חומר רקע
ז' כסלו
, תשפ"ו
27
בנובמבר
2025
לכבוד
ח"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון עמדת הסניגוריה הציבורית באשר
ל הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית לאסירים
ביטחוניים, התשפ"ו-
2025
הצעת החוק שבנדון מבקשת לעגן הסדר קבע שלפיו דיונים של עצורים ואסירים ביטחוניים
יתקיימו שלא בנוכחותם אלא בדרך של היוועדות חזותית.
1
הסניגוריה הציבורית מ
תנגדת ל
הצעת החוק וקוראת לוועדה להימנע מקידומה .
להלן עיקרי
:עמדתנו
1.
בראשית הדברים יצוין כי לקראת ועם פקיעתו(לפני כ
חודש )של הסדר החירום
שחוקק
בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל
בעניין קיום דיונים של עצורים ואסירים ביטחוניים
בהיוועדות חזותית,
2
התקיימו דיונים אינטנסיביים לגיבוש תקנות לשעת חירום בנושא זה
(וזאת להבנתנו כבסיס לחקיקה ראשית של הוראת שעה שתקודם בהמשך). המהלך
שה תגבש
והגיע לשלבים סופיים בהקשר זה
יה ה
שונה בתכלית מהמתווה
הלאקוני והגורף שמוצע
ב
הצעת החוק הנוכחית . בהינתן דברים אלה–
ו
אף שלסניגוריה היו השגות
עקרוניות
ופרטניות
באשר למהלך הממשלתי –
הרי ש לכל הפחות
מן ה ראוי להסדיר את הסוגיה
שבענייננו
בדרך של
חקיקת ממשלתית,
ולא
ב דרך של חקיקה.פרטית
2.
מלכתחילה
ההצדקה הבסיסית
ליצירתו של הסדר החירום החריג
(שכאמור פקע זה מכבר )
היתה מצב הלחימה
וכן קיומו של"
מצב
מיוחד בעורף".
כפועל יוצא מהסדר חירום זה, במשך
תקופה של כשנתיים נשלל
ה
מקבוצה נרחבת של עצורים ואסירים ביטחוניים האפשרות
לפגוש שופט באופן בלתי אמצעי, במקביל לפגיעות מצטברות נוספות בהיבטים הקשורים
.בתנאי הכליאה לעניין זה יצוין כי אוכלוסיית העצורים והאסירים ממילא מצויה הרחק מן
העין הציבורית, והמפגש הבלתי אמצעי עם השופט מהווה ער ובה מינימאלית לשמירה על
.זכויותיהם ולקיומו של הליך תקין והוגן
1
,זאת
אלא אם נשיא
בית המשפט המחוזי החליט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שקיבל את עמדת שב"ס
בעניין.
2
חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה– חרבות ברזל), תשפ"ד-
2023
.
3.
הצעת החוק הנוכחית ,מעוררת לטעמנו קשיים משפטיים
וייתכן שאף חוקתיים
, ממד
רג ה
ראשונה .כפי שצ וין בעמדותיה האחרונות של הסניגורית הארצית באשר להארכת ההכרזה על
""הגבלה ביטחונית
)(מכוח הסדר החירום שפקע,
מזה זמן
אנו סבורים
כי בשלה העת לשוב
לסדרי עולם ולהחזיר את הדיונים הפרונטאליים בעניינם של הכלואים הביטחוניים –
וכך אכן
אירע לבסוף עם פקיעתו של הסדר החירום לפני כחודש ימים .
4.
לנוכח ה
שינוי המהותי שחל במצב הביטחוני ובהתחשב ב פגיעה הקשה בזכות היסוד החוקתית
לנוכחות העצור והנאשם בדיון ו
ב השלכות המוכרות של דיוני היוועדות חזותית על תקינות
,ההליך אנו סבורים כי אין מקום להסדר חקיקתי
חדש המאפשר לשלול את נוכחות
העצורים והאסירים בדיונים ולקיים
אותם
בהיוועדות חזותית שלא על פי בקשת העצור או
בניגוד להסכמתו.
3
5.
