מסמך של מרכז המחקר והמידע

עמוד1 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית הכנסת הלשכה המשפטי ת תחום המחקר המשפטי י,רושלים ו' בכסלו התשפ"ב 10 ב נובמבר 2021 לכבוד חבר הכנסת איתן גינזבורג )(באמצעות דוא"ל ,שלום רב :הנדון הגבלות על כלי תקשורת בנוגע לצילום ופרסום תמונות של חשודים ועצורים בבית המשפט או בסיטואציות אחרות הקשורות להל יכי חקירתם ומעצרם – סקירה משווה במענה לבקשתך ל סקירה משווה של הסדרים בחקיקה הנוגעים להגבלת כלי התקשורת בכל הנוגע לצילום , הקלטה ופרסום צילומים והקלטות של עצורים וחשודים טרם הגשת כתב אישום נגדם, בעת הבאתם לבית המשפט או בסיטואציות אחרות הקשורות להליכי חקירתם ו מעצרם( כאשר הם מצולמים ,ללא הסכמתם בדרך שיכולה להביא לזיהוים ו לעיתים אף לביושם ברבים), 1 הרינו מתכבדים להשיבך:כדלקמן מבוא כללי והמצב המשפטי בישראל ,כפי שיוצג הסוגיה האמורה נקשרת לשורה של נושאים רוחביים ולערכים ולעקרונות דמוקרטיים, שבחלקם עשויים להתנגש בהק שר של פרסום צילומים כאמור . כך, מצד אחד ניתן לציין את חופש הביטוי ו חופש העיתונות כערכים מרכזיים בחברה דמוקרטית, אשר לא רק מחייבים את המדינה לאפשר לגופי התקשורת והעיתונות לעשות את תפקידם, אלא אף מחייבים את העוסקים בתחום זה, כחלק מהאתוס הבסיסי ש עומד ביסודה של התקשורת, להביא לידיעת הציבור מידע מהימן, אמין ומדויק ש משמעותי לחיים בחברה פתוחה. ,מנגד עקרון כבוד האדם , הזכות של אדם לפרטיות , זכותו על מראה דמותו הו זכות לשם טוב (בפרט כאשר )מדובר בחשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום וייתכן שבסופו של דבר כלל לא יועמד לדין ,כמו ג ם הזכות להליך הוגן ו עקרונות מרכזיים באתיקה ה עיתונאית– כל אלה מחייבים כי דיווחים עיתונאיים, לרבות אלה הנעשים בדרך של ,צילום והקלטה של נשואי הכתבות התקשורתיות י יעשו בדרך ש מצמצמת ככל הניתן פגיעה שאינה הכרחית בבני אדם , תוך שמירה על פרטיותם, שמם הטוב וכבודם. ה לכה למעשה , ,פעמים רבות האיזון בין ערכים מתחרים אלה נעשה , בין השאר, על ידי שופטים, עורכי חדשות וגורמים אחרים המפעילים שיקול דעת אם למנוע צילום ו פרסום כאמור )או לאפשר זאת (באופן חופשי או בתנאים מגבילים. 2 1 יודגש כבר בפתח הדברים כי בהתאם לבקשה, מסמך זה עוסק אך ורק בצילום, הקלט ה ופרסומם של אלה בידי גופי התקשורת ולא .בידי גורמים פרטיים, אשר גם להם עלול להיות פוטנציאל של פגיעה, כפי שיצוין להלן 2 :ראו באופן כללי בעניין זכויות שונות אלה, גבולותיהן וההתייחסות בפסיקה הישראלית לאיזון הראוי ביניהן במקורות שלהלן בש"פ 2145/92 מדינת ישראל נ' ויקטור גואטה( , פ"ד מו5 ) 704 . בג"ץ2481/93 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים(, פ"ד מח2 ) 456 , 470 . זאב ,"סגל, "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת עיוני משפט ט175 (תשמ"ג). דן חי, ההגנה על הפרטיות בישראל :(ברקן מלגה הוצאה ,לאור2006 ) ". מתן סטמרי "זכות הסיקור לדעת, א תר משפט ועסקים ( 2017 .) :כמו כן ראו עמוד2 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית ,בישראל מעבר להוראות הכלליות שב חוק הגנת הפרטיות האוסר תו על פגיעה בפרטיות , לרבות בדרך של פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו, 3 קבועות גם הוראות רלוונטיות ב חוק בתי המשפט,. לפי חוק זה חל איסור על צילום באולם בית המשפט ועל פרסום צילום כאמור ללא רשות בית המשפט. 4 הוראה זו הורחבה בפר שת שמחה ניר (בג"צ305/89 ) גם ל הקלטה באולמות בתי .המשפט כך , כיום, צילום והקלטה באולמות בתי המשפט כפוף לאישור מראש של השופט הדן בהליך באולם בית המשפט והדבר נתון לשיקול דעתו . לפי הוראות נוהל של מנהל בתי המשפט, 5 פנייה לצילום או הקלטה כאמור לפני תחילת דיון או ס יומו צריכה להיעשות באמצעות מערך הדוברות וההסברה של מערכת בתי המשפט או משמר בתי המשפט, ואילו בקשות לצילום הדיונים עצמם צריכות להיות מוגשות כבקשות בתיק בפני בית המשפט הדן ב הליכים. כמו כן , רבדים נוספים של ההסדרה בישראל מבוסס ים על הוראות וכללים שאינם מעוגנים ב חקיקה ראשית, ואשר לפחות" בחלקם מהווים רבדי הסדרה רכה" ,. כלומר הסדרה שלא נקבעו במסגרתה סנקציות בגין הפרת ה , או שנקבעו מנגנונים המאפשרים שיקול דעת ניכר לגורמים בגופי התקשורת לעניין קבלת החלטה על פרסום צילומים והקלטות של חשודים ועצורים . ,כך רובד אחד של הסדרה רלוונטית מסוג זה קבוע ב כללי הרשות השניה לטל ו ויזיה ורדיו (אתיקה בשידורי ו טל)ויזיה ורדיו , התשנ"ד- 1994. כללים אלה נקבעו על סמך ההסמכה שב סעיפים24 ו־47 (ב) ל חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו , התש"ן- 1990 ,, ובמסגרתם נקבעו, בין היתר, ההוראות שלהלן בדבר צילום אסירים ע צורים, חשודים ונאשמים: חל ,איסור על הקלטה או שידור של אסירים בבית סוהר או עצורים בבית מעצר "ללא הסכמתם אלא אם כן "קיים ענין ציבורי מובהק בכך ובמידה המתחייבת ; חל איסור על פרסום שמות של חשודים או עצורים ,או פרטים מזהים שלהם ,וכן על שידור צילומיהם ,ללא הסכמתם בטרם הובאו בפני בית המשפט לשם הארכת מעצרם או לשם שחרורם בערבות, אלא אם כן קבע העורך הראשי שיש ענין ציבורי בפרסום או בשידור כאמור. 6 ,בנוסף בכל הנוגע ל )פעילות תאגיד השידור הישראלי (לשעבר רשות השידור חל קוד האתיקה המכונה "תדריך .)"