הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2234655 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת מאיר פרוש ________________________________________ פ/6199/25 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הורדת גיל הבחירה) דברי הסבר מטרתה של הצעה זו לתקן את חוק-יסוד: הכנסת, ואת חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, ולקבוע כי גיל הזכאות לבחור בבחירות לכנסת יהיה 17 שנים במקום 18 שנים, ובכך להשוות את גיל הזכאות לבחור בבחירות לכנסת לגיל הזכאות הקיים כיום בבחירות לרשויות מקומיות, להרחיב את מעגל המשתתפים בהליכים הדמוקרטיים ולהגביר את מעורבותם של הצעירים בקביעת עתידה של המדינה. הרציונל להורדת גיל ההצבעה בא לידי ביטוי במישורים רבים. הראשון הוא מעורבות חברתית ואזרחית. צעירים בגיל 17 בישראל הם אזרחים פעילים המעורבים בסוגיות חברתיות, פוליטיות וכלכליות. הם מביעים עניין רב בעתיד המדינה, מוטרדים מנושאים שבסדר היום הציבורי ומוכנים לקחת אחריות על עתידם. הורדת גיל ההצבעה תאפשר להם לבטא את עמדותיהם באופן ישיר בקלפי, ולהשפיע על מקבלי ההחלטות. כמו כן, הצעירים בישראל חשופים למגוון רחב של מקורות מידע, חדשות ודעות. מערכת החינוך תורמת רבות לעיצוב תפיסת עולמם הפוליטית ומאפשרות להם לגבש עמדות מושכלות. בגיל 17 מרבית הצעירים מגיעים לרמת בגרות ושיקול דעת מספקת כדי לקבל החלטות מושכלות לגבי עתידם הפוליטי. בעוד שבישראל גיל ההצבעה עומד על 18, במדינות רבות בעולם, ובהן מדינות דמוקרטיות מפותחות, הוכר גיל 17, ואף 16, כגיל מתאים להצבעה בבחירות כלליות או מקומיות. בדוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-11 בספטמבר 2022, אוסטריה הייתה מהמדינות הראשונות באירופה שהורידו את גיל ההצבעה ל-16, כבר בשנת 2007, ואחריה הצטרפו מדינות נוספות כגון ארגנטינה וברזיל שמאפשרות הצבעה וולונטרית מגיל 16, יוון שקבעה את גיל הבחירה ל-17, וכן בריטניה שלאחרונה הורידה את גיל הבחירה ל-16. בהתאם לכך, הורדת גיל הבחירה ל-17 יציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות מובילות התומכות בהרחבת זכויות האזרח. מחקר שנערך באוסטריה, בעקבות הורדת גיל ההצבעה שם, הראה באופן מובהק כי שיעור ההצבעה של בני ה-16 וה-17 היה גבוה יותר מאשר בקרב בני 18 עד 21. הדבר מוסבר, בין היתר, בכך שבני 17 עדיין חיים לרוב בבית ההורים, נמצאים במערכת החינוך ונהנים מתמיכה מוסדית וחברתית מוגברת שמעודדת השתתפות פוליטית, בניגוד לבני 18 שעוברים לרוב שינויי חיים מהותיים, מה שמפחית זמנית את מידת ההשתתפות שלהם. בבחירות לרשויות המקומיות בישראל, רשאים להצביע אזרחים ותושבים שהגיעו לגיל 17, בעוד שבבחירות לכנסת הדרישה היא גיל 18. אין הצדקה מהותית לכך שצעיר בן 17 שנים יכול לבחור את ראש העיר שלו אך לא את נציגיו לכנסת, במיוחד כאשר סוגיות רבות שמכריעות את עתידו נקבעות ברמה הארצית. הבחירות המקומיות מהוות למעשה תקדים חוקי והוכחה לפוטנציאל של בני ה-17 לקחת חלק פעיל ומשמעותי בשיח הציבורי ובהחלטות שלטוניות. הורדת גיל ההצבעה תביא להגדלת מספר בעלי זכות הבחירה בכ-120 אלף איש. צעד זה צפוי להגביר את שיעור ההצבעה הכללי, להוביל למעורבות רבה יותר של הצעירים בדיונים ציבוריים, ולחייב את המערכת הפוליטית להתייחס באופן מעמיק יותר לנושאים המעסיקים את הדור הצעיר. בכך, תתחזק הדמוקרטיה ותהפוך למייצגת את אזרחיה באופן מוגבר. לאור האמור מוצע לתקן את חוק-יסוד: הכנסת, כך שהזכות לבחור בבחירות הארציות תוענק לאזרחים מגיל 17 ולא מגיל 18. כתיקון עקיף מוצע לערוך את התיקונים הנדרשים בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתשרי התשפ"ו (20.10.2025) תיקון סעיף 5 1. בחוק-יסוד: הכנסת, בסעיף 5, בכל מקום, במקום "שמונה עשרה" יבוא "שבע עשרה". בחוק-יסוד: הכנסת, בסעיף 5, בכל מקום, במקום "שמונה עשרה" יבוא "שבע עשרה". תיקון חוק הבחירות לכנסת 2. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 – בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 – (1) בסעיף 3 – (1) בסעיף 3 – (א) בכותרת השוליים, במקום "18" יבוא "17"; (ב) בכל מקום, במקום "18" יבוא "17"; (2) בסעיף 26(א), במקום "18" יבוא "17"; (2) בסעיף 26(א), במקום "18" יבוא "17"; (3) בסעיף 39(א), בהגדרה "מידע פנקס", במקום "18" יבוא "17"; (3) בסעיף 39(א), בהגדרה "מידע פנקס", במקום "18" יבוא "17"; (4) בסעיף 97, במקום "18" יבוא "17". (4) בסעיף 97, במקום "18" יבוא "17".