חומר רקע
9 בנובמבר
2025
לכבוד
י״ח חשוון התשפ״ו
חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
הנדון: מקרה בוחן – תיקון תקנות שיפוט בתביעות קטנות )סדרי דין(
בשם ארגון לובי 99
, הלובי של הציבור )חל״צ(, ברצוננו להביא בפני חברי הוועדה מקרה בוחן – לקראת הדיון
בהצעת חוק-יסוד: השפיטה )תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה( – שבו תיקון תקנות
סדרי דין שבוצע לאחרונה עלול לפגוע קשות בזכות הגישה לערכאות, דווקא בבית המשפט לתביעות קטנות
שבו קיימים פערי כוחות מובנים בין הצדדים. כיוון שהצעת החוק לא תחול על תיקון התקנות האמור, נבקש
מכם לקיים דיון ייעודי שיוקדש לאופן יישומו. והכל כמפורט להלן:
1. ראשית, אציין כי ללובי 99
אין עמדה מגובשת על הצעת החוק בכללותה, שכן הלובי עוסק רק בנושאים
שנבחרו על-ידי חברי הארגון, וסדרי דין כשלעצמם אינו אחד מהם. עם זאת, במסגרת הטיפול שלנו
בנושא הצרכנות נתקלנו בתיקון תקנות סדרי דין שמשפיע באופן משמעותי על זכות הגישה לערכאות,
בפרט של צרכנים התובעים תאגידים.
2. בחודש אפריל האחרון נכנס לתוקף תיקון לתקנות שיפוט בתביעות קטנות )סדרי דין( )להלן: ״תיקון
התקנות״(, במסגרתו נוסף לתקנות סעיף 13
)ב(, המאפשר לבית המשפט להכריע על בסיס מסמכים
בלבד ומבלי לקיים דיון:
״בית המשפט רשאי, במקרים המתאימים, להכריע על יסוד הכתב, אם מצא שאין בכך כדי
לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים; בהחלטתו כאמור ישקול בית המשפט, בין השאר,
את העדפת בעלי הדין, את מיהות בעלי הדין ופערי הכוחות ביניהם, את אופי הראיות, היקפן
וסוגן, ואת התאמת המחלוקת להכרעה בדרך זו; החליט בית המשפט שהתביעה תנוהל
בדרך של הכרעה על יסוד הכתב, רשאי הוא לתת צדדים, להשלים טיעון בכתב כפי שיורה״.
3. הנה כי כן, באמצעות תיקון תקנות, שנחתמו על-ידי שר המשפטים וללא ביקורת פרלמנטרית, עלולה
להיפגע באופן משמעותי זכות הגישה לערכאות, אשר "כוללת בחובה את הזכות להופיע בעצמו בפני בית
המשפט".
1
4. כבר היום בבתי משפט לתביעות קטנות קיימים פערים אינהרנטיים בין הצדדים להליך – התובעים,
אנשים פרטיים שאינם מורגלים בהופעות בבתי המשפט, ואינם מיוצגים על-ידי עורכי-דין.2 לעומתם,
התאגידים, שנגדם מתנהלים כ-
50%
מההליכים, מיוצגים על-ידי נציגים מיומנים ומקצועיים, שצברו
ידע וניסיון בהופעות בבתי משפט, ולעיתים אף על-ידי נציגים חיצוניים בתשלום.3 פער זה מעמיק
כשמדובר בתובע השייך לאוכלוסייה מוחלשת. פעמים רבות, על הפער האמור מגשרים השופטים,
למשל באמצעות הפניית שאלות לצדדים.
1 ד"ר אמנון רייכמן, "מסמך רקע מקוצר בנושא: הזכות להליך הוגן", מוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, 23.2.05
,
בקישור, בעמ' 10
.
2 ס' 63
)א( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, תשמ"ד-
1984
. מעל 95%
מהתובעים מיוצגים על-ידי עצמם גלי אביב וענבל גלון
ממחלקת המחקר של הרשות השופטת, "בית משפט לתביעות קטנות", ספטמבר 2016
, בעמ' 12
, בקישור. בעמ' 11
.
3 אביב וגלון, לעיל ה"ש 2, בעמ' 14
.
5. האפשרות להכרעה על בסיס מסמכים בלבד וללא דיון עלולה להעמיק עוד יותר את הפערים הללו –
נציג תאגיד, שהוא איש מקצוע ואדם המיומן בכתיבה, יוכל להביע עצמו טוב יותר מאזרחים מן השורה,
ובפרט מאנשים משכילים פחות, ממי שעברית אינה שפת אמם, מאנשים עם מוגבלות וכן הלאה.
6. נציין כי בטיוטת תיקון התקנות, אשר פורסמה להערות הציבור, לא הייתה התייחסות לשיקולים שעל
בית המשפט לשקול, ביניהם ״פערי הכוחות בין הצדדים״, ומדובר בנושא שהעלינו הן בהערותינו לטיוטה
)אשר הועלתה לאתר החקיקה הממשלתי ביום 18.6.2024
( והן בשיחות שקיימנו עם נציגי משרד
המשפטים.
7. תיקון התקנות נכנס לתוקף לפני כ-7 חודשים4 ואין בידינו נתונים על האופן שבו התיקון מיושם בשטח
ועד כמה רחבה קשת ״המקרים המתאימים״ שבהם ההכרעה בהליך נעשית על בסיס מסמכים בלבד.
כיוון שהצעת החוק לא תחול על תיקון התקנות האמור, נודה לכם על קיום דיון ייעודי שיוקדש לאופן
יישומן, בו ניתן יהיה לבחון באיזה אחוז מהמקרים ההכרעה נעשית על בסיס מסמכים בלבד, והאם אכן
ניתן משקל לפערי הכוחות בין הצדדים, ובפרט בין תאגידים לצרכנים.
8. כן נשמח שנושא זה, של התקנת תקנות הנוגעות להגבלת זכות הגישה של הציבור לערכאות, יילקח
בחשבון במסגרת שיקולי הוועדה בתיקון הנדון, וככל שסדרי הדין שנדונים הם בעלי השפעה יותר נרחבת
על זכות זו, הנטייה תהא להביא את אישורן בפני הוועדה הרלוונטית בכנסת.
נשמח להרחיב על עמדתנו בעל-פה, ככל שיידרש.
בברכה,
עו״ד נועה זלצמן
מנהלת תחום כנסת
4 התקנות פורסמו ברשומות ביום 10.2.2025
ותחילתן 60
ימים מיום פרסומן.