חומר רקע
1
25.11.2025
לכבוד
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי - הכנסת
,שלום רב
:הנדון הצעת חוק העונשין (תיקון–
)עונש מוות למחבלים
לקראת המשך הדיונים בוועדה לביטחון לאומי בר
א שותך בעניין הצעת החוק מטעם ח"כ סון הר
( מלך הצעת חוק העונשין (תיקון–
)עונש מוות למחבלים)
1,
נבקש להביא בפני הוועדה את עמדת
החתומים מטה, אנשי ביטחון ומשפט ., בעניין הצעת החוק שבנדון
בתמצית נבקש לומר כי מדובר בהצעת חוק שאם תתקבל-
לא רק שלא
ת שפר את ההרתעה
שהיא מבקשת לקדם אלא היא תפגע פגיעה קשה בביטחון מדינת ישראל ואזרחיה ועל ולה
לסכן
יהודים וישראלים ברחבי העולם
. לכן התכלית שבבסיסה, לא רק שלא תושג,
אלא היא
.תיפגע פגיעה חמורה
בנוסף, זוהי הצעה שאם תתקבל ,תחליש את מדינת ישראל ואת הלכידות החברתית ב
ה
ותביא להעמקת השסע והקיטוב המצויים גם כך בשפל עמוק. קבלת ה תפגע עוד יותר
ב מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל כחלק ממשפחת העמים הדמוקרטיים ולהחלשה זו
.משמעות מדינית וביטחונית כאחד
כמו כן, הטלת עונש מוות תהווה סטייה חמורה מהנורמות שהיו מקובלות בישראל מימים
.ימימה והמקובלות ברובם המכריע של המשטרים הדמוקרטיים בעולם כולו קבלת ההצעה
תביא
לכתם משפטי של חקיקה שבבסיסה אפליה בין מי שעברו עבירות דומות רק בשל מוצאם
האתני, עניין
המנוגד
.לכל שיטת משפט מתוקנת
,לבסוף ההצעה לבטל את שיקול הדעת המשפטי סותרת מושכלות יסוד משפטיים ושילובה
בהצעה שנועדה ליטול חיים היא בלתי סבירה מכל היבט
של תפקיד המערכת ה .משפטית
הנימוקים כולם, כל אחד בנפרד וכולם ביחד, מביאים למסקנה שקבלת הצעת החוק מנוגדת
חזיתית לאינטרס הביטחוני של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית, היא פגומה משפטית
באופן שהופך אותה ללא חוקתית ובסופו של יום לא תועיל אלא תביא לנזק חמור שיחליש את
ישראל פנימית .וחיצונית
1
https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_ls1_9611186.pdf
2
להלן נפרט בתמצית את הנימוקים שלעיל:
א.
הצעת החוק, אם תתקבל, לא רק שלא תשפר את ההרתעה שהיא מבקשת
לקדם אלא היא תפגע פגיעה קשה בביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. לכן
התכלית העומדת בבסיסה, לא רק שלא תושג, אלא היא תיפגע פגיעה
חמורה בביטחון המדינה
1
.
הצעות להטלת עונש מוות על מחבלים חוזרות ועולות מדי כמה שנים והעמדה העקבית
של גורמי הביטחון, בראשם שירות הביטחון הכללי, הייתה שקבלת ההצעה לא רק שלא
.תרתיע מחבלים מלבצע את זממם אלא תביא לתוצאות שיפגעו ישירות בביטחון המדינה
2
.
בשנת2018
נדונה הצעת חוק דומה בוו עדת החוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ ניסן
סלומינסקי (הכנסת העשרים). עמדת שירות הביטחון הכללי שהוצגה באותו דיון התנגדה
:להצעת החוק וטעמיה היו אלה
...."
הנימוק הראשון נוגע להרתעה. אנחנו עוסקים במאגר אוכלוסייה של מחבלים, של
,מפגעים, שחלקו פועל מתוך מניעים אסלאמיים חלק אחר פועל מתוך מניעים פסיכולוגיים-
נפשיים. הרבה פעמים הדברים מעורבים זה בזה, כאשר הנחת העבודה שלהם חד
,משמעית היא שהם לא יחזרו חיים מן הפיגוע. גם אם הם מכינים לעצמם נתיב מילוט
,הנחת העבודה המובילה שלהם היא, קודם כול, שהם לא יחזרו חיים מן הפיגוע. ולכן
אי ן
כאן אלמנט של הרתעה . מדובר באנשים שיודעים שהם ימותו במהלך הפעולה, פעמים
רבות גם רוצים למות. הדברים האלה מבוססים גם על חקירות שאנחנו ביצענו גם על
.צוואות שהשאירו אחריהם מחבלים וכולי ."...
