חומר רקע

התנועה למען איכות השלטון בישראל נובמבר 5 202 ", תשפ ה נייר עמדה על הצעות חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה 2 נוכח די ו ני ועדת חוק ה" :, חוק ומשפט (להלן הוועדה ") לקראת קריאה ראשונה על הצעות חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ( /פ5808/25 ; /פ5262/25 /; פ5287/36 ; /פ5289/25 /; פ4625/25 ; /פ3825/25 ,) והצעות חוק התובע הכללי /(פ2785/25 /; פ3198/25 /; פ877/25 )(להלן ביחד: "הצע ו ת החוק"), אנו מתכבדים להעביר את עמדתה של" :התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן התנועה )" .בנושא ב נייר העמדה נבקש להביע התנגדות נחרצת להצעות החוק, המבקשות לרוקן את מוסד הייעוץ המשפטי מתוכן ,ולהפוך את תפקיד היועץ למשרת אמון פוליטית שנעדרת עצמאות מקצועית ויכולת אפקטיבית להבטיח כי פעולות הממשלה ייעשו בהתאם לדין ובכפוף ל עיקרון שלטון החוק. ההצעות מקודמות בעיתוי ובנסיבות המעוררים חשד כבד שבבסיסן תכלית פרסונלית פסולה , ב .ניסיון להתערב בהליכי אכיפת החוק נגד נבחרי ציבור מכהנים, ובראשם ראש הממשלה ההצעות נוגדות את מסקנות ועדת שמגר ,ועדה מקצועית-ציבורית, שעל פיה עוצב ההסדר המשטרי הקיים, ומהוות צעד נוסף ומרכזי במהלך שיטתי לצמצום מנגנוני הביקורת על הממשלה ולהחלשת עצמאות שומרי הסף בישראל. תוכן עניינים .ד1 הפיכת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה משומר סף עצמאי למשרת אמון פוליטית ......... 6 2.ד פוליטיזציה של הליכי המינוי והפיטורים ................................ ................................ .... 6 1.ה מינוי תובע כללי חדש בצל משפטו של ראש הממשלה ושורה של הליכים פליליים נגד חברי קואליציה ושרים מכהנים ................................ ................................ ................................ ...... 7 ה.2 הצעות פרסונליות שנו ו עד להדיח את היועצת המכהנת מתפקידה ................................ .. 8 בוא מ 1. היועץ המשפטי לממשלה מהווה אחד משומרי הסף החשובים ביותר במשטר הדמוקרטי ב מדינת ישראל . אין עוררין כי תפקיד כה מרכזי, המשמש חוליה חיונית ,בין הרשות המבצעת לבין שלטון החוק ראוי שיהיה מעוגן במפורש בחקיקה ראשית – .על שלל סמכויותיו, תפקידיו וסדרי כהונתו 2. ואולם, הצעות החוק המונחות בפני הכנסת, אינן ,מבקשות לעגן את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה אלא לרוקן אותן מתוכן . תחת,הסדרת הדין הקיים והבטחת עצמאותו המקצועית של מוסד הייעוץ 3 המשפטי לממשלה ואת מעמדו של היועץ כשומר סף ממלכתי, מבקשות ההצעות להפוך את התפקיד למשרת אמון פוליטית המחויבת בראש ובראשונה לממשלה , גם על חשבון קיום הדין ושמירה על עקרונות שלטון החוק. בכך ההצעות שוללות את עצמאותו, פוגעות אנושות בסמכויותיו ומערערות את יכולתו להבטיח את שלטון החוק על כלל רשויות המדינה , ובראשן הממשלה . 3. ההצעות מקודמות בעיתוי ובנסיבות המעוררים חש ש כבר כי בבסיסן תכלית פרסונלית . הן מצטרפות לשורה ארוכה ופסולה של ניסיונות חברי הקואליציה להסיר ,את היועצת המשפטית לממשלה מתפקידה וזאת שעה שהיא מנהלת הליכים פליליים חברי כנסת מכהנים, ובראשם .