חומר רקע
"
"בית המשפט הצבאי המיוחד לשיפוט פשעים נגד העם היהודי, אזרחי ישראל והאנושות1
1 ב נובמבר
2023
זי 'בחשוון
תשפ"ד
1.
בתאריך7.10.23
ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, תקפו את מדינת ישראל. בתקיפה זו פלשו
אלפי מחבלים לשטחה הריבוני של מדינת ישראל, רצחו באכזריות ובמעשי זוועה
כ-
1,500
אנשים, לרבות
אזרחים, וביניהם נשים, ילדים ותינוקות. הטרוריסטים התעללו בגופות, ערפו ראשים וראשי תינוקות, שרפו
אנשים ותינוקות חיים, אנסו נשים באכזריות ועשו מעשי זוועה רבים שלא נראו מאז שואת יהוד
י
,אירופה. בנוסף
הטרוריסטים חטפו לרצועת עזה
כ -
240
אנשים (לרבות אזרחים בהם קשישים, נשים, ילדים ותינוקות (חלקם
חולים מאוד) ופצעו מעל4,000
אזרחים חל.קם במצב קשה ואנוש
מעת החלה ההתקפה נורו אלפי טילים ופגזים
.לערי ישראל
בעקבות התקיפה הנ"ל-
שכללה פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעי השמדת עם-
כבר
באותו היום הכריזה ממשלת ישראל מלחמה נגד ארגוני החמאס והג'יה
א
ד האסלאמי הפלסטיני ע
"פ
סעיף40
.לחוק יסוד: הממשלה
2.
.במהלך מתקפה זו נתפסו מחבלים רבים שיש כעת להעמידם לדין
בנוסף יתכן
שלאחר השתלטות כוחות צה"ל
על רצועת עזה, למספר הרב של המחבלים שכבר נתפסו, יתווסף מספר רב של מחבלים שיתפסו ויתברר שהם
השתתפו במתקפת הטרור וברחו לרצועת עזה או שהיו חלק מאלו שתכננו את מתקפת הטרור או פיקדו עליה
.מרחוק, שגם הם יעמדו לדין על מעשיהם במתקפת הטרור2
העמדתם לדין מעוררת שאלות ביחס לסוג הערכאה
שבה ראוי שישפטו, העבירות בגינ
ן ישפטו, וכן דיני הראיות וסדרי הדין. שאלות אלו מתעוררות,
שכן אין ספק
שמדובר לא רק
בעבירות חמורות, שכחברה אנו נתקלים בהן מעת לעת , אלא גם
במעש
י
הטרור
מהסוג החמור
ביותר בהיסטוריה האנושית, ובמעשי הזוועה ה נוראיים ביותר שנעשו כלפי העם היהודי מאז השואה. היבט זה
מחייב חשיבה מיוחדת לגבי סוג הערכאה, שיביא לידי ביטוי את מיוחדות
הזוועות שנעשו , בדומה למעשי טבח
המוניים שנעשו .בהיסטוריה של מאה השנים האחרונות בבחירת הערכאה יש לקחת בחשבון שמדובר במקרים
בהם אין להתייחס רק
לעבריינים עצמם, כך שהבחינה תהיה כל אחד בפני עצמו,
אלא גם לאחריות הקבוצתית
.שיש לכל אחד מהם
ע ל כך יש להוסיף
כי לעת הזאת, על פי הידוע לנו, מדובר במספר ר
ב של מחבלים של בתי
המשפט ב מערכת האזרחית יהיה קושי לקיים עבורם משפטים בטווח זמן סביר, ולכן מת חייבת התייחסות
.מיוחדת גם מהיבט זה לסוג הערכאה המתאימה
3.
שפיטת הנאשמים עלולה ליצור מספר קשיים ראייתיים, שמחייבים התייחסות מיוחדת,, בין היתר
מהסיבות
הבאות:
1
. לאור ,הקשיים באיסוף ראיות בזירת לחימה ,שריפת קורבנות
ו
הצורך לטפל ב
כ-
1,500
גופות
,במקביל נוצרה מורכבות לבצע הליכי מיצוי ראיות פורנזיים
שגרת ים י,
כפי שנעשה
במעשי רצח .
3 2
. מיעוט
עדויות
לאור הע
ו
בדה שהניצולים הסתתרו כדי להגן על חייהם.
,בנוסף לאור מספר
הנאשמים שהשתתפו
במעשים אלה ישנו צורך ל
התא
ים גם את
.סדרי הדין
4.
,מעשי הזוועות מחייבים להתייחס גם לסוג העבירות בהם הם יאשמו ,לרבות דיני השותפות לעבירה מעבר
.לעבירות הרצח והתקיפה השגרתיות אין לנו ספק כי דיני העונשין הרגילים
ם אינ כלי מ ספק לטיפול בייחודיות
.של היקף מעשי הזוועה, עצמתם והמספר הרב של המשתתפים בהם זאת, בצד ההכרה כי הוראות החוק בדבר
1
חוות דעת זו היא בהמשך לחוות הדעת של""מכון בגין למשפט וציונות
בנושא זה
מתאריכים
11.10.23
,
27.10.23
.
2
למקרים ראשוניים, ראו: אבישי גרינצייג "מחבלים שהשתתפו בטבח-
,"נתפסו בעזה ונלקחו בשבי לישראל
כאן (
6.11.23
.)
3
:ראו "שילה פריד, "זירת רצח זה לא דבר זר לנו, אבל היה פה משהו אחר לגמרי
דיוקן ,
מקור ראשון (
3.11.23
); רונן ברגמן "מחדל העדויות
,"והראיות שיקשה על הבאת הסדיסטים לדין בינלאומי
Ynet
(
6.11.23
.)
2
מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-
1950, עשויות לתת מענה חלקי למורכבות שהצגנו לעיל , ואף להביע
את המיוחדות של חומרת המעשים .
5.
לפיכך, נראה כי שפיטת המספר הגדול של הטרוריסטים במערכת בתי המשפט האזרחית לא תבטא את
המיוחדות של מעשי הזוועה, לא תהיה יעילה מבחינת מספר הנאשמים, לא תאפשר התחשבות בקשיים הקיימים
,מבחינת דיני הראיות וסדרי הדין כאמור לעיל. לאור זאת נבקש להציע את המודל המשפטי הראוי להעמדת
המחבלים לדין תוך התייחס
ות
.לסוגיות המרכזיות הנגזרות ממנו
6.
