חומר רקע
התנועה למען איכות השלטון
נובמבר 5
202
", תשפ
ה
נייר עמדה מעודכן על הנוסח החדש של
הצעת
חוק העמותות (תיקון–
תרומה מישויות מדיניות
,)זרות"התשפ
ה-
2024
2
נוכח די
ו
ני ועדת חוק
ה" :, חוק ומשפט (להלן
הוועדה ") לקראת קריאה ראשונה על
הנוסח
החדש
ל הצעת
חוק העמותות
(תיקון–
תרומה מישויות מדיניות זרות) התשפ"ה -
2024
" (להלן הצעת
החוק")
אנו
מתכבדים להעביר את עמדתה של
התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר
" :(להלן
התנועה)"
.בנושא
בנייר
ה
עמדה נבקש לעמוד על התנגדותנו להצעת החוק בנוסחה החדש ,שא ר
מבקשת להטיל
על
עמותות
ה
מקבלות תרומה מישות מדינית זרה מגבלות שמטרתן המעשית
היא צמצום
ביקורת ציבורית
ופיקוח אזרחי
ה על
שלטון.
ההסדר המוצע כופה על
עמותות
לבחור בין מס"עונשי"
וחריג על תרומות
מישויות
,מדיניות זרות לבין ויתור על
פעולות דמוקרטיות חיוניות
–
ובראשן
,השתתפות בהפגנות
לובינג ב כנסת
והבעת ביקורת על מדיניות
שלטונית . נוסף על כך, ההצעה יוצרת הסדר סלקטיבי ובלתי
,מוצדק, החל רק על תרומות ממדינות זרות
,להבדיל מגופים פרטיים זרים
ומגבילה את זכות הגישה
לערכאות של
עמותות ה אל
.באמצעות אגרה ייעודית
הצעת החוק מבקשת לרסן באופן יזום את פעילות החברה האזרחית ולהגביל את יכולתה למלא את
תפקידה במשטר דמוקרטי .ההצעה
מגלמת פגיעה ישירה בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי
ב מדינת ,ישראל ומקימה חשש
כבד
,לפגיעה בלתי מידתית בזכויות חוקתיות
בעקרון
שלטון החוק
ובמערכת האיזונים והבלמים
ב
דמוקרטיה בישראל .
תוכן
עניינים
1.ב עמותות כחלק אינהרנטי משמירה על זכויות האדם
בישראל
................................
.........
4
2.ב התיקון כאמצעי להשתקת ביקורת על
השלטון
................................
............................
5
3.ב החלת סטנדרטים של
עובדי ציבור ושדלנים על עמותות ,ללא
כל
הצדקה
........................
5
1.ד שימוש במיסוי
כאמצעי ענישה ,בניגוד לעקרונות המיסוי
בישראל
................................
6
2.ד חשש משימוש לרעה בעיצומים כספיים
................................
................................
.....
7
3
עיקרי הצעת החוק בנוסחה
החדש
1.
ב יום16.12.2024
הונחה הצעת
ה
חוק מטעם ח"כ אריאל קלנר
על.שולחן הכנסת
ביום22.7.2025
,מה ב לך
הדיונים
לקראת קריאה ראשונה ,פרסם יו"ר
ועדת
חוקה, חוק ומשפט נוסח חדש להצעת החוק .
1
2.
הנוסח
החדש מציע
שימוש
ב מנגנונים
חלופיים
, ובהם התאמת שיעור המס
שנקבע לצד חתימה על
"הצהרת "נאמנות לשלטון,
הוספת אפשרות להטלת
עיצומים כספיים
שיובילו במקרים חריגים אף
לפירוק
ה,עמותה ו כן החלפת החסימה הישירה
ל
גישה לערכאות שיפוטיות בקביעת אגרה ייעודית.
3.
,אולם חרף השינו
יי
ם המוצעים, תכלית ההצעה נותרה זהה ואף חודדה במסגרת הנוסח החדש:
הגבלה
ומשטור של
ארגוני החברה
האזרחית הממלאים
תפקיד מרכזי
בפיקוח ובביקורת על פעולת השלט
ון
ה
מכהן ,
תוך קשירה ישירה
ובלתי אמצעית בין קבלת תמיכה מגורם מדינתי זר לבין ויתור על יכולת
למתוח ביקורת על .מדיניות שלטונית
4.
