושה חודשי מאסר
,עם זאת
יש להזכיר שעל-
פי סעיף9
(ג) לחוק סדר
הדין הפלילי ,בעבירות פשע ועוו ן, שנערכה לגביהן חקירה בתוך תקופת ההתיישנות, או שהוגש כתב אישום או
התקיים הליך מטעם בית המשפט במהלך תקופה זו, מניין תקופת ההתיישנות יתחיל מחדש מיום ההליך האחרון
בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או ההליך האחרון מטעם בית המשפט- לפי המאוחר.
בכך למעשה
מתאפשרת ה ארכה של תקופת ההתיישנות
בחסות הליכי חקירה והעמדה לדין. יצוין כי ב-
2008
הונחה על שולחן
,הכנסת הצעת חוק ממשלתית שביקשה להתמודד עם סוגיית משך החקירות באמצעות דיני ההתיישנות, ולמנוע
על-פי דברי ההסבר להצעה, את האפשרות להאריך ללא הגבלה את תקופת ההתיישנות באמצעות
,פעולות חקירה
תביעה ומשפט :. ראו 'הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס60)(התיישנות), התשס"ט–
2008
/(מ415
.)
ההצעה
עברה קריאה טרומית במליאת הכנסת ביום24.11.2008
.
6
סעיף149
(
10
) חו ל
ק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
.
הכנסת עמוד 4
מתוך
15
"התנהגות בלתי נסבלת של הרשות", דהיינו התנהגות "שערורייתית, שיש בה מש ום רדיפה, דיכוי
."והתעמרות בנאשם7
מגבלות זמן ספציפיות על משכן של חקירות משטרה מוסדרות ב
נוהל
אגף חקירות ומודיעין של
"משטרת ישראל בנושא "הגבלת משך החקירה נגד חשוד, שפורסם ב-
2014
.
8 על-פי אותו נוהל ,
:ככלל יש לסיים חקירה בהקדם האפשרי ובמסגרת פרקי הזמן שלהלן
ב עבירות מסוג חטא בתוך
,שישה חודשים
ב
עבירות מסוג עוון בתוך שנה ו
ב עבירות מסוג פשע בתוך18
חודשים -
הכל מיום
"החשדת" החשוד במשטרה.
אם החשוד
קטין יש לסיים את החקירה
בתוך
שמונה חודשים
מיום ביצוע העבירה. גורמים מסוימים במשטרה, בדרגה שלא תפחת מ סגן
ניצב, רשאים להאר ,יך
לצד נימוק שיירשם ביומן החקירות של תיק החקירה , את משך החקירה עד לתקופה מרבית
נוספת באותו האורך המותר לכל סוג עבירה. היתר להארכה נוספת מעבר לכך יכול להינתן
באמצעות בקשה לקצין אח"מ מחוזי, שהחלטתו תנומק גם היא בכתב בתיק החקירה ויצוין בה
מועד סיום החקירה, א.ם הוחלט להאריכה9
גם לגבי עבודתן של רשויות התביעה קיימות מגבלות זמן ספציפיות המוסדרות בהנחיות היועץ
.המשפטי לממשלה
הנחי
יתו
בעניין""משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום
, שפורסמ
ה
ב-
2010
ועודכנ
ה ב-
2014
(להלן- הנחי
ית היועמ"ש,) "בא ה
להציב בפני גורמי התביעה מגב לות זמן
ברורות עד להגשת כתב אישום, תוך קביעת מנגנוני פיקוח ובקרה על ניהול גורמי התביעה בפרקי
."זמן אלו10
יא ה
קובעת כי על התובעים לתת החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת התיק בעבירות
מסוג חטא בתוך חצי שנה; בעבירות מסוג עוון בתוך שנה; בעבירות מסוג פשע שדינן עד עשר
שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון בתוך שנה וחצי; ובעבירות מסוג פשע שדינן עשר שנות
מאסר ומעלה בתוך שנתיים; והכל מיום קליטת התיק בתביעה.
11
בהנחי
ית היועמ"ש צוין כי פרקי הזמן ה
ללו
הם כאלה שאמורים, ככלל, להספיק לצורך גיבוש
החלטת תובע בעניין הגשת כתב אישום בת יק ממוצע, במסגרת התנהלות יעילה ורגילה של
,מערכות החקירה והתביעה. עם זאת
נכתב, ש ברור כי ייתכנו מקרים
ש בהם תידרש
חריגה מ אותם
פרקי זמן מטעמים ענייניים ומוצדקים
. חלק מטעמים אלה נקבעו מפורשות בהנחי
ית היועמ"ש,
12
.וחלקם טעונים בחינה ואישור מהגורם המאשר
,בכל מקרה "
חריגה מפרקי זמן אלו אמורה
להיעשות בשקיפות, תחת חובת דיווח ובקרה, על-
מנת להגן על האינטרס הציבורי שבמיצוי הליכי
חקירה והעמדתם של עבריינים לדין, מצד אחד, וצמצום עינוי דין של החשוד שנגדו מתנהלת
7
""משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה
4.1202
', בעמ1.
8
נוהל אח"מ300.05.166
""הגבלת משך החקירה נגד חשוד :, תאריך פרסום1.2.2014
.
9
.שם
10
""משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום,
הנחיות
היועץ המשפטי לממשלה
4.1202
', בעמ2.
11
'שם, בעמ5.
12
על-
פי הנחיית היועמ"ש, ישנם מקרים ומצבים שמונעים
מרשות התביעה לגבש החלטה בעניין העמדה לדין
ועל כן
.הם מצדיקים את הארכת פרקי הזמן שנקבעו בהנחיה כך, בין השאר, לגבי תקופות שבהן
נבצר מרשות התביעה
לגבש החלטה כאמור בשל היותו של החשוד או עד מרכזי מחוץ לישראל או בשל מצבו הרפואי או הנפשי או בשל
;כך שלא ניתן לאתרו תקופה שבה מתקיים
הליך של שימוע בעניינו של החשוד או
הליך של ערר על החלטה שלא
להעמיד
ו
;לדין; תקופה שבה נמנעת העמדתו של אדם לדין בשל חסינות תקופה שבה
נערכת השלמת חקירה
בתיק
; וכן
.פרק זמן שנדרש לצורך משא ומתן בין התביעה לחשוד על סגירת התיק בהסדר מותנה
'שם, בעמ6-5
.
הכנסת עמוד 5
מתוך
15
החקירה, מצד אחר".
13
על פי המתווה שבהנחי,ית היועמ"ש כל חריגה מפרקי ה ,זמן הקבועים בה
גם אם היא נובעת מעילה מוצדקת וראויה, תעשה לאחר דיווח לגורם בכיר יותר אשר יבחן את
נסיבות התיק הספציפיות וייתן אישור לכך .
בכל מקרה של הארכת משך התקופה מעבר לפרקי
הזמן הקבועים בהנחיה, ייערכו פיקוח ובקרה הדוקים יותר של פרקליט המחוז או ראש יחידת
התביעות או סגנ
ו . הארכות נוספות יתאפשרו רק
ב אישור היועץ המשפטי לממשלה(
או מי שהוא
אצל לו את סמכותו זו). מנגנון הפיקוח והדיווח
, על-
,פי ההנחיה "
נועד להבטיח עמידה בעקרון
המנחה של השלמת הליכי התביעה וגיבוש ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום תוך פרק הזמן
הקצר ביותר האפ
שרי."
14
עוד נקבע בהנחיית היועמ"ש, כי אמנם ככלל יש לפעול למניעת שיהוי בכל מקרה ומקרה שמונח
,לפתחן של רשויות התביעה
אך ישנם מקרים שבהם ראוי לפעול אף באופן נחרץ יותר למניעת
שיהוי בהליך קבלת ההחלטה על הגשת כתב אישום.
כדוגמה לכך צוינו בהנחיית היועמ"ש, בין
,השאר:המקרים הבאים15
תיקים שבהם החשוד נמצא במעצר ויש כוונה לבקש את המשך
;מעצרו; תיקים שבהם החשוד הוא קטין16
תיקים שבהם יש צורך בהשלמת חקירה; תיקים שיש
;)בהם הודאת חשוד (ויש להניח שלנוכח הודאה זו משפטו יוכל להתנהל ולהסתיים במהירות
תיקים שיש בהם נסיבות מיוחדות הנוג
עות לחשוד או גורמות לו נזק
ושמצדיקות את זירוז
;ההליכים בעניינו17
תיקים שיש בהם חשש שהשהיית הטיפול תחבל בניהול המשפט; ותיקים שיש
בהם עניין ציבורי מיוחד
.בסיום מהיר של ההליכים כמו כן נקבע בהנחי
י ,ת היועמ"ש" כי חלוף זמן
רב מאז החלה החקירה עשוי לעיתים להיות שיקו ל לסגירה של תיק פלילי או להימנעות מהגשת
ערעור. זאת כאשר השיהוי נגרם בשל אופן הטיפול בתיק על-ידי המשטרה או על-
ידי
ה ,פרקליטות
,ללא צורך או צידוק בנסיבות המקרה, ובהעדר שיקולים מיוחדים הדורשים את המשך ההליכים
כמו החומרה הרבה של העבירה או סיכון רב לציבור. החלטה
כזאת יש לקבל בזהירות רבה, במבט
רחב של אינטרס הציבור. כמובן, כדי שלא יהא חוטא נשכר, חיוני לעשות כל מאמץ להימנע
ממצבים אלה"
18
.
יצוין כי ב
דוח מבקר המדינה מ-
2011
נמתחה ביקורת על הנחיית היועמ"ש
האמורה.
ראשית צוין
בדוח שלמרות שבעבר החליטה ועדת שרים לענייני חקיקה
להגביל בחקיקה את משך טיפול
התביעה בהגשת כתבי אישום או בסגירת תיקי חקירה (בעקבות החלטה זו ב-
2007
גובשה במשרד
המשפטים טיוטת הצעת חוק לעניין זה), הרי שבסופו של דבר פרקי הזמן האמורים לא נקבעו
13
'שם, בעמ2-3.
14
'שם, בעמ3. מנגנון הדיווח, הפיקו 'ח והבקרה מפורט בעמ6-7
.להנחיית היועמ"ש
15
'שם, בעמ3-4.
16
בנוסף, לפי סעיף14
לחוק הנוער (ש
פיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-
1971
, אין להעמיד לדין קטין, אם עברה
שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה (סמכות זו הואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים
.)לו
17
"כאשר נסיבות מיוחדות הנוגעות לחשוד מצדיקות זאת, כגו ,ן
כשהחשוד הוא תושב חוץ והגיע ליש ראל לשהות
קצרה, או שהוא עומד להתגייס לשירות חובה בצבא או לנסוע לתקופה ממושכת לחוץ לארץ, ויש טעם למאמץ
מיוחד כדי לסיים את המשפט לפני המועדים האמורים, על מנת למנוע נזקים נוספים לחשוד כתוצאה מהימשכות
ההליך;
][וכן
כאשר נסיבות מיוחדות הנוגעות לחשוד גורמות לו נז ק או סבל יותר מהרגיל, כגון, כאשר אמצעי
התקשורת מדווחים על החשוד והתביעה נגדו ויש חשיבות לבירור אשמו בהקדם האפשרי; כאשר מדובר באיש
ציבור בתקופה שלפני בחירות; כאשר מדובר בעובד המושעה מעבודתו; כאשר מדובר באיש עסקים והעובדה
שהוא חשוד בעבירה פוגעת באופן קשה במי
וחד בניהול עסקו '." שם, בעמ4.
18
,שם
'בעמ2.
הכנסת עמוד 6
מתוך
15
בחקיקה אלא בהנחיית יועץ משפטי לממשלה, מבלי שיתקיים דיון ציבורי בנוש א, ללא קבלת
.התייחסות מצד כלל הגורמים הרלוונטיים לסוגיה, וללא איסוף וניתוח כלל הנתונים הרלוונטיים
בנוסף נטען בדוח מבקר המדינה (על סמך בדיקה מדגמית של תיקים שנסגרו בעילה של העדר
.עניין לציבור) כי פרקי הזמן שנקבעו בהנחיית היועמ"ש ארוכים מאלה שנדרשים בפועל19
עוד יצוין כי במשך השנים הוגשו
הצעות חוק
שונות, שנועדו להתמודד עם משך החקירה במשטרה
.והטיפול בתיקים בידי רשויות התביעה, אך אלה לא התממשו לכדי דבר חקיקה כך למשל , הצעתו
של חבר הכנסת דב חנין בכנסת השבע-
,עשרה20
ביקשה להגביל את משך זמן החקירה המשטרתית
:באופן הבא חצי שנה לעבירות חטא, שנה לעוון, שנתיים לעבירות פשע שהעונש המרבי על ביצוען
הוא עד עשר שנות מאסר,
וללא הגבלה על עבירות פשע שהעונש המרבי בגינן הוא עשר שנות
מאסר ומעלה. חריגה אפשרית, על-
פי ההצעה, תהיה באישור היועץ המשפטי לממשלה בנסיבות
מיוחדות שיירשמו, וכל תקו פות ההארכה לא יעלו על שנה. גלגולי ההצעה של ח"כ חנין בכנסות
.הבאות קבעו במקום זאת שניתן יהיה לחזור ולהאריך את התקופה בשישה חודשים בכל פעם
ה תקופה שתינתן לשם השלמת חקירה תיתחם מראש ולא תעלה על שלושה חודשים, אותם ניתן
יהיה
להאריך לתקופה מרבית של שלושה חודשים נ וספים באישור פרקליט המחוז בנסיבות
.)מיוחדות שיירשמו (בגלגולים מאוחרים של ההצעה נקבע שהארכה תתאפשר עד לשישה חודשים
באשר להגבלת משך זמן טיפול התביעה בתיק הוצע לקבוע תשעה חודשים מסיום החקירה
לתיקים בטיפול תובע משטרתי, שנה לתיקים שבטיפול הפרקליטות ושנה וחצי בע בירות מסוימות
.המפורטות בתוספת להצעה הצעה מהכנסת השבע-
עשרה של
חבר הכנסת עתניאל שנלר21
ביקשה
לקבוע שהחלטת המשטרה שלא לחקור מטעמי היעדר עניין לציבור בעבירות שאינן פשע, לפי סעיף
59
לחוק סדר הדין הפלילי, תיעשה בתוך שלושה חודשים מיום שנודע למשטרה על ביצוע העבירה .
בכל עבירה, אם חלפו שלוש שנים מיום הפתיחה בחקירה, לא יועמד אדם לדין, אלא אם התקופה
הוארכה על ידי בית המשפט המחוזי. הצע
ת חוק שהוגשה על ידי ח
בר הכנסת
יעקב כץ בכנסת
השמונה-עשרה22
קבעה
ש
תיק החקירה ייסגר
אם לא הוגש כתב אישום בתום שלוש שנים מיום
פתיחת החקירה, למ
עט בנסיבות מיוחדות שפורטו. בשתי הכנסות האחרונות הציע חבר הכנסת
טלב אבו עראר23
כי תיק החקירה ייסגר
אם לא הוגש כתב אישום בתוך שנתיים מיום פתיחת
.החקירה
,לבסוף
הצעת חוק ביוזמת ח
בר הכנסת דוד רותם מהכנסת השבע-עשרה24
ביקשה
להגביל חקירות משטרתיות עד לשנה מיום ביצוע
העבירה, עם אפשרות להאריך מעת לעת את
התקופה לשנה נוספת באישור היועץ המשפטי לממשלה. הצעה דומה שלו מהכנסת השמונה-
עשרה
קבעה שנה וחצי לסיום חקירה משטרתית ממועד פתיחתה,
ואפשרות הארכה על ידי היועץ
.המשפטי לממשלה בחצי שנה, כשסך תקופות ההארכה לא יעלה על שלוש שנים25
19
,מבקר המדינה קובץ דוחות ביקורת לשנת2011
)(התשע"ב- המשרד לביטחון הפנים ', בעמ36
-
37
.
20
/פ2194/17. בכנסות השמונה-עשרה, התשע-
עשרה והעשרים הוגשו הצעות דומות בעיקרן שח"כ דב חנין היה היוזם
/הראשי שלהן (פ1104/18
/; פ65/19
/; פ693/20
/) וכן הצעה אחת זהה להן על ידי ח"כ רועי פולקמן (פ1963/20
.)
21
/פ2145/17
.
22
/פ4563/18
23
/פ2127/19
/; פ1322/20
.
24
/פ2265/17
.
25
/פ867/18
.
הכנסת עמוד 7
מתוך
15
2
.בריטניה26
בבריטניה
אין הגבלות זמן סטטוטוריות על משכן של חקירות המשטרה
וגם לא על משך עבודתן
של רשויות התביעה בכל הנוגע ל קבלת
החלטה על הגשה או אי-
.הגשת כתב אישום
משך זמן
עבודתם הכ
וללת של גורמי החקירה ו
התביעה הפלילית גם יחד
יכול להיות מוגבל
בהוראות חוק
שעניינן למעשה
התיישנות. בהקשר זה יצוין ש קיימת הבחנה
בבריטניה בין עבירות קלות
לעבירות
חמורות.
כאשר התביעה היא אך ורק
ב
עבירות קלות (
summary offences
), דהיינו עבירות שנדונות
בפני שופט ב-
magistrates' courts
)(למשל, עבירות תעבורה
,ככלל הליך התביעה צריך להתחיל
(כלומר, מידע על העבירה צריך להימסר לבית המשפט) בתוך שישה חודשים מהמועד שבו העבירה
בוצעה לכאורה., אלא אם בחוק הספציפי שיצר אותה נקבע אחרת27
מנגד ,ב
עבירות חמורות יותר
-
דהיינו עבירות( שבגינן מוגשים כתבי אישוםindictable offencesש ) ו
נדונות ב-
Crown Court
בפני
ש
ופט וחבר מושבעים -
אם לא נקבעה בחוק הספציפי הגבלת זמן
כלשהי ,
הרי שלמעשה אין
הגבלת זמן, כך ש הליך התביעה בבית המשפט יכול להתחיל
בכל עת
.לאחר ביצוע העבירה28
עוד יצוין, ש
עיכוב ב
הליכי התביעה
עלול
להביא להפסקת ההליך כולו , אך זאת רק במקרים
יוצאים דופן, כאשר אין עוד כלל אפשרות לקיים משפט הוגן או כאשר מסיבות נוספות אין זה
.הוגן להעמיד את החשוד או הנאשם לדין
לעניין זה יילקחו בחשבון גם נסיבות כמו התנהלותם של
הגורמים המעורבים בקשר לאותו עיכוב–
.רשויות התביעה, המתלונן בתיק והחשוד עצמו29
3. קנדה30
בחקיקה הפדראלית
הקנד
ית ,, כמו בבריטניה אין מגבלות סטטוטוריות על משכן של חקירות
פליליות וגם לא על משך זמן עבודתן של רשויות התביעה . גם בקנדה, משך זמן עבודתם הכוללת
של גורמי החקירה ו
התביעה
יכול להיות
מו
שפע מ הוראות
התיישנות
. לעניין זה יצוין ש ,ככלל
בקנדה אין התיישנות על עבירות
שמוג
שים בגינן כתבי אישום (
indictable offences
)
, אך בעבירות
קלות יחסית(
summary conviction offences
)
קיימת מגבלה המחייבת הגשת כתב אישום בתוך
.שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה31
26
,תשובת הפרלמנט של בריטניה לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת015
2.
23.11
.
27 Magistrates’ Courts Act 1980, section 127 (1).
28
)כלל זה נכון גם לגבי עבירות שניתן להעמיד לדין בגינן (לחילופין
בשני סוגי ההליכים גם יחד (דהיינו עבירות
שניתן להתייחס אליהן גם כאלsummary offences
וגם כאלindictable offences
.)
29
:ראו גםontent
http://www.cps.gov.uk/legal/a_to_c/abuse_of_process/#c
.
30
תשובת הפרלמנט של
קנדה
,לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת015
2.2
3.1
.
31
כמו כן, גם בסוג מסוים של עבירות בגידה קיימת מגבלה המחייבת הגשת כתב אישום בתוך שלוש שנים ממועד
.ביצוע העבירה
הכנסת עמוד 8
מתוך
15
4
.ספרד
באוקטובר2015
נחקק בספרד חוק שעיגן תיקונים וחידושים שונים בחוק הפרוצדורה ה פלילית
(
Ley de Enjuiciamiento Criminal
), ובהם גם קביעת מועדים חדשים להימשכות חקירות
פליליות בטרם משפט, תוך הבחנה לעניין זה בין חקירות פשוטות לחקירות מורכבות.
32
הוראות
החוק שמעגנות את ההסדרים לעניין זה נועדו להבטיח ולבסס את הזכות להליך משפטי ללא
עיכובים מיות
רים. זכות זו, על-פי הפסיקה הספרדית, נמדדת על-
פי שלושה פרמטרים: חוסר מעש
.או מחדל מצד הרשות השופטת הממונה על החקירה, מורכבות המקרה והתנהגותו של הנחקר33
בעקבות חקיקה חדשה זו (שנכנסה לתוקף בדצמבר2015), על-
פי סעיף324
לחוק הפרוצדורה
,הפלילית34
"כאשר מדובר ב
חק
ירה פשוטה
" הליכי החקירה יתבצעו על-
ידי המשטרה (תחת
ניהולו של שופט-
חוקר) במהלך תקופה מקסימלית של
שישה חודשים , החל מהמועד בו ניתן צו
של שופט-
חוקר שהורה על פתיחת החקירה או החל מהמועד שבו תובע ציבורי הורה על נקיטת
הליכי חקירה מקדמיים. עם זאת, לפני תום אותם שישה
חודשים, השופט החוקר, לבקשת התובע
" הציבורי ולאחר ששמע את הצדדים הנוגעים בדבר, רשאי להכריז על החקירה כעל חקירה
מורכבת
" אם בשל נסיבות בלתי-
צפויות, או נסיבות מסוג אלה שיפורטו להלן, החקירה אינה
.יכולה להסתיים בפרק הזמן האמור35
"כאשר חקירה מוכרזת כ
חקירה מורכבת " יש לסיימה בתוך תקופה של
שמונה עשר חודשים .
השופט החוקר, לבקשת התובע הציבורי ולאחר ששמע את הצדדים הנוגעים בדבר, רשאי להאריך
את תקופת החקירה האמורה בשמונה עשר חודשים נוספים
או בפרק זמן קצר יותר. את הבקשה
להאריך את תקופת החקירה יש להגיש בכתב לפחות שלושה ימים
.לפני תום המועד האמור36
על-
פי דברי ההסבר לאותן הוראות חוק חדשות, תקופות הזמן האמורות-
שישה חודשים לחקירה
""פשוטה" ושמונה עשר חודשים לחקירה "מורכבת-
נקבעו לאור פרקי זמן ממוצעים של חקירות
פליליות, כפי שהם משתקפים מנתונים סטטיסטיים של רשויות התביעה והמשפט ב.ספרד37
"חקירה מורכבת " היא, בין השאר, חקירה שעוסקת בקבוצות ובארגוני פשיעה; חקירה שעוסקת
בכמה עבירות או שמעורבים בה חשודים או קורבנות רבים; חקירה שדורשת מומחיות או
32 Ley 41/2015, de 5 de octubre, de modificación de la Ley de Enjuiciamiento Criminal para la
agilización de la justicia penal y el fortalecimiento de las garantías procesales.
33 www.abogacia.es/wp-content/uploads/2015/11/Circular-5-plazos-maximos-de-instruccion.pdf.
34
יש לציין שסעיף זה אינו מכסה את כלל הליכי החקירה הפלילית בספרד והוא מתייחס בעיקר לעבירות חמורות
.יחסית
,הסעיף אינו חל, למשל
.על הליכי חקירה של חשודים קטינים
35 Ley de Enjuiciamiento Criminal, artículo 324(1).
36 Ley de Enjuiciamiento Criminal, artículo 324(2).
37 Ley 41/2015, de 5 de octubre, de modificación de la Ley de Enjuiciamiento Criminal para la
agilización de la justicia penal y el fortalecimiento de las garantías procesales (Preámbulo II).
הכנסת עמוד 9
מתוך
15
כישורים מיוחדים, שיתופי פעולה עם גורמים נוספים, בחינה של מסמכים וחומר רב, פעילויות
חקירה במדי.נות זרות; וכן חקירה שעוסקת בעבירת טרור38
יצוין כי פעולות חקירה חשאיות (כמו למשל האזנות לאמצעי תקשורת) עוצרות את מרוץ הזמן
.האמור למשך תקופת ביצוען, וכך גם החלטה על השהייה זמנית של ההליכים בתיק39
בנוסף, באופן
חריג
, הן לגבי חקירות "פשוטות" והן לגבי חקירות
"מורכבות", לפני תום המועדים
האמורים או תקופת ההארכה לחקירה שנקבעה על-
ידי השופט החוקר, אם התובע הציבורי או מי
מהצדדים מבקשים זאת, ובהתקיים נסיבות המצדיקות את הדבר, השופט החוקר, לאחר ששמע
את שאר הצדדים הנוגעים בעניין, רשאי
לקבוע תאריך יעד מקסימלי וסופי להשל
מת החקירה .
