הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2235028 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת עמית הלוי ______________________________________________ פ/6238/25 הצעת חוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025 דברי הסבר במצב החוקי במדינת ישראל אין הסדרה של יחס המדינה ורשויותיה ל"מדינת אויב" ו"מדינה עוינת". אין הליך הקובע באופן סדור וגלוי מי הן מדינות אויב ומדינות עוינות, ומהן ההשלכות של קביעה זו. ההכרה במדינה כ"מדינת אויב" מתבצעת נכון להיום באמצעים עקיפים, חלקיים ובלתי עקביים, כמו בחקיקה פלילית, בתקנות שעת חירום, בפקודת המסחר עם האויב ובחקיקה ייעודית כדוגמת חוק האזרחות, התשי"ב–1952, וחוק הכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. הסדרים אלו אינם מספקים מסגרת כוללת, אינם קוהרנטיים ולעיתים מבוססים על חקיקה מנדטורית ישנה או על הכרעות מינהליות נקודתיות. כך למשל, פקודת המסחר עם האויב קובעת הגבלות כלכליות שונות אך אינה קובעת הליך הכרזה ברור, ואילו חוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), מגדיר "אויב" במובנים כלליים, ללא הפנייה לרשימה מעודכנת ומוכרזת. באופן דומה, חוק-יסוד: הכנסת, מתייחס ל"מדינת אויב" לעניין פסילת מועמדים לכנסת – אך אינו מבהיר מהי רשימת המדינות שנחשבות לאויבות. התוצאה היא חוסר ודאות חוקית הפותח פתח לפרשנויות סותרות והיעדר מדיניות אחידה כלפי מדינות וגופים הפועלים באיבה כלפי מדינת ישראל. בנוסף, בצד הגדרת היחס ל"מדינת אויב" הפועלת באופן ישיר או עקיף לשם פגיעה צבאית במדינת ישראל, יש הכרח להגדיר גם את היחס ל"מדינה עוינת", כזו התומכת תמיכה מדינית, תרבותית או כלכלית בישויות מדיניות ובארגוני טרור הפוגעים במדינת ישראל. הגדרה זו מחייבת הסדרת כלים שונים לטיפול במדינות כאלו לאור האינטרס הלאומי ושיקולי מדיניות חוץ וביטחון. בהיעדר חקיקה ראשית מלאה, ההסדרים הקיימים אינם מספקים מענה מספק לתופעות רבות המהוות מסווה לפעילות עוינת נגד ישראל כמו מימון ישיר ועקיף של טרור, תמיכה בפעילות אינטלקטואלית ותקשורתית עוינת מצד מדינות שלישיות, פעילות מסחרית של חברות בבעלות גופים עוינים או חדירה של נתיני מדינות אויב לישראל וקבלת מעמד בה ועוד. מדינת ישראל ניצבת בחזית של מלחמה גלובאלית מול הג'יהאד העולמי המשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו לשם יישום מטרותיו ובראשן השמדת מדינת ישראל. מלחמה זו מתאפיינת בתמיכה של מדינות שונות המשתפות פעולה עם אויבי ישראל והעולם החופשי. הן מהוות תשתית של תמיכה מדינית תרבותית וכלכלית באויבי ישראל. אסור למדינת ישראל להדחיק או לעצום עין מול תופעות אלו ועליה להשתמש בכל המנופים העומדים לרשותה על מנת לסמן את הגבול המוסרי שהעובר אותו מגדיר את עצמו כאויב או כעוין לישראל. לו הייתה מדינת ישראל מגדירה מדינות דוגמת קטאר כמדינה אויבת או עוינת לפני עשרות שנים ומפעילה את כל הכלים שברשותה, ניתן היה למזער את ההשפעה של מעצמת הטרור הזו ואת הנזקים העצומים של הזרועות התקשורתיות והאינטלקטואליות שהיא מפעילה בכל רחבי הגלובוס. לפיכך, מוצע לקבוע הסדר חקיקתי מקיף אשר יגדיר מהן מדינות אויב ומדינות עוינות ויקבע את יחסה של מדינת ישראל והרשויות השונות שבה אליהן. מוצע לקבוע כי מדינה תוכרז כ"מדינת אויב" אם היא מקיימת מצב מלחמה עם ישראל, מכריזה על כוונה ממשית להילחם בישראל או מאפשרת ביודעין פעולות איבה צבאיות או טרור משטחה. כן יוסמך ראש הממשלה, באישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להכריז על מדינה כמדינת אויב גם אם אינה עונה על הקריטריונים הטכניים, במקרים חריגים על פי שיקול דעתו. עוד מוצע לקבוע כי מדינה תיחשב כ"מדינה עוינת" אם היא תומכת, במישרין או בעקיפין, במדינת אויב או בארגון טרור, לרבות סיוע לוגיסטי, כלכלי, מדיני, תרבותי או מודיעיני. תוגדר גם רשימת נתינים עוינים ועסקים עוינים, וכן ייקבעו כללים