חומר רקע
1
10
נובמבר2025
,נכבדי
הנדון: הבעת
עמדה -
הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר ,התשפ"ה– 4
202
אנו מתכבדים להגיש עמדה קצרה וראשונית
,להצעה שבנדון
בשם מטה המשפחות להחזרת
.החטופים והנעדרים
1.
,ראשית, כיום
למעלה משנתיים לאחר טבח השבעה באוקטובר, כאשר איש מגורמי ה טרור
האחראים
לטבח זה לא נתן עדיין ,את הדין על מעשיו קיימת חשיבות ראשונה במעלה
לעשיית צדק, לרבות על דרך העמדה לדין
וענישה כבדה
,של הרוצחים, האנסים, החוטפים
.הבוזזים, המתעללים והמסייעים להם
2.
אין בלבנו ספק שחשיבות ההליכים היא בכלל המישורים הרלוונטיים: כמענה מדינתי
בעשיית צדק אינדיבידואלי עבור הקורבנות הפרטניים ובני משפחותיהם, כמענה ציבורי
לכלל הציבור בישראל אשר סבל, ועדיין סובל, מהשלכות הטבח הנורא, וכן במישור
הבינלאומי, על מנת להראות את מראית פ
ני הצדק גם ברבים
, לאומות העולם .
3.
לאור הבעיות המשפטיות הכרוכות בהעמדה לדין על פי החוק הקיים, בין אם החוק
המהותי או סדרי הדין ודיני הראיות, מובנת וראויה יוזמה לפתרון אשר מתמודדת עם
הקשיים המתעוררים , באם
ב .יכולתה להשיג את המטרות אשר צוינו לעיל
4.
למותר לציין כי מטה המשפחות רואה לנגד עיניו כמטרה העליונה את החזרת החטופים
הנמצאים עדיין בעזה, ועמדה זו נכתבת בכפוף לסייג לפיו על מדינת ישראל
למצות
את הדין
עם הפוגעים, רק כאשר לא יהיה בכך כדי לסכן השבת מי
.החטופים
5.
בנייר עמדה זה נבקש להתרכז בנקודה אחת ויחידה, והיא העדרם של נפגעי השבעה
באוקטובר מהצעת החוק והחשש מפני הדרתם האפשרית מן ההליכים .
6.
,מבלי להרחיב, נציין שבשלושת העשורים האחרונים עובר המשפט הפלילי מהפיכה
במסגרתה הוקנו לנפגעי עבירה בכלל, ולנפגעי עבירות מין ואלימות חמורה בפרט, זכויות
.שונות בהליך הפלילי1 הזכויות
מבטאות אינטרסים אישיים של הנפגעים, המוכרים כיום
כלגיטימיים ורלוונטיים, לצד אינטרסים מערכתיים וציבוריים
גם אותם משרתות
.הזכויות2
,אופיין של הזכויות יכול שיהא פרוצדורלי, דוגמת זכותם ליידוע באשר להליכים
.או מהותי, דוגמת הזכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון
7.
זאת ועוד, מעבר ל
קיבוען של זכויות נפגעי העבירה בחוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א -
2001
, הרי שזכויות נוספות עוגנו בחוקים שונים ואף הפסיקה הכירה בזכויות שלא מכוח
.החוק החרות
נוסיף כי אף המשפט הצבאי מכיר כיום בזכויות נפגעי עבירה ובחשיבותן.
1
'דנה פוגץ' "'מהפכת הקורבנות– היום שאחרי "?: לקראת מודל המכיר בשיקולי ענישה פרטיים קרית המשפט ד229
,
234
(התשס"ד .)
2 הדר דנציג-
"רוזנברג ודנה פוגץ' "'הדור הבא' של זכויות נפגעי עברה: הזכות החוקתית להליך הוגן
עיוני משפט
לו549
(
2015
)
(להלן: דנציג-
'רוזנברג ופוגץ-
2015
)
2
8.
למהפכה זו משמעות עצומה, לעומת המצב הקודם, בו המדינה היא ששלטה בהליך הפלילי
.בעוד שהנפגעים הודרו ממנו
,כיום ,בעקבות יוזמות אזרחיות המדינה הקימה מנגנונים
.שיסייעו לנפגעי העבירות החמורות למצות את זכויותיהם, תוך הכרה בחשיבותן
בעת
,חקיקתו של חוק השמדת עם, המהווה בסיס להצעה בשנת1950
,
לא חשב איש על
מקומם של הקורבנות בהליך המשפטי .
9.
בעבירות שוללות כוח, כעבירות האלימות והמין החמורות, קיים ראציונל מיוחד למתן
זכויות לנפגעים, כדרך להחזרת שליטה לידיהם .
10
.
על כן, בולט מאד בהצעה הנדונה כאן
העדר
ם
של התייחסות
ומעמד
משמעותיים לנפגעי
השבעה באוקטובר. אותם ששילמו בגופם, בחייהם ובנפשם את מחיר היום האיום
, הם ,
בני משפחותיהם וקהילותיהם , אלה הנושאים את הצלקות, וכל ניצוץ של צדק עשוי
להיטיב את מצבם
, ולו במשהו
, דווקא ה
ם נפקדים מההצעה .
