חומר רקע
P.O. Box 8921 Haifa 31090 Israel Tel: (972)-4-950-1610 Fax: (972)-4-950-3140
حـــيــفا
31090
،
ص.
ب
8921
هــاتــف
0 4 - 9 5 0 1 6 1 0
فاكس
0 4 - 9 5 0 3 1 4 0
ח י פ ה3 1 0 9 0
., ת . ד8 9 2 1
ט ל פ ו ן0 4 - 9 5 0 1 6 1 0
פ ק ס0 4 - 9 5 0 3 1 4 0
Email: [email protected] http://www.adalah.org
18.11.2024
,לכבוד
עו"ד גלי בהר-
מיארה
היועצת המשפטית לממשלה
:בדוא״ל
[email protected]
-
Lishka
לכבוד
עו"ד שגית אפיק
היועצת המשפטית לכנסת
:בדוא"ל
[email protected]
לכבוד
ח"כ
צביקה פוגל
"ר יו
הוועדה לביטחון לאומי
:בדוא"ל[email protected]
ובאמצעות טופס מקוון
,שלום רב
:הנדון
הצעת חוק העונשין (
'תיקון מס159
) (
עונש מוות למחבלים,)
התשפ"ו–
2025
;
'הצעת חוק העונשין (תיקון מס160) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו-
2025
לקראת הדיון הקבוע בפני
הוועדה לביטחון לאומי
ביום19.11.2025
,
הרינו לפנות אליכם בזאת
בבקשה לפעול למניעת קידום הצעת חוק העונשין(
'תיקון מס159
) (
עונש מוות למחבלים,) התשפ"ו –
2025
ו 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס160) (עונש מוות למחבלים), התשפ"ו-
2025
(להלן: הצעות
החוק או ההצעות ,)
בהיות
ן
בלתי חוקתי
ו,ת
והכל
כפי שיפורט להלן :
1.
הצע
ו
ת החוק אושר
ו
בקריאה ראשונה
ב מליאת הכנסת ביום10.11.2025
ן וה מבקש תו , באופן
,זהה להוסי
ף
לחוק העונשין עבירה חדשה שבצידה עונש מוות
חובה וכן להחיל
, באמצע ות
,חקיקה ישראלית
.נורמות משפטיות על הפלסטינים בגדה המערבית
2.
הצעות החוק
לוקות בשניים: (א) הן אינן חוקתיות ;
(ב) החלת התיקון המוצע בגדה המערבית
מנוגד הוא למשפט הבינלאומי :. ולהלן נפרט
א.
ההצעות אינן חוקתי ות
3.
הצע
ו
ת החוק פוגע
ו
ת בערך החיים .מושכלות יסוד הן כי ערך חייו של אדם הוא ערך עליון, ו כי
הזכות לחיים הינה הזכות הבסיסית ביותר והראשונה במעלה העומדת לאדם , ואף נחשבת לאם
כל הזכויו
ת .
זכות עליונה זו עוגנה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והגנה מיוחדת ניתנה לה
כאשר "קד
ו שת החיים" הוכרה כערך
שעוגן בסעיף עקרונות היסוד שבחוק .גם הפסיקה הדגישה
זה מכבר
כי ערך ק
דו שת חייו של
ה
אדם הוא ערך ש
אין עליו עוררין
וכי ""יש לשמרו מכל משמר
(
בע"א461/62
צים חברת השיט הישראלית בע"מ נ' שושנה מזיאר , פ"ד יז ,ש' ויתקון1319
;
2
בג"ץ606/93
קידום יזמות ומו"לו בע"מ נ' רשות השידור(, פ"ד מח2
)
1
,
25
(
1982
)).
זאת בנוסף
להיותו של עונ
ש
.המוות אכזרי ובלתי אנושי
4.
הצעות החוק פוגעות בעקרון
ה שוויון
בפני החוק . שכן, הן יוצרות דין לאזרחים יהודים ודין
ל אזרחים .פלסטינים לשון הצעות החוק שקובעות דין מוות ]למי ש"[גורם
בכוונה או באדישות
למותו של אזרח ישראל כשהמעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור
בסעיף144ו
][לחוק העונשין
ומתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי
בארצו "
)(ההדגשה לא במקור מבחינה באופן ברור בין מי ש
ע ובר עבירה מעין זו כלפי הציבור
היהודי לבין עבירות דומות כלפי הציבור ה
ערבי . דין נפרד זה על רקע לאום או מוצא ללא ספק
פוגע בעקרון השוויון ויוצר דין מיוחד
הנשען על
הבחנות לא רלוונטיות שבבסיסן השקפות
.גזעניות
5.
.הפגיעה בזכויות אינה לתכלית ראויה היא נועדה לתכלית גזענית
ו
נקמנית .
,כאמור הצע ות
החוק מכוונ
ו ת
באופן אקסקלוסיבי
,נגד פלסטינים הן אזרחי המדינה ו הן תושבי השטחים
הפלסטינים הכבושים משנת1967, כאשר המטרה המוצהרת , כפי שעולה מדברי ההסבר
להצעות הינה
.כביכול הרתעה בהקשר זה יצויין , כי ההצעות אינן משרתות כל תכלית הקשורה
לתורת הענישה .שכן,
.מחקרים רבים מעידים על כישלונו של עונש המוות בהשגת הרתעה1
6.
בנוסף , הצע
ו ת החוק מנוגד ו ת חזיתית להוראות המשפט הבינלאומי ולהתחייבויות ישראל על
.פיו דברים אלה מתיישבים עם הצהרותיה
של ישראל בזירה הבינלאומית לאורך השנים,
והצבעותיה בעצרת הכללית באופן עקבי
בעד
ביטול עונש המוות
(החלטות62/149
מיום18
בדצמבר2007
,
63/168
מיום18
בדצמבר2008
,
65/206
מיום21
בדצמבר2010
,
67/176
מיום
20
בדצמבר2012
,
69/186
מיום18
בדצמבר2014
,
71/187
מיום19
בדצמבר2016
,
73/175
מיום
17
בדצמבר2018
ו-
75/183
מיום16
בדצמבר2020
.)
7.
עונש
מוות מהווה הפרה
לאיסורים הבינלאומיים על יחס אכזרי, לא אנושי
, ו
משפיל וע ולה אף
לכדי עינויים
,(דו"ח נציבות זכויות האדם של האו"םA
/
HRC
/
36/27
, פסקה16
,
4
ביולי2017
;
ראו גםAl-Saadoon v. UK, ECtHR, application No. 61498/08, para. 115 (2010)
;
Öcalan v. Turkey, ECtHR
.)
8.
סעיף6
לICCPR
מעגן את ה
ז
כות לחיים ומטיל מגבלות על מדינות אשר טרם ביט לו את עונש
.המוות
לפי הפרשנות
,שניתנה לסעיף
מדינות שהן צד
לאמנה
אינן רשאיות ל הוסיף עבירות
מה טיל
ות
עונש מוות בגין מעשים
אשר לא ו הי כרוכ
ים ,עם אשרור האמנה או
בכל עת
לאחר
מכן , בעונש
מוות (
CCPR
/
C
/
GC
/
36
, סעיף
34
.)
לאור האמור , הטלת עונש מוות על עבירות
חדשות אסורה בבירור על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ו
פוליטיות.
לא בכדי אנו
עדים בשנים האחרונות
ל
מגמה
עולמית נרחבת המכוונת לאסור ולבטל כליל
את עונש המוות .
1 ראו, למשל“Capital Punishment” Encyclopedia Britannica, 1965 ed., vol
849 ,4 .W. J. ;T. Stellin
-
, 848
Bowers & J. L. Pierce “The illusion of Deterrence in Isaac Ehrlichws work on Capital Punishment” Yale
G. Rahav “The Deterrent Effect of the Death Penalty: A Cross- ;Law Journal, Vol. 85 p. 187 (1975)
.National Study” 6 Isr. Studies in Criminology (1983) 193
3
,בעשורים האחרונים
כ-
140
מדינות ביטלו את עונש המוות. 2
כך גם קבעה האמנה האמריקאית
.לזכויות אדם3
9.
ע
וד יצויין, כי כבר
בשנת2002
, האיחוד האירופי
אימץ איסור גורף ומוחלט על השימוש בעונש
מוות בכל הנסיבות .
4
כתוצאה מכך, כל המדינות החברות באיחוד האירופי ביטלו את עונש
המוות. בית המשפט האירופי לזכויות אדם אישר איסור זה בשנת2010
, וקבע כי הטלת עונש
מוות מהווה הפרה של הזכות לחיים, כמו גם של האיסור על יחס או עינויים אכזריים, לא
.אנושיים או משפילים5
גם בית המשפט החוקתי של דרום
אפריקה
קבע כי
,עונש המוות
כשלעצמו, מפר את האיסור על עינויים ועל יחס אכזרי, לא אנושי או משפיל ,
הוא מבטל כליל
,את הזכות לכבוד קיימים באכיפתו אלמנטים של שרירותיות והוא בלתי ניתן לתיקון.
6
10
.
למעלה מן הצורך נציין כי
הצעות החוק אינן עומדות במבחן המידתיות . כאמור, לא קיים קשר
רציונאלי בין עונש המוות לבין תכלית הרתעתית .
,יתירה מכך מדובר באמצעי החמור והדרסטי
ביותר של נטילת חיי אדם , כאשר עד כה קיימות חלופות בחוק העונשין
בדבר ענישה
ש המדינה
פועלת לפיהן
מ
זה עשורים .
11
.
.גם במבחן המידתיות השלישי אין הצעות החוק עומדות עונש מוות אינו משאיר מקום לתיקון
טעויות ועלול להביא להוצאה להורג של חפים מפשע ובאופן שרירותי.
תוצאה שלה השלכות
.הרסניות על מערכת המשפט הוא גם שם את המדינה במעמד
נ קמני -
במקום שתפעל
לפי
ענישה
הולמת ,מודר
נית ושעו
מד
ת בעקרונו
ת יסוד של זכויות אדם .
12
. ל
בסוף נציין, כי דעות בדבר אי חוקתיות עונש מוות הובעו בכתיבה המשפטית האקדמ
י ת. כך
,למשל
כתב השופט חיים כה)ן (דאז
כי
"בראש סולם ערכי "כבוד האדם" עומדת קדושת החיים
בלעדי חייו אין שום כבוד יכול להועיל לאדם. איסור פגיעה בחיי אדם ,כעקרון -
יסוד של המשפט
הציבורי, משמעותו הראשונה היא איסור הטלת עונש מוות" (חיים כהן "ערכיה של מדינה
"יהודית ודמוקרטית: עיונים בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו
הפרקליט/ספר יובל
)(תשנ"ד
9
,
25-26
).
13
. גם פרופ׳
אהרן
ברק סבר כי חוק המטיל עונש מוות אינו יכול
לצלוח את
מבחני
:פסקת ההגבלה
"
...
חקיקה בדבר עונש מוות עשויה להיכשל בכל אחת מהתחנות של פסקת ההגבלה.
קשה יהיה
לו במיוחד לעבור את הדרישה כי אין הפגיעה למעלה מן המידה הדרושה" (אהרון ברק
"הקונסטיטוציונליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי -
היסוד והשלכותיה על המשפט
")הפלילי (המהותי והדיוני
מחקרי משפט
יג5
,
19
(
1996
.))
2
:אמניסטי אינטרנשיונל
answered/
-
questions
-
your
-
penalty
-
death
-
penalty/the
-
do/death
-
we
-
https://www.amnesty.org/en/what
3
הפרוטוקול של האמנה האמריקאית לזכויות אדם לביטול עונש מוות משנת1990
ש אומץ על ידי העצרת הכללית של
מועצת מדינות אמריקה, קבע את ביטולו של עונש המוות, כאשר הוא מאפשר למדינות שהן צד לאמנה לשמור על עונש
.המוות רק בזמן מלחמה ורק אם הן מסתייגות מכך בעת אשרור הפרוטוקול או הצטרפותן אליו
4
ראו סעיף1
לProtocol No. 6 to the Convention for the Protection of Human Rights and Fundamental
Freedoms Concerning the Abolition of the Death Penalty, Starsbourg, 29. IV. 1983: “The death penalty
shall be abolished. No-one shall be condemned to such penalty or executed.
5
Bader and Others v.
, ECtHR, application No. 61498/08, para. 115 (2010). See also
Saadoon v. UK
-
Al
Sweden, 13284/04, European Court of Human Rights, 8 November 2005, available at:
.
https://www.refworld.org/cases,ECHR,437dd21dd.html
6
, 1995 SA no. CCT/3/94 (1995)
State v. Makwanyane
4
ב.
הצע
ו
ת החוק מנוגד
ו
ת לעקרונות יסוד במשפט הבינלאומי ההומניטרי
14
.
