חומר רקע
נייר עמדה :
התנגדות להצעת החוק "
כליאתם
והעמדתם לדין של המשתתפים
באירועי 7 באוקטובר ,התשפ"ה–
2024
"
לדיון בוועדת החוקה ,חוק ומשפט של הכנסת ,
22
באוקטובר
2025
רקע
הצעת החוק מבקשת להקים בית דין מיוחד ולכונן משטר כליאה ,חקירה ומשפט יוצאי דופן למשתתפים
באירועי
7 באוקטובר .ההצעה הוגשה על ידי ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי ,אושרה על ידי ועדת השרים
לחקיקה
(
25.5.2025
,)
על אף התנגדות מפורשת וחריפה
של
משרד המשפטים ,ועברה בקריאה טרומית (
28.5.2025
.)
מדובר בחוק בלתי חוקתי אשר עומד בסתירה לחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו ולחוק יסוד :השפיטה ,ופוגע
פגיעה
חמורה בזכויות אדם ,בעצמאות
מערכת המשפט ,
ובשלטון החוק ;ועלול
לגרום נזק דיפלומטי ובינלאומי
חמור
לישראל .מדינה שהצליחה
להתעלות
על
רגש הנקמה ולהעמיד
למשפט
צדק
רוצחי
עם כמו אייכמן ודמיאניוק –
יכולה וחייבת להתעלות גם הפעם ,ולהבהיר לכולי עלמא כי עודה מחויבת לערכים דמוקרטיים ולשלטון החוק.
עיקרי החוק
●
העמדה לדין (סעיפים
8-10
:)
יוקם צוות היגוי במטרה לקבוע את מדיניות התביעה בהעמדתם לדין
של
הנאשמים באירועי 7
באוקטובר ,וחבריו יהיו נציגי שר המשפטים ,שר הביטחון ושר החוץ .הצוות
יחליט
בדבר הגשת כתב אישום נגד לוחם בלתי חוקי שהשתתף באירועי
7
באוקטובר מתוך אלה
שפרקליט
המדינה קבע שניתן להעמידם לדין פלילי בגין
השמדת עם ואישומים נוספים .
●
שפיטה (סעיפים
3-7
:) יוקם בית
דין מיוחד וימונו
לו
15
שופטים ,שבהם מי שכשירים לכהן כשופטי
בית
המשפט העליון וכן
זרים
ששר
המשפטים
בהתייעצות
עם שר החוץ קבע
כי מחזיקים
בידע ובניסיון
המתאימים לכהן בבית הדין המיוחד .לפי הצעת החוק ,בית הדין המיוחד יהיה רשאי לסטות מדיני
הראיות
ומסדרי הדין המקובלים ,ושר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה בתקנות .
●
כליאה (סעיף
11
:)
מוצע תיקון לחוק
כליאתם
של לוחמים בלתי חוקיים ,התשס"ב–
2002
"(
חוק
הלב"חים"
)
–
שמשמעותו הסמכת הרמטכ"ל להוציא צו כליאה נגד מי שיש לו יסוד סביר להניח
כי
השתתף באירועי 7 באוקטובר .הצו יובא לאישור בית המשפט המחוזי תוך
14
יום .בהצעת החוק
מוצע
להחריג את צווי הכליאה הללו מהביקורת השיפוטית
העיתית לפי חוק הלב"חים .
עיקרי ההתנגדות
1.
הקמת טריבונל פוליטי
לביצוע משפטי
ראווה
-
פגיעה
בעשיית
הצדק ופגיעה בלתי
חוקתית בזכו ת
להליך הוגן :לפי החוק
המוצע ,יוקם "בית דין מיוחד "המנותק ממערכת
המשפט
הרגילה .
גורמים
פוליטיים
הם שיקבעו מי
יועמד בו לדין ובאילו עבירות ,ושופטים ימונו
על ידי השרים ,ויכולים
לכלול
שופטים זרים .
ערעורים יידונו בפני כלל שופטי אותו
בית דין בלבד ,ללא ערכאת ערעור נפרדת .
החוק
מתיר לביהמ"
ש
לסטות מכללי המשפט
והראיות המקובלים, כולל
הגבלות בזכות לייצוג ,קיום
דיונים
מואצים ,מאפשר פומביות מגויסת של ההליכים תוך פגיעה בפרטיות נאשמים ונפגעים ,ומונע
הליכי
ביניים ,גם על חשבון זכויות נאשמים.
התוצאה משילוב גורמים אלה היא הקמת טריבונל פוליטי פסאודו-משפטי ,שינהל משפטי ראווה ,
ושההרשעות
שיתקבלו בו יהיו
בלתי קבילות ובלתי לגיטימיות ,ויקדמו דווקא
טענות קונספירציה של מכחישי הפשעים .
הדבר
פוגע בזכותם של הקורבנות לצדק אמיתי ,
שכולל
הרשעה בדין צדק של מי שפגעו בהם ;
ופוגע
בערכים
הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של שלטון החוק .
גם
משרד המשפטים ,שהגיש התנגדות חריפה לחוק ,מדווח כי "מיצוי הדין עם מי שהשתתף באירועי ה -7
2
באוקטובר עומד בראש
סדר העדיפויות של גורמי האכיפה בישראל .הוקדשו
ומוקדשים מאמצים ומשאבים
עצומי
היקף לחקירה זו ,
בשיתוף כלל הגורמים :משטרה ,שב"כ ,צה "ל
ופרקליטות המדינה ."
1
כפי שדווח בעבר ,השקעת משאבים אדירה זו נדרשת על מנת לבסס כתבי אישום
מוצקים וחזקים
ראייתית ,
שיובילו להרשעות של כלל המעורבים בפשעי ה-
7 באוקטובר. מדובר בתיקים סבוכים ,שכן מדובר במאות
פשעים
רחבי היקף ורבי משתתפים ,בהם
זירות הפשע זוהמו במהלך קרבות החילוץ ,ועדים רבים אינם בין החיים.
2 בנוסף ,
יש טענות כבדות
משקל ומבוססות ,
שרבים מבין העצורים העזתים המוחזקים בידי
ישראל עברו עינויים
בחקירתם
– דבר שעלול להשפיע על קבילות ההודאות שמסרו בפני חוקריהם ,דוגמת אלה שפורסמו בתקשורת .זהו
מצב
מתסכל
ולא פשוט – אבל זהו המחיר של עשיית
צדק במדינה דמוקרטית ,
שעומדת
על
ניהול
משפטי צדק ,
לפי
החובה להוכיח אשמה פלילית "מעבר לכל
ספק סביר ."
גם החשש כי ,כביכול ,ללא תיקון החוק עלולים להשתחרר מי מבין העצורים מכוח חוק הלב "חים איננו מבוסס –
החוק תוקן
מספר
פעמים לאחר ה-
7/10
ומאפשר
כליאה
ממושכת
ביותר
אף
ללא העמדה לדין ,
ותוך
ביקורת
שיפוטית
מינימלית אחת לחצי שנה .בפועל ,כפי שהודתה נציגת
משרד
המשפטים בדיוני הארכת החוק –
מאז ה -
7/10
,ביהמ"ש לא שחרר אף עצור שהמפקד הצבאי ביקש להשאירו במעצר.
3 זאת ועוד - לאחר ההסכם בין ישראל
לחמאס מאוקטובר
2025
,
נותרו במתקני הכליאה של ישראל כ -
1,000
כלואים מכח חוק הלב"חים ,וגל
המעצרים
מתוקף חוק זה נעצר .לפיכך ,עצורים
מנהליים אלה אמורים
להשתחרר או ,לחליפין ,
להיעצר לפי ראיות
וחשדות
ולצאת ממעמד הביניים של לב "ח ,כבר בשבועות הקרובים.
