הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2235764 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת יסמין פרידמן ______________________________________________ פ/6270/25 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד תרומת מזון), התשפ"ו–2025 דברי הסבר סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), קובע כי אדם או חברה שתרמו סכום העולה על 200 שקלים חדשים, נכון לשנת 2023, לטובת מוסד ציבורי הפועל להשגת "מטרה ציבורית" כהגדרתה בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, יזוכו ממס הכנסה בשיעור של 35% משווי התרומה, או בשיעור הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה, כאשר מדובר בחבר בני אדם כהגדרתו בפקודה. סקר של המוסד לביטוח לאומי מדצמבר 2021 מצביע על חומרת מצב אי-הביטחון התזונתי בארץ. יותר מ-16% מהמשפחות (522,000 משפחות) ויותר מ-21% מהילדים (665,000 ילדים) חיים במצב של אי-ביטחון תזונתי. מבקר המדינה פרסם דוח שנתי לשנת 2014 בנושא "אובדן מזון – השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות", לפיו מרבית עודפי המזון הראויים למאכל, ששווים מוערך במיליארדי שקלים, נוצרת אצל יצרני המזון הגדולים וברשתות השיווק. מרבית העודפים האמורים מוצאים דרכם לאשפה ולאתרי הטמנת הפסולת. לפי הערכות מטעם ארגונים העוסקים בהצלת מזון, הם מצליחים להציל 10% בלבד מהמזון הניתן להצלה מיצרני המזון ומהספקים. זאת, למרות התועלות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות שבהצלת מזון. עוד עולה מדוח מבקר המדינה כי רוב הסיוע במזון לתושבים חסרי ביטחון תזונתי ניתן על ידי עמותות המזון העוסקות בהספקת מזון לנזקקים. במציאות של משאבים מוגבלים מחד גיסא, ומספר גדול מאוד של אנשים החיים בעוני ובאי-ביטחון תזונתי מאידך גיסא, הצלת מזון ותרומת עודפי המזון לעמותות היא "פתרון "מנצח-מנצח-מנצח" (win-win-win) לחברה, לסביבה ולכלכלה". בשנת 2014 פרסמה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי דוח בנושא "תוכנית לאומית להבטחת ביטחון במזון לבתי אב בישראל – עקרונות קריטריונים ודרכי פעולה", בו הומלץ, בין היתר, על גיבוש תוכנית ועל תמיכה ממשלתית בהצלת מזון כחלק ממערך איסוף מזון לטובת נזקקים. מהדוח הלאומי השישי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה לשנת 2020, עולה כי שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.5 מיליון טון, הינו 19.1 מיליארד שקלים חדשים. בתוספת העלויות הסביבתיות השווי הינו למעלה מ-22 מיליארד שקלים חדשים. כמעט מחצית מהאובדן הוא בר-הצלה, בהיקף של 1.1 מיליון טון ובשווי של כ-6.4 מיליארד שקלים חדשים. בנוסף, מהדוח עולה כי עלויות אובדן המזון משפיעות על יוקר המחיה בישראל, מכיוון שהן גורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. אובדן המזון פוגע בפריון המשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון ובתחרותיות של תעשיית המזון הישראלית. לפיכך, צמצום אובדן המזון והצלת המזון יסייעו לא רק לאוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך, אלא גם לציבור הרחב שסובל מיוקר המחיה וממחירי המזון הגבוהים. מהדוח עולה, שכדי לסגור את הפער ולהגיע למצב שבו לא יהיו יותר אנשים החיים בחוסר ביטחון תזונתי, נדרש להציל כחמישית מהמזון האבוד. מטרתה של הצעת חוק זו היא לתמרץ יצרני מזון, משווקי מזון, יבואני מזון, עוסקים במזון ומגדלי תוצרת חקלאית ומזון מן החי (להלן – עוסקים במזון), לתרום מזון, לרבות עודפי מזון, לארגונים שעוסקים בחלוקת מזון ללא תמורה לנזקקים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי. זאת באמצעות הגדלת שיעור הזיכוי ממס לעוסקים במזון שתורמים כאמור. לפיכך, מוצע להעניק זיכוי ממס בשיעור של 80% משווי עלות התרומה לעוסקים במזון התורמים מזון לארגונים שעוסקים בחלוקת מזון. לצורך חישוב הזיכוי האמור, שווי התרומה שתתקבל יקבע על פי סכום השווי בהתאם לסעיף 85(א)(2) לפקודה וכן על פי מרכיבי התרומה וכמותם שיפורטו בתעודת משלוח שתונפק על ידי ארגון לחלוקת מזון לעוסקים במזון. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מירב בן ארי (פ/2928/25) ועל ידי חבר הכנסת אוריאל בוסו וקבוצת חברי הכנסת (פ/2684/25). הצעת החוק זהה לפ/2928/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ט בחשוון התשפ"ו (10.11.2025) הוספת סעיף 46ד 1. בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 46ג יבוא: בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 46ג יבוא: בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 46ג יבוא: בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 46ג יבוא: בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 46ג יבוא: "זיכוי בשל תרומת מזון "זיכוי בשל תרומת מזון "זיכוי בשל תרומת מזון 46ד. (א) בסעיף זה – "ארגון לחלוקת מזון" – כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015 (להלן – חוק המזון); "יבואן מזון" – יבואן רשום כהגדרתו בחוק המזון; "יצרן מזון" – יצרן כהגדרתו בחוק המזון; "מגדל" – מגדל של תוצרת חקלאית טרייה או מזון מהחי כמשמעותם בחוק המזון; "מזון" – כהגדרתו בחוק המזון; "משווק מזון" – משווק או משווק גדול כהגדרתם בחוק המזון; "עוסק במזון" – כהגדרתו בחוק המזון. (ב) יחיד או חבר בני אדם, שהם יבואן מזון, יצרן מזון, מגדל, משווק מזון או עוסק במזון, אשר תרמו מזון לארגון לחלוקת מזון, יזוכו מהמס שהם חייבים בו באותה שנה בשיעור של 80% משווי עלות התרומה, ובלבד שהזיכוי שיינתן בשנת מס פלונית בשל הסכום הכולל של התרומות לפי סעיף זה ולפי סעיף 46 לא יעלה על התקרה לזיכוי הקבועה בסעיף 46(א); סכום העולה על התקרה לזיכוי שנתרם באותה שנת מס, יזוכה מהמס בהתאם להוראות סעיף זה בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס כאמור, בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי. (ג) לצורך חישוב הזיכוי האמור בסעיף קטן (ב), שווי התרומה יהיה סכום השווי שנקבע על פי סעיף 85(א)(2) ובהתאם לתעודת משלוח שתונפק על ידי ארגון לחלוקת מזון לתורמים האמורים בסעיף קטן (ב), ובה יפורטו מרכיבי התרומה וכמותם. (ד) שר האוצר רשאי, בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות ליישומו של סעיף זה."