11
.
שני סעיפים בלבד
בהצעה מ זכירים את נפגעי העבירה. הראשון שבהם הוא סעיף7
,
המאפשר סטייה מדיני הראיות ומסדרי הדין, בין היתר "בשים לב לצורך בהגנה על נפגעי
העבירה ובני משפחותיהם". עם זאת, ההוראה אינה קובעת דבר באשר לזכותם של נפגעים
לטעון בהליך ,
.להביע עמדתם או לבקש הגנה כאמור
12
.
מאחר שההצעה אינה כוללת פירוט, לא ניתן אף לדעת האם לנפגעים תהיה
זכות למידע
,באשר להליכים, כאשר כבר היום רבים מנפגעי השבעה באוקטובר שואלים, ללא תשובה
,האם נתפסו מחבלים הקשורים באופן ישיר לאסון אשר נגרם להם עצמם או למשפחתם
.לחבריהם, לקהילתם
13
.
הסעיף השני המתייחס לנפגעי העבירה, מהותי ביותר בראייתנו. סעיף8
קובע שצוות היגוי
מדיני, המורכב מנציגי משרד המשפטים, הבטחון והחוץ הוא שיקבע את מדיניות התביעה
בהעמדה לדין, וסעיף9
קובע ש -"הצוות יתחשב, בין היתר,
בשיקולים הנוגעים
לביטחונה של מדינת ישראל וליחסי החוץ שלה, לנסיבות
,העבירה לזכויות נפגעי
העבירה ולאינטרס הציבורי."
14
.
,דהיינו המנגנון אותו מציעה להקים הצעה זו סובל עוד טרם הקמתו מהדרת נפגעי
השבעה באוקטובר ובני משפחותיהם , כאשר אין להם מקום בצוות ההיגוי, לא
ברורים מעמדם או היקף זכויותיהם בהליכים קריטיים אלה, ו
אין הם אל א
שיקול
.נוסף, אף לא ראשון במעלה, במכלול שיקולי צוות ההיגוי
15
.
כבר כיום, רבים מנפגעי טבח השבעה באוקטובר ובני משפחותיהם חווים רגשות של
אכזבה ות
רעומת
כלפי מדינת ישראל וטיפולה, הן באירועי אותו יום, הן בכל שהגיע
.לאחר מכן, לרבות אי השבת החטופים ואי מיצוי הדין עם הפוגעים האם יתכן
שדווקא מנגנון אשר נועד להביא צדק
, הוא שיגרום להדרתם הסופי ת של קורבנות
?הטבח
3
16
. ע
ל כן, דרישתנו היא, ש תתבצע
חשיבה מקיפה ועמוקה ,
ושכל הצעת חוק אשר תדון
בהעמדה לדין של טובחי השבעה באוקטובר ובענישתם, תיקח בחשבון כגורם
מרכזי את נפגעי העבירה עצמם, הן על דרך שמיעת קולם, בעצמם או באמצעות
נציגים מומחים, בצוות היגוי, הן על דרך קיבוע זכויותיהם במידה שלא תפחת
מהקיים כיום בחוק, הן על דרך שקילת הענקת זכויות נוספות להשתתפות ולמידע
בהליכים, בהתאם לאופיו החמור של הארוע ולאופיין של הפגיעות .
17
. כמה מידע ואיזה יוכלו הנפגעים לקבל?
עד כמה יתייחסו כתבי התביעה לנפגעים
?ספציפיים? באיזה צמתים בהליך יוכלו הנפגעים להביע את עמדתם, בפני מי ובאיזו דרך
האם יוכלו, למשל, להעיד לעונש
, בזכות ?
אלה מעט מהשאלות אשר חיוני לענות עליהן, ולא
.כלאחר יד
18
.
לסיום, נציין כי בחודש יוני2024, עבר ביוזמת מטה המשפחות
תיקון לחוק זכויות
נפגעי עבירה התשס"א -
2001
. בתיקון זה הוכרו בני משפחות החטופים שטרם שבו
(ובמקרים מ מסוימים גם שבים) כנכנסים בנעלי החטופים לצורך הזכויות המנויות
,בחוק. כיום, חודשים רבים לאחר מכן ,לא ניתן עוד להחזיר את הגלגל לאחור
,לשנות השמונים של המאה העשרים
,או אף לשנות החמישים
ולהשאיר את נפגעי
.השבעה באוקטובר לצד הדרך, משוועים לצדק
.נשמח לעמוד לרשותכם בכל תהליך חשיבה בנושא ולהביא מניסיוננו ומהידע המקצועי שלנו
,בברכה
פרופ' עו"ד דנה פוגץ'
אחראית זכויות נפגעי עבירה
מטה המשפחות להחזרת החטופים