ה:ערכאה שיפוט של המשתתפים ב
מתקפת הטרור, שגררה את ישראל למלחמה, מתאים לבית משפט צבאי ,
שיוצר את ה
אמירה המתאימה,
לפיה מדובר באירוע בעל אופי טרוריסטי מאורגן.
מוסד כזה כבר מוכר אצלנו
ב ,)תקנות ההגנה (שעת חירום1945
. עם מספר התאמות חקיקתיות
הוא
לדעתנו
הפ ורום
ה
מתאים.
7.
בהתאם לתקנות ההגנה לשעת חירום,
הרמטכ"ל רשאי לכונן
"בתי-
משפט צבאיים שימצאם נחוצים לצרכיהן
של התקנות האלה ."
4
מכוחן של תקנות ההגנה לשעת חירום אכן פעל בית
ה
משפט הצבאי בלוד
עד שנת2000
.
בית משפט צבאי זה דן
בנאשמים ב
פעילות נגד ביטחון מדינת ישראל , והיה חלק
מיחידת בתי הדין הצבאיים .
ב בית המשפט הצבאי בלוד התנהלו בין השאר משפטם של הטרוריסט היפני קוזו אוקמוטו שביצע טבח בנתב"ג,
5
כן נדונו
משפטם של מחבלי "אוטובוס הדמים ,"
6 משפטם של מ
חבלי
פיגוע"
מקרר התופת בכיכר ציון ,"
7
וכן
מקרה נוסף שבו נשפטו שני אנשי פת"ח למאסר עולם בגין חדירה לארץ במטרה לבצע פעילות טרור, ובחבלה
במסילת הרכבת בקו לוד-חיפה .יב
ת המשפט הצבאי אף פסק בכמה מקרים גזרי דין מוות, ש
הומרו
לאחר מכן
למאסרי עולם.
8
בערכאה זו.פסק הדין חייב להתקבל פה אחד9
בעבירות הרלוונטיות שקיימות בתקנות ההגנה
לשעת חירום .ישנה סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט הצבאי10
8.
כדי לבטא את המיוחדות של פשעי אוקטובר2023
, ולאור הצורך לעשות מספר התאמות חקיקתיות,
נראה כי
יש לחוקק חוק שירחיב ויעדכן מספר סמכויות
בתקנות ההגנה לשעת חירום,
שיסדירו את "בית המשפט הצבאי
המיוחד ל
שיפוט פשעים נגד העם היהודי, אזרחי ישראל והאנושות"
)"(להלן: בית המשפט הצבאי המיוחד .
9.
החשיבות של הקמת בית משפט צבאי מיוחד נלמדת מהה י
סטוריה כמפורט להלן בקצירת האומר.
לאחר מלחמת
העולם השנייה הקימו בעלות הברית בתי דין צבאיים בינלאומיים (ה -
IMT, International Military
Tribunals
) שהוקמו בנירנברג ובטוקיו, ובהם נשפטו רק מספר קטן של פושעי מלחמה שמילאו תפקידים
.מיוחדים במכונת ההשמדה11 לאחר שבתי המשפט האלה סיימו את תפקידם ב-
1946
,
הקימו בעלות הברית בתי
דין משלהן בשטחי החסות הגרמניים של כל אחת מהן, שבהן שפטו פושעים נאצים נוספים. הפעיל מכולם היה
הטריבונל הצבאי האמריקאי שמקום מושבו היה בנירנברג (ה-
Nuremberg Military Tribunal
) והוא פעל עד
1949
. התוכנית המקורית של התובע שם הייתה להעמיד לדין בין2,000
ל-
20,000
נאצים. בפועל הועמדו לדין
4
סעיף12
ל ,)תקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
5
כתוצאה מהטבח נהרגו24
אנשים ונפצעו78. ארבעה מהפצועים נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם.
למרות שבית המשפט יכול היה להטיל גזר דין
,מוות
בסופו של דבר החליט
ה
הממשלה שהתביעה לא תבקש להטיל גזר דין מוות, ולכן נגזרו על קוזו אוקמוטו
שלושה מאסרי עולם ועוד עשר
שנים. בנימוקי פסק הדין קבעו השופטים שלנוכח חומרת מעשיו היה ראוי להטיל על אוקמוטו גזר דין מוות, אך הוחלט שלא להטיל את העונש
.האמור נוכח עמדת התביעה
קוזו אוקמוטו ריצה כ-
13
שנות מאסר בלבד ושוחרר מן הכלא ב-
21
במאי1985
,
,כאחד ממשוחררי עסקת ג'יבריל
ראו "
הטבח בנמל התעופה לוד
)(נתב"ג" ארכיון
,המדינה הטבח בנמל התעופה לוד (נתב"ג(archives.gov.il)
.
6 הפ יגוע בוצע
בתאריך11.3.78
,, בכביש החוף ובו נרצחו35
ישראלים, מתוכם9
ילדים, ונפצעו71
.
7
הפיגוע התרחש בתאריך4.7.75
, בכיכר ציון
בירושלים, שבו נרצחו15
אנשים
ו-
60
נ פצע .ו
8
,י. רנדור, פסק דין מוות ראשון
דבר( ,
11.4.56
); שאול הון "הומתק דין מוות של3
"פדאין: הרמטכ"ל החליף את עונשם למאסר עולם מעריב
(
2.5.57
). כן ראו: ירון אונגר "עונש המוות–
"רקע תיאורטי וסקירה משווה32
הלשכה המשפטית של
ה כנסת(
25.11.13
.)
9
סעיף31
ל ,)תקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
10
סעיף57
(2) ל ,)תקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
11
השופטים בהליכים אלה היו מטעם ארה"ב-
היועץ המשפטי לשעבר שכיהן תחת הנשיא רוזוולט, ומטעם בריטניה-
שופט שהיה בעבר זקן
השופטים (ה-
Lord Chief Justice
.) בבית הלורדים
3
בביהמ"ש הזה177
גרמנים, בהם תעשיינים, אנשי צבא, פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי משטרה שנשפטו ב-
12
.הליכים קבוצתיים והיו ביניהם גם כאלה שנשפטו לגזר דין מוות12
10
. ב
נוסף בארה"ב קיימים ה-
Military Commissions
שפעלו
מאז המרד של המושבות האמריקאיות נגד אנגליה;
בעת מלחמת האזרחים;
לאחר התקפת הטרור של אל ק
א
עידה על ארצות הברית ב
תאריך
11.9.2001
,
מכוח צו
של הנשיא ג'ורג' בוש מיום13.11.2001
שניתן מכוח ה-
Military Commissions Act
;
13
ולאחרונה בשנת2015
.
14
החוק מסמיך את נשיא ארצות הברית להקיםmilitary commissions
,
והוא מגדיר את מי ניתן להעמיד לדין
בפני בית הדין הצבאי הזה ואת רשימת העבירות. להבדיל מבתי הדין הצבאיים הרגילים בהם נשפטים חיילים
אמריקאים, בבתי המשפט הצבאיים האלה נשפטים אויביה של ארצות הברית, בין שהם לוחמים חוקיים ובין
שהם לוחמים לא חוקיים. השופטים הם שופ.טים צבאיים
11
. בית המשפט הצבאי שהוקם ב שנת2001, בעקבות מעשה הטרור של ה-
11
בספטמבר על אדמת ארה"ב, הוא
המתאים ביותר לשמש דוגמה בעת ההקמה של בית המשפט הצבאי המיוחד למתקפת הטרור בישראל. בסעיף
1
,(ה) של הצו הנשיאותי הודגש כי "מטרת הקמתו של בית המשפט היא להגן על ארצות הברית ועל אזרחיה
ולצורך ניהול אפקטיבי של הפעולות הצבאיות ומניעת התקפות טרור, יש צורך לעצור(detain)
את האנשים
עליהם חלה סמכות השיפוט של בית הדין הצבאי, וכאשר יועמדו למשפט הם יישפטו על הפרת דיני המלחמה וכל
החוקים הרלוונטיים האחרים שעליהם מתפרסת סמכות בתי הדין הצבאיי"ם.
סעיף1
(ו) קובע כי "בהינתן
הסכנה לביטחון ארצות הברית ואופיו של הטרור הבינלאומי... אין זה מעשי להחיל את עקרונות המשפט ודיני
הראיות המשמשים בדרך כלל בהליכים פליליים בבתי המשפט בארצות הברית". בסעיף4
נאמר כי מי שנשפט
על פי הצו הנשיאותי, יישפט בידי בית הדין הצב אי על כל העבירות שעליהן חלה סמכות השיפוט של בית הדין
הצבאי,
.שאותן נטען שהוא ביצע והעונש שייגזר עליו יהיה בהתאם לדין החל, לרבות מאסר עולם או מוות15
כמפורט ב-
DoD [Department of Defense] Law of War Manual
(
" :להלן
המדריך האמריקאי"
), מותר
למדינה, במסגרת תקנות שעת חירום, להקים בתי משפט מיוחדים(
דוגמת ה-
military commission
שהוקם
בארה"ב בעקבות אירועי11
בספטמבר2001
)
שידונו את הלוחמים הלא חוקיים, או אנשים אחרים שביצעו
.עבירות במסגרת מלחמה שאיננה בינלאומית16
12
.
יודגש, אין הכוונה כעת להקים בית דין בינלאומי אלא הקמת בית משפט צבאי מיוחד ישראלי, שיבטא את
.ההבחנה בין עבירות חמורות שגרתיות לבין הטבח ההמוני הטראגי בעם היהודי שנעשה במתקפת הטרור
12
( :בשני דברים היה השיפוט בבית הדין הזה שונה מהליכים רגילים1)
בידי התובעים היו חומרי חקירה רבים שלא היו בידי הנאשמים וכן היו
( ;לתובעים יתרונות לוגיסטיים נוספים2)
.מרבית ההרשעות התבססו על הודאות שניתנו על ידי הנאשמים, בלא שאלה קיבלו ייעוץ מעורכי דין
מה שהביא לסיומם של ההליכים ואף לשחרורם המוקדם של חלק מהפושעים שישבו בבית הסוהר היה התחזקותה של ברית המועצות ועובדת
.היותה של גרמניה בקו הראשון מולה :על ביהמ"ש הצבאי הבינלאומי ועל בית הדין הצבאי האמריקאי, ראו בפירוטMICHAEL BAZYLER,
HOLOCAUST, GENOCIDE AND THE LAW 69-108 (Oxford University Press, 2016); GARY JONATHAN BASS, STAY THE HAND OF
VENGEANCE 147-205 (Princeton University Press, 2000).
13
Citizens in the War Against
-
Military Order of November 13, 2001, Detention, Treatment, and Trial of Certain Non
Terrorism, 66 Fed. Reg. 57831 (Nov. 16, 2001)
14
History
-
Commissions
-
Us/Military
-
https://www.mc.mil/About
,
Military Commissions History
15
יצוין כי מרבית הטרוריסטים שנעצרו בעקבות מתקפת ה-
11
בספטמבר נעצרו ללא משפט לשנים ארוכות. כמה עשרות מהם מוחזקים שם עד
.היום. בהיותם חברי ארגון טרור שהם לוחמים לא חוקיים ואינם אזרחי ארצות הברית אין להם זכות לקבל ייעוץ מעורכי דיןMemorandum
for William J. Haynes II, General Counsel, Department of Defense, from John C. Yoo, Deputy Assistant Attorney General,
Office of Legal Counsel, Re: Response to the Preliminary Report of the ABA Task Force on Treatment of Enemy Combatants
(Feb. 7, 2003) (justice.gov)
16
סעיף17.4.3
.למדריך האמריקאי
בתי משפט כאלה רשאים, בין היתר, ליצור אבחנות ביחסם לנאשמים, על בסיס אזרחותם, דוגמת ההוראה
המצויה ב-
10 U.S.C. §948b, הקובעת כי "פרק זה קובע סדרי דין לגבי השימוש ב-
military commissions
כדי לדון לוחמי אויב לא חוקיים
שאינם אזרחי ארה"ב(alien unprivileged enemy belligerents)
בגין הפרות של דיני המלחמה ועבירות נוספות של-
military commission
הסמכות לדון בהן". המדריך האמריקאי מציין את העובדה שהדיון ב-
military commission
יעיל יותר מהדיון בבתי משפט רגילים (סעיף
18.9.3.7
). עוד נאמר בו כי, ככל שמדובר בפשעי מלחמה, ניתן לשפוט גם אזרחים אמריקאים בפניmilitary commission
(סעיף18.9.3.8
( .
4
13
. הרכב השופטים ומקום מושבו:
תקנות ההגנה לשעת חירום
קובעות ש הרכב בית המשפט יכלול נשיא, שיהיה
קצין בן דרגת קצין-שדה או בן דרגה גבוהה ממנה, ומשני חברים שיהיו קצינים בעלי כתב-מינוי בדרגה כל-
.שהיא
הנשיא והחברים יתמנו בפקודה חתומה בידי הרמטכ"ל .
17
מקום המושב של בית משפט צבאי ומועדי פעילותו
יהיו לפי החלטת נשיא בית המשפט.
18
בשל ייחודיות המעשים ,המדוברים וחומרתם נראה כי יש לרענן את דרגות
הרכב השופטים הצבאיים ולקבוע כי הרכב השופטים יהיה נשיא שדרגתו אינה פחותה מדרגת
תת אלוף
ושני
שופטים נוספים שדרגתם
אינה פחותה מ .דרגת סגן אלוף19
בנוסף מוצע כי הגורם שימנה את השופטים לא יהיה
הרמטכ"ל, אלא ועדה למינוי שופטים לבית המשפט הצבאי המיוחד, שתכלול את שר המשפטים שיכהן
כ יו"ר
הועדה, שר הביטחון, חבר כנסת שתבחר הכנסת, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ושופט בית המשפט העליון
שייבחר על ידי שופטי בית המשפט העליון. השופטים ייבחרו מקרב שופטי מערכת בתי הדין של צה"ל ,
שופטי
מערכת בתי המשפט הצבאי
י ,ם באיו"ש ,ושופטים מהמערכת האזרחית שיקבלו דרגות ייצוג לרבות שופטים
ממערכות אלו שכבר פרשו. יצוין כי לשופטי מערכת בתי המשפט הצבאיים באיו"ש ישנה עדיפות לאור ניסיונם
.הרב בשפיטת הרוב המכריע של הנאשמים בעבירות טרור בנוסף מוצע כי ה כלל שקיים
ב
בתי משפט הצבאיים ,
לפיו הכרעת הדין וגזר הדין חייבים להתקבל פה
אחד
,לא יחול על בית המשפט הצבאי המיוחד
שכן משמעות
הדבר היא.שאם אין הסכמה יש זיכוי
,מאחר שהדבר מנוגד למסורת המשפטית בישראל מוצע להסדיר ב חוק
שסעיף זה לא יחול על בית המשפט הצבאי המיוחד .
14
. עבירות ודיני השותפות לעבירה:
בהתאם לתקנות ההגנה לשעת חירום קיים עונש מוות או עונש פחות מכך לכל
:מי
)(א
ירה בכל כלי-יריה על כל אדם או על כל קבוצה של בני-אדם, או לכל מקום שבני-
אדם עשויים להימצא
בו.
)(ב
זרק או
ה
ניח פצצה, רימון -
יד או חפץ מבעיר מתוך כוונה לגרום מוות או חבלה לכל אדם או נזק לכל
רכוש
)(ג נש א כל כלי-
יריה, תחמושת, פצצה, רימון-יד או חפץ נפיץ או מבעיר.
)(ד הינו
חבר
ב כל קבוצה או חבר
של בני-אדם, שחבר אחד או יותר מהם עברו, בזמן היותם חברים לקבוצה או לחבר, או עוברים עבירה על תקנות
.אלו20
קיומו של ס)"ק (ד
,חשוב ביותר, כך שגם אם לא יוכח לגבי כל אחד מהמחבלים אם ירה או זרק רימון
.עצם החברות בקבוצה, שמי מהם ירה או זרק רימון, מאפשרת להרשיע כל חבר בה על עבירות שונות נגד קיום
הסדר הציבורי קיים עונש של מאסר עולם או
עונש
.פחות מכך21
.ניתן להרשיע גם את השותפים לעבירה22
15
.
,ברם לאור הזוועות
המדוברות ראוי ש בית המשפט הצבאי המיוחד יקבל סמכות
ל דון גם בעבירות קיימות
.נוספות בית המשפט הצבאי
המיוחד ישפוט בראש ובראשונה ע"פ העבירה של הפשע השמדת עם,
בהתאם לחוק
בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-
1950
. בהתאם לסעיף1
(א) לחוק הנ"ל"השמדת עם "
פירושה
–
אחד המעשים המפורטים להלן שנעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קיבוץ לאומי, אתני, גזעי
או דתי (להלן: "קיבוץ"), באשר הוא קיבוץ כזה.
אין ספק שמטרת הטבח הייתה לרצוח כמה שיותר יהודים
באשר הם יהודים. בהקשר זה ראוי לציין כי אין צורך שהטבח יהיה בהיקפים של מאות אלפי קורבנות. כך
,למשל
מדינת ישראל הסגירה אדם לבית הדין הבינלאומי שדן במעשי הטבח ביוגוסלביה,
אדם שהיה שותף
למעשי טבח שבהם נרצחו7,475
.בני אדם, ונחשב לעבירה של השמדת עם23
מטרתו של החוק בדבר מניעתו
17
סעיף13
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
18
סעיף14
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
19
מאחר שביהמ"ש הצבאי מוסמך לפסוק עונש מוות, ראוי שהשופטים יהיו בעל
י
דרגות בכירות. לצורך השוואה, כדי לפסוק עונש מוות במערכת
בתי המשפט הצבאיים ביו"
ש, כל חברי ההרכב חייבים להיות
לפחות ב דרגת סא"
,ל ס '
165
( לצו בדבר הוראות ביטחון
נוסח משולב ( )
יהודה
והשומרון( )
'מס1651
) תש"ע-
2009
. למרות שביהמ"
,ש הצבאי יוכל לפסוק עונש מוות
חוק בתי המשפט (עבירות שע
ו
נשן מוות), תשכ"א-
1961
,
שקובע הרכב מיוחד לשיפוט של עבירות שעונשן מוות, לא יחול, שכן הוא במפורש חל רק כאשר מדובר
ב משפטים בבי ת
מש
פט מחוזי .
20
סעיף58
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
21
סעיף59
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
22
:פעולות אלו מכונות בתקנות ההגנה לשעת חירום
חיזוק ידיהם של עוברי אותן עבירות וניסיונות לעבור אותן עבירות , סעיף57
(2) ל תקנות
,)ההגנה (שעת חירום1945
.
