חומר רקע
1
כ"ז בתשרי התש
פ"ו
2025 באוקטובר 19
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
:הנדון מסמך הכנה מאת הייעוץ המשפטי לוועדה–
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון–
הגבלת משך זמן
,)החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום
התשפ"ה–
2024
, של חבר
הכנסת שמחה רוטמן
בהצעת החוק שבנדון מוצע
לקבוע בחקיקה מגבלות זמנים ביחס ל משך הליכי חקירה והעמדה לדין וזאת במקום
ההוראה הקבועה כיום בסעיף57א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982
,
המותירה את קביעת
תקופות אלה לנהלי
רשויות החקירה , וקביעה כי הגשת כתב אישום בסטייה מנהלים אלה תיעשה רק בהסכמת
היועץ המשפטי לממשלה.
:החלטת ועדת השרים
לתמוך בקריאה הטרומית ב הצעת
ה
חוק , בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה הצעת החוק
תקודם בהסכמת שר המשפטים, שר האוצר, השר לביטחון לאומי והשרה להגנת הסביבה. ככל שתונח על שולחן
ועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה הראשונה בכנס הבא של הכנסת הצעת חוק ממשלתית בנושא, הצעת החוק
האמורה תמוזג איתה.
עיקרי
ההסדרים הנוגעים למשך חקירה והליכי תביעה ורקע נוסף לתיקון המוצע
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
(להלן–
)החוק
הוא החוק העיקרי העוסק בהליכי חקירה
והעמדה לדין ובמגבלות ביחס אליהם . שני הסעיפים העיקריים לעניין מגבלות ההעמדה לדין מבחינת מועדים–
הם סעיף9
,לחוק, שעניינו התיישנות וסעיף57
א לחוק
שעניינו משך הליכי חקירה והעמדה לדין .
בנוסף קיימות
מספר הוראות חוק המטילות
מגבלות נקודתיות על העמדה לדין או על נקיטת הליכים1 -
.אלו לא ידונו במסמך זה
סעי
פים 9 ו-
57
א
לחוק , תוקנו לאחרונה בשנת2019
בתיקון87
לחוק:
בסעיף9
צומצמה האפשרות שהיתה קיימת
עד
ל ,תיקון לאתחל את מרוץ ההתיישנות בשל פעולות חקירה, תביעה או משפט
באופן כמעט בלתי מוגבל .
בתיקונו של סעיף57א)(א נ
קבע
ה לראשונה מגבלה כללית בחקיקה ביחס ל
משך ה
חקירה וה
ה
עמדה לדין
(מיום
)תחילת החקירה עד הגשת כתב אישום ,באמצעות
הפניה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולנהלי רשויות
החקירה.
ההסדר שבסעיף9 לחוק :
בסעיף
עוגן עקרון
התיישנות–
כלומר מניעת אפשרות להגיש כתב אישום או להרשיע–
אם חלפה התקופה הקבועה בחוק, מיום ביצוע העבירה.
התקופה נקבעה
לפי חומרת העבירות :
בפשע שדינו מיתה
או מאסר עולם– שלושים שנים ;
'בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה בתוספת הראשונה ב
–
15
;שנים
בפשע אחר–
;עשר שנים
בעוון–
;חמש שנים ו בחטא–
.שנה אחת
לצד האמור
נקבעו ב
סעיף
עבירות
בהן אין התיישנות כלל (כגון בעבירת רצח)) (ס"ק ב ,וכן
תקופות מוגדרות ומוגבלות
של
פרקי זמן בהם ניתן להאריך
את
תקופות ה
ה
תיישנות בעקבות פעולות חקירה או מגבלות עליה
לתקופה מצטברת של שנה עד חמש שנים, בשים
לב לעבירה ולגורם המאריך (ס"ק ב1)
2 .ו כן קביעה כי לא יימנה פרק זמן בו לא היה ניתן להשלים את החקירה או
לגבש החלטה
,בעניין העמדה לדין
כגון כאשר החשוד
אינו בי שראל או שלא ניתן לאתרו או שמצבו הרפואי לא
מאפשר את חקירתו
)(ובמקרים מוגבלים אף כאשר לא ניתן לאתר או לחקור עד מרכזי , וכן במקרים בהם לא ניתן
היה להשלים את החקירה בשל הליכים משפטיים שהחשוד נוקט, בשל חסינותו, בשל הגשה לעזרה משפטית בין
1
מגבלה של שנה להמצאת עבירת קנס (סעיף225א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
); מגבלה של שלוש שנים על
מועד נקיטת הליכים בשל עבירה לפי פקודת פשיטת רגל (סעיף228
לפקודת פשיטת הרגל); העמדה לדין של קטין בחלוף שנה מיום
ביצוע העבירה, מחייבת הסכמת היוע 'ץ המשפטי לממשלה (ס14
לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-
1971
.)
2
לדוגמא: הארכת התקופות בעבירות פשע ועוון בשל אינטרס ציבורי, פעולות מעכבות (כמו השלמת חקירה, תעודת חיסיון, הליך שימוע
או המתנה להחלטת ערר או חקירת מח"ש) או בשל נסיבות מיוחדות
לפי
החלטת
יועמ"ש .
2
מדינות או בתקופה בה חל לגביו הסדר סגירת תיק שבוטל (ס"ק ג2
.)
יוער כי" במקום
אתחול"
ההתיישנות בשל
כל פעולת חקירה או תביעה, נקבע אתחול מצומצם יותר באמצעות ה גשת כתב אישום או קיום הליך
בביהמ"ש
(
.)ס"ק ג
ההסדר שב סעיף57א)(א לחוק
: הסעיף ש
עניינו בתקופת החקירה וההעמדה לדין ,
קובע כי אי עמידה בזמני
הטיפול הקבועים בהנחי
ית
( היועץ המשפטי לממשלה לעניין זמני הטיפול לרבות הארכת זמן הטיפול בהתאם
)להנחיה תחייב את הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה לצורך הגשתו של כתב אישום .
הסדר זה תוקן כחלופה
שהציעה
הממשלה ל מספר הצעות חוק
שביקשו להגביל את
,משך החקירה והטיפול בתיק בתביעה
ש
נדונו ב מקביל
ב
וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-
20
3 .
סעיף )קטן (ב לאותו סעיף קובע גם מנגנון ,דיווח תקופתי לוועדת חוקה
חוק ומשפט, בדבר אופן יישום הסעיף
, אחת לשנתיים.
:הסעיף קובע כך
"
57
.א משך הליכי חקירה והעמדה לדין
(א) משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה
באישור היועץ
המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין ; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות
הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
)(ב שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על שי עור
המקרים שבהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין תואם את התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור בסעיף
קטן (א) ועל מספר המקרים שבהם נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום; הדיווח יימסר
.אחת לשנתיים לגבי השנתיים שקדמו למועד הדיווח"
להשלמת התמונה יצוין כ הה י נחיות
והנהלים ש
היו קיימ
ים בע ת תיקון87
היו
נוהל האגף לחקירות ולמודיעין –
הגבלת משך החקירה נגד חשוד
3.300.100
4מ-
1.2.2014
)(וכן מספר הנחיות ספציפיות של גופי חקירה ו הנחיות
היועץ המשפטי לממשלה – משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום (מס 'הנחייה :
4.1202
)
5
מאוגוסט2010
,
ואלו קבעו מועדים להשלמת החקירה או החלטה לעניין תביעה וכן אפשרויות ההארכה למועדים האמורים
.)(באמצעות דרגים גבוהים יותר
לאחר חקיקת תי קון87
תוקנו נוהל האגף לחקירות ולמודיעין
והנחיות
היועץ המשפטי לממשלה (להלן–
הנחיות
היועמ"ש והנוהל המשטרתי, בהתאמה :)
במסגרת עדכון הנוהל המשטרתי (נכנס לתוקף ביולי2020
)
הוארכו משמעותית התקופות המירביות להשלמת
הליכי ה
חקירה
(לדוגמא בעבירות חטא–
מחצי שנה לשנה; בעוון– משנה לשנתיים; בעבירות פשע
שדינן עד7
שנות מאסר – מ-
18
חודשים לש לוש שנים ובעבירות פשע שדינן7
שנים ומעלה ועד20
שנות מאסר– 4
שנים; מעל
20
שנות מאסר– ללא הגבלת התקופה)
ונוספו עילות שונות לעצירת
מניין התקופות.
3
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון-
,)הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום
התשע"ו-
2016
–
/פ3041/20
'של ח"כ ניסן סלומינסקי ואח ;
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון-
הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית
וטיפול התבי
עה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשע"ה-
2015
–
/פ693/20
'של ח"כ דב חנין ואח ;
הצעת חוק סדר הדין הפלילי
(תיקון- משך החקירה), התשע"ה-
2015
–
/פ1322/20
'של ח"כ טלב אבו עראר ואח .
4 נוהל הגבלת משך החקירה נגד חשוד : בעבירות חטא–
שישה חודשים; בעבירות עוון–
שנה; בעבירות פשע–
18
חודשים; בתיקים בהם
החשוד קטין–
לא יאוחר מתום שמונה חודשים מיום ביצוע העבירה. ק' אח"מ מרחבי יכול להכפיל את זמן החקירה; ק' אח"מ מחוזי
.יכול להאריך את משך החקירה
5 משך טיפול התביעה בכתב אישום :
בעבירות חטא–
שישה חודשים; בעבירות עוון–
שנה; בעבירות פשע
שדינן עד10
שנות מאסר
ובעבירות מסוג עוון שהוגדרו בנספח ההנחיות –
18
;חודשים בעבירות מסוג פשע שדינן עשר שנות מאסר ומעלה–
24
חודשים. הובהר
כי פרקי זמן שלא יימנו–
פרק זמן שנבצר מרשות התביעה לגבש החלטה בעניין בשל1. מחלה, ה
י
עדרות או חוסר יכ ;ולת איתור2
. פרק
;זמן של עד חצי שנה ממועד בקשה לשימוע ועד לשימוע או ממועד הודעה על זכות שימוע ועד המועד האחרון לקיומו3
. הגשת ערר–
;עד שנה4. חסינות; הגשת בקשה להשלמות חקירה/ המתנה לתעודת חיסיון ואישור שפיטה של מח"ש או פניה לעזרה משפטית בין-
מדינות. הארכ ת מועד–
בפעם הראשונה באישור פרקליט מחוז/
ראש יח' התביעות או סגנו -
לשישה חודשים, ולאחריה באישור
פרקליט מחוז
'ואח
סטייה מהמועדים+ לפי אישור היועץ המשפטי לממשלה. דין וחשבון שנתי יוגש על אישורים להארכת התקופה
.ופעולות שננקטו
יוער כי על פי ההנחיה היועץ המשפ טי לממשלה יכול היה לאצול את סמכותו לפרקליט המדינה או משנהו או לראש
.יחידת התביעות או סגנו
3
לעניין הליכי ההעמדה לדין - במסגרת עדכון הנחיות היועמ"ש6 בוטלה
החלוקה בין עבירות עוון מיוחדות לעבירות
עוון
רגילות, כך שמשך הטיפול בעבירות עוון ברף הנמוך הוארך ל18
;חודשים עודכנו
והוספ
ו
עילות
ל
עציר ת מניין
התקופה7, ו נקבע:מנגנון מדורג של שלושה סוגי אישור לחריגה ממסגרת הזמנים הקצובה לטיפול על ידי התביעה
הארכה מראש של הפרקליט המטפל בתיק, תוך דיווח לפרקליט המחוז או לראש יחידת התביעות, למשך שישה
חודשים; הארכה מראש של פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות בשל טעמים מיוחדים המצדיקים הארכה
למשך שישה חודשים; הארכה מראש באישור המשנה לפרקליט המדינה–
למשך18
חודשים8.
