חומר רקע
נייר עמדה לוועדה לבטחון לאומי על דיון עונש מוות למחבלים25
-
11
-
19
לכבוד יו"ר הוועדה לבטחון לאומי
ח"כ צביקה פוגל
כנסת ישראל
ה נידון: עמד ת ארגון "קול רבני לזכויות אדם" בעניין הצעת חוק העונשי ן ( תיקון מספר
159
) (עונש מוות למחבלים) הת ש פ"ו-
2025
:רקע
ארגון "קול רבני לזכויות אדם "
משמיע קרוב לארבעים שנה
אמירה יהודי
ת עמוק
ה
בנושאי
.זכויות אדם תשומת לב מיוחדת מוקדשת בארגון
ל השפעה על תהליכי חקיקה על מנת
שיזקקו
ויחברו את ערכי הדמוקר
ט יה יחד עם ערכי היהדות כיאה למדינה שחרטה על דגלה
את היותה מדינה "יהודית ודמוקרטית ".
החוק שלפנינו נוגע בליבה -
בקודש הקודשים של ערכי ההומינזם היהודי המבוסס על כך
שאדם נברא בצלם
אלוהים.
היומרה לאפשר למערכת המשפט להכריע
ו להפסיק חיים של אדם היא הקרובה ביותר
ל
החל פת מקומו .של אלוהים השאלה
שלפנינו היא האם מדינת ישראל רוצה ,
יכולה וראויה
לקבל על עצמה את
האחריות הזו.
:הקדמה
לצד השאלות שעולות בדיונים על,עונש מוות למחבלים
:כמו
?האם עונש המוות עשוי להרתיע או לא
האם תפחת המוטיבציה של ארגוני המחבלים לחטוף
?חיילים ה אם יש משמעות ביטחונית גלובאלית לפוטנציאל של אסירים משוחררים טרם זמנם
,?לשוב ולבצע מעשי רצח?ומה עלול להתרחש בתהליך הארוך של משפט כזה
השאלה העקרונית
, שאלת היסוד היא, ה
אם בישראל, מדינת הלאום של העם היהודי,
עלינו
?לאפשר לבית המשפט להטיל עונש מוות על אדם באשר הוא
1
.
למדינה נת
ו
נה הזכות ליטול חיי-
אדם ולהפעיל כוחות גדולים כדי להגן על אזרחיה
.מפני אויב ומתנכל מחוץ ומבית
למערכת הביטחון
יש יכולת מוסרית ולכן גם חוקית
להפעיל אלימות, ואף ליטול חייהם של בני-
אדם הפועלים או מתכוונים לפגוע
.בריבונותה של ישראל ובשלום תושביה מערכת המשפט
,מתפקדת בזירה אחרת
.שונה לחלוטין בית המשפט בוחן את הראיות המובאות לפניו בתנאים סטריליים
ואף
מבצע את ה
המתה בצ ורה ""נקייה . לאפשר לשופט בשר ודם לגזור גזר דין סופי שאין
ממנו חזרה,
זוהי דילמה הקשורה למשמעותה של
קדושת החיים.
2
.
מבחינה זו אין זה משנה כלל מי עומד לפנינו, יהודי, שאינו יהודי ואפילו מחבל שדם
על ידיו. אחרי שהלה נתפש וחדל מלהוות סיכון מיידי וממשי השאלה כלפיו יוצאת
.מהשאלה הפרטית לשאלה הכללית על חיי אדם באשר הוא אדם
זוהי מהות קדושת
החיים –
.זו שאלה על היחס שלנו כחברה לחיי אדם כאדם
אף אם נקבל
כי כוונ ת מצדדי החוק הינה לטובת חיזוק הבטחון והזכות לחיים של
אזרחי ישראל,
יש לשים לב שבשם עקרון זה לא יפגע דווקא עיקרון זה עצמו (
העומד
מאח
ור
י הזכות לחיים)
–
זילות הקדושה העקרונית של חיי אדם ו
ה מוגבלות ליטול
.חיים אלו
ראו גם את
ה עמדה הברורה של הסנגוריה הציבורית בנייר העמדה שהוגש לוועדה
האומרת דברים קרובים לאלו:
"
פעולת ההוצאה להורג–
ובפרט כשהיא נעשית בחסות החוק והמשפט–
מעוררת
,שאלות יסוד הנוגעות לגבולות האלימות שמדינה רשאית להפעיל כלפי היחיד
ומשדרת מסר קשה שמהותו זילות הערך של חיי אדם. ויודגש: הדברים אינם אמורים
ביחס לאירועי לוחמה, אלא ביחס להקשר הנוכחי של הפיכת עונש מוות לאחת מדרכי
הענישה במשפט...