23
לגבי נסיבות שכלולות בפשע של השמדת עם ראו: תה"ג (י-
)ם11
-
01
-
32196
'היועץ המשפטי לממשלה נ' צבטקוביץ ,(נבו1.8.11
)
;
ע"פ
6322/11
צבטקוביץ' נ' היועץ המשפטי לממשלה ,(נבו29.11.12
);
ע"פ6322/11
צבטקוביץ' נ' היועץ המשפטי לממשלה
,(נבו29.11.12
;)
דנ"פ
9240/12
צבטקוביץ נ' מדינת ישראל ,(נבו17.2.13
.) שם דובר ברצח מסיבי שנעשה בעיירה
סרברניצה , בשטחי יוגוסלביה לשעבר, שבו נרצחו
7,475
.בני אדם והתבקשה הסגרה בישראל שהתקבלה בגין העבירה של השמדת עם
5
.וענישתו של הפשע השמדת עם הינה גם גמול וגם הרתעה לעתיד24
אין ספק שמעשי מחבלי החמאס והגא"פ ואלו
,שהצטרפו אליהם עונים להגדרות אלו. המעשים נועדו לרצוח יהודים באשר הם יהודים25
והעבירות חלות על
.כל מי שהשתתף במעשים אלו
16
.
הפשע של השמדת עם
כולל
את
המעשים הבאים: "(1
)הריגת אנשים הנמנים עם הקיבוץ. (2
)
,גרימת נזק חמור
בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקיבוץ. (3) העמדת הקיבוץ בתנאי-
חיים שיש בהם כדי להביא להשמדתו
הגופנית, כולו או מקצתו. (4
)
קביעת אמצעים
שכוונתם למנוע את הילודה בקיבוץ; (5
) העברת ילדי הקיבוץ
לקיבוץ אחר בדרך כפייה".
בהתאם לסעיף2
לחוק הנ"ל העונש בגין עבירה זו הוא
מיתה (ישנם חריגים
אך הם
ל
א רלוונטיים למקרה דנא)
.
ביחס
ל
שותפים לעבירה
קובע סעיף3 (א) לחוק הנ"ל: "ה אשם באחד המעשים
המפורטים
להלן, דינו כדין האשם בהשמדת עם. ואלה המעשים( :
1
)קשר לבצע השמדת עם( ;
2
)
הסתה לבצע
השמדת עם( ;
3
)ני
סיון לבצע השמדת עם( ;
4
)
השתתפות בהשמדת עם".
היבט זה חשוב ביותר, כך שגם אם לא
.יוכח מה עשה כל אחד מהמחבלים בפועל, ניתן לגזור עונש מוות על עצם ההשתתפות בהשמדת עם
17
.
לאור הע
ו ,בדה שנעשו עבירות חמורות נוספות תוך כדי הזוועות כגון כריתת איברים ומעשי אונס מחרידים בית
המשפט הצבאי המיוחד
יוכל ל דון גם לפי העבירות המתאימות ,הקיימות בחוק העונשין
ה תשל"ז-
1997
ובחוק
,המאבק בטרור
ה תשע"ו-
2016
.
18
.
כללי:ראיות
,בהתאם לתקנות ההגנה לשעת חירום המאשימה היא התביעה הצבאית והנאשם רשאי לייצוג על
.ידי סנגור26
בבית משפט צבאי ניתן משיקולי צדק לקבל
ראיות שאינן קבילות בדרך כלל, מטעמים שירשמו , כך
שניתן
להתאים לשינויים המחויבים.
דיני הראיות שהסעיף מתייחס אליהם הם דיני,הראיות האנגליים27
שכן
מדובר בתקנות שנחקקו בתקופת המנדט הבריטי. במסגרת חוק מעדכן ייקבע כי בית המשפט הצבאי המיוחד
ישפוט לפי דיני הראיות בישראל, אך בדומה לכלל בבתי המשפט הצבאיים (וכן לכללים ב-
military
commissions
)
,, ניתן יהיה לסטות מדיני הראיות הנהוגים בישראל משיקולי צדק מטעמים שיירשמו. לכלל זה
,חשיבות רבה מאוד במיוחד לאור הקשיים
הראייתי
י ם הצפויים בשפיטת הנאשמים במתקפת הטרור כאמור
לעיל בתוך מסגרת כללי הראיות הרגילים.
19
.
:סדרי דין תקנות ההגנה לשעת חירום קובעות ביחס לבתי המשפט הצבאיים ש בכל עניין פרוצדורלי שאין לו
התייחסות בתקנות ההגנה לשעת חירום, ינקוט בית-
המשפט בהליכים שייראו לו לנכון, ככאלו שיובילו למשפט -
צדק.
28
גם לכלל זה חשיבות רבה לאור
מספר
.הנאשמים הגדול מאוד ההליכים בפני בית המשפט הצבאי הם
פומביים אלא אם סבר בית המשפט שיש לקיים את הדיון בדלתיים סגורות,
אם הדבר
י ועיל לטובת הצדק או
ביטחון
.הציבור29
.ההליכים כוללים חקירות, חקירות שכנגד וחקירות חוזרות30
ניתן לצרף כל מספר של
.נאשמים, שנאשמים בעבירות דומות ואפשר לשפטם ביחד או לחוד, בהתאם להחלטת בית המשפט31
גם לכלל
זה חשיבות רבה ביחס לנאשמים.במתקפת הטרור שנאשמים בעבירות דומות
24
ר או דברי שר המשפטים דאז רוזן בד"כ3
)(תש"י
314; ב ועז סנג'רו "על עונש המוות בכלל ועל עונש המוות בגין רצח בפעולת טרור בפרט"
עלי
משפט
'ב127
,
182
(תשס"ב). החוק מבוסס
על ה"אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם" שקיבלה עצרת האו "ם ביום9.12.48
.
25
פרופ' סנג'רו מזכיר את ה אפשרות"להשתמש בחוק זה לענישת טרוריסטים, שכן די לצורך ענישה על פיו בכוונה להשמיד קבוצה מסוימת (ראו ,
למשל, דברי חבר-
הכנסת בדר בד"כ3
)(תש"י
318
,
רשימתו של יוסף דן "להקדים מכה- למכה "
,"("ידיעות אחרונות16.6.1974); דברי ראש -
ה
ממשלה לשעבר דוד בן-
גוריון המובאים ב "ידיעות אחרונות" מיום6.1.1969
)"
.
" פרופ' סנג'רו מציין כי לשון החוק סובלת פרשנות כזו, שכן
סעיף1 (
א) לחוק בדבר מניעתו וענישתו של
הפשע השמדת עם, תש"י -
1950
מגדיר"
:השמדת עם" כך
"אחד המעשים המפורטים להלן שנעשה
,בכוונה להשמיד
השמדה גמורה או חלקית , קיבוץ לאומי, אתני, גזעי או דתי (להלן: 'קיבוץ)', באשר הוא קיבוץ כזה". עם זאת,
ספק רב בעיניו
אם אופיו המיוחד מאוד של חוק זה תואם את הסוג י יה 'של פעולות טרור, שם בעמ183
,
192
. נראה כי הספק שהעלה פרופ' סנג'רו מתאים לפיגועי
טרור מהסוג שמדינת ישראל חוותה בעבר, אך אין ספק שהרצח ההמוני במקרה דנא של
כ -
1,500
בני אדם לא מעורר כל ספק שהוא נכלל בפשע
של השמדת עם. לשם השוואה ראו המקרה שבו נרצחו7,475
בני אדם, שנחשב לעבירה של השמדת עם, פסה"ד לעיל ה"ש23
.
26
סעיף19
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
27
סעיף20
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
28
סעיף21
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
29
סעיף22
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
30
סעיף29
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
31
סעיף37
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
6
20
.
:ביצוע גזר הדין
.גזרי הדין טעונים קיום בידי הרמטכ"ל
הרמטכ"ל רשאי לקיים את גזר-הדין,
להמתיק את גזר-
ה דין לגזר דין חמור פחות, למחול עליו, לגמול יחס מיוחד,
לבטל את ההרשעה ולזכות את הנאשם או להורות על
משפט חוזר בפני אותו בית -
המשפט או בפני בית-
.משפט צבאי אחר32
נראה כי האפשרות של הרמטכ"ל להתערב
בפסיקת בית המשפט נראית די ארכאית, ולכן יש לבטלה ביחס לפסיקת בית המשפט הצבאי המיוחד, שתהא
.כפופה ממילא לערכאת ערעור
21
.
:ערעור
בהתאם לתקנות ההגנה לשעת חירום .אין ערעורים על פסקי הדין והכרעת הרמטכ"ל33
עם זאת, כאשר
בית המשפט הצבאי בלוד היה קיים, ערעור על פסקי דינו היו לבית הדין הצבאי לערעורים, ולכן מוצע שגם ביחס
לבית המשפט הצבאי המיוחד תתקיים זכות ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים. בנוסף ראוי לאמץ כלל כי ככל
ש בית
ה משפט
ה צבאי
המיוחד י
טיל עונש מוות , פסק הדין יהא נדון בערעור, אף אם הנאשם לא ערער עליו34
.
22
.
לצורך הנוחות מצ"ב ,טבלה שמשווה בין שפיטה בבית המשפט הצבאי המיוחד לשיפוט פשעים נגד העם היהודי
אזרחי ישראל והאנושות לבין שפיטה בבית משפט מחוזי וכן
מצ"ב הצעת חוק
לצורך
ההתאמות הדרושות.
ד"ר חגי ויניצקי
פרופ' טליה איינהורן
ד"ר הראל ארנון
פרופ' יוג'ין קנטורוביץ
ד"ר שאול שארף
עו"ד אברהם ישי
עו"ד רון סופר
32
סעיפים47
-
48
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
33
סעיף30
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
34
לשם השוואה ראו: סעיף156
.לצו בדבר הוראות ביטחון שחל במסגרת בתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון
7
טבלת השוואה בין שפיטה בבית המשפט הצבאי המיוחד לשיפוט פשעים נגד העם היהודי, אזרחי
ישראל והאנושות לבין שפיטה בבית משפט מחוזי
בית המשפט הצבאי המיוחד לשיפוט
פשעים נגד העם היהודי, אזרחי
ישראל
והאנושות
בית משפט מחוזי
מתן
ביטוי ל מיוחדות
ה זווע ו ת שנעשו
ב
מתקפת הטרור
מתקיים-
קיום בית משפט צבאי
הטרוריסטי
האופי
את
משקף -
המאורגן של מתקפת הטרור, וכן שמו
של בית המשפט משקף את חומרת
הפשעים
.לא מתקיים
הרכב השופטים
שופטים בעלי ניסיון בשפיטת מעשי
.טרור ניתן יהיה לקיים מספר
.הרכבים במקביל
בהתאם לחוק , כאשר קיימת אפשרות
,לעונש מוות
נדרש הרכב של שופט
בית משפט עליון, ושני ש
ו .פטי מחוזי
לא ניתן יהיה לקיים מספר הרכבים
במקביל לאור הצורך בשופט בית
.משפט עליון בכל הרכב
עבירות
עבירות בהתאם לתקנות הגנה לשעת
חרום, החוק בדבר מניעתו וענישתו
של הפשע השמדת עם, חוק המאבק
בטרור ועבירות מתאימות מחוק
,העונשין
ל ,רבות רצח, חברה חמורה
.חטיפה, עבירות מין ועבירות רכוש
החוק בדבר מניעתו וענישתו של
הפשע השמדת עם, חוק המאבק
.בטרור וחוק העונשין
שותפים לעבירה
,מעבר לדין הרגיל תחולה רחבה ביחס
לשותפים לעבירה קיימת
ב עבירה
ב
יחס לכלי-י ירי
ה, ח
ו
מרי-
נפץ
ו
רכוש
בתקנות ההגנה לשעת חירום וכן
ב חוק
בדבר מניעתו וענישתו של הפשע
.השמדת עם
,מעבר לדין הרגיל תחולה רחבה ביחס
לשותפים לעבירה קיימת ב חוק בדבר
מניעתו וענישתו של הפשע השמדת
עם
, ולכן מותנ
ית
בהרשעה ע"פ חוק
.זה
עונש מוות
קיים גם בתקנות ההגנה לש עת חרום
וגם
ב חוק בדבר מניעתו וענישתו של
.הפשע השמדת עם
קיים רק בחוק בדבר מניעתו וענישתו
של הפשע השמדת עם , ולכן מותנה
בהרשעה ע"פ חוק זה .