ברורים ליחסי סחר ומסחר עמם. מוצע לקבוע כי ייאסרו סחר, העברת כספים, התקשרויות עסקיות והענקת אזרחות או רישיון שהייה לנתין אויב, וכי תתוקן ההגדרה של "אויב" בחוק העונשין כך שתתאים להגדרות חוק זה ולמציאות הביטחונית המתעדכנת. עוד מוצע לתקן את סעיף 114 לחוק העונשין כך שיקבע עבירה חמורה בגין מגע עם סוכן אויב וסוכן עוין, לרבות מי שפועל מטעם מדינה עוינת או ארגון מחבלים תוך הרחבת סמכות ראש הממשלה להחיל את הוראות החוק המוצע גם על מדינה עוינת שדינה כדין מדינת אויב. כן מוצע לתקן את חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, ולהבהיר כי לעניין שלילת החסינות בשל תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב, תחול ההגדרה של "מדינת אויב" כמשמעותה בחוק המוצע. לבסוף, מוצע לקבוע כי במקרים חריגים ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפטור מהוראות החוק המוצע נתין אויב או עסק אויב, אם נוכח כי אותו גורם פעל לקידום אינטרס מובהק של מדינת ישראל. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ה' בחשוון התשפ"ו (27.10.2025) מטרה 1. מטרת חוק זה היא להגדיר את יחסה של מדינת ישראל אל מדינות אויב ומדינות עוינות. מטרת חוק זה היא להגדיר את יחסה של מדינת ישראל אל מדינות אויב ומדינות עוינות. מטרת חוק זה היא להגדיר את יחסה של מדינת ישראל אל מדינות אויב ומדינות עוינות. מטרת חוק זה היא להגדיר את יחסה של מדינת ישראל אל מדינות אויב ומדינות עוינות. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי" – כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א–2001; "ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי" – כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א–2001; "ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי" – כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א–2001; "ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי" – כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א–2001; "מדינה" – לרבות ישות מדינית בעלת סדרי שלטון ומנהל; "מדינה" – לרבות ישות מדינית בעלת סדרי שלטון ומנהל; "מדינה" – לרבות ישות מדינית בעלת סדרי שלטון ומנהל; "מדינה" – לרבות ישות מדינית בעלת סדרי שלטון ומנהל; "מדינה עוינת" – מדינה המנויה בתוספת השנייה; "מדינה עוינת" – מדינה המנויה בתוספת השנייה; "מדינה עוינת" – מדינה המנויה בתוספת השנייה; "מדינה עוינת" – מדינה המנויה בתוספת השנייה; "מדינת אויב" – מדינה המנויה בתוספת הראשונה; "מדינת אויב" – מדינה המנויה בתוספת הראשונה; "מדינת אויב" – מדינה המנויה בתוספת הראשונה; "מדינת אויב" – מדינה המנויה בתוספת הראשונה; "נתין אויב" – אדם שאינו זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י–1950 (להלן – חוק השבות) והוא אזרח מדינת אויב או התגורר במדינת אויב במשך שלושה חודשים ומעלה; "נתין אויב" – אדם שאינו זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י–1950 (להלן – חוק השבות) והוא אזרח מדינת אויב או התגורר במדינת אויב במשך שלושה חודשים ומעלה; "נתין אויב" – אדם שאינו זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י–1950 (להלן – חוק השבות) והוא אזרח מדינת אויב או התגורר במדינת אויב במשך שלושה חודשים ומעלה; "נתין אויב" – אדם שאינו זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י–1950 (להלן – חוק השבות) והוא אזרח מדינת אויב או התגורר במדינת אויב במשך שלושה חודשים ומעלה; "נתין עוין" – אדם שאינו זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות והוא אזרח מדינה עוינת או התגורר במדינה עוינת במשך שלושה חודשים ומעלה; "נתין עוין" – אדם שאינו זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות והוא אזרח מדינה עוינת או התגורר במדינה עוינת במשך שלושה חודשים ומעלה; "נתין עוין" – אדם שאינו זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות והוא אזרח מדינה עוינת או התגורר במדינה עוינת במשך שלושה חודשים ומעלה; "נתין עוין" – אדם שאינו זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות והוא אזרח מדינה עוינת או התגורר במדינה עוינת במשך שלושה חודשים ומעלה; "עסק אויב" – חברה, ארגון, התאגדות או חבר אנשים המאוגד במדינת אויב או בפיקוחה, או הנמצא בבעלותה המלאה או החלקית, או הנמצא בבעלות של נתין אויב; "עסק אויב" – חברה, ארגון, התאגדות או חבר אנשים המאוגד במדינת אויב או בפיקוחה, או הנמצא בבעלותה המלאה או החלקית, או הנמצא בבעלות של נתין אויב; "עסק אויב" – חברה, ארגון, התאגדות או חבר אנשים המאוגד במדינת אויב או בפיקוחה, או הנמצא בבעלותה המלאה או החלקית, או הנמצא בבעלות של נתין אויב; "עסק אויב" – חברה, ארגון, התאגדות או חבר אנשים המאוגד במדינת אויב או בפיקוחה, או הנמצא בבעלותה המלאה או החלקית, או הנמצא בבעלות של נתין אויב; "עסק עוין" – חברה, ארגון, התאגדות או חבר אנשים המאוגד במדינה עוינת או בפיקוחה או הנמצא בבעלותה המלאה או החלקית או הנמצא בבעלות של נתין עוין. "עסק עוין" – חברה, ארגון, התאגדות או חבר אנשים המאוגד במדינה עוינת או בפיקוחה או הנמצא בבעלותה המלאה או החלקית או הנמצא בבעלות של נתין עוין. "עסק עוין" – חברה, ארגון, התאגדות או חבר אנשים המאוגד במדינה עוינת או בפיקוחה או הנמצא בבעלותה המלאה או החלקית או הנמצא בבעלות של נתין עוין. "עסק עוין" – חברה, ארגון, התאגדות או חבר אנשים המאוגד במדינה עוינת או בפיקוחה או הנמצא בבעלותה המלאה או החלקית או הנמצא בבעלות של נתין עוין. הכרזה על מדינות אויב 3. (א) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת הראשונה, ויוסיף לרשימת מדינות האויב המנויות בה, מדינה שהתקיים בה אחד מאלה: (א) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת הראשונה, ויוסיף לרשימת מדינות האויב המנויות בה, מדינה שהתקיים בה אחד מאלה: (א) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת הראשונה, ויוסיף לרשימת מדינות האויב המנויות בה, מדינה שהתקיים בה אחד מאלה: (א) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת הראשונה, ויוסיף לרשימת מדינות האויב המנויות בה, מדינה שהתקיים בה אחד מאלה: (1) היא צד לוחם או מקיימת מצב מלחמה או פעולות איבה צבאיות כנגד מדינת ישראל; (1) היא צד לוחם או מקיימת מצב מלחמה או פעולות איבה צבאיות כנגד מדינת ישראל; (1) היא צד לוחם או מקיימת מצב מלחמה או פעולות איבה צבאיות כנגד מדינת ישראל; (2) היא הכריזה מלחמה על מדינת ישראל או הכריזה על כוונה ממשית לערוך פעולות איבה או מלחמה נגד מדינת ישראל; (2) היא הכריזה מלחמה על מדינת ישראל או הכריזה על כוונה ממשית לערוך פעולות איבה או מלחמה נגד מדינת ישראל; (2) היא הכריזה מלחמה על מדינת ישראל או הכריזה על כוונה ממשית לערוך פעולות איבה או מלחמה נגד מדינת ישראל; (3) היא מאפשרת במודע מעשי טרור או פעולות איבה צבאיות נגד מדינת ישראל משטחה הריבוני. (3) היא מאפשרת במודע מעשי טרור או פעולות איבה צבאיות נגד מדינת ישראל משטחה הריבוני. (3) היא מאפשרת במודע מעשי טרור או פעולות איבה צבאיות נגד מדינת ישראל משטחה הריבוני. (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה ולהוסיף לרשימת מדינות האויב המנויות בה מדינות נוספות, אף אם לא התקיימו בהן התנאים המפורטים בסעיף קטן (א). (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה ולהוסיף לרשימת מדינות האויב המנויות בה מדינות נוספות, אף אם לא התקיימו בהן התנאים המפורטים בסעיף קטן (א). (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה ולהוסיף לרשימת מדינות האויב המנויות בה מדינות נוספות, אף אם לא התקיימו בהן התנאים המפורטים בסעיף קטן (א). (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה ולהוסיף לרשימת מדינות האויב המנויות בה מדינות נוספות, אף אם לא