הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2236556 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת ששון ששי גואטה רם בן ברק אלון שוסטר מטי צרפתי הרכבי משה גפני ינון אזולאי ______________________________________________ פ/6309/25 הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון – קביעת מחירים וחישוב עלויות ייצור חלב), התשפ"ו–2025 דברי הסבר בסעיף 44 לחוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011 (להלן – החוק), נקבעה הוראת מעבר לפיה עד יום ז' בתשרי התש"ף (6 באוקטובר 2019), המחירים המזעריים שעל מחלבה לשלם ליצרן בעד חלב בקר במכסה (להלן – מחיר המטרה), ייקבעו בתקנות שיתקינו שר החקלאות וביטחון המזון ושר האוצר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולא לפי המנגנון הקבוע בסעיף 13 לחוק, לפיו המחירים ייקבעו בהתאם לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996. המועד האמור הוארך מספר פעמים – בתיקון מס' 3 לחוק משנת 2020, לאחר מכן בתיקון מס' 4 לחוק משנת 2021 ופעם נוספת בתיקון מס' 5 לחוק משנת 2023 – כאשר כיום המועד הקבוע בהוראת המעבר הוא י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025). הצעת החוק נועדה לשם הפחתת מחיר המטרה והורדת יוקר המחיה, שכן ענף החלב הוא ענף מרכזי וחשוב עבור כלכלת ישראל, החקלאות וההתיישבות. מוצרי חלב הם מרכיב בסיסי ומשמעותי בסל המזון של האוכלוסייה וחלק ניכר ממוצרי החלב הם בעלי סחירות נמוכה בשוק הבין-לאומי. לכן, קיימת חשיבות רבה לייצור מקומי, אשר מאפשר אספקה סדירה של מוצרי חלב ושמירה על ביטחון המזון בישראל. בנוסף, אזורי ייצור החלב בישראל מתרכזים בעיקר באזורי עדיפות לאומית, לרבות פריפריה ואזורים סמוכים לגבולות המדינה. באופן זה, ענף החלב משמעותי בתרומתו לפיתוח אזורי פריפריה, לפיזור האוכלוסייה בשטח המדינה ולביטחון המדינה. מאפייני הענף מחייבים תכנון לטווח ארוך שכן העיסוק בייצור חלב כרוך בהשקעות גדולות אשר לא ניתן להסב אותן לפעילויות אחרות, לכן יש להבטיח יציבות בהיקפי הייצור וברווחיות. בשנים האחרונות ענף החלב עמד בפני אתגרים שונים, כמו מגפת הקורונה ואירועים ביטחוניים אחרים, אשר בראשם המשך ייצור שוטף ואספקה של חלב ומוצריו במלחמת חרבות ברזל. בכל התקופות הללו הצליח הענף להתגבר על הקשיים ולייצר את היקפי החלב הנדרשים לאוכלוסייה. במקרים מסוימים, ענף החלב ופעילות הרפתות היו מי ששמרו על ההתיישבות והיוו עוגן שהשאיר את התושבים בקרבת האזור. ענף החלב מתוכנן הן בהיבט מכסות החלב והן בהיבט המחיר המובטח המבוסס על עלויות הייצור. המנגנון הנוכחי של חישוב מחיר המטרה קיים כבר עשרות שנים ולאורך השנים בוצעו בו ההתאמות הנדרשות. לפיכך, מוצע לקבוע כי תוקפה של הוראת המעבר, הקבועה בסעיף 44 לחוק, יוארך ב-25 שנים נוספות, עד ליום ט"ז בטבת התתי"א (31 בדצמבר 2050), על מנת להבטיח את הוודאות הנדרשת בענף זה. כתוצאה מכך, לאורך פרק זמן משמעותי של 25 שנים, מחיר המטרה ימשיך להיקבע בהתאם למנגנון הקיים היום, אשר קבוע בתקנות תכנון משק החלב (מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב), התשע"ב–2012, בשינויים המחויבים. בנוסף, מוצע להאריך עד יום ט"ז בטבת התתי"א (31 בדצמבר 2050) את ההסדר הקבוע כיום בסעיף 44(ב)(3)(ב), לפיו במהלך תקופת הוראת המעבר, שר האוצר ושר החקלאות וביטחון המזון, רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות השונות מנוהל ההתחשבנות שמפרסם משרד החקלאות וביטחון המזון, באופן שיאפשר חישוב עלויות של ייצור חלב לפי עלויות הייצור השנתיות, ברפתות בהן מיוצרות מכסות בהיקף של 800 אלף ליטר או יותר. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת ששון ששי גואטה וקבוצת חברי הכנסת (פ/5804/25). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בכסלו התשפ"ו (24.11.2025) תיקון סעיף 44 1. בחוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011 , בסעיף 44 – (1) בסעיף קטן (א), במקום "עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)" יבוא "עד יום ט"ז בטבת התתי"א (31 בדצמבר 2050)"; (2) בסעיף קטן (ב)(3)(ב), במקום "עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)" יבוא "עד יום ט"ז בטבת התתי"א (31 בדצמבר 2050)". תחילה 2. תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026).