הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2234713 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת מאיר פרוש ______________________________________________ פ/6172/25 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות), התשפ"ו–2025 דברי הסבר הזכות לחינוך היא זכות יסוד בסיסית, ואחריות המדינה על מימושה עוגנה בחקיקה, בהיקפים שונים,  לאורך השנים. עד שנת 1984 לימוד החובה חל על ילדים בגילאים חמש ומעלה. עם כניסתו לתוקף של תיקון מספר 16 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 (להלן – החוק), הורחבה תחולת הוראות החוק לילדים בגילאים שלוש ומעלה. מטרת הצעת חוק זו היא להרחיב את תחולת החוק כך שיכלול פעוטות מגיל שלושה חודשים ועד גיל שש. התיקון המוצע נועד להבטיח את זכותו היסודית של כל ילד ופעוט במדינת ישראל לחינוך ראוי ואיכותי, ללא תלות במצבם הכלכלי של הוריו, תוך מתן דגש על פיקוח פדגוגי ובטיחותי. זאת, בניגוד למצב הקיים כיום, בו רבות המסגרות לגילאים אלו שהן פרטיות ואינן מפוקחות. משרד החינוך, יחד עם משרדי ממשלה רלוונטיים נוספים, יהיה אחראי על הקמת, תפעול ופיקוח של מסגרות חינוכיות לגיל הרך (גילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים). מסגרות אלו יחויבו לעמוד בסטנדרטים פדגוגיים, בטיחותיים ותברואתיים, ויופעלו על ידי צוותים חינוכיים – בדומה לכלל מוסדות החינוך במדינה כיום. משרד החינוך יגבש תוכנית לימודים ייעודית לגיל הרך, שתתמקד בפיתוח קוגניטיבי, רגשי, חברתי ומוטורי, ותותאם לשלבי ההתפתחות השונים של הפעוטות. המדינה תישא בנטל המימון של מסגרות אלו, על מנת להבטיח נגישות מלאה לכלל האוכלוסייה. המצב הקיים בישראל מציב את ההורים הצעירים בפני קשיים כלכליים ורגשיים משמעותיים. נוצר מצב של אי-שוויון עמוק בין משפחות בעלות אמצעים אשר יכולות לממן מסגרות איכותיות, למשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך הנאלצות לבחור בין מסגרות שאינן עומדות בסטנדרטים נאותים, או לוותר על יציאה לעבודה בשל חוסר יכולת לממן מסגרת לפעוט. מחקרים רבים מצביעים על חשיבותן הקריטית של שנות החיים הראשונות להתפתחות הילד. השקעה בחינוך איכותי בגיל הרך תורמת באופן משמעותי לפיתוח יכולות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות, מצמצמת פערים לימודיים וחברתיים בעתיד, ומגבירה את הסיכויים להשתלבות מוצלחת במערכת החינוך ובהמשך החיים. הצעת חוק זו נועדה להבטיח את מיצוי הפוטנציאל הטמון בכל ילד בישראל ולצמצם את הפערים עוד בטרם הם נוצרים. בנוסף, החלת לימוד חובה מגיל שלושה חודשים תקל באופן משמעותי על הורים עובדים, ובפרט על אימהות, ותאפשר להן להשתלב באופן מלא יותר בשוק העבודה. הדבר יתרום להגדלת שיעור התעסוקה, להאצת הצמיחה הכלכלית ולחיזוק הכלכלה כולה. הצעת חוק זו טומנת בחובה עלויות תקציביות. עם זאת, יש לראות בהן השקעה אסטרטגית בעתיד האזרחים ככלל וכפרט, ולא הוצאה גרידא. ההשפעות החיוביות של חינוך איכותי בגיל הרך על צמצום פערים חברתיים, הגברת הפריון במשק והפחתת הצורך בשירותי רווחה וסעד בעתיד, יניבו תשואה כלכלית משמעותית למשק הישראלי בטווח הארוך. מודלים כלכליים שונים מצביעים על כך שכל שקל המושקע בחינוך בגיל הרך מחזיר עצמו פי כמה וכמה לאורך זמן, במונחים של עלייה בתוצר, גידול בהכנסות ממיסים, וחיסכון בהוצאות ציבוריות. הנושא הנדון בהצעת חוק זו זוכה לתמיכה רחבה בחברה הישראלית והצעות העוסקות בכך הוגשו במהלך השנים על ידי חברי הכנסת מכל הקצוות הפוליטיים. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (פ/2504/24), על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי (פ/2496/24), על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/1578/24), על ידי חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1292/24), על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/302/24) ועל ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/289/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון (פ/2189/25), על ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין (פ/1387/25), על ידי חבר הכנסת ואליד אלהואשלה (פ/1745/25), על ידי חברת הכנסת אפרת רייטן מרום וקבוצת חברי הכנסת (פ/817/25), על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי (פ/413/25), על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת (פ/371/25) ועל ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/180/25). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתשרי התשפ"ו (20.10.2025) תיקון סעיף 1 1. בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי ההגדרה "רשות חינוך מקומית" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "רשות חינוך מקומית" יבוא: ""פעוט" פירושו – אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים משלושה חודשים עד שלוש שנים;"; (2) בהגדרה "הורים", במקום "של ילד או של נער" יבוא "של פעוט, של ילד או של נער", במקום "של הילד או של הנער" יבוא "של הפעוט, של הילד או של הנער" ובמקום "שהילד או הנער" יבוא "שהפעוט, הילד או הנער;"; (2) בהגדרה "הורים", במקום "של ילד או של נער" יבוא "של פעוט, של ילד או של נער", במקום "של הילד או של הנער" יבוא "של הפעוט, של הילד או של הנער" ובמקום "שהילד או הנער" יבוא "שהפעוט, הילד או הנער;"; (3) בהגדרה "מוסד חינוך", אחרי "ללימוד שיטתי" יבוא "לפעוטות,". (3) בהגדרה "מוסד חינוך", אחרי "ללימוד שיטתי" יבוא "לפעוטות,". תיקון סעיף 6 2. בסעיף 6(א)(1) לחוק העיקרי, לפני "מי שחל עליו" יבוא "פעוט או". בסעיף 6(א)(1) לחוק העיקרי, לפני "מי שחל עליו" יבוא "פעוט או". תיקון סעיף 7 3. בסעיף 7 לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "לילדים ולנערים" יבוא "או חינוך חינם לפעוטות". בסעיף 7 לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "לילדים ולנערים" יבוא "או חינוך חינם לפעוטות". תיקון סעיף 7א 4. בסעיף 7א לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ילד או נער" יבוא "פעוט, ילד או נער", במקום "הילד או הנער" יבוא "הפעוט, הילד או הנער", ובמקום "ילדים או נערים" יבוא "פעוטות, ילדים או נערים". בסעיף 7א לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ילד או נער" יבוא "פעוט, ילד או נער", במקום "הילד או הנער" יבוא "הפעוט, הילד או הנער", ובמקום "ילדים או נערים" יבוא "פעוטות, ילדים או נערים". תחילה 5. תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשפ"ז. תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשפ"ז.