.במקרה זה אין הגבלת זמן חוקית לגבי תאריך היעד לסיום החקירה40
עוד נקבע במסגרת הוראות חוק אלה, כי התובע הציבורי מנוע מלבקש השלמות חקירה אם תמו
פרקי הזמן האמורים-
שישה חודשים במקרה של חקירה פשוטה, שמונה עשר חודשים במקרה
של חקירה מורכבת, או שמונה ע שר חודשים נוספים במקרה של הארכת החקירה המורכבת-
ואם הוא גם נמנע מלנצל מבעוד מועד את זכותו, כאמור בפסקה הקודמת, לבקש קביעת תאריך
.יעד מקסימלי לסיום החקירה41
השופט החוקר יסיים את החקירה כאשר הוא מגיע למסקנה שהיא מיצתה את מטרותיה. אם
בטרם נקבע כך, עבר המוע ד הסופי לסיום החקירה (כלומר הסתיימה תקופת החקירה שנקבעה
כאמור בחוק,
או שהוארכה או נקבעה
על-
ידי השופט), השופט החוקר יוציא צו לסיום הליכי
החקירה , או אם מדובר בהליך מקוצר, יקבל החלטה בהתאם לאמור בסעיף779
לחוק
הפרוצדורה הפלילית (סעיף זה מפרט אפשרויות פעולה שו נות כמו סגירת התיק בתנאים
מסוימים, השעיה זמנית של ההליכים בתיק, הפניית התיק לתובע הציבורי ועוד). הליכי חקירה
שהוסכם עליהם עוד לפני פקיעת המועדים לסיום החקירה יישארו בתוקפם גם לאחר תום
.המועדים הללו, כך שאת תוצאותיהם ניתן לקבל גם לאחר מכן42
פקיעת המועדים האמ ורים
משמעותה העדר אפשרות לנקוט בהליכי חקירה נוספים, ולפיכך צורך לקבל החלטה (בדבר הגשת
או אי-
.הגשת כתב אישום) על בסיס חומר הראיות הקיים43
הסדרים אלה משמעותם שעל
התובעים ללמוד את פרטי המקרה עוד לפני פקיעת מגבלות הזמן שנקבעו, על-
מנת שיוכלו לבקש
מבעוד מועד (ואם
יש צורך בכך) הכרזה על החקירה כעל "חקירה מורכבת", את הארכת תוקפה
38 Ley de Enjuiciamiento Criminal, artículo 324(2).
39 Ley de Enjuiciamiento Criminal, artículo 324(3).
40 Ley de Enjuiciamiento Criminal, artículo 324(4); www.abogacia.es/wp-
content/uploads/2015/11/Circular-5-plazos-maximos-de-instruccion.pdf.
41 Ley de Enjuiciamiento Criminal, artículo 324(5);
www.abogacia.es/wpcontent/uploads/2015/11/Circular-5-plazos-maximos-de-instruccion.pdf.
42 Ley de Enjuiciamiento Criminal, artículo 324(6-7).
43 www.abogacia.es/wp-content/uploads/2015/11/Circular-5-plazos-maximos-de-instruccion.pdf,
pp.19-20.
הכנסת עמוד
10
מתוך
15
של החקירה המורכבת, קביעת מועד מקסימלי (חריג) לסיום החקירה ונקיטה בפעולות חקירה
.נוספות ומשלימות שהשופט החוקר לא הורה עליהן קודם לכן44
בכל מקרה, אין די רק בעצם העובדה שתמו המועדים הסופיים שנ קבעו כאמור כדי לסגור את תיק
החקירה, מבלי שהתקיימו בנוסף גם הנסיבות המצוינות בסעיפים637
או641
לחוק הפרוצדורה
הפלילית: העדר ראיות מספיקות לעצם ביצוע המעשה נשוא החקירה; הגעה למסקנה שהמעשה
אכן בוצע אך אינו מהווה עבירה פלילית; כשמתברר שהחשודים במעורבות במעשה פטורים
.מאחריות פלילית; או כאשר אין ראיות מספיקות להאשמת מי מבין הנחקרים45
,אם כך
הימשכות ההליכים מעבר למועדים שנקבעו אינה מובילה לסגירה אוטומטית של
ה.תיק46
יצוין כי ההוראות האמורות זכו בספרד לביקורות מכיוונים שונים. בין השאר נטען כי ישנם
מקרים רבים שבהם .אין זה ברור כלל מהו המועד שממנו אמורים להתחיל לחשב את מרוץ הזמן
כך למשל במקרים של חקירות מסועפות או "מצטברות" שנפתחו בזמנים שונים והן חלק מחקירה
כוללת ורחבה יותר, חקירות שעוברות טרנספורמציות שונות או מקרים של עיכובים בגין שאלות
של כשירות- כל אלה יכולים ל "עורר מחלוקות בנוגע לשאלה מהו בעצם "מועד תחילת החקירה
.שממנו יש להתחיל את מרוץ הזמן וניתן לפרש זאת בדרכים שונות47
על-
פי טענה אחרת, הסעיף
,"מנוסח בצורה מרחיבה מדי שלמעשה מאפשרת להרבה מאד חקירות להיחשב ל"מורכבות
.ובהתאם לכך להימשך זמן רב48
5. בלגיה49
בבלגיה ק יימים שני סוגים של חקירות פליליות: חקירה שמנוהלת בידי התובע הציבורי (סוג
החקירות השכיח) וחקירה שמנוהלת בידי שופט חוקר, כשבדרך כלל נעשה הדבר לבקשת התובע
,הציבורי, כשיש צורך בשימוש באמצעי כפייה (המקרה החריג יותר). בסוג החקירות הראשון
לתובע הציבורי יש שיקול ד עת מלא בכל הנוגע לניהול החקירה ולקבלת החלטה אם לסיימה
בהעמדה לדין בבית משפט או בסגירת התיק. לעומת זאת, בסוג החקירות השני, כאשר השופט
החוקר מגיע למסקנה שהחקירה הסתיימה, הוא מעביר את התיק לתובע הציבורי וזה מצדו רשאי
( לטעון בפני בית משפט לענייני חקירהan investigation court
) שיש לפטור את החשוד מאישום
פלילי או לחילופין להעמידו לדין פלילי בבית משפט. בשני סוגי החקירות, חוקרי המשטרה פועלים
על-
פי צווים והוראות שהם מקבלים מהתובע הציבורי או מהשופט החוקר ומבחינה פורמלית הם
.אינם מנהלים בעצמם את החקירות הפליליות
44 www.abogacia.es/wp-content/uploads/2015/11/Circular-5-plazos-maximos-de-instruccion.pdf, p.24.
