חומר רקע
1
"ו כ בחשוון ה"תשפ
ו
17
בנובמבר5
202
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה
לדיון ביום.25
1
8.1
1 –
הצעת חוק 'המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס
29) (פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ד–
2024
/, מ1772
בפני הוועדה
הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–
1995
(להלן :החוק או חוק המרכז), ש
נועדה ל
הסמיך את ה מרכז
סו פר ל
חיובים מסוימים
לתשלומים עוד בטרם
הפכו לחובות
)(לפני חלוף מועד הפירעון
. בנוסף, מוצע לה סמיך את מנהל
המרכז ל פטור
חייבים מתשלום תוספת פיגורים במקרים מסוימים, ול קבוע כללים
ב עניין
זה.
התיקון המוצע
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המרכז), פועל מכוח
החוק, כאחת מהזרועות של
רשות האכיפה והגבייה, ות פקידו, ככלל, הוא
לגבות חובות עבור אוצר המדינה .
בשנת2018
, נוסף
לחוק המרכז סעיף2
ב שכותרתו "קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו", ובמסגרתו
ה
וסמך המרכז
לקבל
סוגי חיובים שאישר שר המשפטים, גם בתוך התקופה לתשלום , כלומר–
בטרם חלף מועד הפירעון(
:להלן במסמך זה
חוב
שטרם חלף
מועד פירעונו יכונה "חיוב" וחוב
שחלף מועד פירעונו יכ"ונה "חוב).
,עם זאת
,ובשונה מחובות שחלף מועד פירעונן לא
הוענקה
למנהל המרכז ה
סמכות לפר
סו , לדחות או
להפח
תי את ה
חיובים האמורים בתוך התקופה לתשלום.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית, בשנים האחרונות היו פניות מרובות למרכז בבקשה
לפרוס חיובים כבר ב
"שלב ה"חיוב ,ולכן הוצע,, בתנאים מסוימים
לאפשר לאדם שגובה חובו הוא
עד50
אלף
ש"ח לבצע "פריסה חד-
"פעמית של החיוב לתשלומים" באופן "אוטומטי וממוחשב , כבר
בשלב זה
'(דברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית, בעמ1154
).
כמו כן, התבקש תיקון לסעיף5
,ג לחוק
שיאפשר ל מנהל המרכז לקבוע כללים לעניין פטור מתשלום
,)תוספת פיגורים (בשלב החוב בדומה לסמכותו הקיימת לקבוע כללים לפי סעיף5
ב לעניין פריסת
חוב (סמכות ש ,כפי שיפורט להלן)טרם נעשה בה שימוש.
כך, יוכלו חייבים לפרוס חובות ולהפחית
תוספות פיגור באופ
ן מעין-אוטומטי, מבלי שמנהל המרכ ז או מי מטעמו יידרש להפעיל שיקול דעת
.ביחס לחוב או לתיק הספציפי
יודגש כי
לפני הדיון בוועדה התנהל שיג ושיח בין יו"ר הוועדה והייעוץ המשפטי ל גורמי המקצוע
ב .ממשלה, שבעקבותיו שלחה הממשלה נוסח מבוקש מעודכן
נוסח מעודכן זה הוא שיוצג להלן
)(כנוסח משולב , כאשר
לצד מסמך ההכנה יפורסם גם
נוסח לדיון–
ממנו תתבצע
ה הקראה ושבו
ניתן להבחין בשינויים ביחס להצעה הממשלתית שאושרה במליאה בקריאה הראשונה.
שאלות כלליות
1.
כבר היום
סעיף5ב ל
חוק המרכז מאפשר פריסת חובות
, בהתאם לכללים "מעין-
"אוטומטיים
או בהתחשב בנסיבות החוב או החייב .
ככל שהצעת החוק נועדה כדי להסמיך את המרכז לפרוס
גם חיובים
)(בשלב שלפני חלוף מועד הפירעון , נשאלת השאלה מדוע יש צורך בכתיבת הסדר
חדש לגמרי, במקום להחיל את סעיף5ב הקיים גם על פריסת חיובים
ולקבוע כללים
לפי
הסמכות שכבר היום נתונה למנהל המרכז מכוחו (למשל, ניתן היה להסתפק בתיקון ההחרגה
בסעיף2
)ב(ג העוסק בגביית חיובים :
"
הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי
2
סעיף זה והסמכות לפרוס
או לדחות תשלום חוב לפי סעיף5ב
, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף
קטן (א) רק לאחר
שחלף המועד לתשלומו") .
2.
ככל
שנדרש הסדר שונה ומפורט יותר מזה הקיים היום בחוק
, כפי שמבקשת הממשלה לאשר ,
נשאלת השאלה העקרונית
מ ה הסיבה להבחנה בין אופן פריסת תשלומים לפני ואחרי מועד
,הפירעון
ואם יש לכך הצדקה–
האם נכון
ל הגביל יותר את שיקול הדעת של המרכז בעת פריסת
חיובים , באופן שעשוי
"להחמיר" דווקא עם מי שמבקש לפרוס את חיובו ב
טרם
הגיע המועד
לתשלום ובטרם הפר את חובותיו החוקיות,
לעומת אדם שלא עמד בחובותיו ומבקש לפרוס את
?חובו בחלוף מועד הפירעון
מלבד הדיון בשאלות הכלליות האמורות, להלן
הנוסח המעודכן שהממשלה מבקשת לאשר ,
ו
הסברים ו שאלות.לגביו
נוסח ו
שאלות לדיון
סעיף 1
להצעת החוק– כללי האצלה
2. המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
(ב1)
מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה
מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד:כאמור את הסמכויות האלה
(1)
;הסמכות למינוי גובה
(2)
( הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור בפסקאות13
( ,)
14
( ,)
16
( ) או16א) להגדרה
;""חוב
(3)
הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי סעיף2
;ב
(4)
הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי סעיפים5
,)(ד7, 7
א או8;
(5)
הסמכות לקבוע כללים לפי
סעיף
סעיפים 5
)ב(ב
או5
)ג(ב;
(6)
הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי סעיף5
.)(ג
סעיף2(ב1
) מסמיך את מנהל המרכז לאצול מסמכויותיו
לגורמים מסוימים , ומחריג סוגי סמכויות
אותם
נאסר עליו לאצול.
,כך למשל, בענייננו
ה מנהל רשאי לאצול את הסמכות להכריע בבקשת
.פריסה של חייב מסוים, אך לא את הסמכות לקבוע כללים רוחביים בעניין זה
בסעיף4
להצעת החוק, שיוצג להלן, מוצע להעניק למנהל המרכז סמכות לקביעת כללים לעניין
,פטור מתשלום ריבית ותוספת פיגורים
ב .חלוף מועד הפירעון כעת מוצע לקבוע שמנהל המרכז לא
יוכל לאצול את הסמכות
לקבוע כללים כאמור ,בדומה לאיסור הקיים
לאצול את הסמכות לקבוע
כללים לעניין פריסת חובות
ב.חלוף מועד הפירעון
סעיף 2
להצעת החוק– אישור לקבלת תשלום מוקדם
2
.ב קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו
)(א המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע
בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר (בחוק
זה–
)אישור לקבלת תשלום מוקדם
; הודעה
.על אישור כאמור תפורסם ברשומות
(א1)
באישור לקבלת תשלום מוקדם רשאים שר המשפטים והשר הנוגע בדבר לקבוע כי ההוראות לעניין פריסת
התשלום כאמור בסעיף2
.ג לא יחולו על סוג החוב המפורט באישור
)(ב
.מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן
)(ג הסמכויות לפי חוק זה, למעט ה
סמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן
.(א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו
3
סעיף2
ב
מסמיך את המרכז ל גבותחיובים שטרם חלפו
מועד י
תשלומ
ם
, לאחר קבלת אישור
שר
המשפטים והשר הנוגע בדבר לגבי סוג התשלומים.
כעת מוצע להסמיך את שר המשפטים והשר הנוגע בדבר לקבוע סוגי חיובים שהמרכז יוכל לגבות
לפני חלוף מועד הפירעון, אך
מבלי
שתהיה
ל מרכז
הסמכות ל פרוס אותם
לתשלומים
ב"שלב
"החיוב ,, קרי
התיקון דנן לא יחול על חיובים אלה .
נקודות לדיון –
1.
מההיסטוריה החקיקתית עולה כי הסמכות
לפרוס חובות ולדחות את מועד תשלומן נועדה
.לייעל את מנגנון הגבייה ולתת מענה לקשיים בגבייה
בהתחשב בכך ,מוצע
כי הוועדה תדון
בשאלה
אם
יש בסעיף המוצע כדי לפגוע בתכלית זו
, והאם
מקור או
סוג החוב
רלוונטי לשאלת
יכולת
ו של החייב לשלמו במועד .
2.
ככל שהוועדה סבורה
שיש מקום להסמיך את השרים לקבוע שב
סוגי
חיובים מסוימים לא תהיה
,סמכות לפרוס את החוב
בשום מקרה או נסיבות ,
מוצע כי הוועדה תשקול להכווין את שיקול
.הדעת של השרים בבואם לקבל את ההחלטה הזו בהקשר זה יצוין כי בנוסח
ה קריאה
הראשונה הוצע לקבוע
ש הפעלת הסמכות תותנה בכך שהשרים"
שוכנעו שתשלום מלוא סכום
ה
חוב הוא
תנאי לביצוע
ה
פעול
ה שבע
דה הוא משולם"
,ו
לפי דברי ההסבר, הכוונה היא ל אפשר
ל
מנוע פריסת חיובים במקרים דוגמת תשלום בעד רישיון מקצועי או תשלום אגרה (שם,
'בעמ
1154
). ככל שזו עדיין מטרת הסעיף ,
מוצע לבחון את ההצדקה שלא לאפשר תשלום
."בתשלומים" במקרים אלה, כפי שנעשה הדבר כעניין שבשגרה בשוק החופשי
סעיף 3
להצעת החוק–
:לב הצעת החוק
הסמכות לפרוס
תשלום בעד חיוב שטרם חלף המועד
לתשלומו ואופן הסדרתה
כאמור לעיל, החוק הקיים
מ עניק למרכז סמכות לגבות תשלום בעד חיוב שטרם חלף המועד
,לתשלומו
ל
לא סמכות לפריסתו או דחייתו.
כעת מוצע לקבוע
סעיף מיוחד ,
המסמיך את מנהל רשות
( האכיפה והגבייה
להלן :מנהל הרשות ) לקבוע כללים לעניין פריסת חיובים
ב טרם חלוף מועד
פירעו
נם , ולשנות את כללי ההמצאה בהקשר
זה.
נזכיר כי הנוסח
המו
צע
שונה ומצומצם יותר
מהנ
וסח שהופיע בהצעת החוק הממשלתית ואושר
.בקריאה הראשונה
סעיף קטן (א) המוצע
2
.ג פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו
)(א
ניתן לגבי חוב מסוים אישור לקבלת תשלום מוקדם, כאמור בסעיף2ב, רשאי האדם שנדרש לשלם את החוב
כאמור (בסעיף זה–
המשלם) לשלמו בתשלומים, בהתאם לכללים שיקבע מנהל רשות האכיפה והגבייה (להלן– כללי
)מנהל הרשות;
,שילם המשלם את התשלומים החודשיים בהתאם לכללי מנהל הרשות, לא יווספו על החוב הפרשי הצמדה
ריבית, או תוספת פיגורים, לפי העניין, אלא אם נפסקה
על קנס
ריבית שיקלית בהתאם להוראות סעיף66
;(א) לחוק העונשין
( על אף האמור בסיפא, אם מדובר בחוב פיצוי כאמור בפסקה6) להגדר.ה "חוב" תתווסף עליו ריבית שיקלית
רקע – הסמכות לפרוס או לדחות תשלום של חוב
חוק ההוצאה לפ
ועל, התשכ"ז–
1967
(
:להלן חוק ההוצל"פ ,)
מאפשר תשלום חובות בתשלומים לפי
החלטת רשם ביחס לתיק או חייב ספציפי
, או בהתאם לכללי
ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום
4
,)חובות פסוקים
התשע"ד–
2014
(
:להלן כללי מנהל ההוצל"פ). כללי
ם אלה מאפשרים לחייב
שאינו
תאגיד ו
שסכום חובו נמוך מ-
50,000
₪
לבצע פריסה בצורה מעין-אוטומטית , ובלבד שיעמוד בהחזר
חודשי מזערי קבוע.
1 כ מש" ,ך
פריסה בשיקול דעת"
והוצאת צו תשלומים ע"י
רשם הוצל"פ
נעשית
רק למי ש חובו גבוה
מ-
50,000
₪
או שהוא.זקוק לפריסה ייחודית, בכפוף להגשת בקשה פרטנית
בדומה להוצאה לפועל, בשנת2018
תוקן סעיף5ב ל
חוק המרכז ,כך ש
כבר היום הוא
מסמיך את
מנהל המרכז לפרוס או לדחות תשלום של חוב
,)(אחרי חלוף מועד הפירעון והוא
קובע כך :
"
5ב. סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב
)(א
:מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה
(1)
)בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב;
(2) אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי-
תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות
אישיות מיוחדות של החייב.המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור
(א1
]...[ )
)(ב
מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף
."זה; הכללים יפורסמו ברשומות
עד כה לא נקבעו כללים מכוח ס"ק (ב) האמור
)(כדוגמת כללי מנהל ההוצל"פ, כך ש לפי הדין
החל ,
פריסת חובות במרכז לגביית קנסות נעשית על-
,פי שיקול דעת מנהל המרכז בלבד2
ובהתחשב
()בנסיבות כל פנייה ותיק, בהתאם לפס' (א2
.) המובאת לעיל
נקודות לדיון
)לסעיף קטן (א –
1.
כללי מנהל רשות האכיפה והגבייה :ב
נוסח ה קריאה הראשונה
הוצע כי כמעט כל אדם המעוניין
בכך ,יוכל ,לבחירתו ,לשלם חיוב בתשלומים ,ובלבד שסכום החיוב נמוך מ-
50,000
ש"ח
וש
סכום התשלומים החודשיים לא יפחת מסכומים שננקבו בתוספת מוצעת .בתוספת הוצע
לקבוע סכומים ה
זהים לסכומים הקבועים היום בכללי מנהל ההוצל
"פ (
ר' בה"ש1) .
בכדי לאפשר ל( מרכז גמישות בהפעלת ההסדר
ביחס למועדי הגשת בקשות ,פן וא הגשתן ,וכ'ד ;
ראו את ההוראות הטכניות שנכללו בנוסח ה
קריאה הראשונה) – בנוסח המעודכן
מוצע מודל
ה דומה יותר לזה של
חוק ההוצל ו "פ
לזה שטרם
מומש לפי
סעיף 5ב ל
חוק המרכז ,
המסמיך את
מנהל הרשות לקבוע כללים לעניין פריסת
חיובים במרכז .
להלן:מס' שאלות בעניין
א. חריגים ושיקול דעת –
בהסדרים המקבילים בהוצל"פ ובמרכז ,בנוסף
לסמכות לקבוע
כללים לפריסה "סמי-
"אוטומטית נתונה גם סמכות ל"פריסה בשיקול דעת"
.
,לעומת זאת
,בתיקון דנן
הממשלה ביקשה
לתת מענה למספר רב של בקשות פריסה המופנות למרכז
שאין בסמכותם לאשר היום משסעיף5
,"ב חל רק ב"שלב החוב
תוך
יצירת מנגנון
מהיר
ויעיל שלא יצריך עוד כוח אדם, ולכן הציעה לאפשר פריסת תשלומים בצורה "מעין-
אוטומטית" ב
לבד – פריסה שבעל חוב יכול לבצע בעצמו, באתר האינטרנט
.של המרכז
מוצע כי הוועדה תדון
בשאלה האם יש מקום להסמיך את המרכז לאפשר פריסת
,תשלומים
ללא כל סמכות להפעלת שיקול דעת , דוגמת מקרה בו אדם פספס תשלום בשל
יציאה למילואים או שחובו עומד על51,000
₪
(ולא50,000
)
, אך הוא יוכל לשלמו אם
1
,כך כללי מנהל ההוצל"פ , שנקבעו מכוח סעיף69
,א לחוק ההוצל"פ קובעים ש התשלום החודשי המזערי לחוב של עד
1,000
₪
עומד
על250
₪
, לחוב של1,000-5,000
₪
–
500
₪
, וכן הלאה, עד לחוב של40,000-50,000
₪
, שם התשלום
החודשי המזערי עומד על1,375
₪
.
.סכומים אלה זהים לסכומים שהוצעו בנוסח הקריאה הראשונה בענייננו
2
יצוין כי לפי סעיף7ד לחוק, במקרים מסוימים גם רשמי המרכז מוסמכים לפרוס או לד חות את מועד תשלומו של
חוב, לבקשת חייבים, והוראות סעיף5
.ב האמור חלות על סמכות זו, בשינויים המחויבים
5
.ייפרס
ב
הקשר זה מוצע לשים לב לכך שקביעת כללים מכוח סעיף 5
ב
הקיים ,עשויה
להפחית משמעותית את העומס המוטל היום על המרכז
, כאשר בהיעדר כללים
נדרשת
הפעלת שיקול דעת ביחס לכל בקשה ובקשה המוגשת ל
ו .
ב. הצורך בכללים מכוח שני סעיפים נפרדים –
,כאמור לעיל
וצע מ
לקבוע סעיף חדש בחוק
העוסק בכללים ביחס ל "שלב
החיוב ,"ו
לא להחיל את ה
מס כות הנתונה כבר היום לקביעת
."כללים ב"שלב החוב" גם על שלב "הטרום משכך, מוצע לשמוע
האם בעקבות התיקון
המוצע, בכוונת מנהל המרכז לקבוע כללים גם מכוח סמכותו הקיימת בסעיף5
)ב(א
ל עניין
פריסת
)חובות (אחרי מועד הפירעון ,. במידה וכן
מוצע לשמוע האם יש הבדל מהותי באופן
הפריסה הצפוי ,המצדיק קביעת שני
""סטים
נפרדים של כללים על-
ידי שני גורמים
שונים–
האחד
, ע"י מנהל הרשות ל
חיובים שטרם חלף מועד פירעונם והשני , ע"י מנהל
המרכז ל
חובות אחרי כן.
זאת, בפרט בהתחשב בכך שבנוסח המקורי הייתה הבחנה בין
"תוספת" לשלב החיוב ו"כללים" לשלב החוב, למרות שמהתוספת שהוצעה עלה
כי בכוונת
הממשלה לקבוע ב"שלב הטרום" הסדר פריסה
זהה ל זה
הקבוע כבר היום ב ""שלב החוב
ב
הוצל"פ
, לפי כללי מנהל ההוצל"פ .
ג. אישור ופרסום הכללים –
ככל שהכללים המוצעים
צפויים לכלול
הסדרים משמעותיים
יותר
מאלה שנכללים כבר היום בכללי מנהל ההוצל"פ;
3 מוצע
כי הוועדה תדון בשאלה מי נכון
שיהיה חתום עליהן–
מנהל המרכז, מנהל
ה
רשות או אולי אפילו שר המשפטים ,והאם
יש מקום לדרוש את אישור הוועדה כתנאי לכניסתן לתוקף.
כן מוצע לשקול
לקבוע חוב
ת
פרסום ברשומות, בדומה ל חובה הקיימת בסעיף5ב(ב) לעניין פרסום כללי
פריסה של חוב
(בחלוף מועד הפירעון).
2.
פטור מתשלום ריבית –
הנושא האחרון שמוצע להסדיר בס"ק
.(א) נוגע לרכיבים הנלווים לחוב ההוראה הבסיסית
,המוצעת
העוסקת ב
אי-הוספת תוספות פיגור או הפרשי הצמדה וריבית
לחובות המשולמים
בתשלומים
(ללא החריגים), הופיעה כבר בנוסח המקורי של הצעת החוק, שפורסם כתזכיר
מטעם הממשלה ביוני2023
,
'טרם חקיקת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס9
,)
התשפ"ד–
2023
(
:להלן
תיקון9
לחוק
פסיקת ריבית והצמדה
) ו 'חוק העונשין (תיקון מס149
,)
התשפ"ד–
2024
(להלן:
תיקון149
לחוק העונשין .), שנכנסו לתוקף בינואר האחרון
עד לחקיקת תיקון9
,חייב היה נדרש,, ככלל
"לשלם "ריבית פיגורים ממועד הפירעון ועד
"לתשלום בפועל, ועל אותה ריבית פיגורים חל מנגנון של "ריבית דריבית ", דבר שגרם ל"ניפוח
מהיר של חובות.
אחד השינויים המשמעותיים ביותר בתיקון9
חילק את אותה "ריבית
פיגורים" לשני מרכיביה הכלכליים: ריבית הבסיס – ש
נועדה לפ
יצוי הנושה
ולשמירה על ערך
הכסף
, ודמי הפיגורים (המוגדרים בחוק ה
מ)"רכז כ"תוספת פיגורים –
ש נועדו לתמרץ את
החייב לשלם בהקדם .
בנוסף, נקבעו הוראות על אופן ומועדי הגבייה וההצטרפות לחוב של כל
.אחד מהרכיבים האמורים, שיתאימו לתכליותיהם התמריציות במסגרת זו תוק
נו גם
חוקי
ההוצל"פ והמרכז, ונקבע בהם ש ,כעניין אוטומטי לא ייווספו דמי פיגורים לחובו של חייב
3
לדוגמא, בנוסח הקריאה הראשונה נכללו
הוראות שעניינ
ן במניעת הגשה ידנית, ו
ב מניעת
האפשרות
"לשוב" להסדר
,אחרי אי עמידה בתשלום אחד בניגוד להסדר שהוועדה חוקקה
לאחרונה בחוק ההוצל"פ.
6
המשלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים –
שהרי בתקופה בה הוא עומד בהסדר פריסה, אין כל
היגיון בהטלת סנקציה שנועדה לתמרץ אותו להקדים ולשלם את חובו.
לעומת זאת, נקבע
ש
ריבית הבסיס , שנועדה לשמור על ערך הכסף ועל כן מהווה מעין זכות של הנושה–
תמשיך
להתווסף לחוב, ושניתן להפחיתה (או לפטור כליל מתשלומה) רק אם רשם ההוצל"פ או מנהל
,המרכז, לפי העניין
סברו שראוי לעשות כן ו.בתנאים שנקבעו בכל אחד מהחוקים האמורים4
על פי ההיגיון האמור, היה צריך לקבוע שגם בענייננו, ריבית הבסיס5 –
שהיא הרכיב הכלכלי
המשמר את ערך הכסף למול האינפלציה , ולכן במקרים רבים מתווספת
כבר
ב"שלב"החיוב
– תמשיך להתווסף לחוב כרגיל. ואולם, בנוסח המעודכן מוצע
לקבוע כי
אם אדם
עומד בהסדר
,פריסה שנקבע לפני חלוף מועד הפירעון
לא ייווספו על החיוב הפרשי הצמדה, ריבית או תוספת
פיגורים, אלא אם כן בית משפט שדן בהליך פלילי
קבע שתתווסף
ריבית שקלית
לפי סעיף66
)(א
לחוק העונשין, התשל"ז–
1977
או שמקור
י הח וב הוא בפסיקת ,פיצוי לנפגע עבירה (קרי החוב
לא משולם לאוצר המדינה או לקופת רשות מקומית.)
במקרים אלה תתווסף ריבית שקלית על
אף העמידה בתשלומים, אך לא ריבית מסוג אחר, הפרשי הצמדה או תוספות פיגורים (במקרים
.)הרלוונטיים6
מתן פטור בחקיקה
מתשלום הריבית השקלית
בענייננו, משמעו הלכה למעשה שחיקת כספי
.החובות הנגבים במרכז
נראה כי מתן פטור זה
נועד
לייעל את הגבייה ולתמרץ חייבים להגיע
להסדר תשלומים
בטרם
חלוף מועד הפירעון", גם במחיר של "ויתור
המדינה על חלק
מהכספים.המגיעים לה ואולם, בחינת ההסדר בכללותו מעוררת מספר שאלות:
א.
במסגרת הצעת החוק מוצע גם מנגנון שככל הנראה יאפשר לחייב לקבל את אותו הפטור
מתשלום ריבית
שקלית
,גם בחלוף מועד הפירעון.באופן שעלול לאיין תמריץ זה
ב. בהסדר מוצעים שני חריגים לפטור הגורף מריבית שקלית .האח
ד
, עניינ
ו
בחובות שמקורם
בפסיקת פיצוי לנפגעי עבירה, שהמרכז גובה בעבור אותם נפגעי עבירה , משום שקשה היה
להצדיק מצב שבו המדינה הייתה מוותרת על כספים המגיעים בדין לגורם אחר
, פרטי .
החריג
השני ,
עניינו במקרה בו בית המשפט פסק במפורש שריבית שקלית תחול גם בתקופת
הדחי
יה
, ולהבנתנו, אין כוונה לגבור כאן
.על החלטה שיפוטית
מוצע כי הוועדה תבחן האם ההיגיון שהצדיק את הוספת שני החריגים הללו לנוסח
המעודכן .עשוי לחול גם במקרים נוספים כך למשל, ייתכנו מצבים נוספים שבהם חלה
ריבית שקלית מכוח החלטה שיפוטית, והם אינם כלולים בסעיף אליו מפנה הנוסח .
בדומה, יש עוד מקרים בהם המרכז גובה חובות שאינם מיועדים לאוצר המדינה, בראש
ובראשונה–
כשהוא גובה חובות
ב עבור
רשויות מקומיות.
לעניין זה, כלולה בהצעת החוק
הוראת מעבר שתאפשר לרשויות מקומיות להפסיק להשתמש בשירותי המרכז לצורך גביית
4
סעיפים69ב20
ו-
81א4
לחוק ההוצל"פ וסעיף5ב(א1) ו-5
ג לחוק המרכז, כפי שתוקנו בסעיפים8 ו-
59
לתיקון9
לחוק
.פסיקת ריבית והצמדה
5
ריבית הבסיס המשמשת כברירת המחדל כתוצאה מתיקון9
היא "ריבית שקלית", שכמעט שווה בערכה הכלכלי למונח
"ריבית וה
צמדה" שהיה נפוץ בעבר,
.משום שהיא כוללת בתוכה גם חישוב של צפי שיעור הפרשי ההצמדה
ואולם, משום
שייתכנו גם ריביות אחרות שיתווספו לחובות, יודגש שכשנעשה שימוש במונח "ריבית בסיס" במסמך זה, הכוונה גם
.לריבית צמודה והפרשי הצמדה, ככל שנפסקו שני אלה
6
לכאורה, על פי הנוסח המעודכן, אם ביהמ"ש פסק ריבית שקלית על קנס–
יתווספו גם הריבית השקלית וגם יתר
הרכיבים (דמי פיגורים), בשונה מהמקרה של פיצוי לנפגע עבירה, אז תתווסף הריבית השקלית בלבד, אך נדמה כי מדובר
בעניין של נוסח בלבד ולא זו הכוונ .ה
7
חובותיהן כתוצאה
מהתיקון דנן
(ר' בסעיף7
)להלן ,. ואולם, מוצע לשקול האם ראוי
למעשה, להתנות בחוק את השימוש ב
שירותי ה מרכז בתלות בוויתור חלקי על החוב
)(למעשה, שחיקת ערך הכסף כמוה כמתן הנחה מסוימת על הקרן , והאם סעיף זה יתמרץ
ביזור של
ה שימוש בסמכויות גבייה, חלף המגמה של העברת חובות נוספים
לטיפול המרכז.
ג.
אחד מהנושאים שנדונו בתיקון149
לחוק העונשין, ושהוביל לחקיקתו באופן בו נחקק, היה
רצון המחוקק–
ועדת החוקה
בכנסת הזו –
לייצר תמריץ לתשלום חובות פליליים למדינה
לפני חובות אחרים (ראו פירוט להלן, ב
יחס ל)ס"ק (ב) המוצע.
,בנסיבות אלה מוצע כי
הוועדה תיתן דעתה לאופן שבו מתן "הנחה" אוטומטית למי שמוכן לשלם את חובו
""הפלילי בתשלומים, מתיישב עם ההיגיון שהוביל לקביעת מעין סנקציה נוספת על אותו
ה חוב
בדיוק
(תוספת פיגור בשיעור30%
מגובה החוב, המוטלת מייד
בחלוף מועד הפירעון ,
בנוסף לדמי הפיגורים שתוארו לעיל).
ד.
,לבסוף מוצע לשמוע על
ההיערכות הארגונית והמחשובית
לתת מענה לקיומו של כלל
וחריגים, המשתנים גם הם לאורך "חיי החוב" (כתלות בשאלה האם הסדר הפריסה בוצע
)לפני/אחרי מועד הפירעון .
נוכח כל האמור ,מוצע כי הוועדה ת
שקול
האם
נכון
להעניק פטור אוטומטי מתשלום הריבית
השיקלית ,, או שיש להותיר זאת לשיקול דעת מנהל המרכז
כפי שנעשה ב
הסדרים
.המקבילים
,בפרט
מוצע לבחון האם ישנו חשש כי המנגנון המוצע
עשוי להוות
תמריץ לפריסת
חיוב גם בידי מי שיש בידו לשלם את מלוא החוב לפני חלוף מועד הפירעון , והאם וכיצד הוא
מתיישב עם עמדת הממשלה שהוצגה בתיקון149
, לפיה הדרך לתמרץ תשלום מוקדם של
חוב .ות כלפי המדינה היא דווקא בהשתת חיוב נוסף על החייב
3.
נפקות אי העמידה בהסדר הפריסה והמועד להתווספות תוספות פיגור –
,היום כאשר חייב
אינו עומד בהסדר פריסה חלה הוראת סעיף5ב(א1
)לחוק המרכז, לפיה:
"פרס או דחה המנהל חוב לתשלומים כאמור בסעיף קטן (א ), לא תתווסף
לחוב תוספת פיגורים
בעד התקופה
שבה חלה הפריסה או הדחייה כאמור; הפסיק החייב לשלם את התשלומים כאמור והפריסה או הדחייה של
תשלום החוב בוטלה, תתווסף תוספת פיגורים, לפי העניין, החל ממועד התשלום האחרון לפי הפריסה או
הדחייה, שלא שול."ם
לפי המוצע, הוראה זו
לא תחול ע ל פריסת חיובים,לפני חלוף מועד הפירעון מכיוון שה
הסדר
אינו מתקן את סעיף5
ב הקיים אלא מוצע בסעיף חדש. יתרה מכך, בנוסח המוצע אין הוראה
מקבילה הקובעת מה קורה אם
חייב לא עומד בפריסה שנקבעה.
בנסיבות אלה, מוצע כי הוועדה תבחן אם להחיל את סעיף5ב(א1) גם במקרה של אי
עמידה
בפריסת חיוב, או שתסדיר את נפקות אי העמידה בהסדר הפריסה באופן אחר .
,בתוך כך על
הוועדה להידרש גם לשאלה מתי תוספת פיגורים הופכת להיות רלוונטית ביחס לחיוב שנפרס
."ב"שלב הטרום
,במילים אחרות במקרה בו במועד אי העמידה בהסדר התשלומים טרם חלף
מועד הפירעון
המקורי –
?האם יש מקום להעמיד את החובו כולו לפירעון מיידי
ואם לא, האם
ההתייחסות לתשלום שלא שולם תהיה כאל חוב "חדש" העומד בפני עצמו לעניין חישוב
תוספות הפיגור
(השוו למשל לסעיף66
)(ב) לחוק העונשין?
8
)סעיף קטן (ב המוצע
2
.ג
פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד
לתשלומו
)(א
]...[
(ב)
:הוראות סעיף זה לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א) שהינו כמפורט להלן
(1)
;חוב בשל עיצום כספי
(2)
חוב שנפרס לשיעורים בהתאם לפסק דין או החלטה של בית המשפט או בהתאם להחלטה של גורם אחר
שהטיל את התשלום; ואולם רשאי מנהל המרכז לגביית
קנסות, לבקשת חייב, לשנות את הפריסה שנקבעה בפסק דין או
.בהחלטה, אם מצא כי חל שינוי מהותי בנסיבות אשר יש בו כדי להשפיע על יכולתו של המשלם לשלם את יתרת החוב
הסעיף מונה סוגי
חיובים שלא ניתן יהיה לפרוס לתשלומים בהתאם לכללי מנהל הרשות , נוסף
לאלה שייקבעו על ידי השרים לפי סעיף2ב(א1) המוצע לעיל.
נקודות לדיון
)לסעיף קטן (ב –
1.
החרגת חיוב בשל
עיצום כספי –
מוצע לקבוע איסור קטגורי בחקיקה על פריס ת עיצומים
כספיים ב"שלב החיוב" (אך .)"לא ב"שלב החוב
לפי דברי ההסבר להצעת החוק , עיצום כספי
נועד למנוע "הפרה יעילה" של
הדין, ולכן תשלו
מו המלא וה
מיידי הכרחי,
ופריסתו עלולה לשנות
.באופן משמעותי את התחשיב הכלכלי בכל הנוגע לכדאיות ההפרה לעומת חומרת הסנקציה
על פניו
נימוק זה עשוי להיות נכון גם ביחס לסוגי
חיובים נוספים הנגבים במרכז , ובראש
ובראשונה– קנסות פליליים. ראשית , נדמה שעיקר המחקרים העוסקים בקשר שבין הרתעה
למיידיות הענישה והגדלת הסיכוי להיתפס, עוסקים בראש ובראשונה ב
דין הפלילי (או ר
למשל
בדו"ח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים19
(
2015
)). שנית , רק
בכנסת הזו דנה ועדת החוקה בחשיבות של תשלום חובות בהקדם האפשרי, ובעת שהיא דנה
בתמריצים
ש
מייצרים רכיבים כלכליים שונים שניתן להוסיף לחובות , היא התייחסה גם לסדרי
.העדיפויות לתשלום כך, בעוד שבתיקון9
"לחוק פסיקת ריבית והצמדה נקבע תמרוץ "רגיל
ביחס למועד
ת שלומם של
עיצומים כספיים –
בתיקון149
לחוק ה
וע נשין הוועדה אימצה את
עמדת גורמי המקצוע
בממשלה ,, ומלבד הרכיבים הרגילים של חוק ריבית והצמדה התווספה
"סנקציה" ייחודית
המוטלת על אדם המתעכב בתשלום חובות שמקורם ב
קנסות פליליים
(
סעיף67(א) לחוק העונשין).
בדברי ההסבר לקריאה הראשונה של התיקון לחוק :הובהר כי
"תוספת זו, שאינה קבועה במרבית החקיקה האזרחית, משקפת את החומרה המיוחדת של אי־
תשלום קנס פלילי במועד
]...[
היא נועדה לתמרץ אדם לשלם חוב הנובע מחיוב בדין פלילי לפני
תשלום חובות אחרים"
(ה"ח הכנסת994
', בעמ58
).
נדמה כי מניעה קטגורית של האפשרות
לפרוס חובות מינהליים בשל הרצון שישולמו באופן מיידי, תוך מתן אפשרות אוטומטית לפרוס
חובות פליליים–
.חותרת תחת ההיגיון שאימץ המחוקק
מעבר ל
שאלת הצידוק להחר
גי דווקא
,עיצומים כספיים
ה חרגה קטגורית בחקיקה עלולה לייצר
גם קשיים
מעשיים –
הן משום שהדבר
לא יאפשר לרשות גמישות , במידה ותשנה את עמדתה
)בעניין בעתיד (כפי ששינתה, למשל, לגבי עצם הרצון לאפשר פריסה בשלב החיוב; הן משום
שניתן לראות בכך הסדר שלילי, כך שגם אם הרשות תרצה להחריג מהכללים חובות נוספים (או
,)חובות מעל סכומים מסוימים ייתכן שיהיה עליה לעשות זאת בחקיקה. לבסוף, נבקש להזכיר
את השאלה שנשאלה לגבי ס' 2 לעיל , והיא
האם
מקור או
סוג החוב
רלוונטי לשאלת
יכולת
החייב לשלמו במועד
, ככל שזו אכן תכלית הפריסה (השוו, ל
משל, ל
ס'
69א
.)לחוק ההוצל"פ
9
בנסיבות אלה, מוצע כי הוועדה תשקול את ההצעה
להחריג,, בחקיקה עיצומים כספיים
מההסדר המ
סמיך את המרכז לפרוס חיובים , ובתוך כך תבחן כיצד ההצעה לקבוע שיש לשלם
חובות בשל עיצומים כספיים במלואם לפני תשלום חובות בשל קנסות פליליים מתיישבת עם
.דברי החקיקה האחרים שיצאו אך לאחרונה תחת ידיה
2.
החרגת
יח וב שנפרס בהתאם לפסק דין, החלטה של בית משפט או החלטה של גורם אחר
שהטיל את התשלום –
מוצע להחריג ,מההסדר דנן
במפורש, ח וב שנפרס לתשלומים בהחלטה
על הטלתו, אלא אם מנהל המרכז ימצא, לבקשת חייב ולפני חלוף מועד הפירעון , כי "חל שינוי
מהותי בנסיבות אשר יש בו כדי
להשפיע על יכול ."תו של המשלם לשלם את יתרת החוב במקרה
כזה, לא יחול הסדר הפריסה שנקבע בכללים ויהיה למנהל המרכז שיקול דעת מוח לט בנוגע
.לפריסה זו
א. מוצע כי הוועדה תדון בהצדקה ל קביעת
חריג זה: מחד , הממשלה והרשות השופטת סבורות
ש לא נכון לתת למרכז לגביית קנסות אפשרות"לעקוף" החלטה שיפוטית על פריסת חוב .
מנגד ,הסניגוריה הציבורית
סבורה כי
במקרים רבים לגורם המחליט
על הטלת חוב אין
יכולת מעשית לבחון את יכולתו הכלכלית של החייב הספציפי , ולפיכך נכון לאפשר פריסה
דרך המרכז גם אם ניתנה החלטה אחרת
בעניינו של החייב.
עוד
היא סבורה , כי כתוצאה
מקבלת ההסדר המוצע
עלול להיווצר מצב בו דווקא מי שביהמ"ש ראה לנכון לפרוס את
,חובו
י" קבל פריסה
פחות טובה" מזו ש ל אדם מן השורה או אדם שביהמ"ש דחה–
בצורה
פוזיטיבית– את בקשתו לפריסה ., משום שלפי ההסדר המוצע חייב כזה לא יוחרג מהתיקון
זאת, בשל קושי של המרכז "לקרוא" את החלקים שאינם אופרטיביים
ב
פסקי הדין
ובהליכים המשפטיים , במטרה לברר
אם ה
.נדחתה בקשת תשלומים, אם לאו
ב.
מועד הפירעון והרלווטיות שלו לסמכות הפריסה –
היום, חוק המרכז "שותק" בשאלת
היחס שבין פריסה הנעשית בהחלטה להטיל את התשלום לפריסה הנעשית
ב
מרכז (
'לפי ס
5
.)ב לחוק
,לכן מוצע כי חברי הוועדה יבררו איך הדברים נעשים היום בפרקטיקה –
באיזו
מידה מנהל המרכז לוקח את העובדה הזו בחשבון במסגרת שיקוליו וכיצד, ככלל, הוא
מכריע בבקשות לפרוס חובות שכבר נפרסו בהחלטות השיפוטיות על הטלתן.
יצוין
כי לפי דברי ההסבר, מתן שיקול הדעת למנהל המרכז
נועדה
"לעגן בחקיקה את המצב
"המשפטי הנוהג כבר היום
'(בעמ59
11
).
,ואולם הסעיף
אינו
עוסק בסמכותו הקיימת של
המנהל לפרוס חובות, אלא .מוסיף לו סמכות לעניין חיובים בלבד ,בנסיבות אלה מוצע כי
הוועדה תיתן דעתה לכך ש,ככל שתחוקק ההוראה דנן בנוסח המוצע
הדבר עשוי להתפרש
,כהסדר שלילי, לפיו למנהל המרכז סמכות לשנות החלטה שיפוטית ,בלי טעמים מיוחדים
בחלוף מועד הפירעון .
,מחד
ניתן לטעון שזה ה
ה סדר הרצוי– מש
אין זה סביר שה החלטה
השיפוט
י
ת על ה פריסה תשונה מיד לאחר
ש
ניתנה או משום שהפיכת החיוב לחוב
בחלוף
מועד הפירעון מהווה
, אינהרנטית, "שינוי מהותי בנסיבות" ה
יכול
ה להצדיק
פריסה
.לתשלומים
מנגד,
ניתן לטעון כי מועד הפירעון בדרך כלל קרוב למועד מתן ההחלטה, כך
שתיתכן סמיכות זמנים להחלטה השיפוטית גם אחרי שחלף; וש ככל שבכלל נדרשת הפרדה
בזמן, אזי ש בבחירה בין להקל עם מי שכבר הפר פסק דין
ולא עמד בחובת
ו, לעומת הקלה
עם מי ש
מלכתחילה מבקש להימנע מהפרה
, עדיף ל .בחור דווקא באחרון
,נוכח האמור
מוצע כי הוועדה ת בחן את ההצדקה למנוע פריסה מחודשת של חיוב שכבר
10
נפרס בהחלטת ביהמ"ש. ככל שלעמדת הוועדה יש מקום לקביעה זו, מוצע לבחון האם
נכון להחיל את האיסור רק על חיובים או גם על חובות (ע"י תיקון סעיף5
)ב הקיים.
סעיף קטן (ג) ה
מוצע
2
.ג פריסת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו
(א-ב)
]...[
(ג)
;משלם ימסור בהודעת תשלום החוב בתשלומים, פרטים ליצירת קשר כפי שייקבע בכללי מנהל הרשות על אף
האמור בסעיף5
(א), דרישה לתשלום החוב למשלם שמסר פרטים ליצירת קשר כאמור בסעיף
זה
, תישלח רק באמצעות
,פרטי הקשר שמסר; דרישה שנשלחה כאמור יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימת המשלם על אישור המסירה
;בתום שלושה ימים מיום שנשלחה, אלא אם כן הוכיח המשלם שלא קיבל את הדרישה מסיבות שאינן תלויות בו על דרישת
תשלום, כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף3
(ג2
,)
3
(ג5
)ו-3
(ג7
,) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים
ה
תשע"ח–
2018
.
סעיף5
(א) לחוק קובע כי לפני נקיטת הליכים לגביית חוב, המרכז לגביית קנסות נדרש לשלוח לחייב
דרישה לתשלום החוב בשתי דרכים במקביל: בדואר רגיל ו
בהמצאה , כהגדרתה בסעיף1 לחוק.
יצוין כי לפי תיקון שאישרו
ועד ה ת,חוקה והכנסת בחוק ההסדרים האחרון
צפויה להתווסף דרך
נוספת של המצאה–
""המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית–
אך תוקפה של ההוראה תלויה
בהתקנת תקנות ראשונות, שלמיטב ידיעתנו טרם הותקנו (פרק
ב ' לחוק להשגת יעדי התקציב
וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2025
(ת
יקוני חקיקה), התשפ"ה–
2025
:(להלן חוק
ההסדרי ם לשנת2025
))
.
,מכל מקום כעת מוצע
לחייב
אדם המבקש
ל
פרוס ח
יוב לתשלומים
למסור למרכז פרטי יצירת
קשר שייקבעו בכללי מנהל המרכז ,
כאשר להבנתנו הכוונה היא לדרוש
מסירת כתובת דוא"ל
ומספר פלאפון.
,לאחר מכן
דריש
ה ל
תשלום חוב תישלח לחייב באמצעות
פרטי קשר
אלה בלבד , ולא
לפי
הוראות ההמצאה בחוק.
לעניין זה מוצע כי בתום שלושה ימים מיום שנשלחה דרישת תשלום
לפרטי הקשר האמורים, יראו
אותה
כאילו הומצאה כדין גם בל
י חתימ
ה
על אישור מסירה, אלא
אם המשלם יוכיח .כי לא קיבל את הדרישה מסיבות שאינן תלויות בו
בנוסף, מוצע להחיל על דרישת התשלום
מספר הוראות מ חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים
ציבוריים, התשע"ח–
2018
(להלן:
חוק תקשורת דיגיטלית ,)
לפיהם יש לוודא כי המסר ניתן
לשמירה ולאחזור , כי
ננקטו
אמצעי הגנה סבירים כדי להבטיח שהמסר לא ישתנה
מ שליחתו עד
קבלתו , וכי
המסר כ
ו לל הסבר על דרכי הפנייה
ל
גוף הציבורי בעניי
נו.
נקודות לדיון)לסעיף קטן (ג –
1.
הצורך בתיקון –
,ככלל
כלל
י
ההמצאה נועדו לוודא שאדם קיבל בפועל את ההודעה או הדרישה
,לתשלום
,ומודע אליה
לפני שננקטים נגדו הליכים שמטבע הדברים מגבילים אותו או פוגעים
בזכויותיו.
בכך עוסק גם חוק תקשורת דיגיטלית, שנועד לקבוע את הסטנדרטים הנדרשים
שכ רשות ציבורית שולחת מסר לאזרח באמצעי דיגיטלי, ובכלל זה– לוודא את ה"שקילות"
בין
הדואר הפיזי לפנייה הדיגיטלית, לעניין המצאה וחזקות מסירה.
,יתרה מזאת כבר היום החוק מאפשר למרכז להמציא מסמכים בדר
כים מגוונות –
המצאה
,אלקטרונית, בפקסימיליה, בדואר או בהמצאה אישית לפי פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי
התשע"ט–
2018
, או בדיוור דיגיטלי באופן השקול לשליחה בדואר רשום, בדואר רשום עם
אישור מסירה או למסירה אישית
לפי הוראות סעיפים3ו ו-3
.ז לחוק תקשורת דיגיטלית
11
בנסיבות אלה, מוצע כי הוועדה תשקול האם יש
מקום לקבוע הסדר המצאה חדש בחוק
המרכז, ותבחן את
ה
הצדקה לסטות מכללי ההמצאה הרגילים
רק בעניינו של אדם
ה מבקש
לפרו
ס חיוב לתשלומים
"ב"שלב הטרום .
2.
עקרונות חוק
תקשורת דיגיטלי
ת – לטעמינו
, ההסדר המוצע כעת
אינו
עומד בעקרונות חוק זה ,
משני היבטים מרכזיים:
א. חזקת המסירה:
,כאמור
חוק תקשורת דיגיטלית
מבקש לוודא כי גם כאשר הרשות
הציבורית מתקשרת עם האזרח באמצעים דיגיטליים
, נשמרת שקילו
ת והאזרח-
הנמען
מקבל בפועל את ההודעה.
:"לטעמינו, ההסדר המוצע נעדר את אותן הוראות "שקילות
ראשי
ת
, בנוסח המעודכן מוצע
להחיל
חלק מ
הוראו ת סעיף3
ג(א) לחוק תקשורת דיגיטלית
,על הודעת התשלום דנן, אך לא את כולן. כך למשל
הושמטו
הפסקאות בסעיף הדורשים
ש
המסר יישלח בתהליך שליחה מאובטח; ש מסר הנשלח לכתובת דוא"ל יהיה נגיש
בהתאם להוראות נגישות שירות באינטרנט ;ו שאם הוא נשלח לאדם שמונה לו אפוטרופוס
או שהופעל לגביו ייפוי כוח מתמשך– הוא יישלח גם אליו
(סעיף3
()ג(א3
( ,)
6) ו-(7)).)
ית שנ , ההנחה לפיה בחלוף שלושה ימים משליחת הודעה לתשלום ניתן לראות אותה כאילו
הומצאה כדין, גם ללא אישור, כלל אינה מתיישבת עם הוראות השקילות בחוק תקשורת
דיגיטלית , ונדמה שאם היה בכך משום שקילות לא היה צורך בתיקון (לאור הגדרת
"המצאה" בחוק, המפנה כבר היום לסעיפים3ו ו-3
.)ז
ב. התני
ית שירות במסירת המידע –
מעבר לכל האמור בנוגע ל"שקילות" המסירה, בעת
חקיקת חוק תקשורת דיגיטלית ועדת החוקה הביעה את עמדתה המפורשת לפיה היא
מתנגדת לכך שרשות ציבורית תוכל להתנות מתן שירות במסירת מען דיגיטלי שישמש
,להמצאה והדבר קיבל ביטוי בהליך החקיקה ובנוסח החוק עצמו (ר
או
בסעיף3
ד(ד) לחוק
.)האמור
במקרה דנן, לא רק שהממשלה מבקשת לסטות מעקרון זה, ולחייב אדם למסור
פרטי מידע אישיים כדי שיוכל לפרוס את חיוביו –
ההסדר המוצע גם
מונע מהמרכז סמכות
לשלוח הודעות בדרכים אחרות
, מבלי להצ יע פתרונות לגבי מסירת דרישות תשלום
לאוכלוסיות שאינן משתמשות באופן שוטף באמצעים דיגיטליים, דוגמת אוכלוסייה
מבוגרת, אוכלוסיית אסירים וכיוצ"ב .
,נוכח כל האמור מוצע לבחון עם נציגי הממשלה מה ההצדקה לסטייה מעקרונות חוק תקשורת
דיגיטלית דווקא במקרה זה –
הן לעניין חזקת המסירה, הן לעניין התניית שירות במסירת
,מידע, והן לעניין הוראות נוספות בחוק תקשורת דיגיטלית דוגמת השאיפה לייצר מערכת
.אחודה שתצמצם פגיעות בפרטיות של אזרחי ישראל
סעיף 4
להצעת החוק– הפחתת ריביות ותוספות פיגור
5
.ג סמכות לפטור מתשלום ריבית ותוספת פיגורים
)(א
מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום, ריבית
ו
תוספת פיגורים, כולן או חלקן, שהתווספו
על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף1
( , למעט לפי פסקה6
,) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב
כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה או לדחייה שנקבעה לו לפי סעיף5ב או כי
קיימות
.נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור
)(ב סמכות מנהל המרכז לקבוע כללים, הנתונה לו לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב בהתאם להוראות
סעיף5
ב(ב), תהיה נתונה לו גם לעניין פטור מתשלום ריבית או.תוספת פיגורים, כולן או חלקן, לפי סעיף זה
12
בעוד ש
סעי ף5ב
לחוק המרכז, עליו דובר עד כה, עוסק בסמכות מנהל המרכז
לפרוס או לדחות
תשלום של
חובות;
סעיף5ג
לחוק מסמיך את מנהל המרכז
לפטור
חייב מתשלום ריבית או תוספת
פיגור., לפי בקשת החייב ובהתקיים תנאים מסוימים7
בדומה לכך, סעיף81א4
לחוק ההוצל"פ
מסמיך את הרשם להפחית
תוספת ריבית ודמי פיגורים הנצברים בתיק הוצל"פ , ובלבד שהפחתת
."ריבית הבסיס תיעשה "מטעמים מיוחדים שיירשמו
כעת
מוצע להסמיך את מנהל המרכז ל
העניק פטור מתשלום ריבית או תוספת פיגורים , בחלוף מועד
,הפירעון גם באמצעות כללי
ם.
,לפי דברי ההסבר תיקון זה נועד להתמודד עם כך שבמרבית הבקשות
שמוגשות ע"י חייבים נכללת גם בקשת לפריסה של החוב וגם בקשה להפחתת
תוספת הפיגורים.
נקודות לדיון –
1.
,מוצע כי הוועדה תברר מה בכוונת המרכז לכלול בכללים דנן ומה השיקולים שידריכו את
מנהל המרכז8 בבואו להחליט על מתן אפשרות כמעט-
אוטומטית לחייבים לפטור את עצמם
מתשלום ריביות ותוספות פיגור
שכבר התווספו לחובותיהם
. זאת, ב מיוחד משום שההסדרה
המוצעת שונה מההצעה בסעיף3
)(א לעיל המעניקה
לכלל החייבים
פטור גורף בחקיקה ב"שלב
"החיוב
,(ואף מנוגדת להסדר שכאמור שם נקבע רק לאחרונה, בתיקון9
לחוק פסיקת ריבית
)והצמדה, לעניין "חייב משלם" בהוצל"פ ובמרכז.
יתרה מכך, מהסדר זה גם הושמטו החריגים
שהוצעו בסעיף3(א
) המוצע
לעיל, לעניין גביית פיצוי לנפגע עבירה וריבית שקבע בית המשפט
.לפי חוק העונשין
2.
,כאמור הצעת החוק הממשלתית גובשה
לפני
חקיקת תיקון9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה ,
באופן שלא איפשר חשיבה מחודשת על ה
יחס בין השניים . כך למשל, היכולת הקיימת היום
להפריד בין הריבית השומרת על ערך הכסף, לתוספות הפיגורים שנועדו לתמרץ חייבים לשלם
במועד, אמורה להפחית מההצדקה לפ טור מתשלום ריבית בלי לבחון את נסיבות המקרה
הספציפי, כפי שגם נעשה בנוגע לאותם "חייבים משלמים" והוצג לעיל, בדיון על סעיף3
)(א
.להצעת החוק
זאת, בפרט בהתחשב בכך ש הבקשה לאשר למנהל לקבוע כללים בנוגע לפטור מריבית (בשונה
מפטור מ
תוספות פיגורים), לא נכללה בהצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה , אלא נוספה
בנוסח המעודכן מטעם הממשלה , והיא עלולה גם לשמוט את ההצדקה למתן פטור גורף
מתשלום
ריבית
למי שמתחייב להסדר תשלומים
לפני חלוף מועד הפירעון, כאמור לעיל.
,על כן
מוצע לשמוע מנציגי הממשלה על ההצדקות לה.סדר המוצע
3.
,מעבר לכך
מוצע לברר באופן ספציפי את הרציונאל במתן פטור בכללים מתשלום תוספות
.פיגורים כאמור לעיל, תוספות הפיגורים –
ובהן גם התוספת בשיעור%
30
מהקנס הפלילי
המוטל לפי תיקון149
לחוק העונשין – נועדו כדי לתמרץ חייבים לשלם
,את חובותיהם בזמן
ובאופן ספציפי: לפני ש רכיבים
אלה יתווספו לחוב.
על פניו, נראה שההסדר המוצע חותר תחת
רציונאל זה, שהרי
עצם הידיעה של חייב על כך ש כשירצה
להסדיר את חובו
הוא
יוכל , באתר
7
יצוין כי לפי סעיף7
ד לחוק, במקרים מסוימים גם רשמי המרכז מוסמכים לפרוס חוב, לדחות את מועד תשלומו או
לתת פטור מתשלום תוספת פיגורים (ולא ריבית), לבקשת חייבים, והוראות סעיפים5ב ו-5
ג האמורים חלים על סמכות
.זו, בשינויים המחויבים
8 יוזכר כי,, לפי הצעת הממשלה הכ
ללים שהוצעו לעיל בנוגע לפריסת ודחיית חובות –
כללים שעל פניו הם יותר
טריוויאליים ושי להם כבר מקבילות היום– נקבעו ככ
ל
לים שיוציא מנהל רשות האכיפה והגבייה
(הכוללת את ההוצל"פ
,)ואת המרכז
.ולא מנהל המרכז לגביית קנסות
13
,האינטרנט של המרכז להזין לעצמו פטור גורף ורטרואקטיבי מתוספות פיגורים ש כבר
התווספו לחובו–
תפחית את תחושת הדחיפות להסדיר את החוב לפני התווספות
ה"סנקציות" על הפיגור .
האין בכך כדי לשמוט את כל ההיגיון הכלכלי והתמריצי בבבסיס
,הטלת תוספות פיגור?מלכתחילה
,נוכח האמור
מוצע כי הוועדה ת בחן את ההצדקה לתקן את סעיף5
ג לחוק באופן המבוקש. ככל
שהיא סבורה ש
יש לתת את הפטור באופן גורף ולא רק לפי נסיבות כל מקרה לגופו –
מוצע
שת
שקול האם הדרך הנאותה להסדרת הפטור וה
ה
פחתות המבוקשות היא במסגרת כללי
ם של
.מנהל המרכז
סעיף 5
להצעת החוק– תיקון חוק סדר הדין הפלילי
229
. תשלום הקנס
)(ח
,שילם אדם את הקנס כולו או
חלקו , רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את
עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף
קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כא מור בסעיף
230
.
(ח2)
לא שילם אדם את הקנס או את חלקו , חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה
על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס
ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר
עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם שבקשתו לביטול הודעת תשלום
קנס הוגשה שלא במועד אך התובע דן בה מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (ה) וביטל את הודעת תשלום הקנס, או על אדם
שבי ת המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף230
.
לפי סעיף229
)(ח
לח
וק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–
1982
:(להלן"החסד
פ )שעניינו
,בעבירות קנס אם שילם אדם קנס
"שהוטל עליו בדרך של "ברירת משפט –
רואים אותו כאילו
הודה באשמה לפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. סעיף קטן (ח2
) קובע כי במקרים בהם
אדם לא שילם קנס כאמור
, וחלפו המועדים להגשת בקשה לביטול
ו
או בקשה להישפט, או שבקשה
לביטול הקנס נדחתה, יראו אותו כאילו הורשע בבית המשפט ו הקנס נגזר בהתאם להודעת
.התשלום
ת כע,, משמוסדרת האפשרות לשלם קנסות באמצעות הסדר פריסה עוד בטרם חלף מועד הפירעון
מוצע לקבוע כי הוראות אלו יחולו גם במקרים בהם שולם חלק מהקנס
לפי
ה הסדר.החדש
כך שגם
במקרה
בו נפרס החיוב,
.יראו את המשלם כאילו הודה באשמה או הורשע בבית המשפט, לפי העניין
סעיף 6
להצעת החוק– תיקון חוק העבירות המינהליות
2. קנסות מנהליים
)(ג קנס מינהלי קצוב יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי תאגידים, לגבי עבירה מינהלית נמשכת, לגבי עבירה
מינהלית חוזרת ולגבי נסיבות שונות של ביצוע העבירה; לענין זה, "עבירה מינהלית
"חוזרת– עבירה מינהלית שעבר אדם
בתוך שלוש שנים מיום שעבר לפני כן אותה עבירה (בחוק זה– העבירה הקודמת), והתקיים לגבי העבירה הקודמת אחד
:מאלה
(1)
הוא שילם בשלה או החל לשלם בשלה;קנס מינהלי או הורשע בשלה
(2) חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או להודעה על בקשה להישפט והוא לא הגיש בקשות כאמור או
.שנדחתה בקשתו לביטול ההודעה על הטלת הקנס
בדומה לפרק ז' לחסד"פ ביחס לעבירות קנס–
חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו–
1985
עוסק
.בעבירות פליליות שאדם יכול לשלם בגינן קנס "ברירת משפט", המוטל בדרך מינהלית
,ואולם
לא
14
נדרש
תיקון מקביל לזה שנעשה בחסד"פ משום ש,כשמדובר בקנס מינהלי על סכום קצוב9
אין
הוראות הנוגעות להודאה באשמה או הרשעה (ה עשויות להיות
רלוונטי
ו ת למצב של תשלום הקנס
)בשיעורין ,אלא נפקות תשלום הקנס היא רק בסיום התשלום, בכך ש"כופרה העבירה" (ס
עיף
23
.)
,מכל מקום חוק העבירות המינהליות
קובע ש שר המשפטים יכול לקבוע בצו סכום קנס שונה
,מהרגיל
במקרה של עבירה מינהלית חוזרת –
כזו שבוצעה בתוך3
שנים ממועד ביצוע העבירה
הקודמת.
בנוסח המעודכן מבקשת הממשלה לתקן את התנאים לכך
ש עבירה מינהלית תיחשב
כ
חוזרת ולקבוע
.שדי בכך שאדם החל לשלם את הקנס המינהלי הקודם שהוטל עליו
משתיקון
זה
כלל לא הופיע
ב,נוסח שאושר בקריאה הראשונה
מוצע לשמוע מגורמי המקצוע מדוע
ה.תיקון נדרש
סעיף 7
להצעת החוק– הוראת מעבר
7
. הוראת מעבר
רש ות מקומית שערב יום התחילה ניתן לגבי חוב המשולם לה אישור לקבלת תשלום מוקדם, כאמור בסעיף2
ב לחוק
העיקרי (בסעיף זה–
אישור לקבלת תשלום מוקדם) רשאית להודיע למנהל המרכז, בתוך שלושה חודשים מיום
ה
תחילה
ה
פרסום , כי הוראות הסעיף האמור לא יחולו לגבי אותו חוב; הודיעה רשות מקומית כאמור, יראו ממועד
ההודעה כאילו לא ניתן לגבי אותו חוב אישור לקבלת תשלום מוקדם; הודעה על הפסקת התחולה של הסדר אישור
.לקבלת תשלום מוקדם לגבי חוב המשולם לרשות מקומית, בהתאם להוראות סעיף זה, תפורסם ברשומות
מוצע לקבוע הוראת מעבר שתאפשר ל רשויות
מקומיות שה
מרכז גובה ב עבורן חיובים, ולא
מעוניינות שהסדר פריסת החיובים המוצע יחול על
הקנסות שהטילו–
להודיע על כך למנהל המרכז
בתוך שלושה חודשים מיום פרסום החוק,
והמרכז יראה באותם חובות כאילו לא ניתן לגביהן
.אישור לקבלת תשלום מוקדם
מוצע לבקש מנציג
י הממשלה הסבר על הצורך בסעיף זה, ובתוך כך על מספר הרשויות שנע זרות
היום בישרותי המרכז לגביית חיובים (בטרם חלוף מועד הפירעון), ולגבי כמה ידוע–
אם בכלל–
.שבכוונתן להפסיק את השימוש בשירותי המרכז כתוצאה מההסמכה לפרוס חיובים
9 למיטב ידיעתנו, מעולם לא נעשה שימוש בפרק ב
חוק המתיי
ח.ס לסכום שאינו קצוב