הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2236685 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת עודד פורר אביגדור ליברמן יבגני סובה שרון ניר יוליה מלינובסקי חמד עמאר ______________________________________________ פ/6313/25 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – שלילת זכות הצבעה מאסירים) דברי הסבר במדינת ישראל, כמו בכל חברה דמוקרטית, קיים קשר הדוק בין זכויות וחובות. כך שלצד הזכויות, קיימות גם חובות כלפי החברה והמדינה. החובות הללו נובעות מההכרה בכך שהחברה היא ישות משותפת והפרט הוא חלק אינטגרלי ממנה. האיזון בין זכויות וחובות הוא עקרון יסוד בחברה דמוקרטית. מצד אחד, המדינה מחויבת להגן על זכויות הפרט, ומצד שני, הפרט מחויב לתרום לחברה ולהשתתף במאמץ הקולקטיבי לשיפור החיים של כולנו. הזכות לבחור בבחירות הכלליות היא אבן יסוד בדמוקרטיה המבטאת את העיקרון של שלטון העם. זכות זו מאפשרת לכל אזרח בוגר להשתתף באופן ישיר בקביעת גורל המדינה, לבחור את נציגיו ולהשפיע על המדיניות הממשלתית. זכות ההצבעה היא ביטוי לחופש הביטוי הפוליטי של האזרח ומאפשרת לו להשפיע על החלטות שנוגעות לחייו ולעתידו ולעתיד החברה כולה. כיום, אזרח שהורשע בעבירות חמורות ומרצה עונש מאסר בפועל, ממשיך לממש את זכותו לבחור לכנסת ולרשויות המקומיות. ואולם, קיים קשר הדוק בין מימוש זכויות אזרחיות מלאות לבין קיום חובות אזרחיות בסיסיות וכיבוד שלטון החוק. אדם הפועל באופן קיצוני נגד החברה, מפר את כלליה באופן חמור ומשלם את חובו לחברה בדרך של שלילת חירותו, צריך להיות מנוע גם מלממש את הזכות הדמוקרטית העליונה של בחירת נציגיו בזמן שהותו מאחורי סורג ובריח. שלילת זכות הבחירה משדרת מסר ברור וחד-משמעי – מעשה פלילי חמור, מעבר לעונש המאסר, גורר אובדן זמני של זכויות פוליטיות מלאות. זהו חלק בלתי נפרד מהמחיר שמשלם האסיר על פגיעתו בחברה ומחזק את חשיבות כיבוד החוק. הצעת חוק היסוד, מבקשת לעגן את עקרון שלילת זכות ההצבעה מאסירים בבחירות לכנסת, מתוך תפיסה כי מי שהורשע בביצוע מעשים פליליים חמורים המצדיקים שלילת חירות, מתכחש בכך לתפקידו כאזרח ומציב את עצמו מחוץ למסגרת החוק והחברה. שלילת זכות ההצבעה נתפסת כחלק אינטגרלי מתהליך הענישה ויש בה כדי לשדר מסר סמלי של הוקעה וגינוי מוסרי כלפי עבריינות, המקביל לשלילת החירות. יתר על כן, אין זה ראוי שאדם אשר הפר את החוק במודע יהיה שותף לבחירת חברי בית המחוקקים. מודל של שלילה גורפת של זכות ההצבעה מכלל האסירים קיים במספר דמוקרטיות באירופה, כגון אסטוניה ובולגריה, ובשש מדינות בארצות הברית. בנוסף, מדינות רבות אחרות מחילות מגבלות משמעותיות, כגון שלילת הזכות מאסירים שנגזר עליהם מאסר ממושך (באוסטרליה וניו זילנד, שלוש שנים ומעלה), או מורשעים בעבירות פשע חמורות (felony). על אף פסיקות המדגישות את חובת המידתיות, בתי הדין האירופיים הכירו בכך ששלילת הזכות עשויה לשרת מטרות ראויות כגון מניעת פשיעה, טיפוח אחריות אזרחית ושמירה על יציבות וטוהר המשטר הדמוקרטי. חוק היסוד המוצע, נועד לבטא את התפיסה הערכית המובנת מאליה, לפיה מי שחירותו נשללה על ידי המדינה בגלל פגיעה חמורה בביטחונה או באזרחיה, אינו יכול באותה העת להשתתף בעיצוב עתידה הפוליטי של המדינה. קבלת הצעת חוק היסוד, צפויה לחזק את אמון הציבור בצדק ובטוהר המידות, ולהעביר מסר ברור על ההפרדה הנדרשת בין מי ששומר חוק לבין מי שמפר אותו באופן חמור. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בכסלו התשפ"ו (24.11.2025) תיקון סעיף 5 1. בחוק-יסוד: הכנסת, בסעיף 5, אחרי "אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק" יבוא "ובלבד שאינו אסיר המרצה עונש מאסר בפועל, אלא אם הוא מרצה עונש מאסר, בשל ביצוע עבירה שעונשה אינו עולה על שנת מאסר אחת, בשל אי-תשלום קנסות או בשל ביזיון בית המשפט".