ה
יתר למדינה לבצע פעולו
ת
המתה משפטיות "סטריליות" נושא
עמו השפעות הרסניות על מערכת המשפט, ועל החברה בכללותה " .
3
.
פתיחת פתח המכרסם
ב עיקרון
קדושת הח
יים ,
אפילו יהיה קטן שבקטנים עלול
.להביא לפרץ הסכר המקודש ולזילות חיי אדם במקרים רחבים בהרבה
המ דרון החלקלק שיווצר יביא להחלת עונש מוות
בעוון ה
ע רש
ה בב
גידה ,
ברצח
פוליטי
ועוד–
שסכנת
ו לטוהר החיים בחברה הי
שראלית מי י .שורנו
4
.
)התלמוד (יומא כב
מתאר מקרה בו כהן
אחוז
תשוקה להגיע ראשון למזבח ולזכות
בעבודתו, ד
קר את חברו
שה
מ קדי,ו בסכין השחיטה
והרגו. מסקנת התלמוד שם
שמקרה זה אינו מעיד על עודף התמסרות ודבקות של קדושה אלא אדרבה על זרמי
עומק חברתיים שהציפו זילות פנימית.בחיי אדם האם יתכן ש
המניע של הצעת
החוק
אינו נובע
מ דאגה עמוקה לכבוד אזרחי המדינה אלא מזילות העיקרון המקודש של
החיים
ש נבראו
בצלם
?אלוהים
5
.
פגיעה בצלם אלוהים אינה רק אקט
ההמתה
אלא גם זילות גופו של אדם ופגיעה
שאינה מידתית ואנושית .כ
דוגמ,ה
עינויים הם פגיעה בצלם אנוש. באותה מידה
המתה סטרילית בבית מ
שפט ש הינה תוצאה של תהליכים( ארוכים מאוד מרגע
התביעה ועד ביצוע גזר הדין יכולים
לעבור שנים)
–
היא פגיעה ועינוי החורגים
ומהווים הם עצמם.פגיעה בצלם אלוהים
6
.
למרות הנסיון של מציעי החוק לראות בעונש המוות מוצא יחיד במקרה של המובאים
לדין, ברור לכולם שגם אם מערכת המ
שפט לא תאפשר מ אסר עולם ובוודאי לא
חנינה, הרי שאלו כמו גם חילופי שבויים
י כולים להתקיים על פי הרצון המדיני והצורך
של מדינת ישראל
או
על ידי
כוחות חיצוני ים
כתוצאה מהסכמים בין מדינתיים כאלו
ו
אחרים כפי שקורה בימים אלו ברצועת עז
ה.
הפועל היוצא הוא שלא רק עונש מוות עומד לפנינו אלא "מסחר" בעונש זה וה כנסתו
כ
חלק ממו"מ עתידי והגד "לת "מחיר הקלפים
.שנמצאים בידי ישראל
אין זילות חיי אדם גדולה מ סרסור בחיי אדם
והפיכתו למטבע פוליטי או מדיני.
אשר על כן
עמד
תינו העקרונית הינה להתנגד ל
עונש מוות בשפיטה ומכאן גם ל
הצעת החוק.
כעת נפרט את הטענות ונתייחס לעמדות והקולות שהו שמעו בעבר סביב סוגייה זו:
ה
הלכה והמשפט העברי :
" ,ככלל שופך דם האדם באדם דמו
ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם "
–
רק מי שבצלם
.אלוהים יכול לשפוך דם של השופך דם וההיתר לשפוך דם הוא רק כאשר מתקיים מנגנון של
."צלם אלוהים" כלומר מערכת משפטית שיש לה גושפנקא אלוהית
משום כך מלמד המקרא ש
אפ ילו קין הרוצח הראשון אינו מוצא להורג–
כי אינו עומד במבחן
דיני הראיות האנושי
, אין עדיין מספר מינימאלי של בני אדם לקיים בית משפט ו אין שני עדים
שראו את קין רוצח–
כך.שאין לנו את הבסיס הראייתי הנדרש על פי המקרא עצמו
העי קרון היהודי הוא כי
עונש מוות קיבל היתר מיוחד מאלוהים
, יוצר החיים , בתנאים
מאוד
מסויימים בו
כפוף למצב רוחני אנושי מסוי
ים .
עונש המוות הופקע בהלכה היהודית
סמוך
לחורבן בית שני מתוך החשש ל לקיחת אחריות זו והבנה שלאחר הפסקת הנבואה וירידת
הדורות -
לקיחת חיים
אינה יכולה להיות יותר סמכות אנ.ושית
.ההיתר שנותן אלוהים לקחת חיי אדם הינו רק במהלך משפטי שקול של בני אדם
המקרא
מאפשר במקרים רבים ה
מתה של אדם מתוך הכרה שהחיים כפו .פים לערכים מוחלטים
ההוגים מונים ש
וש ל
סיבות עיקריות להגיון :המקראי
.א
""ובערת הרע מקרבך–
טיהור
המחנה .
.ב ת הר
עה ומניעה של פעולות אלו .
.ג עיקרון חינוכי )(תיאורטי הבא ללמד על חשיבותם של הציווים והאזהרות שהוצמד להם
.עונש של מיתה
.אולם אין במקרא עידוד לקיום עונש זה
7
.
בתלמוד (
,בבלי )עבודה זרה ח מסופר שארבעים שנה לפני החורבן החליטה
.הסנהדרין לגלות מלשכת הגזית כדי לבטל למעשה דיני נפשות החלטה זו הייתה
חלק ממ
גמה ליצירת חברה מתוקנת יותר ה ית הי ו
משום הצהרה הפגנתית לבטא עד
.כמה חמורה שפיכות דמים אפילו של עבריינים רצחנים
8
.
כך מתארת המשנה (סנהדרין ד),ה
:את הגישה לדיני נפשות
"הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות.
דיני ממונות, אדם נותן ממון ומתכפר לו.
דיני נפשות, דמו ודם זרעיותיו תלויין בו
עד סוף העולם , שכן מצינו בקין שהרג את אחיו, שנאמר (בראשית ד, י) דמי אחיך
צועקים, אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך.לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך,
שכל
המאבד נפש אחת
, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מ
ל
א ו
כל המקיים נפש אחת ,
מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא. "
9
.
מ שנה זו
עומדת על מספר טע:נות יסוד כנגד עונש מוות
עיקרון קד
ושת וייחודם של החיים ,
הסכנה
ב הכרעה במשפט מוות שאין לו יכולת תיקון ובמקרים של טעות לא ניתן
להחזיר ל .אחור את גזר הדין
ההכרעה אינה רק לגופו של הנידון עצמו אלא לכל העתיד שנמ
נע ממנו עד סו
ף
כל
הדורות
–
יכולת זו אינה "
"אנושית אלא מסתמכת על רוח האל המרחפת בבית הדין .
10
. משנ ה אחרת
(מכות א ),י
מתעדת הסתייגות של
חכמים מהטלת עונש מוות:
סנהדרין ההורגת אחד בשבוע [=בשבע שנים] נקראת חובלנית; רבי אלעזר בן עזריה
אומר אחד לשבעים שנה. רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא
נהרג אדם מעולם; רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל.
רבי טרפון ורבי עקיבא מביעים עמדה עקרונית נגד הטלת עונש מוות ונגד עמדה
זה
יוצא רבן שמעון בן גמליאל שסבור שאף על פי שלא במהרה נרשיע נאשמים, בכל
זאת שלילת עונש מוות גורפת כזאת יש בה כדי לעודד שופכי דמים בישראל.
11
.
במדרש הלכה קדום (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי כא, יד )
נקבע שניתן להטיל
עונש מוות רק כאשר בית המקדש קיים:
"
"ומנין שאין ממיתין אלא בפני הבית? תלמוד לומר: "מֵ עִ ם מִ זְבְ חִ י תִ קָּ חֶ ּנּו לָּמּות
)(שמות כא, יד- הא אם יש מזבח אתה ממית ואם לאו אי אתה ממית" .
12
.
בעקבות כל אלו הרמב"ם פוסק כי לשם הטלת עונש מוות נדרש כינונו של בית הדין
הגדול בבית המקדש: "אין דנין דיני נפשות בארץ ישראל וכל שכן בזולתה אלא בזמן
]שבית דין הגדול בלשכת הגזית [שבמקדש.
בתנאי שתהא הסנהדרין בלשכת הגזית
כלומר במקדש .דווקא
13
.
מדברים אלו עולה
גם כי עונש מוות
הינו כפרה דתית ולא הסדרה חברתית, ולפיכך
העונש נוהג רק כאשר יש כהן ומזבח.
14
. ההלכה גם סרסה את היכולת להטיל עונש מוות בדרישתה ל עדים והתראה. כלומר
שני עדים שראו את ביצוע הפשע. הודאת המחבל עצמו אינה קבילה מבחינת
המשפט העברי. כמו כן צריך להתרות בו לפני הביצוע–
.מה שבוודאי לא מתרחש
כעת נתמודד עם מספר טענות שהועלו בעולם היהודי התומכים בעו
נש מוות למחבלי ם
ת ונ :מודד איתם
מספר חריגים ב
הלכה היהודית משמשים את המצדדים בעונש מוות למחבלים :
.א
סמכות הקהילה. ב
שו"ע
חו"מ סי' ב מופיע:
"
כל בית דין, אפילו אינם סמוכים בא"י, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות (ושהוא צורך
שעה) (טור), היו דנין בין מיתה בין ממון, בין כל דיני עונש, ואפילו אין בדבר עדות
גמורה...וכל מעשיהם יהיו לשם שמים; ודוקא גדול הדור, או טובי העיר שהמחום ב"ד עליה
ם"
,אכן ידועים מקרים שקהילות היו מעלימים מלשינים
)"("מוסרים
לרשויות.וכפי הנראה הומתו
ב .
:דין רודף
המחבלים עלולים לה
שתחרר ולהמשיך להוות סכנה לפגוע בחפים משפע ועל כן
ישנם קולות ה
קוראים לה ."חיל על המחבלים "דין רודף
ג.סמכות ה
מלך . כפי שמצאנו בתנ"ך, מלך הורג את כל מי שפוגע בכבוד המלך אפילו אם אינו
עומד בכללי משפט רגילים .
)הר"ן בדרשותיו (דרוש יא
עומד על כך שבהלכה יש כפילות בין שתי מערכות משפטיות: זו
של הסנהדרין ובתי הדין שתחתיה וזו של המלך. הוא
מחדש שלמלך יש גם סמכות משפטית
(ולא רק שלטונית), ותפקיד המערכת המשפטית שלו לסתום פרצות שההלכה הטהורה
(שנדונה בבי"ד) לא יכולה להתמודד עמן.
כן יטען הרמב"ם ש"משפט המלך" הינה ענישה
שלא על פ
י דיני תורה .(כן יטען לאחר מכן האב )רבאנל.
ד. בתי דין צבאיים נמצאים תחת קטגוריה אחרת מאשר בתי דין אזרחיים
נדחה טענות אלו לפי הסדר:
15
. לגבי סמכו
יות הקהילה להרוג שלא במ
שפט דוגמאות אלו אינ
ן יכול
ות
להיות
רלוונט
ות י
.למדינת ישראל כמדינה ריבונית
(אין צור
ך להזכר ב אירוע קו300
.
)..
קהילה יהודית קטנה
ה נרדפת בגולה כעלה נידף ברוח , בה כל הלשנה שאינה
במקומה מסכנת את כל
ל הקהילה
–
אינה יכולה להיות מושוות
למצ
בה
של מדינה
יהודית ריבונית
שיש לה את הצבא החזק במזרח התיכון
, האם ל
א
לשם כך הוקמה
?מדינת ישראל
16
.
:לגבי השימוש בדין רודף
דוח הלשכה המשפטית של הכנסת"ר
קע תיאורטי וסקירה משווה
" מ נובמבר2013
סיכם: "
עונש המוות בכל הנוגע להטלת עונש מוות על טרוריסטים, יש הסבורים כי
,ניתן לעשות שימוש בעונש זה. עמדה הלכתית זו קשורה בעיקר לתפיסה העקרונית
שהמחבלים עתידים לסכן חיי יהודים בעתיד אם לא יוטל עליהם עונש מוות, ובשל
"כך, יש להגדירם כ"רודף –
אדם שמסכן את חיי הזולת, שיש לפגוע בו כדי להציל
את חיי הנרדף.
עם זאת, יש להדגיש שהכותבים בעניין זה התייחסו לשאלה
המוסרית-
עקרונית, ולא דנו בשאלה, האם
שיקולים ביטחוניים או מדיניים יכולים
להצדיק סטייה מן העונש הראוי על פי ההלכה " .
17
.
להגדיר אדם כרודף על סמך
התפתחות תהליך
עתידי המוטל בספק–
במקרה
שלפנינו של שחרור מחבלים בעסקה-
שלו נוסף
ה
ספק
האם אותו מחבל יחזור
לסורו אם לאו,
אינו יכול לעמוד באותו משקל כמו מחבל החותר לפגוע ברגע זה–
ש
עליו ורק עליו ניתן להח
יל דין רודף.