נקדימון" (או "מסמך נקדי7 קו ד זה נכתב בשנת1972 ,בידי רוגל נקדימון (ועבר מאז שורה של עדכונים האחרון שבהם משנת1995 ). הוא נחשב כחלק ממדיניות השידור הציבורי המחייבת את כל עובדי תאגיד השידור הישראלי , אולם הוא מהווה קוד אתי בלבד ולא מקור חוקי (הגם שבעבר נעשו ניסיונות לעגן חלקים ממנו בחקי)קה. 8 במסמך זה ,נקבעו, בין היתר :העקרונות הרלוונטיים שלהלן אין לצלם אסירים בבית הסוהר או עצורים בבית המעצר ללא רשותם; 9 ,ככלל צילומים שנעשו ברשות הרבים מותרים לשידור גם "ללא ,"נטילת רשות מראש אולם אם במהלך צילום של פעולות המשטרה וכוחות הביטחון (כגון: חיפושי ,ם AELE Mo. L. J. 101 Civil Liability Law Section (April, 2008). Anna Roberts, "Arrests as Guilt", 70 ALA. L. REV. 987 (2019). Fair Trails, Innocent until proven guilty? The presentation of suspects in criminal proceedings, available online, last entry 3.11.21; European Court of Human Rights - Factsheet – Right to the protection of one’s image. November 2020. 3 סעיף2 ל חוק הגנת הפרטיות , תשמ"א- 1981 . עם זאת, יוער כי בחוק הגנת הפרטיות קבועות גם הוראות בדבר הגנות והקלות שעשויות להיות רלוונטיות בהקשר של פרסום באמצעי תקשורת (ראו, למשל, סעיפים18 , 22 ו- 30 .)לחוק זה 4 סעיף70(ב) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 " : לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית ה משפט." 5 ,הוראות נוהל מנהל בתי המשפט נוהל מספר20 - 11 נוהל צילום והקלטה בבתי משפט מתאריך1.5.2011 . 6 סעיף14 לכ ללי הרשות השניה לטלו ו יזיה ורדיו (אתיקה בשידורי טלוויזי ה )ורדיו , התשנ"ד- 1994 . 7 ראו תדריך נקדימון , כניסה אחרונה17 באוקטובר2021 . 8 ראו לדוגמא את הניסיון לעגן חלק מעקרונות התדריך במסגרת הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד- 2014 כחלק מהסתייגות שהגיש חה"כ אייכל.ר במהלך קריאה שנייה ושלישית ואשר אושרה בתחילה 9 סעיף98 .לתדריך נקדימון עמוד3 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית פשיטות ומעצרים) המצולמים מתנגדים לשידור התמונות שצולמו , יהיה על הכתב לשכנע את הממונים עליו כי ההקרנה משרתת את טובת הציבור , ובכל מקרה יהיה עליו להתייעץ עם המצולמים ולהודיע להם מראש שהחומר עתיד להיות משודר; 10 כמו ,כן נקבע כי שמירת האנונימיות של מרואיין, שז יהויו אינו אסור על פי חוק ( כולל בדרך של עיוות קולו, הצללת פניו או טשטושן, צילום מן העורף וכדומה) , " ...מותרת כאשר מדובר באסירים בבית-הסוהר או בבית-המעצר". 11 כפי שיוצג להלן בפירוט, ברוב המדינות שנסקרו נמצא כי ,ככלל צילום בבית המשפט עצמו ופרסום צילומים מתוך בי ת המשפט בהקשר הנדון כאן אסורים אלא אם בית המשפט .התיר זאת, באופן חלקי או מלא ,לעיתים הוראות אלה נרחבות אף יותר וכוללות גם איסור על צילום חשודים או נאשמים ב עת כניסתם לבית המשפט או בצאתם ממנו (לדוגמא ב,אנגליה וויילס בנורבגיה ובקפריסין). במרבית המקרים נמצא כי הסמכות לאשר בקשות לצילום בשטח אולם הדיונים מסורה לשופטים בהליכים שבמסגרתם מתבקשים הצילומים או ההקלטות , ולעיתים גם קבוע חריג המאפשר פרסום של צילומים והקלטות כאמור בהסכמת הגורמים המצולמים )(כך בצרפת ,. בנוסף מן הסקירה עולה כי ככלל , הוראות החוק ו החלטות שיפוטי ות בנושא זה מבוססות על איזונים בין חופש הביטוי והעיתונות ובין הזכות לפרטיות , להליך הוגן וסמכו יו ת בית המשפט לקבוע הוראות הנוגעות ל ניהול ה הליכים שבפניו ו ל שמירה על הסדר במסגרתם. בחלק מהמדינות קיימים כללים רלוונטיים נוספים גם באשר לצילום ופרסום צילומים של חשוד ים מחוץ לבית המשפט . כך למשל , בגרמניה, ככלל, פרסום תמונות של חשודים יותר רק כאשר הפרסום משרת אינטרס .של ביטחון הציבור ומדובר בצילום שפורסם בידי הרשויות בצרפת נקבע כי אין לצלם או להקליט אדם בכלא או בתחנת משטרה אלא באישור שופט ואף חל איסור על צילום אדם שנכבל באזיקים (בבית המשפט או .)מחוצה לו מעבר לכך, בכל הנוגע לצילום או הקלטה ברשות הרבים (קרי , לא בשטחי בית המשפט, תחנות )משטרה מתקני כליאה ומבנים דומים אחרים , הרי שככלל לא נמצאו הוראות מגבילות המתייחסות באופן פרטני לנאשמים או לחשודים. עם זאת , בחלק מהמקרים נמצא כ י תיתכן השפעה של חוקי הגנת הפרטיות וחוקים אחרים שעשויים, בנסיבות מסוימות, להביא להגבלה של צילומים והקלטות כאמור, או לכל הפחות עשויים לאפשר למי שצולמו או הוקלטו לתבוע בדיעבד את מי שצילם או פרסם את תמונתם . ,כהערה מקדימה בטרם הצגת הסקירה יצוין כי היא מבוססת בחלקה גם על תשובות של פרלמנטים במדינות שונות , שאליהם פנינו בכדי לקבל מידע ב נושא הנדון. 12 למרות שהבקשה התמקדה בצילום ו ב פרסום תמונות והקלטות של עצורים שטרם הוגש נגדם כתב אישום )(וזאת, בהתאם לבקשה שהוצגה לנו ,, במקרים רבים תשובותיהם של הפרלמנטים השונים התייחסו לזכויות נאשמים בהקשר זה. תשובות אלה מוצגות בסקירה .שלהלן, ככל שהן נמצאו רלוונטיות לעניינינו להלן תובא סקירה קצרה של כמה מ פסקי-ה דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם , שעסקו בסוגיות הנדונות במסמך זה, ולאחריה סקירה של המצב המשפטי בנושאים אלו ב אנגליה וויילס, בלג ,יה, גרמניה, נורבגיה .פינלנד, צרפת, קנדה וקפריסין13 10 סעיפים94 ו- 96 .לתדריך נקדימון 11 סעיף85 .לתדריך נקדימון 12 הפנייה לפרלמנטים של המדינות השונות נעשתה באמצעות ה- European Center for Parliamentary Research and Documentation ( ECPRD ,)בקשה מספר 4828 . 