חומר רקע

1 תרומה – תיקון) העמותות חוק הצעת בעניין דעת- חוות 2024 -ה"התשפ ,(זרה מדינית מישות רקע בתמצית ועיקרי הצעת החוק 1 . קלנר כ"ח של החוק הצעת תרומות המקבלות עמותות על וההגבלות הפיקוח את להחמיר נועדה "מ"ישות מדינית זרה– כלומר, מדינות זרות או גופים ציבוריים הנתמכים על- כאלו מדינות ידי. 2 . ,לפי הצעת החוק, עמותה שקיבלה תרומות מישות מדינית זרה בסכום מצטבר העולה על סף שייקבע תידרש להצהיר שלא תבצע במשך שלוש שנים פעולות מסוימות , ביניהן: )1 על שאסורים מעשים ( עובדי מדינה לפי חוק שירות המדינה )למשל: פעילות פוליטית, נאומים מדיניים, השתתפות ) ;(בהפגנות פוליטיות2 ) ;( פעילות שדלנית בכנסת3 ( פעילות בחירות אסורה לפי חוק מימון מפלגות (')כגון תעמולה, מאגרי מידע פוליטיים, הסעת בוחרים וכו. 3 . עמותה שלא הגישה את ההצהרה האמורה תחויב במס חברות בשיעור23% התרומות סכום על ) מישות מדינית זרה; עמותה שתפר את הצהרתה תחויב בכפל המס46% .( 4. ,נוסף על כך בהצעת החוק הוספה סמכות לרשם העמותות להטיל עיצומים כספיים מנהליים על עמותות שעברו על אחת מהחובות שנקבעו. משמעות הדבר היא שהפעלת הסמכות יכולה להתבצע אף ללא צורך בפנייה לערכאות. יצוין ש ,גם ביחס לפנייה לערכאות נקבע שבעתירה של עמותה לבג"ץ אם קיבלה תרומות מישות מדינית זרה – .(בהמשך שייקבע בשיעור) מוגדלת אגרה עליה תוטל המצב המשפטי העדכני 5 . שהן הקדש או תרומה כל על העמותות לרשם בדיווח חייבות עמותות החוק להוראות בהתאם ,ככלל ) מקבלות, ואולם, תרומה מישות מדינית זרה מעל סכום מסוים20,000 (שקלים, מחייבת את .בה הקשורות והתחייבויות מטרתה ,התרומה סכום ,התורם זהות על הכספי ח"בדו לדווח העמותה .מידע זה מפורסם באתר העמותה, ובאתר משרד המשפטים בידי רשם העמותות 6 . בשנת2011 עמותות על חובה ונקבעה השקיפות חובת הורחבה ובמסגרתו גילוי חובת חוק נחקק נתמכות בידי ישות מדינית זרה להגיש לרשם העמותות בתוך שבוע מתום אותו רבעון שבו התקבלה 2 תרומה מישות מדינית זרה, בכל סכום, דו"ח רבעוני בשנת .מתאים2016 תוקן חוק חובת גילוי ונוסף לו סעיף5 א, בו נקבע כי עמותה נתמכת ש"עיקר מימונו" התקבל מישויות מדיניות זרות, חייב לציין זאת בדיווח לרשם העמותות, במסעות פרסום שהוא עורך, בפנייה שלו לעובד הציבור או לנבחר ציבור בעניינים הקשורים למילוי תפקידם, בדוח ות שהוא מפרסם לציבור, ובישיבות של ועדות פעילה בצורה שלו נציג משתתף שבה הכנסת. 7 . נכון להיום, הדין הישראלי אינו אוסר על קבלת תרומות מישות מדינית זרה, אך הוא חובות מטיל שקיפות ודיווח מחמירות על עמותות נתמכות: כך קיימת חובות רישום ודיווח כספי, חובת פרסום .באתר, הגשת דוחות לרשם ואף חובת גילוי גם בפרסומים שונים ובכנסת מנור מרכז עמדת 8 . הנובעות המשפטיות וההשלכות החוקתית האיזון נקודת את משנה שהתיקון הוא מהאמור העולה מכך ביחס לתרומות מישות מדינית זרה. עד היום החוק הטיל חובות שקיפות ודיווח הולכות ומחמירות על עמותות נתמכות– ,אך הקפיד להרחיב דרישותיו אלו במישור הגילוי הנאות; וכעת התיקון מבקש ,לאסור בפועל על פעילות של עמותות אלו או למצער לצמצם את היקף הפעילות .הישראלי החברות למס ערך השווה ,מדינתי מיסוי באמצעות 9 . ,המשילות את לחזק ,המדינה מוסדות של הדמוקרטית הלגיטימיות את לשמר שואף מנור מרכז מבט מנקודת .אזרחית ושותפות אחריות ,ריבונות של עקרונות סביב החברתית הלכידות את ולחזק זו, ניתן להצביע על כשלים מהותיים בהצעת החוק, משום שהוא עלול דווקא של באינטרסים לפגוע המדינה עצמה .בתחומים אלה :ונרחיב 10 . החוק מביא לפגיעה בלגיטימיות הממלכתית של מוסדות המדינה ביטחון חוסר מקרין שהוא בכך , עצמי דווקא מצד המדינה– כאילו מוסדות השלטון אינם מסוגלים להתמודד עם ביקורת אזרחית כלשהי או קולות - ,קבוע חיצוני לאיום כנתונה המדינה את מצייר הוא ,המדינה מעמד חיזוק תחת .חוץ עובדה המביאה לשחיקה של אמון הציבור במדינה, ופגיעה בלכידו.ת סביב מוסדות ממלכתיים 11 . למעשה מדובר .עוצמה של במסווה משילותית בחולשה החוק ,פרדוקסלי באופן אינו מחזק משילות אלא מבטא חוסר יכולת להתמודד עם חברה אזרחית חיה ודינמית: משילות אמיתית מתבטאת ביכולת להכיל ביקורת, לנהל שיח ולבנות שותפויות, גם עם גופים ממומנים חלקית מחו"ל. שימוש בכלים חוקיים כדי להגביל שחקנים ביקורתיים נתפס לעיתים כהכרה בכישלון של המערכת לרתום 3 אותם לאינטרס הציבורי. 12 . .ישראל מדינת של ריבוניים באינטרסים לפגיעה להביא עלול אף החוק המדינה ,משילות לחזק כדי בסבירות החוק .טובים דיפלומטיים יחסים ולשמר באחריות הבינלאומית בזירה גם לפעול נדרשת גבוהה יביא לפגיעה ביחסים עם מדינות ידידות שתומכות בפעילות חינוכית וחברתית בישראל. החוק עלול לייצר עימות דיפלומטי לא הכרחי, שעה שהוא נתפס כאנטי- הבינלאומית בזירה דמוקרטי – במיוחד כשישראל נזקקת ללגיטימציה חיצונית. למיטב ידיעתנו, אין בעולם הדמוקרטי תקדים למיסוי כזה שמטרתו ברורה– לצמצם ואף להפסיק את פעילותם של ארגונים שמבקרים את .הממשלה1 13 . החוק אף מביא ל המתון הישראלי במרכז פגיעה. עמותות מהמרכז האזרחי שזוכות לתמיכה מדינית שעוסקות בחיזוק ערכים דמוקרטיים או הגנה על זכויות אדם, הגברת השקיפות, סיוע למוחלשים או למיעוטים )כמו מרכז הארגונים של ניצולי השואה ואף הרשות לניצולי השואה או הנציבות האזרחית של פשעי חמאס או התנועה לחופש המידע או עמו של כלכלית להעצמה הפועלת ,"עתיד יוזמות" תת נשים שנקלעו למורכבות כלכלית ומלווה אותן בתהליך הקמת עסק קטן או עמותת "איתך– "מעכי מוחלשות נשים של זכויות לקידום הפועלת2 ( – עלולות להיחלש. 14 . היחלשות עמותות מהמרכז האזרחי מביא בהכרח לכך שתוצאת החוק היא דווקא העצמת הקצוות– שממילא פחות תלויות במימון מדינתי ()אלא פרטי , ומתאפיינות בנרטיבים קיצוניים. ,וכך במקום ליצור חברה אזרחית אחראית ומשתפת פעולה עם המדינה, החוק יוצר דו- ציבורי ומרחב קוטביות מלא חשדנות. הדמוקרטיים לחיים עמותות של הלגיטימית בתרומה הציבורי באמון פוגע הדבר עצמם. 15 . בכך מביא החוק ל פגיעה ביכולת"החיבור וההתלכדות של "המרכז הישראלי , שהרי תנאי הכרחי לבניית "המרכז הישראלי" הוא היכולת לקיים שיח משותף, שיש בו כדי ללבן סוגיות עקרוניות וקשיים שונים תוך הבעת עמדות כנות, ללא מורא– על מנת למצוא את המרכז המשותף לכוחות השונים הפועלים בזירה. הביטוי הפוליטי של ארגונים אזרחיים הוא אפוא תנאי יסוד הסכמות לייצר ליכולת י 1 ישויות ידי על הממומנות עמותות של הפעילות הסדרת" הכנסת של והמידע המחקר מרכז מאת משווה סקירה ,ראו ) "מדיניות זרות30.9.2025 :( בכתובתhttps://fs.knesset.gov.il/25/law/25_ls_mmm_9189041.pdf 2 שירה קדרי- ,עובדיה" הברירה האכזרית" של הממשלה- השתקת ביקורת או סגירה: חוק העמותות חוזר לכנסתYNET ) 21.7.2025 ( https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14447047#!/replace 4 מאחדות. החוק עצמו"מביא לפגיעה ב"שוק הרעיונות הפוליטיים ארגוני של הציבורית ובפעילות .החברה האזרחית 16 . החוק מציב חסמים בפני ארגונים המקדמים סדר יום ציבורי שאינו עולה בקנה אחד עם עמדות הממשלה להוביל עלול החוק .השלטון על לפקח יכולתה ואת האזרחית החברה את להחליש ועלול , ,לצמצום פעילותם של ארגונים המקבלים תרומות ממדינות זרות, ולהגביל את יכולתם להביע דעות זה בהקשר לציין למותר לא .החברה על ולהשפיע להתארגן פעילותה מונע העמותות חוק כיום שכבר של עמותה אם מטרה ממטרותיה שוללת את קיומה של מדינת ישראל או את אופ י או ,הדמוקרטי יה אם יש יסוד סביר למסקנה כי העמותה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות סעיף) 3 .(לחוק העמותות 17 . יש לזכור שארגוני החברה האזרחית ממלאים תפקיד מרכזי בדמוקרטיה. הם מזהים כשלים וליקויים להתארגנות מסגרת ומשמשים ,(למדינה כלל ידועים שאינם כאלה חלקם) הממשלתית בפעילות לערכאות פנייה באמצעות או מדיניות קידום באמצעות גם ,היתר בין .אלה ליקויים לתיקון אזרחית שיפוטי ות לשם הסרת עוולות או פגיעות חוקתיות אחרות. קבלת החוק שעניינו הטלת הגבלות על פעילות זו, ועל ארגונים אלה, שפועלים כדין, עולה כדי פגיעה אסורה בחופש ההתאגדות ובחופש .הממשלה על ביקורת מניעת היא העיקרית שתכליתה שעה ,הביטוי 18 . עמותות על רק חלה שהיא שעה ,החוק הצעת של הבררני האופי נוכח שבעתיים חמור הדבר המקבלות תרומות מ יישויות מדינתיות , אך לא מ גופים פרטיים זרים למדינה. למעשה, אם קיים חשש העדפה להיות שצריכה הרי זרות ולהשפעות תרומות מאחורי העומדים לאינטרסים ביחס ממשי של וביקורתית פתוחה עין ותחת שקופות הן מדינתיות תרומות .מדיניתיות תרומות לטובת כלשהי גורמים שונים במדינות-התורמות עצמן. להבדיל, כסף פרטי המוזרם ל מפוקח אינו בישראל עמותות והוא עשוי להיות כסף המוצמד לאינטרסיים כלכליים או עסקיים של אנשים פרטיים )שאף מקורם .(ברור אינו סיכום 19 . לאומית ולכידות משילות ,ריבונות להבטיח הלגיטימי הרצון אף על– ,לשיטתנו החוק הצעת שוחקת את אמון הציבור במוסדות המדינה ,מעמיקה את הקיטוב ו פוגעת באינטרסים ריבוניים של .המדינה ,הצעת החוק יש בה כדי להעצים את קצוות החברה ולהקשות על יצירת הברית הציונית וכך פוגעת דווקא במרכז המתון, המחויב לחיזוק החברה הישראלית מתוך נאמנות למדינה ולערכיה .