חומר רקע

) אשר פועלת לקידום ערכים דמוקרטיים580765865 נייר עמדה זה מוגש מטעם עמותת החזית הוורודה (ע"ר .וליברליים במדינת ישראל לרבות הזכות לשיוויון של כלל קבוצות האוכלוסיה במדינת ישראל מבוא אנו מתנגדות להצעת החוק העדכנית שהונחה בפני הוועדה, אשר מבקשת להגביל את פעילותן של עמותות .)הפועלות בישראל ומקבלות תמיכה מישויות מדיניות זרות (להלן: "העמותות" או "העמותה" לפי העניין הצעת החוק כוללת שורת הגבלות דרקוניות על פעילות העמותות, הכוללות איסור על ארגון או השתתפות באסיפה ,פומבית ו/או הפגנות בנושא מדיני, איסור על השתתפות בפעילות המבקרת את הממשלה כולל מסיבת עיתונאים איון עיתונאי, נאום פומבי, שידור, עיתון או ספר. בצריך עיון הושאר הנושא של איסור פעילות השוללת את קיומה שלר נת ישראל כמדינה יהודית, אולם שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית לא נכללה בגדרמדי יסורים כאמור. נוסף על כל אלו, על העמותות להימנע מפעילות בכנסת אלא באישור מועדה בראשות יו"רהא הכנסת. עוד מוצע כי היה ועמותה תגיש עתירה לבג"צ היא תשלם אגרה בסכום גבוה יותר. כלומר, עמותות ידרשו להימנע מביקורת על ממשלה בשלושה אפיקים משמעותיים שהם הפצת ביקורת לציבור, פעילות פרלמנטרית ופניה .לרשות השופטת. כל אלו יחולו למשך שלוש שנים מיום קבלת התמיכה מטרתה המוצהרת של ההצעה היא למנוע השפעה זרה על תהליכים פנימיים בישראל, אולם בפועל מדובר בפגיעה ישירה ובלתי מידתית בזכויות יסוד כגון חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, הזכות לשוויון, והזכות לגישה לערכאות וזאת ללא כל דרישה לקיום בסיס עובדתי לניסיון השפעה פוליטי, ויובהר קיומה של תמיכה כספית בלבד אינה יכולה .להוכיח זיקה ברורה לניסיון להשפעה פוליטית זרה בישראל פגיעה בעבודת החברה האזרחית כאמור העמותות ידרשו לפי הצעת החוק להימנע מכל פעילות ביקורת על מדיניות הממשלה. זוהי פגיעה חמורה ם,בעבודת החברה האזרחית אשר מקדמת אינטרסים ציבוריים כגון בריאות, חינוך, תמיכה בניצולי שואה, זכויות אד איכות הסביבה ועוד. קידום אינטרסים ציבוריים כולל בחובו, לעיתים, זיהוי כשלים בעבודת הממשלה מתוך היכרות ותבפועל של השלכות הפעילות הממשלתית על אזרחים או על קבוצות אוכלוסיה שונות. בנוסף, עמותות המבקש .לקדם זכויות שונות כאמור, מבקשות להציע דרך תיקון כולל פעילות בפני ועדות הכנסת או קידום ביקורת ציבורית פגיעה בחופש הביטוי ובפלורליזם הדעות ,הצעת החוק מבקשת להטיל מגבלות על חופש הביטוי ובכלל זה חופש ההפגנה. הצעת החוק שואבת, בין השאר - את המקור להגבלות כאמור מהוראות חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) התשי"ט . ברם, חוק זה נחקק מתוך מטרה לשמור על ניטרליות השירות הציבורי, תכלית שמקורה בצורך לשמר את1959 אמון הציבור ברשויות המדינה ולמנוע ניצול של סמכות מנהלית לצרכים פוליטיים. רציונל זה רלוונטי רק לעובדי ציבור הכפופים למערכת הממשלתית, ואינו חל על עמותות אזרחיות, אשר מטבען פועלות מחוץ למנגנון הממשלתי .ומתוך מטרה לקדם אינטרס ציבורי, לעיתים אף באמצעות ביקורת על מדיניות ממשלתית 2025 , באוקטובר29לכבוד חברי ועדת חוקה חוק ומשפט כנסת ישראל ,) תרומה מישות מדינית זרה- הנדון: התנגדות להצעת חוק העמותות (תיקון )5222/25/ (פ2024-התשפ"ה משכך, לא ניתן לקבוע דמיון מהותי בין חובות עובדי ציבור לעמותות אזרחיות, ועל כן, החלת מגבלות שמקורן בהסדרים החלים על עובדי מדינה חורגת מגדרי המידתיות, ואינה עומדת באמות המידה החוקתיות שנקבעו בעניין פגיעה בזכויות .