הניסיון הבינלאומי מוכיח שטריבונלים פסאודו-משפטיים ,המוקמים מחוץ למערכת המשפט המקובלת ,
פועלים
כבומרנג :כך ,בתי הדין הצבאיים שהקימה ארה"ב בגואנטנמו לשפיטת מבצעי הפיגועים ב-
9/11
,ספגו
ביקורת
על כך שהם לוקים בפגמים יסודיים ואינם מסוגלים לספק
צדק - כולל שימוש בראיות
שהושגו בעינויים ,היעדר
הליך הוגן ,
הסתמכות
על עדויות שמועות
ועיכובים
ממושכים שמונעים
את
פתיחת
המשפט גם
עשרות
שנים
לאחר מכן .
4
ארגוני זכויות אדם ,מומחי משפט ,
עיתונאים
ואפילו
בני משפחות הקורבנות טוענים כי הטריבונלים
חסרי לגיטימציה ,
שקיפות והגינות ,וגרמו לפגיעה
באמינות
מערכת
המשפט האמריקאית.
5 רבים סבורים
כי
החשודים היו צריכים להישפט בבתי משפט פדרליים .בפועל הורשעו בבתי דין אלה
נאשמים ספורים בלבד ,
גם
כעבור
20
שנה מביצוע הפשעים.
2.
הטלת
עונש
מוות על ידי טריבונל פוליטי
–
צעד בלתי-לגיטימי
ופגיעה בלתי
חוקתית
בזכות לחיים
ולשלמות הגוף :החוק קובע כי בית הדין המיוחד ידון בפשעים בהתאם ל"חוק השמדת
עם ( "
1950
)
–
שקובע
עונש מוות
כעונש
יחידי למי
שמורשע מכוחו .
עונש המוות הוא
נושא שנוי
במחלוקת
עזה ,
ובפועל
– הולך
ונעלם מהעולם
המערבי (
וישראל אף הצביעה בעקביות בוועדות האו"ם בעד
ביטול עונש מוות).
עונש
מוות הוא
עונש דרקוני שמבטל את
הזכות לחיים בכוונה תחילה ,
גורם לכאב פיזי ולסבל פסיכולוגי ,
פוגע
אנושות בזכות לחיות חיים ללא עינויים ,יחס בלתי אנושי ומשפיל ,ומפר
את הזכות להליך שיפוטי הוגן .
1 בניגוד לעמדת משרד המשפטים ,השרים אישרו לקדם חוק להקמת
בית דין מיוחד לשפיטת מחבלי
7
באוקטובר ,הארץ ,
25.5.2025
2 עבירות חמורות ובתי דין מיוחדים :כך נערכת ישראל להליכים משפטיים נגד מחבלי חמאס ,גלובס ,
16.11.2023
.
3 עו"ד לילך וגנר ,נציגת משרד המשפטים ,בדיון ועדת חוץ וביטחון בהארכת הוראת השעה לחוק הלב"חים ,יולי
2024
: :עוד לא
קרה לנו שביקשנו הארכות של צווי כליאה או מבית משפט ולא קיבלנו אותן ."זמין בקישור :
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Pages/AllCommitteeProtocols.aspx?ItemID=2221223
4 Time to Retire the Military Commissions, Just Security, 23.9.2013; Military Commissions: A Failed
Experiment, JURIST news, 23.10.2012; The Dark Ages. The New Yorker, 13.1.2013.
5 Sister of 9/11 Victim: Guantánamo Will Never Deliver Justice, TIME, 14.1.2016.
3
השילוב
של משפטי ראווה בלתי קבילים ,שעוקפים
את
דיני הראיות המקובלים ,
עם עונשי מוות
–
לא
תתקבל
לעולם כלגיטימית ,תקעקע את
טיעוני
ישראל
לצדקת הדרך שלה ,ואף עלולה לחשוף את המעורבים
בהן
להאשמות בפשעי מלחמה חמורים.
3.
המשך ההפיכה
המשטרית ופגיעה
בקורבנות ה-
7/10
:
הצעת החוק עוקפת את כל מנגנוני
המשפט
במדינה – יחידות החקירה ,הפרקליטות ובתי המשפט -
ומקימה מוסדות חקירה ושיפוט חלופיים ,
בניגוד
לעמדת גורמי המקצוע
ולתוצרי עבודתה
של הוועדה
שמונתה לנושא .בכך ,
היא מקעקעת את
סמכותם
של גורמים אלה ,ומציגה אותם כבלתי רלוונטיים .
ההתיימרות
לפעול למען קורבנות ה-
7/10
וניצול
הרגשות הציבוריים העזים
בנושא זה לקידום מהלכי
ההפיכה
המשטרית ,הוא ציני במיוחד ,שכן הצעת החוק
פוגעת
קודם כל בקבוצה זו :למעשה ,דווקא מניעת הליך
הוגן
מהנאשמים – תתדלק טענות של מכחישי הטבח ומתנגדי ישראל ,ותפגע באפשרות להגיע לחקר האמת.
4.
פגיעה קשה
ביחסי
החוץ של
מדינת ישראל :הצעת החוק צפויה להסב נזק חמור ליחסי החוץ של
ישראל
ולפגוע במעמדה בזירה הבינלאומית .הקמת מנגנון חוץ-שיפוטי ולא עצמאי
תערער
את התדמית
של
ישראל כמדינה דמוקרטית השומרת על שלטון החוק והפרדת רשויות ,ותעורר ביקורת חריפה
מצד
מדינות
ידידותיות וארגונים בינלאומיים .
בנוסף ,
שלילת
האפשרות לקיום
משפט
צדק אמיתי במסגרת
מערכת משפט עצמאית תיחשב
לפגם
בהליך
המקומי ,מה שעלול להוביל לעיכוב או לביטול של הליכים בבתי דין של מדינות אחרות וכן טריבונלים
בינלאומיים ,
שאליהם פנו חלק
מקורבנות הפשעים ,ולפגוע
באינטרסים המדיניים והמשפטיים של ישראל .
סיכום והמלצות
⇦
הצעת החוק פוגעת בזכויות אדם ,בשלטון החוק ובמעמדה הבינלאומי של ישראל ,תוך עקיפת
גורמי
האכיפה והמערכת השיפוטית .היא מציעה מנגנון
מנותק מהמשפט האזרחי ,באופן
שמערער את אמון
הציבור ופוגע בלגיטימציה של ההליך המשפטי .החוק
עלול להסב נזק תדמיתי
חמור לישראל
ולפגוע
בתקפות ההליך המקומי מול גורמים בינלאומיים .דווקא שמירה על
המערכת המשפטית הקיימת
תבטיח
משפט צדק לנפגעי
7/10
ותחזק את מעמד ישראל בזירה הבינלאומית .מכל הסיבות האלה ,יש
להתנגד
להצעת החוק המסוכנת
וחסרת התקדים הזאת ,ולא לקדמה לקריאה ראשונה.
⇦
בנוסף ,ועדת
השרים התנתה את
קידום ההצעה "
בכפוף לכך שהמשך
הליכי החקיקה יקודם
בהסכמת
שר
המשפטים
ומשרדי החוץ ,הביטחון ,האוצר ,
ראש הממשלה והביטחון הלאומי ובתיאום עם
משרד
המשפטים ."
6 משכך ,יש לעמוד על כך שכלל הגורמים האלה יופיעו בפני הוועדה
ויביעו בפומבי את
עמדתם
המקצועית והמלאה בנוגע
לשלכות של
קידום החוק
על כל ההיבטים שנידונו לעיל ,בטרם
קידום
החוק .
⇦
לכל הפחות ,יש לעמוד על כך שהאפשרות להטיל עונש מוות תי בב הדין המיוחדים תוסר מהצעת החוק .
כאמור לעיל ,השילוב של משפטי ראווה פוליטיים וסטייה חמורה מסדרי הדין וכללי הראיות המקובלים ,
יחד
עם תוצאה בלתי-הפיכה של הטלת
עונש
מוות –
ייתפס כבלתי לגיטימי באופן קיצוני ,ויחשוף
את
כל
המעורבים בדבר להאשמות כבדות-משקל בדבר ביצוע פשעי מלחמה.
6 מתוך דברי ח"כ מאי גולן בשם הממשלה ,דיון בטרם ההצבעה
הטרומית במליאה ,
28.5.2025
.זמין
בקישור :
https://main.knesset.gov.il/apps/smartprotocol/session/2231740/4308023