עוד נקבע כי סך כל
התקופה המצטברת הנוספת לא תעלה על30
.חודשים
דיווחים לפי סעיף קטן (ב) על יישום התיקון
מ
דיווחי משרד המשפטים
לפי סעיף57א(ב) לחוק
עולה כי בשנים2019
עד2020
שיעור המקרים שבהם משך
ההעמדה לדין תאם את התקופות הקבועות בהנחיית היועמ"ש היה99.96%
.
הוגשו137
בקשות להארכת המועד
מהיועץ המשפטי לממשלה, כאשר ב-
136
.מקרים אושרו הבקשות
מספטמבר2021
עד יולי2023
שיעור המקרים
שבהם משך ההעמדה לדין תאם את התקופות הקבועות בהנחיית היועמ"ש היה99.86%
זאת מתוך55,412
כתבי
.אישום שהוגשו מספר המקרים שהתבקשה הסכמת היועצת המשפטית לממשלה להגשת כתב אישום בתקופת
הזמן האמורה עומד על102
מתוכם ניתנה הסכמה ב-
79
( מהבקשות23
.)נדחו
במאי ויוני2023
קיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט דיוני מעקב בנושא . בדיונים הביעו חברי הוועדה חוסר שביעות
רצון משינוי ההנחיו ת לאחר הליך החקיקה. בפרט הושם דגש
על ה
שינו
י
בהנחיות היועמ"ש–
אישור ההארכה
הראשונה בידי
ה
פרקליט המטפל בתיק עצמו , אשר נתפסה על ידי חלק מחברי הוועדה כהארכה
בפועל
של התקופה
.הבסיסית
לשלמות התמונה יוער כי
בפרקליטות המדינה הוקם
צוות בראשות המשנה לפרקליט המדי נה לעניינים פליליים
לבחינת סוגיות שעלו במהלך יישום ההנחיה והנחיות משיקות נוספות, ולבחינת משכי הטיפול נוכח הניסיון
.והנתונים שהצטברו
ממצאי הצוות טרם פורסמו או
.הועברו לעיוננו
הצעת החוק –
:נוסח, עיקרי ההצעה והשוואה בין ההצעה ובין ההנחיות הנוכחיות
נוסח:משולב של הצעת החוק בחוק סדר הדין הפלילי
57א" .משך הליכי חקירה והעמדה לדין
57
.א
)(א
משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ
המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות
.הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה
)(ב
שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על שיעור המקרים
שבהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין תואם את התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור
)בסעיף קטן (א
ועל מספר המקרים שבהם נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום; הדיווח יימסר אחת
.לשנתיים לגבי השנתיים שקדמו למועד הדיווח"
58
.
תלונה
.כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה
6
מכתב נציגת משרד המשפטים ליו"ר ועדת החוקה, מיום18.6.2023
שכותרתו "שינוי בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה בעניין משך
."טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום
7
עילות העצירה
שנוספו : פרקי הזמן שנדרשו לקבלת תסקיר משירות המבחן או שנבצר מרשויות התביעה לגבש החלטה בשל הליכים
משפטיים שנוקט החשוד. בנוסף עילות העוסקות בהסדר מותנה וכן הוספת עילת עצירה הנוגעת להליכי כופר בתיקי מסים. בנוסף
נוספה הבהרה ביחס לתיק סגור שהתקיימה עילה לפתיחתו .מחדש והובהר נוסח הסעיף לעניין שימוע
8
בשנת2021
הוספה סמכות לפרקליט המדינה לאשר בדיעבד הארכה באישור המשנה לפרקליט המדינה (במקום אישור היועץ המשפטי
.)לממשלה
4
59
.
חקירת המשטרה
)(א
דע נו ל
משטרה על ביצוע עבירה, אם
על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה
פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין לציבור או אם הית ה
רש
ות
.אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה
( )(ב1) משך זמן החקירה המשטרתית לא יעלה על פרק הזמן הקצ ר ביותר הדרוש לבירור העניין החל מיום פתיחת
( החקירה, ובכל מקרה לא יעלה על תקופת הזמן הקבועה בפסקה2
.)
(2
:) משך החקירה המשטרתית לא יעלה על התקופות המנויות להלן
(א) בעבירה מסוג חטא–
;עד שישה חודשים
(ב) בעבירה מסוג עוון–
;עד שנה
(ג) בעבירה שדינה מאסר
לפחות שלוש שנים ולא יותר מעשר שנים –
;עד שנתיים
;(ד) בעבירה שדינה חמור ממאסר של עשר שנים לא יוגבל משך החקירה
(3
( ) על אף האמור בפסקאות1) ו-(2
), היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, מטעמים
( מיוחדים שיירשמו, להאריך את משך הזמן הקבוע בפסקה2
)
לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ולחזור
ולהאריך את משך הזמן כאמור מעת.
(4
( ) בפסקה3
) ובסעיף61
"(ג), "טעמים מיוחדים–
לרבות פעולות חקירה מחוץ לשטח ישראל וחקירות שבהן
.עניין מיוחד לציבור
(5
) לא יקבל בית המשפט ראיות שהושגו בחקירה שנערכה בניגוד להוראות סעיף זה או בניגוד להוראות סעיף
61
., אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו
(6
.) אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות כל דין אחר
"(ג) בסעיף זה, "יום פתיחת החקירה– אם נפתחה החקירה בעקבות תלונ ה, המועד שבו הוגשה התלונה; אם נפתחה
החקירה בעקבות מידע שהגיע למשטרה בדרך אחרת, המועד שבו החליט הגורם המוסמך על פתיחתה של חקירה
.או של בדיקה; החלטה על איסוף סמוי של מודיעין לא תיחשב כפתיחה של חקירה או בדיקה
61
.
)(א
עב הו ר חומר החקירה כאמור בסעיף60
,רשאי היועץ ה
מש
פט י לממשלה או תובע להורות למשטרה
להוסיף
לחק
ור, אם מצא ש וצ יש.רך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט
(ב) ביקש התובע לערוך השלמת חקירה כאמו בסעיף קטן (א), יתחום מראש את משך הזמן המותר להשלמת החקירה
וזאת בהתייעצות עם צוות הח .קירה, ובלבד שהתקופה שתיקבע לא תעלה על שלושה חודשים
(ג) פרקליט המחוז רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את משך הזמן שנקבע להשלמת החקירה כאמור
.בסעיף קטן (ב) לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ולחזור ולהאריך את משך הזמן כאמור מעת לעת
.
62
.
(א)
אה ר ת ובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם
היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; וא
ול הח ם לטה שלא
להעמיד לדי
ן
, בשל העדר ענין לציבור תהיה באישו
ר בע ל
:תפקיד כלהלן
(1)
רק פ
לי
ט מח
ו ז א ו
פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך–
בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה
בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף60
;
(2)
קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך
לכך–
בעבירות
פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף60
, וכן בעבירות עוון שחומר
החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף60
;
(3)
קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך–
בעבירות שאינן
,פשע( למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות1
( ) או2
;)
(4)
קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות–
בעבירות לפי סעיף19
מח לחוק שוויון זכויות
לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-
1998
', או פרק ה1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-
1965
.
(ב)
ע הח ל לטה
שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עיל
ת סג
יר ת התיק והחשוד
יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנו ,מקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה
.יימחק רישומו מרישומי המשטרה
(ג) אדם שיש להעמידו לדין יגיש נגדו תובע כתב אישום לבית המשפט .
:(ד) כתב האישום יוגש במועד שאינו מאוחר מן המועד הקבוע להלן
(1
) בתיקים שבהם מטפל תובע משטרתי–
;עד תשעה חודשים מיום סיום החקירה
(2
) בתיקים שבהם מטפל תובע מפרקליטות המדינה או מפרקליטות המחוז–
עד שנים עשר חודשים מיום
;סיום החקירה
(3) באישומים לפי העבירו ת המנויות בתוספת התשיעית–
;עד שמונה עשר חודשים מיום סיום החקירה
.)(ה) לא ידון בית המשפט בכתב אישום שהוגש בניגוד להוראות סעיף קטן (ד
5
67
.כתב אישום
.אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט
תוספת תשיעית
1.
;עבירות מסוג פשע חמור
2.
;עבירות שנדרשת בהן חקירה הכוללת גביית עדויות או השגת מסמכים מגורמים הנמצאים מחוץ לישראל
הרציונל ו:עיקרי הצעת החוק
בבסיס הצעת החוק , עומדת התפיסה כי התארכות של חקירת המשטרה והליכי ההעמדה לדין מקשה על בירור
האמת ו
פוגע בזכות להליך הוגן עקב אובדן ראיות ושיבוש זיכרון העדים . חלוף הזמן מבטא גם עינוי דין כלפי
החשוד וסביבתו הקרובה, שעננת האישום וחוסר הוודאות מלווים אותו
עד להגשת כתב אישום ועוד יותר מכך–
עד לסגירת התיק
, ככל שזה נסגר
, וכן כלפי נפגע העבירה ;
עיכוב הזמן מחליש גם את אמון הציבור ובכלל זאת את
אמונם של נפגעי עבירה במערכת אכיפת החוק ובפעילותה ב ;אופן שוויוני ונמרץ לבסוף העיכוב מחליש את
האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם מבצע העבירה
(בפרט בשים לב לחשיבות מהירות התגובה בהשגת מטרות של
.)הרתעה וחינוך
ה מגבלות המוצעות
על משך הח:קירה הפלילית
1.
קביעת ע
קרון כללי בדבר סיום חקירה פלילית בהקדם האפשרי
(סעיף59
()(ב1
)) המוצע.
2.
קביעת
מגבלות על משך החקירה במשטרה –
התקופות נמנות ממועד פתיחת החקירה והן משתנות בהתאם
לחומרת העבירה
(סעיף59
()(ב2
)) המוצע:
א.
בעבירת חטא–
עד .שישה חודשים
ב.
בעבירת עוון– עד שנה .
ג.
בעבירת פשע שדינה עד10
)שנות מאסר (כולל– עד שנתיים .
ד. בעבירת פשע שדינה חמור מ-
10
שנות מאסר–
אין
ה
גבלה למשך החקירה .
3.
קביעת מנגנון להארכת משך החקירה -
הסמכות להאריך את התקופה
תהיה
נתונה ליועץ המשפטי לממשלה
,או למי שהוא הסמיך לכך
לתקופה של עד שישה חודשים בכל הארכה, ללא מגבלה סופית
(סעיף59
()(ב3
)
.)המוצע
4.
קביעת
מגבלה על התקופה להשלמת חקירה – סמכות לפרקליט מחוז להאריך בש+ עד שלושה חודשים
י שה
חודשים
ב
כל פעם
, ללא מגבלה סופית
(סעיף61(ב) ו-
)(ג) המוצע .
5
.סנקציה על הפרת ההוראות –
אסור לבית המשפט לעשות שימוש בראיות שהושגו בחקירה שחרגה מהתקופות
הקבועות בחוק, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו
(סעיף59
()(ב1)ו-(5) המוצע).
מגבלות על משך
הטיפול בתיק על ידי התביעה:
1.
קביעת מגבלות על משך )הטיפול בתיק ע"י גורמי התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית מיום סיום
החקירה
(סעיף62
(
)ד) המוצע –
א.
תובע משטרתי–
תקופה של9
;חודשים
ב.
פרקליט–
תקופה של עד12
;חודשים
ג.
ב פשע חמור או
ב חקירה מורכבת המחייבת עדויות/ראיות מחו"ל–
עד18
.חודשים
6
2.
סנקציה על הפרת ההוראות – לבית המשפט אסור לדון בכתב אישום שהוגש בחריגה מהתקופות
(סעיף62
)(ד
)המוצע .
3.
הארכה - אין אפשרות להאריך את התקופה.
תחולה
.מוצע כי הוראות החוק יחולו רק על חקירות שהחלו לאחר יום פרסום החוק
השוואת
ההסדר
שבהצעת החוק ל
נוהל המשטרתי ו
ל הנחיות
היועמ"ש העדכניים:
1.
המועד שממנו מונים את התקופות :
א. חקירה במשטרה –
לפי הצעת החוק- ממועד פתיחת החקירה; לפי ה נוהל המשטרתי–
ממועד חקירתו
הראשונה של החשוד באזהרה .
.ב
תביעה -
לפי הצעת החוק–
ממועד סיום החקירה; לפי ההנחיות הפנימיות–
.ממועד קליטת התיק בתביעה
2.
משך התקופות המירביות :
א.
חקירה במשטרה –
1.
:תקופות הבסיס
-
:בהצעת החוק בעבירות חטא– 6
חודשים; בעוון–
שנה; בעבירה שדינה לפחות3
שנות מאסר
ולא יותר מעשר שנים–
עד שנתיים; בעבירת פשע שדינה עולה על
10
שנים–
אין הגבלה על משך
,החקירה. כלומר, בניגוד להצעת החוק בנוהל המשטרתי
קיימת הגבלה על משך החקירה גם
בעבירות פשע חמורות .
-
:בנוהל המשטרתי בעבירות ח טא– שנה; ב עבירות עוון–
שנתיים; בעבירת פשע שדינה עד7
שנים
–
עד שלוש שנים; בעבירת פשע שדינה7
עד20
שנות מאסר– 4
שנים; בעבירת פשע שדינה20
שנ
ות מאסר
ומעלה או מיתה–
.אין הגבלה על משך החקירה
2.
:חקירת קטין
-
.בהצעת החוק אין מגבלות מיוחדות ביחס לקטינים
-
בהנחיות
היועמ"ש
יש
מגבלה מיוחדת על חקירה נגד קטין –
שישה חודשים מחקירה ראשונה
.באזהרה/ עיכוב או מעצר ובנוסף יש להימנע מלהתקרב לשנה
3.
השלמת חקירה:
-
בהצעת החוק – 3
חודשים באישור תובע ולאחריהן6 חודשים מדי פעם באישור פרקליט מחוז .
-
בנוהל המשטרתי–
פרק הזמן שממועד הוראה להשלמת חקירה ועד להעברת חומר החקירה
בחזרה לתובע לאחר השלמת החקירה אינו נמנה ובלבד שלא עלה על שישה חודשים.
ב.
תביעה–
-
בהצעת החוק:
:לפי זהות הגורם המטפל
(1)
בתיקים שבהם מטפל תובע משטרתי–
עד9
;חודשים
(2)
בתיקים שבהם מטפל תובע מפרקליטות המדינה או מפרקליטות המחוז–
עד12
;חודשים
7
(3)
באישומים
ב
עבירות מסוג פשע חמור או ב עבירות
ש
נדרשת בהן חקירה הכוללת גביית עדויות או
השגת מסמכים מגורמים הנמצאים מחוץ לישראל –
18
.חודשים
-
:בהנחיות עבירות חטא– 6
;חודשים עבירות עוון ופשע שדינן עד10
שנות מאסר–
18
;חודשים
בעבירות פשע שדינן עשר שנות מאסר ומעלה–
18
.חודשים
3.
הארכת התקופה :
א.
חקירה במשטרה:
-
בהצעת החוק הסמכות נתונה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך לתקופה של עד
;שישה חודשים בכל הארכה ללא מגבלה סופית
-
בנוהל
המשטרתי–
מנגנון תלת
שלבי שלפיו הסמכות נתונה לגורמים בכירים במשטרה : בשלב
הראשון הארכה על ידי ראש ענף חקירות מחוזי/ מפלג חקירות ביחידה ארצית/ קצין אח"|מ להב
–
בעוון ובפשע עד7
שנות מאסר–
עד שנה נוספת; בפשע שעונשו מעל7
שנות מאסר– עד שנתיים.
הארכה נוספת על
ידי ק' אח"מ מחוזי/ ר' זרוע ביחידה ארצית/ ק. אח"מ להב בדרגה שלא תפחת
מניצב משנה–
הארכה אחת בלבד ועד שנה. הארכה שלישית–
על ידי ראש אח"מ–
שישה
.חודשים בכל פעם עד לתום תקופת ההתיישנות
ב.
תביעה :
-
.בהצעת החוק אין אפשרות להאריך את משך טיפול התביעה
-
בהנחיות היועמ"ש יש מנגנון מדורג של שלושה סוגי אישור לחריגה ממסגרת הזמנים הקצובה
לטיפול על ידי התביעה: הארכה מראש ע"י הפרקליט המטפל בתיק, בדיווח לפרקליט המחוז או
לראש יחידת התביעות-
למשך שישה חודשים; הארכה מראש של פרקליט המחוז או ראש יחידת
התביעות בשל טעמים מיוחד ים המצדיקים הארכה-
למשך שישה חודשים; והארכות נוספות-
הארכה מראש באישור המשנה לפרקליט המדינה–
למשך18
חודשים9
. סך כל התקופה
המצטברת הנוספת תהיה עד30
.חודשים
4.
תקופות שלא יובאו במניין משך החקירה :
א.
חקירה במשטרה :
-
בהצעת החוק – אין
תקופות שאינן באות במנין, אלא רק "טעמים מיוחדים" שבית המשפט יכול
בשלהם לקבל ראיות שהתקבלו שלא על פי הנוהל
(יש בסעיף9
,לחסד"פ שעניינו, כאמור
)התיישנות .
-
בנוהל המשטרתי–
מפורטים מצבים שבהם רשויות התביעה מנועות מלפעול ולכן יביאו ככלל
להארכת התקופה, כגון העד רותו או מצבו הרפואי
של החשוד או עד מרכזי שאינו מאפשר חקירה ,
פרק זמן לקבלת חוו ת דעת מגורמי חוץ; ביחס לחשוד קטין-
;קבלת חוות דעת משירות מבחן
;חסינות
המתנה ל;אישור שפיטה ממח"ש
הגשת ,ערר הגשת בקשה לפי עזרה משפטית בין
מדינות ,הליכים משפטיים שנוקט ה
חשוד שמונעות
.את המשך הטיפול
ב.
תביעה :
-
בהצעת החוק אין אפשרות להאריך את משך טיפול התביעה .
-
בהנחיות
היועמ"ש יש נן14
עילות עצירה של מניית משך החקירה: השלמת חקירה; המתנה
9
בשנת2021
הוספה סמכות לפרקליט המדינה לאשר בדיעבד הארכה באישור המשנה לפרקליט המדינה (במקום אישור היועץ המשפטי
.)לממשלה
8
להוצאת תעודת חיסיון–
עד שנה; ממועד הגשת בקשה לשימוע או הודעה על האפשרות לשימוע
ועד מועד אחרון להחלטה–
עד6
;חודשים או בהסכמת ב"כ החשוד או בהחלטת פרקליט מחוז
;המתנה לאישור שפיטה ממח"ש; חסינות
;הזמן שנדרש למשא ומתן לסגירת תיק בהסדר מותנה
המתנה לקבלת תסקיר משירות מבחן או לשם קבלת עמדת גורמי רווחה; פרק הזמן שחלף ברשות
המסים עד להחלטה בבקשת תשלום כופר' הגשת בק שה לפי עזרה משפטית בין מדינות; העדרותו
או מצבו הרפואי של החשוד או עד מרכזי שאינו מאפשר חקירה; התחמקות של החשוד מהליכים
באופן שמעכב את העמדתו לדין; פרק הזמן מיום חתימת הסדר מותנה ועד לתום התקופה
שנקבעה לקיום תנאי ההסדר או עד שהוברר לתביעה אי קיום תנאי או שה תגלה כי ההסדר הושג
.במרמה
5.
סנקציה על הפרת ההוראות –
א.
ב
נוהל וב הנחיות
היועמ"ש – אין.
ב.
בהצעות החוק:
-
בחקירה-
בית המשפט אינו רשאי לקבל ראיות שהושגו בחקירה שנערכה בניגוד להוראות, אלא
מטעמים מיוחדים שיירשמו.
-
בתביעה-
בית המשפט אינו רשאי לדון בכתב אישום שהוגש בחריגה מהתקופות (ללא אפשרות
.)לחריגים המשמעות היא יכ אל היהי ןתינ להנל תא םיקיתה וללה, אל הנשמ יהמ תרמוח הריבעה
או רמת המסוכנות של החשוד.
6.
דיווח–
-
בהצעות החוק–
.לא נקבעו חובות דיווח
-
בהנחיות היועמ"ש –
על פרקליט מחוז וראש יחידת תביעות לדווח ליועץ המשפטי לממשלה על
.אישורים שניתנו להארכת התקופה, אמצעים שננקטו לקבלת החלטה בהקדם ועוד
משפט משווה
במרץ2016
הוכן ע"י תחום חקיקה ומחקר משפטי של הכנסת מסמך בעניין "הגבלות על משך זמן החקירה וקבלת
החלטה בדבר העמדה
לדין" הכולל מידע על הסדרי חקיקה בעניין הגבלת משך הליכי החקירה והעמדה לדין
במדינות שונות. מהמסמך עולות מ ספר מסקנות :לגבי קביעת הוראות בחקיקה בנושא האמור
1.
במרבית המדינות אין קביעה מפורשת בחקיקה של מגבלות זמן קונקרטיות על ניהול חקירה וטיפול
התביעה עד להגשת כ תב אישום (בריטניה, קנדה–
,חקיקה פדרלית, בלגיה, שבדיה, הולנד, שוויץ, נורבגיה
.)פינלנד
2.
שכ יש הוראה בחקיקה היא בד"כ חובה כללית לסיים את ההליכים תוך זמן סביר או לזרז את ההליכים
ככל הניתן בלא קביעה של תקופות זמן קונקרטיות ,(דנמרק, הולנד ,צרפת)נורווגיה, שוודיה . זאת, ברוח
האמנה האירופית לזכויות אדם הקובעת בסעיף6
כי כל אדם זכאי למשפט סביר שיתקיים תוך פרק זמן
סביר. ב
יה"ד
האירופי לזכויות אדם פירש שמשך ההליך הפלילי כולו צריך להיות סביר לרבות הליכים
.קדם משפטיים
3.
יש מס
פר מדינות בהן נקבעו מגבלות קונקרטיות בחקיקה ראשי
ת ,
אך אלו חלות לרוב רק
על שופט-
חוקר
,ולא על רשויות החקירה והתביעה ויש בהן
אפשרות להאריך את התקופה בהחלטה שיפוטית: בצרפת
9
לאחר
שנתיים שופט-
חוקר נדרש לנמק את התארכות החקירה בפני ערכאה גבוהה יותר ועליו לעשות כן
אחת ל-6 חודשים עד לסיום החקירה.
בבלגיה
אם שופט-
חוקר לא סיים מלאכתו תוך
שנה
החשוד רשאי
.לפנות לערכאה גבוהה יותר לבחינת סבירות התקופה
בספרד חקירה "פשוטה" מוגבלת ל-6 חודשים
ואילו
חקירה "מורכבת" (ארגוני פשיעה וטרור, ריבוי חשודים או נפגעים, פעולות חקירה בחו"ל, דורשת
מומחיות מיוחדת וכיו"ב) מוגבלת ל-8
1 חודשים עם אפשרות ל
האריך ב-
18
חודשים נוספים . בכל מקרה
שופט-
.חוקר רשאי לקבוע מועד סופי לסיום החקירה ואין תקופה מירבית לעניין זה
באוסטריה
החוק
מגביל גם את החקירה המשטרתית, אך מאפשר לבימ"ש להאריך את התקופה. לפי החוק משך הזמן של
הליכי החקירה עד להגשת כתב אישו ם לא יעלה על3 שנים , אך כאמור, לבימ"ש סמכות להאריך את
.התקופה בשנתיים נוספות ואם יש צורך אף מעבר לכך
סוגיות:לדיון
1.
האם נכון
לקבוע הוראות המגבילות את משך החקירה והליכי התביעה ב
חקיקה ראשית?
א.
שיקולים בעד קביעת ההוראות בחקיקה –
1.
מדובר על סוגיה כבדת משקל מבחינה חוקתית וחברתית, בעלת השפעה מהותית על זכויותיהם
;של חשודים ושל נפגעי עבירה, ועל חיי הפרט בישראל
ב קביעה של ההוראה בחוק יש גם משום
הבעת
עמדה ערכית של המחוקק בסוגיה .
2.
קביעה בחקיקה עשויה
להגביר את העמידה בהוראות החוק באופן אחיד ו לפי אמות מידה
שוויוניות
וכן
יקלו על הקצאת תקציב ומשאבים
.נדרשים
3.
קביעה בחקיקה יכולה לאפשר דיון משמעותי על
אורך התקופות –
בהקשר זה יצוין כי מבקר
המדינה העיר בדוח משנת2011
ביחס לתקופות שנקבעו בהנחית היועץ המשפטי לממשלה, כי על
בסיס בדיקה מדגמית שערך התקופות ארוכות מהנדרש, ויש חשש שיביאו להארכת משך הטיפול
.בתיקים ולא לקיצורו
ב.