נגד ראש הממשלה ב נסיבות אלו קיים חשש כבד כי ההצעות מגלמות ניסיון להתערב במהלך התקין של אכיפת החוק, להסיר מגבלות משפטיות מעל נבחרי ציבור ולפגוע בעצמאותה של מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל. 4. ההצעות מבקשות לחולל שינוי משטרי מהותי באחד מעמודי התווך של המשטר הדמוקרטי בישראל – וזאת בלא בחינה מקצועית, ללא עבודת מטה וללא היוועצות עם גורמי המקצוע הרלוונטיים . הדבר נעשה ,בניגוד למסקנותיה של ועדת שמגר, שקבעה כי אין לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה וללא כל נימוק ענייני המצדיק סטייה מהמלצותיה . על כן, על עיגון הסדר משפטי להיעשות ,בכובד ראש ובהתבס ס על מסקנות ועדה מקצועית-ציבורית שתוקם לעניין זה . 5. המהלך הנוכחי אינו עומד לבדו – הוא מהווה חוליה מרכזית נוספת בשרשרת מהלכים רחבה שמובילה הקואליציה במסגרת "המהפכה המשפטית" , במטרה להביא לצמצום מנגנוני הביקורת והפיקוח על הממשלה, ,החלשת מערכת המשפט וערעור מעמדם ו תפקידם של שומרי הסף במדינת ישראל. 6. לאור האמור ,בנייר העמדה נבקש להביע התנגדות ,נחרצת להצעות החוק ונקרא לחברי הכנסת לדחות את ההצעות מכל וכל, ולהסירן לאלתר מסדר היום . מוסד היעוץ המשפטי לממשלה כשומר סף מרכזי במדינת ישראל 7. .מוסד היועץ המשפטי לממשלה ניצב בליבת מערך האיזונים והבלמים של המשטר הדמוקרטי בישראל תפקידו כולל את הובלת התביעה הכללית, ייעוץ לרשויות השלטון על חוקיות פעולותיהן, ייצוג המדינה בערכאות, וסמכות שיורית לייצוג האינטרס הציבורי . 1 בשל תפקידים ,אלה עוצב מוסד היעוץ המשפטי לממשלה כגורם מקצועי ובלתי תלוי, ש נאמנות ו נתונה בראש ובראשונה ,לשלטון החוק והוא נועד להבטיח כי פעולות הממשלה יתבצעו בהתאם לדין ובכפוף לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה. 8. במבנה המשטר בישראל, המאופיין בריכוז כוח ניכר בידי הממשלה ובהיעדר מנגנוני פיקוח פרלמנטריים חזקים, משמש היועץ המשפטי לממשלה בלם פנימי חיוני במערכת האיזונים והבלמים , המשלים את הפיקוח שנעשה על ידי .הכנסת ובתי המשפט2.מתפקיד זה נובעת חשיבותה המיוחדת של עצמאותו ואי- .תלותו ברשות המבצעת, כדי שיוכל לפעול משיקולים מקצועיים בלבד 9. חשיבות זו ,עוגנה גם ב מסקנות ועדת שמגר ( 1998 ) ,הוועדה הציבורית-מקצועית שהוקמה על מנת לבחון באופן מקיף את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה ואת דרכי מינויו ופיטוריו. הוועדה קבעה כי שליטה ממשלתית בלעדית במינוי ובפיטורים של היועץ אינה מתיישבת עם אופיו העצמאי של התפקיד, וכי יש 1 ""תפקידי היועץ המשפטי לממשלה הנחיות היועץ המשפטי לממשלה1.0000 ( 16.2.2003 ) 2 ")יצחק זמיר "היועץ המשפטי לממשלה בשעת משבר: פרשת שרות הבטחון הכללי (השב"כ ספר אורי ידין– מאמרים לזכרו47 , 55 .))(תש"ן 4 להבטיח מנגנון מינוי מקצועי , שקוף ובלתי תלוי באמצעות חובת היוועצות בו ועדה ציבורית הכוללת נציגים משפטיים, ציבוריים ואקדמיים. 3 בעקבות זאת , נקבע בהחלטת ממשלה הליך מינוי מסודר, וכן עילות מוגדרות להפסקת כהונתו של היועץ, לאחר התייעצות עם אותה ועדה מקצועית-ציבורית. 4 10 . ,כמו כן ועדת שמגר גם בחנה את שאלת הפיצול בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לבין תפקיד התובע הכללי– ודחתה אותה באופן חד-משמעי . לאחר ששקלה טענות בדבר ריכוז סמכויות, עומס עבודה וניגודי עניינים, קבעה הוועדה כי פיצול התפקיד עלול לפגוע בתפקוד התקין של מוסד הייעוץ המשפטי , להחליש את עצמאות היועץ והתביעה הכללית, ולפגוע בתוקף המעשי של הנחיות היועץ המשפטי .לממשלה5 ובמילות:הדו"ח "הגענו לכלל מסקנה כי לא רצוי לפצל את תפקידיו של היועץ המשפטי בין נושאי משרה שונים ולהפרידם לחלקיהם. יתרה מזאת, סברנו כי הפיצול האמור יכול לפגוע בקיום הנכון והמלא של הפונקציות המהותיות אותן ממלא היועץ המשפטי, כאשר הוא פועל לפי המתכונת הקיימת, ובעיקר ביעילות ".הפיקוח המשפטי ובתוקף המעשי של הנחיותיו המשפטיות 11 . הוועדה א ף הזהירה מפני פוליטיזציה של המוסד , והדגישה כי ריכוז סמכויות בידי גורם מקצועי עצמאי הוא תנאי יסוד לשמירה על שלטון החוק:. ובמילות הדו"ח6 " .היועץ המשפטי מסייע לרשויות השלטון כאשר הוא כפוף להוראות החוק בעשותו כן מודרך היועץ המשפטי על ידי הוראות הדין ומקום בו מתנגדת המדיניות, הרצויה לרשויות, עם הוראות החוק, לרבות עם קיום ערכי היסוד החוקתיים, יש לחוק בעיניו עדיפות חד- משמעית. היועץ מגן על שלטון ה חוק ומתפקידו להנחות את רשויות השלטון מה אסור ומה מותר, מה חוקי ומה בלתי- חוקי במקרה של הליכים משפטיים צפויים". 12 . מסקנות ועדת שמגר– שעומדות בבסיס ההסדרים הנהוגים בישראל עד היום – קבעו מסמרות באשר לאופיו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. הוועדה קבעה כי היועץ המשפטי מסייע לרשויות השלטון ,ובראשן הממשלה אך כפוף בראש ובראשונה לחוק, וכי כאשר מדיניות הממשלה מתנגשת עם הדין – החוק גובר . בכך הגדירה הוועדה את תפקיד היועץ כפרשן המוסמך של הדין וכשומר הסף המרכזי של שלטון החוק במדינת ישראל. עיקרי הצעות החוק 13 . בפני חברי הוועדה מונחות מספר הצעות חוק המבקשות לשנות מן היסוד את מבנהו , תפקידו ותכליתו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. אף שהצעות החוק נ בדלות בתוכנן ,כולן נועדו לתכלית משותפת : פוליטיזציה של מוסד הייעוץ המשפטי ו פגיעה בתפקידו כשומר סף ובעקרון שלטון החוק. 14 . הקבוצה הראשונה של הצעות החוק , מבקשת לשלול מהיועץ המשפטי לממשלה את תפקידו ההיסטורי כראש התביעה הכללית , .ובכך לשנות מן היסוד את מבנה מערכת האכיפה הפלילית בישראל קבוצה זו נחלקת לשני סוגי :הצעות 3 'דו"ח ועדת שמגר, עמ60 - 61 . 4 החלטת ממשלה2274 מיום ""קביעת הדרכים והתנאים למינוי יועץ משפטי לממשלה ( 20.08.2000 ); החלטת ממשלה1773 " קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה" ( 10.6.2007 .) 5 'דו"ח ועדת שמגר, עמ53 . 6 'דו"ח ועדת שמגר, עמ43 . 5 i. הצעות החוק הראשונות מבקשות להקים מערכת תביעה פלילית נפרדת , 7 בראשה יעמוד תובע כללי שימונה ישירות על ידי שר המשפטים, ללא מעורבות של ועדה מקצועית- ציבורית. בכך מועברות סמכויות ההעמדה לדין, החקירה, עיכוב ההליכים והייצוג בערכאות לגורם שמינויו פוליטי ואינו כפוף למוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. ii . ,לעומתן הצעות חוק אחרות מבקשות לבצע פיצול חלקי של התפקיד , 8 כך שרק סמכויות ההעמדה לדין של נבחרי ציבור– ראש הממשלה, שרים ובחלק מההצעות גם חברי הכנסת– יינטלו מהיועץ המשפטי לממשלה ו יועברו לידי פרקליט המדינה , באישור ועדת בכירים חדשה שתוקם לעניין זה . 15 . ה קבוצה השנייה של הצעות החוק, שיוזמה העיקרי הוא יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, מבקשת לנטול מהיועץ המשפטי את עיקר סמכויותיו ותפקידיו ו לפצל את תפקיד ו לשלוש ה תפקידים נפרדים : 9 iii . ה תובע ה כללי – עומד בראש התביעה הפלילית וימונה על .ידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה iv . מייצג המדינה בערכאות – ימונה אף הוא בידי שר המשפטים .ויהיה כפוף לממשלה ולשר ישירות בתפקידו יהיה אמון על ייצוג המדינה בערכאות אזרחיות ומנהליות בהתאם .להנחיות הממשלה v. ,ולבסוף יועץ משפטי לממשלה – יתמנה על ידי הממשלה ויוגבל ל ייעוץ משפטי עבור ה ממשלה הו ,שריה בלבד בכ פוף לבקשתם. חוות דעתו לא תחייב אלא אם אומצה במפורש .בהחלטת ממשלה הוא לא יהיה מוסמך ליזום חוות דעת, לפרסם הנחיות מחייבות, לקבוע מניעה משפטית או להשתתף בישיבות ממשלה שאליהן לא זומן. 16 . הצעה זו משנה מן היסוד את הליך המינוי והפיטורין של בעלי התפקידים, ומחליפה את המנגנון המאוזן הקיים– המשלב גורמים מקצועיים – בהליך פוליטי לחלוטין . היועץ המשפטי לממשלה יתמנה על ידי הממשלה, לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, בעוד שהתובע הכללי ומייצג המדינה בערכאות ימונו ישירות בידי שר המשפטים. נקבעו עילות פיטורין כלליות ועמומות לתובע הכללי ולמייצג המדינה, ואילו את היועץ המשפטי לממשלה ניתן יהיה מעתה ואילך לפטר בכל עת בכל עת ומכל סיבה – ובכל המקרים בוטלה חובת היוועצות עם ועדת איתור מקצועית-ציבורית . 17 . ההצעה מעצבת מחדש גם את מעמד חוות הדעת המשפטיות ואת אופן עבודתו של היועץ . חוות דעתו לא תחייב עוד את הממשלה אלא אם אומצה בהחלטת ממשלה, וזו תוכל לקבוע– באופן כוללני או נקודתי– כי אינן מחייבות אותה, בלא צורך בנימוק. היועץ יידרש לכלול בחוות דעתו דרכים לשינוי הדין ,לצורך הגשמת מדיניות הממשלה בכל מחיר . בנוסף, נקבע כי פרשנות ו את ,הדין לא תחול על הכנסת מבקר המדינה וגופים נוספים, וחוות דעתו יסווגו כחסויות, באופן שימנע את פרסומן ושימוש בהן בידי .הציבור, רשויות המנהל וחברי הכנסת 18 . לבסוף, ההצעה קובעת היפוך יוצרות מהותי במערכת היחסים שבין היועץ לממשלה : היועץ המשפטי לממשלה הוא זה ש יידרש להיוועץ מעת לעת עם שר המשפטים ואף עם הממשלה כול ה באשר להפעלת סמכויותיו, ושר המשפטים יהיה מוסמך להורות לו מתי ובאילו עניינים עליו להיוועץ עמו או עם 7 /פ877/25 – /ח"כ חנוך מלביצקי; פ2785/25 – /ח"כ יצחק קרויזר; פ3198/25 – .ח"כ אריאל קלנר 8 /פ5287/25 – /ח"כ ניסים ואטורי; פ4625/25 – /ח"כ יצחק קרויזר; פ3825/25 – /ח"כ אלי דלל; פ5262/25 – /ח"כ מישל בוסקילה; פ5289/25 – .ח"כ אליהו רביבו 9 /פ5808/25 – .ח"כ שמחה רוטמן, ח"כ אוהד טל וח"כ מיכל מרים וולדיגר 6 .הממשלה הס דר זה משנה את מהות מוסד הייעוץ המשפטי, והופך את מנגנון הפיקוח המשפטי על הממשלה למנגנון עקר וחסר שיניים הכפוף ל חלוטין ל ממשלה. ההצעות יובילו ל פוליטיזציה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה ד.1. הפיכת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה משומר סף עצמאי למשרת אמון פוליטית 19 . כ לל השינויים המוצעים מבקשים להפוך את מוסד היועץ המשפטי לממשלה , ואת סמכויותי ,ו למשרת אמון פוליטית , ובכך לפגוע במוסד היועץ המשפטי לממשלה כגוף מקצועי, הפועל משיקולים ענייניים וללא משוא פנים, ומחויב לשלטון החוק. 20 . הצע תו החוק מבקש תו להכפיף את היועץ המשפטי לממשלה ו מייצג המדינה בערכאות לשר המשפטים , ובכך להפכם לגורמים תלויים ברצונה של הממשלה ולמעשה ל" יס מן " של הדרג הפוליטי . חובת הייעוץ של היועץ, בעניינים מסוימים, עם גורמי הממשלה , יוצרת היפוך תפקידים : הממשלה מכווינה את היועץ למתן חוות דעת תואמות למדיניות הממשלה ,בכל מחיר, גם אם אלו נעשים בניגוד לחוק . 21 . זוהי התערבות בוטה ובלתי-מידתית בשיקול דעתו המ קצועי של ,היועץ ופגיעה בעצמאותו המתעדפת .שיקולים פוליטיים על פני שיקולים משפטיים ענייניים עניין זה, לצד צמצום דרסטי של סמכויות היועץ המשפטי לנקוט בפעולות פיקוח יזומות, מאיינים כמעט כליל את סמכויות הפיקוח של היועץ המשפטי על פעולות הרשות המבצעת ומחלישה ואף מאיינת את תפקידו כשומר סף עצמאי . 22 . יתרה מכך ,הדרישה המפורשת כי היועץ יסייע לממשלה בשינוי הדין לצורך הגשמת מדיניותה " בכל מחיר", פותחת פתח מסוכן להכשרה חוקית של פעולות בלתי חוקיות ,ו מעקר ת את חובת הממשלה ,לפעול במסגרת גבולות החוק ו את העקרונות הבסיסיים של ישראל .כמדינה דמוקרטית 23 . התוקף המחייב של חוות הדעת של היועץ יהא תלוי בהחלטת הממשלה ומועמד לביטול ללא הנמקה, כך ,שההצעה, הלכה למעשה מעניקה לממשלה את החופש לקבוע מתי ובאיזה סייגים .הדין יחול עליה 24 . השלילה הכמעט- מלאה של סמכותו המחייבת כפרשן המוסמך של הדין, נותנת לגורמי השלטון שאינם מחויבים לפרשנות,ו ,יד רחבה בשימוש בדין, ואף עשויה להוביל לסתירה חזיתית בין פרשנויות שונות .ללא קו מנחה אחיד וללא ודאות חוקית 25 . ,אם לא די בכך ההצעה לסווג את חוות הדעת של היועץ המשפטי כ"סוד מקצועי" כהגדרתו בפקודת הראיות ובחוק לשכת עורכי הדין , פוגעת פגיעה משמעותית ב עיקרון ה שקיפות ו ה פומביות , ותאפשר קיום פעילות ממשלתית ,במחשכים רחוק מעיני הציבור . בכך, ההצעה מעקרת את יכולת הציבור וגופי .המינהל השונים, לרבות חברי הכנסת מהאופוזיציה, להיחשף לעמדה מקצועית המנחה את הממשלה 26 . מכלול צעדים אלה מרוקן את תפקיד היועץ המשפטי מתוכן ,והופך אותו מגורם האמון על שמירה על שלטון ה חוק לגורם ביצועי ה מבצע את מדיניות הממשלה, בכל מחיר . ד.2. פוליטיזציה של הליכי המינוי והפיטורים 27 . ה חשש הכבד ל פוליטיזציה מתבטא גם ב הליך המינוי , שהופך את שלושת המשרות למן "משרות אמון" . סמכות המינוי מופקדת באופן בלעדי לידי הממשלה ושר המשפטים , ומבטלת את הצורך בהיוועצות עם ועדת איתור מקצועית-ציבורית. 7 28 . לצד הליך המינוי, גם הליך ה פיטורים המוצע , מסיר את חובת ההיוועצות בוועדה מקצועית- ציבורית ו מעניק שיקול דעת רחב וכמעט בלתי מוגבל מל משלה . הדברים מקבלים משנה תוקף בפיטורי היועץ ,המשפטי שם נמחקו כליל כלל עילות ה פיטורין – ב אופן המאפשר לממשלה לפטרו בכל עת ומכל סיבה שהיא . מנגנון זה יוצר אפקט מצנן – היועץ יפעל בזהירות ובהתאם לרצון הממשלה מחשש מפיטורי ם . 29 . הסדרים אלו , אף עומדים בסתירה מהותית למסקנות ועדת שמגר , אשר הדגישה את הצורך במעורבות של גורמי מקצוע בהליכי המינוי והפיטורים של היועץ המשפטי לממשלה, על כלל תפקידיו– ,וזאת מבלי שההצעות כוללות כל נימוק שיצדיק סטייה ממסקנות הוועדה : 10 "השליטה הממשלתית הבלעדית במינוי ובפיטורין... אינה מתיישבת עם אופיו המתואר של תפקיד היועץ המשפטי, היינו עם דרכי המינוי של גורם שחייב להפעיל שיקול דעת מקצועי עצמאי לחלוטין... חיוני לטעמנו כי הבחירה תעבור בחינה מוקדמת של גורמים שאינם רואים לנגד עיניהם אך ורק את האינטרס הממשלתי... מן הנכון שהכשירות והסגולות של מי שעומד להתמנות ייבחנו בראש ובראשונה על ידי גורם מקצועי חיצוני, כדי שהממשלה והציבור הרחב יוכלו לרכוש לו אמון ." 30 . ונדגיש כי מסקנות הוועדה, אף מתיישבות עם הלכת בית המשפט העליון , אשר עמד לא פעם על כך ש מינוי לתפקיד ,שומר סף על ידי גורמים פוליטיים יוצר ניגוד עניינים מובנה בין הצרכים הפוליטיים של השר הממנה לבין הצרכים הממלכתיים של התפק יד. 11 הצעות החוק פרסונליות ומונעות משיקולים פסולים 31 . הצעות החוק מקודמות בעיתוי ובנסיבות המעוררים חשש כבד לתכלית פרסונלית פסולה .מחד גיסא , הן נועדו להיטיב עם ראש הממשלה ועם נבחרי ציבור נוספים הנמצאים תחת חקירות ו ה ;ליכים פליליים ומאידך גיסא , הן מצטרפות לשורה ארוכה ופסולה ש ל ניסיונות ה קואליציה להביא לסיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה המכהנת– העומדת בראש התביעה הפלילית ואמונה על ניהול ההליכים הללו . ה.1. מינוי תובע כללי חדש בצל משפט ו של ראש הממשלה ו שורה של הליכ ים פליליים נגד חברי קואליציה ושרים מכהנים 32 . בשעה ש נגד ראש הממשלה המכהן מתנהל הליך פלילי חמור בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, ולצ י דו למעלה מ תריסר שרים וחברי קואליציה מכהנים מצויים בחקירות ובהליכים פליליים פעילים – מב קשים יוזמי הצע ו ת החוק לשנות מן היסוד את מבנה מערכת אכיפת החוק ולמנות תובע כללי חדש בהליך פוליטי ,החף ממעורבות או פיקוח של גורמים מקצועיים. 33 . ראש הממשלה כפוף להסדר ניגוד עניינים האוסר עליו לעסוק בענייני מערכת אכיפת החוק, ובכלל זה .במינויים ובסמכויות בעלי תפקידים בה אף שאין הוא נמנה עם יוזמי ההצעות, אלה מקודמות בידי .חברי קואליציה הפועלים תחת הנהגתו ובתמיכת הממשלה קידום חקיקה לשינוי זהות העומד בראש התביעה הכללית בעת שמתנהל משפטו הפלילי יוצר ניגוד עניינים מובנה ואף הפרה של הסדר ניגוד העניינים עליו ראש הממשלה חתום, ולכל הפחות יוצ רת מראית עין חמורה של התערבות הקואליציה בהליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה . 12 10 'דו"ח ועדת שמגר, עמ60 - 61 . 11 בג"ץ24 - 08 - 37830 מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה נ' ממשלת ישראל ', פס88 לפסק הדין ( 12.5.2025 .) 12 בג"ץ3056/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה , 'פס9 לפסק דינה של כב' הנשיאה( חיות25.3.2021 ) . 8 34 . לחשש זה מצטרף ממד חמור נוסף: חלק מאותם חברי קואליציה החשודים בפלילים הם עצמם יוזמי הצעות החוק המונחות על שולח ן הוועדה . 13 חברי כנסת אלה מקדמים יוזמות שמטרתן לשנות את זהות ו של ראש התביעה הכללית ונועדו להכפיף את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה לשיקולים פוליטיים – בעוד הם עצמם מושא .לחקירות של אותו מוסד ויודגש ,כי ,לפי הדין הקיים סמכות ה אישור לפתיחה בחקירה בכל אחד מהמקרים האלה נתונה ליועצת המשפטית לממשלה, מתוקף תפקידה כ מי שעומדת ב ראש התביעה הכללית במדינת ישראל . פיצול תפקידה ו החלפתה בגורם הנבחר ,בהליך מינוי פוליטי מהווה התערבות ישירה בהליכי חקירה פליליים פעילים ומקי.ם ניגוד עניינים חמור ומובהק 35 . ,בנסיבות אלה ההצעות נושאות אופי פרסונלי מובהק , המעלה חשש לשימוש בהלי כי חקיקה לשם קידום אינטרסים אישיים ופוליטיים של נבחרי ציבור המעורבים בעצמם בהליכים פליליים , ובראשם ר אש הממשלה המכהן . מדובר במהלך הפוגע בליבת עקרון שלטון החוק, מערער את עצמאותה של מערכת .האכיפה, ומכרסם באמון הציבור במוסדות המשפט והצדק של מדינת ישראל ה.2. הצעות פרסונליות שנועדו להדיח את היועצת המכהנת מתפקידה 36 . הצעות החוק אינן מקודמות בחלל ריק , ו משתלבות בשורת צעדים פסולים מצד ה קואליציה שמטרת ן להביא לסיום כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה המכהנת – המשמשת כראש התביעה הכללית .של מדינת ישראל וכשומרת הסף העליונה על שלטון החוק 37 . ,בין היתר לאורך השנה האחרונה נעשו ניסיונות גלויים להדיח את היועצת מתפקידה – תחילה באמצעות המנגנון החוקי הקיים , ולאחר מכן אף באמצעות שינויו בהחלטת ממשלה ח .דשה ופיטורי היועצת מכוחו נציין כי על עניין זה, עתרה התנועה ו נכון ליום כתיבת נייר עמדה זה , בג"ץ המליץ לממשלה לחזור בה ,משינוי מנגנון הפיטורים, להודיע על ביטול פיטורי היועצת המשפטית ולחזור למ נגנון המעגן את המלצות ועדת שמגר . 14 כמו כן, ניתן צו ביניים .המשהה את שינוי המנגנון והפיטורין גם יחד15 38 . כעת, בהמשך ישיר לכך, מבקשים חברי הקואליציה לקדם חקיקה חדשה שתשיג את אותה תכלית – .אך בדרך אחרת :בכך נחשפת התכלית האמיתית של הצעות החוק לעקוף את הדין ו לשנות את כללי ,המשחק תוך כדי המשחק על מנת להביא להחלפתה של היועצת המשפטית המכהנת. 39 . :התכלית הפרסונלית של ההצעות ניכרת בשני מאפיינים עיקריים ראשית , התחולה המיידית של רוב ;ההצעות, המבקשות לפצל לאלתר את תפקידי היועצת ולעקר מסמכויותיה את הסמכות הפלילית ושנית , ההתאמה הישירה של"נוסח ההצעות "ותפירתן למצב העניינים הקונקרטי – בניגוד להמלצות .ועדת שמגר ולהמלצת בית המשפט העליון16 40 . בנסיבות אלה, מתגבש חשש ממשי כי ההצעות אינן נובעות מצורך מוסדי כן או מדיון מקצועי, אלא מבקשות להתערב במהלך התקין של אכיפת החוק, להסיר מגבלות משפטיות מעל נבחרי ציבור, ולפגוע .בעצמאותם ובאמינותם של שומרי הסף במדינת ישראל 13 ,כך למשל ,לפי פרסומים ח"כ ניסים ואטורי , נחקר בגין מעורבותו בפריצה לבסיס צבאי ב שדה תימן :. ראו סיון חילאי "משדה תימן ועד משפט נתניהו: בקואליציה מחפשים עיר מקלט- "אלו חבריה שכבר בחקירהYnet מיום29.3.2025 ; ו חה"כ ,חנוך מילביצקי נחקר בחשד .לעבירות שיבוש הליכי משפט ועבירות מין " ראו: איתמר לוין ח"כ חנוך מילביצקי נחקר בחשד לעבירות מין ושיבוש מהלכי משפט "גלובס , 25.7.2025 . 14 ראו בג"ץ25 - 06 - 24804 ,התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל , החלטה מיום1.9.2025 . 15 ראו בבג"ץ 25 - 06 - 4804 2. 16 לפירוט על המבחנים כאמור ראו למשל: בג"ץ8949/22 שיינפלד נ' הכנסת ( 18.1.2023 ); בג"ץ5119/23 התנועה לטוהר המידות נ' הכנסת (30.7.2023) .; ועוד 9 ה יעדר הליך סדור ויסודי הנדרש בעת ביצוע שינויים משטריים מהותיים 41 . השינויים שמבקשים יוזמי ההצעות לקדם הם חסרי תקדים בהיקפם, ומהווים הלכה למעשה רפורמה מבנית בשיטת המשפט ובמערך האיזונים והבלמים שבין רשויות השלטון. ההצעות מבקשות לפצל את מוסד הייעוץ המשפטי לשניים עד שלושה תפקידים , לצמצם את סמכויותיהם ולהכפיפם לגורמים פוליטיים – וכל זאת ללא כל תשתית עובדתית מינימלית או עבודת מטה מקצועית. 42 . לדברים חומרה יתרה , נוכח העובדה ש השינוי ים המוצעים סו תרים חז יתית את מסקנות ועד ת שמגר – המעוגנות עד היום ב הסדר הנורמטיבי המסדיר את מעמד ותפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה . הצעות .החוק אינן מציגות כל נימוק ענייני או עובדות חדשות המצדיקות סטייה ממסקנות אלו 43 . כל שינוי מהותי בהסדר שנקבע בעקבות ועדת שמגר מחייב, א ם כן, הליך סדור ו מקצועי , המתבסס על המלצות ועדה מקצועית-ציבורית ש תוקם במיוחד לעניין זה, ו תבחן בראי חלוף ה זמן ולאור מסקנות ועדת שמגר, את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ואת דרכי טיוב עבודת .ו 44 . דרך המלך לשינויי עומק משטריים היא באמצעות חקיקה ממשלתית, נה שענת על מחקר מעמיק , תשתית עובדתית רלוונטית והיוועצות סדורה עם גורמי המקצוע ,המתקבלת בהסכמה פ ו ליטית רחבה , ותוך ייצוג הולם לכלל הציבורים בחברה הישראלית. ,על כן אנו קוראים לחברי הכנסת להימנע משינויים שורשיים ויסודיי ם בתפקידי היעוץ המשפטי לממשלה ב תקופה רגישה זו, ו ב אופן חד-צ ,דדי וחלף זאת להקים ו עדה מקצועית-ציבורית , שתבחן באופן מעמיק ויסודי את השינויים הנדרשים , ככל שנדרשים כאלה, בתפקידי מוסד היעוץ המשפטי לממשלה - ו .בטרם יינקטו צעדים חקיקתיים מרחיקי לכת ס יכום 45 . ,הצעות החוק מבקשות לשנות מן היסוד את מעמדו ותפקידו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ולהפוך את תפקיד היועץ למשרת אמון פוליטית. הצעות אלה נוגדות את עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית ואת ההסדרים החוקתיים הנהוגים בישראל זה עשרות שנים. אף כי עיגון סמכויות היועץ המשפ ,טי בחקיקה ראשית הוא צעד נכון ומתחייב, כל שינוי מהותי במבנה התפקיד מחייב הליך סדור מקצועי ושקוף– .המחויב לערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית ולשמירה על עצמאות שומרי הסף 46 . ,על כן התנועה קוראת לחברי הכנסת להסיר לאלתר את הצעות החוק מסדר היום של הכנסת , ולהימנע מקידום מהלכים נוספים הפוגעים בעצמאות שומרי הסף וביסודות המשטר .הדמוקרטי בישראל ,בכבוד רב _____________________ ____________________ _____________________ סתיו לבנה להב, עו"ד הגר אבידור אלה משה מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה רכזת מחלקת מדיניות וחקיקה רכזת מחלקת מדיניות וחקיקה