..."
סוגיה השנייה קשורה לרמת העידוד והמוטיבציה שמימוש עונש מוות יחולל בתוך
האוכלוסייה שמועדת לפיגועים. וגם כאן אנחנו רואים בעייתיות רבה. אנחנו סבורים שזה
יעודד פיגועי חטיפה ופיקוח
)(צ.ל. מיקוח , פיגועי נקם. אנחנו מדברים על ערך שהוא ערך
מאוד משמעותי בחברה הפלסטינית, שבה אנחנו עוסקים. אנחנו מדברים על תסיסה
והפרות סדר שהדב רים האלה עלולים לעורר בשטח. וכמובן, גם כל הסוגיה שאנחנו
.קוראים לה "האדרת השהיד". כלומר, באמת בנייה של גיבורים והאדרת דרך הטרור."
2
3
.
כלומר, שירות הביטחון הכללי שביסס עמדתו על החומרים שהצטברו ברשותו קבע
באותו
,דיון, כפי עמדתו מימים ימימה
כי אלמנט ההרתעה לא
מ תקיים בהחלת עונש מוות מול
ארגוני טרור . ואולם, לא רק שהתכלית המרכזית של ההצעה לא תושג, אלא, כפי שציין
2
'פרוטוקול מס708
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט ,
14
בנובמבר2018
', עמ70
3
נציג השב"כ באותו דיון, קבלת ההצעה תביא לעידוד והגברת הטרור, למוטיבציה לפיגועי
חטיפה ונקם, יצירת "גיבורים" וכל אלה יביאו לפגיעה בביטחון המדינה ואזרחיה .
4
.
לא
ותו דיון בוועדת החוקה הגיע גם מי שהיה סגן ראש השב"כ, יצחק אילן ז"ל. אילן ,
שבמהלך שירותו ארוך השנים חקר מאות אם לא אלפי מחבלים מסוכנים, פיקד על אזור
השומרון בשיא ימי האינתיפאדה השנייה לרבות מבצעי סיכול טרור, לכידת מבוקשים עם
דם על ידיהם וייזום של סיכולים ממ,וקדים רבים וה כיר מקרוב מאד את ארגוני הטרור
.הפלסטינים ואת הגורמים המניעים אותם
:בנמקו את התנגדותו להצעה להטלת עונש מוות התייחס אילן ז"ל לעניינים הבאים
...."
התקופה, שבין גזר הדין לבין ביצוע עונש המוות, עלולה להיות מנוצלת על ידי ארגוני
המחבלים לצורך ביצוע פיגועי מיק
וח, כדי למנוע את גזר דין המוות ..."
..."
דבר שני, זה יביא לפיגועי נקמה קשים מאוד–
ביצוע גזר דין המוות–
על ידי ארגון
המחבלים, שאליו הנידון למוות השתייך, או ארגון שפרס את חסותו עליו, או קרובי
.משפחה, או חברים שלו"..
..."
.לאחר מכן, וזה הכי חשוב, קושי בביצוע מעצרים של מחבלים שצפוי להם גזר דין מוות
רבותיי, לא תמיד מחבלים נתפסים במקום, לא תמיד אנחנו יודעים מי הם המבצעים. תארו
לעצמכם שאדם שיודע שאם הוא.ייתפס, ימות, איך הוא יתנהג במעצר"..
..."
דבר שלישי, המשך ביצוע פיגועים. תדעו לכם, אדם שצפוי לעונש מוות, אין לו שום
.סיבה לא להמשיך לעשות פיגועים. בין כה וכה, אם הוא ייתפס, אז צפוי לו גזר דין מוות
.אז למה לא לקחת איתו יהודים לעולם הבא"..
..."
העצמת חומרת הפיגועים, מחבל שיודע שהוא צפוי לגזר דין מוות עלול להעצים את
.חומרת הפיגוע תוך כדי ביצוע, למשל, בעת פיגוע מיקוח עם בני ערובה"..
..."