שיקולים נגד קביעת ההוראות הפרטניות בחקירה –
1.
הצורך בקביעת מגבלות
,מקובל ואינו שנוי במחלוקת אך מדובר בסוגיה מורכבת ורגישה שנכון
להותיר בה שיקול דעת מקצועי וגמישות לרשויות החקירה והתביעה (עם פיקוח ובקרה). בפרט
יש להניח שחלוף הזמן (שמאפשרת גמישות זו) יכול במקרים מסוימים דווקא לייצר פתרונות
טובים יותר –
כגון מתן מוטיבציה ושהות לנאשם לשיקום או לחלופין ל אפשר לנפגע העבירה
.להשתקם או לאזור כוחות למתן העדות קשה
תופצל שארמ את כל המצבים תוכלשההו לש
קביעת הסדר נוקשה בחקירה.
2.
תיקון87
לחוק כבר קבע באופן מעשי רף עליון
לתקופ
ו ת בדמות קביעה של תקופות .התיישנות
על כן, קביעת מגבלות נוספות על זמני חקירה והעמדה לדין נדרשת פחות
כיום .
3.
,ככלל
יש שיפור משמעותי בתופעה -
הת
ופעה טופלה בעשור האחרון באמצעות ה
ה נחיות
ה פנימיות
וההפניה אליהן בטמלו ונתנבה היקף המקרים שבהם הליכי החקירה ממושכ ים צומצם
משמעותית. ןכל אל רורב םא שי הקדצה לחוקק תא רדסהה יאדוובו אל תעיבק תוארוה תושקונ ;
4.
קביעת הוראות נוקשות שהפרתן מונעת שימוש בראיות והעמדה לדין, עלולה לייצר תמריץ
לנאשם או סניגוריו
לעכב או לסכל הליכי חקירה ותביעה
"כדי "להריץ את השעון
ולמנוע העמדה
לדין.
הדברים אמורים במיוחד
כשמדובר בפרשות מורכבות, דוגמת התמודדות עם משפחות
.פשע
5.
קבי עת
הוראות
נוקשות הכוללות סנקציות עלולות להשפיע לרעה על התנהלות גורמי החקירה
והתביעה ולהפריע לבירור האמת – להוביל ל לחץ מופרז להודאות, עסקאות טיעון מהירות גם על
10
עבירות מופחתות; במקרים קיצוניים-
טעויות והפללת חשודים "טבעיים" שאינם בהכרח
.אשמים
6.
ההשלכ ות
יאל הדימע לש ימרוג הריקחה העיבתהו בהוראות הלולע תויהל תינסרה יפלכ
נפגעי
ה
עבירה ועל הציבור כולו.
2.
שאלות
ל גוף ההסדר–
א.
התקופות הרלוונטיות –
o
האם ניתן לקצר את תקופות הבסיס (בפרט אם ניתנת אפשרות קבלת ארכה)?
o
האם יש מקום לקבוע תקופה מקסימלית גם לעבירות פשע חמור?
o
האם יש מקום לקבוע תקופות מיוחדות כאשר ישנו קטין מעורב? הן כחשוד והן כנפגע עבירה?
ב.
מנגנוני הארכת התקופות –
o
כאמור לעיל, האם אין מקום לקבוע מנגנון להארכת מסגרת הזמן להעמדה לדין במצבים
?חריגים
o
מהו המדרג הנכון לעניין קביעת
הגורם המוסמך להאריך ?
o
האם יש לקבוע ?מגבלה להארכה מירבית של התקופה
ג.
פיקוח ובקרה על עמידה בהוראות –
?על ידי גורם פנימי או חיצוני
?דיווח מפורט לכנסת
ד.
קביעת סנקציות על חריגה מהמגבלות –
האם לקבוע סנקציות? אם כן–
?מה סוג הסנקציות המתאים
ה.
המועד הרלוונטי לתחילת מניית התקופות :
o
בחקירה –
.בהצעת החוק מוצע לקבוע כי המועד למניית התקופה יהיה מהפתיחה בחקירה
.האם מועד הפתיחה בחקירה רלוונטי אם החשוד אינו מודע לחשד
o
בתביעה–
האם יש הצדקה להותיר פער בין סיום החקירה לקליטת התיק בתביעה בשים לב
?לכך שהמדינה היא שאחראית להליכי החקירה מראשיתם ועד הגשת כתב האישום
3.
דיווח– האם יש מקום ל
עדכן ול
הרחיב את חובת הדיווח?
הצעה לשאלות דיווח :
א.
מה מספר התיקים שחלפו התקופות הבסיסיות בהם בכלל-
בין אם הוגש כתב אישום ובין אם לא
?הוגש
?ובכמה מהתיקים חלפו התקופות הנ"ל גם בקיזוז תקופות העצירה
ב.
?)מה מספר התיקים שבהם ניתן אישור פרקליט (כולל דיווח
ג.
?מה מספר התיקים שבהם ניתן אישור פרקליט מחוז
ד.
?מה מספר התיקים שבהם ניתן אישור פרקליט המדינה
ה.
מה משך הזמן של חמשת התיקים בעלי משך הזמן הארוך ביותר
?)(עם וללא קיזוז זמני עצירה
ו.
בכמה מהתיקים יש נפגעים או חשוד ?ים קטינים