ההצעות" קובעות כי
שר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור להורות בצו
–
(1)
כי סמכותו של מותב של בית משפט צבאי באזור לגזור על נאשם עונש מוות לא תותנה
בכך שגזר הדין ניתן פה אחד, וניתן יהיה לגזור עונש כאמור ברוב רגיל של שופטי המותב;
(2)
כי לא ניתן יהיה להקל בעונשו של מי שנגזר עליו עונש מוות בגזר דין סופי בבית משפט צבאי
באזור. "
15
.
מעבר לפגיעה ב עקרון ה הליך
ה הוגן, שבין כה איננו קיים במערכת השיפוט הצבאית בגדה
,המערבית
ההצע ות מבקשות
להחיל
על שטחי הגדה המערבית את המשפט
הישראלי, כאשר
כבר נפסק על ידי בית המשפט העליון כי "כוחו של המפקד הצבאי בא לו מהמשפט הבין-
לאומי
הפומבי ,הנוגע לתפיסה לוחמתית. משמעותה המשפטית של תפיסה זו היא כפולה: ראשית
המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל אינם חלים באזורים אלה ... שנית, המשטר
המשפטי החל באזורים אלה נשלט על ידי המשפט הבין-
לאומי הפומבי העוסק בתפיסה
לוחמתית" (בג"ץ7957/04
מראעבה נ' ראש ממשלת ישראל(, פ"ד ס2
)
477
,
492
(
2005
,). נזכיר
כי במסגרת בג"ץ1308/17
עיריית סלואד נ' הכנסת (
9.06.2020
)
-
בו נפסל החוק להסדרת
ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-
2017
-
רוב שופטי ההרכב הביעו את עמדתם כי החוק
עומד בסתירה לעיקרון הריבונות הטריטוריאלית מאחר שהכנסת ק בעה הסדרים בחקיקה
ראשית שיחולו, בין היתר, על מקרקעין המצויים בגדה המערבית וכי קיים קושי בהחלה
האקסטרה-
טריטוריאלית של חוק מעין זה (ראו סעיף32
לפסק דינה של הנשיאה,, דאז
.)חיות
16
. הצע
ות
החוק מנוגד
ו
ת ל תקנה43
לתקנות האג
. תקנה זו
מהווה כלשונו של בג"ץ "מסגרת מעין
חוקתית של דיני התפיסה הלוחמתית" (בג"ץ2164/09
יש-
דין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה
המערבית
פיסקה8
(נבו26.12.2011
)) ולפיה, המפקד הצבאי הוא המוסמך לנהל את השטחים
הכבושים וחובתו המרכזית היא הבטחת צרכיה של האוכלוסייה המקומית הנמצאת תחת
כיבוש
. במסגרת זו
אסור לו לשקול שיקולי מדיניות הנוגעים לצרכיה של מדינתו. וכפי שנקבע
"אין המפקד הצבאי רשאי לשקול את האינטרסים הלאומיים, הכלכליים, הסוציאליים של
מדינתו שלו, עד כמה שאין בהם השלכה על
האינטרס הביטחוני שלו באזור או על האינטרס של
האוכלוסייה
( ".המקומית בג"ץ393/82
ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה
אלמסאוליה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון(, פ"ד לז4
)
785
,
795-794
(
1983
.)
17
.
מסקנה זו עולה מחוות
דעתו
המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק (
ICJ
)
מיום19.7.2024
,
בשאלת ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות ומהפרקטיקה של ישראל בשטח הפלסטיני
( הכבוש, כולל מזרח ירושליםLegal Consequences Arising from the Policies and
Practices of Israel in the Occupied Palestinian Territory, Including East Jerusalem
) .
בחוות דעתו התייחס בית הדין הבינלאומי לצדק להחלת מסגרת החוק הישראלי בשטחים
הכבושים וקבע, בין היתר, כי החלה מעין זו מנוגדת לתקנות43
לתקנות האג וסעיף64
לאמנת
ג'נבה הרביעית :
“… the Court considers that Israel has exercised its regulatory
authority as an occupying Power in a manner that is inconsistent
5
with the rule reflected in Article 43 of the Hague Regulations and
Article 64 of the Fourth Geneva Convention.”
(פסקה141
לחוות הדעת מיום19.7.2024
)
-
חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיום19.7.2024
:זמינה בקישור הבא
https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/186/186-20240719-adv-01-00-
en.pdf
לאור האמור לעיל , מתבקשת הוועדה לפעול
לגניזת
הצעות החוק
ואי קידומ
ן
.לכדי חקיקה
,בכבוד רב
ד"ר סוהאד בשארה, עו"ד