דיני ראיות
דיני ראיות מותאמים לשינויים
.המחויבים
דיני ראיות רגילים
סדרי דין
דין
סדרי לשינויים
מותאמים
.המחויבים
סדרי דין רגילים
8
הצעת חוק סמכויות בית
ה משפט
ה צבאי
ה
מיוחד ל שיפוט
פשעים נגד העם היהודי, אזרחי ישראל והאנושות ,
"התשפ
ד -
2023
1.
מטרה
חוק זה נועד להעניק סמכות
הק ל ים
בית משפט צבאי מיוחד
ל שיפוט פשעים נגד העם היהודי, אזרחי ישראל
)והאנושות (להלן: בית המשפט הצבאי המיוחד,
להרחיב את סמכותו של בית המשפט הצבאי המיוחד, כך שיוכל
לדון בעבירות קיימות
נוספות , לקבוע את הרכב בית המשפט הצבאי
המיוחד ולהסד י ר את זכות הערעור על בית
משפט זה .
2.
הגדרות
"בית
ה משפט
ה צבאי
ה "מיוחד-
בית משפט צבאי מיוחד לשיפוט פשעים נגד העם היהודי, אזרחי ישראל
,והאנושות שכונן בהתאם לסעיף12
לתקנות ההגנה (שעת ,)חירום1945
, אך הרמטכ"ל החליט שיש להקים בית
משפט צבאי מיוחד
.לשיפוט פשעים נגד העם היהודי, אזרחי ישראל והאנושות
""מעשה טרור-
כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, תשע"ו–
2016
.
""ועדה למינוי שופטים לבית המשפט הצבאי המיוחד –
ועדה למינוי שופטים שתכלול
את שר המשפטים שיכהן
יו כ
שב ראש הועדה, שר הביטחון, חבר כנסת שת בחר הכנסת , נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ושופט בית
.המשפט העליון שייבחר על ידי שופטי בית המשפט העליון
3.
ס
מכות
(א)
מעבר לאמור בסעי פים
15
ו -
57
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
,
בית ה משפט
ה צבאי
ה מיוחד יהיה מוסמך
לדון גם בעבירות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק זה ובלבד שהעבירות נעשו בנסיבות של מעשה טרור
.)"(להלן: העבירות
(ב)
בית המשפט הצבאי המיוחד ידון בעבירות אלו בהתאם לסדרי הדין ולדיני הראיות על פי תקנות ההגנה (שעת
,)חירום1945
.
(ג)
בית המשפט הצבאי המיוחד .יהיה מוסמך להטיל את העונשים הקבועים לצידן של העבירות
4.
הרכב בית המשפט
(א)
על האמור בסעיף13
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
,
בית
ה משפט
ה צבאי
ה מיוחד יהיה מורכב
משופטים צבאיים,
שימונו על ידי
הועדה למינוי שופטים לבית המשפט הצבאי המיוחד .
נשיא בית המשפט
יהיה קצין שדרגתו לא פחותה מדרגת
תת-אלוף
ושני שופטים נוספים שדרגתם לא פחותה מדרגת
סגן-אלוף .
(ב)
:השופטים ימונו מבין אלו
(1) שופטים צבאיים-משפטאים של בית דין צבאי מחוזי, לרבות מי שכיהנו כשופטים צבאיים-
משפטאים
של בית דין צבאי מחוזי ויצאו לקצבה או פרשו
מכהונתם.
(2)
שופטים המכהנים בבית משפט צבאי, כהגדרתו
ב תקנות שעת חירום(
יהודה והשומרון-
שיפוט בעבירות
ועזרה משפטית )התש
כ ״ז -
1967
,
,כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת לרבות מי שכיהנו בבית
משפט צבאי כאמור
ויצאו לקצבה או פרשו מכהונתם .
(3) שופטים המכהנים ב
אחד מ בתי
ה משפט על פי סעיף1 לחוק יסוד: השפיטה , לרבות שופטים שיצאו לקצבה
.או פרשו מכהונתם
5.
עדות
בסעיף20
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
"במקום המילים "החוק האנגלי" יבואו המילים "החוק הישראלי ,
במקום המילים "בשיפוט פלילי באנגליה" יבואו המילים""בשיפוט פלילי בישראל
ובמקום המילים "אף על פי
".שבאנגליה" יבואו המילים "אף על פי שבישראל
9
6.
ערעור
(א)
על אף האמור בסעיף30
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
, ערעור על בית המשפט הצבאי המיוחד יהיה
.לבית הדין הצבאי לערעורים
(ב) הוטל גזר דין מוות ב בית
ה משפט
ה צבאי המיוחד, גזר הדין יהא נדון בערעור, אף אם הנאשם לא ערער עליו.
7.
אי תחולה
סעיפים
31
,
47
-
48
לתקנו
ת
,)ההגנה (שעת חירום1945
לא יחולו ביחס לבית המשפט הצבאי המיוחד.
:תוספת ראשונה
1.
חוק
בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-
1950
.
2.
חוק המאבק בטרור, תשע"ו–
2016
.
3.
חוק העונשין, תשל"ז–
1977
: סעיפים97
,
98
,
99
,
100
,
101
,
102
,
103
,
105
,
106
,
107
,
108
,
109
,
110
,
111
,
112
,
113
,
113
,א114
,
115
,
116
,
117
,
120
,
121
,
133
,
134
,
140
,
141
,
143
,
144
,
144
,ב144
,ד144ד2
,
144ד3
,
145
,
146
,
147
,
148
,
149
,
151
,
152
,
159
,
159
,א
161
,
163
,
273
,
274
,
275
,
275
,א300
,
301
,א305
,
309
,
329
,
330
,
332
,
332
,א333
,
334
,
335
,
336
,
340
,א345
,
347
,
348
,
369
,
370
,
371
,
372
,
374
,
375
,
377
,
378
,
379
,
380
,
381
,
382
,
382
,א
383
,
402
,
403
,
404
,
405
,
406
,
407
,
408
,
409
,
410
,
411
,
412
,
413
,
413
,ה448
,
452
,
453
,
454
,
456
,
497
,
498
,
499
.
