חומר רקע
התנועה למען איכות השלטון
נובמבר 5
202
", תשפ
ה
נייר עמדה
על הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים
(בוררות), התשפ"ג–
2023
2
נוכח די
ו
ני ועדת חוק
ה" :, חוק ומשפט (להלן
הוועדה ") לקראת
הכנה ל קריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק
שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–
2023
(להלן: "
הצעת
החוק")
אנו מתכבדים להעביר את עמדתה
של " :התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן
התנועה)"
.בנושא
ב נייר העמדה
נבקש להביע התנגדות נחרצת
,להצעת החוק
הפו געת
פגיעה חמורה בעקרונות היסוד
של המשטר הדמוקרטי ב מדינת ישראל. הצעת החוק מערערת את שלטון החוק ואת אחדות מערכת
המשפט
באמצעות הקמת מערכת שיפוט מקבילה המבוססת על הדין הדתי, שאינו כפוף לחוקי
המדינה או לעקרונותיה הדמוקרטיים. היא פוגעת בזכויות יסוד ובראשן הזכות לשוויון, ובייחוד
בזכויות נשים ואוכלוסיות מוחלשות ;מחלישה את הוודאות המשפטית
; ו מבוססת על מנגנון של
"הסכמה" מדומה הנתון ללחצים חברתיים וקהילתיים .
,בנוסף
ההצעה לוקה בפגמים מוסדיים
ותקציביים מהותיים–
היא נעדרת היערכות מקצועית ו
תקציבית ,וי
ש בה פתח לניצול פוליטי -
מגזרי של כספי
ה
ציבור.
מכל הטעמים הללו, התנועה למען איכות השלטון רואה בהצעת החוק צעד מסוכן למעמדה של
.מערכת המשפט הישראלית ולערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית
תוכן
עניינים
1.ב מיסוד מערכת משפט
שונה לקבוצות שונות – ערעור עקרון החוקיות ושלטון
החוק
...........
3
ב.2
ערכאה דתית בעלת סמכות הכרעה
אזרחית – ללא מחויבות לעקרונות
הדמוקרטיים
ולחוקי
המדינה
.......................................................................................................
.............
.............
3
ב.3. הפחתת הוודאות
המשפטית
................................
................................
.......................
4
ג.1. העדר מחויבות
מספקת לזכויות אדם והגנה על אוכלוסיות
מוחלשות
..............................
4
ג.2. פגיעה חריפה בזכויות
נשים
................................
................................
........................
5
ד.1. לחצים חברתיים ופנים
קהילתיים
................................
................................
.......
5
ד.2. פנייה חד־צדדית לבית
הדין
................................
................................
................
6
ד.3. תיוג מי שנמנע מהליך הבוררות "כסרבן "והדהוד של כתבי
סירוב
................................
6
3
עיקרי הצעת החוק
1.
הצעת החוק דנן מבקשת ל הסמיך את בתי הדין הדתיים
לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים לפי דין דתי ,
ובלבד שכל הצדדים לסכסוך יביעו את הסכמתם לכך בכתב
, ו שאחד הצדדים
לעניין הינו בן דתו של בי ת
.הדין הדתי הרלוונטי ,לעמדת התנועה הצעת החוק רוויה
קשיים משמעותיים ,, החל מערעור שלטון החוק
בעיות שורשיות בעקרון ההסכמה ופגיעה ב
אחדות מערכת המשפט בישראל:, והכל כפי שיפורט כדלהלן
פגיעה בעיקרון שלטון החוק ובאחדות מערכת המשפט
ב.1. מיסוד מערכת משפט שונה לקבוצות שונות –
ערעור עקרון החוקיות ושלטון החוק
2.
עקרון שלטון החוק – ו ביסודו
ה הנחה הבסיסית לפיה קיים דין אחד , אחיד ושווה לכלל אזרחי המדינה –
הוא מאבני היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית בישראל .
הצעת החוק מבקשת לכרסם בעיקרון זה ,
לכאורה בשם "פלורליזם " ו"
הכלה"
,
באמצעות
הקמת מנגנון שיפוט
י
דתי-
קהילתי
,ממוסד
בעל
סמכות
מקבילה להכרעה
בסכסוכים אזרחיים .
3.
ההצעה מבקשת להקים
מערכת שיפוט דתי
ת -קהילתית של בוררות ,הפועל
ת לצד מערכת המשפט האזרחית ,
.ומעניקה לה סמכות לפסק בהתאם לדין הדתי
,כך סעיף3 להצעה
קובע כי "בהליך בוררות לפי חוק זה
ראשי בית הדין לדון ולפסוק
בהתאם לדין הדתי שהוא דן לפיו ."הסדר זה מבסס מציאות ממוסדת
של
,""מערכות משפט שבטיות
במסגרתן
כל אזרח כפוף לדין שונה בהתאם לזהותו הדתית או
הקהילתית.
4.
הצעת
החוק חורגת אפוא
מעקרון שלטון החוק,
ופוגעת באחדות המשפט
בשני מישורים:
ראשית , היא ,מחלישה את סמכות המדינה לקבוע דין אחד מחייב לכלל אזרחיה
ומכפיפה את המשפט
האזרחי לשיקולים דתיים שאינם מעוגנים או
מבוססים על חקיקה ממלכתית ;שנית , היא מערערת את
אמון הציבור
בלכידות ובאחי
דות מערכת המשפט , שעה שהאזרח נדרש לבחור בין מערכת משפט
ממלכתית
למערכת משפט
דתית-
קהילתית–
ובכך
נפגעת התפיסה הבסיסית של שוויון בפני החוק.
5.
גם הנימוק המובא ב
דברי ההסבר של הצעת החוק בנוסחה המקורי ,ה
נתל
ה על ענפי ה""פלורליזם במשפט,
1
.אינו יכול להצדיק פגיעה כה מהותית בעקרון החוקיות
כפי שהדגיש
הייעוץ המשפטי לוועדה: "
כבר מתקיים
במדינת ישראל 'פלורליזם משפטי' אף בלא חקיקת ההסדר המוצע בהצעת החוק ."
2 זא ת כיוון שכבר בדין
,הנוהג כיום, ולפי חוק הבוררות ניתן לפנות לבתי דין דתיים
פרטיים על מנת שישמשו כבוררים בסכסוך .
ב.2.
ערכאה דתית בעלת סמכות
הכרעה
אזרחית–
ללא מחויבות לעקרונות הדמוקרטיים
ולחוקי המדינה
6.
,כאמור הצעת החוק מעניקה לבתי הדין הדתיים סמכות לפסוק בעניינים אזרחיים, מבלי לחייבם לפעול על
פי הדין האזרחי של מדינת ישראל. בכך היא מעבירה כוח שיפוטי לגוף הפועל לפי נורמות דתיות פנימיות
– שאינן כפופות לעקרונות המשפט ה
ישראלי על כל גווניו או להליכי הפרוצדורה בם נוהג .
7.
דין תורה והדין השרעי נבנים על בסיס תפיסת עולם דתית, הרואה את סמכות ההכרעה המשפטית כתולדה
של מצוות דתיות ולא של ריבונות המדינה. העברת סמכות
מדינית
לגוף זה מטשטשת את הגבול שבין דין
המדינה לבין הדין הדתי, ומאפשרת למערכת משפט שאינה ממלכתית לפעול בשם סמכות ממלכתית .
1
דברי
ההסבר להצעת
חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-
2023
][נוסח מקורי ', עמ 3.
2
עמדת
הייעוץ המשפטי בעניין הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים(בוררות), התשפ"ג-
2023
', עמ3, מיום
10.12.2024
.
4
8.
הלכה למעשה ,
הצעת החוק שוברת את הקו המבחין בין
הכרעה על-
פי דין המדינה לבין
הכרעה
על-
פי
דין דתי, וממסדת ערכאה שיפוטית הפועלת תחת חסות המדינה אך מחוץ למסגרתה הנורמטיבית
שלה.
זהו צעד שמערער את יסודות המשפט האזרחי הישראלי, פוגע בלכידות המערכת ובאמון הציבור
בה, ומציב בספק את היכולת להבטיח צדק שווה לכל אזרח–
.ללא תלות בדתו, בזהותו או בקהילתו
ב.3. הפחתת הוודאות המשפטית
9.
בנוסף, פוגעת הצעת החוק בעקרון הוודאות המשפטית –
עקרון
יסוד בשיטת המש,פט ש נועד להבטיח כי כל
אדם יוכל לדעת מראש מהן הנורמות המשפטיות החלות עליו, לצפות את תוצאות מעשיו
ולתכנן את צעדיו
.בהתאם לכללים ברורים ואחידים3
10
. הדין הדתי, ש על פיו
מוסמכים
בתי הדין לפסוק ,לפי ההצעה איננו דין כתוב, סדור או אחיד. הוא
נשען
על
מקורות פרשניים מגוונים , על
מסורות פסיקה שונות ועל שיקול דעת רחב של הדיין ,. במציאות זו אין חובת
אחידות, אין הלכה מחייבת ואין מנגנון תקדימי בדומה למערכת המשפט האזרחית , שבה פסיקות בית
המשפט העליון
מחייבות את כלל הערכאות הנמוכות
ומבטיחות אחידות נורמטיבית .
4
11
. יתר
ה מ כן, בתי הדין הדתיים אינם כפופים לחובת שקיפות
, ואינם מחויבים
לנמק את החלטותיהם לפי כללי
הראיות
המחייבים את בתי המשפט האזרחיים .
5 בהיעדר מנגנונים אלה ,
נמנעת מהציבור האפשרות לדעת
מהו הדין הנוהג, כיצד
מתקבלות
,ההכרעות
ם מה
השיקולים העומדים בבסי
סן ומהן
ההשלכות
המשפטיות של בחירה בהתדיינות בפני בית דין דתי .
12
. תוצאה ישירה של עמימות זו היא פגיעה ממשית
ביכולתם של הצדדים להבין את טיב ההליך ואת
.משמעותו המעשית ב היעדר
שקיפות ואחידות, א ין עוד ודאות באשר לדין שיחול, ולפיכך גם לא ניתן לדבר
על
""הסכמה מדעת אמיתית.
,שכן אדם
אינו באמת יכול לה סכים להתדיין על פי דין שאינו ידוע לו, שאינו
אחיד ושאינו
כפוך לכללי משפט פומביים וברורים.
ההצעה פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות, ובראשן שוויון
ג.1. העדר מחויבות מספקת לזכויות אדם והגנה על אוכלוסיות מוחלשות
13
.
הצעת החוק פוגעת באופן מהותי בזכויות היסוד של אזרחי המדינה, ובראשן הזכות לשוויון וההגנה על כבוד
האדם. בכך היא חותרת תחת אחד מיסודותיה של השיטה המשפטית הישראלית –
המחויבות להבטחת
.זכויות האדם והחלתן השווה על כלל האזרחים, ללא הבדל דת, מגדר או השתייכות קהילתית
14
.
הצעת החוק מתירה לבתי הדין הדתיים לנהל בוררויות אזרחיות לפי הדין הדתי, בכפוף לסייגים מצומצמים
מאוד .
6
,בפועל אין בה כל מנגנון ממשי שיבטיח כי זכויות האדם והאזרח–
כפי שהוכרו והוגנו במשפט
המדינה – יישמרו במסגרת הליכי הבוררות הדתיים ,. בתי הדין יוכלו להחיל את הדין הדתי ככתבו וכלשונו
אף כאשר הוא מבוסס על
הפליה
מגדרית, היררכיה חברתית, או תפיסות שאינן מתיישבות עם עקרון
3 על
:הוודאות המשפטית ראו בין היתר
מנחם מאוטנר
""על אי הוודאות במשפט וכמה מהשלכותיה
משפט
וממשל
ט
223
(
2005
;)ורד
,דשא מערכת המ
ש פט בישראל
, שער שלישי: עקרונות העל (
2019
.)
4 על
מאפייני בית הדין הרבני
ראו,
" ,בין היתר: אריאל פינקלשטיין "?בתי הדין הרבניים שירות דת או ערכאה שיפוטית המכון
הישראלי לדמוקרטיה
(מחקר מדיניות153
,
2020
)
5
ראו ב עניין בתי הדין הרבניים
: חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–
1953
;חוק הדיינים, התשט"ו–
1955
;
תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג–
1993
.
6
הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-
2023
'[נוסח לקריאה ראשונה], ס3
)(ב.
5
השוויון בפני החוק ועם ערכי הצדק הטבעי .
7
15
.
ההצעה תביא לכך שקבוצות מוחלשות– ובראשן נשים, עובדים, בני עדות מיעוט
וקטינים–
ייוותרו ללא
הגנות מינימליות.
העדר מחויבות מלאה
לזכויות אדם
,במסגרת החוק המוצע יוביל להפליה מערכתית
.לפגיעה קשה בשוויון, ולערעור אמון הציבור בכך שהמדינה מגנה באופן שווה על כל אזרחיה
ג.2.
פגיעה חריפה
בזכויות נשים
16
.
הצעת החוק פוגעת באופן מהותי
בזכויותיהן של נשים ובמעמדן השווה בחברה הישראלית. העברת סמכות
שיפוט אזרחית לבתי דין דתיים, אשר פועלים לפי הדין הדתי, משמעה הענקת תוקף ממלכתי למערכת
נורמות שמפלה נשים הן במישור המהותי והן במישור הדיוני.
17
.
,הדין הדתי, שעליו מושתתים בתי הדין הרבניים והשרעיים
מכיר
,בגברים בלבד כשירים לשפיטה ולהכרעה
ומונע מ נשים
מלכהן כ דיינות, ואף
רואה בהם במקרים רבים כבלתי כשירות לעדות.
8
בכך נוצרת מערכת
שבה נשים אינן שותפות מלאות בעשיית הצדק, אלא כפופות לה .
,יתר על כן
בפסיקת
בתי הדין הדתיים
ניכרת לאורך השנים מגמה עקבית של הפליה כלפי נשים,
בין אם ,בענייני משפחה, גירושין ומזונות ובין
אם בסכסוכים אזרחיים הנוגעים ,לרכוש יחסי עבודה או דיני .חוזים ניכרת נטייה עקבית להתנות זכויות
.של נשים ברצונם של בני זוגן, או להעניק משקל ראייתי ונורמטיבי נמוך לדבריהן ולעמדתן
18
. מתן תוקף חוקי לערכאה הפועלת לפי נורמות מפלות
, אינה רק מעמיק
ה
את הפער
המגדרי
במערכת המשפט
,הישראלית אלא
מעביר ה
מסר
לפיו המדינה מוכנה להכיר באי -שוויון מגדרי כלגיטימי , כל עוד הוא נעשה
בשם דת ה .מדובר בפגיעה בזכותן של נשים לשוויון , להליך הוגן ו להשתתפות שווה במערכות הציבוריות של
קבלת החלטות וצדק .
19
.
,לסיכום
הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק מנגנון שיפוטי הפועל בניתוק מערכי היסוד של השיטה החוקתית
בישראל.
בכך היא אינה רק פוגעת בזכויות הפרט של המתדיינים, אלא מערערת את התפיסה הבסיסית
של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית, המחויבת להבטחת זכויות האדם לכל
.אזרחיה באשר הם
היעדר יכולת להבטיח הסכמה אמיתית וחופשית להליך הבוררות
ד.1. לחצים חברתיים ופנים קהילתיים
20
.
הצעת החוק מתיימרת להבטיח כי
קיום הליך בוררות בפני ערכאה דתית יעשה רק בהסכמ
ת הצדדים,
ומחייבת חתימה
של כל הצדדים ר על הצהרה בדבר "הסכמה מדע ת"
.
,אולם הוראה זו מתעלמת מהמציאות
החברתית הקיימת בקהילות דתיות ושמרניות, שבהן מופעל לחץ
כבד –
לעיתים סמוי ולעיתים גלוי–
על
חברי הקהילה לפנות לבתי הדין הדתיים
חלף פנייה
.לערכאות האזרחיות של המדינה
21
. ב קהיל
ות
,אלה ה
כפיפות לסמכות דתית-רוחנית נתפסת כנורמה מחייבת ,
ועל כן הימנעות מפנייה לבית
הדין הדתי עשויה להיתפס
כעוולה מוסרית ואף כבגי
דה בערכי הקהילה .
במקרים רבים, אדם המסרב
"ל הסכים"
על
יישוב הסכס
וך ב בית הדין
,הדתי חשו ף לגינוי, לבידוד חברתי
ואף לפגיעה במעמד
ו
הקהילתי
.והרוחני מציאות זו מתעצמת לאור עמדותיהם של רבנים
ו מנהיגים רוחניים המעודדים פנייה לערכאות
7 לדיון בעניין כפיית נורמות דתיות על מי שאינו דתי ראו למשל:: שמעון שטרית "חופש המצפון והדת החופש
מפני קביעת
נורמות דתיות, קיבעת חובת היזקקות לרשות דתית והטלת הגבלות מטעמי דת " משפטים ג467
(
1972
.)
8
ראו
:בין היתר בדין השרעי
בג "ץ3856/11
פלונית נ' בית הדין השרעי העליון לערעורים
(נבו27.6.2013
.)
6
."דתיות ומזהירים מפני פנייה לבתי המשפט האזרחיים, הנתפסים לעיתים כ"ערכאות של גויים9
22
.
בנסיבות אלו, עצם החתימה על טופס בוררות אינה מבטאת בחירה חופשית אלא תוצאה של לחץ
לציית
לנורמות קהילתיות-דתיות הנתפסות כ
מחייבות . לא ניתן לטעון להסכמה "מדעת" כאשר הבחירה נעשית
מתוך.חשש מנידוי, מאובדן מעמד או מהוקעה קהילתית
ד.2. פנייה חד-צדדית לבית הדין
23
.
,לצד זאת
סעיף2
)(ג להצעה ,
מחמיר
את הפגיעה בעיקרון ההסכמה, בכך שהוא מתיר לאחד הצדדים
לפנות לבית הדין הדתי ,גם בהיעדר הסכמה מוקדמת של הצד השני ומסמיך את בית הדין לשלוח אליו
הודעה רשמית, כביכול לשם בירור"הסכמתו" לבוררות .
24
. כאשר גוף ממלכתי
בעל מעמד רשמי
ורוחני כמו בית דין דתי ,
פונה ישירות לאדם ומודיע לו על האפשרות
,להסכים לבוררות
הפנייה עצמה נושאת עמה משקל סמכותי ומחייב .
,אדם מן היישוב שאינו בקיא
בניואנסים המשפטיים שבין "בירור הסכמה"
לבין"זימון להליך",
עשוי לראות בפנייה זו זימון רשמי
מחייב ל
התייצבות .
בקהילות דתיות, שבהן לבית הדין מעמד רוחני ,מחייב הפנייה הזו
תתפרש
בפועל
כציווי הלכתי
מחייב ו
עצם משלוח ההודעה, גם בלא כל איום מפורש
, עשוי לייצר
לחץ ניכר לסור למרות
בית הדין ולהסכים לבוררות .
25
. י ,תרה מזו קיים חשש ממשי שהמנגנון ישמש באופן שיטתי בידי צדדים חזקים יותר, שיפנו ראשונים
לבית הדין הדתי כדי להציב את הצד שכנגד בעמדת נחיתות . במקרים של יחסי כוח לא שוויוניים–
בין
מעסיק לעובד, בין גבר לאישה, או בתוך קהילה היררכית–
עצם קבלת
פנייה
רשמי
ת
מבית
ה דין עלולה
ליצור לחץ ממשי
להסכים מחמת הלחץ, ולא מתוך בחירה
חופשית .
26
. הסדר מסוג זה
נעדר יכולת להבטיח
חופש ב
חירה אמיתי, ועל כן
חותר תחת עקרונות היסוד של משטר
,דמוקרטי
לפיהם
זכות הגישה לערכאות וניהול סכסוך בפני מוסד שיפוטי אלטרנטיבי
חייבים להתבסס
על הסכמה אמיתית, חופשית ומדעת.
ד.3. תיוג
"מי שנמנע מהליך הבוררות "כסרבן והדהוד של כתבי סירוב
27
.
הצעת החוק אף עלולה
להחיות פרקטיקה פסולה ועתיקת-
יומין–
של
ג תיו
אדם המסרב להתדיין בפני
בית דין דתי כ"סרבן" ,
10
תוך
הפעלת לחץ חברתי כבד עליו לשנות את עמדתו
. אף
שהוצאת כתבי סירוב
,נאסרה במפורש בפסיקת בית המשפט העליון11
בפועל תופעה זו לא נעלמה
והצעת החוק
תעניק
לה
,לגיטימציה מחודשת
א ך
הפעם בחסות המדינה .
28
.
הפנייה הרשמית מטעם בית הדין
ת
שמש בפועל כ תחליף ל-"כתב הסירוב" הגלוי ש נ אסר
ב בג״ץ, אך תביא
ל אותה תוצאה בדיוק–
יצירת
מציאות
שבה
מ
י שנמנע מהליך בוררות
דתי נחשב
כ"סרב
ן" הראוי ל גינוי
ול
הוקעה חברתית .ב ,כך תעניק המדינה
גוש
פנקא חוקי
ת לדפוס של כפייה חברתית-דתית, נש
פסל
בעבר
על ידי מערכת המשפט , ותכשיר מנגנון של
לחץ קהילתי
.במסווה של פנייה פורמלית
9 בג "ץ3269/95
כץ
נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים
פ("ד נ4
)
590
,
604
(
1996
.)
10
בקהילות דתיות מסוימות, מי שמסרב להתדיין בפני בית הדין עלול להיות מוקע כ"סרבן דין תורה". סירוב זה גורר סנקציות
חברתיות ממשיות,
.החל מהדרה ממוסדות קהילתיים וכלה בפגיעה בשמו הטוב או בפרנסתו
11 בג "ץ3269/95
כץ
נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים
פ("ד נ4)
590
,
604
(
1996
.)
7
פגם מוסדי–
בוררות על ידי גוף שיפוטי
29
.
הצעת החוק
אף
לוקה בפגם מוסדי מהותי, הנוגע לטיבו של מוסד הבוררות ולמערכת היחסים שבין
.רשויות השיפוט הממלכתיות לבין גופים דתיים בוררות נועדה לשמש אלטרנטיבה פרטית ומוסכמת
למערכת המשפט הציבורית–
הליך המבוסס כולו על רצון הצדדים לוותר על התדיינות בפני ערכאה
שיפוטית רשמית, ולהעביר את הסכסוך להכרעת בורר שנבחר בהסכמה.
30
.
.הצעת החוק מערערת הבחנה זו מן היסוד בתי הדין הדתיים, ובראשם בתי הדין הרבניים, הם ערכאות
שיפוט ממלכתיות , הפועלות מכוח חוק
ובמימו
ן המדינה.
12
מתוקף כך, הן נהנות מסמכות שיפוטית
רשמית בענייני נישואין וגירושין, והחלטותיהן מחייבות את כלל הציבור
בנושאי המעמד האישי .
31
.
הענקת סמכות בוררות לאותם גופים עצמם מטשטשת את
הגב ול
שבין שיפוט ממלכתי לבין הליך
פרטי , ומעמידה את הציבור בפני מציאות
מעורפלת , שבה קשה להבחין אם בית הדין פועל מתוקף
סמכות ציבורית או מתוקף "הסכמה" פרטית של בעלי הדין.
32
.
.נוסף על כך, אין כל הצדקה נורמטיבית להעניק סמכות בוררות ייחודית לבתי הדין הדתיים הדין הקיים
,כבר מאפשר לכל אדם לבחור בבוררות בפני דיינים פרטיים או בפני כל אדם אחר ולנהל את ההליך לפי
כל דין שיבחר –
ובתנאי שההסכמה לכך תהא חופשית
ומדעת .לפיכך ,
ההצעה אינה מוסיפה דבר לזכות
הקיימת אלא רק
מקנה יתרון מוסדי –
בלתי מוצדק – לערכאה דתית ממלכתית
על פני ערכאות פרטיות
אחרות ,
תוך פגיעה בעיקרון השוויון
ובאמון הציבור באי -תלות מערכת המשפט .
בתי הדין אינם ערוכים מקצועית
ותקציבית להכרעה בסכסוכים אזרחיים
33
.
הצעת החוק מתעלמת מהעובדה שבתי הדין הדתיים אינם ערוכים, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה
תקציבית ., לנהל הליכים אזרחיים שאינם כרוכים בדיני אישות פסיקת ב
ית המ
ש פט
העליון קבעה זה
מכבר .כי בתי הדין הדתיים רשאים לדון בסוגיות המעמד האישי בלבד13 בהתאם לכך , מערכות בתי הדין
הדתיים נבנו ל
מען טיפול בעניינים הלכתיים -אישיים, ולא לצורך בירור תביעות אזרחיות.
34
. מבחינה מקצועית, הדיינים בבתי הדין הדתיים אינם בעלי הכשרה משפטית רלוונטית
לתחומי המשפט
האזרחי, כגון דיני חוזים, נזיקין, דיני עבודה, צרכנות, ביטוח או קניין רוחני .
מבחינה
תקציבית ,
מערכת
בתי הדין הדתיים אינה מתוקצבת או מאוישת כדי להתמודד עם העומס הנובע מדיונים אזרחיים,
ואף
כיום סובלות ממחסור חמור בכוח אדם .
14
35
. חר,ף האמור
הצעת החוק אינה כוללת כל הערכה תקציבית או חוות דעת מקצועית באשר להשלכות
הכספיות של הרחבת הסמכות . הרחבת תחומי פעילות של מוסד ממלכתי
לפי חוק ,
מחייבת הקצאת
,משאבים נוספים
ועל כן חייבת לע בור הליך חקיקה תקציבי ייעודי
ו
לקבל
את אישור ועדת הכספים של
הכנסת .העדרם של אלה מהווה פגם מהותי בהליך החקיקה , שכן הכנסת אינ
נ ה יכולה לאשר
הצעת חוק
מב לי שנב
חנה עלות
ה התק
ציבית והשלכותי
ה על תקציב המדינה .
12
ראו בין היתר : חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-
1953; חוק הדיינים, התשט"ו–
1955
.
13 בג "ץ8638/03
אמיר
'נ בית
הדין הרבני הגדול
פ"ד
סא(1
)
259
(
2006
) .
14
שירות
"גלובס "דיינים מזהירים: מערכת בתי הדין הרבניים אינה עומדת בעומס גלובס
25.11.2012
.
8
ח שש לפתח להוספת"ג'ובים" ולשימוש פוליטי-
מגזרי בתקציב המדינה
36
.
הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים תיצור
תמריץ להגדלת כוח האדם והתקנים בגופים אלה,
לרבות
מינויים של דיינים, רבנים, מזכיר
ות
, מנהלי לשכות ועובדי מנהלה ,
כולם במימון מלא של הקופה
הציבורית .
,כך
המדינה תממן מערכת משפטית מקבילה , שמבחינה נורמטיבית אינה כפופה לחוקיה
ולערכיה, ותוך כך תכביד על תקציב המדינה ותפגע ביעילות השימוש במשאבים ציבוריים.
37
. כך ב
תיווצר מערכת תמריצים אשר תאפשר למוקדי כוח פוליטיים לנצל את שליטתם במנגנון התקציבי
לצורך קידום אינטרסים סקטוריאליים של מגזר דתי -פוליטי מסוים. נזכיר כי
מערכת בתי הדין הדתיים
אינ ה מנותק
ת המ מערכת ה
פוליטית , והשליטה במינוי דיינים
מצויה במידה רבה בידי
פוליטיקאים .
שילוב זה
, של ה וספת סמכות שיפוטית בצד שליטה
פוליטית ותקציבית
–
יוצר חשש ממשי לניגודי
,עניינים
ל
ניפוח משרות
ולשימוש
בכ
ספי ציבור
לצרכים מגזריים
או לקידום מט רות
סקטוריאליות.
ס יכום
38
. ב נייר עמדה זה הוצגה התנגדות עקרונית להצעת החוק, המבקשת
להעניק לבתי הדין
הדתיים סמכויות
הפוגעות פגיעה חמורה בעקרונות היסוד של מדינת ישראל ,
ובראשן
שלטון החוק, השוויון בפני החוק ,
וה
גנה על זכויות אדם ואזרח ". ההצעה נשענת על מנגנון "הסכמה
מדומה , המושפע מלחצים קהילתיים
ומתעלמת מ
קשיים מוסדיים ותקציביים משמעותיים .
39
. משכך ,
אנו
קוראות לחברי הכנסת להתנגד נחרצות להצעת החוק ,ולהסירה מסדר היום .
,בכבוד רב
_____________________
_____________________
סתיו לבנה להב, עו"ד
אלה משה
מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה רכזת מחלקת מדיניות וחקיקה