יסוד, ובראשן חופש הביטוי למרות הבדל מהותי1994 – בדומה לכך, הצעת החוק שואבת הגבלות החלות על שתדלנים לפי חוק הכנסת התשנ"ד יבתכליות החוק. ההגבלות על שתדלנים בכנסת נועדו למנוע השפעה בלתי הוגנת או הטעיה של נבחרי ציבור על ידי בעל .הון או עניין פרטיים, ואין לכך דבר עם מטרות ציבוריות שמקדמות עמותות, לרוב בשם קבוצות מוחלשות או בלתי מיוצגות מטה הרוב נגד משטרת ישראל זכות2557/05 יתרה מכך, הצעת החוק מבקשת לפגוע בזכות ההפגנה. לפי בג"צ ההפגנה הינה זכות יסוד הנגזרת מהזכות לחופש הביטוי ועל המדינה להגן על זכות זו ולהמנע מהגבלות על מימוש הזכות להפגין. על פי דין יש להגביל את חופש ההפגנה אך ורק כאשר מתקיימת סכנה ממשית לשלום הציבור או בטחון המדינה. מגבלות שאינן מתבססות על עילות אלו ובפרט כאלה הנשענות על זהות המפגינים או תוכן ההפגנה עומדות ם.בניגוד לערכים דמוקרטיים בסיסיי פגיעה לא מידתית בזכות לשוויון צעת החוק מתמקדת בעמותות הנתמכות על ידי ישויות מדיניות זרות ומתעלמת ממקורות מימון פרטיים זרים, ובכךה יוצרת הבחנה פסולה המתבססת על עקרון בלתי רלוונטי שאינו נוגע למהות פעילות הארגונים והיא מנוגדת לזכות וקתית לשיוויון, זאת במיוחד כאשר עד כה טרם הוסבר הרציונאל המקצועי והניטרלי להבחנה אקראית זו. יצויין כי עלהח רוב המדינות שבחרו להסדיר בחקיקה מגבלות בנוגע30.9.25 פי הפרסום של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיום .לתמיכה ממקורות זרים לא בצעו הבחנה בנוגע לזהות התורם הזר פגיעה בזכות ההתאגדות התניית פעילות עמותות בהתחייבות להימנע מפעילות מדינית, פוליטית או מביקורת על הממשלה – חותרת תחת זכות כהנא), ומצרה את תחום הפעולה בנימין 'נ העמותות רשמת1281/93 ההתאגדות, שהיא יסוד חיוני בדמוקרטיה (ר' ע"א .של העמותות למטרות מוגבלות בלבד המקובלות על הממשלה צמצום זכות העמידה היא פגיעה בצביון הדמוקרטי של מדינת ישראל צעת החוק מבקשת לקבוע כי אגרה בסכום גבוה יותר תוטל על עתירות המוגשות על ידי העמותות, זוהי הפליה ובנוסףה .נסיון לצמצם את זכות העמידה בבית המשפט הגבוה לצדק הצעה זו יוצרת אפליה בין עותרים פרטיים לבין עמותות, על אף שהאחרונות ממלאות תפקיד מרכזי בייצוג קבוצות מיעוט שונות, אשר נגישותם למערכת המשפטית ממילא מוגבלת בשל חסמים כלכליים, תרבותיים, לשוניים, גיאוגרפיים ובירוקרטים. עבור אוכלוסיות אלו, עמותות הן לעיתים האפשרות היחידה שבאמצעותה ניתן להעלות טענות משפטיות .עקרוניות בפני ערכאות שיפוטיות צמצום זכות העמידה אינה רק פגיעה טכנית בסדרי הדין, אלא פגיעה מהותית ביכולת לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על פעילות הרשות המבצעת והמחוקקת. מהלך זה מחליש את אחד מיסודות הדמוקרטיה, ועלול להוביל לביסוס "עריצות .הרוב" שהינו מצב בו לרוב הפוליטי ניתנת אפשרות לשלול זכויות יסוד מקבוצת מיעוט ללא פיקוח שיפוטי .הצעת החוק פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות ובעקרונות המשטר הדמוקרטי בהיעדר תשתית עובדתית מספקת הצעת החוק מבוססת על הנחות שאינן מגובות בתשתית עובדתית מוצקה, ועל כן מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד ובצביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל. מן ההצעה עולה כי עצם קבלת מימון מישויות מדינתיות זרות מספיקה כדי לקבוע קיומה של התערבות פוליטית או מדינית במדינת ישראל. גישה זו אינה מבוססת על ראיות כלשהן ואינה עומדת י.בקנה אחד עם חקיקה בעלת רציונל דומה בעולם הדמוקרט כך למשל, המחקר שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי במדינות שבהן קיימת הסדרה חקיקתית מימון ממקורות זרים, מסתפקים ברוב המקרים בדרישות לשקיפות או למצער בהוכחת זיקה ישירה בין המימון הזרשל .לפעילות פוליטית פנים מדינתית, ולא בקביעה מרחיבה וכוללנית המבוססת על זהות התורם הזר בלבד במסגרת הדיון בועדת החוקה הוצגה מצגת של עמותת "אם תרצו" אשר ביקשה להצביע על קשר בין מימון זר לבין ניסיון .להשפיע על מדיניות פנים ישראלית, בטענה כי עמותות המגישות עתירות לבג"צ ממומנות על ידי ישויות מדיניות זרות יצויין כי לא הובאה כל ראיה לכך שהמדינות התורמות מודעות לעצם הגשת העתירות או לתוכנן, ולא כל שכן שהן .שותפות בגיבושן או במטרותיהן :יתרה מכך, נתונים שהוצגו במצגת אינם מציגים תמונה מדויקת .1סכומי התרומות מישויות מדיניות זרות שצוינו במצגת אינם תואמים נתונים רשמיים שלא י התאמה לנתונים רשמיים- בין-רשם העמותות (כפי שמופיעים באתר גיידסטאר). לדוגמה, עמותת "בצלם" קיבלה מימון מישויות מדיניות זרות ש"ח, כפי שנמסר במצגת ואילו עמותת83,222,613 ש"ח ולא של62,921,105 סכומים של2012-2024 השנים . ש"ח46,250,588 ש"ח ולא39,343,387 "רופאים לזכויות אדם" קיבלו תמיכה בסכום של .2לפי המצגת, העמותות "מציפות את בג"צ", אולם בדיקת נתונים בנוגע למספרה יקף העתירות ועומס הפעילות- תירות כפי שהוצגו במצגת אל מול דוחות הרשות השופטת מעלה כי היקף העתירות של העמותות אינו עולה עלהע מתוך סך העתירות שהוגשו בשנים שהוצגו במצגת. זאת ועוד, חלק מהעתירות שנספרו במצגת עוסקות7.5% תבקידום זכויות סוציאליות (כגון חינוך, זכויות עובדים, ניתוקי חשמל למעוטי יכולת) ולא כפי שהוצגו כ"מנטרלות א ."הריבונות הישראלית .3תוצאות ההליך המשפטי – בחינה של מרבית העתירות אותן בחרו המציגים להציג כדוגמה לפגיעה בריבונות הישראלית נדחו ע״י בית המשפט העליון ועל כן לא השפיעו על מדיניות הממשלה, דבר השומט את הקרקע מתחת .לטענה כי מדובר בהתערבות אפקטיבית או מסוכנת לריבונות המדינה .4פגיעה ביחסי החוץ של ישראל .5שיתופי פעולה בין עמותות ישראליות לישויות מדיניות זרות מקדמים מטרות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. הצעת חוק מסכנת את שיתופי הפעולה הללו, ובכך עלולה לפגוע ביחסי החוץ של ישראל עם מדינות ידידותיות, ואףה להחליש את טענתה לקיומה של מערכת משפט עצמאית – טענה המשמשת כיום חיץ בפני התערבות של מוסדות .משפטיים בינלאומיים, לרבות בהקשרים ביטחוניים סיכום הצעת חוק זו מבקשת, למעשה, להצר את צעדי החברה האזרחית, לסתום פיות, ולהרתיע כל פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם עמדות השלטון. היא חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה: פלורליזם, שוויון, חופש ביטוי והפרדת רשויות מבלי הניח תשתית עובדתית המצדיקה פגיעה חמורה כאמור. אנו קוראות לנבחרי הציבור לנהל דיון מעמיק ושקולל תבהשלכותיה האפשריות של הצעה זו ולחפש אחר פתרונות מאוזנים שלא יפגעו בעושר ובחיוניות של החברה האזרחי ל.בישרא ,בברכה עינת קוק לנדאו, עו"ד בשם עמותת החזית הוורודה