חומר רקע

עמותת הביטחוניסטים ע"ר580697472 l דם המכבים28 , מודיעיןl www.IDSF.org.il l [email protected] העמדה לדין של מחבלי ה- 7 באוקטובר תמיכה בהקמת טריבנואל מיוחד והעמדה לדין תחת חוק השמדת עם עיקרי הדברים עד כה לא הועמדו לדין מאות המחבלים הכלואים בישראל בשל מעורבותם בטבח של ה- 7 לאוקטובר. מסמך זה מבקש לתמוך בגישה הגורסת כי אין להעמיד לדין את המחבלים במסלול הפלילי הרגיל משום שאינו מותאם לנסיבות חסרות התקדים של אירועים אלה ובניהם, ריבוי מפגעים ונפגעים במגוון רב של זירות ועל פני זמן רב . ניסיונות להגיש מאות כתבי אישום נפרדים על ע בירות פליליות "רגילות" כגון רצח, אינוס, חטיפה וכן הלאה, תוך שימוש בדיני הראיות הרגילים ובבתי המשפט הרגילים יובילו בהכרח לעיוותים חמורים. בניהם, אי יכולת לקשר עבירות ספציפיות למפגע ספציפי, עובדה אשר תוביל בהכרח להשמטה של פשעים חמורים מכתבי האישום ו עלולה אף להביא לזיכויים של חלק מהמחבלים ,. בנוסף ניהול מאות הליכים במסלולים .רגילים יארך שנים רבות ויצור עוול כבד לנפגעי העבירה ובני משפחותיהם כמו גם לכל עם ישראל כמו כן, דרך זו תייצר מעמסה כלכלית כבדה ביותר על משלם המיסים הישראלי , כמו גם עומס משמעותי על מערכת המשפט .כולה הליך רגיל עלול לייצר פגיעות משמע ות יות בנפגעי העב ירה, מלבד מימד הזמן ועי נוי הדין , העיסוק בפשעים באופן פרטני יסית את הפוקוס מה אירוע ה גדול ויאפשר מצב ים פוגעניים ו אבסורדים כדוגמת זימון נאנסים, פצועי נפש ואחרים לחקירות נגדיות ע .ל דוכן העדים מאידך, הקמת טריבונל ועיגון הנרטיב הלאומי של אר ועי ה- 7 באוקטובר כאירועים בעלי סדר גודל היסטורי, כניסי ון להשמדת עם, יס ייעו להעצמת הנפגעים, ריפוי החברה הישראלית והעברת מסר חד-משמעי ש מטרתו להילחם ב מאמצי ה דה-לגיטימציה ו דיס ה אינפורציה המתחולל ים נגד ישראל .בזירה הבינלאומית א לה כוללים ניסיונות להקטין את מימדי הטבח עד כדי טענות כי אינו ארע .כלל אם תסכים ישראל לוותר על הנרטיב הזה, ותבחר בדרך המגדירה באופן פחות את זוועות אותו יום ו ?כוונת חמאס, מה ניתן לצפות מהעולם שיעשה בשל כך ישנו צורך בהקמה של טריבונאל מיוחד ולו סמכויות מ יוחדות, כולל חריגה מדיני הראיות ו הסמכת שופטים מיוחדים . הטריבונאל יוסמך לדון בכתבי אישום שיוגשו על פי ה חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם1 . את הדיונים יש להעביר בשידור , כ חי מו גם להנגי ש אותם לאחר מכן בארכי ו ן פתוח. כפי שמשפט אייכמן ה ,יווה חלק משמעותי מתהליך ההעצמה והריפוי היהודי ו משפטי ני רנברג היו בעלי משמעות היסטורית בהכרת העולם את זוועות השואה, כך יהיה תפקידם של מש פטי ה- 7 באוקטובר . על שולחן הכנסת הונחה באוקטובר2024 הצעת חוק בידי חברי הכנס ת יוליה מלינובסקי ושמחה רוטמן2 , נייר זה מבקש בין היתר להביע תמיכה בהצעה זו או ביצירת מסגרת משפטית דומה לזו .המובאת בהצעה רקע בישראל כלואים מאות מחבלי חמאס וארגוני טרור נוספים אשר לקחו חלק פעיל בזו ועות טבח שמחת תו ר .ה ה בעיה המשפטית נובעת מהעובדה כי אירועי ה- 7 באוקטובר מהווים אירוע ייחודי וחסר תקדים בהיסטוריה המודרנית. אף מדינה דמוקרטית לא חוותה אירוע טרור מתמשך בשטחה אש ר כלל 1 חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י- 1950 2 הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר ,התשפ"ה– 2024 עמותת הביטחוניסטים ע"ר580697472 l דם המכבים28 , מודיעיןl www.IDSF.org.il l [email protected] .אלפי מפגעים ואלפים רבים של נפגעים בשלל זירות ולאורך זמן כה רב במשפט הישראלי על כן אין כלים המתאימים להתמודדות עם אירוע שכזה. אירוע טרור הוא בדרך כלל אירוע אחד ברור ומסוים, וניתן לקשור בין מפגע ס פציפי, מעשיו והקורבנות או הנזק הספציפי שנגרם כתוצאה ממע שים אלה וכך לענות על .הדרישה הבסיסית הקיימת בדינים הרגילים גם אירוע נפגעים המוני .לדוגמת הפיגוע במגדלי התאומים הוא אירוע פשוט יותר מבחינה משפטית בשל נסיבות אירועי ה- 7 באוקטובר, סביר להניח כי לא ניתן יהיה להוכיח מעל ספק סביר , לפחות ,בחלק מהמקרים איזה מחבל בדיוק רצח, אנס, עינה או חטף איזה מאלפי הקורבנות. ולא נרצה להרשות הליכים ארוכים, יקרים וכ ואבים בהם מורשה כל מחבל לנסות ולהעיד קורבנות ולערער על .ראיות משום שאין בהכרח בכוחן לקשור אותו במישרין לאירוע נקודתי כזה או אחר המסקנה הברורה היא שיש לייצר מסגרת משפטי ת מיוחדת וחריגה בכדי לתת מענה ראוי לאירוע .חריג המסגרת המשפטית המומלצת בראייתנו ישנם מספר היבטים מרכזיים אליהם יש להידרש, שלושת העיקריים הם : 1 . טריבונאל- מהו הטריבונאל המתאים, קרי איזה בית משפט מתאים לדון בעבירות .הרלוונטיות תחת נסיבות ייחודיות אלה 2 . עבירה– מהי העבירה המתאימה על פיה.יש להעמיד לדין 3 . דיני ראיות וסדרי דין – .האם יש מקום לחרוג מדיני הראיות הרגילים, ואם כן כיצד ראשית יש להתייחס לשאלה האם ישנו צורך ביצירת מסגרת משפטית ייחודית לצורך העמדה לדין מתאימה וראויה תחת הנסיבות הייחודיות הנ"ל, או שמא ני תן להסתפק בשינויים מינוריים כאלה ואחרים תוך שימוש במסגרות המשפטיות הקיימות. בראייתנו יש להסתכל על האירוע המשפטי כולו כמכלול ייחודי ועל כן העיסוק הרגיל, כמו גם העוסקים הרגילים והטריבונאלים הרגילים אינם .המתאימים ביותר עבורו כאמור זהו אירוע ראשון וייחודי מסו .גו, ואנו תקווה שיהיה גם האחרון עבירה בשנת1950 חוקק בישראל חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (להלן: חוק השמדת עם), בחוק זה לא נעשה שימוש עד היום. מחבלים עד כה הועמדו לדין במסגרת סעיפים הקיימים בחוק העונשין. עם זאת, נראה כי חוק זה תואם בדיוק את הנסיבות הייחודיות של מעשי הטבח של ה- 7 באוקטובר. ללא ספק פעלו מחבלי חמאס וארגוני הטרור האחרים מתוך כוונה להביא לרצח עם בישראל. החוק כולל התייחסות גם ל אלה אשר קשרו קשר, הסיתו, ניסו והשתתפו באותה פעולה או רצף פעולות. העמדה לדין במסגרת חוק זה תייתר את הצורך לקשר כל מפגע עם פגיעה ספציפית, ובמקומו יהיה אך להוכיח כי הנאשם לקח חלק במעשים שמטרתם הייתה לבצע רצח עם "(ע)פ המוגדר בחוק . אוסיף כי נטענה בוועדה האפ שרות לתבו ע את הנ אשמים תחת "פשעים נגד האנושות", מיותר לציין כי אין בקודקס הישראלי פשע כזה, על אף שישנה הגדרה לכך במשפט הבינלאומי. לא נית ן לתבוע בישראל תחת חוקים אשר אינם קיימים במפורש בספ ר החוקים הישראלי, כמו גם שלא רצוי לחוקק חוקים בשלב זה אשר יוצרים עבירות חדשות (גם אם מקובלות במשב"ל ) ולהחיל אותם רטרואקטיבית על נאשמי ה- 7 לאוקטובר. ענישה רטרואקטיבית שכזו תהווה בעיה משפטית חמורה, וכל עוד אין צורך להתמודד עימה, קרי ישנם חוקים מתאימים בספר החוקים, הרי ראוי .