13 יוער כי במסגרת העבודה על ה,מסמך, גם באוסטריה, יוון, סלובקיה צ'כיה ושבדיה נמצאו הוראות דומות לאלה שיפורטו בסקירה בכל הנוגע לסמכות בתי המשפט לאשר בקשות לצילום או הקלטה בשטחם. מעבר לכך, לדיון בארה"ב בנוגע להגנות החוקתיות שצריכות להיות מו( "קנות למי שעוברים "הולכת חשודיםperp walk , המונח השכיח המשמש לתיאור הצורה שבה לעיתים כוחות :המשטרה מוליכים חשודים או עצורים לעיניי המצלמות בדרכם לבית המשפט או לתחנות משטרה ומתקני מעצר) ראו Ryan Hogglund, "Constitutional Protections against the Harms to Suspects in Custody Stemming from Perp Walks", 81 MISS. L.J. 1757 (2011-2012). עמוד4 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית פסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם ( ECtHR ) בית הדין האירופי לזכויות אדם ( European Court of Human Rights , להלן- ECtHR ) הוקם כחלק מכניסתה לתוקף של האמנה האירופית לזכויות אדם ( ECHR ), והוא אחראי, בין היתר, גם על הפיקוח על יישום אמנה זו בידי המדינות שאשררו אותה. ,באמנה עצמה נקבעו כמה הוראות רלוונטיות למסמך זה ובעיקרן : הוראות בדבר הגנה על בני אדם מפני השפלה ו יחס לא אנושי ; הזכות להליך הוגן והזכות לפרטיות. 14 ,כך בהתייחס לסעיפים אלה באמנה, ה- ECtHR עסק גם בנושא הצילו ם וההקלטה של חשודים ועצורים ופרסומם של ;צילומים והקלטות אלה בכלי התקשורת ו ,דן, בין השאר באיזו ן הנדרש ,בהקשר זה בין כבוד האדם וזכויותיו לפרטיות ולהליך הוגן ובין חופש הביטוי והעיתונות. להלן יובאו כמה דוגמאות קצרות לכך מפסיק ותיו: 15  פרשת פ ון הנובר: בפרשה זו נקב ע ו כמה מ העקרונות הבסיסיים המחייבים ,איזון ביניהם בראיית בית הדין. נ קבע כי הצגת דמותו( image ) של אדם מהווה את אחד המאפיינים המרכזיים של אישיותו וכי יש להגן על יה (וזאת כחלק מיכולתו של אדם להתפתח ולשלוט על השימוש ב הצגת דמותו, לרבות בדרך של מניעת פרסומים אודות יו) ,. עם זאת בית הדין קבע גם כי חופש הביטוי מגן ע ל צילום ופרסום תמונות, וכי במסגרת הבחינה של פעילויות אלה יש לבחון (באופן פרטני) כיצד ראוי להגן על הצגת דמותו של אדם בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. 16  פרשת תומא: ב פרשה זו נדון מקרה שבמסגרתו ה משטרה ברומניה הזמינה ע יתונאים לצלם ולפרסם תמונות של מי שהיו מצויים במעצר בתחנת משטרה בגין אחזקת סמים , אך טרם הוגש נגדם כתב אישום. 17 התמונות פורסמו בעמוד הראשי של אחד העיתונים תחת הכותרת "מבריחי סמים" וניתן היה לראות סימני אלימות על העצורים. ה- ECtHR קבע כי זכויות העצורים לכבוד ול חיים פרטיים (לפי סעיף8 )לאמנה האירופית בדבר זכויות אדם הופרו בשל פעולות המשטרה ופרסום התמונות . על- פי פסק-הדין, פעולת המשטרה בזימון העיתונאים ומתן האפשרות לצלם את העצורים, ללא הסכמתם ובמטרה כי תמונות אלה יפורסמו, מהווה הפרה של זכויותיהם ; ממשלת רומניה לא הר אתה כל הצדקה ראויה לפעולות אלה, והערך החדשותי שבפרסום התמונות לא שירת כל אינטרס לגיטימי של עשיית צדק בהליך הפרטני או באופן כללי .  פרשת קמל: בפרשה זו נדון מקרה שבמסגרתו נעצר חבר בבית המחוקקים של אחד המחוזות ברוסיה ,בגין נהיגה בשכרות ולאחר ש בעת מעצרו הוא סיר ב להזדהות, התנהג באופן פרוע ואף סירב לעזוב את הבניין שבו הוא היה. מפקד תחנת המשטרה שבה הוא היה עצור הזמין לתחנה צוותי טלוויזיה שצילמו אותו מתנהג באופן לא הולם ופרסמו את ההקלטות למחרת. בפסק הדין נקבע כי אכן הייתה הפרה של הזכות לכבוד ולחיים פרטיים (סעיף8 לא ,)מנה לנוכח הצילום שנעשה ללא רשותו של ,העצור כמו גם לאור פרסום החומרים ב שידור טלוויזיוני שהביא לפגיעה בתדמיתו .יוער , כי בדומה ,לפרשת תומא גם כאן פסק הדין התמקד בפעולות המשטרה ולא בפעולות העיתונאים. 18  פרשת אקסל-שפרינגר: בפרשה זו נדונה עתירתם של כמה גופי תקשו רת גרמנים כנגד צו שיפוטי ש הגביל פרסום תמונות של נאשם בעבירת רצח. יוער מלכתחילה, כי במקרה הנדון כאן אמנם מדובר 14 European Convention on Human Rights, Articles 4, 6, 8. 15 European Court of Human Rights - Factsheet – Right to the protection of one’s image (November 2020), pp 1-2, 13- 14. 16 Von Hannover v. Germany (no. 40660/08), 7 February 2012. 17 Toma v. Romania (no. 42716/02), 24 February 2009. 18 Khmel v. Russia (no. 20383/04), 12 December 2013 עמוד5 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית היה בנאשם, אך נראה כי מקל וחומר, האמור בפסק דין זה כוחו יפה גם לגבי חשודים שטרם הוגש .נגדם כתב אישום בית המשפט בגרמניה אומנם התיר לגופי ה תקשורת לצ לם את הנאשם בהיותו בבית המשפט, אך הורה על צנזור פרטים מזהים שלו בטרם הפרסום ( כלומר למנוע אפשרות של )זיהוי פניו של הנאשם, בדרך הטכנולוגית המקובלת, כמו למשל, שימוש בפיקסלים . גופי התקשורת עתרו כנגד ה החלטה ל- ECtHR בטענה לפגיעה בחופש הביטוי .ה- ECtHR דחה את העתי רה, וקבע כי לא הייתה הפרה של עקרון חופש הביטוי המעוגן באמנה האירופית בדבר זכויות אדם (סעיף10 ,לאמנה). בפסק הדין נקבע כי בית המשפט הגרמני איזן כראוי בין האינטרסים המנוגדים וכי הצו שהוצא היה פרופורציונאלי למטרתו ,(הגנה על זכויות האישיותpersonality rights , ,)של הנאשם התחשב כראוי בהיות הנאשם דמות פרטית ולא ציבורית ו נועד לשמור על חזקת החפות שלו כל עוד לא הוכחה אשמתו . כך, לפי ה- ECtHR , המגבלה שנקבעה לא הייתה חמורה ו עדיין אפשרה לדווח על המקרה, לרבות ב אמצעות ,צילומים בכפוף לכך שלא יתאפשר זיהוי של הנאשם (ו היא אף עמ דה בקנה אחד עם פסיקה קודמת בגרמניה ועם סמכויותיו של בית המשפט הגרמני כמי שאחראי לפי חוק על שמירת הסדר בדיונים). 19 עוד ציין ה- ECtHR כי החלטתו תואמת את המלצ ו ת מועצת אירופה ( Council of Europe ) בנושא זה, 20 :ולפיהן במסגרת הליכים פליליים יש להגן על פרטיותם של חשו דים, נאשמים, מי שהורשעו ואף צדדים אחרים ש קשורים להליך , וזאת בכדי למנוע פגיעה בהם או ב משפחותיהם בשל ש הה לכות השליליות שעשויות להיות מחשיפת ה מידע ה מזהה;בהליכים אלה21 שידורים חיים מבתי המשפט צריכים להיות מותרים רק באישור ערכאות שיפוטיות ובכפוף לכך שהשידור לא י ביא ל השפעה בלתי הוגנת על קורבנות, עדים, צדדים נוספים להליך ואף על מושבעים ושופטים. 22 ב הקשר זה ציין ה- ECtHR כי בהחלטה מסוג זה יש להתחשב, בין היתר, בתרומת הפרסום לדיון שיש בו עניין לציבור , בשאלה עד כמה מדובר בדמות מוכרת בציבור , בהשפעה על ההליך הפלילי ,המנוהל בנסיבות שבהן ,הצילום בוצע ב צורת הפרסום והשלכותיו ו ב.חומרת הסנקציה המוטלת על הנאשם23 בכל הנוגע ל נסיבות :שבהן צולם הנאשם נכתב כך24 "The Court has regard to the fact that images of an accused taken in a court room may show the person in a state of great distress and possibly in a situation of reduced self- control […] The photographs of S. taken at the beginning of the hearing showed him in the courtroom in handcuffs, next to police officers or his defense. Under these circumstances, S. had no means to protect his privacy and to prevent journalists from obtaining images by which he could be identified. He did not voluntarily expose himself to the public, but was forced to attend the hearing. The Court finds that under the given circumstances there was a strong need to protect S.’s privacy." 19 Axel Springer SE and RTL Television GmbH v. Germany (no. 51405/12), 21 September 2017. 20 Appendix to Rec (2003)13 of the Committee of Ministers of the Council of Europe (adopted by the Committee of Ministers on 10 July 2003 at the 848th meeting of the Ministers’ Deputies). 21 Principle 8, Ibid. 22 Principle 10, Ibid. 23 European Court of Human Rights, Case of Axel Springer SE and RTL Television GMBH v. Germany (Application no. 51405/12), 21 September 2017, p. 10. 24 Ibid, p. 12. עמוד6 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית  פרשת ה"עיתון "בילד: בפרשה זו נדון צו שיפוטי שאסר על העיתוןBild לפרסם תמונה של עיתונאי (מגיש טלוויזיה) שוויצרי מוכר היטב, שצולמה בהיותו במעצר קדם-משפט בחצר בית כלא . בית הדין דחה את העתירה שהגיש העיתון וקבע כי גם במקרה זה בתי ה משפט הגרמנים איזנו כראוי בין חופש הביטוי של כלי התקשורת הגרמני לבין הזכות לפרטיות של אותו עיתונאי עצור . בית הדין קבע כי למרות שהצילום האמור לא הציג את העצור ,בצורה שיש בה משום הוצאת דיבה, פגיעה או השפלה מדובר בכל זאת בצילום שמראה ,אותו בחצר בית הסוהר קרי ב סיטואציה שבה הוא לא יכול היה לצפות לכך שיצלמו אותו. בנסיבות אלה, בית הדין לא מצא פסול באיסור שהטילו בתי המשפט .בגרמניה על כלי התקשורת לפרסם את אותו צילום25 אנגליה ווילס26 ככלל, באנגליה ובווילס לחשודים בביצוע עבירה פלילית אין זכות לאנונימיות ,ו התקשורת רשאית לדווח על ,זהותם ובתוך כך גם לפרסם תמונות ו הקלטות שלהם. ,עם זאת לפי חוק הצדק הפלילי משנת1925 , חל איסור לצלם בתוך אולם בית המשפט או בבניין בית המשפט והשטחים הצמודים לו, או לפרסם תמונות כאמור . איסור זה חל על צילום של כל הצדדים להליך אזרחי או ,פלילי ובתוך כך: חשודים, שופטים, עדים וכדומה ,לרבות במהלך כניסתם לבניין או יציאתם ממנו. 27 ,כמו כן לפי חוק ביזיון בית המשפט משנת1981 , חל איסור על פרסום חומרים שיוצרים" סיכון ממשי לפגיעה בהליך עשיית הצדק" ו אשר עשוי ים להוביל לעיכוב של ההליכים או ליצירת דעה קדומה ( prejudice ) בקרב השופטים או המושבעים בהליך. 28 ,כך לפי עקרון זה, ניתן למנוע פרסום תמונה של חשוד בביצוע עבירה פלילית כ אש ר יש סיכון שהדבר יוביל להטיה במשפט פלילי המנוהל כנגד.ו29 מעבר לכך , אין חוק האוסר על המשטרה לפרסם פרטים מזהים של חשוד בביצוע עבירה. עם זאת, בהנחיות המש טרה בעניין זה נקבע כי אין לחשוף את זהותו של חשוד בביצוע עבירה בפני התקשורת לפ נ י הגשת כתב אישום ,אלא במקרים שבהם יש נסיבות המצדיקות זאת, ,כמו למשל חשש לחיי אדם לצורך מניעת ביצוע עבירות, או כשהאינטרס הציבורי מצדיק פרסום כאמור . לגבי קטינים שגילם אינו עולה על 18 החשודים במעורבות בעבירה פלילית , אומנם אין איסור מפורש וייחודי בחקיקה על פרסום תמונות יהם , אך לפי תשובת הפרלמנט ה בריטי לפנייתנו , ,פרסום כאמור הוא נדיר שכן אמצעי התקשורת באנגליה הכפיפו עצמם באופן וולונטרי לקודים אתיים האוסרים על פרסום שכזה . לדוגמא, ב קוד ה אתי של ה- BBC נקבע כי יש"צורך בהצדקה משמעותית" ( A strong editorial justification ) כדי לשדר חומרים הקשורים ב זהות קטין העומד לדין בפני בית ה ,משפט וזאת גם אם ההליכים כנגדו טרם .החלו בהקשר זה יוער, כי ,לפי הקוד האתי האמור בעת קבלת החלטה ה אם לפרסם את זהותו של ה קטין 25 Bild GmbH & CO. Kg and Axel Springer AG v. Germany (4/12/2018). 26 חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט הבריטי מתאריך14 בספטמבר2021 לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל- ECPRD ', בקשה מס4828 . 27 Criminal Justice Act 1925, Section 41. 28 Contempt of Court Act 1981, 29 כך לדוגמא בשנת2011 ., הואשמו שני עיתונים מקוונים שפרסמו תמונה של חשוד בביצוע עבירת רצח, בעת שהוא מחזיק אקדח התמונה נלקחה מחשבון ברשת חברתית של אחד הנאשמים הנוספים בתיק. למרות ששני העיתוני ם הסירו את התמונה בתוך מספר שעות, בשל החשש שעצם הפרסום עלול היה להשפיע על המושבעים בתיק, הוגשה נגדם תלונה על פי חוק ביזיון בית המשפט, ובסוף .ההליך שני העיתונים הורשעו והוטלו עליהם קנסות Her Majesty's Attorney General V. Associated Newspapers Ltd News Group Newspapers Ltd, [2011] EWHC 418 (Admin). עמוד7 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית נדרש העורך ל שקול את הה שלכות של פרסום ה זהות על הקטין , את גילו, ו כן את חומרת התנהגותו ביחס ל אינטרס הציבורי ו את.חופש הביטוי30 עוד יוער, כי במקרה ש מדובר בקטין שעומד לדין כנאשם ב פני בית משפט לנוער , חוק הילדים והצעירים משנת1933 קובע איסור מוחלט על פרסום ת מונות או קטעי וידאו באופן שעשוי לזהותו כמי שמעורב בהליך המשפטי . במקרה ש אותו קטין מורשע בסופו של ההליך וגילו עולה על18, לבית המשפט י היה שיקול דעת אם להתיר פרסום תמונות או קטעי וידאו שלו, אם קיים אינטרס ציבורי בכך. 31 במקרה שבו קטין נשפט בבית משפט שאינו בית מ שפט לנוער, איסור הפרסום אינו חל באופן אוטומטי, ולבית המשפט יש ש י קול דעת ה אם .להטיל איסור על הפרסום או לא32 בלגיה33 ככלל, לפי תשובת הפרלמנט הבלגי לפנייתנו , בבלגיה אומנם חל עקרון פומביות הדיון המאפשר גישה לכל מי ,שמעוניין בכך לדיונים בפני בתי המשפט אך אין משמ עות הדבר כי צילום או הקלטה בשטח בתי המשפט מותרי ם בהכרח ( ,וזאת גם בהעדר איסור מפורש על כך בחקיקה .) ,כך, בפועל על גופי תקשורת לבקש את רשות בית המשפט המנהל את ההליכים לצלם או להקליט בשטחו, וההחלטה על כך תהיה מסורה לשיקול .דעתו של בית המשפט האמור הלכה למעשה, ל,פי התשובה בתי המשפט יכולים להגביל את האפשרות לצלם או להקליט בשטחם כאשר הדבר לול ע להביא לפגיעה בזכות לפרטיות של הצדדים המתדיינים בפניהם ובעבר אף היו מקרים שבהם בתי המשפט עשו כן . ,בנוסף ,לפי תשובת הפרלמנט הבלגי בחקיקה הוחרגה זכותו של אדם על דמותו( his right to his image ) במקרה של דיווח חדשותי. ,כלומר במקרה של הליכים שיפוטיים המנוהלים כנגד אדם ,כלשהו הוא עשוי להיחשב כמי שיצא מ"הספירה" הפרטית ועבר ,אל "הספירה" הציבורית ו ככל שבתי המשפט יתירו לעשות כן, ניתן יהיה לצלם (או להקליט) ולפרסם את תמונתו (או סרטון שבמסג רתו דמותו תוצג). החריג המרכזי לאמור לעיל , נוגע להליכים שבהם מעורבים קטינים , ובפרט ל הליכים המנוהלים בפני בתי הדין המיוחדים לקטינים. במקרים אלה נאסר לפי הקוד הפלילי הבלגי לפרסם פרטים אודותיהם. 34 ,מעבר לכך ,לפי תשובת הפרלמנט הבלגי בכל הנוגע לצילום ולפרסום תמונ ותיהם של חשודים שלא בתחומי בתי המשפט , אין כל הוראה כללית העוסקת בנושא זה (הנקשר לאיזונים הכלליים בין הזכות לפרטיות ובין חופש העיתונות), למעט הוראה החלה על אנשי המשטרה , ולפיה חל עליהם איסור לחשוף את החשודים ,לציבור הרחב, ללא צורך אמיתי ובתוך כך לחשוף אותם ל אפשרות שיצלמו אותם בעת הימצאותם בחזקת המשטרה (אלא אם ניתנה לכך הסכמתם של אותם אנשים או שניתן לכך.)אישור מבית המשפט35 30 BBC, Editorial Guidelines, paragraphs 8.3.31-8.3.32. 31 Children and Young Persons Act 1933, Section 49. 32 Ibid, Section 39. 33 חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט הבלגי מתאריך1 בספטמבר2021 לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל- ECPRD , 'בקשה מס4828 . 34 Art. 433bis du Code penal. 35 Art. 35 de la loi du 5 août 1992 sur la fonction de police. עמוד8 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית גרמניה36 בגרמניה, נושא הצילום של עצורים וחשודים בשטח בתי-ה משפט מוסדר במסגרת חוק בתי המשפט הגרמני ( GVG). לפי חוק זה, עקרון פומביות הדיון חל במהלך כל ההליכים המנוהלים בפני בית המשפט , לרבות במהלך ,הדיונים הקראת ,החלטות פסק י-דין ,גזר י-דין וכדומה, 37 ועקרון זה אף נחשב כיום לאחד העקרונות החוקתיים הבסיסיים ביותר בגרמניה. 38 ,עם זאת אין בכך כדי ל אפשר הקלטה )(הקלטת וידיאו או קול של ה הליכים והדיונים לצורך פרסו מ ם לציבור הרחב ,למעט הקלטה הנערכת בעת הפסקות בעת הדיונים. 39 ,במקביל לכך "צילום "פשוט בבית המשפט אומנם מותר, אולם בסמכות בית המשפט להורות כי לא יצולמו מי שהובאו בפניו. 40 החלטות מסוג זה מצויות בשיקול דעת בית המשפט , המוסמך לקבוע כי צילומים כאמור עלולים לה כביד על ,ניהול ההליך באופן תקין להתנות את פרסו מ ם בדרישה לנקוט באמצעים שימנעו את זיהוי המצולם או להתיר ל ו לכסות או להסתיר את פניו בעת ה צילום (בניגוד לעקרון הכללי החל לפי חוק חוקת בתי המשפט, שלפיו.)נאשמים המופיעים בפני בית המשפט נדרשים להופיע בפנים גלויות41 בקבלת החלט ות מסוג זה יהיה על בית המשפט לקבוע האם הגבלת הצילום מביאה לפגיעה פרופורציונלית בעקרו נות החוקתי ים של חופש הביטוי והעיתונות (המעוגנים בחוקה הגרמנית), ובתוך כך עליו לשקול את טובת הציבור הכללית, האינטרסים של הצדדים וזכותה של העיתונות לדווח ולספק מיד.ע לציבור הרחב42 בהקשר זה, לפי תשובת הפרלמנט הגרמני לפנייתנו , בעבר נקבע בידי בית המשפט החוקתי, כי בעת קבלת החלטה על פרסום מידע כאמור מתוך הליכים, יהיה על בית המשפט לשקול את ההשפעה של הפרסום על הנאשם ואת חומרת המעשים המיוחסים לו. בתוך כך יהיה על יו לאזן בין א ינטרס הציבור לדעת (בייחוד כאשר מדובר במעשים חמורים) ובין היקף הסטיגמה שתיוחס לנאשם אם ה.