,כפי שפורט בהרחבה בעמדות קודמות של הסניגוריה הציבורית הפגיעה בזכויות העצורים
והאסירים כתוצאה מקיום דיונים שלא בנוכחותם אלא בהשתתפותם בדרך של היוועדות
,חזותית
היא משמעותית וניכרת . הסדר שלמעשה שולל באופן אוטומטי מהעצור, הנאשם או
האסיר את זכותו להיות נוכח בדיון, ומנגד
כופה עליו
להשתתף בדיון באמצעי טכנולוגי–
פוגע
קשות בזכותו החוקתית להליך הוגן, לא כל שכן כאשר מדובר בהליך פלילי שעניינו הגבלת
חירות האדם. השתתפות "וירטואלית" בלבד פוגעת באפשרות ליצור
קשר ישיר ובלתי אמצעי
עם עורך הדין ועם בית המשפט, והיא פוגעת באופן חריף גם בתחושת הצדק ובמראית פני
הצדק. דיונים המתקיימים באמצעות מכשירים טכנולוגיים מעוררים קשיים ניכרים גם בכל
הנוגע לניהול המשפט, ולא אחת הם פוגעים בעצם היכולת לקיים הליך תקין והוגן. זאת וע ,וד
.ככל שמתארכת תקופת השלילה, כך מעמיקה הפגיעה ומתחזק עוד יותר הצורך בצמצומה
6.
בהקשר זה נזכיר כי הסניגוריה הציבורית התריעה (ועדיין מתריעה) על שורה של ליקויים
מהותיים ומשמעותיים המתעוררים בדיוני היוועדות חזותית. הדברים הועברו בהרחבה
לגורמים הרלוונטיים
ו גם במסגרת
דיוני הוועדה.
4
על רקע ליקויים אלה, מתחדדת הבעייתיות
של עיגון האמצעי של היוועדות חזותית במתכונת המוצעת.
7.
מבלי להמעיט מהשיקולים שהוצגו בעבר (וגם כעת) על ידי שב"ס, מתעורר חשש כבד כי
המהלך המוצע נובע גם מאילוצים "משאביים-ארגוניים". בראייתנו, אילוצים ממין
אלה
(משמעותיים ככל שיהיו) אינם יכולים להצדיק פגיעה בזכות היסוד החוקתית לנוכחות
.במשפט ובתקינות ההליך הפלילי5
3
לעניין זה יוזכר כי כבר קיים כיום "הסדר שגרה" שלפיו ניתן לקיים דיון בהיוועדות חזותית לבקשת העצור/האסיר
באמצעות בא כוחו. כמו כן, להבנתנו עדיין קיים מענה רחב יותר ביחס לכלואים ביטחוניים הנדונים בבתי המשפט
הצבאיים. לבסוף יודגש כי הסניגוריה אינה מתנגדת ליצירת ה סדר ייעודי ורחב יותר של קיום דיונים בהיוועדות
חזותית ביחס לאכלוסיית עצורי ה-7
.באוקטובר והמלחמה בעזה
4
בין היתר, דווח כי עצורים ונאשמים מתקשים מאד להבין את המתרחש בדיון, בפרט בדיונים הנערכים בדרך כלל
באמצעות מתורגמן השוהה בבית המשפט; נמסר כי מתעוררים קשיים
ניכרים ביחס לאפשרות לקיים את השיחה
החסויה והפרטית בין העצור לסניגורו; כי עצורים ואסירים רבים מועברים למצב "השתק" כדבר שבשגרה; תוארו
עיכובים חריגים וממושכים הנובעים מקיום הדיונים בהיוועדות חזותית בתיקים אלה; ונמסר כי במקרים רבים
עצורים נותרים אזוקים בעמדת ההיוועדות החזותית (ולעניין זה יוזכר כי על פי החוק הדבר ניתן להיעשות במקרים
.)חריגים בלבד
5
עוד נוסיף כי ממה שנמסר לאחרונה מספר הדיונים הרלוונטיים הנדונים בבתי המשפט האזרחיים אינו רב, ועומד על
70-40
.דיונים ביום
8.
,מכל מקום אף בהינתן
קיומו של היבט ביטחוני –
שבכל מקרה דרוש בחינה מעמיקה
ועדכנית–
אנו סבורים כי יש
להמשיך ו לקיים את הדיונים המשפטיים בנוכחותם של
העצורים והאסירים ,כפי שנעשה בחודש האחרון, ו תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות במערך
ההסעות והליווי של שב"ס.
9.
לגופו של עניין, הצעת החוק אינה כוללת תשתית עובדתית כלשהי התומכת במהלך המוצע;
היא נוקטת במתווה גורף וכמעט אוטומטי של קיום הדיונים בהיוועדות חזותית, ללא
צורך
בבחינה פרטנית של העצור/האסיר הספציפי ואף ללא קביעת
סוגי אוכלוסיות או סוגי דיונים
מהותיים שבהם ת
חול חובה לקיים את הדיון בנוכחות העצור/האסיר;
היא אינה כוללת
הוראות דיוניות
כלשהן בדבר אופן קיום הדיונים בהיוועדות חזותית; ו
היא מעורר
ת
חשש
"כבד ל"זליגה
גם
לאוכלוסיות עצורים ואסירים נוספים במשפט הפלילי.
ב
כבוד רב וב
ברכה,
עו"ד ישי שרון
מנהל
מחלקה
)(חקיקה, תכנון ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית