חומר רקע
כ"ב אלול ", תשפ ה
15
בספטמבר2025
לכבוד
ח"כ צביקה פוגל
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי
,שלום רב
:הנדון עמדת הסניגוריה הציבורית באשר
ל הצעת חוק העונשין (תיקון–
עונש מוות למחבלים)
,
"התשפ
ג-
3
202
"לא זו בלבד ש )(עונש מוות "אינו מכפר על הפגיעה בגופה של החברה, אלא הוא אף מוסיף עליה כתם חדש
( אלבר קאמי, הרהורים על הגיליוטינה1957
)
הצעת החוק שבנדון :בנויה משני מרכיבים
א.
תיקון חוק העונשין, התשל"ז-
1977
כך
מי שהורשע ברצח
של אזרח ישראל, כשהמעשה נעשה
מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור ומתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת
העם היהודי– דינו יהא עונש מוות
, ועונש זה בלבד.
ב.
תיקון לגבי תחיקת ה"אזור" לפיו שר י הב
טחון יורה למפקד צה "ל
באזור
להורות בצו
כי
סמכותו של בית משפט צבאי
לגזור על נאשם עונש
מוות לא תותנה בכך
שגזר הדין ניתן פה-
אחד ,
אלא
ניתן יהיה
לגזור עונש מוות ברוב רגיל של שופטי המותב ;וכן כי לא ניתן
יהיה
להקל בעונשו של מי שנגזר עליו עונש
מוות בגזר דין סופי בבית משפט צבאי באזור .
הסניגוריה הציבורית
מתנגדת עקרונית ל עונש
המוות, ועל כן מתנגדת ל שני מרכיביה של הצעת
החוק
וקוראת לחברי הוועדה
להימנע מקידומה ,. להלן יפורטו הנימוקים העיקריים להתנגדותנו
הרלוונטיים הן ביחס לקביעת עונש מוות בחוק העונשין והן ביחס להרחבת האפשרות להפעלתו
:"בתחיקת ה"אזור
1.
הטיעון ה
עקרוני כנגד עונש מוות
–
בראש ובראשונה, ההתנגדות לעונש מוות מבוססת על
ה טיעון
ה עקרונ( י בדבר זכותה
ו
ליתר דיוק , העדר זכותה) של המדינה לקחת ,חייו של אדם
באשר הוא אדם, אפילו במקרה החריג בו .ביצע את הפשע הנורא מכל
פעולת ההוצאה
להורג
–
ובפרט כשהיא נעשית בחסות החוק והמשפט–
מעוררת שאלות יסוד הנוגעות ל גבולות
האלימות שמדינה רשאית להפעיל כלפי היחיד ,
ומשדרת מסר קשה שמהותו
זילות הערך של
.חיי אדם
:ויודגש
הדברים אינם אמורים ביחס לאירועי לוחמה, אלא ביחס ל הקשר הנוכחי
של
הפיכת עונש מוות לאחת מדרכי
.הענישה במשפט
עונש מוות הוא עונש אכזרי ובלתי
אנושי, ובנסיבות מסוימות הוא אף עשוי להימצא כבלתי חוקתי .
1 היתר למדינה לבצע פעולות
המתה משפטיות "סטריליות"
נושא עמו
השפעות הרסניות על מערכת המשפט, ועל החברה
.בכללותה לא רק שאין מקום לקביעתו של עונש מוות בספר החוקים הישראלי או להרחבת
,האפשרות להפעלתו
אלא
ראוי לבטלו כליל .
מעבר ל
התנגדות העקרונית ל
עונש המוות ,קיימים גם טעמים מעשיים
כבדי משקל כנגד עונש
המוות ,הנתמכים בניסיון
ה
מר וה
מצטבר במדינות שבהן עונש המוות עדיין מופעל
, ובהם :
החשש מטעויות ומהוצאות להורג של חפים מפשע, חולשתו של טיעון ההרתעה והמגמה
הבולטת של ביטול עונש המוות במדינות רבות בעולם .
2.
החשש מטעויות ומהוצאות להורג של חפים מפשע –
אין
מערכת משפט ה חסינה מ פני
טעויות .
טעות
בהרשעתו
של אדם
וענישתו של חף מפשע הן תמיד
.עוול נורא ייחודו של עונש המוות
הוא בהיותו בלתי
הפיך, כך שהטעות בהפעלתו וההוצאה להורג של אדם לשווא מקבלות
משמעות מצמררת במיוחד .כפי שציין ח"כ הרב מרדכי נורוק
ז"ל, במהלך דיוני הכנסת
" :בביטול עונש המוות בעבירת רצח
עונש-
המוות הוא מעוות שאינו ניתן לתיקון ... כשניתן
עונש מאסר-עולם על-פי טעות, אפשר לתקן אותו בכל עת ובכל שעה, אבל מתים אי-
אפשר
להחיות... מפני טעמים ונימוקים אלה, אנו צריכים לדרוש את ביטול עונש-
המוות ."
2
דברים נכוחים אלה אינם מהווים חשש ערטילאי, כפי שניתן להיווכח מנתוני פרויקט החפות
ומקורות אחרים
בארצות-הברית. מאז שנת
1973
ועד היום, שוחררו
כ-
200
נידונים
למוות
שהמתינו
להוצאתם להורג ,
לאחר
שהתברר
כי הם חפים
מכל פשע .
3
לאורך השנים תועדו
בארצות-
הברית גם עשרות מקרים של הוצאות להורג שבוצעו ובדיעבד התבררו כשגויות. גם
בארץ, בראשית ימיה של המדינה, נידון מאיר טוביאנסקי למוות והוצא להורג, ולימים
.התברר כי היה חף מפשע
3.
חולשת טיעון ההרתעה כהצדקה לעונש מוות
–
מדברי ההסבר להצעת החוק , עולה כי אחת
התכלי
ו
ת המרכזי
ו
ת העומד ו " ת בבסיסה היא
לייצר הרתעה כבדת משקל ,". ואולם מחקרים
רבים שנערכו בעולם לא מצאו כי,עונש המוות הוא אכן בעל אפקט הרתעתי ו בפרט כשמדובר
במעשי רצח על רקע טרוריסטי-אידיאולוגי.
4
להבנתנו, אף לפי הערכת גורמי הביטחון
1
,"ר' למשל חיים כהן, "ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית: עיונים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ,הפרקליט
ספר היובל (
1993
)
28-25
.
2
פרוטוקול מליאת הכנסת מיום27.11.1951
', בעמ480
(דיון בקריאה ראשונה להצעת חוק ביטול עונש-
,מוות
התשי"ב-
1951
.)
3 )
29.8.25
(Updated
Facts about the death Penalty
Death Penalty Information Center,
4
,להרחבה, ר' ירון אונגר עונש המוות–
רקע תיאורטי וסקירה משווה
סקירה משפטית מטעם מחלקת חקיקה
( ומחקר משפטי בכנסת2013
'), בעמ12; בועז סנג'רו, "על עונש המוות בכ לל ועל עונש המוות בגין רצח בפעולת טרור
,"בפרט
עלי משפט ב
127
,
159-158
,
195
(
2002
).
למהלך זה עלולות להיות השלכות קשות גם במישור המשפט
( הבינלאומי ,להרחבה ר' עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה מיום23.2.2023
.)
,בישראל (לרבות הבכירים ביותר) אין בכוחו של עונש מוות כדי להרתיע מפגעים פוטנציאליים
וההערכה הרווחת היא כי נזקו יעלה בהרבה )(ובמספר מישורים .על תועלתו5
4.
מגמת
ביטול עונש המוות במשפט המשווה – הנימוקים שלעיל ואחרים הביאו למ גמה עולמית
.ברורה ועקבית של ביטול עונש המוות
נכון להיום, כ-
80
חוקות במדינות העולם אוסרות על
הטלת עונש מוות,
6 וכך גם האמנה האירופית לזכויות אדם .למעלה מ-
100
מדינות ביטלו את
עונש המוות באופן מלא ,ואליהן מצטרפות בכל שנה עוד ועוד מדינות (
המדינות שביטלו את
עונש המוות בעשור האחרון
הן למשל ,קונגו, מדגסקר, בנין, גינאה, בורקינה פאסו ,זמביה
צ'אד וקזחסטן)
.
חברות האיחוד האירופי מחקו את עונש המוות מספר החוקים שלהן לפני
שנים רבות, ולמעשה הדמוקרטיה המערבית היחידה בה עדיין קיים ומופעל עונש מוות היא
ארצות-
הברית, אשר גם בה הולכת ומתחזקת המגמה של ביטול עונש המוות. עונש המוות
בוטל ב-
23
ממדינות ארצות-הברית, וב-4
מדינות נוספות הכריזו המושלים על הפסקת
השימוש בו. בעשור הראשון של שנות האלפיים בוטל עונש המוות ב-3
ממדינות ארצות-
הברית, ועד כה
בשנים שלאחר מכן בוט ל העונש ב-8
.מדינות נוספות7 רובן הגדול של
הה וצאות להורג בעולם מבוצעות במדינות
סין, איראן, ערב הסעודית, עירק ותימן.
8
5.
הערות נוספות לגוף הצעת החוק
–
המרכיב הראשון בהצעת החוק, המבקש לקבוע בחוק
העונשין עונש מוות בגין רצח
כשמעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור ,
סותר
במידה רבה
,את הרפורמה בעבירות המתה. במסגרת רפורמה זו אשר חוקקה לאחר
,דיונים מעמיקים ואינטנסיביים בוועדת חוקה, חוק ומשפט
הוחלט
כי רצח (בכוונה או
באדישות) בנסיבות
אלו
ייכלל באחת הקטיגוריות המנויות בעבירה של רצח בנסיבות
.מחמירות, שדינה מאסר עולם חובה
באשר למרכיב השני בהצעת החוק, המבקש ל אפשר הטלת עונש מוות ב"אזור" בהחלטה של
:דעת רוב ולמנוע את אפשרות הקלת העונש לאחר מתן גזר הדין
בהינתן
כל הנימוקים
שהובאו לעיל–
ה קושי העקרוני
הכרוך בעונש המוות, הסיכון מפני טעויות בלתי הפיכות
והוצאה להורג של חפים מפשע והאפקט ההרתעתי הנמוך (וייתכן שאף
ה )הפוך שיש לעונש זה
– אנו מתנגדים ל
הרחבה המוצעת
שעלול
ה
להפוך את עונש המוות הקיים עלי ספר מאות מתה
ל"אות ממיתה". ברור כי לכל הפחות נדרש רף ההכרעה
,הגבוה ביותר לשם הטלת עונש מוות
קרי
החלטה פה-אחד של הרכב השופטים ,. לצד זאת
ל נוכח משמעויותיו של הפעלת העונש על
הפרט ועל
החברה כולה, יש להותיר בידי הגורמים המוסמכים פתח להקלת העונש אף לאחר
מתן גזר הדין . לעניין זה יצוין כי אפילו בארצות-הברית, ב רוב
ה מוחלט של המדינות בהן קיים
עונש מוות עדיין קיימת דרישת סף ל
ה
כרעה פה-
.אחד של חבר מושבעים כמו כן, בכל המדינות
הללו קיים מנגנון של המתקת העונש לאחר מתן גזר הדין והמרתו בעונש מאסר ממושך.
5 ר', בין היתר, התייחסות נציג שב"כ ב פרוטוקול
ועדת חוקה , חוק ומשפט
מיום14.11.2018
.
6 זאת לפי סיווג נושאי של חוקות העולם באתר ה-
Constitute Project
.
7 זאת לפי נתונים של ה-
Death Penalty Information Center
.
8
24
Death Sentences and Executions 20
Amnesty International Global Report,
לפיכך, הסניגוריה הציבורית קוראה לוועדה
להימנע מקידומה של הצעת החוק .
ב
כבוד רב ,
עו"ד ישי שרון
מנהל
מחלק ת חקיק ה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית