חומר רקע
421 היועץ המשפטי לממשלה
דו״ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות
היועץ המשפטי לממשלה
חוות־דעת
א .
חילוקי הדעות, שנתגלעו בין שר ה מ ש פ ט י ם והיועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה
ב ע ק ב ו ת
(, ע ל הסמכויות ש ל הראשון17.6.62) ה מ מ ש ל ה מיום ט ״ ו בסיון ת ש כ ״ ב
בישיבת
ב ש ט ח העונשין מזה, ועל מ ד ת ה פ י ק ו ח שיש לשני ע ל השימוש בהן מזה, נ ת ב ק ש נ ו
ל ח ו ו ת א ת דעתנו ע ל ה ש א ל ו ת ה מ ש פ ט י ו ת שנתעוררו ב א ו ת ה ישיבה ואשר צוינו ב מ כ ת ב
(. ש א ל ו ת א ל ו הן:26.6.62) ר א ש ה מ מ ש ל ה אלינו מיום כ ״ ד בסיון ת ש כ ״ ב
)א( ״מהי ס מ כ ו ת ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה לגבי עררים, ע כ ו ב הליכים
.1
? מ ש פ ט י י ם ו ה ע מ ד ת עברינים ל מ ש פ ט
)ב( היש ל ו בעניין זה ס מ כ ו ת בלעדית?
)ג( החייב או צריך הוא להתיעץ ע ם שר ה מ ש פ ט י ם ע ל כך, ביחוד בעניינים שיש
ל ה ם ערך בטחוני, מדיני או צבורי?
. כ ש ש ר ה מ ש פ ט י ם אינו מ ק ב ל א ת ד ע ת היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה — היכול הוא2
ל י ט ו ל ל ע צ מ ו א ת ה ס מ כ ו ת לגבי עררים, ע כ ו ב הליכים מ ש פ ט י י ם ו ה ע מ ד ת עברינים
ל מ ש פ ט ?
. אם דברי שר ה מ ש פ ט י ם והיועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה בישיבת ה מ מ ש ל ה הנ״ל סותרים3
זה א ת זה — מ ה ו הנכון מ ב ח י נ ת ה ח ו ק הקיים ?״
ל מ כ ת ב הנ״ל ש ל ר א ש ה מ מ ש ל ה היה מצורף ה פ ר ו ט ו ק ו ל ש ל ישיבת ה מ מ ש ל ה , ה מ ש ק ף
א ת דעותיהם ש ל ש ר ה מ ש פ ט י ם ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ע ל ה ש א ל ו ת האמורות.
בנוסף ל כ ך , הגישו לנו שניהם תזכירים ממצים, ב ה ם הוסיפו נימוקים ל ה ש ק פ ו ת י ה ם
השונות וחזקו אותם ב א ס מ כ ת א ו ת מ ש פ ט י ו ת , שהיו ל ו ע ד ה לעזר ר ב בגיבוש ע מ ד ת ה .
ב.
בבואנו ל ה ש י ב ע ל ה ש א ל ו ת הנזכרות, יצאנו מ ת ו ך ש ת י ה נ ח ו ת א ל ה :
( נ ת ב ק ש נ ו ל ח ו ו ת א ת דעתנו ב ה ת א ם ל ח ו ק הקיים, ל ה ב ד י ל מהרצוי;1)
דו׳׳ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה422
( ב מ ד ה ש ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון פ ס ק ה ל כ ה , הנוגעת ל כ ל א ח ת ה ש א ל ו ת הנ״ל, יש2)
. ל ר א ו ת בה פירוש ק ו ב ע ש ל החוק, כ ל עוד ל א נ פ ס ק ה ה ל כ ה ברוח אחרת
ג.
ס מ כ ו ת ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה )להלן — היועץ ה מ ש פ ט י ( ל ה ע מ י ד עברינים
ב ב ת י ־ ה מ ש פ ט השונים בארץ נ ק ב ע ה בשורה ש ל הוראות ה מ ו ב א ו ת ב נ ס פ ח י ם
לדין
לשני התזכירים האמורים. על־פי הרגיל, מוקנית ה ס מ כ ו ת ה ז א ת גם ל ב א ־ כ ו ח ו או נציגו
)פרקליט המדינה, משנהו או סגניו, פרקליטי מ ח ו ז וכוי(, אך לגבי עבירות מסוימות,
מ ת נ ה ה ח ו ק כי היועץ ה מ ש פ ט י יתן מ ר א ש א ת ה ס כ מ ת ו שלו ל ה ג ש ת ה א ש מ ה בגינן
, לגבי עבירה ש ל ה ס ת ה1936
,( ל פ ק ו ד ת ה ח ו ק הפלילי4)59 )ראה ל ד ו ג מ א בסעיף
, לגבי1957 ל ח ו ק לתיקון דיני העונשין )בטחון המדינה( תשי״ז־33 למרד, וסעיף
ל פ ק ו ד ת הפרוצדורה6 העבירות הנזכרות באותו חוק(. ל מ ו ת ר גם להזכיר כי לפי סעיף
, קנויה ליועץ ה מ ש פ ט י ה ס מ כ ו ת ל ה ת ע ר ב ו ל ה ש מ י ע את דעתו1934 ,( האזרחית )תקוץ
ב כ ל הליך משפטי, אף אם לא נ פ ת ח הליך כזה ביזמתו או ביזמת בא כוחו, ו ב ל ב ד
ש ה ו א מוצא שנתעוררה שם ש א ל ה הנוגעת ל ז כ ו ת או לאינטרס ש ל הציבור. ל מ ש ל ,
הוא רשאי ל ע ש ו ת כן, אם ב ע צ מ ו ואם ב א מ צ ע ו ת נציגו, בדיון ה מ ת נ ה ל ב ב י ת ־ מ ש פ ט
)ב((.3 ה ש ל ו ם בגין ה א ש מ ה ש ה ו ג ש ה על־ידי שוטר )עיין שם, סעיף
ל ח ו ק לתיקון סדרי הדין ה פ ל י ל י ) ח ק י ר ת פשעים4 ס מ כ ו ת ו לגבי עררים נ ק ב ע ה בסעיף
( ל פ ק ו ד ת שיפוט ב ת י ־ מ ש פ ט השלום, כפי3)19 ובסעיף1958 וסיבות מוות(, תשי״ח־
שתוקנה ב ש נ ת תשי״ד. תכנה ש ל ס מ כ ו ת זו, בעיקרם ש ל דברים, הוא כ ד ל ק מ ן : מ ק ו ם
העבירה א ת ת ו צ א ת חקירתה על ביצוע פ ש ע ל פ ר ק ל י ט ה מ ח ו ז וזה ס ר ב
ש ה מ ש ט ר ה
ל ה ע מ י ד לדין א ת ה א ד ם שבגינו נערכה החקירה — או מקום ש ה מ ש ט ר ה או פ ר ק ל י ט
ה מ ח ו ז ס ר ב ו להיזקק לתלונה פ ר ט י ת ב ה מ י ו ח ס ת ל א ד ם פלוני עבירה מ ה ע ב י ר ו ת הנזכרות
( ל פ ק ו ד ה השניה, ושהיא ב ת ח ו ם ס מ כ ו ת ו ש ל ב י ת ־ מ ש פ ט ה ש ל ו ם ־־־ ת ק ו ם2)19 בסעיף
זכות ערר ע ל סירוב כנ״ל בפני היועץ ה מ ש פ ט י ; הווה אומר, ש א ם יוגש הערר, ת ה א
נתונה בידי זה האחרון ה ה כ ר ע ה ב ש א ל ה , אם יש ל ה ע מ י ד לדין א ת ה א ד ם שבגינו נערכה
ה ח ק י ר ה או הוגשה התלונה.
( ל פ ק ו ד ת1)59 ה ס מ כ ו ת השלישית — עכוב הליכים פליליים — נ ק ב ע ה בסעיף
( ל פ ק ו ד ת שיפוט1)20 הפלילית )שפיטה על־פי כ ת ב אישום( ובסעיף
הפרוצידורה
. תוכן ה ס מ כ ו ת הזאת ה ו א : ל א ח ר ש ה ת ח י ל ההליך הפלילי1947 , ב ת י ־ מ ש פ ט שלום
רשאי היועץ ה מ ש פ ט י — כ ל עוד ל א הוציא ב י ת ־ ה מ ש פ ט את פסק־דינו — ליתן צו
ל ה פ ס ק ת הדיון. ב כ ו ח זה מ ש ת מ ש היועץ ה מ ש פ ט י ב ה ת ח ש ב עם האינטרס הציבורי
ולאור שיקולים שיסודם ב ט ו ב ת ה כ ל ל . ה ה נ ח ה היא, ש ה ל ה יעשה כן רק במקרים נדירים,
פן יהיה ב כ ך כדי להוריד א ת כ ב ו ד ו ש ל ה מ ש פ ט הפלילי בעיני הבריות. ה ס מ כ ו ת ליתן
א ת הצו ה א מ ו ר מוקנית ליועץ ה מ ש פ ט י עצמו ולא ל ב א ־ כ ו ח ו . מתן הצו אין תוצאתו
הפורמלית, ש ה נ א ש ם יצא זכאי בדין א ל א רק ש ה ה ל י ך הפלילי הופסק, ואכן ל פ י הדעה
423 היועץ המשפטי לממשלה
ה ש ל ט ת כיום באנגליה, שמורה ליועץ ה מ ש פ ט י ה ר ש ו ת להגיש בעתיד כ ת ב אישום
ח ד ש . ברם, הכוונה האמיתית מאחורי השימוש ב ס מ כ ו ת הנדונה ־־־ וזו גם ת ו צ א ת ה
ה מ ע ש י ת — היא, ש ה נ א ש ם ל א יצטרך עוד ל ת ת א ת הדין ע ל ה ה א ש מ ה שהיתה
נשוא הדיון ש ה ו פ ס ק . ולבסוף, ק ב י ע ת ה ס מ כ ו ת הנדונה מ ש מ ע ו ת ה היא, כי ה ש ל י ט ה
ע ל ה מ ש כ י ו ת ההליך הפלילי תהיה נתונה בידיה היועץ ה מ ש פ ט י דוקא, ו ל א בידי
ב י ת ־ ה מ ש פ ט . ה ה ס ב ר לעניין זה יימצא בפסק־הדין ש ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון ב מ ש פ ט
(: ״רואים מ ע ש ה מםויים כעבירה פלילית298, 285 , פ ״ ד י״א, עמ׳156/56 ש ו ר ) ב ג ״ צ
מ ח מ ת הפגיעה שהוא פוגע )או עלול לפגוע( באינטרסים ש ל הציבור... ע ל כן, כ ש ם
ש ל ת ו ב ע ב מ ש פ ט האזרחי — ב א ש ר רק לו עניין בו — ה ב ח י ר ה ל ה מ ש י ך בניהולו ש ל
זה ע ד ת ו מ ו או ל ה פ ס י ק ו ב כ ל עת, כך נתונה בידי מי ש מ מ ו נ ה ל ש מ ו ר ע ל האינטרס
הציבורי, ה ב ח י ר ה ל ה מ ש י ך ב מ ש פ ט הפלילי או ל ה פ ס י ק ו ב כ ל ש ל ב , אם נוכח ל ד ע ת
ש ט ו ב ת ה כ ל ל ת ו ב ע ת זאת.״
מ ת ו ך סקירה קצרה זו עולה, כי כ ל ש ל ש ה ס מ כ ו י ו ת אינן א ל א ש ל ש ה א ס פ ק ט י ם ש ל
ה ס מ כ ו ת הכללית, הקנויה ליועץ ה מ ש פ ט י , ל ה ח ל י ט ב ש א ל ה , אם יש מ ק ו ם להניע א ת
הזרוע השיפוטית להעניש אדם פלוני ע ל א ש ר ע ש ה עבירה מסוימת. עניין זה ב ו ל ט לעין
ב א ש ר לשתי ה ס מ כ ו י ו ת הראשונות. אשר ל ס מ כ ו ת השלישית, הרי מעיד השימוש בה,
כי היועץ ה מ ש פ ט י חזר בו מ ה ח ל ט ת ו ה ק ו ד מ ת ל ה ב י א לידי ענישתו ש ל הנאשם. אותה
ס מ כ ו ת כללית, ע ל כ ל ה א ס פ ק ט י ם ש ל ה , ט ו מ נ ת ב ח ו ב ה ת פ ק י ד משפטי־דיסקרציוני. הצד
ה מ ש פ ט י ש ב ת פ ק י ד הוא ל ה ח ל י ט אם ה ה ו כ ח ו ת שנגבו מצביעות ל כ א ו ר ה ע ל א ש מ ת ו
ש ל אדם פלוני ומצדיקות, מ ב ח י נ ת הדין, א ת ה ע מ ד ת ו ל מ ש פ ט . ה צ ד הדיסקרציוני
ש ב ת פ ק י ד הוא ל ש ק ו ל ו ל ה ח ל י ט אם שורת הצדק או אינטרס ציבורי מםויים מחייבים
ש ל א ל ה פ ע י ל הליכי ה מ ש פ ט הפלילי.
)א( ל מ כ ת ב ר א ש ה מ מ ש ל ה .1 ע ד כאן'תשובותינו ל ש א ל ו ת בסעיף
ד.
)ב(: ״היש ל ו בעניין זה ס מ כ ו ת בלעדית?״1 ה ש ^ ל ה
אנו מבינים, כי ל ש א ל ה ה ז א ת שני א ס פ ק ט י ם . ה א ס פ ק ט ה א ח ד נוגע בבעיה, א ם חייב
היועץ ה מ ש פ ט י ל ה פ ע י ל א ת סמכויותיו הנ״ל מ ת ו ך שיקול־דעת עצמאי, או ש מ א כפוף
הוא ל ה ו ר א ו ת או למדיניות ש ל שר ה מ ש פ ט י ם , ואם ת מ צ י ל ו מ ר — ל ה ו ר א ו ת שר
ה מ ש פ ט י ם מוקנה כ ו ח ״מקביל״ ל ה ש ת מ ש באותן הסמכויות. ב ח ל ק זה מ ח ו ו ת ־ ד ע ת נ ו
אנו נתרכז בבעיה הראשונה, ואילו בבעיה השניה נדון כ א ש ר נשיב ל ש א ל ה שהוצגה
ל מ כ ת ב ר א ש ה מ מ ש ל ה )ראה להלן, פ ס ק ה ר(.2 בסעיף
א ש ר ל ב ע י ה הראשונה, דעתנו היא, כי ב ב ו א ו ל מ ל א א ת תפקידו ב ת ח ו ם העונשין,
חייב היועץ ה מ ש פ ט י להיות בן חורין ועצמאי בשיקוליו ו ב ה ח ל ט ו ת י ו . נבאר א ת דברינו.
. א מ ת נכון הדבר, כי מ ב ח י נ ה קונסטיטוציונית מ ו ט ל ת ע ל הזרוע ה מ ב צ ע ת —1
קרי: ה מ מ ש ל ה — ה א ח ר י ו ת ״להפעיל א ת ב ת י ־ ה מ ש פ ט ב ה ת א ם ל מ ש פ ט כדי ל ה ב י א
דו׳׳ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה424
(. אולם, לצורך מילוי229 בפלילים פושעים ו ל ה ע נ י ש ם ״ ) מ ש פ ט כ״ץ־כהן. פ״ע ב׳ עמ׳
ח ו ב ת ה זו, ק ב ע ה מ ח ו ק ק א ת ה מ ו ס ד ש ל היועץ ה מ ש פ ט י והעניק למי ש מ כ ה ן ב מ ש ר ה
זו א ת ה ס מ כ ו י ו ת שהוזכרו לעיל. עוד ידובר להלן ע ל ה ש א ל ה , מ ה הם אמצעי הפיקוח
שיש ל מ מ ש ל ה ע ל פעולותיו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י וכן, ע ל ה ש א ל ה , באיזו מידה נושאת
היא באחריות פ ר ל מ נ ט ר י ת להן. שתי ש א ל ו ת אלו נוגעות ל א מ צ ע י ם האחרים שהעניק
ה מ ח ו ק ק ל מ מ ש ל ה ל ש ם מילוי ח ו ב ת ה הקונסטיטוציונית ב ש ט ח העונשין. מ ה שברצוננו
ל ה ב ה י ר ב מ ק ו ם הזה הוא, כי ב ש ל ב ראשון יוצאת ה מ מ ש ל ה ידי ח ו ב ת ה זו בכך, שהיא
ל ח ו ק23 ו־5 מ מ נ ה אדם, ב ע ל התכונות הדרושות, ל מ ש ר ה ה א מ ו ר ה )ראה סעיפים
(. הווה אומר, כי בו ברגע ש א ד ם מסויים נתמנה1950 שירות המדינה )מינויים( תשי״ט־
ע ל ידה להיות היועץ ה מ ש פ ט י , הרי שהוא יונק א ת סמכויותיו ב ת ח ו ם העונשין מ ה ח ו ק
ולא מ ה מ מ ש ל ה .
א ת
וחזר ו ק ב ע —
בשורה ש ל פסקי־דין ק ב ע ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון —
והנה,
ש ב מ ק ו ם שהעניק ה מ ח ו ק ק ל פ ק י ד הציבור כוח, א ש ר השימוש בו טעון
העיקרון,
שיקול־דעת, חיב הוא ל ה ש ת מ ש בו לפי שיקול־דעתו שלו ובלי להיות כפוף ל ה ו ר א ו ת
המינהליות שנתנו לו הממונים עליו, ואף לא למדיניות ש ה ת ו ו ה השר ש ב ת ח ו ם מ ש ר ד ו
ה ל ה עובד. נביא כאן א ת הדברים שנאמרו בפסק־הדין הראשון בו נקבע העיקרון הזה
(:323 ) מ ש פ ט מיכלין, פ ״ ד ד׳ עמ׳
פ ק ו ד ו ת
ה מ פ ק ח ת להוציא
)א(... מעניקה ס מ כ ו ת ל ר ש ו ת3 ״התקנה
מ ח י י ב ת א ת ה ר ש ו ת
ס מ כ ו ת זו ואינה
מ ג ב י ל ה
היא אינה
ידועות״,
ה מ פ ק ח ת ל ה ש מ ע או ל ה כ נ ע להוראותיו ש ל ה ש ר ה מ מ ו נ ה עליה... אם
ה ח ו ק מעניק כוח ידוע ל מ ו ס ד או ל ר ש ו ת מ י ו ח ד ת ומוסר לו א ת ה ס מ כ ו ת
ב כ ו ח זה ל פ י שיקול־דעתו, הרי ע ל ה מ ו ס ד או על הפקיד
ל ה ש ת מ ש
ל פ ע ו ל ב ה ת א ם לזה ועל כ ל פנים אינו מ ח ו י ב ל ה ש מ ע להוראותיו ש ל
מ י ש ה ו אחר, כי הרי ה ח ו ק מ ו ס ר לו — ולא ל א ח ר י ם — א ת ה כ ו ח
ל פ ע ו ל לפי שיקול הדעת״.
ב א ש ר ל ש א ל ה , כיצד ייתכן ״שפקידים יהיו רשאים ל פ ע ו ל לפי שיקול־דעתם בלי
להיות קשורים ב ה ו ר א ו ת ה מ מ ש ל ה בזמן שהיא ה נ ו ש א ת באחריות״?, ענה ב י ת ־ ה מ ש פ ט
(:324 )שם, ע מ ו ד
״קיימים מ ו ס ד ו ת ושלטונות, אשר ה ח ו ק מעניק ל ה ם א ת ה ס מ כ ו ת ל פ ע ו ל
ע ל ד ע ת ע צ מ ם . סמכויות אלה ניתנות בלי פגיעה ב א ח ר י ו ת ה מ מ ש ל ה ואם
יתברר, כי מ ו ס ד ו ת או ש ל ט ו נ ו ת כ א ל ה ס ט ו מ ק ו המדיניות ש ה ו ת ו ה על־ידי
או ה כ נ ס ת יהא זה מענינה ש ל ה מ מ ש ל ה או ה כ נ ס ת ל ת ק ן
ה מ מ ש ל ה
א ת ה מ ע ו ו ת בדרכים מתאימות, א ב ל אין זה מ ת פ ק י ד ו ש ל ב י ו ד ה מ ש פ ט
ידי כ ך כ ל זמן ש ה פ ע ו ל ו ת נעשות בתוך- ל מ צ ו א ת ר ו פ ה ל מ צ ב שנוצר על
מ ס ג ר ת החוק״.
425 היועץ המשפטי לממשלה
ב מ ר ו צ ת הזמן ״רוככה״ ה ה ל כ ה ה א מ ו ר ה כ א ש ר ה ו ח ל ט ש ה פ ק י ד ה מ ו ס מ ך רשאי
ב ע צ ת ם ש ל אחרים ולכן בסמכותו, ל מ ש ל , ל א מ ץ ל ע צ מ ו א ת המדיניות
להיעזר
ש ה ו ת ו ו ת ה על־ידי ה ש ר או ה ר ש ו ת ה ג ב ו ה ה הממונים עליו, ו ב ל ב ד ־־־ וכאן אנו חוזרים
לעיקרון — ש ה ה ח ל ט ה ה ס ו פ י ת בעניין הקונקרטי, ש ב ו הוא מצווה ל ה ש ת מ ש בסמכותו,
(, צויין:406 , פ ״ ד ה / עמ׳144/50 היא ה ח ל ט ת ו הוא. ב מ ש פ ט שייב )בג״צ
ל מ ש ר ד י ם ולתאים שונים מצריך לעתים
מ ס ו ע ף ומסונף
״...שלטון
ק ר ו ב ו ת התיעצויות בין־משרדיות, ל ש ם יעילות ה ע ב ו ד ה ותיאום ה פ ע ו ל ה .
מ ב ח י נ ה זו אין, כמובן, מניעה, כי מ נ ה ל אגף החינוך, כ כ ל פקיד ציבור
א ח ר במדינה, יבקש ע צ ה ב ש א ל ו ת הנוגעות ל מ ש ר ד ו מ פ י ה ם ש ל שרים
ופקידי מ ש ר ד אחרים, שכן ה ת ח ו מ י ם יונקים זה מ ז ה ; אך אין ה ו א מצווה,
ואף אין הוא רשאי, ל ע ש ו ת ש ל י ח ו ת ם ש ל אחרים בעניינים הבאים —
ב ת ח ו מ י ס מ כ ו ת ו ש ל משרדו הוא. בעניינים א ל ה הוא ה פ ו ס ק האחרון
ו ב ק ב ל ו ה ח ל ט ה חייבת זו להיות ה ח ל ט ת ו שלו, ולא ת ו ל ד ת מצוותו ש ל
מישהוא אחר״.
ו ב א ח ד מפםקי־הדין האחרונים, ש ב ו נידונה ה ש א ל ה ה ז א ת ) מ ש פ ט ברון, פ ״ ד י״ד,
( נ א מ ר :2 3 8 8 ע מ ו ד
... ב ה ם74/51 ובג״צ10/51 ״מקרה זה שונה איפא ממקרים כגון בג״צ
ה ו ס ב ר על־ידי ב י ת ־ מ ש פ ט זה שפקיד, ה מ ו ס מ ך על־פי ה ח ו ק ל ה ח ל י ט ,
מ ו ת ר ל ו להיוועץ באחרים, בתנאי ש ה ה ח ל ט ה ה ס ו פ י ת היא שלו. אולי
ט ב ע י הוא שהפקיד, ה ס ר ל מ ש מ ע ת ו המינהלית ש ל השר, ירצה ל ה ב י א
אליו ״ כ ל ד ב ר הגדול״ להכרעתו, אך מ ק ו ם ש ה ח ו ק ק ב ע ל פ ק י ד ס מ כ ו ת
עצמאית, יש ל ש מ ו ר ה י ט ב ע ל ה ה ב ח נ ה בין ס מ כ ו ת מ ש פ ט י ת לבין זיקה
מינהלית, ואין ל ע ר ב ב בין השנים״.
בשני פסקי־דין א ל ה , ל א נתקיים התנאי ה א מ ו ר ולפיכך נ פ ס ל ה ה ח ל ט ת הפקיד
, פ ״ ד ה׳ עמי74/51 ה מ ו ס מ ך , אך ב מ ש פ ט ״המרכז ש ל ארגוני הקבלנים״ ו א ח ׳ ) ב ג ״ צ
( ס מ ך ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון א ת ידיו עליה, באמרו:1550
שלפנינו ק ב ע ה ה מ מ ש ל ה א ת מדיניותה לגבי ח ל ו ק ת חמרי
״ ב מ ק ר ה
בניין ב ע ת ובעונה א ח ת עם מינויו ש ל מ ר נוטי בתורת ר ש ו ת מ ו ס מ כ ת ,
ו ל מ ע ש ה הוא נתמנה כדי ל ב צ ע א ת המדיניות הנ״ל. ב ק ב ל ו א ת המינוי
הסכים, איפוא, מר נוי למדיניות ה א מ ו ר ה ועשאה למדיניות שלו. ראינו
ושמענו א ת מ ר נוי ב ת א העדים והוא ע ש ה עלינו רושם ש ל אדם היודע
א ת א ש ר לפניו, ואין אנו מ ק ב ל י ם א ת ה ט ע נ ה כי א ת רצונם ש ל אחרים
ה ו א עושה, ל ל א שיקול־דעת משלו״.
דו״ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה426
ולבסוף, א ם אמנם נהג הפקיד, ש ע ה שכיוון א ת פ ע ו ל ת ו למדיניות ה מ מ ש ל ה , מ ת ו ך
שיקול־דעת עצמאי, כי אז ל א יתערב בה בית־־המשפט ״ולא יטה אוזן ק ש ב ת לפונים
אליו בדברי ב ק ו ר ת ע ל אותה מדיניות, שכן ה מ מ ש ל ה א ח ר א י ת לתכניותיה ולדרכי
פ ע ו ל ה רק כלפי ד ע ת הציבור וכלפי ׳הכנסת׳ המייצגת א ת הציבור בארץ ע ל שכבותיו
(. ברם, יושם ל ב798 , פ ״ ד ה׳ עמ׳210/52 ו ז ר מ י ו ״ ) ״ מ ר כ ז רהיטי ל כ ל ״ ואח׳ בג״צ
שדין זה ל א יחול א ם המדיניות, ש א ו מ צ ה על־ידי הפקיד, הינה זרה ל מ ט ר ה ש ל ש מ ה
, פ ״ ד י׳, עמ׳98/51 הוענקה ל ו על־ידי ה ח ו ק ה ס מ כ ו ת הנדונה )לזרוביץ ואח׳, בג״צ
(. ב מ ק ר ה כזה היתה נ פ ס ל ת ה פ ע ו ל ה גם אילו נ ע ש ת ה על־ידי ה ש ר עצמו.52
ביסוד כ ל ה כ ל ל י ם ה ל ל ו מונח העיקרון ש ל שלטון ה ח ו ק — ל א מ ו ר : ה ח ו ק פונה
כאן במישרין ל פ ק י ד הציבור ו״מוסר לו — ולא ל א ח ר י ם — ה כ ו ח ל פ ע ו ל ל פ י שיקול
הדעת״. ובלשון ה מ ל ו מ ד האנגלי, פרופ׳ רובסון:
"The law speaks directly to him and he is personally clothed with
duties, responsibilities and obligations"
{Modern Law Review, Vol. 10, p. 71).
ז א ת ועוד, הקניית ס מ כ ו ת דיסקרציונית בידי פקיד הציבור מ ש מ ע ו ת ה ל מ ע ש ה כי
הוא ה ו פ ך להיות, לעתים, ״פוסק״ בין הציבור לבין האזרח ועניין זה מחייב שיגיע
"(. א מ ת , כיjudicial mind ל ה ח ל ט ת ו ה״מינהלית״ בתוך נקיטת גישה ״שיפוטית״ )״
ה מ צ י א ו ת מ ל מ ד ת ש ב ר ו ב המקרים ל א יראה הוא סיבה ש ל א ל א מ ץ ל ע צ מ ו א ת המדיניות
ש ה ת ו ו ת ה על־ידי א ל ה א ש ר ד א ג ת ם העיקרית נתונה במישרין ־ ־ כך צריכה להיות
הנחתנו — לצרכי המדינה ו ב ש ט ח זה הינם יותר מנוסים ממנו. ברם, ה ה ל כ ה ב ד ב ר
אי־תלות ב ע ל ה ס מ כ ו ת ה א מ ו ר ה כממונים עליו מ ט ר ת ה ל ה ב ט י ח ש ה א ז ר ח ל א ייפגע
ב ש ל מדיניות ה מ ו ש פ ע ת על־ידי גורמים הזרים ל מ ט ר ת ה ח ו ק וכן, ש ה ל ה יביא ב ח ש ב ו ן
שיקוליו א ת כ ל יתר הדברים השייכים לעניין הקונקרטי, ש ב ו נדרש לפעול. מכאן,
העיקרון ה מ ח י י ב שינהג ב א ו ר ח עצמאי בהחלטותיו.
בתזכירו ש ל ש ר ה מ ש פ ט י ם הובאו נימוקים שונים, א ש ר מ ט ר ת ם לערער א ת ה ה ל כ ה
הנזכרת. אין אנו רואים ח ו ב ה לעצמנו להיכנס לעבי הקורה ש ל ה ב ק ר ו ת הזאת, שכן,
ב ה ת א ם ל ק ו ש ק ב ע נ ו לעיל, ש ו מ ה עלינו ל צ א ת מ ת ו ך ה ה נ ח ה , ש א ו ת ה ה ל כ ה מ ש ק פ ת
א ת ה ח ו ק הקיים.
. אם העקרון ה א מ ו ר ש ל ״אי־תלות״ כ ו ח ו יפה לגבי רשות מ ו ס מ כ ת רגילה, אזי2
ק ל ו ח ו מ ר — לגבי הרשות הקרויה ב ש ם ״היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ״ . ה ל א יועץ
ה מ ש פ ט י הוא ״הפקיד ה מ ו ס מ ך ״ א ש ר ה מ ח ו ק ק מ ס ר לו — ולא ל א ח ר י ם — א ת
ה ת פ ק י ד לדאוג לביצוע ה מ ש פ ט הפלילי במדינה והוא ה מ מ ו נ ה במישרין מ ט ע ם ה ח ו ק
ל ש מ ו ר ע ל אינטרס הצבור ב ש ט ח כ ה ח ש ו ב ורב מ ש מ ע ו ת זה. הנה כי כן ב מ ש פ ט שור
( הוסבר, כי ה כ ו ח ל ה פ ס י ק מ ש פ ט פלילי ב כ ל ש ל ב — אף נגד229 הנ״ל )שם, עמ׳
רצונו ש ל המתלונן הפרטי שהגישו והמופיע בו כ ת ו ב ע — נתון בידי היועץ ה מ ש פ ט י
427 היועץ המשפטי לממשלה
, מפני ש״רואים אותו כאחראי, ב מ ש פ ט הפלילי, לשמירה ע ל האינטרס הציבורי׳/ אכן
הדיבור ״אינטרס הציבור״, ב ה ק ש ר זה, פירושו כי ה ל ה מצווה ל ש ו ו ת לנגד עיניו, ב ט ר ם
יחליט ב ד ב ר ה ע מ ד ת ו ש ל אדם פלוני ל ד י ן ) א ו ה פ ס ק ת ה מ ש פ ט הפלילי(, א ת ה מ ג מ ו ת
ה ב א ו ת :
)א( ט ו ב ת ה כ ל ל דורשת — ועניין זה מובן מאליו — ש כ ל העובר ע ל ה ח ו ק הפלילי
יבוא ע ל ענשו, אם מפני הנזק שגרם לציבור ואם מ ח מ ת השיקול, כי ״עבירה גוררת
עבירה״.
ל ע ו מ ת זה, קיימת גם ה מ ג מ ה הציבורית — ה מ ז ד ה ה עם האינטרס ש ל ה פ ר ט —p )
. ש ל א י ט פ ל ו ע ל זה ה א ש מ ת שווא או ה א ש מ ה מקנטרת
)ג( שורת ה צ ד ק ת ו ב ע ת ל פ ע מ י ם — גם ב ע ת שאיננה עולה בקנה א ח ד עם שורת הדין
— ש ל א ל ה ב י א לידי ע ד ש ת ו ש ל ה א ד ם ב מ ק ר ה ש ה פ ר א ת ה ח ו ק , וזאת ב ג ל ל הנסיבות
ה מ י ו ח ד ו ת ש ל ה מ ק ר ה .
)ד( בתנאים מסוימים, עשוי עניין שיש ל ו ערך בטחוני, מדיני או ציבורי לחייב ש ל א
להגיש א ת ה ה א ש מ ה הפלילית.
היוצא מזה, כי ת פ ק י ד ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י מ ש מ ע ו ת ו שעליו ״לפסוק״ בין הציבור
לבין ה פ ר ט ; להכריע בין אינטרס ציבורי א ח ד למשנהו. ב מ ק ר ה כזה ה ח ל ט ת ו ה ס ו פ י ת
ל ה ג י ש — או ל א ל ה ג י ש — א ת כ ת ב האישום נושאת אמנם אופי ״מינהלי״ אך הוא
מצווה להגיע אליה בדרך ״שיפוטית״. ל א נוכל ל ה ט י ב ע ש ו ת ל ש ם ה ב ל ט ת העניין,
The criminal Prosecution in England,) א ש ר ל ה ב י א מ ת ו ך ס פ ר ו ש ל ה ש ו פ ט דבלין
( א ת ה ק ט ע , ש ב ו סיכם א ת הדברים ש א מ ר ע ל הנושא הזה היועץ ה מ ש פ ט י האנגליp. 20
:1951 ב ש נ ת
..., ,It was a discretion... which had to be exercised in a quasi-judicial
way and it was not the rule that suspected criminal offences should
automatically be the subject of prosecution. He had to consider, for
example, the effect which the prosecution, successful or unsuccessful
as the case might be, would have upon the public morale and order
and all other considerations affecting public policy. Moreover, the
criminal law is not to be used offensively to punish acts which may
technically be a breach of it but which contained no real vice."
כאמור, הגישה ״השיפוטית״, שעל־פיה חייב לנהוג היועץ ה מ ש פ ט י בעניינים מסוג
זה, הינה, ביסודם ש ל דברים, גם הגישה שעל־פיה חייבת לנהוג כ ל רשות מ ו ס מ כ ת
״רגילה״ ב ע ת ש ע ו מ ד ת בפניה ה ש א ל ה , כיצד ל ה ש ת מ ש ב ס מ כ ו ת הדיסקרציונית ש ה ח ו ק
העניק לה. אולם ה ת ו צ א ו ת הרציניות, העשויות ל צ מ ו ח מ ש י מ ו ש בסמכויות שהוענקו
ליועץ ה מ ש פ ט י ב ת ח ו ם העונשין, נודעת להן — ל מ ו ת ר ל ה ט ע י ם ז א ת — מ ש מ ע ו ת
דו״ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה428
מ מ כ ל ל תJones יתר, הן מ ב ח י נ ת ה פ ר ט והן מ ב ח י נ ת הכלל. כפי ש כ ת ב ל א מ כ ב ר פרופ׳
ק ו ל ו מ ב י ה :
,The exercise of the prosecutor's discretion is even more important
than the content of a penal code as a force in the administration
of criminal justice.
, ,
אם כזהו, איפוא, אפיו ש ל ה ת פ ק י ד ה מ ו ר כ ב הנ״ל, הרי שחייב היועץ ה מ ש פ ט י
לנהוג, ב א ש ר ל ה ח ל ט ו ת י ו והכרעותיו ב ש ט ח הנדון, מ ת ו ך גישה ע צ מ א י ת ובלי שיהיה
אנוס לציית ל״הוראותיהם״ ש ל אחרים. כך, ל מ ש ל , ה ו ח ל ט ב מ ש פ ט שור הנ״ל )עמי
(, כי ״השיקול, מ ה ת ו ב ע האינטרס הציבורי... חייב להיות, ש ע ה שהיועץ ה מ ש פ ט י300
בא ל ה ח ל י ט ע ל מ ת ן צו עירוב, שיקולו הוא״. הוא הדין כ א ש ר הוא בא ל ה ח ל י ט
ע ל ה ע מ ד ת ו ש ל אדם פלוני לדין. מכאן גם ש ה ל ה אינו חייב, ואינו צריך, ל ה י ש מ ע
ל״הוראות״ ה מ מ ש ל ה עצמה.
. נוכל להיווכח בנכונות הגישה ה ז א ת אם ניתן א ת דעתנו ע ל ה מ ג מ ה השניה מ א ר ב ע3
ה מ ג מ ו ת ש ע ל היועץ ה מ ש פ ט י לשוותן לנגד עיניו ושהוזכרו לעיל. אין הכוונה כאן רק
ל מ ג מ ה למנוע ה א ש מ ת שווא, אשר מקורה ביזמתו ש ל מתלונן פרטי, א ל א גם ל מ ג מ ה ,
שהיועץ ה מ ש פ ט י ישמש לאזרח תריס ומגן בפני דרישת ה א כ ס ק ו ט י ב ה ל ט פ ו ל עליו
ה א ש מ ה ל ש ם מ ט ר ה פ ו ל י ט י ת ־ מ פ ל ג ת י ת גרידא. לא זו בלבד, א ל א ח ש ו ב גם ש ה צ ד ק
״ייראה ל ה י ע ש ו ת ״ ) ו ל א רק ״ייעשה״( כדי שבני הציבור ל א ייחסו ל מ מ ש ל ה — מ ק ו ם
שדרישתה ל ה ע מ י ד אדם פלוני ל מ ש פ ט היתה נעוצה במניעים ציבוריים רצויים — ח ו ס ר
ת ו ם ל ב ומניעים מפלגתיים, רק מ ש ו ם ש ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר הוא יצא זכאי בדין. ה מ ד ו ב ר
הוא, איפוא, בערובה ח ש ו ב ה ל ח ו פ ש ה פ ר ט ולקיום ה ס ד ר ה ט ו ב במדינה, ומכאן ה ט ע ם
הענייני לעיקרון ש ל אי־תלות היועץ ה מ ש פ ט י ב א כ ס ק ו ט י ב ה ב ת ח ו ם הפלילי. אף כאן
נוכל להסתייע — באשר ל ע צ ם העיקרון הזה ־־־ בדברים ש נ כ ת ב ו ע ל היחס הקיים
Protection from Power) באנגליה בין היועץ ה מ ש פ ט י שם לבין ה מ מ ש ל ה . ב ס פ ר ו
, מי שהיה ש ו פ ט ביתMacDermott ( כ ו ת ב לורדunder English Law, pp. 31-33
: הלורדים ומכהן היום כזקן ה ש ו פ ט י ם באירלנדיה הצפונית
, ,It is also of importance — (a) that the executive should not be
free to prosecute or refrain from prosecuting in order to serve its
political ends, and (b)...
It is in discharge of what are now the firmly established traditions
and functions of his office that the Attorney General protects the
subject from both these dangers."
: להלן מציג הוא א ת ה ש א ל ו ת
"Who, then, has the ultimate control? Is it the Government of which
429 היועץ המשפטי לממשלה
the Attorney General is a member or the Attorney General? Can
the Government tell the Attorney General whom to prosecute?"
: והוא מ ש י ב עליהן
"With some, relatively minor, exceptions the executive must leave
the initiation of criminal proceedings by the Crown to the Attorney
General and those for whom he is responsible. The days are gone
when a subservient Attorney could be told whom to lay by the heels
or whom to spare. He must now maintain a complete independece
in this difficult and sometimes delicate sphere, and if he fails to do so,
the remedy lies in his dismissal or that of the Administration."
: ה ט ע ם לעיקרון הזה הוא
..."the administration of the law, and particularly of the criminal
law, ought to be altogether above party politics."
1959 כדאי ל צ ט ט גם א ת הדברים ש א מ ר ברוח זו ראש ה מ מ ש ל ה האנגלי ב ש נ ת
(:18 ו ה מ ו ב א י ם ב ס פ ר ו ש ל ד ב ל י ן ) ש ם , עמ׳
..."the Attorney General was to act in a quasi-judicial capacity
and should 'absollutely decline to receive orders from the Prime
Minister or Cabinet or anybody else that he should prosecute
9."
: ו ל מ ע ל ה מן העניין
..."the decision as to whether any citizen should be prosecuted,
or whether any prosecution should be discontinued, should be
a matter... for the prosecuting authorities to decide without any
political or other pressure."
, העיקרון הנ״ל רואים אותו היום כ מ ו ש ר ש ה י ט ב בקונסטיטוציה ה א נ ג ל י ת ) מ ק ד ר מ ו ט
, שעליוCampbell ( ואכן מעיד ה ר ב ר ט מוריסון, כי לאור ל ק ח ה מ ק ר ה ש ל32 עמ׳
הרחיבו שר ה מ ש פ ט י ם והיועץ ה מ ש פ ט י א ת הדיבור בישיבת ה מ מ ש ל ה , ה ק פ י ד ה
״שלא ל ה ת ע ר ב ב ש י ק ו ל ־ ה ד ע ת העצמאי״ ש ל1951-1945 מ מ ש ל ת ה ע ב ו ד ה ב ת ק ו פ ה
Government and ה מ ש פ ט י האנגלי וסגנו בעניינים מסוג זה )ראה ספרו
היועץ
(.168 , עמ׳Parliament
ל א נעלם מעינינו, כי היועץ ה מ ש פ ט י באנגליה הנהו ח ב ר ה מ מ ש ל ה וגם יושב, על־פי
הרגיל, ב ב י ת הנבחרים. אולם סבורים אנו, כי שתי ת ו פ ע ו ת אלו אין בכוחן ל ש ל ו ל א ת
דו׳׳ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה430
, ערכם ש ל הדברים ש ה ו ב א ו לעיל כראיה ל ת ח ו ל ת העיקרון הנדון בישראל. ראשית
ג׳נרל״ אנגלי בתוקף מ ע מ ד ו- יש לשים לב, כי ס מ כ ו ת העונשין מוקנית בידי ה״אטורני
כ״פקיד הכתר״ ולכן, ב ש ע ה שהוא מ ש ת מ ש בה, הרי שהוא פ ו ע ל כ״פקיד הציבור״:
,The Attorney General is primarily an officer to perform high
judicial functions...
,At common law, the Attorney General is,
when exercising his functions as an officer of the Crown, etc." (Reg.
v. Comptroller General of Patents (1899) 1 Q.B. 912)
מכאן שיש ל ה ב ד י ל בין ת פ ק י ד העונשין שהוא מ מ ל א מ כ ו ח מ ע מ ד ו האמור, לבין
התפקידים הפוליטיים שהוא מ מ ל א בתוקף היותו ח ב ר ה מ מ ש ל ה ו ש ב ת ו בבית־הנבחרים.
ברי, כי העיקרון, המחייבו להיות בן חורין ב ה ח ל ט ו ת י ו , שייך אך ורק ל ד ר ך ש ב ה הוא
מצווה ל ב צ ע א ת תפקיד העונשין. והא ראיה: מ ק ו ב ל ל א ח ר ו נ ה באנגליה, כי היועץ
ה מ ש פ ט י אינו יושב בקבינט, הגם שהוא מ מ ש י ך להיות ח ב ר ה מ מ ש ל ה ה מ ו ר ח ב ת . נוהג
זה, ממנו ס ט ו רק פעמיים ב מ א ה הזאת, נועד להרחיק ממנו, ע ת שהוא ב א ל מ ל א א ת
(.36,34 ת פ ק י ד ו האמור, א ת ה ש פ ע ת חברי ה א ק ם ק ו ט י ב ה )מקדרמוט, עמ׳
ה ה ת פ ת ח ו ת ההיסטורית, שהולידה א ת ההרגל, לפיו מ ש מ ש היום היועץ
שנית,
ה מ ש פ ט י ח ב ר בית הנבחרים, ת ח י ל ת ה ב ת ק ו פ ה ש ב ה טרם ה ש ת ב ש העיקרון ש ל
״אי־תלות״; ד ב ר ה צ ט ר פ ו ת ו בימים ה ה ם לבית הנבחרים נועד ל מ ט ר ו ת פוליטיות גרידא
(. אמנם28 ואולי כדי להגדיל א ת השפעתו, כנציג הכתר, ע ל ענייני המדינה )שם, עמי
בדיעבד איפשרה ה ה ת פ ת ח ו ת הזאת, כי ה פ ר ל מ נ ט יוכל ל פ ק ח במישרין ע ל מעשיו
ו מ ח ד ל י ו ב ת ח ו ם העונשין והודות ל כ ך ניתנו תנופה וחיזוק לעיקרון הנזכר. כ מ ו כן,
אותו עיקרון, הרי שהוא חייב א ת התוצאה, כי היועץ ה מ ש פ ט י אחראי
מ ש נ ת ק ב ל
בפני ה פ ר ל מ נ ט , ל א ו ת ם מעשים ו מ ח ד ל י ם מזה, והקבינט מ ש ו ח ר ר מ ה ח ו ב ה
לבדו,
(. אולם, היום ע ו מ ד העיקרון ש ל34 ל ש א ת באחריות ק ו ל ק ט י ב י ת ל ה ם , מ ז ה )שם, עמ׳
״אי־תלות״ בפני ע צ מ ו ויסודו נעוץ ב ה ש ק פ ת הרבים, כי ה א ד ם ה מ מ ו נ ה ע ל ה פ ע ל ת
גלגלי ה מ ש פ ט הפלילי, ואשם מ ת פ ק י ד ו ל ש מ ו ר ע ל אינטרס הציבור ב ש ט ח ח ש ו ב זה,
(.32 חייב להיות חסין נגד כ ל ה ש פ ע ה ש ל פוליטיקה מ פ ל ג ת י ת )עמי
ל א ישב היועץ ה מ ש פ ט י האנגלי, ב מ ש ך1931 ו־־1924 הנה ק ר ה הדבר, כי בשנים
((.h) , הערה385 , עמי7 קצרה, בבית הנבחרים )הלסבורי־סימונדס, כרך
ת ק ו פ ה
" ל מ ע מ ד היועץLord Advocate" ב ס ק ו ט ל נ ד זהה מ ע מ ד ו ש ל ב ע ל ה מ ש ר ה הקרויה
ה מ ש פ ט י האנגלי וגם שם היו מקרים ש ב ה ם ל א ישב הראשון ב פ ר ל מ נ ט ואפילו לא היה
, ה מ ה ד ו ר הJennings " מ א תCabinet Government" מיניסטר ב מ מ ש ל ה )ראה ה ס פ ר
(. כ מ ו כן, בעוד שבאירלנדיה הצפונית — זאת מציין מ ק ד ר מ ו ט )עמי519 השניה עמי
( — מ ש מ ש היועץ ה מ ש פ ט י ח ב ר האדמיניסטרציה ויושב כרגיל בבית הנבחרים38
ש ל אותה מדינה, אין ה ח ו ק ה שם מחייבת אותו ל ש ב ת ב א ף א ח ד משני בתי ה פ ר ל מ נ ט
האירי, א ל א אם יש לו ה מ ע מ ד ש ל ח ב ר הקבינט. ברם, עד היום, מ מ ש י ך הוא ומסביר,
ל א הוענק לו ה מ ע מ ד הזה, הואיל ו נ ת ק ב ל ה שם ה ד ע ה כי העיקרון ש ל ״אי־תלות היועץ
431 היועץ המשפטי לממשלה
/
, ב א כ ס ק ו ט י ב ה יובן יותר ויקדים ביתר ק ל ו ת אם ל א יהיה ח ב ר ה ק ב י נ ט
ה מ ש פ ט י
מ ס ק נ ת ו ה מ ס כ מ ת ש ל ה מ ח ב ר היא כי ב כ ל ש ל ש ת ה ח ל ק י ם ש ל ה מ מ ל כ ה ה מ א ו ח ד ת
,,the same degree)׳
א ו ת ה מידה ש ל עצמאות,
נהנים א ל ה המכהנים ב מ ש ר ה הנדונה מ , ,
(.39 ״( ב א ש ר ל ס מ כ ו ת ם ל ת ב ו ע עברינים לדין פ ל י ל י ) ע מ ׳of independence
ע ל כן, גם א ם ניתן לומר, כי ד ב ר ש ב ת ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ב ב י ת הנבחרים ה פ ך
להיות, ב כ ל ש ל ש ת ה מ ק ו מ ו ת האמורים, הרגל שאין מערערים עליו, מ כ ל מ ק ו ם מ ל מ ד ת
ה ח ו ק ה ש ל אירלנדיה הצפונית, בצירוף המקרים שקרו מזמן לזמן באנגליה ו ב ס ק ו ט ל נ ד
ו ש ב ה ם ל א נתקיים ה ה ר ג ל הזה, כי העיקרון הנדון אינו ב ה כ ר ח תלוי בו ו נ ח ש ב ש ם
חיוני, כ ש ה ו א לעצמו, למילוי הנאות ש ל ת פ ק י ד העונשין, ה מ ו ט ל עליו.
. נעזרנו ב ד ו ג מ א ש ל מ ו ס ד היועץ ה מ ש פ ט י באנגליה, הואיל ואין ס פ ק כי מ מ נ ו4
העתיק ה מ ח ו ק ק המנדטורי א ת ה מ ו ס ד ה מ ק ב י ל המקומי. ה ס מ כ ו ת המאפיינת א ת היועץ
ה מ ש פ ט י גם פ ה , גם ש ם — כ מ י ש ה ח ו ק ה ט י ל עליו א ת ה א ח ר י ו ת ל ש מ ו ר ע ל האינטרס
הציבורי ב ש ט ח הנדון — היא ה ס מ כ ו ת ל ע כ ב א ת ההליך הפלילי ב כ ל ש ל ב ש ל ה מ ש פ ט ,
ד ב ר אשר כ מ ו ה ו כ״סגירת התיק״. כ ל א ד ם באנגליה יכול להגיש ה א ש מ ה פלילית, אך
רק ליועץ ה מ ש פ ט י ה כ ו ח לרוקן א ת ערכו ש ל ה צ ע ד הזה על־ידי ה פ ס ק ת הדיון הפלילי
ה מ ת נ ה ל לגביה. בישראל רשאי כ ל שוטר ל ת ב ו ע א ד ם לדין פלילי ב ב י ת ־ מ ש פ ט ה ש ל ו ם
ובמקרים מסויימים יכול גם כ ל אזרח ל ע ש ו ת כן. אולם מ ש נ פ ת ח הדיון הפלילי שם
ב א ח ת הדרכים הללו, ניתן רק בידי מי ש מ ו ק נ ו ת לו ה ס מ כ ו י ו ת ש ל היועץ ה מ ש פ ט י
( נאמר בעניין זה:300-299 להפסיקו. ב מ ש פ ט שור )עמ׳
״...ביצגו א ת הכתר... הרי מייצג היועץ ה מ ש פ ט י א ת הריבון, הריהו
מייצג א ת האינטרס הציבורי ש ה ו א אחראי בשמירה עליו. אכן אינטרס
זה — כך ה נ ח ת ה א ת ה ה ש ק פ ה האנגלית — הוא המצדיק א ת ההקניה
בידו ־־־ ל ל א ה ג ב ל ה — ש ל ה ש ל י ט ה ע ל ה מ ש כ ת הדיון הפלילי; הוא
ה מ כ ת י ב ל ו ומדריכו אם עליו ל ה ש ת מ ש ב כ ו ח ו ל ע כ ב דיון כזה, ואם
לאו״.
ו ל מ ט ה מהעניין:
״בהעתיקו א ת ה מ ו ס ד האנגלי ה א מ ו ר ל מ ע ר כ ת ה מ ש פ ט בארץ, ל א
התכוון בזמנו ה מ ח ו ק ק המנדטורי א ח ר ת מ א ש ר ל ת ת תוקף לעיקרון, כי
ה ש ל י ט ה בדיון הפלילי ה מ ק ו מ י — במובן הנזכר ־ ־ תישאר, ע ד ת ו מ ו
ש ל זה, בידי הריבון, המיוצג על־ידי היועץ המשפטי... וכן ש כ ו ח ו ש ל
• זה ל ה פ ס י ק א ת הדיון ב כ ל ש ל ב , יופעל ב ה ת ח ש ב ע ם האינטרס הציבורי
ולאור שיקולים שיסודם ב ט ו ב ת הכלל... כ מ ו ה ס מ כ ו ת , שבידי היועץ
ה מ ש פ ט י האנגלי... כ ך ה ס מ כ ו ת שבידי היועץ ה מ ש פ ט י בארץ... היא
. גם ברור הוא...
ס מ כ ו ת ב ע ל ת אופי שיפוטי ר ח ב , אם כי ל א ו דוק ׳סופי,
דו׳׳ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה432
, כי השינויים ש ח ל ו בארץ עם ה ק מ ת המדינה ל א היה ב ה ם כדי ל ח ו ל ל
א ו ט ו מ ט י ת או מ כ ל ל , תמורה באפיה זה...״
ה ל ל ו מ ל מ ד י ם כי, כ ש ם שהיועץ ה מ ש פ ט י האנגלי חייב להיות, ב א ש ר
הדברים
ב ה ח ל ט ו ת י ו ובלתי תלוי ב ע מ ד ת
ס מ כ ו ת העונשין הקנויה לו, בן חורין
ל ה פ ע ל ת
ה מ מ ש ל ה , כך ח ל דין זה גם על היועץ ה מ ש פ ט י הישראלי. בפנינו ה ו ב ע ה הדעה, כי
ב ת ק ו פ ת ה מ נ ד ט היה היועץ ה מ ש פ ט י דאז מ מ ל א א ת ת פ ק י ד ו מ ת ו ך ציות ל ה ו ר א ו ת הנציב
העליון ולפיכך ה ה ס ת מ כ ו ת ע ל מ ע מ ד ו העצמאי ש ל היועץ האנגלי אינה ב מ ק ו מ ה . איננו
מסכימים ל ד ע ה זו. אמנם יתכן, כי במציאות ש ל ה מ ש ט ר ״הקולוניאלי״, שהיה קיים
בארץ בימים ההם, ראה היועץ ה מ ש פ ט י את ע צ מ ו כפוף ל ה ו ר א ו ת או למדיניות, ש ק ב ע
הנציב העליון. אולם מ צ ב דברים זה — ב א ם היה קיים אז — איננו מ ש ק ף א ת מ ה ו ת
תפקידו, כפי שהוגדר ב ה ו ר א ו ת ה ח ו ק ה מ ק נ ו ת לו א ת סמכויותיו ואשר היום, ע ל כ ל
ל ד ב ר ־ ה מ ל ך81 פנים, יש לפרשן לאור השינויים ש ח ל ו בארץ ע ק ב ה ק מ ת המדינה. סימן
במועצתו, עליו מ ס ת מ כ ת ה ד ע ה הנ״ל ושבו נקבע שפקידי ה כ ת ר בארץ־ישראל ושאר
( לנציב העליון ולהגיש לו עזרה, אינוobedient) תושביה חייבים להיות ״צייתנים״
א ס מ כ ת א להכאן. כידוע, בזמנו לא היתה ארץ־ישראל מדינה ע צ מ א י ת ולפיכך היה דרוש
ל ה ט י ל ע ל הפקידים הנ״ל ושאר התושבים א ת ה ח ו ב ה להיות ״צייתנים״ ל מ י ש נ ח ש ב
( אשר כ ל אזרחallegiance) נציג ה כ ת ר וראש השלטון בארץ, כ ת ח ל י ף ל ח ו ב ת הנאמנות
, מהדורהPhiiiipsn Wade מ א תConstitutional Law במדינה כנ״ל ח ב ל ה ) ר א ה ה ס פ ר
(. ע ת ה ש ה ו ק מ ה מדינת ישראל, ש ו ב אין מ ק ו ם ל ת ח ו ל ת ההוראה410 רביעית עמ׳
ה א מ ו ר ה והיא איננה עוד בתוקף, ש א ם לא ת א מ ר כן, פירוש הדבר, ש כ ל אזרח יהיה
חייב לציית ל ה ו ר א ו ת ה מ מ ש ל ה ) ה ב א ה ב מ ק ו ם הנציב העליון( — ל ה ב ד י ל מ ח ו ב ת ו
לציית ל ח ו ק — ולא היא.
ל א זו אף זו: בשורה ש ל חוקים ש נ ח ק ק ו על־ידי הכנסת, ניתנה גושפנקא לאפיו
ל ח ו ק33 ה ע צ מ א י ש ל ת פ ק י ד היועץ ה מ ש פ ט י י בישראל. ל מ ש ל , ראינו לעיל כי בסעיף
, נקבע שדרושה מ ר א ש ה ס כ מ ת ו ש ל1957 לתיקון דיני ה ע ו נ ש י ן ) ב ט ח ו ן המדינה( תשי״ז־
זה האחרון ל ה ג ש ת ה א ש מ ה ע ל עבירה מ ה ע ב י ר ו ת הנזכרות ב ח ו ק זה. אין ס פ ק , כי ב ש ל
אופין ה מ י ו ח ד ש ל אלה, היתה נתונה דאגתו ש ל ה מ ח ו ק ק , ש ע ה ש ק ב ע א ת הדרישה
הזאת, לכך, ש ש א ל ת האינטרס הציבורי ת י ש ק ל ה י ט ב על־ידי מי שנושא באחריות
ל ח ו ק למניעת הסתננות19 ל ש מ ו ר עליו, לפני שתוגש ה א ש מ ה כנ״ל. כ מ ו כן, בסעיף
ש ו ב הטיל ה מ ח ו ק ק ה מ ק ו מ י ע ל היועץ ה מ ש פ ט י א ת1954- )עבירות ושיפוט( תשי״ד
ה א ח ר י ו ת ה ז א ת כ א ש ר העניק לו שם א ת ה ס מ כ ו ת לצוות ע ל עיכוב הדין ב מ ש פ ט ה מ ת נ ה ל
ע ל ה א ש מ ה לפי ח ו ק זה בפני בית־דין ש ל דן יחיד. והרי דוגמא שלישית ל א ו ת ו עניין:
, נ ק ב ע1951 )ג( ל ח ו ק חסינות ח ב ר י ־ ה כ נ ס ת )זכויותיהם וחובותיהם( תשי״א־13 בסעיף
כי הרשות להגיש ב ק ש ה ב ד ב ר נטילת החסינות מ ח ב ר ־ ה כ נ ס ת לגבי ה א ש מ ה מ ס ו י מ ת
היא בידי היועץ ה מ ש פ ט י . יצויין, כי ע ל ביצוע ה ח ו ק הזה מ מ ו נ ה יושב ר א ש ה כ נ ס ת
( ולכן אין ה מ ד ו ב ר ב ח ו ק הנתון ב ת ח ו מ י ה ס מ כ ו ת ש ל ח ב ר ה מ מ ש ל ה . הווה16 )סעיף
433 היועץ המשפטי לממשלה
.( אומר, כי ה ס מ כ ו ת הנזכרת אינה מן ה ס מ כ ו י ו ת אשר שר יכול ליטול ל ע צ מ ו ) ר א ה להלן
בעניין זה השליך, איפוא, ה מ ח ו ק ק א ת יהבו אך ורק על היועץ ה מ ש פ ט י — ופירוש
הדבר, ע ל מי ש נ ח ש ב בעיניו כ ע ו מ ד מ ח ו ץ ל ה ש פ ע ת ה מ מ ש ל ה ו כ ב ל ת י תלוי ב ע מ ד ת ה
־־־ ב ת ו ר ת ה ר ש ו ת שבידיה ה ו פ ק ד ה האחריות ל ה ח ל י ט ב ד ב ר נקיטת ה צ ע ד הראשון,
העשוי ל ה ו ב י ל ל ה ע מ ד ת ח ב ר ־ ה כ נ ס ת ל מ ש פ ט פלילי. אמנם ה ה כ ר ע ה ה ס ו פ י ת ב ש א ל ה
ש ל נטילת זכויות החסינות מ מ נ ו נתונה בידי ה כ נ ס ת ע צ מ ה . אולם, דין זה כ ו ח ו היה
יפה גם אם היה מעניק ה מ ח ו ק ק ל ח ב ר ה מ מ ש ל ה א ת ה ר ש ו ת להניע א ת ה כ נ ס ת ליטול
אותן.
היוצא מ ה ד ו ג מ א ו ת הללו, כי גם בעיני ה כ נ ס ת ל א היה מ ו ט ל ב ס פ ק אפיו ה ע צ מ א י
ש ל ת פ ק י ד היועץ ה מ ש פ ט י ב ת ח ו ם בעונשין.
. ת ש ו ב ת נ ו ל ש א ל ה שהוצגה ב ר א ש ה פ ר ק הזה היא, איפוא, שהיועץ ה מ ש פ ט י חייב5
ל ה פ ע י ל א ת סמכויות העונשין, הקנויות לו, מ ת ו ך ש י ק ו ל ־ ד ע ת עצמאי ובלי ל ה י ו ת כפוף
ל ה ו ר א ו ת או למדיניות ש ל ה מ מ ש ל ה או ש ל שר ה מ ש פ ט י ם . יש להוסיף שגם אם נצא
מ ת ו ך הנחה, כי שר ה מ ש פ ט י ם רשאי ליטול מ מ נ ו א ת ה ס מ כ ו י ו ת האמורות, או א ל ו
מהן, ל א יהיה ב כ ך כדי ל ש נ ו ת א ת פני מסקנתנו זו. עניין זה י ת ב ה ר כ א ש ר נדון ב ש א ל ה
ל מ כ ת ב ראש ה מ מ ש ל ה .2 ש ה ו צ ג ה בסעיף
ה.
()ג(: ״החייב או צריך הוא להתיעץ עם שר ה מ ש פ ט י ם ע ל כך, ביחוד1) ה ש א ל ה
בעניינים שיש ל ה ם ערך בטחוני, מדיני או ציבורי״?
ת ש ו ב ת נ ו ל ש א ל ה זו היא: )א( היועץ ה מ ש פ ט י חייב להתיעץ עם שר ה מ ש פ ט י ם
מזמן לזמן, ע ל דרכי פ ע ו ל ת ו ב ת ח ו ם העונשין. )ב( ביחוד מ ו ט ל ת עליו ח ו ב ה זו —
ו ל פ ע מ י ם גם ה ח ו ב ה להתיעץ עם ה מ מ ש ל ה כ ו ל ה — לגבי סוג ה פ ע ו ל ו ת שיש ל ה ם
מ ש מ ע ו ת בטחונית, מדינית או ציבורית. )ג( ב מ ק ו ם שקיימים חלוקי דעות בין השניים
)או בין היועץ ה מ ש פ ט י לבין ה מ מ ש ל ה ( נתונה ה ה כ ר ע ה ה ס ו פ י ת בידי היועץ ה מ ש פ ט י .
נבהיר א ת תשובתנו.
. כידוע, א ח ר א י ת ה מ מ ש ל ה , מ ב ח י נ ה קונסטיטוציונית־פרלמנטרית, לדאוג לצרכים1
ש ל המדינה ב ש ט ח י ם שונים ולכן ב ס מ כ ו ת ה ל ק ב ו ע א ת קווי המדיניות, ש ע ל ־ פ י ה ם יש
ל מ ל א א ת הצרכים הללו. דין זה ח ל גם על ח ו ב ת ה להתאים, מידי פ ע ם ב פ ע ם , א ת
המדיניות העונשית לאינטרסים אשר לציבור עניין בהם. ל מ ש ל , אם נ ו כ ח ה ה מ מ ש ל ה
ל ד ע ת , כי פ ש ו בארץ עבירות מ ס ו ג מסוים, רשאית היא להתוות, כפתרון לבעיה זו, א ת
המדיניות ה מ ח י י ב ת ל ה ק פ י ד יותר מ א ש ר בעבר, ע ל ה ע מ ד ת מבצעיהן ל מ ש פ ט פלילי
ולדרוש ה ט ל ת עונשים כבדים עליהם. ברי, כי היועץ ה מ ש פ ט י חייב ל ד ע ת על צרכי
המדינה, הנוגעים ב ת ח ו ם העונשין, וכן א ת המדיניות ש ל ה מ מ ש ל ה לגביהם, כדי שיוכל
ב ח ש ב ו ן ל ש ם ק ב י ע ת דרכי פ ע ו ל ת ו ב ת ח ו ם זה. מ כ א ן ש מ ו ט ל ת עליו ח ו ב ת
ל ה ב י א ה
ה ה ת י ע צ ו ת האמורה. כ מ ו כן מ ח ו ב ת ה מ מ ש ל ה ל פ ק ח ע ל ע ב ו ד ת העונשין ש ל היועץ
דו״ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה434
ה מ ש פ ט י . ע ל עניין זה עוד ידובר להלן ואנו מציינים אותו כאן רק כדי ל ה ב ה י ר כי
ח ו ב ת ה ה ת י ע צ ו ת ה כ ל ל י ת הנ״ל מ ה ו ו ה ח ל ק מ ה א ח ר י ו ת ש ב ה נושא היועץ ה מ ש פ ט י
בפני ה מ מ ש ל ה למילוי תפקידו.
לפי ש י ט ת ה מ י נ ה ל הנהוגה בארץ ה מ ח י י ב ת א ת ח ל ו ק ת תפקידי ה מ מ ש ל ה , למיניהם,
בין השרים, מ מ ו נ ה שר ה מ ש פ ט י ם ע ל העניינים השייכים ל א ח ר י ו ת ה ב ת ח ו ם העונשין.
הנה כי כן, שר ה מ ש פ ט י ם הוא המציע ל מ מ ש ל ה א ת ה מ ו ע מ ד ל מ ש ר ה ש ל היועץ
ה מ ש פ ט י והוא ה מ ו ס מ ך להציע ל ה להעבירו מ ת פ ק י ד ו ) ר א ה להלן(. ב ג ל ל אותו ה ס ד ר
מ ב צ ע היועץ ה מ ש פ ט י א ת פעולותיו הנדונות ב מ ש ר ד ש ב ר א ש ו עומד שר
מינהלי
ה מ ש פ ט י ם . כ מ ו כן, לזה האחרון ה כ ו ח ליטול לידו א ת עיקר סמכויות העונשין ה מ ו ק נ ו ת
ליועץ ה מ ש פ ט י ) ר א ה להלן(. כ ל הדברים ה ל ל ו מ ל מ ד י ם כי בחיי יום־יום מ מ ל א שר
מ ט ע ם ה מ מ ש ל ה , א ת ה ת פ ק י ד ל פ ק ח ע ל עבודתו הפלילית ש ל היועץ
ה מ ש פ ט י ם ,
ה מ ש פ ט י וכי זה חייב לראות בו א ת ה א ד ם ה מ ו ס מ ך לייצג כלפיו א ת מדיניות ה מ מ ש ל ה
בסוג זה ש ל עניינים. היוצא מזה, כי ב ד ר ך ־ כ ל ל ש ו מ ה ע ל היועץ ה מ ש פ ט י לקיים עם שר
ה מ ש פ ט י ם , מ פ ק י ד ה לפקידה, א ת ההתיעצות ה כ ל ל י ת ע ל דרכי פעולתו, ואילו במקרים
יוצאים מן ה כ ל ל עליו ל ע ש ו ת כן עם ה מ מ ש ל ה גופה.
. מ צ ו ו ת ההתיעצות הנ״ל ח ל ה ביחוד כ א ש ר ה מ ד ו ב ר הוא בעשיית פ ע ו ל ת עונשין2
בעניין שיש לו ערך בטחוני, מדיני, או ציבורי. ב מ ק ר ה כזה ש ו מ ה עליו ע ל היועץ
ה מ ש פ ט י ל ש ק ו ל תמיד, פן יהיה ב פ ע ו ל ה ש ל פ ת י ח ת ה ה ל י ך ה פ ל י ל י ) א ו ש ל ה פ ס ק ת ו (
כדי להזיק יותר לאינטרסים ש ל המדינה מ א ש ר אילולא נ ע ש ת ה אותה פעולה, ובידו
ל ע ש ו ת כן רק ל א ח ר ש י ב ק ש אינפורמציה ועצה מ א ל ה אשר עליהם מ ו ט ל ת
יהיה
הראשונית לדאוג ל ב ל יפגעו האינטרסים ש ל המדינה מ ב ח י נ ה בטחונית,
האחריות
פוליטית או ציבורית, מ א ל ה אשר — כך צריכה היתה להיות הנחתנו — הינם יותר
מנוסים ובקיאים מ מ נ ו ב ש ט ח י ם הללו. כאמור, בדרך כ ל ל יהיה עליו לפנות, ל ש ם ק ב ל ת
הידיעה והעצה הדרושות לו, ל ש ר ה מ ש פ ט י ם , אך ל פ ע מ י ם — כלומר, במקרים ש ב ה ם
( — ל א יהיה מנוס מפנייתוhigh-policy) ש א ל ה ש ל ״מדיניות גבוהה״
מ ת ע ו ר ר ת
)עמ׳Cabinet Government ל ע צ ת ה מ מ ש ל ה כולה. כך גם ה ה ש ק פ ה האנגלית. ב ס פ ר ו
מ ת ו ך ה ס כ מ ה , א ת הדברים ש א מ ר ו ע ל הנושא הזהJennings ( מביא פרופ׳219-218
היועץ ה מ ש פ ט י וראש ה מ מ ש ל ה באנגליה, ב מ ה ל ך הויכוח ש ה ת נ ה ל ב פ ר ל מ נ ט ב ש נ ת
:Campbell ב ק ש ר ל מ ק ר ה ש ל1924
"Where the public interest may conflict with the strict exercise of
his duty it is said Sir Patrick Hastings, not only the right but the
duty of the Attorney General to consult the Cabinet."
"
,Every law officer who is undertaking a prosecution in the interests
of the State must possess himself not only of guidance on technical
law', said the Prime Minister,
,but must possess himself of guidance
on this question, whether if a prosecution is instituted the effect of
435 היועץ המשפטי לממשלה
the prosecution will be harmful or benefical to the State in whose
interests it has been undertakenV
:(33 וכן דברי מ ק ד ר מ ו ט )ספרו, עמי
"He must also regard wider issues, such as the effect of a prosecution
on the public interest and any special circumstances which may
have a bearing on the justice or Tightness of decision one way or
the other. In all this he must exercise his own judgement and his
own discretion, but he is entitled to inform himself of the relevant
facts and probable consequences and, in so doing, to seek from his
ministerial colleagues such help as they can give him."
. כ פ י ש מ ל מ ד ת ה ה ל כ ה ש ק ב ע ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון לגבי כ ל רשות מ ו ס מ כ ת רגילה3
)ראה פ י ס ק ה ד׳ שלעיל(, רשאי אמנם היועץ ה מ ש פ ט י ל א מ ץ ל ע צ מ ו א ת העצה שניתנה
לו; אולם, י ח ד עם ז א ת מצווה הוא ל ה ח ל י ט , א ם יש ל נ ק ו ט א ת פ ע ו ל ת העונשין
הנדונה, אך ורק ל פ י שיקולו הוא. ע ל כן, ב מ ק ו ם שקיימים חלוקי דעות בינו לבין שר
ה מ ש פ ט י ם )או בינו לבין ה מ מ ש ל ה ( חייב הוא ל ה ח ל י ט כיצד לנהוג ב מ ק ר ה הקונקרטי,
כפי ש מ כ ת י ב י ם ל ו הבנתו ומצפונו. אנו מדגישים ב ה ק ש ר זה א ת דברי מ ק ד ר מ ו ט ב ק ט ע
שצוצצ לעיל:
"In all this he must exercise his own judgement and his own
discretion."
מן הראוי לציין, כי גם היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ) מ ר האוזנר( ס מ ך א ת ידיו ע ל ח ו ב ת
ה ה ת י ע צ ו ת האמורה. א ל ה הדברים שהוא כ ת ב ע ל עניין זה בתזכיר שהגיש ל ו ע ד ה :
״הואיל ועל־פי ה מ ב נ ה המינהלי הקיים אחראי ש ר ה מ ש פ ט י ם ב כ נ ס ת
ו ב מ מ ש ל ה ב ע ד מעשיו ו מ ח ד ל י ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י הרי שבודאי צריך
האחרון להתיעץ עם ה ש ר ע ל כ ל פ ע ו ל ה שיש ל ה מ ש מ ע ו ת בטחונית,
מדינית או ציבורית. יתרה מזו: חייב היועץ ה מ ש פ ט י לדעתי, ל ע ש ו ת כ ל
מ א מ ץ לשכנוע הדדי ולנסיון להגיע לידי ע מ ד ה מ ו מ כ מ ת עם ה ש ר לגבי
כ ל ד ב ר קונקרטי. בודאי יצטרך היועץ ה מ ש פ ט י ל ש ק ו ל שבעתיים א ת
ה א ח ר י ו ת ה כ ב ד ה שיטיל ע ל ע צ מ ו אם יחליט ל ס ט ו ת מן ה ע צ ה ש י ק ב ל
מ ש ר ה מ ש פ ט י ם או מ ה מ מ ש ל ה . א ך זכותו ה ח ו ק י ת ל ע ש ו ת כן...״
ו ל מ ט ה מן העניין:
״מוכן אני ל ק ב ל אף א ת ה נ ו ס ח ה ש ל ״ ח ו ב ת התיעצות״ בעניינים שיש
ל ה ם ערך בטחוני, ציבורי או מדיני... ת ה א ז א ת בודאי ח ו ב ה מינהלית
דו׳יח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה436
מ ח ו ב ה מ ש פ ט י ת ( ה מ ס ת ב ר ת מיחסי שר ה מ ש פ ט י ם והיועץ
)להבדיל
ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה , מן המציאות ומן הצורך לקיים יחחםים מינהליים
תקינים... אך הבעיה היא בידי מי ה ה כ ר ע ה ב מ ק ר ה ש ל חלוקי דעות
ולפי מ י ט ב הכרתי והבנתי ה מ ש פ ט י ת זכות ה ה כ ר ע ה שמורה ב מ ק ר ה ש ל
חלוקי דעות ליועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ״ .
. יש להוסיף כי ל פ ע מ י ם יהיה על היועץ ה מ ש פ ט י ל פ נ ו ת גם לשרים אחרים ל ש ם5
ק ב ל ת אינפורמציה ועצה מ ה ם במקרים ש ב ה ם ה מ ד ו ב ר הוא ב פ ע ו ל ו ת עונשין העשויים
ל ה ש פ י ע על עניין הנתון ב ת ח ו ם ס מ כ ו ת ם . ל מ ש ל , ל א מן הנמנע כי יצטרך להתיעץ
במישרין עם שר ה ב ט ח ו ן לגבי עניין שיש לו ערך בטחוני. אמנם מ ו ט ב הדבר, ל ש ם
ה ב ט ח ת קיום יחסים מינהליים תקינים עם שר ה מ ש פ ט י ם , כי הפניה ל ש ר א ח ר תיעשה
אחרי תיאום עם שר ה מ ש פ ט י ם .
. ולבסוף, תפקידו ש ל שר ה מ ש פ ט י ם ל פ ק ח ע ל ע ב ו ד ת העונשין ש ל היועץ ה מ ש פ ט י6
ב ת ח ו ם הנדון מ ח י י ב ת כי השני ימסור לראשון, מזמן לזמן, ד י ך ו ח ש ב ו ן הן ע ל דרכי
פ ע ו ל ת ו בדרך־כלל, והן כ א ש ר ידרש ל ע ש ו ת כן על־ידי שר ה מ ש פ ט י ם ב ק ש ר ל מ ק ר ה
מסויים; זאת כדי שגם זה האחרון יוכל לדווח עליהן הן ב מ מ ש ל ה והן בכנסת.
ו.
: ״כששר ה מ ש פ ט י ם אינו מ ק ב ל ד ע ת היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה —2 . ה ש א ל ה מם
היכול הוא ל י ט ו ל ל ע צ מ ו ה ס מ כ ו ת לגבי עררים, עיכוב הליכים משפטיים ו ה ע מ ד ת
עבריינים ל מ ש פ ט ״ ?
. בנוגע ל ש א ל ה הזאת, קיימת אחידות דעות בין שר ה מ ש פ ט י ם והיועץ ה מ ש פ ט י1
כי יש ל ת ת לה, בעיקרם של דברים, ת ש ו ב ה חיובית. הם תומכים א ת
ל מ מ ש ל ה ,
ל פ ק ו ד ת סדרי ה ש ל ט ו ן ו ה מ ש פ ט )הוראות1 ב א ש ר ל ה ש ק פ ה זו, בסעיף
יסודותיהם
. בסעיף זה כ ת ו ב :1948
— נוספות( ת ש ״ ח
״ראש ה מ מ ש ל ה וכל שר כ ו ח ו יפה ליטול ל ע צ מ ו כ ל רשות אשר החוקים
ש ב ת ח ו ם ס מ כ ו ת ו נותנים ל ש ם ביצועם לפקידים מסויימים.״
מ ש מ ע ו ת ה ה ו ר א ה ה ז א ת היא, ש א ם ח ו ק מסויים מ ק נ ה ס מ כ ו ת ל פ ק י ד פלוני, כי
אז רשאי השר, אשר אותו חוק הוא ״ ב ת ח ו ם סמכותו״ ליטול מ ה פ ק י ד א ת ה ס מ כ ו ת
ש ה ו ק נ ת ה לו. כדי ל ד ע ת אם חוק מםויים הוא ״ ב ת ח ו ם סמכותו״ ש ל שר, נעזרים ב א ח ד
משני מ ב ח נ י ם . )א( אם ה מ ד ו ב ר הוא ב ח ו ק ש נ ח ק ק אחרי ה ק מ ת המדינה, אזי השר
ה מ מ ו נ ה בגוף ה ח ו ק על ביצועו הוא השר ש א ו ת ו ח ו ק הנהו ב ת ח ו ם סמכותו. לפי מ ב ח ן
זה יוצא, כי מכיון ששר ה מ ש פ ט י ם ממונה על ביצוע ה ח ו ק הפלילי )חקירת פשעים
וסיבות מוות(, רשאי ה ל ה ליטול ל ע צ מ ו א ת ס מ כ ו ת הערר, המוקנית ליועץ ה מ ש פ ט י
ל ח ו ק זה. הוא הדין לגבי כ ו ח ו ל י ט ו ל א ת ס מ כ ו ת היועץ ה מ ש פ ט י4 ב ה ת א ם לסעיף
437 היועץ המשפטי לממשלה
, ל ה ע מ י ד אדם פלוני לדין ב ש ל פ ש ע שדינו מ ו ו ת או מ א ס ר ש ל עשר שנים או י ו ת ר ) ש ם
(. )ב( בנוגע ל פ ק ו ד ו ת המנדטוריות ה מ ב ח ן הוא: במידה ש ב פ ק ו ד ו ת ה ל ל ו הוקנו5 סעיף
סמכויות מסויימות לנציב העליון, הרי הן עברו, עם ה ק מ ת המדינה, ל מ מ ש ל ה הזמנית
, ו ל א ח ר מכן העניקה1948 ל פ ק ו ד ת סדרי השלטון ו ה מ ש פ ט תש״ח־14 בתוקף סעיף
ל א ו ת ה פ ק ו ד ה0 ) 2 זו האחרונה א ת ה ס מ כ ו י ו ת ה א מ ו ר ו ת לשרים השונים, מ כ ו ח סעיף
)ראה ה ה ו ד ע ה ב ד ב ר ח ל ו ק ת סמכויות הנציב העליון בין השרים, ש נ ת פ ר ס מ ה בילקוט
(. בדרך זו ניתן ל ק ב ו ע כי במידה22 , עמי16.6.48 מיום5 . הפרסומים, עתון רשמי מס
ש ה ס מ כ ו ת א ש ר הוענקה לנציב העליון ב פ ק ו ד ה מנדטורית, עברה ל ש ר פלוני, נתונה
ה פ ק ו ד ה ה ז א ת ״ ב ת ח ו ם סמכותו״. ה ס מ כ ו י ו ת ש ל הנציב העליון ב פ ק ו ד ת הפרוצידורה
,1947
, הפלילית )שפיטה על־פי כ ת ב אישום( ו ב פ ק ו ד ת שיפוט ב ת י ־ מ ש פ ט השלום
הוענקו בזמנו ל ש ר ה מ ש פ ט י ם )ראה ה ה ו ד ע ה הנ״ל( ולכן יש לראות א ת שתי ה פ ק ו ד ו ת
כנתונות ב ת ח ו ם סמכותו. א פ ש ר להגיע ל מ ס ק נ ה זו גם בדרך א ח ר ת והיא:
ה ל ל ו
( ל פ ק ו ד ה2)28 ה ס מ כ ו ת להתקין תקנות, שהוענקה לזקן ה ש ו פ ט י ם המנדטורי בסעיף
( ל פ ק ו ד ה השניה, מוקנות היום בידי שר ה מ ש פ ט י ם מ כ ו ח סעיף2)28 הראשונה ובסעיף
, וגם מ ב ח י נ ה זו יש ל ר א ו ת א ת שתי ה פ ק ו ד ו ת1957-)א( ל ח ו ק ב ת י ־ ה מ ש פ ט תשי״ז45
ה ל ל ו כנתונות ב ת ח ו ם סמכותו. היוצא מזה, כי שר ה מ ש פ ט י ם רשאי ליטול ל ע צ מ ו
(1)59 א ת ה ס מ כ ו ת ל ע כ ב הליכים פליליים, ש ה ו ע נ ק ה ליועץ ה מ ש פ ט י ב ה ת א ם לסעיף
( ל פ ק ו ד ה השניה.1)20 ל פ ק ו ד ה הראשונה ו ב ה ת א ם לסעיף
. ע ל אף הניתוח הנ״ל, ה ת ל ב ט נ ו רבות ב ש א ל ה אם אמנם היה בכוונת ה מ ח ו ק ק , שעה2
ל פ ק ו ד ת סדרי ה ש ל ט ו ן ו ה מ ש פ ט ) ה ו ר א ו ת נוספות(, ל ה ס מ י ך1 ש ק ב ע א ת ה ה ו ר א ה בסעיף
א ת שר ה מ ש פ ט י ם ל ט ו ל ל ע צ מ ו ס מ כ ו ת מ ס מ כ ו י ו ת העונשין ש ל היועץ ה מ ש פ ט י . גדר
ה ס פ ק ו ת , שהיו לנו בעניין זה, נעוץ ב ת מ י ה ו ת ה ב א ו ת :
)א( א ח ד ו ת מ ס מ כ ו י ו ת העונשין ש ל היועץ ה מ ש פ ט י הוענקו לו על־פי חוקים שאינם
ב ת ח ו ם ס מ כ ו ת ו ש ל שר ה מ ש פ ט י ם ואף ל א ב ת ח ו ם ס מ כ ו ת ו ש ל שר א ח ר : מכאן, ש א ל ה
אינן סמכויות אשר שר ה מ ש פ ט י ם רשאי ל י ט ו ל אותן לעצמו. ל ד ו ג מ א : ב פ ק ו ד ת חוק
, לא הוענקו סמכויות כ ל ש ה ן לנציב העליון ומן הנמנע1934
,( )תיקון
הפרוצדורה
ל ק ב ו ע , איפא, כי ה פ ק ו ד ה ה ז א ת נתונה ב ת ח ו ם ס מ כ ו ת ו ש ל שר ה מ ש פ ט י ם )או ש ל
)א( ל א ו ת ה פ ק ו ד ה — ל פ ח ו ת הליך3 שר אחר(. הואיל וכך, ה ס מ כ ו ת הנזכרת בסעיף
פלילי ב ב י ת ־ מ ש פ ט ה ש ל ו ם ־ ־ אינה מ ס מ כ ו י ו ת העונשין ש ל היועץ ה מ ש פ ט י , אשר שר
ה מ ש פ ט י ם רשאי ליטול אותן לעצמו. הוא הדין לגבי ס מ כ ו ת העונשין, הקנויה ליועץ
, שכן אין שר ה מ ש פ ט י ם1955 ל ח ו ק הארכיונים, תשט״ו־18 ה מ ש פ ט י על־פי סעיף
)או שר אחר( מ מ ו נ ה ע ל ביצוע ה ח ו ק הזה. ה ת מ י ה ה ה מ ת ע ו ר ר ת כאן היא: אם ב א מ ת
התכוון ה מ ח ו ק ק ל ה ק נ ו ת בידי שר ה מ ש פ ט י ם א ת ה א מ צ ע י ל ק ח ת לידיו א ת ה ס מ כ ו י ו ת
הנדונות, כיצד לא ה ב ט י ח ש ת ה י ה לו ה א פ ש ר ו ת ה ז א ת גם ב ק ש ר ל ס מ כ ו י ו ת העונשין,
עליהן דובר בשני ה ח ו ק י ם האמורים?
ב ה ק ש ר זה, מן הראוי להזכיר מ ח ד ש כי הרשות, שבידי היועץ ה מ ש פ ט י , ל ב ק ש א ת
דו״וז ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה438
נטילת זכויות החסינות ש ל ח ב ר ־ ה כ נ ס ת , ל ש ם ה ג ש ת ה א ש מ ה פלילית נגדו, איננה רשות
אשר שר ה מ ש פ ט י ם מ ו ס מ ך ליטול אותה ל ע צ מ ו וכן, שדין זה ח ל גם לגבי כ ל שר
א ח ר ואף לגבי ה מ מ ש ל ה כולה. ה ט ע ם ל ד ב ר הוא, כפי שראינו, ש ע ל ביצוע ה ח ו ק בו
הוענקה ה ר ש ו ת ה ז א ת ליועץ ה מ ש פ ט י , מ מ ו נ ה יושב ראש ה כ נ ס ת ב ל ב ד . ה ש א ל ה שאנו
מעוררים ב ה ק ש ר ל ה ס ד ר תחיקתי זה, היא: ה א ם אין להסיק מ מ נ ו כי ב ש ע ה ש ק ב ע אותו
ה מ ח ו ק ק , הוא ע ש ה כן מ ת ו ך ה ה נ ח ה הכללית, ש ס מ כ ו י ו ת העונשין ש ל היועץ ה מ ש פ ט י
אינן מ ה ס מ כ ו י ו ת אשר עליהן מ ת פ ש ט ת ה ו ר א ת ״הארוגציה״ ש ה ו ב א ה לעיל.
)ב( ל א ח ר ה ק מ ת המדינה הוענקו סמכויות עונשין שונות ליועץ ה מ ש פ ט י בחוקים ש ע ל
ביצועם ממונים חברי ה מ מ ש ל ה , ש ע מ ה ם אינו נמנה שר ה מ ש פ ט י ם . נביא ד ו ג מ א ו ת
א ח ד ו ת :
, מוקנית ליועץ ה מ ש פ ט י ה ס מ כ ו ת להגיש1955- ל ח ו ק הדיינים, תשט״ו25 . לפי סעיף1
,1961 ל ח ו ק הקאדים, תשכ״א־23 תביעה פלילית נגד דיין וכן מוקנית לו לפי סעיף
ה ס מ כ ו ת להגיש תביעה פלילית נגד קאדי. ע ל שני החוקים ה ל ל ו ממונה שר הדתות.
, ש ע ל ביצועו מ מ ו נ ה שר1955)ב( ל ח ו ק ל ט י פ ו ל בחולי נפש, תשט״ו־17 . לפי סעיף2
, הבריאות, מ ו ס מ ך היועץ ה מ ש פ ט י להורות כי נאשם ש א ו ש פ ז ושוחרר מ ב י ת חולים
)א(, ״יועמד לדין ע ל העבירה בה ה ו א ש ם לראשונה״.17 ב ה ת א ם לסעיף
ש ע ל ביצועו מ מ ו נ ה שר הבטחון,1955 ל ח ו ק השיפוט הצבאי תשט״ו־14 . לפי סעיף3
, רשאי היועץ ה מ ש פ ט י לצוות על בירור דינו ש ל חייל, ב ש ל עבירות שאינן צבאיות
(.15 ״ ב ב י ת ־ מ ש פ ט א ח ר ״ ) ר א ה גם סעיף
, נתונה ליועץ1954 ל ח ו ק למניעת הסתננות )עבירות ושיפוט( תשי״ד־19 . לפי סעיף4
ה מ ש פ ט י ה ס מ כ ו ת ל ע כ ב הליכים בבית־דין למניעת הסתננות ב ה ר כ ב ש ל דן יחיד. גם
ע ל ביצוע ה ח ו ק הזה ממונה שר הבטחון.
אם נחיל, ב א ש ר ל כ ל ה ס מ כ ו י ו ת הללו, א ת ה ו ר א ת הארוגציה הנזכרת, אזי פירוש
ה ד ב ר יהיה, כי השרים הממונים על ביצוע החוקים ש ב ה ם הוענקו אותן ה ס מ כ ו י ו ת
ליועץ ה מ ש פ ט י , ב כ ו ח ם ליטול אותן ל ע צ מ ם . אכן, ה ת מ י ה ה הרצינית, ה מ ת ע ו ר ר ת ע ק ב
ה ס ד ר זה, היא: כיצד יתכן, שהיועץ ה מ ש פ ט י יהיה מצווה ל ש ו ו ת לנגד עיניו, ב כ ל פ ע ם
שהוא בא ל ה פ ע י ל א ת סמכויות מ ס מ כ ו י ו ת העונשין הקנויות לו בחוקים האמורים, א ת
האפשרות, ש ח ב ר ב מ מ ש ל ה , אשר אינו שר ה מ ש פ ט י ם , עשוי ליטול אותה ס מ כ ו ת לידיו
אם ל א יהיה ש ב ע רצון מ ה ד ר ך ש ב ה עומד היועץ ה מ ש פ ט י ל ה ש ת מ ש בה. כפי שעוד
נדגיש, ה א מ צ ע י ש ל כוח הארוגציה ה א מ ו ר נועד ל ש מ ש בידי השר, ב ע ל ה כ ו ח הזה,
אמצעי ל פ ק ח ע ל השימוש ב ס מ כ ו ת ה ם ט ט ו ט ו ר י ת שהוקנתה ל ר ש ו ת מינהלית ב ח ו ק
הנתון ב ס מ כ ו ת ו ש ל אותו שר. והנה, בעוד שמתן ה א מ צ ע י הזה בידי שר ה מ ש פ ט י ם
מתיישב עם תפקידו לקיים, מ ט ע ם ה מ מ ש ל ה , פיקוח על פעולותיו של היועץ ה מ ש פ ט י
ב ש ד ה העונשין, ק ש ה ל ה ש ל י ם עם הרעיון כי ה מ ח ו ק ק התכוון ״לפצל״ א ת ה ס מ כ ו ת
ל ה ש ת מ ש באמצעי זה בין שרים שונים.
439 היועץ המשפטי לממשלה
, )ג( ב ל נ ש כ ח , כי ל ת פ ק י ד היועץ ה מ ש פ ט י יש גם א ס פ ק ט מ ש פ ט י מ ו ב ה ק , ולא עוד
אלא ש א ס פ ק ט זה הוא ה מ ש ק ף בעיקר, א ת עבודתו בחיי יום־יום ש ל המדינה והמחייב,
כי ה א ד ם ה מ ת מ נ ה ל מ ש ר ה ה א מ ו ר ה יהיה ב ע ל ה כ ש ר ה מ ש פ ט י ת מ ת א י מ ה . והא ראיה:
ל ח ו ק שירות המדינה )מינויים(,5 , שניתנה מ כ ו ח סעיף9.5.60 ב ה ו ד ע ת ה מ מ ש ל ה מיום
, נקבע כי שר ה מ ש פ ט י ם ל א יציע ל מ מ ש ל ה מ ו ע מ ד ל א ו ת ה משרה, ״שאינו1959- תשי״ט
כ ש ר ל ה ת מ נ ו ת ש ו פ ט ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון״. אמת, כי עד ל א ו ת ה הודעה, ל א היתה
מצוייה ב ח ו ק כ ל הוראה ה ק ו ב ע ת א ת התכונות המכשירות אדם ל ש מ ש היועץ ה מ ש פ ט י .
ל כ ך היא, כי ב ת ק ו פ ת המנדט, ה ב ט י ח ה ה מ ס ו ר ת ש ל ה ש ל ט ו ן האנגלי, כי
ה ס י ב ה
ל ת פ ק י ד ה א מ ו ר יתמנה תמיד מ ש פ ט ן , ואילו ל א ח ר קום המדינה ש ו ב ל א הוסדר עניין
זה על־ידי ה מ ח ו ק ק , כי אם ה מ מ ש ל ה ה ק פ י ד ה ב פ ו ע ל ל מ נ ו ת כיועץ מ ש פ ט י אדם ב ע ל
ה כ ש ר ה מ ש פ ט י ת נאותה. ניתן לומר, איפא, ש ב ה ו ד ע ת ה הנ״ל ל א ע ש ת ה ה מ מ ש ל ה יותר
מ א ש ר ל ת ת גושפנקא רשמית ל ה ס ד ר שהיה קיים ל מ ע ש ה ב ל א ו הכי. ל ע ו מ ת זה, ל א
נ ק ב ע ה עדיין ב ח ו ק כ ל הוראה ה מ ח י י ב ת ש ש ר ה מ ש פ ט י ם יהיה ב ע ל ה כ ש ר ה מ ש פ ט י ת ,
הגם ש ב ע ב ר נתמנה ת מ י ד ל מ ש ר ה זו רק מי שנתקיימה בו התכונה הזאת. אולם, גם
אם ש ו מ ה עלינו להניח שאף בעתיד יקויים, ב ק ש ר ל ש ר ה מ ש פ ט י ם , ה ה ס ד ר האמור,
מ כ ל מ ק ו ם ברי שאין ל ה ת ח ש ב ב א פ ש ר ו ת כזאת לגבי אותם השרים הממונים ע ל ביצוע
ה ח ו ק י ם ש ב ה ם הוענקו סמכויות עונשין ליועץ ה מ ש פ ט י . פירושו ש ל דבר: כ א ש ר יבוא
א ח ד השרים ה א ל ה ל ה ש ת מ ש ב ס מ כ ו ת כ ז א ת ל א ח ר ש נ ט ל אותה מידי היועץ ה מ ש פ ט י ,
יהיה עליו ל כ ל כ ל א ת ה ח ל ט ת ו על־פי ה ע צ ה ה מ ש פ ט י ת ש ל אחרים; והרי זה ל א יתכן.
עם כ ל זאת באנו לידי מסקנה, שאין מנוס מ מ ת ן ת ש ו ב ה חיובית ל ש א ל ה שהוצגה
ב ר א ש ה פ ר ק הזה. שני ט ע מ י ם ל ד ב ר : ראשית, הבאנו בחשבון, כי ל ד ע ה ה ז א ת שותפים
שר ה מ ש פ ט י ם והיועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה גם יחד. נתנו ח ש י ב ו ת לשיקול זה, הואיל
ש א ל ה איננה, כפי שראינו, מן ה ש א ל ו ת שניתן ל ה ש י ב עליהן בנקל. שנית,
ואותה
ל פ ק ו ד ת סדרי השלטון1 ה מ ס ק נ ה הנ״ל יש ל ה סמוכין בנוסח ה כ ל ל י ו ה ר ח ב ש ל סעיף
ו ה מ ש פ ט )הוראות נוספות(.
ה מ ח ל ו ק ת העיקרית, ש נ פ ל ה בין שר ה מ ש פ ט י ם לבין היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה
.3
בסוגיה זו, היא ב ש א ל ה , אם הקניית ה כ ו ח בידי הראשון ליטול מ א ת השני א ת ס מ כ ו ת
העונשין ש ל ו ט ו מ נ ת ב ח ו ב ה א ת ה ת ו צ א ה ש ל כפיפותו ש ל זה ל ה ו ר א ו ת ה ש ר בנוגע
לדרכי השימוש באותן הסמכויות. סבורים אנו, כי ל ש א ל ה ה ז א ת הכרחי ל ה ש י ב ת ש ו ב ה
שלילית.
ראשית, כ ל ת ש ו ב ה א ח ר ת ת ע מ ו ד בסתירה גמורה ל ה ל כ ת ו ש ל ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון,
כי ב מ ק ו ם שהעניק ה מ ח ו ק ק ל ר ש ו ת המינהלית ס מ כ ו ת דיסקרציונית, מ ח ו ב ת ה ל ה פ ע י ל ה
ב א ו ר ח עצמאי ולפי שיקולה היא ) פ ס ק ה ד׳ שלעיל(.
ה ה ש ק פ ה הנוגדת, אשר ה ו ב ע ה בתזכירו ש ל שר ה מ ש פ ט י ם מ ת ב ס ס ת על
שנית,
ל פ ק ו ד ת סדרי ה ש ל ט ו ן1 ( מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה ו ר א ת הארוגציה בסעיף1 ) : ה ה נ מ ק ה ה ב א ה
)הוראות נוספות( היא, כי ה מ ח ו ק ק העניק לשרים כ ו ח ו ת מקבילים ל א ל ה
ו ה מ ש פ ט
דו״ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה440
41/54 שהוענקו לפקידים בחוקים הנתונים ב ס מ כ ו ת ם ש ל השרים. והא ראיה: בע״פ
(, פ ס ק ב י ת ־ ה מ ש פ ט העליון, כי ל ש ם1553 )היועץ ה מ ש פ ט י נ׳ וייס, פ׳יד ח / עמ׳
ה פ ע ל ת ה ס מ כ ו ת הנדונה על־ידי השר אין עליו ל ע ש ו ת קודם א ק ט פורמלי ונפרד ש ל
נטילת ה ס מ כ ו ת אלא — בלשון פסק־הדין — ״ ה ה ע ב ר ה ב פ ו ע ל מ ת ג ש מ ת תוך כדי
( היסוד לפירוש זה טמון בגישת ה מ ח ו ק ק , כי ״השר2 ) . השימוש ב ס מ כ ו י ו ת ה מ ו ע ב ר ו ת ״
( כ א ש ר3 ) . אחראי ל כ ל ה פ ע ו ל ו ת המינהליות ש ל המנגנון הפקידותי הסר ל מ ש מ ע ת ו ״
מצרפים ביחד א ת שני הנימוקים הללו, מן ה ה כ ר ח להסיק כי מ ו ב ט ח ת כפיפותו של
היועץ ה מ ש פ ט י ל ה ו ר א ו ת שר ה מ ש פ ט י ם ב א ש ר לדרכי פ ע ו ל ת ו ב ש ד ה העונשין.
ה נ מ ק ה זו אינה נראית לנו. יש ל ש י ם ־ ל ב — וזו ת ש ו ב ת נ ו לנימוק הראשון —
כי הדיבור: ״ליטול ל ע צ מ ו רשות״ — מחייב עשיית פ ע ו ל ה מסויימת על־ידי השר,
ה מ ב ט א ה א ת רצונו, כי ה ס מ כ ו ת הנדונה ת ע ב ו ר מידי הפקיד לידיו הוא. יצויין, כי גם
הנ״ל נוקט לשון ״ ה ע ב ר ת הסמכויות״. הווה אומר, ש כ ל עוד41/54 פסק־הדין בע״פ
ל א ע ש ה השר פ ע ו ל ה כנ״ל, מוקנית אותה ס מ כ ו ת אך ורק בידי הפקיד והוא ב ל ב ד רשאי
ל ה פ ע י ל ה . וכן ל ה י פ ך : מ ש נ ע ש ת ה ה פ ע ו ל ה ש ל ״נטילת״ ה ס מ כ ו ת , ש ו ב אין הפקיד
רשאי ל ה ש ת מ ש בה כי אם הרשות ל ע ש ו ת זאת נתונה אך ורק בידי השר. אמת, כי לפי
ה ה ל כ ה הנזכרת, יוצא השר ידי חובתו, ב א ש ר ל ה מ ח ש ת רצונו האמור, על־ידי עצם
ה פ ע ל ת ה ס מ כ ו ת על־ידיו ה ל כ ה ל מ ע ש ה ולשם כך אין צורך, איפוא, שהוא יעשה פ ע ו ל ת
נטילה פ ו ר מ ל י ת ונפרדת. אולם כ ל עוד לא ״נטל״ אותה לעצמו, אם בדרך ה א ח ת ואם
בדרך ה א ח ר ת , הרי שהיא נשארת קנויה בידי הפקיד, ובידיו ב ל ב ד . אכן, לכאורה יוצא,
כי מכיוון ש ה ש ר רשאי ל ה פ ע י ל א ת ה ס מ כ ו ת הנדונה מניה וביה, ובלי ש ק ד ם ל ה פ ע ל ת ה
א ק ט נפרד ש ל נטילה, הילכך יש להסיק שהיא נושאת אופי ש ל ס מ כ ו ת ״מקבילה״.
אולם אין זה ה מ ב ח ן . ה ל א נטילת ה ס מ כ ו ת אינה חייבת להיות מ ו ג ב ל ת לעניין מסויים
אלא היא יכולה להיות גם נטילה כ ל ל י ת או נטילה ל מ ש ך זמן ק צ ו ב ובמקרים כ א ל ה
דרוש גם דרוש א ק ט פורמלי ש ל נטילה. אולם כ א ש ר ניטלה ה ס מ כ ו ת בדרך הזאת, ש ו ב
פירוש ה ד ב ר הוא שהיא יצאה מידי הפקיד ועברה לידי השר.
ה ע ו ל ה מן האמור, ש כ ל זמן ש ל א ה מ ח י ש השר א ת רצונו ליטול ל ע צ מ ו את ס מ כ ו ת
העונשין הנדונה, רשאי היועץ ה מ ש פ ט י והוא ב ל ב ד ל ה ש ת מ ש בה. וכן להיפך: מ ש נ ט ל
אותה ה ש ר ממנו, אין עוד ב כ ו ח היועץ ה מ ש פ ט י ל ה ש ת מ ש בה בעניין או בזמן שבגינם
נ ל ק ח ה ה ס מ כ ו ת . ניתן לומר, כי ב מ ק ר ה כזה ה ו פ ך שר ה מ ש פ ט י ם להיות, ב א ש ר ל ש י מ ו ש
ל פ ק ו ד ה1 ב א ו ת ה סמכות, ״היועץ ה מ ש פ ט י ״ . הואיל וכך, אין ל ל מ ו ד מ ה ה ו ר א ה בסעיף
כי ל ש ר ה מ ש פ ט י ם הוענקו כ ו ח ו ת עונשין, ש ה ם ״מקבילים״ ל א ל ה שהוענקו ליועץ
ה מ ש פ ט י . הנימוק הראשון ל ה ש ק פ ה ה ד ו ג ל ת ב כ פ י פ ו ת ו ש ל זה האחרון ל ה ו ר א ו ת שר
ה מ ש פ ט י ם נופל, איפוא.
הנ״ל היתה ל ת ת1 אשר לנימוק השני, הרינו מסכימים, ש מ ט ר ת ה מ ח ו ק ק בסעיף
אמצעי העשוי ל א פ ש ר ל ה ם ל פ ק ח על פ ע ו ל ו ת הפקידים הנתונים ל מ ר ו ת ם
״לשרים
המינהלית. אולם, כפי ש כ ב ר נרמז, האמצעי הזה אין מובנו, כי השר רשאי ל כ פ ו ת ע ל
441 היועץ המשפטי לממשלה
הפקיד, ב ע ל ה ס מ כ ו ת ה ס ט ט ו ט ו ר י ת , ציות להוראותיו; מובנו הוא רק, ש ה ש ר רשאי
ל ה פ ע י ל ב ע צ מ ו א ת ה ס מ כ ו ת הזאת, אם אינו מרוצה מ ה ח ל ט ת ה פ ק י ד או מ פ ע ו ל ת ו .
ל א נותר לנו א ל א ל ח ו ו ת א ת דעתנו, כי אין מ ק ו ם לגירסה ה מ ש ו ו ה א ת יחסי שר
והיועץ ה מ ש פ ט י בישראל ליחסים הקיימים בין ה״אטורני גינרל״ לבין
ה מ ש פ ט י ם
( באנגליה. ראשית,Director of Public Prosecutions) ״מינהל ה ת ב י ע ו ת הכלליות״
( ב ו נ ק ב ע ה ה מ ש ר ה ה ח ד ש הProsecution of offences Act) 1897 כ א ש ר ב ח ו ק מ ש נ ת
ש ל ״מינהל ה ת ב י ע ו ת הכלליות״, העניק ה מ ח ו ק ק האנגלי ל ב ע ל ה מ ש ר ה ה ז א ת א ת
ה ס מ כ ו ת ל ת ב ו ע לדין חשודים ברצח או בעבירות ח מ ו ר ו ת אחרות, הרי הוא ל א ש ל ל
א ת ה ס מ כ ו ת הזאת מידי היועץ ה מ ש פ ט י והיא קנויה לו עד היום הזה. כאן המדובר,
איפוא, ב כ ו ח עונשין ״מקביל״. שנית, ל א זו ב ל ב ד ש ב א ו ת ו ח ו ק מצויה הוראה ה ק ו ב ע ת
ש מ נ ה ל ה ת ב י ע ו ת ה כ ל ל י ו ת חייב ל מ ל א א ת תפקידו ״ ת ח ת ה פ י ק ו ח ה כ ל ל י ש ל היועץ
Prosecution of offenders Regulations, Sec.) ה מ ש פ ט י ״ , א ל א בתקנה יותר מ א ו ח ר ת
( נ ק ב ע ב מ פ ו ר ש כי הראשון ״יהיה כפוף להוראות״ ש ל השני. שלישית, ה כ ו ח ל ע כ ב5
הליכים פליליים — ה כ ו ח ה מ ס מ ל , יותר מ כ ל כ ו ח עונשין אחר, א ת האחריות ש ל
היועץ ה מ ש פ ט י דכאן ל ש מ ו ר ע ל אינטרס הציבור ב ת ח ו ם העונשין — ניתן באנגליה
Q.B1 ורק בידי ה א ט ו מ י ג׳נרל
).אךRe
.(, ולא הוענק, איפוא, ל מ נ ה ל ה ת ב י ע ו ת הכלליות409
: אנו מ ס כ מ י ם א ת מסקנותינו ב פ ר ק הזה כך
)א( שר ה מ ש פ ט י ם רשאי ליטול ל ע צ מ ו א ת סמכויות העונשין, שהוענקו ליועץ ה מ ש פ ט י
ב ח ו ק י ם הנתונים ב ס מ כ ו ת ו ש ל הראשון.
ה מ ש פ ט י מצווה ל ה ש ת מ ש
)ב( ס מ כ ו ת זו אינה מ ח י י ב ת א ת התוצאה, כי היועץ
בסמכויותיו ה א מ ו ר ו ת ש ל א באורח עצמאי ומתוך ציות ל ה ו ר א ו ת שר ה מ ש פ ט י ם .
ז.
כאן ה מ ק ו ם ל ה ב ה י ר כי, העיקרון הנזכר ש ל ״אי־תלות״ היועץ ה מ ש פ ט י , ב א ש ר ל ה פ ע ל ת
סמכויות העונשין, אין פרושו, כי כ מ ו ה ו כ ״ מ מ ש ל ה בזעיר אנפץ״, כי אם הוא נושא
באחריות לעניין זה בפני ה מ מ ש ל ה ובדרך זו מ ו ב ט ח גם הפיקוח בעקיפין ש ל ה כ נ ס ת
ע ל ע ב ו ד ת ו ב ת ח ו ם האמור. גם ה ש ק פ ה זו טעונה הבהרה.
היועץ ה מ ש פ ט י ו ה מ מ ש ל ה
. כאמור, ע ל ה מ מ ש ל ה , בתורת הזרוע ה מ ב צ ע ת המדינה, מ ו ט ל ת ה ח ו ב ה הקונסטיטוצ1
יונית לדאוג ל ה ב א ת פושעים בפלילים, כדי שיבואו ע ל ענשם. כ מ ו כן נושאת ה מ מ ש ל ה
)ו(11 ב א ח ר י ו ת מ ש ו ת פ ת בפני ה כ נ ס ת ״לפעולותיה״ ב ק ש ר למילוי ח ו ב ת ה ז ו ) ס ע י ף
דו׳׳ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה442
,(. כדי ש ת ו כ ל ל ש א ת באחריות הקונסטיטוציונית האמורה1949 ל ח ו ק ה מ ע ב ר , תש״ט־
הוענקו ל ה על־ידי ה מ ח ו ק ק שתי סמכויות ספציפיות. ה ס מ כ ו ת ה א ח ת , עליה דובר לעיל,
היא ה ס מ כ ו ת ל מ נ ו ת אדם, ב ע ל התכונות הדרושות, להיות היועץ ה מ ש פ ט י , כדי שיפעיל
א ת סמכויות העונשין ש ק ב ע ה מ ח ו ק ק ל מ י ש מ כ ה ן ב מ ש ר ה הזאת. ה ה ס ד ר ה ת ח י ק ת י
, ו ב ה ו ד ע ת1959- לעניין זה נקבע לאחרונה ב ח ו ק שירות המדינה )מינויים( תשי״ט
772 . ל ח ו ק זה )ילקוט הפרסומים מס5 , שניתנה מ כ ו ח סעיף9.5.60 ה מ מ ש ל ה מיום
(. תכנו ש ל ה ה ס ד ר הזה הוא ש ש ר ה מ ש פ ט י ם מציע ל מ מ ש ל ה א ת ה מ ו ע מ ד30.6.60 מיום
ל מ ש ר ה הנ״ל והצעתו טעונה אישור ה מ מ ש ל ה ; הווה אומר כי ה ס מ כ ו ת הסופית, באשר
למינוי היועץ ה מ ש פ ט י , נתונה בידי ה מ מ ש ל ה . כ א ש ר כ ל ל ה ה מ מ ש ל ה בהודעה הנזכרת
/
א ת ההוראה, ש ל א יוצע מ ו ע מ ד ״שאינו כ ש ר ל ה ת מ נ ו ת ש ו פ ט ב י ת ־ ה מ ש פ ט ה ע ל י ו ן ,
אין ס פ ק — וזה מובן מאליו — שהיא ע ש ת ה כן בגדר מילוי ח ו ב ת ה ל ה ב ט י ח שרק
אדם, שהוא ב ע ל ה ה כ ש ר ה ה מ ש פ ט י ת ה מ ת א י מ ה , יתמנה ל א ו ת ה משרה, שהרי כ ל מינוי
ש ל מ ו ע מ ד שאינו ראוי ל א י צ ט ל א זו עשוי לגרור א ת ה ב ק ו ר ת ש ל הכנסת.
ה ס מ כ ו ת השניה, שהעניק ה מ ח ו ק ק ל מ מ ש ל ה ל ש ם מילוי ח ו ב ת ה הקונסטיטוציונית
האמורה, היא ס מ כ ו ת הפיטורין. ה כ ו ח ל מ נ ו ת טומן ב ח ו ב ו גם א ת ה כ ו ח ל פ ט ר )סעיף
ל פ ק ו ד ת הפרשנות( ולפיכך צריכים הפיטורין ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ל ה י ע ש ו ת בדרך22
ש ב ה ה ת מ נ ה , דהיינו: על־פי ה צ ע ת שר ה מ ש פ ט י ם ואישור ה מ מ ש ל ה . כ מ ו כן, ב ס מ כ ו ת ה
להביא, באורח אוטומטי, ל ה פ ס ק ת שירותו על־ידי מינוי א ד ם א ח ר )לפי ה צ ע ת שר
(. לפיכך, אם ה ש ת מ ש היועץ9.5.60 ה מ ש פ ט י ם ( ב מ ק ו מ ו ) ר א ה ה ו ד ע ת ה מ מ ש ל ה מיום
ב מ ש ר ת ו לרעה, כי אז ב כ ו ח ה להעבירו מתפקידו. כן ב כ ו ח ה ל ע ש ו ת זאת
ה מ ש פ ט י
אף אם ה ח ל ט ת ו לנהוג בדרך מ ס ו י מ ת נעוצה בתום ל ב ו נ ת ק ב ל ה ל פ י מ י ט ב הבנתו,
אם סבורה ה מ מ ש ל ה שאותה ה ח ל ט ה נוגדת א ת אינטרס הציבור ומצדיק א ת פיטוריו.
ה ס מ כ ו ת הזאת יש לראותה, איפוא, כאמצעי ל פ ק ח ע ל עבודתו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י
ב ת ח ו ם העונשין. מ ש מ ע ו ת ה היא, כי הדרך השניה, ש ב ה ש ו מ ה ע ל ה מ מ ש ל ה ל פ ע ו ל
ל ש ם מילוי ח ו ב ת ה הקונסטיטוציונית האמורה, היא ל ה ב ט י ח שיהיה פיקוח ע ל מעשיו
ו מ ח ד ל י ו ב ת ח ו ם זה.
כדי ל מ נ ו ע אי־הבנה, ש ו מ ה עלינו לציין, כי לצורך חוות־דעתנו זו, רואים אנו
א ת דרכי ה פ ע ו ל ה ש ל ה מ מ ש ל ה , הנעוצות בהתווית קווי מדיניות ב ת ח ו ם העונשין או
ב ה ב ע ת ד ע ת ה בפני היועץ ה מ ש פ ט י לגבי מ ק ר ה מסוים, כשייכות ל ס מ כ ו ת ה פ י ק ו ח
הנזכרת, כ ש ם שאנו רואים א ת ח ו ב ת ו להתיעץ ע מ ה ) א ו עם שר ה מ ש פ ט י ם ( , ולהביא א ת
מדיניותה ב ח ש ב ו ן שיקוליו, כשייכת ל א ח ר י ו ת ש ב ה הוא נושא בפניה למילוי תפקידו.
אמנם יתכן, כי אותן ה פ ע ו ל ו ת ש ל ה מ מ ש ל ה נושאות יותר אופי מדיני מ א ש ר מינהלי;
אך כידוע ה פ ע ו ל ו ת המדיניות והמינהליות ש ל גוף קולקטיבי כ מ ו ה מ מ ש ל ה מ ש מ ש ו ת
לעתים בערבוביה ע ד ש ק ש ה להפריד ביניהן. דין זה כ ו ח ו יפה גם כאן.
. ב ש י ם ־ ל ב ל ש ת י הסמכויות ה א מ ו ר ו ת ש ל ה מ מ ש ל ה — ואנו שמים א ת ה ד ג ש ב ס מ כ ו ת2
: הפיטורין ה ס ו פ י ת — יש ל ה ס י ק א ת שתי ה מ ס ק נ ו ת ה ב א ו ת
)א( היועץ ה מ ש פ ט י אחראי בפני ה מ מ ש ל ה לעניין ש ל ה פ ע ל ת סמכויותיו הפליליות;
443 היועץ המשפטי לממשלה
)ב( ה מ מ ש ל ה נושאת באחריות מ ש ו ת פ ת בפני ה כ נ ס ת אך ורק ל פ ע ו ל ו ת שהיא ב ע צ מ ה
ע ש ת ה — או היתה מצווה ל ע ש ו ת — בגדר מילוי ת פ ק י ד ה ל פ ק ח על העניין האמור.
כדי שתובן כראוי ה ש י ט ה האמורה, ה כ ר ח י ל נ ת ח ל ח ו ד א ת כ ל א ח ת מ ש ת י ה מ ס ק נ ו ת
האמורות.
. ה מ ס ק נ ה הראשונה: בנוגע ל מ ס ק נ ה הזאת, ח ש ו ב ל ה ב ח י ן בין ח ו ב ת ו ה מ ש פ ט י ת ש ל3
היועץ ה מ ש פ ט י ל ה פ ע י ל א ת סמכויותיו הנדונות ב א ו ר ח עצמאי ו ל ל א ת ל ו ת ב ע מ ד ת
ה מ מ ש ל ה , לבין האחריות המינהלית ש ב ה הוא נושא בפניה ל ה ח ל ט ו ת י ו ולפעולותיו
בעניין זה. יש להבין, כי ב ה ט י ל ו על ה ל ה א ת שתי ה ח ו ב ו ת ה ל ל ו גם יחד, ביקש
ה מ ח ו ק ק להשיג, ב ע ת ובעונה א ח ת , שתי מ ט ר ו ת שונות. ה מ ט ר ה ה א ח ת היתה ל ה ב ט י ח
כי ה ח ל ט ו ת היועץ ה מ ש פ ט י ב ת ח ו ם העונשין לא יהיו ניזונות משיקולים זרים, וביחוד:
משיקולים מפלגתיים צרים, כפי ש ב ו א ר לעיל. ה מ ט ר ה ה א ח ר ת היתה ל ש מ ו ר אימונים
לעיקרון ה מ ח י י ב שפעולותיה ש ל כ ל רשות השייכת לזרוע ה מ ב צ ע ת ש ל המדינה —
ו פ ע ו ל ו ת היועץ ה מ ש פ ט י ב כ ל ל — תהיינה נתונות ל ב ק ו ר ת ש ל הכנסת. כדי להשיג א ת
ה מ ט ר ה הראשונה, ק ב ע ה מ ח ו ק ק א ת העיקרון ה מ ח י י ב שהיועץ ה מ ש פ ט י יהיה בן חורין
ב ה ח ל ט ו ת י ו ובפעולותיו. כדי להשיג א ת ה מ ט ר ה השניה, הוא הקנה בידי ה מ מ ש ל ה א ת
ס מ כ ו ת הפיטורין, ופירוש הדבר, ש ה ט י ל עליה א ת ת פ ק י ד הפיקוח האמור. מ ש מ ע ו ת ה
ש ל ה ש י ט ה ה ז א ת היא, כי בעוד שביד ה מ מ ש ל ה ה כ ו ח ל ה ע ב י ר א ת היועץ ה מ ש פ ט י
מ ת פ ק י ד ו אם היא אינה מרוצה מ ה ד ר ך ש ב ה הוא מ מ ל א ו , אין היא יכולה ל ה כ ת י ב לו
כיצד לנהוג ב מ ק ר ה ש ב ו הוא נדרש ל ה ח ל י ט ב ד ב ר ה ש י מ ו ש בסמכותו.
נ ש א ל ת ה ש א ל ה , אם לא קיים ניגוד בין העיקרון ש ל ״אי־תלות״, בו נעוצה ח ו ב ת ו
ה מ ש פ ט י ת , לבין ס מ כ ו ת הפיטורין, המוקנית בידי ה מ מ ש ל ה ו ה מ ש ק פ ת א ת האחריות
המינהלית, ש ב ה הוא נושא בפניה ל ה ח ל ט ו ת י ו ולפעולותיו. ת ש ו ב ת נ ו ל ש א ל ה ה ז א ת
היא כ פ ו ל ה : ראשית, גם אם יש ל ה ו ד ו ת כי במקרים מסוימים עשוי להווצר מ צ ב ש ל
ניגוד כנ״ל, אין ל ה י מ ל ט מ ה ת ו צ א ה ה ז א ת נוכח ה מ ג מ ה ל ה ב ט י ח ש ה מ מ ש ל ה ת פ ק ח
ע ל ה ח ל ט ו ת י ו ה ע צ מ א י ו ת ש ל היועץ ה מ ש פ ט י . מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה מ ג מ ה הזאת — ו ש ל
ה ש י ט ה ש נ ק ב ע ה כדי ל ה ג ש י מ ה — היא, כי ה ל ה אינו מ ה ו ו ה מ ו ס ד אוטונומי ב מ ל א
המובן. לשון א ח ר : כ ל אדם ה מ ת מ נ ה ל מ ש ר ה ה א מ ו ר ה חייב ל ד ע ת שאין לו ״קביעות״
ב ה ושהוא מ ק ב ל ע ל ע צ מ ו מ ר א ש א ת סיכון הפיטורין ושאף־על־פי־כן, יהיה מצווה
ל מ ל א א ת ת פ ק י ד ו לפי הכרתו שלו ו ל ל א ת ל ו ת ב ד ע ת ם ש ל אחרים. שנית, המקרים ש ב ה ם
יעמוד השימוש ב ס מ כ ו ת הפיטורין בסתירה לעיקרון ש ל ״אי־תלות״ יהיו, במציאות,
ל מ ק ר י ם נדירים. ה ל א במידה ש ה מ מ ש ל ה ה ח ל י ט ה ל ה ע ב י ר א ת היועץ ה מ ש פ ט י מ ת פ ק י ד ו
מפני ש ה ש ת מ ש בו לרעה או מפני ש ה ש ת כ נ ע ה שהוא אינו מתאים לו, מן הנמנע ל ג ל ו ת
ניגוד כ ל ש ה ו א בין ה פ ע ל ת ה א מ צ ע י הזה על־ידה לבין העיקרון האמור. המקרים ש ב ה ם
עשויה ל ה ת ע ו ר ר בעית הניגוד הזה — או ל ל ב ו ש צורה חריפה — הם א ל ה ש ב ה ם
נעוץ השימוש ב ס מ כ ו ת הפיטורין ב ס י ב ה ב ל ב ד , כי ה ח ל ט ת היועץ ה מ ש פ ט י , ש נ ת ק ב ל ה
ב ת ו ם ל ב ולפי מ י ט ב הבנתו, ל א ת א מ ה א ת ע צ ת ה מ מ ש ל ה או א ת מדיניותה. אולם, כאן
יש להביא ב ח ש ב ו ן שנים א ל ה : מ צ ד אחד, ה ח ל ט ת ה מ מ ש ל ה עשויה לעמוד, היא ע צ מ ה
דו״ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה444
, ת ח ת ש ב ט ה ב ק ו ר ת ש ל ה כ נ ס ת והציבור ו ב א פ ש ר ו ת זו יש לראות, במידה מסויימת
ערובה לאי־נקיטת האמצעי הדרסטי ה א מ ו ר על־ידה אלא ב מ ק ר ה הנדיר, בו מ צ א ה כי
אינטרס הציבור הצדיק א ת השימוש ב ס מ כ ו ת ה הנ״ל.
מ ה צ ד האחר, ל א ימהר היועץ ה מ ש פ ט י , על־פי הרגיל, ל ס ט ו ת מ ע צ ת ה מ מ ש ל ה
בעניין שיש לו ערך בטחוני, מדיני או ציבורי והוא יעשה כן רק אם ה ש ת כ נ ע כי שורת
הצדק אינה משאירה בידו, בנסיבות ה מ י ו ח ד ו ת ש ל ה מ ק ר ה , ברירה אחרת.
. ה מ ס ק נ ה השניה: כזכור, מ ת י ח ס ת ה מ ס ק נ ה ה ז א ת ל א ח ר י ו ת ה מ ש ו ת פ ת , ש ב ה נושאת4
ה מ מ ש ל ה , בפני הכנסת, לגבי ה ח ל ט ו ת י ו ופעולותיו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י . בנוגע ל מ ס ק נ ה
הזאת, יש ל ה ב ה י ר כי האחריות ה א מ ו ר ה ש ל ה מ מ ש ל ה אינה אלא אחריות מ צ ו מ צ מ ת ,
וזאת מ ש ת י בחינות:
ל ח ו ק ה מ ע ב ר הוא, כי ״ ה מ מ ש ל ה תישא ב א ח ר י ו ת0)11 ה כ ל ל ה מ ו נ ח בסעיף
(1)
מ ש ו ת פ ת לפעולותיה בפני הכנסת, ת מ ס ו ר ל ה ד י ך ו ח ש ב ו ן עליהן...״ מכאן יוצא, כי
מן הנמנע שהיא תישא באחריות פ ר ל מ נ ט ר י ת ל ע צ ם ה פ ע ו ל ה ש נ ע ש ת ה על־ידי היועץ
ה מ ש פ ט י תוך מילוי תפקיד העונשין, ה מ ו ט ל עליו. דין זה ח ל אפילו אם אותה פ ע ו ל ה
כיוונה ל ע צ ת ה ש ל ה מ מ ש ל ה או למדיניותה, שכן ב מ ק ר ה זה א ח ר א י ת ה מ מ ש ל ה מ ב ח י נ ה
פורמלית, ל ע צ ה שנתנה או למדיניות ש ק ב ע ה , הגם ש מ ב ח י נ ה מ ע ש י ת פירוש ה ד ב ר
הוא, כי היא א ח ר א י ת ל פ ע ו ל ה שעליה ס מ כ ה א ת ידיה.
בידיה,
הנתונים
באמצעים,
ב ה ת ח ש ב
ה א מ ו ר ה
באחריות
תישא
ה מ מ ש ל ה
(2)
ע ל ע ב ו ד ת העונשין ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ולכן רק במידה שהיא ה ש ת מ ש ה
ל פ ק ח
הוא
ל ה
העניק
ל א
ה ח ו ק
אשר
האמצעים,
א ח ד
מ ל ע ש ו ת כן.
או נמנעה
ב ה ם
ב מ ק ר ה זה או אחר. לפיכך אם
ה מ ש פ ט י כיצד לנהוג
ל ה כ ת י ב ליועץ
ה א מ צ ע י
על־ידו פ ע ו ל ה בניגוד ל ע צ ת ה או ש ל א ע ל ד ע ת ה כי אז לא יהיה מ ק ו ם
נ ע ש ת ה
מפני שאין זו פ ע ו ל ת ה
הזאת, וזאת לא רק
ה פ ע ו ל ה
ב ש ל
אי־אמון
בה
ל ה ב י ע
ב מ ק ר ה זה ת ו כ ל
אלא גם מפני ש ל א היתה ל ה כ ל ש ל י ט ה עליה. אמנם
ש ל ה
מ ו ג ב ל ת
אז
תהיה
ה פ ר ל מ נ ט ר י ת
אחריותה
אך
הפיטורין,
ס מ כ ו ת
א ת
ל ה פ ע י ל
ל ש י מ ו ש ב ס מ כ ו ת ה זו או ל מ ח ד ל ש ל אי־השימוש ב ה ב מ ק ו ם שאינטרס
ל א ח ר י ו ת
ה ח ו ב ה ל ת ת ב כ נ ס ת דין־וחשבון ע ל
ת ח ו ל עליה
חייב זאת. נוסף לכך,
הציבור
שגם
מ ה ט ע ם ,
וזאת
לכך,
תידרש
אם
ה מ ש פ ט י ,
היועץ
ש ל
ה א מ ו ר ה
ה פ ע ו ל ה
ב ס מ כ ו ת
הנעוץ
פיקוח,
אמצעי
זה
ואף
—
מ מ נ ו
לדרוש
רשואית
תהיה
היא
האחריות
מ י ד ת
א ת
ש א ת
ביתר
ל ה ב ה י ר
כדי
כנ״ל.
ד י ך ו ח ש ב ו ן
—
הפיטורין
ל ה ח ל ט ו ת י ו ולפעולותיו ש ל היועץ
ב ק ש ר
ה מ מ ש ל ה
נושאת
ש ב ה
הפרלמנטרית,
מ ו ט ב לציין א ת המקרים ה ב א י ם :
ה מ ש פ ט י ,
א. היא תישא באחריות מ ל א ה ל ש י מ ו ש על־ידה ב ס מ כ ו ת הפיטורין או לאי־השימוש
ב ס מ כ ו ת הזאת כ א ש ר אינטרס הציבור חייב זאת.
ב. מ ק ו ם שהיועץ ה מ ש פ ט י פ ע ל ב ה ת א ם ל ע צ ת ה או למדיניותה ת ח ו ל עליה אחריות
מ ל א ה ל א ו ת ה עצה או מדיניות.
445 היועץ המשפטי לממשלה
: ג. אם פ ע ל היועץ ה מ ש פ ט י בניגוד ל ע צ ת ה או ש ל א על דעתה, כי אז הברירה בידה
רוצה, ת ת י צ ב ה מ מ ש ל ה מאחורי פ ע ו ל ת ו ה א מ ו ר ה בכנסת, ואז תישא באחריות מ ל א ה
ל ה ח ל ט ת ה זו; רוצה, ל א ת ת י צ ב שם מאחוריה, אך ב מ ק ר ה זה יהיה עליה להסיק, ל א ו ר
הביקורת ש ת ו ב ע ב כ נ ס ת בגין אותה פעולה, א ת ה מ ס ק נ ו ת ה מ ת א י מ ו ת .
ד. מ ח ו ב ת ה ל ת ת ב כ נ ס ת דין־וחשבון ע ל פ ע ו ל ת היועץ ה מ ש פ ט י כ א ש ר תידרש ל כ ך
)כרגיל מ מ ל א שר ה מ ש פ ט י ם א ת ה ת פ ק י ד הזה(.
סיכומו ש ל דבר: ה מ מ ש ל ה נושאת ב ח ו ב ת האחריות ה פ ר ל מ נ ט ר י ת ״לפעולותיה״
ב ק ש ר למילוי ת פ ק י ד ה ל פ ק ח ע ל ע ב ו ד ת היועץ ה מ ש פ ט י ב ת ח ו ם העונשין.
היועץ ה מ ש פ ט י ושר ה מ ש פ ט י ם
. כפי שנרמז, מ מ ו נ ה שר ה מ ש פ ט י ם , מ ט ע ם ה מ מ ש ל ה , ע ל העניינים השייכים ל א ח ר י ו ת ה5
ב ת ח ו ם העונשין, ומכאן, שעליו מ ו ט ל ה ת פ ק י ד ל פ ק ח — בחיי יום־יום — ע ל עבודתו
ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ב ת ח ו ם זה. ע ל ה ס ד ר מינהלי זה מעידים ש ל ו ש ת הסימנים ה ב א י ם :
( שר ה מ ש פ ט י ם הוא המציע ל מ מ ש ל ה א ת ה מ ו ע מ ד ל מ ש ר ה ש ל היועץ ה מ ש פ ט י והוא1)
( ב ע ל ה מ ש ר ה הזאת מ ב צ ע א ת פעולותיו2 ) ; גם רשאי להציע ל ה להעבירו מ ת פ ק י ד ו
( בידי זה האחרון מוקנה ה כ ו ח ל י ט ו ל ל ע צ מ ו3 ) ; ב מ ש ר ד ש ב ר א ש ו ע ו מ ד שר ה מ ש פ ט י ם
א ת סמכויות העונשין העקריות ש ל היועץ ה מ ש פ ט י , ל ר ב ו ת ה ס מ כ ו ת ה ח ש ו ב ה ל ה פ ס י ק
הליכים פליליים. אותו הסדר מינהלי טומן בחובו, גם כן, שתי תוצאות, והן:
ראשית, בחיי יום־יום אחראי היועץ ה מ ש פ ט י בפני שר ה מ ש פ ט י ם לעניין ש ל ה פ ע ל ת
סמכויותיו הפליליות ב מ ו ב ן זה, ש ש ו מ ה על הראשון ל ד ו ו ח לשני ולהתיעץ אתו ב ד ב ר
ופעולותיו, כפי ש ב ו א ר לעיל. אולם, האחריות ה א ו ל ט י מ ט י ת ש ל היועץ
ה ח ל ט ו ת י ו
ה מ ש פ ט י לאותן ה ח ל ט ו ת ו פ ע ו ל ו ת היא אחריות ש ב ה הוא נושא בפני ה מ מ ש ל ה . ה ט ע ם
ל ד ב ר הוא: ה ה כ ר ע ה ה ס ו פ י ת ב ש א ל ת פיטוריו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י נתונה בידי ה מ מ ש ל ה
ולא בידי שר ה מ ש פ ט י ם .
שנית, האחריות ה פ ר ל מ נ ט ר י ת האישית, ש ב ה נושא שר ה מ ש פ ט י ם ב א ש ר למעשיו
ו מ ח ד ל י ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י , אף היא אינה א ל א אחריות מ צ ו מ צ מ ת במובן זה, שהיא
ת ח ו ל רק במקרים ה ב א י ם :
( כ א ש ר היועץ ה מ ש פ ט י נהג בעניין מסוים ב ע צ ת שר ה מ ש פ ט י ם או ע ל דעתו, כי אז1)
יהיה השני אחראי בפני ה כ נ ס ת ל ע צ ה )או ה ס כ מ ה ( , שנתן ב ק ש ר ל ה ח ל ט ת הראשון או
ל פ ע ו ל ת ו .
( מ ח ו ב ת שר ה מ ש פ ט י ם ל ד ו ו ח ב כ נ ס ת על ה ח ל ט ת ו או פ ע ו ל ת ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ,2)
. כ א ש ר ידרש ל ע ש ו ת כן
( אם יטול ל ע צ מ ו שר ה מ ש פ ט י ם ס מ כ ו ת מ ס מ כ ו י ו ת העונשין ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ,3)
. יהיה הראשון אחראי אישית בפני ה כ נ ס ת ל מ ע ש ה ש ל נ ט י ל ת ה ס מ כ ו ת הזאת
אין אנו סבורים, כי ניתן ל ה ר ח י ב א ת אחריותו ה פ ר ל מ נ ט ר י ת האישית ש ל שר
דו״ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה446
ה מ ש פ ט י ם מ ע ב ר למקרים האמורים, מ ה ט ע ם , ש ע ל אמצעי הפיקוח, הנתונים בידי שר
ה מ ש פ ט י ם , אינו נמנה ה א מ צ ע י ל ת ת הוראות ליועץ ה מ ש פ ט י , ואף לא ה א מ צ ע י להעבירו
מתפקידו. אמנם רשאי שר ה מ ש פ ט י ם לבוא ל מ מ ש ל ה ב ה צ ע ת פיטורין אך ה ה כ ר ע ה
ה ס ו פ י ת בעניין זה נתונה, כאמור, בידי זו האחרונה. א מ ת , כי ה כ ו ח ליטול מ א ת היועץ
ה מ ש פ ט י ס מ כ ו ת מסמכויותיו הפליליות מהווה, אף הוא, אמצעי פיקוח חריף למדי, שכן
אם י ש ת מ ש שר ה מ ש פ ט י ם בכוח ה א מ ו ר מ ה ס י ב ה ב ל ב ד , כי ה ח ל ט ת היועץ ה מ ש פ ט י
אינה ת ו א מ ת א ת ה ש ק פ ת ו שלו, כי אז עשוי ה ל ה להסיק א ת ה מ ס ק נ ו ת ו ל ה ת פ ט ר
מתפקידו. אולם מ ב ח י נ ה חוקית, נטילת ה ס מ כ ו ת ל א ו שמיה פיטורין אלא מ ש מ ע ו ת
ה מ ע ש ה הזה היא רק ששר ה מ ש פ ט י ם ה פ ך להיות, ב א ש ר ל ה פ ע ל ת ה ס מ כ ו ת שהוא נ ט ל
לעצמו, ״היועץ המשפטי״. ל א זו ב ל ב ד א ל א הרשות, שבידי שר ה מ ש פ ט י ם , ליטול
ל ע צ מ ו כ ו ח עונשין ש ל היועץ ה מ ש פ ט י , מ ו ג ב ל ת , כפי שראינו, ל כ ו ח ו ת העונשין, אשר
הוענקו לו בחוקים הנתונים ב ס מ כ ו ת ו ש ל הראשון, ואילו לשרים האחרים ה ר ש ו ת ליטול
ל ע צ מ ם אותם כ ו ח ו ת עונשין, שהוענקו ליועץ ה מ ש פ ט י בחוקים הנתונים ב ס מ כ ו ת ם הם.
והנה, אין ל ה ע ל ו ת ע ל הדעת, כי על־ידי הקניית הרשות ה ז א ת בידי א ל ה האחרונים
התכוון ה מ ח ו ק ק לחייבם באחריות פרלמנטרית, לעניין ש ל ה פ ע ל ת ה ס מ כ ו י ו ת הנדונות
על־ידי היועץ ה מ ש פ ט י , מ ע ב ר לאחריותם ל מ ע ש ה ש ל נטילת אילו מהן ל ע צ מ ם . דין
זה ח ל גם לגבי שר ה מ ש פ ט י ם .
ה מ מ ש ל ה אחראי
ה ת ע ל מ נ ו מהעיקרון הקובע, כי ח ב ר
להוסיף, כי לא
עלינו
(, או מדברי1951 ה מ ע ב ר )תיקון( תשי״א־
ל ח ו ק0 )א1 1 מ ש ר ד ו )סעיף
ל פ ע ו ל ו ת
(: ״השר1556 עמ׳
)פ״ד ח׳41/54 בע״פ
העליון
ב י ת ־ ה מ ש פ ט
ש ל
פסק־הדין
הסר
הפקידותי
המנגנון
ש ל
המינהליות
ה פ ע ו ל ו ת
ל כ ל
ה כ נ ס ת
בפני
אחראי
פ ע ו ל ה
לגבי
ח ל
ה א מ ו ר
העיקרון
אם
הוא,
גדול
ס פ ק
אולם
ל מ ש מ ע ת ו ״ .
ואשר
ה ח ו ק
לו
שהעניק
הדיסקרציונית,
ה ס מ כ ו ת
בגדר
פקיד
על־ידי
ש נ ע ש ת ה
מצווה ל ה פ ע י ל ה לפי שיקולו העצמאי. גם אם אין מ ק ו ם ל ס פ ק כזה כ א ש ר
הוא
מ ו ס מ כ ת רגילה, הרי ברור
ב ה פ ע ל ת ה ס מ כ ו ת ה ז א ת על־ידי רשות
הוא
ה מ ד ו ב ר
ה ס מ כ ו ת
ב ע ל
א ת
להעביר
השר,
בידי
שיש
בכוח,
נעוצה
ה ז א ת
הסיבה
כי
וחזרנו
—
שהדגשנו
כפי
במועצתו(.
ל ד ב ר ־ ה מ ל ך15 )סימן
מ ת פ ק י ד ו
ה ז א ת
ה מ ש פ ט י .
ב א ש ר ליועץ
ה מ ש פ ט י ם
בידי שר
אינו נתון
כזה
כ ו ח
—
והדגשנו
אחרות, ה פ ע ו ל ו ת העצמאיות, אשר מ ב צ ע זה האחרון ב מ ש ר ד ה מ ש פ ט י ם ,
ב מ ל י ם
ה ס ר
הפקידותי
המנגנון
ש ל
המינהליות
כ ״ פ ע ו ל ו ת
ועיקר,
כ ל ל
לראותן,
אין
ב פ ע ו ל ו ת ש ל
ה מ ד ו ב ר הוא
כ כ ל ו ת הכל,
אחרי
ה מ ש פ ט י ם .
ש ל שר
ל מ ש מ ע ת ו ״
אשר
ב פ ע ו ל ו ת
—
ל מ מ ש ל ה ״
ה מ ש פ ט י
״היועץ
ש ל
ה ת פ ק י ד
א ת
ש מ מ ל א
מי
ב מ ו ב ן הטכני נושאות אופי ״מינהלי״ אך אשר, מ ב ח י נ ת ה ת ו צ א ו ת הרציניות
רק
מ ת ק ר ב ו ת
—
הציבור
מ ב ח י נ ת
וגם
ה פ ר ט
מ ב ח י נ ת
גם
—
מ ה ן
הנובעות
הנושאות אופי ״שיפוטי׳/
ל פ ע ו ל ו ת
. הננו מ ס כ מ י ם א ת המסקנות, שאליהן הגענו ב פ ר ק זה, כ ך :6
447 היועץ המשפטי לממשלה
א. ה ח ו ב ה ה מ ש פ ט י ת ש ל היועץ ה מ ש פ ט י — ואם תמצי לומר: ח ו ב ת האחריות ש ב ה
הוא נושא בפני ה ח ו ק ובפני ב ת י ־ ה מ ש פ ט — היא ל ה פ ע י ל א ת סמכויות העונשין,
למיניהן, ב ה ת א ם ל ה כ ר ת ו ש ל ו ו ב מ י ט ב הבנתו הוא.
ב. מ ב ח י נ ה מינהלית, נושא הוא באחריות למילוי תפקידו בפני ה מ מ ש ל ה ופירוש ה ד ב ר
הוא, כי הוא נתון ל פ י ק ו ח ה ־ ־ ובחיי יום־יום — ל פ י ק ו ח ש ל שר ה מ ש פ ט י ם .
ג. הפיקוח ה א מ ו ר הנהו ב ה כ ר ח פיקוח מ ו ג ב ל במובן זה, שאין ב כ ו ח ה מ מ ש ל ה ושר
ה מ ש פ ט י ם ל ה כ ת י ב ליועץ ה מ ש פ ט י כיצד עליו לנהוג במקרים הקונקרטים ש ב ה ם הוא
נדרש ל ה ח ל י ט ב ד ב ר השימוש בסמכותו.
ד. גם ה א ח ר י ו ת ה פ ר ל מ נ ט ר י ת ה מ ש ו ת פ ת ש ל ה מ מ ש ל ה , ב א ש ר למעשיו ו מ ח ד ל י ו ש ל
ה מ ש פ ט י ב ת ח ו ם העונשין, היא אחריות מ צ ו מ צ מ ת ; ודין זה ח ל גם ב א ש ר
היועץ
ל א ח ר י ו ת ה פ ר ל מ נ ט ר י ת האישית ש ל שר ה מ ש פ ט י ם בסוג זה ש ל עניינים.
ה. ה ש י ט ה ה ז א ת נ ק ב ע ה כדי להשיג הן א ת ה מ ט ר ה ש ל שחרור היועץ ה מ ש פ ט י , ש ע ה
שהוא נדרש ל ה ש ת מ ש ב ס מ כ ו ת ו , מ ה ש פ ע ו ת פוליטיות מפלגתיות, והן א ת ה מ ט ר ה ש ל
ה ע מ ד ת ה ח ל ט ו ת י ו ופעולותיו ת ח ת ש ב ט ה ב ק ו ר ת ש ל ה כ נ ס ת ב א ו ת ם המקרים הנדירים
ש ב ה ם יהיה מ ק ו ם ל ח ש ש , ש מ א ה ח ל ט ת ו או פ ע ו ל ת ו פגעה, בצורה רצינית, באינטרס
הציבור. בנוגע ל מ ט ר ה השניה, יש להזהיר כי גם ה ב ק ו ר ת ש ת י מ ת ח ב כ נ ס ת ע ל התנהגותו
ב מ ק ר ה מסויים חייבת להיות ב ק ו ר ת זהירה ו מ א ו פ ק ת ל ב ל ירד כ ב ו ד ה מ ש פ ט הפלילי
(:34 בעיני הבריות. ובלשון לורד מ ק ד ר מ ו ט )ספרו, עמ׳
"Perhaps the greatest danger lies in the possibility of creating an
appearance of political pressure and any action which would tend
to that or to making either of the Law Officers a centre of political
controversy can only be justified by the existence of some grave
and exceptional situation."
. ו ל א ח ר ו נ ה : אם יהיה מי שיאמר, כי גם הפיקוח שיש ביד ה כ נ ס ת ל ה ט י ל ע ל מעשיו7
ו מ ח ד ל י ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ב ת ח ו ם הנדון הנהו — נוכח אפיה ה מ ו ג ב ל ש ל האחריות
ה פ ר ל מ נ ט ר י ת ש ב ה נושאת ה מ מ ש ל ה לגביהם — פיקוח מוגבל, כי אז ה ת ש ו ב ה ל כ ך
היא: ה מ ח ו ק ק ל א ה ת ע ל ם מ ה ת ו צ א ה הזאת, א ל א שראה ב ה ״מחיר״ מ ו ע ט שיש ״לשלם״
ב ע ד מ ג מ ת ו ל ה פ ק י ד בידי רשות בלתי פוליטית ו ב ע ל ת סגולות מ ש פ ט י ו ת ח ש ו ב ו ת א ת
ה א ח ר י ו ת ל ש מ ו ר ע ל אינטרס הציבור ב ש ט ח הפלילי, מ ה גם ש א מ צ ע י הפיקוח, הנתונים
בידי ה מ מ ש ל ה ושר ה מ ש פ ט י ם , מכילים ב ק ר ב ם ערובה גדולה לאי־השימוש על־ידי
אותה רשות בסמכויותיה הנדונות בדרך שתהיה ל ר ע ת הציבור.
ח.
: ״אם דברי שר ה מ ש פ ט י ם והיועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה בישיבת ה מ מ ש ל ה3 . ה ש א ל ה מ ס
הנ״ל סותרים זה א ת זה — מ ה ו הנכון מ ב ח י נ ת ה ח ו ק הקיים ?
דו׳׳ח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה448
ה ש א ל ה היחידה, ש ב ה חולקים השנים ו ש ט ר ם ענינו עליה היא ה ש א ל ה , אם ה ע צ ה
ה מ ש פ ט י ת , שנתן היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה , בעניינים ש ה ם מחוץ ל ת ח ו ם העונשין,
מ ח י י ב ת אותה. ה ש ק פ ת היועץ ה מ ש פ ט י היא כי ״חוות דעתו מדריכה א ת ה מ מ ש ל ה כ ל
(,17.6.62 ל פ ר ו ט ו ק ו ל ישיבת ה מ מ ש ל ה מיום2 עוד ל א פ ס ק ב י ת ־ ה מ ש פ ט א ח ר ת ״ ) ד ף
(. ה ש ק פ ת ו , כפי7 ואילו שר ה מ ש פ ט י ם סבור, שאין ל ק ב ל א ת הגישה ה ז א ת )שם, דף
לתזכירו, היא ״היועץ ה מ ש פ ט י חייב לייעץ ל מ מ ש ל ה , ו ה מ מ ש ל ה39 שהיא נ ו ס ח ה בדף
רשאית, ל א ח ר מכן, ל ה ח ל י ט לנהוג ב מ ק ר ה ה מ ס ד י ם כפי שהיא ת מ צ א לנכון״.
יש לציין, כי ה מ ח ל ו ק ת הנ״ל אינה כ ה חריפה כפי שהיא נראית ב מ ב ט ראשון, שכן
ב ת ז כ י ר ו ) ש ם ( מ ס כ י ם שר ה מ ש פ ט י ם כי ״תיטיב ה מ מ ש ל ה ל ע ש ו ת אם ב ד ר ך ־ כ ל ל ת ק ב ל
א ת עצתו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י שלה״. אמנם ב ל כ ת ו לשיטתו, מוסיף הוא מיד ואומר:
״אך אין פירושו ש ל דבר כי בידיו זכות ל פ ס ו ק ולחייב א ת ה מ מ ש ל ה , ש ל א מרצונה
היא״.
ל ש א ל ה הנ״ל היא: אם כי אין כ ל הוראה מ פ ו ר ש ת ב ח ו ק בעניין
תשובתנו־אנו
הנדון, הרי מחייב הסדר ה ט ו ב במדינה, כי ב ד ר ך ־ כ ל ל ת ת י ח ם ה מ מ ש ל ה ל ח ו ו ת ה ד ע ת
ה מ ש פ ט י ת ש ל מי ש מ מ ל א א ת ה ת פ ק י ד ש ל ״היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ״ , ואשר יש לו
ה ה כ ש ר ה ש ל ש ו פ ט ב י ו ד ה מ ש פ ט העליון, כ א ל ח ו ו ת ־ ד ע ת ה מ ש ק פ ת א ת ה ח ו ק הקיים.
עם זאת, רשאית ה מ מ ש ל ה , תוך צ א ת ה מן ה ה נ ח ה האמורה, ל ה ח ל י ט כיצד עליה ל פ ע ו ל
ה מ ס ד י ם , ל פ י שיקול־דעתה שלה. נוכל להיעזר, ל ש ם ה ב ה ר ת ה ש ק פ ת נ ו זו,
ב מ ק ר ה
ב א ח ת ה ד ו ג מ א ו ת ה מ ו ב א ו ת בתזכיר ש ל שר ה מ ש פ ט י ם :
ה מ ש פ ט י יכול לייעץ ל מ מ ש ל ה , כי ל פ י פירושם ש ל ה ח ו ק
״היועץ
ו ה פ ס י ק ה יש ל מ מ ש ל ה סיכויים טובים ל ה צ ל י ח ב מ ש פ ט נגד פלוני.
ולכן עצתו היא ל ל כ ת ל מ ש פ ט ולא ל ה ת פ ש ר : ואילו ה מ מ ש ל ה רשאית
ל ה ח ל י ט , בניגוד לדעתו, ל ל כ ת ל פ ש ר ה ב מ ק ר ה הנדון״.
אנו מסכימים כי בדוגמא ה ז א ת רשאית ה מ מ ש ל ה לנהוג ש ל א לפי ע צ ת היועץ
ו ״ ל ל כ ת לפשרה״, אך ז א ת רק ל א ח ר ש ה ב י א ה בחשבון, כי חוות־דעתו
ה מ ש פ ט י
מ ש ק פ ת א ת ה מ צ ב ה מ ש פ ט י כ ל עוד ל א אמר ב י ת ־ ה מ ש פ ט א ת דברו.
ל א ל מ ו ת ר להביא גם בעניין זה א ת הדעה ה מ ק ו ב ל ת באנגליה לגבי מ ש מ ע ו ת ה ע צ ו ת
שנותנים ש ם היועץ ה מ ש פ ט י וסגנו לאדמיניסטרציה:
...,,the opinions of the Law Officers, though accorded no special
authority by the courts, are generally accepted by the Administra-
tion..." (MacDermott, p. 29)
: וכן ה ה ש ק פ ה האמריקאית
..., ,while these opinions (of the Attorney General of the United
States) have not the force of law, it has always been the proper
449 היועץ המשפטי לממשלה
practice to follow their guidance" (American Jurisprudence, vol.
5, p. 237).
ב א ש ר ליתר הרשויות, השייכות לזרוע ה מ ב צ ע ת במדינה, סבורים אנו, כי ל א יכול
ל ה י ו ת ס פ ק בדבר, כי מ ח ו ב ת ן ל ר א ו ת א ת ח ו ו ת ־ ד ע ת ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה
במדריכה ב ש א ל ו ת ח ו ק ו מ ש פ ט .
( שמעון אגרנט ־ ־ יו״ר הועדה-)
)־( צבי ב מ ז ו ן
)־( א ב ר ה ם לוין