הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2236333
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת אלי דלל
נאור שירי
ולדימיר בליאק
יוראי להב הרצנו
______________________________________________
פ/6304/25
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פטור מהיטל השבחה למוסד ללא כוונות רווח), התשפ"ו–2025
דברי הסבר
חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – החוק), הרחיב בתיקון מס' 53 (להלן – התיקון), את הפטור מהיטל השבחה למוסד ציבור שמצוין בסעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק, החל בעת מימוש זכויות. התיקון הוסיף אפשרות לקבלת פטור גם במקרה שבו התמורה בעד המקרקעין היא זאת שמיועדת למטרות האמורות בסעיף ולא המקרקעין עצמם.
הדבר אף בא לידי ביטוי בפסק דין של בית המשפט העליון (בר"ם 9231-20 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמלה נ' הכנסייה האוונגלית האפיסקופלית בירושלים (פורסם בנבו, 13.8.2023)), שקבע כי די בכך שתתקיים אחת מבין שתי חלופות לצורך תחולת הפטור מהיטל השבחה: האחת – שהמקרקעין עצמם משמשים או מיועדים לשמש לאחת המטרות המנויות בסעיף; השנייה – שהתמורה המתקבלת בעד המקרקעין, כאשר מדובר במימוש על ידי מכר, משמשת או מיועדת לשמש לאותן המטרות.
מדובר במצב מרחיק לכת משום שהוא מאפשר לכל מוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 19(ב)(4) האמור, שיש בבעלותו מקרקעין, לקדם לגביהם תוכניות משביחות הכוללות שטחים סחירים (לרבות פרויקטים למסחר, תעסוקה ומגורים וכדומה), על אף שלעיתים אין דבר וחצי דבר בינן לבין המטרות המנויות בסעיף אותן המקרקעין אמורים לשמש. החוק אף מאפשר למוסד ציבורי כאמור למכור את המקרקעין המושבחים, ללא תשלום היטלי השבחה, מתוך הבטחה ערטילאית, שלפיה ישתמש בכספי המכר לטובת מטרותיו הציבוריות. אפשרות רחבה זו, המאפשרת קבלת פטור מתשלום היטל השבחה גם ביחס לתוכניות משביחות לטובת שימושים סחירים ולא רק לטובת שימושים ציבוריים, מייצרת פגיעה קשה בקופה הציבורית וברשות המקומית. ראשית, הפטור מהיטל ההשבחה מייצר תמריץ "הפוך" למוסדות הציבוריים לצמצם תכנון קרקעות שבבעלותם לצרכי ציבור. שנית וחשוב מכך, היטל ההשבחה המשתלם בדרך כלל מהשבחת מקרקעין לצרכים סחירים נמנע מהרשות והיא נאלצת להתמודד עם חוסר בהכנסות למימון צרכי ציבור, בין היתר של המגרשים הסחירים של המוסדות עצמם. שלישית, אין כל דרך אפקטיבית לוודא שכספי המכר מהקרקעות לשימושים סחירים ינותבו למטרות ציבוריות בלבד.
יצוין, כי הנזקים המתוארים אינם תיאורטיים ולאחרונה נאספו מספר מקרים שבהם נוצל הפטור על ידי מוסדות שונים בצורה גורפת.
לאור האמור, מוצע לתקן את סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק על ידי חזרה לנוסח טרם התיקון ולדרוש כי לצורך קבלת הפטור, גם במימוש בדרך של מכר, יידרש כי לא רק התמורה תשמש לצרכי המטרות בסעיף אלא גם המקרקעין עצמם יהיו מיועדים לצרכים אלה. בדרך זו, תשמר מטרתו המקורית של הסעיף האמור להקל על קיומן ומימושן של תוכניות לצרכי ציבור.
כחריג לכלל האמור, מוצע כי בכל הנוגע למוסדות למטרות דת, סעד וצדקה יישמר הנוסח הקיים המאפשר מימוש גם בדרך של מכר ללא תשלום היטל.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בכסלו התשפ"ו (24.11.2025)
תיקון התוספת השלישית 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתוספת השלישית, בסעיף 19(ב)(4), במקום הסיפה החל במילים "אם אותם המקרקעין" יבוא "אם אותם מקרקעין משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות; ולעניין מקרקעין של מוסד לדת, לצדקה או לסעד – גם אם התמורה בעדם מיועדת למטרות אלה".