הפיכת הנידונים למוות לגיבורים. רבותיי, אתם לא מבינים, שהם יהפכו לגיבורים
שיהיו מושא לחיקוי. תרבות האסלאם מעריצה ומוקירה "שה."ידים"
3
5
.
דבריו של יצחק אילן משקפים נכוחה את ההבנה לפיה לא רק שאין כל תכלית ביטחונית
או הרתעתית להצעה . אימוץ ההצעה יוביל לפגיעה בביטחון המדינה, חייליה ואזרחיה
משום שהיא תוביל לפיגועי נקם ומיקוח ותביא לתחושה של "אין טעם להיכנע" אצל
מחבלים מה שיביא לפיגועים .חמורים יותר ולהתנגדות חריפה יותר לניסיון מעצר
3
'פרוטוקול מס708
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט ,
14
בנובמבר18
20
', עמ70
-
66
4
6
.
על פי ניסיונם של אנשי הביטחון החתומים מטה, המבוסס על שירות ארוך שנים
במערכת הביטחון, אנו סבורים כי הנימוקים שהוצגו באו
ת ו דיון על ידי נציג שב"כ ועל
ידי סגן ראש השב"כ לשע
ב ר יצחק אילן מבטאים בבהירות גם את
עמדתנו ו שומטים
.את הקרקע מתחת לנימוק ה"ביטחוני" כביכול העומד בבסיס ההצעה
.אין בהצעת החוק תרומה לביטחון אלא יש בה פגיעה בביטחון המדינה ואזרחיה
7
.
כפי שפורסם, עמדתו העדכנית של ראש השב"כ הנכנס דוד זיני שינתה את עמדת השב"כ
" מקצה לקצה ולפיה עמדתו של השב"כ היא...
לתמוך עקרונית בקידום החקיקה ", בסייג
אחד לפיו יש להותיר שיקול דעת לבית המשפט לגזור עונש מוות .
לא מצאנו שלשינוי
העמדה צורף טעם או נימוק כלשהו המבוסס על עובדות המצדיק את השינוי ובהיעדר
טעם כזה אין לתת, להבנתנו, משקל ממשי .לשינוי העמדה
8
.
מני
סיונן של מדינות אחרות ומנ
י סיונו של עם ישראל עצמו ניתן ללמוד כי עונש מוות לא רק
שלא הרתיע אלא הביא למוטיבציה יתרה, להאדרת המוצאים להורג ולתוצאה הפוכה מזו
.אותה רצו להשיג
9
.
בהיעדר תכלית ביטחונית לחקיקה ו
בשל ה
נזק הביטחוני שקבלת
ה
תסב לביטחון
המדינה, אין כל הגיון בהמשך קידומה של הצעת החוק בנושא זה .
ב.
קבלתה של ההצעה להטלת עונש מוות תפגע עוד יותר במעמדה
הבינלאומי של מדינת ישראל כחלק ממשפחת העמים הדמוקרטיים
ולהחלשה זו משמעות מדינית וביטחונית כאחד
10
.
.ברוב רובן של המדינות הדמוקרטיות בוטל עונש המוות או שהוא לא מיושם בפועל
במספר
מדינות בארצות הברית, ביפן ובסינגפור קיים עונש מוות .
עונש מוות מבוצע בעיקר
במדינות .שאינן דמוקרטיות, כמו סין, איראן סעודיה וקוריאה הצפונית במדינות האיחוד
האירופי עונש המוות בוטל כליל וכל מדינה שמבקשת להצטרף לאיחוד לא יכולה לעשות
כן אם קיים עונש מוות בספר הח
וקים של.ה
11
.
קבלת הצעת החוק משמעותה הצטרפותה של ישראל לגוש המדינות, שעיקרו לא
דמוקרטי, המפעיל עונש מוות,
וזאת בניגוד למגמה העולמית בעשרות השנים
האחרו
ת נו
שהביאה לצמצום דרסטי במספר המדינות המפעילות עונש מוות. מבחינת
האיחוד האירופי מדינות כאלה מוקצות, פסולות לה צטרפות לגוש וסותרות חזיתית את
הערכים המאחדים אותו. כשותפת הסחר המרכזית של ישראל, עונש מוות יבי
א
להעמקת
,הבידוד הבינלאומי של ישראל, בידוד שהוא חריף והולך ומחריף גם כך יחזק את תדמיתה
כמדינה הסוטה מעקרונות בינלאומיים המקובלים על המתקדמות שבדמוקרטיות ,
לניכור ג ובר מישראל והנורמות שהיא מאמצת ועלול לפגוע פגיעה נוספת בקשרים
.הכלכליים והביטחוניים של ישראל עם יבשת זו
5
האיחוד האירופי, כמו גם מערכת המשפט הבינלאומית, נכונה להשלים, בדוחק, עם
,מדיניות שמותירה על כנה עונש מוות. לא כך באשר למדיניות שמחילות הסדר כזה כעת
לאחר
.שהתגבשה הסכמה לאומית רחבה השוללת באופן קטיגורי שימוש באמצעי זה
מדינה שבוחרת לקבוע כעת עונש מוות, מצהירה בכך על עצמה כי אינה רואה עצמה
מחויבות לעקרונות היסוד של דמוקרטיה ליברלית, ולכך צפויות להיות השלכות קשות על
.מעמדה הבינלאומי של ישראל
במצבה הבינלאומי ה בעייתי של ישראל, פגיעה נוספת במעמדה עלולה להיות אחת יותר
.מדי
12
.
,יתר על כן שוני מכריע
מצוי
בכך שגם המדינות המעטות יחסית שעדיין משתמשות
בעונש מוות מפעילות אותו כנגד אזרחיהן-
שלהן, כחלק ממערכת חוקים החלה על כל
מי שנתון למשפט
ן הפנימי .
,מציעי החקיקה אינם מבקשים בפועל, להפעיל עונש מוות
על אזרחי
ם ישראלים
אלא בעיקר
על הפלסטינים ביהודה ושומרון
, עניין ה
מח זק ומעצים
הרבה יותר את הבעייתיות הרבה הקיימת ממילא בהצעת החוק. לכן, צפוי שהצעת החוק
תוביל לפגיעה אנושה .במעמדה של ישראל גם מטעם זה
ג.
הטלת עונש מוות תהווה סטייה חמורה מהנורמות שהיו מקובלות
בישראל מימים ימימה והמקובלות ברובם המכריע של המשטרים
הדמוקרטיים בעולם כולו
13
.
במהלך77
שנותיה של ישראל לא בוצע עונש מוות אלא במשפט השדה של מאיר
טוביאנסקי בעצם ימי מלחמת השחרור
וכן בעניינו של אדולף אייכמן. הטעמים להימנעות
מהטלת
עונש מוות נטועים בעיקרם בנימוקים מוסריים-
ערכיים ובהכרה בכך שמערכת
משפטית היא מערכת אנושית החשופה לטעויות,
ובהטלת עונש מוות אין דרך לתקן טעויות
.משפטיות שעלולות להתרחש ומתרחשות בפועל בכל שיטת משפט
14
. הנימוק המוסרי, לפיו עונש מוות הוא עונש ששייך לתקופות ברברי ות ולא לעידן מודרני של
.מדינת חוק הוא נחלת רוב המדינות הדמוקרטיות מדינה המציבה גרדומים בכיכרותיה
מדגימה אלימות קיצונית, מצלקת את הנשמה הקולקטיבית, מאבדת את יתרונה
המוסרי ומשנה את אופייה שלה .
15
. במדינה מודרנית
, ש
בה כלי הכליאה והרחקת אדם מהחברה הוא כל
י הענישה המרכזי
,בעבירות פליליות
על אחת כמה וכמה שעמדה מוסרית כזו, שהיא נחלת מרבית האומות
כיום, חיוני שתהווה נר למערכת הנורמות של
ישראל
. כך נהג ב מדינת ,ישראל מאז ומעולם
למרות מלחמות ואירועי טרור קשים, ועמדה מוסרית–
ערכית זו
.חיוני שתמשיך ותתקיים
.היא חלק מחוסנה הפנימי של ישראל
6
ד.
קבלת ההצעה תביא לכתם משפטי של חקיקה שבבסיסה אפליה בין מי
שעברו עבירות דומות רק בשל מוצאם האתני, עניין שזר לכל שיטת משפט
מתוקנת
16
.
מעבר להיבטים הביטחוניים, הבינלאומיים והמוסריים, ההצעה עצמה מלאה ,פגמים כרימון
שכל אחד מהם חמור דיו כדי לבטלה כליל. בראשן, בכך שההצעה מבקשת להחיל עצמה
לא על-פי חומרת מעשה הטרור אלא, לגבי אזור יהודה והשומרון,
,אך ורק על פלסטינים
,ומוציאה מתחולתה טרור יהודי, חמור ככל שיהיה זאת כיוון שישראלים לא נשפטים בבתי
המשפט הצבאיים ב
יהודה ושומרון. כמו כן ה קביעה לפיה עונש מוות יחול בישראל רק לגבי
" מי שפעל
מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו ."
חלה כמובן
.אך ורק על פלסטינים ומוציאה מתחולתה טרור יהודי, חמור ככל שיהיה
17
. עצם ההבחנה האתנית פוגעת באופן עמוק בחוקיות ההצעה והו
פכת אותה ללא חוקתית ,
באשר
שיטת משפט ראויה לשמה קובעת את ה עונש על עבירות על פי חומרתן ולא על
פי מוצאם של המבצעים .
כידוע, מעשי טרור קשים ביותר בוצעו על ידי ישראלים ממניעים
לאומניים, ולמרבה הצער יש לכך דוגמאות רבות, החל מרצח ראש הממשלה יצחק רבין
ז"ל, דרך הטבח
.במערכת המכפלה וכלה ברצח בדומא, אם למנות רק מקצת המקרים
הסברה שמדינת ישראל מופקדת אך ורק על שלומם של אזרחים ישראלים, ואינה רואה
,עצמה מחויבת לפעול להגנתם גם של מי שמצויים תחת שליטתה, בשטחי יהודה ושומרון
.היא שגויה מן היסוד, משפטית ומוסרית גם יחד
18
.
משעה
שמציעי ההצעה אינם מבקשים להחילה על פי קריטריון של חומרת המעשה,
אלא
לייחדה לפלסטינים בלבד, יש לפסול אותה כליל .
חקיקת הוראה כזו תזהם את שיטת
המשפט שלנו כולה
, תביא לכך שהיא תוכרז כבלתי חוקתית ולכן בטלה .
19
.
:זאת ועוד
ה הצעה קובעת הוראה למפקד הצבאי ביהודה ושמרון להחילה על בתי המשפט
הצבאיים, ברוב רגיל ולא בהחלטה פה אחד ובלא אפשרות הקלה בעונש. גם הצעה זו
מנוגדת לכללי המשפט הבינלאומי המייחדים את סמכותו של המפקד הצבאי
לקבוע
את הכללים המשפטיים באזור הנתון לתפיסה לוחמתית, מחילים את חוקי המעצמה
הכובשת על התושבים הנתונים תחת שליטתה ומפרים ברגל גסה את חובותיו של מפקד
פיקוד המרכז בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי. גם הוראה זו מגלה את אופ
י יה הפסול
.של ההצעה וגם מטעם זה היא פסולה בתכלית
20
.
במישור העקרוני, חקיקה של הכנסת המכוונת לתיקון תחיקת הביטחון בשטחים כדי להקל
על הטלת עונש מוות ע ל פלסטינים תושבי יהודה והשומרון בשל מעשים שביצעו באזור
יהודה ושומרון, מנוגדת לערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי ולערכיה של מדינת ישראל
:כמשמעותם בחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו. חקיקה זו מבקשת "לחסן" את תחיקת
הביטחון מפני מגבלות המשפט הבינלאומי, וזאת תוך פגיעה בעקר ונות היסוד שלו. זו
.פגיעה חוקתית שאין לקבלה
7
ה.
ההצעה לבטל את שיקול הדעת המשפטי סותרת מושכלות יסוד משפטיים
ושילובה בהצעה שנועדה ליטול חיים היא בלתי סבירה מכל היבט של
תפק
י
ד המערכת המשפטית
21
.
ההצעה מבטלת את שיקול הדעת השיפוטי ומצווה על השופט שדן בעניין לקבוע עונש
,מוות
ועונש זה בלבד . במילים אחרות, ההצעה מבטלת את שיקול הדעת השיפוטי
.ומביאה להחלה אוטומטית של עונש מוות בכל מקרה של הרשעה בעבירות כאמור
22
. ביטול שיקול הדעת של בית המשפט הוא עניין קיצונ י בכל תחום, קל וחומר כאשר
מדובר בהצעה ליטול את חייו של אדם . זו חריגה רבתי מכל אמת מידה סבירה וגם
.מטעם זה יש לפסול את ההצעה
ו.
זוהי הצעה שאם תתקבל תחליש את מדינת ישראל ואת הלכידות
החברתית ב
ה
ותביא להעמקת השסע והקיטוב המצויים גם כך בשפל
עמוק
1
.
אחד המרכיבים החשובים בביטחונה של מדינה הוא הלכידות החברתית שבה. הצעת חוק
להטלת עונש מוות עלולה להביא למחלוקת חברתית חמורה בשאלות יסוד של ביטחון, של
מוסר ושל משפט ומחלוקת זו תפגע בעצמה בלכידות החברתית ולכן–
בביטחונה הלאומי
.של ישראל בהקשר לכך יש להדגיש כי בימים אלה אמנם אין ישראלים חיים המוחזקים
חטופים בידי גורמים
עוינים
, אך מציאות זו עלולה להשתנות ו או אז מדינת
ישראל
והחברה בישראל ית אלץ להתמודד
ע ם הצעת החוק, אם תחוקק, גם במציאות של חטופים
.ישראלים או יהודים
2
.
בשלוש
ה
שנים האחרונות, הלכידות החברתית בישראל ספגה
זעזועים חמורים שהביאו
להחלשתה ולחלשת דימויה בעיני אויביה. הוספת מחלוקות ומדנים בתוך החברה
הישראלית על אלו הקיימים תביא להחלשה נוספת של החברה בישראל ולערעור בסיס
.ההסכמה בחברה שגם כך סובלת מקיטוב הולך ומחריף גם מטעם זה ההצעה פוגעת
בביטחון הלאומי–
.במובנו הרחב ולא מוסיפה עליו
לסיכום
נבקשך לשקול עמדה זו ולהביאה
בפני חברי הכנסת הדנים בהצעה
,שכן לעמדתנו
האחריות
.הציבורית לטובת מדינת ישראל והחברה הישראלית עומדים בסתירה חזיתית להצעת החוק
8
קבלתה תביא לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, להחלשה נוספת של הלכי דות החברתית
בישראל, לערעור חמור נוסף במעמדה הבינלאומי של המדינה–
מה שיוביל לפגיעה מדינית
.וביטחונית
,כמו כן הצעת החוק עומדת בסתירה לנורמות וערכים שהנחו את המדינה והעומדים בבסיס
שיטתה המשפטית מאז היווסדה. היא פגומה מיסודה בשל כך שהיא מכוונת לטרוריסטים
ממו צא אתני אחד ומוציאה מתחולתה טרוריסטים ממוצא אתני אחר ופוגעת אנושות בשיקול
.הדעת של השופטים היושבים בדין עד כדי ביטולו המוחלט
לכן ההצעה לא רק שלא תביא שיפור בביטחון אלא היא פוגעת ישירות בביטחון המדינה
ופגמיה הרבים הופכים אותה ללא קבילה מבחינת הנורמות המשפטי.ות ולכן ללא חוקתית
כל הטעמים האלה כולם וכל אחד מהם די בהם כדי להביא לגניזת ההצעה ולהורדתה מסדר
.היום ואנו מבקשים מחברי הכנסת לשקול זאת בכובד ראש בעת הדיונים בהצעה
9
על החתום:
( יעקב
מנדי)
אור- הממונה לשעבר על ביקורת מעב״ט במשרד מבקר המדינה,
.אלוף במיל
עמי אילון
–
לשעבר.ראש השב"כ, אלוף מיל
אלי בכר- לשעבר היועץ המשפטי לשב"כ
מלכיאל בלס
–
לשעבר המשנה ליועץ משפטי לממשלה
אחז בן ארי–
לשעבר היועץ המשפטי למערכת הביטחון
איל בן ראובן–
.אלוף מיל
כרמי גילון
–
לשעבר ראש השב"כ
רות הורן ,לשעבר היועצת המשפטית של המוסד לביטוח לאומי
דינה זילבר - לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
אבי כאלו -
לשעבר יועמ"ש פיקוד הדרום ,
סא"ל מיל
פ רופ' ברק מדינה–
הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
אריה פלמן–
לשעבר ראש
אגף בשב"כ וממלא מקום ראש השירות
אהוד קינן–
,לשעבר היועץ המשפטי למשרד החוץ
חנה קלר-
לשעבר היועצת המשפטית
ל
משרד לבטפ
רון שמיר–
לשעבר ראש אגף בשב"כ
נמרוד שפר
–
.אלוף במיל