התקיימו בהן התנאים המפורטים בסעיף קטן (א). (ג) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת הראשונה ויסיר מדינה מרשימת מדינות האויב המנויות בה, אם חדלו להתקיים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) או אם נכללה בה לפי הוראות סעיף קטן (ב). (ג) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת הראשונה ויסיר מדינה מרשימת מדינות האויב המנויות בה, אם חדלו להתקיים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) או אם נכללה בה לפי הוראות סעיף קטן (ב). (ג) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת הראשונה ויסיר מדינה מרשימת מדינות האויב המנויות בה, אם חדלו להתקיים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) או אם נכללה בה לפי הוראות סעיף קטן (ב). (ג) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת הראשונה ויסיר מדינה מרשימת מדינות האויב המנויות בה, אם חדלו להתקיים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) או אם נכללה בה לפי הוראות סעיף קטן (ב). הכרזה על מדינות עוינות 4. (א) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת השנייה, ויוסיף לרשימת המדינות העוינות המנויות בה, מדינה שהתקיים בה אחד מאלה: (א) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת השנייה, ויוסיף לרשימת המדינות העוינות המנויות בה, מדינה שהתקיים בה אחד מאלה: (א) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת השנייה, ויוסיף לרשימת המדינות העוינות המנויות בה, מדינה שהתקיים בה אחד מאלה: (א) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת השנייה, ויוסיף לרשימת המדינות העוינות המנויות בה, מדינה שהתקיים בה אחד מאלה: (1) היא מעניקה, במישרין או בעקיפין, תמיכה כלכלית, לוגיסטית, מודיעינית, תרבותית, חינוכית או מדינית, למדינת אויב או לארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016; (1) היא מעניקה, במישרין או בעקיפין, תמיכה כלכלית, לוגיסטית, מודיעינית, תרבותית, חינוכית או מדינית, למדינת אויב או לארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016; (1) היא מעניקה, במישרין או בעקיפין, תמיכה כלכלית, לוגיסטית, מודיעינית, תרבותית, חינוכית או מדינית, למדינת אויב או לארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016; (2) היא מעניקה, במישרין או בעקיפין, תמיכה כלכלית, לוגיסטית, מודיעינית, תרבותית, חינוכית או מדינית לפעולות צבאיות או לפעולות טרור כנגד מדינת ישראל. (2) היא מעניקה, במישרין או בעקיפין, תמיכה כלכלית, לוגיסטית, מודיעינית, תרבותית, חינוכית או מדינית לפעולות צבאיות או לפעולות טרור כנגד מדינת ישראל. (2) היא מעניקה, במישרין או בעקיפין, תמיכה כלכלית, לוגיסטית, מודיעינית, תרבותית, חינוכית או מדינית לפעולות צבאיות או לפעולות טרור כנגד מדינת ישראל. (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה ולהוסיף לרשימת המדינות העוינות המנויות בה מדינות נוספות, אף אם לא התקיימו בהן התנאים המפורטים בסעיף קטן (א). (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה ולהוסיף לרשימת המדינות העוינות המנויות בה מדינות נוספות, אף אם לא התקיימו בהן התנאים המפורטים בסעיף קטן (א). (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה ולהוסיף לרשימת המדינות העוינות המנויות בה מדינות נוספות, אף אם לא התקיימו בהן התנאים המפורטים בסעיף קטן (א). (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה ולהוסיף לרשימת המדינות העוינות המנויות בה מדינות נוספות, אף אם לא התקיימו בהן התנאים המפורטים בסעיף קטן (א). (ג) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת השנייה ויסיר מדינה מרשימת המדינות העוינות המנויות בה, אם חדלו להתקיים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) או אם נכללה בה לפי הוראות סעיף קטן (ב). (ג) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת השנייה ויסיר מדינה מרשימת המדינות העוינות המנויות בה, אם חדלו להתקיים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) או אם נכללה בה לפי הוראות סעיף קטן (ב). (ג) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת השנייה ויסיר מדינה מרשימת המדינות העוינות המנויות בה, אם חדלו להתקיים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) או אם נכללה בה לפי הוראות סעיף קטן (ב). (ג) ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ישנה, בצו, את התוספת השנייה ויסיר מדינה מרשימת המדינות העוינות המנויות בה, אם חדלו להתקיים בה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) או אם נכללה בה לפי הוראות סעיף קטן (ב). איסורי סחר 5. (א) לא יתקשר אדם בהסכם עם נתין אויב, עסק אויב או מדינת אויב, לא יסחור עמו, לא ירכוש ממנו או ימכור לו טובין ממשיים או שאינם ממשיים, מקרקעין או מטלטלין. (א) לא יתקשר אדם בהסכם עם נתין אויב, עסק אויב או מדינת אויב, לא יסחור עמו, לא ירכוש ממנו או ימכור לו טובין ממשיים או שאינם ממשיים, מקרקעין או מטלטלין. (א) לא יתקשר אדם בהסכם עם נתין אויב, עסק אויב או מדינת אויב, לא יסחור עמו, לא ירכוש ממנו או ימכור לו טובין ממשיים או שאינם ממשיים, מקרקעין או מטלטלין. (א) לא יתקשר אדם בהסכם עם נתין אויב, עסק אויב או מדינת אויב, לא יסחור עמו, לא ירכוש ממנו או ימכור לו טובין ממשיים או שאינם ממשיים, מקרקעין או מטלטלין. (ב) לא יעביר אדם כסף או שווה כסף לנתין אויב, עסק אויב או מדינת אויב, ולא יקבל מהם כסף או שווה כסף. (ב) לא יעביר אדם כסף או שווה כסף לנתין אויב, עסק אויב או מדינת אויב, ולא יקבל מהם כסף או שווה כסף. (ב) לא יעביר אדם כסף או שווה כסף לנתין אויב, עסק אויב או מדינת אויב, ולא יקבל מהם כסף או שווה כסף. (ב) לא יעביר אדם כסף או שווה כסף לנתין אויב, עסק אויב או מדינת אויב, ולא יקבל מהם כסף או שווה כסף. (ג) ראש הממשלה רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, כי לעניין סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דינה של מדינה עוינת מסוימת כדין מדינת אויב, דינו של עסק עוין מסוים כדין עסק אויב ודינו של נתין עוין מסוים כנתין אויב. (ג) ראש הממשלה רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, כי לעניין סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דינה של מדינה עוינת מסוימת כדין מדינת אויב, דינו של עסק עוין מסוים כדין עסק אויב ודינו של נתין עוין מסוים כנתין אויב. (ג) ראש הממשלה רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, כי לעניין סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דינה של מדינה עוינת מסוימת כדין מדינת אויב, דינו של עסק עוין מסוים כדין עסק אויב ודינו של נתין עוין מסוים כנתין אויב. (ג) ראש הממשלה רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, כי לעניין סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דינה של מדינה עוינת מסוימת כדין מדינת אויב, דינו של עסק עוין מסוים כדין עסק אויב ודינו של נתין עוין מסוים כנתין אויב. (ד) העובר על הוראות סעיף זה – דינו מאסר עשר שנים או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור. (ד) העובר על הוראות סעיף זה – דינו מאסר עשר שנים או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור. (ד) העובר על הוראות סעיף זה – דינו מאסר עשר שנים או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור. (ד) העובר על הוראות סעיף זה – דינו מאסר עשר שנים או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור. אישורי ישיבה ושהייה 6. (א) על אף האמור בכל דין, לרבות בסעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952 (להלן – חוק האזרחות), שר הפנים לא יעניק לנתין אויב אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952. (א) על אף האמור בכל דין, לרבות בסעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952 (להלן – חוק האזרחות), שר הפנים לא יעניק לנתין אויב אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952. (א) על אף האמור בכל דין, לרבות בסעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952 (להלן – חוק האזרחות), שר הפנים לא יעניק לנתין אויב אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952. (א) על אף האמור בכל דין, לרבות בסעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952 (להלן – חוק האזרחות), שר הפנים לא יעניק לנתין אויב אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952. (ב) שר הפנים רשאי לקבוע, בהסכמת ראש הממשלה, כי לעניין סעיף זה דין מדינה עוינת מסוימת כדין מדינת אויב. (ב) שר הפנים רשאי לקבוע, בהסכמת ראש הממשלה, כי לעניין סעיף זה דין מדינה עוינת מסוימת כדין מדינת אויב. (ב) שר הפנים רשאי לקבוע, בהסכמת ראש הממשלה, כי לעניין סעיף זה דין מדינה עוינת מסוימת כדין מדינת אויב. (ב) שר הפנים רשאי לקבוע, בהסכמת ראש הממשלה, כי לעניין סעיף זה דין מדינה עוינת מסוימת כדין מדינת אויב. חריגים 7. ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זה לא יחולו על נתין אויב מסוים או על עסק אויב מסוים, אם נוכח כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא פעל פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה, או שקביעה כאמור, הינה מעניינה המיוחד של המדינה. ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זה לא יחולו על נתין אויב מסוים או על עסק אויב מסוים, אם נוכח כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא פעל פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה, או שקביעה כאמור, הינה מעניינה המיוחד של המדינה. ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זה לא יחולו על נתין אויב מסוים או על עסק אויב מסוים, אם נוכח כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא פעל פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה, או שקביעה כאמור, הינה מעניינה המיוחד של המדינה. ראש הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זה לא יחולו על נתין אויב מסוים או על עסק אויב מסוים, אם נוכח כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא פעל פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה, או שקביעה כאמור, הינה מעניינה המיוחד של המדינה. ביצוע ותקנות 8. ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. תיקון חוק העונשין 9. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – (1) בסעיף 91, בהגדרה "אויב", לפני "מי שהוא צד" יבוא "מדינת אויב כהגדרתה בחוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025, מדינה עוינת כהגדרתה בחוק האמור שראש הממשלה קבע לגביה שדינה כדין מדינת אויב לפי סעיף 5(ג) לאותו החוק, וכן;"; (1) בסעיף 91, בהגדרה "אויב", לפני "מי שהוא צד" יבוא "מדינת אויב כהגדרתה בחוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025, מדינה עוינת כהגדרתה בחוק האמור שראש הממשלה קבע לגביה שדינה כדין מדינת אויב לפי סעיף 5(ג) לאותו החוק, וכן;"; (1) בסעיף 91, בהגדרה "אויב", לפני "מי שהוא צד" יבוא "מדינת אויב כהגדרתה בחוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025, מדינה עוינת כהגדרתה בחוק האמור שראש הממשלה קבע לגביה שדינה כדין מדינת אויב לפי סעיף 5(ג) לאותו החוק, וכן;"; (1) בסעיף 91, בהגדרה "אויב", לפני "מי שהוא צד" יבוא "מדינת אויב כהגדרתה בחוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025, מדינה עוינת כהגדרתה בחוק האמור שראש הממשלה קבע לגביה שדינה כדין מדינת אויב לפי סעיף 5(ג) לאותו החוק, וכן;"; (2) בסעיף 114 – (2) בסעיף 114 – (2) בסעיף 114 – (2) בסעיף 114 – (א) בכותרת השוליים, אחרי "מגע עם" יבוא "סוכן אויב, סוכן עוין או"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "מגע עם" יבוא "סוכן אויב, סוכן עוין או"; (א) בכותרת השוליים, אחרי "מגע עם" יבוא "סוכן אויב, סוכן עוין או"; (ב) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ואם קיים ביודעין מגע עם סוכן אויב או סוכן עוין ואין לו הסבר לכך, דינו מאסר עשרים שנים"; (ב) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ואם קיים ביודעין מגע עם סוכן אויב או סוכן עוין ואין לו הסבר לכך, דינו מאסר עשרים שנים"; (ב) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ואם קיים ביודעין מגע עם סוכן אויב או סוכן עוין ואין לו הסבר לכך, דינו מאסר עשרים שנים"; (ג) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "סוכן חוץ" יבוא "סוכן אויב, סוכן עוין או סוכן חוץ" ובסופו יבוא "לפי העניין"; (ג) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "סוכן חוץ" יבוא "סוכן אויב, סוכן עוין או סוכן חוץ" ובסופו יבוא "לפי העניין"; (ג) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "סוכן חוץ" יבוא "סוכן אויב, סוכן עוין או סוכן חוץ" ובסופו יבוא "לפי העניין"; (ד) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: (ד) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: (ד) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג) בסעיף זה – "(ג) בסעיף זה – "סוכן אויב" –  מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת אויב או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו; "סוכן חוץ" – מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינה או למענה, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל; "סוכן עוין" –  מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינה עוינת כהגדרתה בחוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025 באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל."; (ה) בסעיף קטן (ד), אחרי "לא יורשע אדם" יבוא "במגע עם סוכן חוץ". (ה) בסעיף קטן (ד), אחרי "לא יורשע אדם" יבוא "במגע עם סוכן חוץ". (ה) בסעיף קטן (ד), אחרי "לא יורשע אדם" יבוא "במגע עם סוכן חוץ". תיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם 10. בחוק חסינות לחברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 1(א1)(4), אחרי "מדינת אויב" יבוא "כהגדרתה בחוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025". בחוק חסינות לחברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 1(א1)(4), אחרי "מדינת אויב" יבוא "כהגדרתה בחוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025". בחוק חסינות לחברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 1(א1)(4), אחרי "מדינת אויב" יבוא "כהגדרתה בחוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025". בחוק חסינות לחברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 1(א1)(4), אחרי "מדינת אויב" יבוא "כהגדרתה בחוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025". תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה (ההגדרה "מדינת איוב" בסעיף 1 וסעיף 3) (ההגדרה "מדינת איוב" בסעיף 1 וסעיף 3) (ההגדרה "מדינת איוב" בסעיף 1 וסעיף 3) (ההגדרה "מדינת איוב" בסעיף 1 וסעיף 3) איראן, עיראק, סוריה, תימן, הרשות הפלסטינית. איראן, עיראק, סוריה, תימן, הרשות הפלסטינית. איראן, עיראק, סוריה, תימן, הרשות הפלסטינית. איראן, עיראק, סוריה, תימן, הרשות הפלסטינית. תוספת שניה תוספת שניה תוספת שניה תוספת שניה (הגדרה "מדינה עוינת" בסעיף 1 וסעיף 4) (הגדרה "מדינה עוינת" בסעיף 1 וסעיף 4) (הגדרה "מדינה עוינת" בסעיף 1 וסעיף 4) (הגדרה "מדינה עוינת" בסעיף 1 וסעיף 4) קטאר, טורקיה, לוב. קטאר, טורקיה, לוב. קטאר, טורקיה, לוב. קטאר, טורקיה, לוב.