דברי הסבר
בתאריך7.10.23
ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, תקפו את מדינת ישראל. בתקיפה זו פלשו אלפי
מחבלים לשטחה הריבוני של מדינת ישראל, רצחו באכזריות ובמעשי זוועה כ -
1,500
אנשים, לרבות אזרחים, וביניהם
נשים, ילדים ותינוקות. הטרוריסטים התעללו בגופות, ערפו ראשים וראשי תינוקות, שרפו אנשים ותינוקות חיים, אנסו
נשים באכזריות ועשו מעשי זוועה רבים שלא נראו מאז שואת יהודי אירופה. בנוסף, הטרוריסטים חטפו לרצועת עזה כ-
240
אנשים (לרבו ת אזרחים בהם קשישים, נשים, ילדים ותינוקות (חלקם חולים מאוד) ופצעו מעל4,000
אזרחים ח לקם
,במצב קשה ואנוש. מעשים אלו כללו פשעי מלחמה
פשעי השמדת עם, בראש ובראשונה נגד העם היהודי ו פשעים נגד
.האנושות
,חומרתם של אירועים המוניים אלו ,קיומו של אירוע בעל אופי טרוריסטי מאורגן מספר
הנאשמים
והצורך להחיל על
שפיטת הנאשמים דיני ראיות וסדרי דין שמותאמים למקרים אלו, מצריכ
ים
להקים בית משפט צבאי על פי תקנות ההגנה
,)(שעת חרום1945
. בית משפט צבאי הת קיים מקום המדינה ועד שנת2000
,, שבו נשפטו בין היתר הטרוריסט היפני קוזו
,אוקמוטו שביצע טבח בנתב"ג מחבלי הפיגוע ב"אוטובוס הדמים "וכן מ
חבלי
פיגוע"
מקרר התופת בכיכר ציון"
,. עם זאת
מעשי טרור המוניים אלו והזוועות
שבוצעו
,במסגרתם מחייבים הקמת בית משפט צבאי
מיוחד לשיפוט פשעי
השמדת
עם
,נגד העם היהודי
שהזוועות כוונ
ו בראש ובראשונה כלפי
ו
, אך גם נגד אחרים
(בזוועות אלו נרצחו ונחטפו גם אזרחי
ישראל שאינם יהודים, עובדים זרים
, אזרחים זרים ואף תיירים ,)
שיוכל לשפוט גם בעבירות קיימות נוספות מעבר לאלו
,)שמצויות בתקנות ההגנה (שעת חירום1945
. בנוסף נדרש להסדיר את הרכב השופטים שידון בבית משפט הצבאי
המיוחד
, את זכות הערעור
.וכן התאמות נוספות
סעיף1
:
קובע את מטרות החוק: מתן סמכות להקים בית משפט צבאי מיוחד לשיפוט פשעים נגד העם היהודי, אזרחי
ישראל והאנושות , להרחיב את סמכותו לדון בעבירות קיימות נוספות, לקבוע את הרכב בית המשפט ודרכי מינוי
,השופטים .ולהסדיר את זכות הערעור
סעיף2
: כולל מספר הגדרות נדרשות,
.לרבות הרכב הוועדה למינוי שופטים לבית המשפט הצבאי המיוחד
סעיף3
:
,)העבירות הקיימות בתקנות ההגנה (שעת חירום1945
, ן אינ נות
נות
מענה למיוחדות של הזוועות שנעשו , וכן
למגוון העבירות שנעברו בה
ן , שנלוות למעשי הטרור, שכוללות, בין היתר, מעשי רצח, חבלה חמורה, חטיפה, עבירות מין
10
קשות ועבירות של שוד וגניבה, ולכן מורחבת סמכות בית המשפט לדון גם בעבירות לפי ה חוק בדבר מניעתו וענישתו של
הפשע השמדת עם, תש"י-
1950
,, חוק המאבק בטרור ה תשע"ו-
2016
,וסעיפים רבים בחוק העונשין
ה תשל"ז –
1977
,
.שכוללים את מגוון העבירות בתחומים הנ"ל
סעיף4
:
הרכב בית המשפט לפי)תקנות ההגנה (שעת חירום ,
1945
, הוא ארכאי הן מבחינת
העדר דרישה ל בכירות
,השופטים והן מבחינת העדר דרישה להשכלה וניסיון משפטי הנדרשים
כך שההרכב עלול שלא ל שקף את האחריות
המשפטית הנדרשת לשיפוט
עבירות כה חמורות, שיש בצידן עונש מוות.
לפיכך, מוצע לייחד את השפיטה לשופטים
צבאיים בעלי דרגות בכירות. עוד מוצע לאפשר למנות שופטים הן מתוך מערכת בתי הדין הצבאיים והן מתוך מערכת
בתי המשפט הצבאיים בא
זור יהודה ושומרון , שכן לשופטי המערכת האחרונה יש את הניסיון השיפוטי הרב ביותר
בשפיטת,מעשי טרור לאור העו
בדה שה .רוב המוחלט של מעשי הטרור נשפטים במערכת זו עוד מוצע להסדיר את דרכי
.מינוי השופטים באמצעות ועדה למינוי שופטים שמיוחדת לערכאה זו
סעיף5
:
סעיף זה מעדכן את תקנות ההגנה(שעת חירום ,)
1945
,כך שה ש וואה בדיני הראיות
לא תהיה למע
ר כת המשפט
האנגלית אלא לזו הישראלית.
סעיף6
:
סעיף זה מסדיר את ערכאת הערעור-
בית הדין הצבאי לערעורים, וכן קובע חובת ערעור במקרה של גזר דין
,מוות
בדומה
לקבוע
במע
ר כת .בתי המשפט הצבאיים באיו"ש
סעיף7
:
סעיף זה אינו מחיל
את הכלל שקיים בתקנות ההגנה לשעת חירום, שב בתי משפט הצבאיים הכרעת הדין וגזר
.הדין חייבים להתקבל פה אחד
,שכן משמעות הדבר היא.שאם אין הסכמה יש זיכוי
מאחר שהדבר מנוגד למסורת
,המשפטית בישראל
מוצע ב.הצעת החוק שסעיף זה לא יחול על בית המשפט הצבאי המיוחד
בנוסף מוצע שלא להחיל על
בית המשפט הצבאי המיוחד את סמכות הרמטכ"ל להתערב בפסיקת בית המשפט הצבאי המיוחד, שכן ערעור על פסק
דין של בית המשפט הצבאי המיוחד הוא לבית המשפט הצבאי לערעורים.