להלן נעמוד על עיקרי הצעת החוק בנוסחה החדש:
4.1
.
,ראשית ההצעה
מחייבת עמות
ה
שמקבלת תרומה מישות מדינית זרה (מעל ס
ף שיוגדר) ל חתום
על "הצהרת נאמנות"
לשלט
ון ,ול
היות כפופה ל
מגבלות החלות על
פי
דין על ד עוב י מדינה
ו
שדלנים
, ובכ :לל זה
איסור פעילות בכנסת ובוועדו תיה ; איסור העברת ביקורת על הממשלה
ומשרדי השירות הציבורי; איסור השתתפות בהפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני; איסור ארגון
ואף נאום באספה פומבית בעלת אופי מדיני; איסור חברות בהנהלה פעילה של מפלגה או גוף
מדיני; ואיסור השתתפות בתעמולת בחירות לכנסת, לרשות מקומית או לג.וף ציבורי
עמותה
שלא הגישה תצהיר
תחויב
במס בשיעור
23%
על כל תרומה; ואילו עמותה ש תצהיר, אך תפעל
בניגוד למגבלות ,
תחויב
במס כפול
בשיעור46%
.
מודל זה מציב את העמותות בפני בחירה בלתי
אפשרית
בין חיוב מס מהותי,, שעלול להוביל לסגירתן
לבין קבלת מערכת מגבלות
ח
סרת תקדים
,על פעילותן הציבורית הנושאות פוטנציאל ממשי לצמצום
ואף
איון
פעילותן הדמוקרטית לצד
חשיפה להפרות לא מכוונות
, וה
כ
פלת שיעור המס שיוטל עליהן .
4.2
. נית ש , הצעת החוק מציגה
מערך עיצומים שיוטלו על עמותות שיפרו את חובת הגילוי והדיווח .
הטלת העיצומים
תעשה לצד הטלת המס ו תיקבע על ידי רשם העמותות, לפי שיקול דעתו. על
עמותה ש
חויבה ב עיצום לפרסם את
פרטיה , ופרטי העיצום שהוטל עליה, למשך4 שנים .
4.3
. שלישית ,מוסיפה הצעת החוק
עילות חדשות לפירוק
עמותה על ידי צו בית משפט. הראשונה,
היא
פרסום קריא
ה ל חרם על מדינת ישראל
או על "אזור
,"בשליטה ישראלית
לרבות קריאה
ל חרם בשטחי י
הודה ושומרון;
2 ו
השנייה ,הטלת שני עיצומים כספיים על העמותה
, בגין
הפרת
המגבלות החלות עליה מכוח"תצהיר "הנאמנות עליו חתמה.
4.4
. לבסוף , הצעת החוק
קובעת
סכום
אגרה חריג שעל אותן עמותות לשלם
לצורך פנייה לערכאות
משפטיות בבקשה ל
קבלת סעד
. סכום האגרה טרם נקבע , אך מרוח הצעת החוק ומנוסחה
1
נוסח מטעם יו"ר ועדת החוקה לקראת דיון ביום22.7.2025
–
הכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק העמותות (תיקון–
תרומה מישות
מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
.
2
ראו סעיף1
לחוק
חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, תשע"א-
2011
.
4
,המקורי ניתן להניח כי
יקבע סכום אגרה גבוה ,שמשמעותו המ
עשית:
הגבלת זכות הגישה
לערכאות וזכות
העמידה של אותן עמותות וארגוני החברה האזרחית .
5.
מדברי ההסבר להצעת החוק (שלא
זכו לעדכון בנוסח החדש )עולה, כי מטרת
ההצעה
למנוע פעילות של
ארגונים
בישראל אשר פועל
ים", לכאורה, כ
סוכני
.שינוי" מטעם ממשלות וישויות מדיניות זרות
ו
אולם,
כפי שפורט ב
הרחבה ב
עמדתנו מחודש מאי האחרון ,תכלית זו,
אינה
נ סמכת על כל תשתית
עובדתי
ת ,
אמפירי
ת
או
משפטית, מל ה
מדת על קיומה של בעיה , ובטח לא
כזו המ
צדיקה
את הסדר כה מר
חיק
לכת ,כמו זה ש
הוצע במסגרת הנוסח החדש להצעת החוק.
3
6.
,כפי שיוצג להלן
הצעת החוק בנוסחה החדש מבקשת לקבוע
מנגנונים חסרי תקדים המצמצמים
באופן
מהותי את יכולת ם של
ארגוני החברה האזרחית להשתתף בשיח הציבורי, לבקר את פעולת הרשויות
ולפנות לערכאות משפטיות לקבל
ת סעד משפטי .
בכך, ההצעה יוצרת
אפקט מצנן נרחב
על פעילותם של
גופים הפועלים לפיקוח ציבורי ולהגנה על זכויות אדם ואזרח, וחותרת תחת תפקידם המרכזי והחיוני
בהבטחת הגנה על זכויות ובשמירה על האינטרס הציבורי במדינה דמוקרטית.
פגיעה במ
עמד
ם ובתפקיד ם
של
ארגוני חברה אזרחית
במדינה דמוקרטית
ב.1. עמותות כחלק אינהרנטי משמיר
ל ה ע זכויות האדם בישראל
7.
,טרם נצלול לבעיות הקונקרטיות הנובעות מסעיפי הצעת החוק לגופן
נכון לעמוד על מהות
ם ותפקיד ם
של
עמותות וארגוני החברה האזרחית במערכת הדמוקרטית .
4 עמותות אינן פועלות למטר
ו ת רווח, אלא
לשם קידום מטרות ציבוריות, הגנה על זכויות אדם ואזרח, ומתן שירותים חברתיים משלימים וחיוניים .
8.
א רגוני
החברה
האזרחית בישראל מהוו
ים
נדבך מרכזי ומשמעותי בתמיכה באוכלוסיות
מוחלשות ,
בקידום מדיניות ובשמירה על מנגנוני שקיפות ובקרה .
אזרחים רבים אינם מחזיקים במשאבים, בידע
או בזמן הדרוש להתמודדות עם פעולות הרשויות או מחדליהן ,
והעמותות ממלאות תפקיד חיוני בגישור
על פער זה ובהבטחת מימוש זכויותיהם.
9.
פגיעה ביכולתן של עמותות
לפעול
למען מטרה ציבורית , לרבות הגבלות על השתתפות
ן
,בשיח הציבורי
בפעילות פרלמנטרית ו
דרישה ל הימנעות מכל
הבעת ביקורת
נגד
מדיניות שלטונית ,צפויה
לצמצם ואף
לאיין את הכלים העומדים
לרשות ן בקידום מטרותיהן הציבוריות– ולפגוע ברא ש ובראשונה
ביכולתם
של אזרחים לממש את זכויותיהם וביכולת העמותות להגן על האינטרס הציבורי.
10
. ה התנגדויות הרבות
ו רחבות
היריעה
להצעת החוק – החל מ
ה רשות
ל ניצולי
ה
שואה ,
5
דרך ארגוני סביבה,
6
ארגוני הקהילה הגאה ,
7 ארגוני זכויות אדם ,
8 ו
ארגונים המקדמים דמוקרטיה ומנהל תקין ,
9
וכלה
3
התנועה למען איכות השלטון, נייר עמדה על הצעת חוק העמותות (תיקון–
תרומה מישויות מדיניות זרות), התשפ"ה-
2024
.
4 חוק
,העמותות תש ה
"ם-
1980
', ס1
.
5 נייר
עמדה
בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון –
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
, הרשות לניצולי השואה .
6 נייר
עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון –
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
", "חיים וסביבה .
7 נייר
עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון –
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
,קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל.
8 נייר
עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון –
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
,מכון זולת ;נייר
עמדה בעניין הצעת חוק
העמותות (תיקון–
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
, א עד לה ;
נייר עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון –
תרומה מישות
מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
,
האגודה
לזכויות האזרח.