מידע יפורסם לציבור הרחב ,בנוסף צילום והקלטה גם מחוץ לכותלי בית המשפט נחשב ים לעניין אזרחי וחוקתי, הנוגע ל זכותו של אדם לשלוט על הצגת דמותו ותדמיתו בפני הציבור הרחב ולהגבי ל פרסומים וג הנ עים לו ולפרטיותו. 43 לזכות כללית זו נקבעו מגבלות בחקיקה העוסקות ב"דיווחים חדשותיים בני זמננו" ( contemporary history ,) 44 וכפי שיוצג להלן, ה פסיקה הגרמנית החילה מגבלות אלה גם ביחס לחשודים, נאשמים ומי שהורשעו בעבירות פליליות והתירה את פרסום תמונותיה ם בתנאים שונים ,. כך לפי תשובת הפרלמנט הגרמני, בתי המשפט התייחסו לשאלת הצורך הציבורי בדיווח חדשותי המבוסס דווקא על צילום , וקבעו כעקרון כללי ורוחבי כי בקבלת החלטות מסוג זה יש לאזן בין זכות הציבור לדעת על ה נסיבות הפרטניות של ה מקרה ו על זהות הגורמים המעורבים ב ו ובין האינטרסים של אותם גורמים וזכויותיהם בכל הנוגע ל הצגת דמותם ותדמיתם הציבורית . בתוך כך, כאמור, בתי המשפט הבחינו בין חשודים, נאשמים ומ ורשעים , וקבעו מדרג בעניין פרסום ,צילומים והקלטות שלהם:כדלקמן 36 חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט הגרמני מתאריך28 בספטמבר2021 לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל- ECPRD ', בקשה מס4828 . 37 Section 169 of the Courts Constitution Act (Gerichtsverfassungsgesetz – GVG). 38 לפי תשובת הפרלמנט הגרמני לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת מתאריך28.09.2021 . 39 Section 169(1) of the Courts Constitution Act (Gerichtsverfassungsgesetz – GVG). 40 Section 169(2), Ibid. 41 Section 176, Ibid. 42 Ibid, Ibid. See also Article 5(1) of the German Basic Law. 43 Articles 1-2 of the German Basic Law. See also Section 22 of the Act on Copyright and Related Rights (Urheberrechtsgesetz – UrhG). 44 Sections 23-24 of the Act on Copyright and Related Rights (Urheberrechtsgesetz – UrhG). עמוד9 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית  מ ורשעים : ,לפי הפסיקה הגרמנית ככלל, מי שהורשעו נחשבים לפרק זמן מסוים, כמי שניתן להחיל עליהם את החריג בדבר דיווחים חדשותיים בני זמננו, וניתן לדווח ולכלול פרטים מזהים אודותיהם במסגרת דיווח ים חדשותי ים על האירועים הרלוונטיים ,. עם זאת בחלק מבת י המשפט במדינות הפדראליות של גרמניה, נקבע בעבר כי כאשר הדיווח נעשה בסמוך לשחר ,ור של המורשעים מהכלא ניתן יהיה לשקול גם שיקולים של שיקום ואולי אף למנוע פרסום שעשוי לזהות אותם.  נאשמים : בפסיקה הגרמנית נקבע כי נאשמים זכאים להגנה נרחבת יותר בהשוואה למי שהורשעו וכי אין הכרח כי ל פרסום הנוגע לעניינם של נאשמים יצורף מידע שעשוי להביא לזיהויים . כך, נקבע כי ניתן להחיל על נאשמים את החריג בדבר דיווחים חדשותיים בני זמננו, רק כאשר המעשים המיוחסים להם יוצאי דופן , חמורים במיוחד ומהוו ים מוקד לתשומת לב ציבורית רחבה . כתוצאה ,מכך, הלכה למעשה במרבית המקרים שבהם מדובר בנאשמים, פרסום תמונתם הותר בכפוף לכך שד.מותם תצונזר בהקשר זה יוער, כפי שגם צוין לעיל בפרק העוסק בהחלטות ה- ECtHR, כי בשור ת החלטות של בית המשפט החוקתי הגרמני נקבע כי חזקת החפות והפגיעה הסטיגמטית שעלולה ,להיווצר כתוצאה מפרסומים המאפשרים זיהוי של נאשמים מביאות לכך שהאיזון הראוי של האינטרסים הרלוונט יים יכול להתבטא ב החלטות המתירות אומנם פרסום צילומים של נאשמים, אך מחייב ו.ת את גופי התקשורת בצנזור הפרטים המזהים שלהם45  חשודים: בפסיקה הגרמנית נקבע כי פרסום תמונתם של חשודים י ותר אך ורק כאשר הפרסום משרת אינטרסים של בטחון הציבור . במקרים אלה הפרסום יותר בכפוף לכך שהצילומים המפורס מי ם פורסמו בידי הרשויות הרלוונטיות. לפי תשובת הפרלמנט הגרמני, אין כל רלוונטיות בהקשר זה לשאלה האם מדובר בפרסום צילום של חשוד ה נמצא בתחנת המשטרה, בדרכו לבית .המשפט או במקום אחר נורבגיה46 בכל הנוגע ל צילומים והקלטות בבתי המשפט , בחוק בתי המשפט הנורבגי נקבע כי צילום והקלטה (לרבות )הקלטת שמע יהיו אסורים במהלך הליכים פליליים ,. כמו כן נקבע כי צילום והקלטות של נאשם או של מי שהורשע בדרכם לדיון בבית המשפט, או במבנה בית המשפט שבו נערך הדיון , יהיו גם הם אסורים ללא אישור של אותו אדם ( Photography or filming the defendant or the convicted party en route to or from the hearing, or in the building in which the hearing is being held, is also forbidden without that party’s consent ). 47 עם זאת, בהתקיים נסיבות מיוחדות48 בית המשפט רשאי לאשר צילומים או ה קלטות כאמור ,במהלך הדיונים וזאת אם הוא שוכנע כי פעולות אלה לא יביאו להשפעה מזיקה על ההליך . ב מסגרת החלטה בנושא תינתן לצדדים להליך הזדמנות להציג.את עמדתם 45 See Federal Constitutional Court, decision of 27 November 2008, no. 1 BvQ 46/08. Federal Constitutional Court, decision of 20 December 2011, no. 1 BvR 3048/11. Federal Constitutional Court, decision of 9 September 2016 , no. 1 BvR 2022/16. 46 חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט הנורבגי מתאריך9 בספטמבר2021 לפ ניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל- ECPRD ', בקשה מס4828 . 47 Section 131a, Act relating to the Courts of Justice of 13 August 1915 No . 5 (Unofficial translation). 48 לפי תשובת הפרלמנט הנורבגי, נסיבות כאמור יכולות להיות כאשר יש חשיבות מיוחדת להליך או כאשר צילומו והקלטתו נדרשים .לצרכים חינוכיים וכדומה עמוד10 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית לפי תשובת הפרלמנט הנורבגי, בהחלטה משנת2004 קבע בית המשפט העליון, כי השיקולים מאחורי איסור ,זה כוללים :בין היתר הגנה מפני זיהוי ;הגורם המצולם הגנה מפני הצגת האדם המצולם בנסיבות שאין ל ו אפשרות לשלוט בהן ; מניעת מצב שבו מוטל נטל נוסף ,ומשמעותי שאינו הכרחי, על נאשם או מורשע בהקשר לפרטיותו ; הגנה על המוניטין של בית המשפט ו על כבודו כגוף האמון על ניהול הליך באופן הוגן ומתחשב. מעבר לכך, בתשובת הפרלמנט הנורבגי צוין כי החלטות בתי המשפט בנושא זה מושפעות גם מחוק זכויות האדם הנורבגי משנת2005 , וכי נדרש איזון בין חופש הביטוי ובין הזכות לפרטיות בהתאם לאמנה האירופית בדבר זכויות ה( אדם שהוראותיה אומצו במסגרת חוק זה), כפי שפור שה בידי ה- ECtHR . בנוסף, בחקיקה קבועות גם הוראות אזרחיות כלליות שעשויות להיות רלוונטיות, ולפיהן ל כל אדם זכות על דמותו, ובתוך כך גם על הפצת תמונות;יו49 וכן הוראות פליליות כלליות האוסרות על פגיעה ב.פרטיות50 פינלנד51 בפינלנד, ההסדרה בנושא צילום בשטחי בתי המשפט מ בוססת על החוק משנת2007 בדבר פרסום הליכים בפני .בתי המשפט52 ,לפי חוק זה שופט יכול להתיר צילום בשטח בית המשפט, כל עוד הצילום אינו פוגע בפרטיות הצדדים להליך או בביטחונם בדרך אחרת. 53 ב פועל, גופי תקשורת בפינלנד מצלמים, לעיתים קרובות, עצורים וחשודים בשטח בתי המשפ ;ט, אך מצנזרים את פניהם ו ככל שאותו אדם מורשע בסופו של יום, אזי גופי .התקשורת יכולים לשחרר את התמונות הלא מצונזרות בנוסף, בתשובת הפרלמנט הפיני לפנייתנו נמסר כי רבדי הסדרה רלוונטיים נוספים קבועים בכללים המנחים מטעם מועצת תקשורת ההמונים (מועצה שהוקמה בידי עית ונאים ועורכים בתחום תקשורת ההמונים ואשר עוסקת בקביעת רגולציה עצמית לעוסקים במקצועות אלה.) 54 כללים אלה אומנם אינם מחייבים מבחינה משפטית , אך הם עוסקים בחלקם בסוגיות רלוונטיות לדיוננו ומפוקחים בידי המועצה כך לדוגמא, נקבע בכללים כי יש לנהוג במשנה זהירות בנושאים הנוגעים לפרטיות , לרבות בפרסום תמונות, וכי יש לפרסם מידע כאמור רק בהסכמה או כאשר המידע בעל חשיבות חברתית משמעותית . עוד נקבע, כי ככלל ניתן לפרסם מידע מזהה, לרבות שם ותמונה של מי שהורשע בעבירה פלילית, אלא אם הצגת המידע אינה סבירה ביחס למעשה שבוצע ,. מעבר לכך נקבע כי יש להימנע מזיהוי של קטינים ושל מי שאינם יכולים להיות בעלי אחריות פלילית; וכי יש לנקוט משנה זהירות כאשר מפרסמים מידע שעשוי להוביל לזיהוי של אדם עצור שרק נחשד בביצוע עבירה ועדיין לא הואשם. 49 Section 45c, Act No. 2 of May 12, 1961, Relating to Copyright in Literary, Scientific and Artistic Works, etc. (With Subsequent Amendments Up to June 30, 1995). 50 Section 267, Penal Code. 51 חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט של פינלנד מתאריך1 בספטמבר2021 לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל- ECPRD ', בקשה מס4828 . 52 Act on the Publicity of Court Proceedings in General Courts (370/2007) 53 Section 21, Ibid. 54 Guidelines for Journalists and an Annex (2014). עמוד11 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית צרפת55 בצרפת, ההסדרה של נושא הצילום וההקלטה של חשודים ועצורים (ב )בית המשפט ומחוצה לו מבוסס ת על דברי חקיקה שונים, החל בחוקים העוסקים ספציפית בתקשורת ו ב עיתונות וכלה בהסדרה המבוססת על הוראות כלליות בדבר פרוצדורה פלילית, הזכות לפרטיות ואף הוראות מה דין האירופי הכללי. להלן יוצגו ב תמצית ההוראות הרלוונטיות ממקורות שונים אלה. ב חוק בנושא חופש העיתונות משנת1881 ,נקבעו, בין היתר הוראות בדבר סטנדרטים ראויים ומגבלות על פעילות של עיתונאים .)(הן בעיתונות הכתובה והן בגופי מדיה אחרים56 חוק זה עבר שורה של תיקונים לאורך השנים, שאחד מהם אף עסק במישרין בנושא של צילום והקלטה בשטח בית-משפט. כך, כיום, קבוע בחוק זה כי משלב הפתיחה של דיון שיפוטי או מנהלי וחי ,ל איסור על השימוש במכשירים המאפשרים הקלטה עיבוד או שידור של תמונות או קול מתוך ההליך. 57 עם זאת, ככל שהוגשה בקשה מתאימה לפני תחילת הדיון יכול נשיא בית המשפט הרלוונטי לאשר שימוש במכשירים אלה – אישור כאמור יינתן אך ורק לצילום או להקלטה ב שלבים שלפני פתיחת ההליך, וזאת אם הצדדים להליך והתובע הציבורי הסכי מו לכך . הפרה של הוראה זו דינה קנס בסכום של4,500 יורו ובסמכות בית המשפט להורות על תפיסת מכשירים ששימשו לצורך הפר ת ה איסור. מעבר לכך, איסור דומה חל על פרסום או העברה של הקלטה או צילומים שהושגו בניגוד להוראות אלה. 58 לפי תשובת הפרלמנט הצרפתי לפנייתנו , הוראות אלה ,בחוק חופש העיתונות זכו לאישור המועצה החוקתית שקבעה כי הן עולות בקנה אחד עם החוקה הצרפתית, בין היתר, מכיוון שהן נועדו להבטחת ה סדר בדיונים שיפוט יים ולשמירה על ,פרטיות הצדדים להליך על ביטחון השופטים ועורכי-הדין ועל חזקת החפות. 59 בנוסף, ב קוד הפרוצדורה הפלילית נקבע כי יש לעשות שימוש באמצעים סבירים כדי למנוע צילום או הקלטה של מי ש נ אזק. לפי תשובת הפרלמנט הצרפתי, הוראה זו נועדה, בין היתר, להבטיח את כבודו של אותו אדם , את זכותו לפרטיות ו את זכותו לעשות שימוש חופשי בדמותו ובתדמיתו (והיא מהווה חלק מהוראה רחבה .)