אולם נדגיש שוב-
הריגה זו תהיה במסגרת מערכת הבטחון ולא במערכת המשפט
הסטרילית–
.זו שהחוק שלפנינו מבקש לשנות אותה מער
כ ת משפטית אינה יכולה
!לפעול על פי כלל שכל מהותו הוא שהינו יוצא מן הכלל
18
.
לגבי "
משפט
ה
מלך"
ברור שפגיעה של מחבל אף הכואבת ביותר אינה שקולה לפגיעה בכבוד וסמכות
.המלך
ישנ
ן
עמדות אנטי ציוניות ששוללות את עצם ההשוואה של
סמכות
המ דינה לסמכות
המ
לך כיוון שאינם מכירות בלגיטימיות הדתית של המדינה. מלך נ משח בשמן
המשחה ויש לו הכרה וסמכות אלוהיים שלא כ.ן מדינת ישראל
אנו בארגון "קול רבנ "י בהחלט מאמינים שיש למדינה סמכות ואחריות כוללת לגבי
אזרחיה ו מוסד המלוכה
הו אחריות שגילה המלך כלפי העם יכולים להוות השראה
לאחריותה הכוללת של המדינה כלפי אזרחיה.
אולם המדינה אינה אדם יחיד שכבודו
עומד על הפרק וסמכותה של המדינה לא נ
פ געת אם היא מענישה מחבל בעונש של
.מאסר עולם ולא של מוות
19
.
מלך פועל
כ שליח יחיד של העם והוא מייצג את כלל העם. במקרה שלפנינו מוסדות
המדינה עצמה
מכילה
קולות כנגד עונש המוות ותעיד על כך עמדתה של הסנגוריה
הציבורית בנייר
ה עמדה
שצורף לדיון
הנוכחי הקורא
לביטול עונש המוות בצורה
.גורפת
20
.
נסיים חלק זה בדברי
ה
רב הראשי השני לארץ ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג :
עד שיבוא המשיח וייבנה בית המקדש ותשוב הסנהדרין הגדולה למקומה בלשכת
הגזית, לא ידונו כלל דיני נפשות במדינה היהודית מחוץ למקרים נדירים של בגידה
במדינה וכדומה.
דיני רוצח ידונו בתי דין הממשלתיים העליונים, והעונש היותר גדול
יהא מאסר עולם.
הרב הרצוג היה מודע כמובן למסורת ההלכתית המאפשרת את
השימוש בעונש המוות גם לאחר ביטול הסנהדרין, ובשל כך הוא הצדיק את פסיקתו
בכך ש-
"
יש מדינות שמתקיימות בימינו בלי משפט מוות אפילו על רציחה, אלא
בתחליף של מאסר עולם ועבודת פרך, ודומני שקבעה הסטטיסטיקה ששם אין רצח
יותר מצוי ממדינות שנ והג בהן משפט מוות, ועל כן מצטרף לזה העובדה שבזמן הזה
שאין כהן ואין שופט ושאין לנו
סמוכין עלינו כאמור, שלא להנהיג משפט מוות כלל
במדינתנו " .
21
. יש
נם
קולות הטוענים
כי ה מחבלים העומדים לדין עם תפיסתם, נידונים בבתי דין
,צבאיים, ולא בבתי משפט אזרחיים, ומעמדם ותוקפם של בתי הדין הצבאיים הללו
בא מכח דין המלכות, ומסמכותו של המלך לעשות דין ומשפט ברוצחים כפי הבנתו.
אולם עמדת הסנגוריה הציבורית כפי שמופיע
ה
בנייר העמדה שצורף לדיון
אינה רואה
הבדל כזה
(ראו ציטוט לעיל )על כן יש כאן הודאה רשמית כי
גם בתי הדין פועלים
כחלק מסמכות בתי המשפט ולא תחת
מערכת הבטחון . כפי שפתחנו–
הדיון
שלפנינו
אינ ו עוסק בהיתר לנטילת חיים תחת מערכת הבטחון אלא בסמכות ויכולת
בתי משפט ליטול חיים בצורה "ס ."טרילית
לסיכום
, עמדת הארגון ה
י
א כנגד הצעת החוק ו כנגד עצם
קיום עונש מוות מב ערכת
המשפ
ט היש ראלי ובבתי הדין הצבאיים
בכלל.
.משום כל אנו מתנגדים להצעת החוק
"רק מי שברא את החיים, יש לו הרשות ליטול את החיים!
ב ברכה
הרב קובי וייס
050-2345251
מנהל
."מחלקת החינוך "קול רבני לזכויות אדם