9 נייר
עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון –
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
,
התנועה לאיכות השלטון ;
נייר
עמדה בעניין
הצעת חוק העמותות (תיקון –
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
,
המכון הישראלי לדמוקרטיה ;נייר
עמדה בעניין הצעת חוק
העמותות (תיקון–
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
,
תנועת אומץ.
5
ב ארגוני דת ויהדות10
וארגונים חברתיים11
–
מחזקות את המסקנה כי
עסקנו בהצעה
בעלת השלכות
רוחב ה פוגעת
בחברה האזרחית בכללותה
, ובכך בציבור בכללותו.
11
. ל
כך מצטרפת הסכנה שבהצגת ארגונים כמי שפועלים "כסוכני
"שינוי
,"בשם "אינטרסים זרים12
רק
בשל קבלת מימון ממדינות –
תיאור שאינו נתמך בעובדות– באופן ש מערער את הלגיטימציה של ארגוני
זכויות אדם ,פוגע באמון הציבור בהם
כמו גם מביא לפגיעה
במעמד השיח על זכויות כעניין אזרחי רחב .
ב.2.
התיקון כאמצעי להשתקת ביקורת על השלטון
12
. מלשון ההצעה
עולה
חשש
ממשי
וקונקרטי , כי מטרתה
להשתיק
ביקורת
ציבורית
נגד מדיניות
הממשלה
ו כנגד
פעילו .תן של רשויות השלטון
13
.
ההצעה מחייבת ע כל
מותה שמקבל
ת מימון מישות מדינית זרה , לבחור בין
שתי חלופות :
תשלום מס
משמעותי העלול לפגוע ביכולת
קיומה הכלכלית;
או ,לחלופין
ח תימה על הצהרת
נאמנות המגבילה את
חופש הביטוי הפוליטי שלה ויכולתה ל קחת חלק במרחב הציבורי והפר
למנטרי .
14
.
ההסדר יוצר מצב שבו המשך פעילותה הציבורית של עמותה מותנה בהימנעות מביקורת על רשויות
השלטון .
תוצאה זו צפויה לצמצם באופן ניכר את חופש הביטוי הפוליטי ולהגביל השתתפות של ארגונים
.אזרחיים בהליכי מדיניות, בפעילות ציבורית ובפיקוח פרלמנטרי
15
. ח
ופש הביטוי הפוליטי – וכנגזרת מכך הזכות
לבקר את מדיניות
השלטון –
הוכר
ה בפסיק
ת ב ית המשפט
העליון "כ"יהלום שבכתר
המהווה זכות בסיסי ת
ויסודית
במשטר
ה דמוקרטי בישראל .
13
ההצעה
הנוכחית, פוגעת אנושות
ביכולת של החברה האזרחית לפעול כגורם בקרה חוץ-ממשלת
י ו
מייצרת
מציאות בה
השלטון פועל
בלא כל ביקורת אפקטיבית על
פועלו .
16
.
תוצאה זו
תגרע מהדמוקרטיה הישראלית ומערכי היסוד בבסיסה , תצמצם את הביקורת והפיקוח
הציבוריים על עבודת הפרלמנט הנבחר, ותגרום להשתקה וניוון של פעילות
המגזר השלישי בישראל .
ב.3.
החלת סטנדרטים של עובדי ציבור ושדלנים על עמותות, ללא כל הצדקה
17
.
הצעת החוק
,בנוסחה החדש מעתיקה את המגבלות
החלות בדין על
עובדי ציבור ושדלנים
לעמותות
המקבלות תרומה מישות זרה.
14
החל
ה זו נעדרת כל הצדקה נורמט ,יבית ואף חותרת תחת התכליות
שביסוד ההסדרים הח
קיקתיים שנקבעו.
18
. ת פקידו של עובד ציבור, ויחסיו
עם
השלטון שונים
בתכלית מיחסיה של עמותה ע ם השלטון .
עובד הציבור
הוא,אורגן של המדינה מייצג
ה ומיישם את מדיניותה .לפיכך הוא
כפוף למגבלות הנובעות מחובותיו
,אלה
והוא מוגבל ביכול
ות לבקר בפומבי את הממשלה ופועלה .
,בדומה שדלנים מקדמים בהכרח אג'נדה
10
נייר
עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון –
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
,מרכז ליאו בק ;נייר
עמדה בעניין הצעת חוק
העמותות (תיקון–
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
,המרכז הרפורמי
לדת ומדינה .
11
נייר
עמדה בעניין הצעת חוק העמותות (תיקון –
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024
,
מנהיגות אזרחית ;נייר
עמדה בעניין הצעת חוק
העמותות (תיקון–
תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-
2024, אחים ואחיות לנשק .
12
.ראו דברי ההסבר להצעת החוק
13
בג"ץ5239/11
אבנרי נ' הכנסת
(נבו15.4.2015
') פס24
.לפסק דינו של השופט הנדל
14
לפי חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-
1959
', ס1 ו חוק הכנסת, תשנ"ד-
1994
', ס66
,)(א69
.בהתאמה
6
אישית של הלקוחות ששכרו אותם
ומטרתם להפיק רווח
או טובת הנאה אישית .לכן,
המגבלות החלות
עליהם נועדו למנוע ניצול של ההליך הדמוקרטי לקידום אינטרסים פרטיים או מסחריים אישיים .
15
19
.
,עמותות, לעומת זאת בהגדרה .אינן אורגן של המדינה ואינן פועלות לקידום אינטרס פרטי או מסחרי
,מטרתן לקדם אינטרסים ציבוריים, להגן על זכויות אדם ולתרום לשיח הדמוקרטי. כחלק מתפקיד זה
נדרש מהן לעיתים להביע עמדות ביקורתיות, להציע תיקוני מדיניות ולהשמיע קול עצמאי ובלתי תלוי
שאינ
ו מוכתב על ידי גורמים שלטוניים-פוליטיים.
20
. החלת מגבלות שנועדו לעובדי ציבור ולשדלנים על עמותות, חסרה הצדקה
נורמטיבי
ת ומשוללת יסוד .
מהלך זה מעורר חשש כי תכליתו אינה שמירה על טוהר המידות או מניעת השפעה בלתי הוגנת ,
אלא
נועד
לפגוע ב
יכולתן של עמותות המבקרות את השלטון לפעול , באופן המקהה ואף מרוקן מתוכן את
תפקידן כחוליה חיונית במארג הדמוקרטי
בדמוקרטיה הישראלית .
פגיעה בזכות הגישה לערכאות
21
. זכות הגישה לערכאות מהווה עקרון בסיסי בדמוקרטיה, המאפשרת
את
מימושן של הזכויות האחרות,
ו .בלעדיה לא ניתן להגן על זכויות הפרט שנפגעו או על אינטרס ציבורי שנרמס16
22
.
,הנוסח החדש מגביל
הלכ
ה למעשה את זכות הגישה לערכאות של עמותות המקבלות
תרומות
מגורמי ם
מדיניים זרים .הטלת אגרה בסכום שטרם נקבע
–
אך ברוח נוסח
ה צ עת החוק
המקורי
, סביר להניח
ש יהיה גבוה
במיוחד , ימנע מעמותות רבות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד ובכך ייפגע יכול תו
"של בג
ץ לשמור על שלטון החוק .
זאת, רק בשל זהות מקורות המימון של
הארגון
המייצג
ומקדם אותן.
23
.
נזכיר, כי עמותות וארגוני חברה אזרחית פועלות לרוב מול אוכלוסיות מוחלשות, ממועטות אמצעים
כלכליים . על כן, חסימ ת דלתות בית המשפט בפני עמותות
,אלה אינה מהווה רק פגיעה בארגונים עצמם
אלא מהווה חסימה ממשית של ההגנה על זכויות האוכלוסיות שהן מייצגות–
ומחלישה את יכולת
האכיפה של זכויות חוקתיות במדינת ישראל.
שימוש במיסוי ובעיצומים בניגוד לתכליתם
ד.1. שימוש במיסוי כ אמצעי
ענישה
, בניגו ד
לעקרונות המיסוי בישראל
24
. ת כלית המיסוי במדינה דמוקרטית היא לאפשר למדינה לגבות כספים מהציבור לצורך מימון שירותים
.ציבוריים והשגת מטרות כלכליות וחברתיות17
לעומת זאת, קנס מהווה כלי עונשי שנועד להרתיע
.מהתנהגות אסורה או פסולה כאשר שיעור המס המוטל אינו נגזר משיקולים תקציביים כלליים אלא
,מיועד להכווין התנהגות ולמנוע התנהלות מסוימת
הוא חדל מלהיות מס– והופך בפועל לקנס. ש יעור
המס שנקבע בהצעה אינו משקף תכלית תקציבית, אלא למעשה פועל כקנס, ומטרתו הרתעה וענישה.
15
חוק הכנסת, תשנ"ד-
1994
, סעיף65
.
16
ראו
למשל, ע"א733/95
ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (, נא3
)
577
(
1997
.)
17
,כידוע, בישראל נהוגה שיטת מיסוי פרוגרסיבית על הכנסות: ככל שהכנסתו של אדם עולה, כך יוטל עליו שיעור מס גבוה יותר כאשר העקרון
המסדיר של דיני המס בישראל הוא עקרון השוויון , לפיו דיני המס חלים באופן שווה על כל אדם בהתאם להכנסותיו, לפני מדרגות קבועות
:מראש, המתעדכנות מידי שנה. להרחבה ראו
רשות המיסים בישראל, מס הכנסה.
7
25
. כ ,יום .תרומות לעמותות פטורות ממס לחלוטין18
המשמעות בקבלת הצעת החוק היא מעבר חד מהיעדר
מיסוי–
להטלת נטל.כבד על העמותות הסדר זה,
צפויי להרתיע מדינות וארגונים בינלאומיים מלתמוך
כספית
בעמותות בישראל ,אם יידעו
שחלק ניכר
מתרומתן ת
גיע ישירות לקופ
ת המדינה.
26
. טענה זו מתחדדת לאור ההבחנה הסלקטיבית שהחוק מבצע
בין סוגי
תורמים : תרומות מגורמים פרטיים
מחו"ל אינן ממוסות כלל ואילו תרומות מגורמים מדיניים "נענשות"
במס
.ייחודי
בכך הופך ה כלי
ה
מיסוי
למנגנון של תגמול
ועונש
, בניגוד לעקרונות היסוד של שיטת המיסוי הישראלית.
ד.2. חשש משימוש לרעה בעיצומים כספיים
27
.
עיצום
כספי הוא אמצעי רגולטורי -
,מנהלי
המשמש,, ככלל ל הטלת קנסות כספיים על הפרות בנושאי
.איכות הסביבה, יחסי עבודה, צרכנות וכדומה ההצע ה,בנוסחה החדש
מבקשת לייסד עילת עיצומים
חדשה –
.הפרה של חובת הגילוי והדיווח החלה על עמותות19
,כאשר לאחר שהוטלו
שני עיצומים,
ההצעה
מסמיכה את
בית המשפט להורות על פירוק ה
עמותה.
28
.
רשם העמותות כפוף למשרד המשפטים, ולו
סמכויות נרחבות
עוד טרם
התיקון המוצע ,
לרבות רישום
עמותות
.והענקת חיסיון לעמותות לפי ראות עיניו הענקת סמכויות
מעין-שיפוטיות חדשות
,לגורם מנהלי
,שמחזיק מלכתחילה בסמכויות רבות ומשמעותיות
עלולה להעלות קושי מוסדי ומשטרי ממשי .
20
29
.
ההסדר המוצע מעניק
ל
רשם סמכויות נוספות, ו
נרחבות,
להטלת עיצומים כספיים באופן המעורר חשש
כי ייעשה בהם
שימוש כאמצעי ליצירת אפקט מצנן ולהטלת מורא על עמותות וארגוני חברה אזרחית .
30
. ד .בר מה נוסף שיש לעמוד עליו בהקשר זה הוא אופי העילה בשמה נתן להטיל עיצומים על עמותה
ה
מקרים ה ,מוצעים בהצעת החוק, שנוגעים לחובת הגילוי לעיתים שכיחות מופרים עקב טעויות טכניות
או מחדלים שוליים, מאחוריהם אין כל כוונת זדון או הסתרה. ו
אף על פי
,כן, במתווה המוצע גם טעויות
טכניות שכאלה עלולות להביא להטלת עיצומים כספיים משמעותיים ,
בהתאם לשיקול דעתו הרחב של
הרשם,
ובמקרים קיצוניים אף
לפירוק העמות
ה .
ה הבחנה המלאכותית
בין סוגי
תרומות
זרות ,מכוונת ו למעצר אינה רלוונטית
31
. ה צעת החוק קובעת הסדר סלקטיבי אשר מבחין בין תרומות מגורמים מדיניים זרים (כגון האיחוד
האי רופי
וממשלות זרות )ל בין
תרומות מגורמים פרטיים ,
וקובעת מגבלות וחובות המוטלות רק על אלו
הראשונות .
הבחנה זו אינה רק בלתי רלוונטית עבור התכליות המוצהרות של הצעת החוק, אלה שהיא
גם נעדרת כל היגיון פנימי .
32
.
בעוד שמדינות וארגונים בין-
מדינתיים מחויבות לפעול לפי הדין הבינלאומי והישראלי, לנהוג בהתאם
לנורמות של שקיפות
ו
רגולציה ו
נתונים לביקורת ציבורית מתמדת, לגורמים פרטיים אין חובות דומות
והם יכולים לפעול הרחק מעיני הציבור בשם אינטרסים עלומים ו ממניעים סמויים, שאינם נתונים
18
רשות המיסים בישראל, מס הכנסה ., מדרגות המס
19
מאגר המידע הממשלתי, עיצומים כספיים .
20
,בעבר אף
עלו חשדות לשימוש שאינו תקין בסמכויות הרשם, ו בין היתר, הועלה החשש שפסילת עמותות או עיכוב רישומן, כמו גם מתן
,חיסיון לעמותות אחרות
נעשה משיקולים פוליטיים . ראו
רותי
" ,סיני העמותה עלולה לפגוע ברגשות הציבור "הארץ
6.6.2007
; אורי בלאו
"עמותת סודי ביותר "הארץ
17.11.2011
.
8
לפיקוח ציבורי.
לאור זאת, קשה להבין מדוע דווקא הגופים המדיניים נבחרו כמטרה להסדרה, בעוד
שהסיכון להשפעה זרה עמומה ובלתי שקופה, מצוי במידה רבה יותר ב ידיהם של.גורמים פרטיים
33
.
הבחירה להחיל את החוק אך ורק על ישויות מדיניות זרות–
ולא על כלל הגורמים הזרים–
יוצרת
ה
פלי ה בלתי מוצדקת ומחזקת את התחושה כי מדובר במהלך שמטרתו פגיעה ממוקדת בארגונים
מסוימים.
יתרה מזו, הצעת החוק מקודמת בשיתוף פעולה עם ארגון חברה אזרחית אשר נהנה בעצמו
ממימון נרחב מגורמים פרטיים זרים–
כאשר למעלה ממחצית מהכנסותיו, על פי מידע פומבי, מקורן
.בתרומות כאלו21
ארגון הז
ו אינ
צפוי להיפגע מהצעת החוק הנוכחית, שה
וא
עצמ ו מסייע לקדם–
תוצאה
:הממחישה את הכוונה שביסוד ההצעה להוציא מחוץ למשחק הפוליטי והחברתי עמותות מהצד השני
,של המפה הפוליטית
המזוהות ככאלה שממומנות
בידי ממשלות וארגונים מדיניים.
22
השלכות ההצעה
על מעמד ישראל כדמוקרטיה ליברלית בזירה הבינלאומית
34
.
הצעת החוק כוללת סממנים אנטי-דמוקרטיים אופייניים למשטרים סמכותניים,
אשר לא מתיישבים
עם
.אופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית השתק
ת ביקורת
,פוליטית
פגיעה בזכות הגישה
לערכאות
והפגיעה בשוויון
בין ארגוני חברה
אזרחית,
מהווים מאפיינים של משטרים סמכותניים שמאפשרים
לשלטון להתנהל ללא ביקורת אפקטיבית.
35
. ההצעה
, א,ם כן עשויה לפגוע
במעמדה הבינלאומי של ישראל וממקמת אותה בשורה אחת עם מדינות
הפוגעות בזכויות אדם
ורודפת ארגוני חברה אזרחית .
זאת, בשעה
שי שראל ניצבת מול משבר דיפלומטי
ו מעמדה של ישראל
כדמוקרטיה ליברלית,, האמונה על הגנה על זכויות האדם
הוא מרכיב
חיוני לביסוס
.כוחה הבינלאומי ובהכרה העולמית שלה
36
.
החלשת מעמדה
של ישראל בזירה הבינלאומית מגבירה את הסיכון להטלת
סנקציות ומגבלות מצד
הקהילה הבינלאומית, ופוגעת בשיתופי פעולה חיוניים באקדמיה, בתרבות, בחינוך ובתחומים נוספים.
,בנוסף נזכיר כי
התערבות טריבונלים בינלאומיים במשפט הפנימי של ישראל
תלויה במידה רבה
בעצמאותן ויעילותן של המערכות המשפטיות המקומיות. הצעת חוק אשר
מחלישה את
ארגוני
ה חברה
ה
אזרחית ומונעת מהם גישה לערכאות משפטיות , עלולה
לעודד התערבות וביקורת בינלאומית מוגברת ,
ואף לסכן תביעות משפטיות שכבר מתנהלות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"
כנגד מדינת ישראל
ואזרחיה–
לרבות נגד חיילי צה"ל– במסגרת דיני המשפט הבינלאומי.
37
.
לצד זאת, חשוב לזכור כי מדינת ישראל עצמה תומכת בפעילות של ארגוני חברה אזרחית
ברחבי העולם ,
.ובפרט ארגונים הפועלים למאבק באנטישמיות ובהסתה ולחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית
החלת מגבלות על עמותות בישראל המקבלות תמיכה ממשלות זרות עלולה לפגוע בלגיטימציה של
פעילות ישראל בתפוצות ולערער את יכולתה להמשיך לקיים שיתופי פעולה חיוניים עם
ארגונים
הפועלים נגד אנטישמיות ודה-לגיטימציה של מדינת ישראל .
21
לפי המידע המפורסם באתר גיידסטאר
50.9%
.מתקציב "אם תרצו" מקורו בתרומות מחו"ל
:ראו בלינק הבא
https://www.guidestar.org.il/organization/580471662/finances
22
,דברים אלו הומחשו ביתר שאת
בהצגת החוק באמצעות
מצגת לדיון בוועדה מאת ח"כ קלנר , שנכתבה והוצגה
בדיון בוועדת חוקה
על ידי
.עמותת "אם תרצו", אשר טרגטה במסגרתה ארגונים ספציפיים מצד אחד בלבד במפה הפוליטית בישראל
9
סיכום
38
. ב
נייר עמדה זה הוצגה התנגדות
עקרונית ויסודית להצעת החוק, המבקשת להטיל מגבלות רחבות
וחסרות תקדים
על פעילותם של ארגוני חברה אזרחית, לרבות הגבלת גישה לערכאות, הטלת נטל מס
""עונשי משמעותי ושימוש
בהצה
רות נאמנות
כמנגנון לצמצום חופש הביטוי והפעולה הציבורית של
עמותות. ההצעה נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית המצדיקה פגיעה מרחיקת לכת זו, יוצרת אפליה
פסולה
בין ארגונים על בסיס מקורות מימון ,, ועלולה לפגוע באופן ממשי במנגנוני הבקרה הדמוקרטיים
בשלטון החוק ובזכויות
ובאינ טרסים ציבוריים בסיסיים.
39
. משכך ,
אנו
קוראות לחברי הכנסת להתנגד נחרצות להצעת החוק ,ולהסירה מסדר היום .
,בכבוד רב
________________________
________________________
סתיו לבנה להב, עו"ד
אלה משה
מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה רכזת מחלקת מדיניות וחקיקה