יותר האוסרת על שימוש באזיקים, אלא אם קיימת סכנה ברורה מאותו אדם לעצמו או לסביבתו60 כמו כן, לפי תשובת הפרלמנט הצרפתי, ככלל, אין לצלם או להקליט אד ם ב,כלא ב תחנת משטרה ו במקומות דומים, אלא באישור שופט . עם זאת, צילום או הקלטה כאמור מותרים במקומות שאינם מקומות סגורים מסוג זה ,, כל עוד אותו אדם לא מוצג בצילום או בהקלטה כאשר הוא עם אזיקים. במקרים אלה ככל שאותו אדם חש שהוא נפגע מאופן הצגתו הוא יוכל לתבוע בתביעה אזר חית את גוף התקשורת שפרסם את התמונות או ההקלטה .בהתאם לדינים הרגילים הרלוונטיים ,ככלל החלטות בתי המשפט בנושא זה מבוססות על הכרעה בשאלה האם הצילום נועד לבזות או לפגוע במצולמים או שהוא נעשה מתוך מטרה כנה של דיווח חדשותי. מעבר לכך, לפי תשובת הפרלמנט הצרפתי, הי חס המשפטי ב צרפת לתופעה האמורה נובע גם מהוראות האמנה האירופית בדבר זכויות ה אדם ( ECHR ), המעגנות זכויות שונות (ובתוכן גם את חופש הביטוי כחירות שאינה מוחלטת) ומהוראות ה קוד האזרחי ,הצרפתי ש במסגרתו מעוגנת הזכות לפרטיות. 61 55 חלק זה מ בוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט הצרפתי מתאריך8 בספטמבר2021 לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל- ECPRD ', בקשה מס4828 . 56 Loi sur la liberté de la presse du 29 juillet 1881. 57 Article 38 ter, Ibid 58 Ibid, Ibid. 59 Constitutional Council Dec. 6, 2019, decision no. 2019-817 QPC. 60 Article 803, Code de procédure pénale. 61 Article 9, Code Civil. עמוד12 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית קנדה62 ,כפי שיוצג להלן ,בקנדה ב כל הנוגע ל הסדרת הסוגיה הנדונה יש להבחין בין ה רמה הפדראלית ל רמת הפרובינציות והטריטוריות המרכיבות את קנדה. ברמה הפדראלית, ,אומנם אין הסדרה בחקיקה האוסרת על צילום תמונות או הקלטות במהלך דיוני בית ה משפט. ,עם זאת ככלל, לפי ההלכה הפסוקה בקנדה חל איסור על הכנסת מכשירים המש משים לצילום לשטחי בית המשפט . הוראות רלוונטיות בנושא זה נקבעו בהלכות של בתי המשפט הפדראליים ו הן מבוססות על הסמכויות הכלליות של שופטים ו של ה ערכאות ה שיפוטיות הפדראליות להוציא צווים מסוגים שונים בעת ניהול ההליכים בפניהם . לפי המדיניות הנהוגה כיום, גופי תקשורת א ומנם רשאים לצלם ולהקליט בדיונים (לצורך תיעוד של ההליכים), אימות רשומות שבידיהם וכדומה, אולם חל עליהם איסור לפרסם צילומים והקלטות אלה , אלא אם ניתנה לכך הסכמת הצדדים והשופט הדן בתיק. 63 ברמת הפרובינציות והטריטוריות של קנדה, כל אחת מהן ריבוני ת לקבוע לעצמה הורא ות רלוונטיות בנושא הנדון . להלן יובאו דוגמאות מההסדרה באונטריו וב מניטובה:  ב אונטריו, ההסדרה דומה לזו שברמה הפדראלית, כך ש צילום או הקלטה בבית המשפט ופרסו מ ם מהוו ים עבירה על חוק בתי המשפט של אונטריו, אלא אם ניתן אישור מראש בידי בית המשפט לפעולות אלה. 64 ,מעבר לכך לפי תשובת הפרלמנט, אין כל הסדרה מיוחדת העוסקת בפעולות אלה .בשטחים ציבוריים מחוץ לתחומי בית המשפט  ב מניטובה , ככלל, צילום והקלטה בידי גופי תקשורת בשטח בתי המשפט ם אינ מותר ים , אלא אם ניתן לכך אישור מראש הן של נשיא בית המשפט הרלוונטי ו הן של השופט הדן בתיק הספצי פי . אכיפת הוראה זו מתבצעת באמצעות הקוד הפלילי וצווי ם שיפוטיים. גם ב מניטובה לא נמצאה הסדרה רלוונטית האוסרת על צילום או הקלטה .בשטחים ציבוריים מחוץ לבית המשפט קפריסין65 בקפריסין, חוק בתי המשפט משנת1960 66 קובע כי בהעדר אישור מיוחד מבית המשפט העליון , חל איסור על צילום או הקלטה בשטח של אולם בית המשפט, או מבנה בית המשפט, או בכל שטח אחר שבו נערך הליך שיפוטי , כמו גם על צילום או הקלטה כאמור של העברת חשוד או אדם שהורשע ממקום מעצרם אל בית המשפט ו בחזרה . הפרת הוראה זו היא .עבירה של ביזיון בית המשפט 62 חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט הקנדי מתאריך8 בספטמבר2021 לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל- ECPRD ', בקשה מס4828 . 63 Esson, C.J.B.C. (as he then was), in R. v. Zalm, 1992 CanLII 414 (BCSC). R. v. Pilarinos and Clark, 2001 BCSC 1332. Canada Federal court System, Policy on Public and Media Access. See also Supreme Court of Canada, access to court facilities, media briefings and lock-ups. 64 Section 136, Courts of Justice Act, R.S.O. 1990, c. C.43. 65 חלק זה מבוסס, בין היתר, על תשובת הפרלמנט הקפריסאי מתאריך28 ב אוגוסט 2021 לפניית הלשכה המשפטית של הכנסת ל- ECPRD ', בקשה מס4828 . 66 Section 44(ix)(aa) of the Courts of Justice Law 14/1960 (In Greek). עמוד13 מתוך 13 מסמך זה הוא סקירה משפטית משווה ואינו חוות דעת משפטית לפי תשובת הפרלמנט הקפ ,ריסאי הרציונל העומד מאחורי איסור זה נקבע בפסקי הדין של בית המשפט העליון בקפריסין, ולפיו צילום או הקלטה כאמור עלולים להשפיע על ההליך השיפוטי, לפגוע בו ואף ליצור "מעין "משפט באמצעות התקשורת. 67 ,בכבוד רב ובברכה גלעד נוה וצח בן-יהודה , עו רכי-דין תחום חקיקה ומחקר משפטי הלשכה המשפטית, הכנסת אישור: עו"ד ליאור בן דוד ,ממונה בכיר )(חקיקה ומחקר משפטי 67 ראו ג:ם סקירה של תפיסה זו בפסיקת בית המשפט העליון של קפריסין Tatiana-Eleni Synodinou, The media coverage of court proceedings in Europe: Striking a balance between freedom of expression and fair process, Comp Law & Sec Rev 28(2012), 208-219, page 210.