ורצוי לתבוע במסגרתם עמותת הביטחוניסטים ע"ר580697472 l דם המכבים28 , מודיעיןl www.IDSF.org.il l [email protected] יש .להוסיף הערה חשובה בנושא זה, ישראל אינה חברה באמנת רומא ויש לכך סיבות עמוקות מאז הקמת בית הדין בהאג לפני כמעט שני עשורים וחצי התחל פו ממש לות ר בות בישראל, וכולן תמימות דעים בנושא זה. אין לחזק את הלגיטימציה של בית הדין , או את הלגיטימיות של הטענה השגויה שסמכותו של בית הדין חלה על מדינת ישראל באופן עקיף תוך הכרה בסעיפי האמנה . זאת בפרט כאשר ישנם פתרונות טובים כאמור .בספר החוקים של מדינת ישראל דיני ראיות העמדה לדין במסגרת חוק השמדת עם תסייע רבות גם בעניין הנטל הראייתי כמוסבר לעיל, משום שלא יהיה צורך בראיות הקושרות ספציפית כל מחבל לכל מעשה זוועה. עם זאת, יש צורך לאפשר גמישות נוספת בהקשר של דיני הראיות וסדרי הדין, כאשר המטרה היא ,למנוע גרירת הליכים פגיעה בנפגעים ובני משפחותיהם וכדומה. ניתן לקבוע סמכויות מדויקות יותר בתקנות, בדומה לכתוב בהצעה של חה"כ .מלינובסקי ורוטמן כאמור טריבונאל הקמת טריבונאל ייעודי הוא בראייתנו הפתרון הראוי ביותר. ראשית, המטרה היא כאמור להעמיד לדין על פי חוק שלא קיימים לגביו תקדימים, תוך שימוש שונה וגמיש בדיני ראיות וסדרי דין. ראוי .שעשייה זו תתבצע על ידי צוות מיוחד שימונה ויוכשר למטרה זו מערכת המשפט הרגילה אמורה לשמור בהדיקות על סדרי הדין ודיני הראיות, ובכך היא מנוסה. כמו גם בעבירות בהן היא רגילה לדון ב מסגרת חוק העונשין. המערכת אינה רגילה לדון בפשעים בעלי אופי כזה ובסדר גודל כזה , ו .אין אנו רוצים שהמערכת הפלילית הרגילה תושפע מההליך הייחודי הזה גם ברמת הנראות הציבורית ישנו יתרון למהלך כזה. נראות ציבורית פנים ישראלית, כמו גם כלפי ,חוץ. שיטה נפרדת שקופה ו ברורה, המותאמת באופן שקול להתמודד עם אתגר שאין לו תקדים .בעולם המערבי ואיננה משליכה על המערכת המשפטית הרגילה בנוסף, העומס הקיים גם כך על מערכת המשפט לא יאפשר ניהול יעיל של דיונים במאות ה תיקים של מחבלי ה- 7 לאוקטובר . עיוותי הדין הצפויים במקרה בו נוסיף את העומס הנ"ל על המערכת .הקיימת הוא אדיר מימדים הקמת טריבונל מיוחד מעביר מסר חשוב הן פנימה לציבור הישראלי והן החוצה לקהילה הבינלאומית. זהו ני ,סיון להשמדת עם בו התבצע טבח יוצא דופן במימדיו ואכזריותו . לא נסכים לה תייחס לזה כמו עוד אירוע טרור או אוסף של אירועי טרור. מדובר בניסיון השמדה כולל ומעש י אכזריות מתוכננים ומתוכללים. יש לציין כי בעולם ה קמ ו ו מספר טריבו נלים מיוחדים, ולא תהיה זו הפעם הראשונה. למשל הטריבונל הצבאי בטוקיו לאחר מלחמת העולם ה- 2 , הטריבונל לי .וגוסלביה, רואנדה, סיירה לאון, קמבודיה ואחרים את הדיונים של הטריבונ ל יש לשדר בשידור חי ולאפשר תרגום סימולטני לכל שפה. על החומרים .להיות גלוים, שקופים ופומביים ככל הניתן עונש יש לציין כי בחוק השמדת עם כתוב" האשם בהשמדת עם, דינו– מיתה ", עם זאת משום שאין תקדימים רלוונטיים לא ברור האם מדובר בעונש חובה או עונש מקסימום3 . סביר כי יתקיים דיון משפטי ואף ציבורי סוער בשאלה .זו וברצוננו להידרש אליה כבר כעת 3 ישנו דיון דומה בסוגיה הזו בגזר הדין של אייכמן משנת1961 . בדיון זה הוכרע שיש לפרש את הכתוב בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם כמתייחס לדין המיתה כעונש חובה. עם זאת, הנסיבות שלפנינו הן שונות באופן משמעותי עמותת הביטחוניסטים ע"ר580697472 l דם המכבים28 , מודיעיןl www.IDSF.org.il l [email protected] ראשית יש לומר כי בכוחה של המערכת המשפטית לטעון ולקבל טענות לכאן ולכאן, זאת שאלה .של פרספקטיבה ואף של אג'נדה. אין תשובה משפטית נכונה אחת בבואנו לדון בסוגיה הזו יש לק חת בחשבון מספר שיקולים– רגשותיהם של הנפגעים ומשפחותיהם, כמו גם של כל עם ישראל אשר נפגע כולו מהאירועים שפרצו ב- 7 .באוקטובר ,במקביל יש להידרש גם ל שאלות אסטרטגיות של מדיניות, השפעה על החברה בישראל, תדמיתה של ישראל בעולם, כוח ה הרתעה, יחסי ם די .פלומטיים וכן הלאה בראייתנו אין פסול מוסרי או עקרוני בהוצאה להורג של מחבל אשר פעל לביצוע השמדת עם וביצע זועות כדוגמת אלו שבוצעו ב- 7 באוקטובר. אך הנסיבות שלפנינו אינן מתייחסות ל הוצאה להורג של מחבל, אלא פוטנציאלית של מאות מחבלים. על כן עלינו להידרש למשמעות של הוצאה להורג .המונית בסדר גודל שכזה חשוב לציין שלא הייתה הוצאה להורג בסדר גודל כזה בהיסטוריה המודרנית בשום מדינה דמוקרטית. כמו גם שהרב המכריע של מדינות המערב הוציאו את עונש המוות מספר החוקים שלהן. ישנן מדינות ספורות ה יוצאות מהכלל ובניהן ארה"ב, יפן, טאיו ואן4 . למעשה לאירוע הוצאה להורג המוני שכזה עלולות להיות השלכות קשות ביותר על ישראל, הן מהבחינה הפנימית והן מהבחינה החיצונית. פנימית– ישנם לא מעט מתנגדים לעונש מוות גם ,בתוך החברה הישראלית. בעוד ישנו קונצנזוס רחב המבקש לעשות צדק עם המרצחים סביר כי גזירת עו נש מוות למאות מחבלים יביא לקרע נוסף בחברה הישראלית, ויתכן אף כי קרע .משמעותי על אף תחושות הכעס ואף הנקם שרבים מאיתנו חווים, סביר שהחברה הישראלית .אינה בנויה להוצאה להורג המונית, מאות מוצאים להורג, מאות הליכים, מאות גופות וכן הלאה חיצונית– כאמור מרבית מהמ .דינות הדמוקרטיות בעולם מתנגדות באופן נחרץ לעונש מוות הוצאה המונית להורג תביא התנגדות דיפלומטית רבה שעלולה להגיע לכדי סנקציות , ניתוק יחסים וכדומה . גם במישור ההסברתי סביר להניח כי הוצאה להורג המונית תעשה למדינת ישראל נזק גדול מאוד . לסיכום, אנו ממליצים לפר ש את עונש המיתה בחוק כעונש מקסימום ולא כעונש חובה, כאשר .מתקיים שיקול דעת למערכת המשפט האם להמירו בעונש אחר כלומר, יהיה זה נתון לשיק ול דעתה של התביעה לקבוע הא ם י שנם מקרים מסוי מים בהם כן תדרוש עונש מוות, וכמובן יהיה זה .לשיקולו של ביהמ"ש להכריע בכך עם זאת, אין לאפשר למערכת המשפטית חופש גדול מדי. יש לקבוע כי החלופה יכולה להיות אך ורק המרה של עונש המיתה במאסר עולם ללא אפשרות לקציבת העונש או לשחר ור בהסכמים . עו"ד ,יפעה סגל ראש תחום משפט וממשל מאלה שעמדו לפני המערכת הישראלית בשנת1961, ובראייתנו אי ן לפרש במקרה הזה כפי שפרשו בשעתו בעניין .אייכמן 4 אם נסכם את כל ההוצאות להורג שהתקיימו בכל ארה"ב ויפן בעשר השנים האחרונות נגיד למספר נמוך יותר (כ- 250) מזה של כלל המחבלים העשויים להישפט על פי חוק השמדת עם ולעמוד בפני עונש המוות הקבוע בו.