45 Ley de Enjuiciamiento Criminal, artículo 324(8).
46 Ley 41/2015, de 5 de octubre, de modificación de la Ley de Enjuiciamiento Criminal para la
agilización de la justicia penal y el fortalecimiento de las garantías procesales (Preámbulo II).
47 www.abogacia.es/wp-content/uploads/2015/11/Circular-5-plazos-maximos-de-instruccion.pdf.
48 http://lerenarocaabogados.com/blog/plazo-maximo-para-la-instruccion-otro-brindis-al-sol/
49
תשובת הפרלמנט של
בלגיה
,לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת015
2.1
.1
30
.
הכנסת עמוד
11
מתוך
15
לאור ה אמור לעיל, בבלגיה אין מגבלות חוקיות על משך הזמן שבמסגרתו נדרשת המשטרה
להשלים חקירה פלילית ., שכן המשטרה עצמה אינה ממלאת תפקיד מוביל בניהול החקירה
באשר ל
שופט החוקר
, על-
פי סעיף136
,לקוד הפרוצדורה הפלילית אם החקירה המשפטית שהוא
מנהל לא הסתיימה תוך שנה, החשוד, הקורבן או מי שתובע פיצויים רשאי להביא את התיק
בפני בית משפט לערעורים על ענייני חקירות (
investigation appeals court
). בית משפט זה בוחן
את החקירה שבוצעה והוא
רשאי להעביר את השופט החוקר מתפקידו באותה חקיר
ה.
50
לגבי
,עבודת התובע הציבורי אין בבלגיה הגבלות חוקיות על משך הזמן שבמסגרתו רשויות התביעה
נדרשות להחליט על סגירת התיק או על העמדת החשוד לדין פלילי בבית משפט ,. עם זאת
רשויות התביעה פועלות בהתאם להוראות סעיף6
,לאמנה האירופית לזכויות אדם שלפיהן
כאמור, משך הה.ליך הפלילי כולו צריך להיות סביר
6. הולנד51
ב הולנד אין מגבלות חוקיות על משכן של חקירות פליליות בידי המשטרה או על פרק הזמן
שבמסגרתו רשויות התביעה צריכות להחליט על הגשת או אי-הגשת כתב אישום. על-
פי סעיף
167
(1) לחוק הפרוצדורה הפלילית, רשויות התביעה נדרשות להג יע להחלטה כאמור, על סמך
,החקירה הפלילית
מוקדם ככל האפשר ). כמו כן, רשויות התביעה (כמו גם גורמי החקירה
מוגבלות בהוראות חוק הנוגעות ל
התיישנות
.של עבירות מסוימות52
7. צרפת53
החקיקה בצרפת אינה קובעת משך זמן מקסימלי שמעבר לו לא ניתן להמשיך חקירה פלילית. עם
ז את, סעיף2-
175
לקוד הפרוצדורה הפלילית54
,קובע שתי מגבלות לעניין זה. ראשית, בכל מקרה
אורכן של חקירות אינו צריך להיות מעבר לפרק זמן סביר ,, בשים לב לחומרת העבירות
למורכבות החקירה ולצורך לשמור על זכויות החשוד. שנית, חקירות ארוכות יחסית דורשות
הסבר והצדקה מטעם ה
שופט-
החוקר המפקח על עבודת החקירה של המשטרה. לעניין זה קובע
הסעיף שאם בחלוף
שנתיים ממועד פתיחתה
החקירה טרם הסתיימה, השופט החוקר יכתוב
החלטה מנומקת שבה יתייחס לפרמטרים דלעיל, יסביר את הגורמים להתארכות החקירה ואת
ההצדקות להמשכה, ויציין את הצפי לסיומה. ההחלטה תועבר לנשיא בית המשפט המופקד על
חקירות וזה מצדו רשאי להורות על העברת התיק לבית משפט זה. החלטה או צו כאמור על המשך
.חקירה שהתארכה מעבר לשנתיים יש לחדש כל שישה חודשים
50
אם הח שוד נמצא במעצר, אותו בית משפט לערעורים על ענייני חקירות מוסמך לבחון את החקירה המשפטית של
השופט החוקר בתום שישה חודשי מעצר, כדי לבדוק אם לא נגרם עיכוב בלתי-
.תקין בהליך החקירה
51
תשובת הפרלמנט של
הולנד
,לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת015
2.
8.12
.
52
כ( כלל, בגין עבירות קלות יחסיתoffences
) ניתן להגיש תביעה פלילית בתוך3
שנים ממועד ביצוען, בעוד
( שבעבירות חמורות יותרcrimes
) תקופות ההתיישנות יכולות לנוע בין6
,
12
ו-
20
.שנים, בהתאם לחומרת העבירה
ישנן גם עבירות שאינן נתונות לתקופות התיישנות כלשהן, בעיקר עבי רות שניתן להשית בגינן עונשי מאסר
לתקופות של12
.שנים ומעלה
53
תשובת הפרלמנט של
צרפת
,לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת015
2.
3.12
.
54
:לנוסח הקוד ראו
translations
-
English/Legifrance
-
ce.gouv.fr/Traductions/en
http://www.legifran
.
הכנסת עמוד
12
מתוך
15
8
.אוסטריה55
ה
חקיר
ה הפלילית באוסטריה מתבצעת על-ידי המשטרה בהתייעצות עם משרד התובע הציבור י
הממונה על החקירה ומוביל אותה. על-
פי סעיף108a
,לקוד הפרוצדורה הפלילית משך הזמן של
הליכי החקירה -
עד למועד הגשת או הקראת כתב האישום או עד למועד קבלת החלטה על סיום
אותם הליכים על-
( ידי הפסקתם או נקיטת צעדים חלופיים למשפט פליליmeasures of diversion
)
– לא יע
לה על שלוש שנים ,. עם זאת
בית משפט מוסמך להחליט על הארכת החקירה
בשנתיים
נוספות, והוא מוסמך גם לחדש את אותה הארכה לאחר מכן, אם בית המשפט אינו מוצא סיבה
לסיים את הליכי החקירה
.עם פקיעת המועד האמור
9. שוויץ56
סעיף5
לקוד הפרוצדורה הפלילית של שוויץ דורש מכלל הרשויות הרלוונטיות לעניין זה להימנע
מעיכובים בלתי מוצדקים
בניהול ההליך הפלילי כולו. מעבר לכך החקיקה אינה מציינת הגבלות
זמן ספציפיות. הכלל הוא שכל הליך פלילי צריך להסתיים תוך
פרק זמן סביר , כאשר שאלת
הסבירות תלויה בנסיבות המקרה, תוך התייחסות לקריטריונים הרלו ונטיים הבאים: התנהגות
.האדם נשוא ההליך, התנהגות הרשויות הרלוונטיות ומורכבות המקרה
10. דנמרק57
בדנמרק אין הגבלות חוקיות ספציפיות על משך הזמן שבמסגרתו חקירת משטרה צריכה
להסתיים או שהחלטה בדבר העמדה לדין פלילי צריכה להתקבל . סעיף96
(2) ל-
Administration of
Justice Act
(להלן-
AJA
) מורה באופן כללי לרשויות התביעה
לזרז את ההליכים ככל האפשר
בהתאם לטיבו של כל מקרה ומקרה, ועיקרון זה נחשב כחל גם על חקירות משטרה, על אף שהדבר
.לא נזכר מפורשות בהוראת הסעיף האמור58
על-
פי סעיף718a
ל-
AJA, רשויות התביעה נדרשות לקבל החלטה בד בר הגשת כתב אישום (או
החלטת תביעה אחרת בהקשר זה) בתוך
פרק זמן סביר
(ואם החשוד הוא קטין על ההחלטה
להתקבל מוקדם ככל האפשר). סעיף718a-b
ל-
AJA
קובע שאם החלטה כאמור לא התקבלה בתוך
שנה ושישה חודשים
, התביעה חייבת להודיע על כך לחשוד בכתב, ו
החשוד
מצדו רשאי להביא
55
תשובת הפרלמנט של
אוסטריה (שנכתבה על-
)ידי משרד המשפטים האוסטרי
לפניית הלשכה המשפטית של
,הכנסת23.11.2015
.
56
תשובת הפרלמנט של
שוויץ
,לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת015
2.
3.12
.
57
תשובת הפרלמנט של דנמרק
,לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת015
2.
4.12
.
58
:להסבר על הליכי החקירה והתביעה הפלילית בדנמרק ועל חלוקת העבודה בין המשטרה לתביעה ראו
https://e-justice.europa.eu/content_rights_of_defendants_in_criminal_proceedings_-169-DK-
en.do?clang=en&idSubpage=2;
http://www.coe.int/t/dghl/cooperation/ccpe/opinions/travaux/OP_10_Danemark.pdf.
הכנסת עמוד
13
מתוך
15
א.ת העניין בפני בית משפט
"בית המשפט יבחן האם פרק הזמן שחלף הוא בגדר "זמן סביר
,בנסיבות המקרה, תוך שהוא לוקח בחשבון, בין השאר, את הגורמים הבאים: נפח החקירה
מורכבות המקרה, מספר החשודים והאישומים שבתיק, התנהגותם של העותר ושל הרשויות
הרלוונטיות ועוד. אם בית המש פט מגיע למסקנה שיש
סיבות מיוחדות ל עשות זאת, הוא רשאי
באופן חריג
לקבוע לתביעה תאריך יעד סופי להגיע להחלטה בדבר הגשת כתב אישום, וזאת תוך
לא פחות משלושה חודשים ולא יותר משנה אחת. אם החלטה כאמור לא התקבלה על-
ידי
התביעה בתוך מגבלת הזמן שקבע בית המשפט ייחשבו האי.שומים כמבוטלים
בנוסף, קיימים בדנמרק גם
כללים מנחים פנימיים
למשטרה ולרשויות התביעה שנועדו לקצר את
ך מש
הליכי
ה
חקירה ו
ה
תביעה, על-ידי קביעת מגבלות זמן במקרים פליליים מ
סוימים.
מדובר
(ככל הנראה) על
מגבלות זמן שחלות
בין
מועד""החשדת החשוד ב
משטרה59
למועד
שבו בית
המשפט מקבל מהתביעה
.את כתב האישום כך למשל,
מגבלה של60
יום
נקבעה לגבי מקרי אונס
(וארבעה חודשים אם החשוד עובר בדיקה של כשירות נפשית), ומגבלה של30
יום נקבעה
ל מקרים
מסוימים של עבירות תקיפה ואלימות או החזקה בלתי-
.חוקית של נשק במקומות ציבוריים
11. שבדיה60
על-
פי סעיפים4 ו-
20
לפרק23
בקוד הפרוצדורה השיפוטית, חקירה פלילית מקדמית (דהיינו לפני
משפט) תנוהל
מהר ככל האפשר
ועם סיומה תתקבל החלטה בדבר העמדה לדין פלילי. מעבר לכך
אין מגבלות חוקיות כלליות על משך הזמן שבמסגרתו נדרשת המשטרה להשלים
את ה
חק
יר ה או
על משך הזמ.ן שבו נדרשות רשויות התביעה לקבל החלטה בנוגע להגשת כתב אישום
:עם זאת, ישנן נסיבות מיוחדות שלגביהן קיימים כללים ספציפיים המגבילים את משך החקירה
על-
פי סעיף2a
ל-
Regulation on Preliminary Investigation
,כאשר מדובר בעבירה כלפי חייו
בריאותו, שלומו או חירותו ש ל
קטין ושהעונש בגינה עולה על שישה חודשי מאסר, יש ל
השלים
את
החקירה
ולקבל החלטה על תביעה פלילית בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו נמצא חשד סביר
כלפי מבצע העבירה. את מגבלת הזמן הזאת ניתן להאריך במקרים חריגים, למשל, אם מדובר
בחקירה נרחבת או אם היא מחייבת כמה תחקורי
ם של ילדים קטנים. כמו כן, על-פי ה-
Young
Offenders Act
,
גם חקירה פלילית נגד
קטין
שמיוחסת לו עבירה שעונש מאסר בצידה צריכה
להתנהל בדחיפות מיוחדת. סעיף4
לחוק זה קובע כי יש להשלים חקירה כזו ולהחליט על הגשת
או אי-
הגשת כתב אישום בעקבותיה בתוך שישה שבועות מהמועד שבו נמסרה הודעה על חשד
כלפי אותו קטין בנוגע לביצוע העבירה. גם במקרה זה ניתן להאריך את מגבלת הזמן בנסיבות
.חריגות, למשל כאשר מדובר בחקירה מאד נרחבת
59
מנוסח התשובה של הפרלמנט הדני-
"from the time a police charge is initiated"
-
לא ברור בדיוק מאיזה
.שלב של ההליך מתחילה ספירת הזמן האמורה. יצוין שאותם כללים מנחים פנימיים פורסמו רק בשפה הדנית
60
תשובת הפר למנט של
שבדיה
,לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת015
2.
4.12
.
הכנסת עמוד
14
מתוך
15
2
1. נורבגיה61
על-
פי סעיף226
(פסקה6
) לחוק הפרוצדורה הפלילית, חקירה פלילית צריכה להתבצע מהר ככל
האפשר
, א ך מעבר לכך, משך הזמן שבמסגרתו נדרשת המשטרה להשלים את חקירותיה אינו
מוגבל בחקיקה. רשויות התביעה בנורבגיה הן שאחראיות
ע ל הטיפול במקרים פליליים, דהיינו על
הליכי החקירה, קבלת החלטות בדבר העמדה לדין וניהול התביעה בבתי המשפט. רוב התיקים
מטופלים בידי רשות התביעה המשטרתית, אך התיקים הנוגעים לעבירות החמורות יותר הם
בטיפול התובע
ים הציבורי ים המחוזיים (שמפקחים על חקירות המשטרה באותו מחוז) או התובע
( הכללי שעומד בראש התביעה הציבוריתDirector of Public Prosecutions
.)
התובע הכללי
מפרסם מדי שנה
חוזר שמפרט דרישות שונות כלפ י המשטרה ורשויות התביעה ובהן
.גם הנחיות בקשר ליעדי מדיניות בנוגע למשך הזמן הממוצע של הליכי חקירה והעמדה לדין
להלן
כמה כללים ו הנחיות
הלקוח
ים
מהחוזר האמור של שנת2015
:
62
,ככלל לגבי תיקים הנמצאים בסמכות תובעים של התביעה המשטרתית, זמן הטיפול הממוצע
במקרי פשע מפוענחים לא יעלה על120
.ימים
בתיקי תביעה משטרתית הנוגעים לפגיעות גוף,
זמן הטיפול במקרים מפוענחים לא יעלה על90
ימים -
ממועד פתיחתה של החקירה הפלילית ועד
לקבלת החלטה בנוגע לתביעה במשטרה -
אלא אם קיימים שיקולים ונסיבות המצדיקים את הארכת משך הזמן של ההליכים.
בתיקי חקירה של התביעה המשטרתית
נגד חשודים שהיו קטינים בעת ביצוע העבירה, החלטה
בדבר הגשת כתב אישום תתקבל בתוך שישה שבועות מהמועד שבו נמצא חשוד במעשה, אלא
.אם יש צורך בתקופת זמן ארוכה יותר בשל שיקולי חקירה או נסיבות מיוחדות אחרות
מגבלות הזמן שפורטו לעיל חל ות גם על החלטות שעניינן העברת המשך הטיפול בתיקים אלה
,לתובעים בכירים יותר
במקרים שבהם
החלטות בנוגע להגשת כתבי אישום הן בסמכות
.התובעים המחוזיים או התביעה הכללית
כאשר החלטות בדבר העמדה לדין פלילי הן בסמכות התביעה המחוזית או הכללית, הדרישה
היא שזמן טיפול ממ
וצע בהגשת תביעה פלילית (על-
)ידי תובע מחוזי או כללי
לא יעלה על30
ימים ושב-
90%
.מהמקרים יתקבלו החלטות כאמור במסגרת זמן זו
בתיקי חקירה נגד חשודים שהיו קטינים בעת ביצוע העבירה ושמועברים לטיפולם של
התובעים המחוזיים, נדרשים אותם תובעים לקבל החלטה בדבר הגשת כתב
אישום
(או
להעביר את התיק לתובע הכללי עם המלצה בנוגע להחלטה כאמור) בתוך15
ימים מהמועד
שבו המשטרה העבירה להם את התיק. עם זאת, החלטה באשר להעמדת החשוד לדין פלילי
.יכולה גם להתקבל במועד מאוחר יותר אם ישנן נסיבות מיוחדות שמחייבות זאת
61
תשובת הפרלמנט של
נורבגיה
,לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת015
2.
4.12
.
62
על-
,פי התשובה האמורה של הפרלמנט הנורבגי, ככלל זמן טיפול קצר נדרש במיוחד בתיקים של עבירות
חמורות: עבירות רצח, פשעים חמורים שענ יינים עבירות אלימות, מין, סמים, תעבורה ועבירות הפוגעות באיכות
הסביבה, פשיעה מאורגנת בין-
.לאומית, פשעי שנאה על רקע גזעני, לאומני ואחר וענייני משמורת
הכנסת עמוד
15
מתוך
15
13. פינלנד63
חוק
החקירה ה פלילית דורש
ש
חקירה תתבצע ללא עיכובים מיותרים , ואם החשוד הוא קטין על
.החקירה להתבצע בדחיפות64
משך הזמן הראוי לניהול חקירה פלילית תלוי ב נסיבותיו ומאפייניו
של.כל מקרה ומקרה
.ככלל, לעבירות חמורות במיוחד תינתן עדיפות מבחינת דחיפות החקירה
החלטת תובע על העמדה לדי ן פלילי צריכה להתקבל בתוך פרק זמן סביר. החלטה שכזו תלויה גם
.בכללי החקיקה הנוגעים לתקופת ההתיישנות של עבירות שונות65
,על כל פנים פרק הזמן שבו
מתנהלת חקירה ע
וצר את מ.רוץ הזמן של תקופת ההתיישנות
63
תשובת הפרלמנט של
פינלנד
,לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת015
2.
23.11
.
64 Criminal Investigation Act (805/2011), Chapter 3 Section 11.
65
סוגיית ההתיישנות מוסדרת בפרק8 ל
קוד הפלילי של פינלנד. סעיף 1
לפרק זה מפרט תקופות התיישנות שונות
בהתאם לסוגי עבירות. כך למשל, על עבירות שעונשן מאסר עולם אין כלל תקופת התיישנות; על עבירות שעונשן
למעלה משמונה שנות מאסר חלה תקופת התיישנות של עשרים שנים; על עבירות שעונש המאסר בגינן עולה על
שנתיים אך פחות משמונה שנים חלה תקופת התיישנו ת של עשר שנים, וכן הלאה. את תקופת ההתיישנות מונים
החל ממועד ביצוע העבירה. עם זאת, פרק8
לקוד הפלילי מפרט גם הוראות שונות בנוגע לנסיבות שבהן נפסק או
.נמשך מחדש מניין תקופת ההתיישנות