פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 178 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום חמישי, כ"ב בחשון התשפ"ו (13 בנובמבר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה באילת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר ואליד אלהואשלה מוזמנים: זיו בלאוס – ראש חטיבת קשרי חוץ וזרים, משרד החוץ נטע בן ישי – מנהלת אגף הכשרה מקצועית, משרד התיירות סמו סמוראי – מנהל היחידה לשיתוף פעולה אזורי אילת, מצרים וירדן, המשרד לשיתוף פעולה אזורי בת-אל ואטורי – עוזרת לחברת הכנסת חווה אתי עטייה אלי לנקרי – ראש העיר, עיריית אילת ספיר קינן סקס – עוזרת ראש העירייה, עיריית אילת בטי סימלמיץ – סגנית ממלאת מקום ראש העירייה, עיריית אילת אילן חדידה – מנהל אגף חירום וביטחון, עיריית אילת משה זיסו – מנהל אגף כספים ותקציבי פיתוח, עיריית אילת מרלן רוזנפלד – מנהלת האגף לפיתוח כלכלי וחדשנות, עיריית אילת אסי בן חמו – גזבר העירייה, עיריית אילת דנה זנטי – דוברת העירייה, עיריית אילת נור עמאר – יו"ר התאחדות המלונות בישראל סיון דטאוקר – מנכ"לית, התאחדות המלונות בישראל אייל הננברג – סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות שרון הלפנבאום – סמנכ"ית משאבי אנוש, מלונות דן ויו"ר ועדת ההכשרה, התאחדות המלונות איתמר אליצור – מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת אסף פלצ'י – מנהל מרכז גיוס וקרירה, רשת מלונות פתאל כרמית חיון – מנכ"לית, מלון יו מג'יק פאלאס בני זרח – בעלים ומנכ"ל, רשת מלונות אסטרל אשר גבאי – בעלים, רשת מלונות אסטרל שמעון עמר – סמנכ"ל משאבי אנוש, רשת מלונות אסטרל פזית בוסקילה – מנכ"לית, מלון מלכת שבא הרצל לוגסי – מנהל משאבי אנוש, קלאב הוטל אילת אתי קריחלי – סמנכ"לית משאבי אנוש, רשת מלונות ישרוטל ארז רבן – מנכ"ל, החברה הכלכלית לאילת יוסי חן – מנכ"ל, תאגיד התיירות אילת מורן נחמיאס – מנהלת, מרכז הזדמנות אילת יוסף ג'ובראן – נציג עובדים ירדנים אילת עאודי מאכבאל – עובד בית המלון אליאב לוי – נציג העסקים בעיר אילת משתתפים באמצעים מקוונים: משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף חקלאות, ירדנים וסיעוד, מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה באילת << נושא >> (סיור במלון יו מג'יק פאלאס) << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> נעים מאוד, ברוכים הבאים. יש לנו היום back to back אז אני יותר אתמקד בשטחים המלון. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> כניסת חדרים, כניסה ויציאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> Back to back זה בשפה שלכם. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אני אראה לכם את שטחי המלון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולם יוצאים וכולם נכנסים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> בדיוק. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה תפוסה מלאה? << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> זה צ'ק אין וצ'ק אאוט לכן יש קצת בעיה להראות חדרים. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> במלון יש 322 חדרים והיום יש כנס של השלטון המקומי שיוצא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה? << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> פה. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> כאן, עד יום חמישי. הם עזבו היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא הזמינו אותי. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> היית צריכה לבוא אתמול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא הזמינו אותי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה בגלל שיום חמישי. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> תדעי שבנובמבר מיום ראשון עד יום חמישי, בכל שבוע יש כנסים של 250 אורחים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חשבתי שאתם מזמינים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> הנה, מזמינים ונותנים תרגום בגוף הסרט. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אני אראה לכם את השטחים. המלון הוא עם 322 חדרים, יש פה שני חדרי אוכל ויש פה אולם אירועים וכנסים ממש פה למטה. בעיקרון, בעונות האלו המלון הזה יותר מתעסק עם כנסים ובסופי שבוע זה ממש בודדים. היום אנחנו מקבלים 322 חדרים של משפחות, לא של קבוצה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הכנסת הייתה פה לפני כמה שנים. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> נכון. המלון ידוע באירוח של כנסים ברבעון האחרון של השנה ויש הרבה back to back במלון הזה, בעיקר בימי חמישי וביום ראשון. אנחנו נעשה את הסיור ואם יש שאלות אני אענה. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> כרמית, אולי בתור מנכ"לית מלון תספרי לוועדה פה מהעיניים שלך על העובדים הזרים, על הירדנים. הם שמעו מאסטרטגים גדולים אבל אין כמו לשמוע מהשטח. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> על ההתעסקות מולם? << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> כן, אין כמו השטח. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> איך אתם מרגישים עם הפרויקט הזה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> על החוסר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך ההתנהגות שלהם. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> האם אפשר בלעדיהם? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> חד-משמעית לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גילוי נאות, איך הם? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> כמה שניסו לעשות תוכניות חירום, אף פעם לא הצלחנו להגיע למצב שבו אתה נותן לאורח את המוצר שהוא משלם עבורו והיו כמה ישיבות חירום שבהן ניסינו למצוא את הכלים מסביב וחד-משמעית, החבר'ה הירדנים הם אנשים שבעיניי, הם מאוד שירותיים. אלו אנשים שנותנים את המענה גם בפן השירות וגם בפן המערכתי. זאת אומרת, הם עובדים ועושים כל מה שמבקשים מהם בעבודות הקשות שלצערי, היום הישראלים לא עושים אותם. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> כרמית, אין חלופה אחרת, נכון? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אין חלופה. אנחנו מרגישים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם מחזיקים מעמד? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה עובדים חסרים לך בניקיון? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אצלי? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אצלך במלון. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> חסרים לי 12 חדרנים וכרגע, אני מאלתרת. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אתם קולטים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חסר בניקיון? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אני לא מדברת על מטבח. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> יש לה כמעט 80 ירדנים וחסרים לה עוד 12 חדרנים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מטבח, ניקיון. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> במטבח חסרים שישה ואני כל הזמן מנסה לאלתר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי-אפשר לנייד? יש 2,500 באילת, נכון? << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אבל יש הקצאות, אני לא יכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולם עובדים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> זה צבוע, אני לא יכול. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אפשר לעשות סיור קצר עכשיו. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> כמו שאמרתי, יש במלון 322 חדרים, יש פה עשר סוויטות ו-40 חדרי דלוקס. יש במלון שלוש קומות משופצות ובסוף אפריל יהיו ארבע קומות משופצות. המלון עובד הרבה על כנסים ואירועים ובעונות השיא הוא עובד על בודדים back to back. בתפוסה מלאה זה יכול להגיע ל-1,000 אורחים כתובים ובכנסים זה עד 600-700 אורחים כאשר יש להם קפה ועוגה וארוחות צוהריים. כל התפעול הזה נכנס ביום פנסיון אחד של כנס. הבריכה שלנו נמצאת כאן. יש לנו מסעדה בשרית, יש חדר אוכל מרכזי וחדר האוכל השני נוסף כאן והוא בעיקר למנתי שאין כנסים, לבודדים. יש לי את התפעול היומי של הפתיחה ואתם יכולים לראות שאם אין לי שישה או שבעה אנשי צוות שעובדים פה בפתיחת בוקר פה, זה משהו שמאוד מקשה עלינו בתפעול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיפה התפוסה של האנשים? יש פה רק ישראלים? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> בסופ"ש הזה זה רק ישראלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא תיירים, נכון? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> לא, אין תיירות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיין? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> מדי פעם יש דרך booking אורח אבל זה ממש בקטנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה העלות של חצי פנסיון להתארח בסופ"ש כאן, מיום חמישי עד יום ראשון? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> בסופ"ש הזה זה 1,300 לארוחת בוקר בלבד וזה יכול להיות להגיע ל-1,700 עם ארוחת ערב. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ספיר, את מסתכלת עלי כי אני יודעת מה את חושבת. דיברנו על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 1,300 רק עם ארוחת בוקר? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> כן, ללילה. זה לא לסופ"ש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה להרכב של זוג. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> להרכב של זוג. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לזוג ללילה. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> כמובן. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> בבקשה, זה כלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, זה בסדר. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> לחדר סופריור ללא מרפסת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בירושלים ללילה באמצע השבוע זה 1,200 שקלים bb. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אבל זה לא אותו אופי חופשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו לנים מהכנסת. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> איפה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למשל, בוורט או בלאונרדו זה לינה לילה מהכנסת. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> לא נכון, זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יכולה להראות לך קבלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה המלונות שמארחים את חברי הכנסת. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אני מלון נופש. כשאורח מגיע אלי, הוא רוצה לקבל את צוות הבידור והוא רוצה לקבל את קבלת הפנים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> 1,100, באמת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 1,100, משהו כזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נכון, בירושלים הם באים ויוצאים מהמלון והם גם פחות מלכלכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לאונרדו יותר יקר. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> לי יש יותר הוצאות בנופש. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה נשמע לי מוזר. אני זוכרת שבתקופתי היו לנו את השוברים לשהות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני נשבעת ביקר לי. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אורח רוצה חווית חופשה עם הופעות, בידור, ארוחת בוקר ובריכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי טיפה הורידה עכשיו אבל בפריים אנחנו ישנים שם ולפעמים אין לנו, אני לא רשאית לישון בשאר ימות השבוע ואני מתעצלת ורוצה לישון שם בימי ראשון במקום לבוא בשני וזה 1,100. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> יש לי שלושה מצילים על המים, קבלת פנים, יותר פקידים וכל משפחה היא עם ילדים, זה שונה. התפעול שלי הוא שונה לגמרי. חדרי האוכל שלי עובדים בתפוסה מלאה וכל התפריט שלי הוא פרונטלי, זה שונה. בואו נמשיך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך לעלות על מבצעים מולם. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> היום אני צריכה שני אנשי צוות שרק יסדרו וינקו את הלובי וזה מטורף. קשה לך מאוד ולכן עובד הלילה עושה עבודות מקדימות בשביל באמת לתת את החוויה לאורח. אתה לא יכול להגיש כשהלובי לא מסודר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי עובד בלילה? הירדנים לא יכולים לעבוד בלילה. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> לא, ירדנים עובדים בלילה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הוא עובד כל הלילה? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> כל הלילה. יש לו משמרת ומשימות שהוא עושה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אוקיי, הם אמרו שלא. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> בחגים, בגלל המחסור בחברי צוות אנחנו מנסים לתגבר את הלילות כדי להשתלט על כל המלון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה על חשבון הבקרים? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> בוודאי, יורדים לך חדרנים מלמטה. אסף, בואו נראה להם את חדר האוכל. יש שבע עמדות פעילות, לא כולל את העמדה הצדדית שהיא בשביל לתת מענה מהיר לאורח, בלי המתנה ובלי תורים. בסוף השבוע מגיעות לכאן משפחות ויש לי 300 או 200 ילדים בממוצע והם רוצים צוות בידור, רוצים מלצרים, רוצים שירות וזה החוסר עם הישראלים. אנחנו לא מצליחים לתת מענה שם בנושא הזה. יש 500 מקומות ברוטו ומרפסות. יש 150 מקומות גם פה וגם בצד השני, תוספת של עוד מקומות. יש לנו משהו שלא ציינתי, על פי המוצר שאני נותנת כאן במלון, אנחנו מחויבים לעשות גם שירות ערב וזה מצריך ממני להשאיר אותם גם לשעות המאוחרות. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> שירות ערב במשק. למי שלא הבין, זה לנקות חדרים. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> את שאלת אותי, כשאני שמה עובדי לילה, זה יורד לי מהבוקר וזה מאוד משמעותי בימים של הגעה. כשאני אומרת שחסר לי 12 חדרנים, זה מכפיל את עצמו כשאני צריכה לעשות למחרת back to back. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> סליחה על ההתפרצות אבל כשאנחנו אומרים חדרנים, זה לא חדרנים אלא זה ניקיון של שטחים ציבוריים וזה חדרנות ערב. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> זה הכול. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> זה הכול מהכול. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> הכול מהכול, בדיוק. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> זה גם שטיפת כלים לסטיוארט. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> זה כל העבודות שהישראלי אפילו - - - << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זה עובד מלונאות מלא, כל השירותים במלון ואחרת הם לא יכולים לתפעל. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> בדיוק. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אתם צריכים את הגמישות הזאת כי אחרת לא מצליחים. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אני אומרת את זה חד-משמעית, המלון לא יכול להתקיים ללא ירדנים או ללא עובדים שיסכימו לעשות את העבודות האלה. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> אין לך מי שייעשה את זה ועל הירדנים, אני אומר שחסר לה לפחות 50 עובדים בסך הכול. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> היו לכם אי-פעם ישראלים שעשו את זה? בעבר היה לכם? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> לא. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מעולם לא. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> תמיד היו זרים שעשו את העבודות שנקרא להן שקופות. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> לך ותראה בכל מלון שאתה מתארח בו בחו"ל ותבדוק אם - - - << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> כרמית צעירה מידי בשביל לחוות שהיה, לא היה. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> לא, אני זוכרת שהיו אריתראים והודים. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> לא היו. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אתה תגיע למסקנה שזה לא קורה באף מקום בעולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> לא, לא היו ישראלים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> תלך למזרח אירופה ואתה תראה שם תאילנדים ואתה תראה אסייתים. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> למעט המדינות עם ה-GDP הנמוך. למעט מדינות שבהן המקומיים עושים את זה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> גם הם מביאים עובדים זרים. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> כן אבל נראה לך שבישראל מישהו היה מסכים? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אני הייתי ברומא וכל העובדים במלון היו הודים. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> אייל, בפעם הבאה - - - << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אתה יודע מה? גם העלנו את השכר ולא מגיעים. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> אייל, בפעם הבאה אנחנו נעשה סיור בעקבה. כשהיינו בממשל לקחו אותנו לסיור במלונות וזה בדיוק מה שאייל אמר. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> מי עובד אצלם במלונות? << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> נכנסנו למלונות בעקבה וראינו פיליפינים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אסייתים. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> שאלנו אותו מה הוא עושה פה והוא אמר שהוא עובד פה במלונות ואיפה הירדנים? עובדים אצלכם. מהגרים מוכנים לעבוד בניקיון רק במקום זר. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> כנראה שיש שם משהו בנושא המנטליות. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> רק ברילוקיישן. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> רק ברילוקיישן. הוא מוכן להתבייש ולאכול את הבושה רק ברילוקיישן. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אתם אומרים דברים נכונים ואני אזכיר לכם את גל הירידה שהיה לנו בשנות השמונים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> ישראלים נסעו לארצות הברית כדי להיות נהגי מונית ומובילים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אבל בארץ הם לא עבדו באותו תחום, התופעה מוכרת לנו. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> חד-משמעית. אתה רואה אותם במסעדות מנקים. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> שם אבל לא פה. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> שם, פה לא. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> יש לנו חמש דקות לסיכום ואם יש שאלות, אני אשמח לענות. כפי שאמרתי, המלון גדול וזה מלון שעובד לא פחות ממפעל עבודה. אנחנו מארחים פה אורחים, נותנים חוויה לאורחים ואנחנו צריכים לשמור על הסטנדרט. אסור לנו להוריד את הסטנדרטים כי האורחים משלמים הרבה מאוד בשביל להגיע להתארח כאן. מבחינתנו, אני רואה קושי רב כשחסרים לי חדרנים. אני מנסה לאלתר והיו לי מצבים שבהם העליתי ישראלים לעבוד בלית ברירה ולמחרת הם פשוט לא הגיעו לעבודה כבר. זה הקושי וכמה שניסינו לעשות הצלבות בתפקידים, לא הצלחנו. אם יש שאלות אני אענה ואני מקווה מאוד שעזרתי לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקווה שהוועדה תביא לכם מזור. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אנחנו חייבים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למדנו על האתגרים, על המחסומים ועל החסמים. בואי נראה, נהיה בשיתוף פעולה מלא. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> תביני שבקיץ עובדי שטחים זה שבעה אנשים בבריכה על הישראלים, לא פחות מזה. זה בכל מקום, אני לא רוצה להראות לך תיעוד אבל זה לא נורמלי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו רואים לבד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם במרכז הארץ זה אותו דבר, הם מתחננים לגינון ואין עובדים בגינן. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> בבקשה, את מצדיקה את מה שאני אומרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם במסעדנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> במסעדנות ובאולמות אירועים. אני מוצפת בפניות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל ההסעדה והאירוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף ישראלי לא מוכן לעבוד בזה. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> זה הולך ונעלם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מצד שני, הם מחכים להורדת האגרות. הם קצת תקועים כי הם מחכים להורדת האגרות. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> מדהים, יופי. אני מקווה מאוד שהדברים ישתפרו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אל תחשבו שההליך של העובדים הזרים הוא פשוט. הוא גם מייגע וארוך עד שייגעו. אתה מכיר את זה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> בטח, יש הרבה משרדים. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אנחנו צריכים להיערך לעונה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש רגולציה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> יש רגולציה לא פשוטה. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> יהיו שינויים עד העונה, עד מרס-אפריל, לדעתכם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מקווה שעכשיו רשות האוכלוסין קיבלה עוד תקציב לגיוס עובדים ואז הם ייעלו יותר את הגעת העובדים הזרים וייתנו היתרים יותר מהר. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אנחנו חייבים. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> רק צריך לראות מתוך השטח, זה כל כך אותנטי פה. היא שואלת על אפריל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, היא מחכה לאפריל. זה לא יהיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו דיברנו על חנוכה. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> תראו את רמת התמימות והצורך של הדבר הזה. היא אומרת שהיא רוצה להתכונן לקיץ, לאפריל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלוואי. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> זה מטורף. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> אני עוד הייתי עדינה. אמרתי שאני לא אהיה חוצפנית. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> כן, במקום להגיד חודש הבא היא אומרת אפריל. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> מבחינתי, מחר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הלוואי וזה היה כל כך פשוט. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> זה מטורף. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> היום סתם יש back to back של כנס שעוזב ותגברתי בשישה אנשים מתוך המלון. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> את מצליחה, קשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה חדרים היו פה מהשלטון המקומי? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> 220 חדרים יש יש בודדים וכל מיני כאלה אבל תבואי, המלון עושה הרבה כנסים של השלטון. בשבוע הבא יש לי עוד כנס ביום שני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בטח גם לשכת עורכי הדין. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם סוכני הביטוח. השבוע היה את סוכני הביטוח. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> יש לנו את סוכני הביטוח ויש לנו את השלטון המקומי. יש לנו כנסים מאוד גדולים במלון הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא יותר בדן וברויאל ביץ'? << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> מג'יק פאלאס זה מותג חדש ואת תכירי אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני מכירה. << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> בשנתיים האחרונות הוא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הייתי עם ההסתדרות הלאומית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה? הכרנו כבר. אם הכנסת מגיעה - - - << דובר >> כרמית חיון: << דובר >> דן והרודס, אנחנו במשחק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יאללה חבר'ה, עשינו את הפרסום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לריב? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תודה רבה. (2. סיור במלון מלכת שבא) << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> תדעו לכם שהמלון הזה הוא מלון רחב ידיים וענק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מכירים, שרצנו פה הרבה. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> כן? בכנסים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, במסגרת ארגון עובדי התעשייה האווירית ובכנסים. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> אוקיי. מן הסתם, סיבת הסיור פה זה מצוקת העובדים הזרים שלנו. תראו את גודל המלון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מכירים. זה בכל הענפים בארץ, לא רק במלונאות. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> ברור לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל במיוחד במלונאות. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> רק תתרשמו מהגודל ומהצרכים. אנחנו ממש צריכים את העזרה הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם תעשו מבצעים, אני אלך לקראתכם. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> יש תמיד מבצעים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא בשבילי, למעמד הביניים. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> יש, במיוחד עכשיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, עכשיו זו לא העונה. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> נכון אבל גם עכשיו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בחורף בטוח, כל אילת. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> כבר כמעט מלא בחנוכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בחנוכה יש מבצעים? בחנוכה יש גם תפוסה מלאה? << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> כן. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> ברוך השם. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> באים לאילת דתיים באופן קבוע וממלאים את העיר עם האירועים שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה יופי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זאת חוויה. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> התפוסה היא די מלאה, בהחלט. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> זה הרבה משפחות, בעיקר משפחות. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> נכון, זה שבוע של משפחות. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> זה יוצא חג שהוא לא חג דתי ואפשר לנסוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מנצלים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרו לי לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים ובין היתר, גם לענף המלונאות. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> אנחנו חלק מזה. יש פה שני אולמות נפרדים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה תכולת האולמות? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> האולם הזה יכול להכיל עד 800 איש כשכולו פתוח ולמטה יש לנו עד 350-500 אנשים, זה תלוי בגודל. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> עוד אולם. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> יש לנו פתרון להכול. יש לנו גם את מתחם הטרמינל שאנחנו נותנים בו שירות לקבוצות עד 1,800 אנשים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מה עוד אנחנו רוצים לראות פה? אני רוצה שנהיה ממוקדים. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> לובי, שטחים ציבוריים ואולי נראה חדר. אתם רוצים לראות חדר? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> כן. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> זה מראה מה הצרכים של ניקיון חדרים אצלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, גם בצפון ראינו חדר. את זוכרת שראינו בצפון? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> חבר'ה, בואו נעלה לראות חדר. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> אם זה בכלל רלוונטי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה מאוד רלוונטי. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> צריך לרוקן אותו, למלא אותו מחדש ולשים חומר. זה 40 דקות רק בשביל להוריד. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כמה זמן בממוצע לוקחת הסוויטה? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> שעתיים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כמה סוויטות יש במלון? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> קרוב ל-50. תחשבי שאורח עוזב ב-11:00 ואם הוא לא עזב ב-11:00 אז עד שגירדנו אותו פה עם הביטחון כי הם שיכורים, זה 12:00 ואני צריכה למסור את החדר הזה ב-15:00. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה מטורף. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> יש לי 480 חדרים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מטורף. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> אז תחתמי לי עכשיו על עוד 100 ירדנים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מיד, אני מוציאה לך מהכיס. במלון הזה ספציפית, יש 50 חדרים בסדר גודל כזה וניקיון של חדר כזה יכול לקחת בערך שעה וחצי אם לא יותר. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> יותר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בגלל שיש ג'קוזי והוא דורש כמות יותר גדולה של עובדים. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> נכון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בסופו של דבר, אני לא רוצה להביא אתכם לסתם חדר אז פרגנו לנו באחד מהחדרים הטובים. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> אבל בלי קשר, כולם פה גדולים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זהו, החדרים מאוד גדולים ובסוף, בשביל לעמוד בסטנדרט שהם מציבים לעצמם שהוא ברמה מאוד גבוהה, הם מחויבים לעשות את הניקיון הזה. בפתאל סיפרו לכם שעושים גם בבוקר וגם בערב. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> גם פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם פה? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> בטח, זה שירות ערב לכל מי שמשלם על סוויטה. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> בטח, זה שירות ערב. חמישה כוכבים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תביני ששירות ערב זה game changer. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> בטח, זה הכול. סידור מיטות והכול. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> מישהו מגיע, דופק בדלת ושואל אם חסר לך מגבת ואם אתה צריך עוד משהו? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, היא אומרת שזה גם ניקיון. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> זה הכול, סידור מיטות והחלפת מצעים. הם הזמינו סוויטה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> סיון, למי נותנים שירות ערב? כל מי שמבקש? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כל החדרים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כל החדרים במלון? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כל החדרים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה רק במלון הזה? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מה פתאום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טוב, זה מלון חמישה כוכבים באילת. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> בטח. שמים להם שוקולד על המצעים, עוד פעם מים ועוד פעם הכול, חידוש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה יופי. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> 50 חדרים. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> כן אבל זה חידוש של חדר קיים. אם אומרים למישהו לפנות ב-12:00, עד 15:00 אנחנו צריכים לעשות הכול. יש לנו שלוש שעות ולפעמים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> להיערך ולהתארגן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אני לא שמעתי על דבר כזה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> באמת? אף פעם לא דפקו לך בדלת בערב ושאלו אם צריך ניקיון? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בחיים לא. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> לפעמים, ביום ראשון צריך להחליף - - - כמה חדרים יש לך פה בכל המלון? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> 481 חדרים. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> 481 חדרים תוך שלוש שעות. תביני את האירוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם עומדים בעומס, נכון? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> מה זאת אומרת, עומדים? הם לא עומדים ובגלל שהם לא עומדים בעומס - - - << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> עומדים בקושי רב, זה בדיוק העניין. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> בגלל שהם לא עומדים, אנחנו לוקחים עובדים ממחלקות אחרות שבמקום ללכת למנוחת הצהריים שלהם או לעבוד עם פיצול, הם באים לפה. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> מלצרים וטבחים אם צריך, הם באים ועוזרים. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> טבחים, סטיורטים והכול. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> הם מקלפים חדרים, מוציאים סדינים. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> מקלפים חדרים בשביל שהם יהיו יכולים רק לסדר, לעשות מיטות או לעשות מסדרונות. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> לנקות. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> זה הפתרון של המצוקה. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> זה מטורף. אין סיכוי לעמוד בארבע שעות ב-481 חדרים. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> נכון, גם כשאת אומרת שהחל מ-15:00 נכנסים לחדרים, זה לא שב-15:00 כולם נגמרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מתארת לעצמי איזה בלגן היה לכם פה בתקופת המלחמה. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> כשהיו לנו מפונים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה נושא אחר. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> כשהיו מפונים זה היה - - - << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> זה הבית שלהם. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> את לא מנקה, זה הבית שלהם. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> לנו זה היה הרבה יותר קל מבחינה תפעולית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל אחד אחראי? << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> כי אין צ'ק אאוט. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> שמנו להם מכונות כביסה בקומות אבל המלון הפך להיות משכנות שאננים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי ובתקופה של הקורונה? הכול היה שומם ונטוש? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> המלון הזה לא היה שלנו בקורונה. רכשנו את המלון הזה - - - << דובר >> בני זרח: << דובר >> אני חוויתי את הקורנה כמנכ"ל אסטרל וילג', גהינום. למה? כי ההנחיות היו אחרות. בתור מנכ"ל הייתי שם כפפות בבוקר ומגיש גבינות לאורחים כי לא היה לי מי שיגיש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה קשה. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> כן והיית צריכה לשים ויטרינות. << דובר >> בני זרח: << דובר >> לחלק מהעובדים היה קורנה, היו חולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כשהייתה מלחמת עם כלביא גם הרגשתם שינוי? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> כשהייתה מלחמה, הפכנו להיות פסיכולוגים. זה הפך להיות מקום מקלט. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> הכול היה סגור. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> היינו החוסן האנושי היחיד. דאגנו לנוער ודאגנו לילדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. לא, אבל הייתה פה תפוסה? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> מלאה. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> כן, היה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן? << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> מלאה. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> כל המלון היה משדרות. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> כל הרשת הייתה מלאה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> בעם כלביא? עם כלביא, המפונים. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בעם כלביא. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> כולם היו מלאים. היו כאן בעיר 60 אלף מפונים. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> לא, היא מדברת על המלחמה עם איראן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם כלביא, כשהייתה מלחמה עם איראן. << דובר >> בני זרח: << דובר >> 12 הימים האלה? << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> מה פתאום? לא היו עובדים. לא היו אורחים בעיר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זהו, לא היה כלום. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> העיר הייתה עיר רפאים. << דובר >> בני זרח: << דובר >> אבל את פתחת. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> אני הייתי פתוחה. << דובר >> בני זרח: << דובר >> סגרנו את המלונות אבל מלכת שבא היה פתוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן? << דובר >> בני זרח: << דובר >> כן. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אבל רק מלון אחד מתוך כמה? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> אחד מתוך שבעה. << דובר >> בני זרח: << דובר >> מתוך שבעה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> מתוך שבעה. הם קיבצו את הכול למלון אחד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתי, אנחנו רוצים להמשיך. (3. ישיבה במלון מלכת שבא) << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> החלטנו שתוך כדי שאנשים יאכלו וירגישו בנוח, כבר התחלנו את ההקלטה וזה לפרוטוקול. אתה רוצה שנעשה סקירה קצרה? היינו לפני זה גם במג'יק פאלאס ופגשנו גם עובדים ירדנים. חלק מהמטרה של הסיור הזה היא קודם כול, להבהיר שאנחנו צריכים עוד עובדים ושזה קריטי לתפעול של המלונות באילת. מעבר לזה, גם יש לנו פה חבר כנסת שתומך מאוד בהגדלת המכסה של העובדים הירדנים אבל אנחנו מציפים עוד משהו וזה הקושי שלנו להיות תלויים במקור אחד. מספיק שיש שביתה איטלקית של רשות המיסים, שיש אירוע ביטחוני או שאפילו יש איזשהו שיטפון – לא צריך ללכת כל כך רחוק – אנחנו נמצאים באירוע שבו המלונות לא יכולים לתפקד והעיר ב-70% אבטלה. הלכנו לראות גם חדר. אמנם פינקו אותנו בחדר מאוד מפואר אבל המטרה הייתה להראות שאם אתה רוצה לשמור על סטנדרט מסוים במלונות, אתה חייב כוח אדם זמין וביטחון תעסוקתי כי זה קרדינלי למשק שלנו. קודם כול, אני רוצה שתרגישו בנוח לאכול תוך כדי ואנחנו נעשה שיחה פתוחה. אני אשמח אם אשר ידבר גם כיזם. בסוף צריך להבין שהאנשים האלו הם אלו שמשקיעים את הכסף, שרואים את החזון והדברים שאנחנו מדברים עליהם צרובים אצלם על העור. הם בסוף האנשים שמניעים את הכלכלה ומתמודדים עם הקשיים, האתגרים וההתמודדויות עם המצב הגאופוליטי שהוא כל כך לא יציב בישראל ולכן היה חשוב שתשמעו על ההתמודדויות ממקור ראשון. אני אגיד שאסטרל באופן כללי, זו דוגמה נהדרת לרשת שצמחה בצורה פנומנלית, אלא אם כן לעוד מישהו יש בעיות. באמת ניסינו לרכז מסביב לשולחן גם את הנציגים ממשרד החוץ כי הם אלו שאחראים במידה מסוימת על ההיבטים עם הירדנים כמו הגדלות וגיוון וגם את משרד התיירות. נטע עושה איתנו עבודה יוצאת מן הכלל גם בניסיון להביא לגיוון. אשר היה מהראשונים שהתקשרו אחרי שאושר הניוד הקבוע. אתם זוכרים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נוהל ניוד? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון, זה אושר והוא בא ואמר "בואי ותגידי לי ממי אני לוקח עובדים מהמרכז". בגלל שעד לרגע היום הזה, שנתיים אחרי 7 באוקטובר, אנחנו עדיין בחסר של כ-1,000 עובדים שהיו פה ב-6 באוקטובר 2023 ואף אחד לא רוצה לנייד איתו. זאת אומרת, זה לא משתלם גם אם נורא חלש עכשיו בירושלים או תל אביב ויש להם עובדים, הם לא יכולים להעביר עובדים לאילת כי אין להם עובדים. כלומר, כל מה שיש זה ברמה ההישרדותית. קודם כל, יש את נוהל הניוד שהוא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? יש מלונות בארץ שעדיין עומדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא מוכנים לוותר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הם לא מוכנים לוותר על העובדים הקיימים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן אבל הם - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> צריך להבין שמה שהיה לך ב-6 באוקטובר 2023 זה פלוס 2,000 עובדים. אנחנו סיימנו עכשיו את הפעימה הראשונה לכל מי שהיה לו פלסטינים וקיבלנו 1,000 עובדים. בפעימה השנייה אנחנו כבר ב-1,300. אני מניחה שברגע שמצב העובדים יתאזן, יכול להיות שנוהל הניוד באמת ייכנס לפעולה אבל אין שאלה לגבי זה שגם בעולם הקורנה וגם במלחמה, אילת יחסית יציבה והיא עם תפוסות מאוד גבוהות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברוך השם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> היא צריכה עוד עובדים. בבקשה. << דובר >> סמו סמוראי: << דובר >> למען הגילוי הנאות, אשר הוא מי שעזר לי להניע את פרויקט העובדים הירדנים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מדהים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אפשר שמי שמדבר יציג את עצמו לפרוטוקול? אנחנו מוקלטים עכשיו לפרוטוקול רשמי של הכנסת, של ישיבת הוועדה לעובדים זרים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> סמו סמוראי הוא נציג שלנו בירדן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נציג עיריית אילת בירדן. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> שמי אשר גבאי. אני והשותף שלי, בני זרח, הקמנו רשת בתי מלון שבשלב הזה, היא אילתית. יש לנו שבעה בתי מלון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה שנה הקמתם אותה? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אנחנו בנינו את המלון הראשון מבלי להבין שום דבר ב-1995. קיבלנו מהבנק מסגרת של 5 מיליון דולרים כי זה מה שביקשנו ותוך שנה, סיימנו מלון בנוי ב-4.2 מיליון דולרים. כלומר, נשאר עודף, זה משהו שלא קיים אבל זה גם מסביר את מה שקורה לרשת קדימה כי זה רק הסימפטום. זו רשת של שבעה בתי מלון עם 1,400 חדרים ו-1,500 עובדים שמתוכם, סדר גודל של 200 הם ירדנים. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> 317 בכל הרשת. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> כן, יפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש את הרשת גם בתל אביב? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם רק באילת? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן, בשלב זה. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אנחנו באילת ויש לנו עוד מלון שאנחנו מקימים בתל אביב שהוא מלון low cost עם 78 חדרים ברמת בוטיק כאשר גודל החדרים הוא 14 מטרים על מנת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה הוא ממוקם? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> הוא על הירקון ביונה הנביא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> הוא בצומת על הפינה. הייתה לי ישיבה השבוע בעיריית תל אביב ואין ספק שלבוא עם מלון low cost בתל אביב זו דרמה. על מנת לבנות מלון low cost, צריך לבנות אותו מהיסוד כדי שיתאים ל- low cost, בלי שטחים ציבוריים יותר מידי גדולים והכול אוטומטי, פותחים את הדלת עם הפלאפון. הכול אוטומטי עם מינימום כוח אדם. זה הרעיון על מנת להשיג מחיר של 350-400 שקלים ללילה, זו המטרה. מעבר לשבעת המלונות שבניתי, אנחנו בונים עכשיו מלון של 450 חדרים מול האייס-מול ועוד פעם, זה low cost. הוא ברמה של ארבעה כוכבים, 18 מטרים מרובעים כי מדובר על מלון נופש ולא מלון עירוני, זה שונה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי הוא אמור לקום? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אנחנו אמורים לפתוח את הדלתות בחודש פברואר 2028. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חשבתי בספטמבר הקרוב. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> לא, אנחנו סיימנו עכשיו חפירה וביטון ואנחנו מתחילים את השלד. מה אפשר לעשות עם זה שדברים לוקחים זמן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בישראל לוקח בערך עשר שנים לבנות מלון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם שם יש בעיה. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אבל זה מלון מעניין. זה מלון שנותן תשובה ליוקר המחייה במדינה ובטח לתיירים שמגיעים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אהבתי. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אין שום היגיון בזה שמימנו low cost ב-60 יורו לאדם, הלך וחזור והמדינה ממנת חלק מזה על מנת להגיע ל-60 יורו – היא מימנה, היום לא – ומצד שני, הם מגיעים למלון וזה עולה להם 200 יורו ללילה. מה ההיגיון? אין היגיון. העלות של אותו תייר שמגיע היא מאוד גבוהה וזה יוצר מצב שבו למעט מאוד תיירים שווה להגיע לעיר. אנחנו באנו ואמרנו שצריך לטפל בנושא של הלינה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> סליחה שאני אומרת אבל גם התחרות גדלה מול ירדן, עקב ומצרים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> גם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם שארם. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> בסוף, אנחנו נותנים מוצר ב-250 שקלים ללילה וזה רק החדר. אתה רוצה להיכנס לבריכה? תשלם 35 שקלים, לא בטוח שאתה תרצה להיות בבריכה יומיים, יכול מאוד להיות שתרצה להיות בים כי הים הוא לא פחות יפה נעים, אם לא יותר, מאשר הבריכה. אם השתמשת בבריכה פעם אחת, שילמת פעם אחת. אם לא השתמשת, לא שילמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוזלתם את המוצר ועשיתם את הפתרון שעשו חברות התעופה. << דובר >> בני זרח: << דובר >> נכון, בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפתרון של חברות התעופה היא - - - << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> יפה מאוד, אתה בוחר. אם באת עם אוטו ואתה רוצה להחנות את האוטו, תשלם. אתה רוצה ארוחת בוקר, צוהריים או ערב? תשלם. אתה רוצה מגבת נוספת? תשלם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה באמת חדש בעבורי. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אתה רוצה עזיבה מאוחרת? תשלם. כלומר, בכל הפרמטרים יש איזשהו מחירון וכל אחד יכול לשלם. הכול אוטומטית בטלפון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפה מאוד, כל הכבוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה לא רוצה לגבות מראש את הכול כאשר הכול כלול כבר? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> לא, ממש לא. << דובר >> בני זרח: << דובר >> זה בדיוק העניין. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> הפוך. << דובר >> בני זרח: << דובר >> ככה זה מוזיל את העלויות. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> ככה אנחנו שומרים תקציב לכל אחד לפי מה שהוא רוצה. אם אני מרוויח - - - << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אבל אתה תאפשר לקנות את כל החבילה? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אתה תמכור את כל החבילה לבן אדם שבא מראש? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> בוודאי, איזו מן שאלה? << דובר >> בני זרח: << דובר >> כל אחד יקנה מה שהוא רוצה, בדיוק. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> הכוונה היא לתת לאלה שהתקציב שלהם נמוך, לבחור את הדברים הקטנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא להכריח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אני אתן לך דוגמה. נניח שמגיעה משפחה עם שני ילדים ויש דלת מחברת. אני לא מוכן לתת חדר ליותר מזוג. הכמות היא זוג ואם יש לך שני ילדים, תיקח את החדר ליד, יש חיבור. הוא משלם 500 שקלים לשני החדרים ללילה וליומיים או לסוף שבוע זה 1,000 שקלים לחדר. נאמר שהוא לא משתמש בשום דבר בחדר כי אין לו תקציב, הוא הולך לים וגם על ארוחות הוא אומר שהוא לא יכול לשלם למלון 45 שקלים לארוחה אז הוא לוקח את הילדים לאכול שווארמה או פלאפל. הוא מסיים עם תקציב בסדר גודל של 1,300 שקלים לזוג עם שני ילדים באילת, למעט הנסיעות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הרבה יהיו בעד. את לא תלויה במלון, את משוחררת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> זה גאוני, גם עם השדרוגים אתה כבר בפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שאפו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא מקבל שום דבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תגיד, המודל הזה קיים באילת? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה חדש? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> זה לא קיים בשום מקום בעולם, זו המצאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לא בעולם? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> זה לא קיים מכיוון שאני מדבר על מלון נופש, זה לא מלון עירוני. במלונות עירוניים יש כזה דבר אבל מלון נופש לא קיים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> יש להם, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה יופי. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> זה מלון שיהיה בתפוסה של 90% בממוצע שנתי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה יגדיל את התחרות באופן משמעותי. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> מי לא יבוא? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> מה שחשוב להגיד ולא נאמר זה שהוא יבנה ברמה של חמישה כוכבים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אני חוזר ואומר שהמלון יראה ברמה של ארבעה כוכבים. אם את רוצה חמישה, תקראי לזה חמישה אבל החדרים הם לא ברמה של חמישה מכיוון שהגודל שלהם הוא 18 מטרים ובחמישה כוכבים זה 28 ומעלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, אתה יכול לחזור על כמה חדרי אירוח מתוכננים להיות בו? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> על מנת לייצור תוכנית כלכלית נכונה, צריך מסה של חדרים. במקרה שלנו מדובר על 456 חדרים. כלומר, אם יש חדרים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם היו זוגיים, נכון? אמרת שכל אחד ייקח חדר נוסף אם יש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אם יש ילדים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> יש חדרים מתחברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> התכוונתי אם יש ילדים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> תהיה דלת מחברת שתאפשר חיבור למשפחה, זו המטרה. מעבר לזה, בכל הסיפור הזה יש גם עשר סוויטות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אשר, מי יעבוד שם? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עובדים זרים. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> מה זאת אומרת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו אנחנו מדברים. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> לשם כך התכנסנו. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> בואו נחזור לנקודה. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> אני צריכה אותם מעכשיו לעכשיו. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> מתי הדבר יתחיל לרוץ? << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> אשר, לכל זה אתה צריך עובדים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אנחנו פותחים אותו בפברואר 2028. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> יש לי שאלה על המודל העסקי הזה. זה מודל עסקי מעניין אבל אתה כמשקיע שמקים את כל הרעיון, לא חושש שסטטיסטית יהיה מצב נתון שרוב החדרים יילקחו אבל ייקחו מעט מאוד תוספת ואז אתה תהיה בתפוסה מלאה אבל במינימום הכנסה על מספר החדרים האלה? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אני אסביר. ברור לגמרי שכשיגעו תיירים בתקופת החורף, המחיר הממוצע יהיה יותר נמוך וייקחו פחות. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> תוספות? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> פחות תוספות אבל מי כמוני יודע מה זה אנחנו, הישראלים? לא רואים בעיניים, מבזבזים ועושים. הוא מגיע למלון ורוצה להיות מלך. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומקטרים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> הוא יהיה מלך בעלות נמוכה. הוא עדיין יהיה מלך בעלות נמוכה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> סטטיסטית הוא תמיד ייקח משהו מהתוספות. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> הוא ייקח, אין ספק. זה ברור לגמרי וגם כשהוא ייקח, זה יהיה חצי מחיר או אפילו פחות מחצי לעומת אותו מלון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> מלון שנותן לך עוד - - - << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> זה כולל את המלך שלמה שהוא ארבעה כוכבים או חלק מהמלונות שלנו שהם ארבעה כוכבים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאוד מרוצים מהמלך שלמה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> ברור לי. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> בואו נחזור לנקודה שלטובתה אנחנו נפגשנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המצוקה של העובדים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> יש לנו מצב שהוא בלתי אפשרי כי כבר חווינו דרמה שבה אין עובדים. אין עובדים ופזית, שמעון וכל המנכ"לים שהיו פה ברשת, הלכו וניקו חדרים. למה? כי לא הכניסו ירדנים. למה? כי סגרו את הכניסות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בכל המלונות בארץ. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתה מתכוון ל-7 באוקטובר? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אני לא מדבר רק על המלחמה הזאת, אני מדבר על הקורנה ואני מדבר על הרבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משברים, מצבי חירום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אשר, גם עיכובים בגבול. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> 7 באוקטובר. רק שתבינו, היו מקרים שהיו פה דרמות ולא היו עובדים. אין מי שינקה את החדרים במלונות. אנחנו צריכים 300 עובדים ואין אפילו אחד, כל הפקידים וכל העובדים היהודים הישראלים שנמצאים - - - << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> טבחים ומלצרים עוזרים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> כולל טבחים, הולכים לנקות חדרים. זה ברור לגמרי שבמהלך כזה, אתה לא נותן מלון נקי כמו שצריך ומסודר. הכי גרוע זה שאותו תייר או אורח שמגיע למלון בא לקבל פנטזיה, הוא לא רוצה לראות דברים שהוא רואה אצלו בבית, במלון. הוא משלם והוא רוצה לקבל את הכול 100% פיקס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חברי הכנסת גם חוו את זה כשהגענו והיינו צריכים ללון בשעה מאוחרת, זה היה זוועה. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> יפה, זאת הנקודה בגדול. המטרה היא לא לאפשר לעוד עובדי ירדנים מירדן. זאת לא הכוונה שלי. הכוונה שלי היא להביא עובדים מהודו, מפקיסטן וממונגוליה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> ריבוי מקורות. לעלות את גורם היציבות על ידי ריבוי מקורות שמביאים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> בדיוק, ככה אתה מתאזן. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זאת גם המטרה של הוועדה. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> נכון, זו המטרה. ירדנים הם על הכיפאק ויש לנו מספיק, אנחנו לא רוצים מעבר לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לכן הגענו היום. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> יש הרבה מאוד עובדים זרים שמגיעים ואני אגיד לכם את האמת, אני לא מבין למה לא מאפשרים כניסה של עובדים זרים. למה צריך להילחם על מנת לקבל עובדים זרים? זה לא יעזור. אנחנו מבינים שבעולם המערבי בשנות האלפיים, אף תושב מקומי לא מוכן לעבוד בעבודות ניקיון, גם בגרמניה, גם בצרפת, גם באנגליה וגם באיטליה, בכל מקום בעולם. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> כולל ירדן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בירדן, גם בעקבה. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> גם בירדן מי שמנקה זה הפיליפינים, זה לא הירדנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הדתיים גם לא ייתנו. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אי-אפשר לחנך את האנשים שגרים במדינה הזאת לנקות חדרים, הם לא רוצים והם גם לא ירצו. זו לא המצאה, זה קיים בכל העולם. מבחינתי, ברור לגמרי שאין פה הרבה ברירות. תשימו לב למה שקורה. הממשלה יוצרת מצב שבו העלויות הן בשמיים כתוצאה מההתנהלות הזאת ובסוף זה עולה יותר יקר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העסקה של עובדים זרים זה לא הכי - - - << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> איך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם שם יש, בהעסקה של עובדים זרים. דיברנו על עלות של עובד זר וזה גם לא פשוט. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אבל זה עדיף מאשר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה גם נותן להם מגורים אז לא במקרה יש - - - << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אני רוצה להסביר. ירדנים עולים לנו יותר זול, נתחיל ככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמו העובדים הפלסטינים שהולכים בבוקר ובאים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> נכון, זה יותר זול וגם אם אני צריך לשלם להם על מגורים, זה עדיין הרבה יותר נמוך מאשר לעובד ישראלי או עובד זר מאפריקה שיש לו עוד 20% וגם העבודה שהוא עושה היא עבודה ברמה נמוכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הכדאיות. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> בסוף, הכול בידיים של המדינה שלנו ושל הממשלה שלנו. זה עניין של החלטה. המדינה שלנו מייצרת עלויות גבוהות ואין מה לעשות. אני מנהל עסק, אני לא עובד לשם שמיים. אני צריך לגלגל את העלויות שלי על המחיר ואין מה לעשות. כן, אילת יקרה. אפשר להשוות את אילת לטורקיה או ליוון? כמה עולה שם כוח האדם? בערך 40% מעלות כוח האדם פה. מה המרכיב הכי משמעותי בעלויות? כוח אדם. בשנייה אתה מכפיל את עלות החדר ויוצר מצב שבו אילת יקרה וכל מקום אחר בארץ גם יקר. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> סליחה. הרצל לוגסי מקלאב הוטל אילת. אני כבר מאוד ותיק בענף, מעל 30 שנה. הסרט הזה והשיחות האלה נמשכות ונמשכות לאורך כל התקופה הזאת. השאלה שאני שואל אתכם כנכבדים היא מה הסיכוי שבאמת תבינו פעם אחת ולתמיד שאילת צומחת, יש בניה ועסקים פורחים גם בזמן מלחמה – קל וחומר שכשיהיה שלום והכול יחזור לשגרה – מה הסיכוי שתתנו לנו עובדים זרים לאילת חוץ מהירדנים? צריך לעשות פה את המיקס הנכון. מה הסיכוי? זאת כבר לא שאלה של כסף. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תסבירי קודם כול את המורכבות כדי שיבינו ואחרי זה - - - << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> אני חושב שכולם מבינים את המורכבות, לאורך כל השנים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, תסבירי את העניין של כלל הארץ לעומת אילת. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אני אתייחס. לפרוטוקול, נטע ממשרד התיירות. מה שקורה זה שאזור אילת מיוחד לירדנים כדי - - - << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> סליחה שאני אומר את זה אבל בואו נתקדם קדימה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד החוץ כבר ישלים אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תרגיע אותו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הרצל, אני מציעה שאנחנו נשמור על תרבות דיון ואם שאלת שאלה, אנחנו ניתן לה לענות, בסדר? << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> בסדר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תודה. בבקשה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אנחנו צריכים לזכור שבענף הזה יש לנו גם את כלל הארץ ושם המצוקה עוד יותר גדולה כי שם כבר עשו את הטעות הזאת של להסתמך על מקור אחד של העובדים הפלסטינים שנמשכו ברגע אחד מהשוק ועד עכשיו, הם רק מנסים להחליף אותם. עוד לא סיימנו להחליף אותם וחבל לי שרשות האוכלוסין לא פה כדי להתייחס אבל זו מלאכה אדירה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> עקרונית, לנו אין שום מניעה שיהיה פה גיוון ולגם גם יזמנו בזמנו את נוהל הניוד ביחד עם רשות האוכלוסין כדי לתת איזשהו פתרון. עם זאת, אף אחד לא מנייד כרגע לאילת מהסיבה הפשוטה שבשאר הארץ המצב עוד יותר חמור. יש מצוקה אדירה של עובדים בכל המלונות בארץ. אייל, אתה מצביע נורא יפה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אחרי זה אני רוצה להתייחס. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> חסרים פה בשולחן גם משרד האוצר ואני לא נכנסת בנעליהם בשום צורה אבל הטענה שלהם היא גם על העלויות של האגרות שהן מופרעות לחלוטין ומאוד גבוהות בעיקר כשבסוף, אנחנו מדברים על עובדי ניקיון ועובדי חדרנות. אין פה צורך במדעני גרעין עם הכשרה מיוחדת. דבר שני, זה מהמקום שמתייחס להשפעות השליליות של לייצר הרבה עובדים שנמצאים בארץ והם לא ישראלים. הכול טוב ויפה אבל אין אלטרנטיבה. הישראלים לא רוצים לבוא לעבוד בעבודות שהן קשות, דרשניות והן מסביב לשעון. אנחנו יודעים את זה. חייבים לייצר איזשהו פתרון שהוא אחר ושהוא נוסף. צריך להשתחרר מהמקום הזה שבו אנחנו נתקעים עם כמות עובדים שהיא מוגבלת וכולם מנסים לאכול אחד את השני. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אני רק רוצה להגיד משפט אחד. צריך לא לשכוח שפלסטינים לא רשאים להיכנס לעיר. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> נכון. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> כלומר, זה מנטרל. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> באופן כללי, לכל הארץ. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> פלסטינים לא רשאים להיכנס למדינה בכל הארץ, זה לא רק כאן באילת. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל המצב. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> זאת מדיניות שהשתנתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה הם נכנסים לירושלים? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה כבר לא, אסרו. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אני מבקש להתייחס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זיו, אתה יכול להתייחס? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אני תכף אתייחס. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> חבר'ה, תעצרו. קודם כול, תגידו שם לפרוטוקול לפני שאתם מדברים. אין בעיה, כולם יתייחסו ולכולם יהיה זמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני גם רוצה לשאול אותך שאלה לגבי ועדת המנכ"לים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> רגע, אתי התחילה לדבר. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> סליחה, לא שמעתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, זה משהו קצר. האם כל הסוגייה הזאת הובאה או שהיה דיון בוועדת המנכ"לים, שמאשרים את המכסות? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה היה שם בוועדת המנכ"לים? איפה זה עומד? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> ביוני האחרון אנחנו פנינו לוועדת המנכ"לים להגדלת האגרות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מכסות. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> מכסות. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> סליחה, חס וחלילה. << דובר >> בני זרח: << דובר >> אי-אפשר להעלות את האגרות יותר. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כן, סליחה ומחילה. הגדלת המכסות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמיד אפשר יותר. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> הגידלו לנו את המכסה בעוד 1,020 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן הגדילו? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כן, אבל מה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לא רק לענף המלונאות. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> רק לענף המלונאות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> רק לענף המלונאות. אנחנו הבאנו להגדלה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> סליחה שאני אומרת, צר עולמי כעולם ענף המלונאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, למה זה לא יצא לפעול עדיין? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כי עוד לא סיימנו את הפעימה השנייה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אתי, בסוף הפעימה השנייה - - - << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> זאת יהיה שלב אחד אחרי. מה היה המניע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא הולך לאילת, זה רק למרכז. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, נכון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן אבל זה ישנה את המצב כי אתה תוכל לנייד באופן מיידי לאילת 500 בנוהל הקיים. מעבר ל-500 של הניוד שתלוי בהרבה מאוד דברים אחרים, מבקשים - - - << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו על עניין הניוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, כמה עובדים בפעימה השנייה? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> 1,300. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> 1,350 כי אנחנו סוגרים גם קצת פיליפינים שלא הגיעו בגלל אזהרת המסע. << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> אבל זה למרכז, לא עשינו בזה שום דבר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ברשותכם, אייל. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> בסופו של דבר, בסוף הפעימה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, כשתושלם הפעימה השנייה – אנשי רשות האוכלוסין מבטיחים לנו שזה יושלם עד סוף השנה האזרחית הזאת – רק אז אנחנו נגיע למצב של ערב המלחמה ומשרד התיירות יפתח את הפעימה השלישית וזו תהיה ההגדלה של 1,000 עובדים. מה שאני מבקש להדגיש פה לעניין נוהל הניוד, שהוא הפתרון לעניין עירוב האוכלוסיות שנמצא כוח אדם, זה שנוהל הניוד נולד כצורך, כתוצאה מהמלחמה ובאילוצים, דיברנו על זה בוועדה האחרונה. רשות האוכלוסין באמת עשו פה חצי צעד קדימה אבל צריך להשלים את זה לצעד מלא. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> בסופו של דבר, היות ואילת מוגדת כאזור עם תחום גאוגרפי שנמצא בכל הנהלים, הדרישה שאנחנו רוצים לחדד כאן היא שהבקשה שלנו כהתאחדות המלונות והתאחדות המלונות באילת זה להוסיף לאילת 500 עובדים זרים שאינם ירדנים. זאת הבקשה, כדי שלא נתבלבל במילים ולא יגידו שהגדילו ב-1,000 עובדים בשאר הארץ. אגיד עוד שני משפטים. בנוהל הניוד, זה תלוי בהרבה מאוד גורמים לנייד לאילת. זה לא רק שההנהלה באה ואומרת "אני רוצה לנייד" ובהתאם לצרכים היא מצליחה לנייד, זה לא תלוי בעוד הרבה מאוד דברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הניוד הוא רק באותה רשת? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כן. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> זה רק באותה רשת. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> זה לא רק זה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> בין רשתות אחרות. כשהוציאו את נוהל הניוד באופן קבוע אשר פנה אלי וביקש ממני "אייל, תיתן לי בבקשה רשימה של כל המלונות שנמצאים במרכז הארץ. אני רוצה להרים טלפונים למלונאים במרכז הארץ כדי להעביר לכאן". << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> שמעון עשה את זה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> שמעון עשה את זה. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> מה קיבלתי? << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> וזה עזר לך? << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> אפס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טוב, לא הייתי נחמד, שמעון. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> זה אמיתי אבל הוא לא קיבל כי חסרים עובדים בשאר הארץ ובגלל זה אני מחדד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אתם לא יכולים להתערב כהתאחדות המלונות? << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> לא, כי הם צריכים גם במרכז. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> לא, את לא יכולה להכריח. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> לא ובגלל זה אני מחדד את הבקשה שלנו. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אם הם צריכים את העובדים, למה שהם יניידו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פועל הם לא עושים, הם לא ממשים. יש מכסה של 7,000, נכון? תתקני אותי. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> מאה אחוז. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> 7,000 עובדים אצלנו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, בארץ. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> לאר, בארץ. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בכל הארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 7,820 חוקיים ולא חוקיים. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> לעשות חידוד של המכסות? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> עשינו הגדלה. לא באילת. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> יש 7,000? בואו נאמר שיש 40 אלף אבל כשמתקשרים למלונות שהעובדים נמצאים אצלם ושייכים אליהם, אף אחד לא רוצה לשחרר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ברור. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> נכון. תשלימי. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> למה זה רלוונטי כמה יש? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה מה שאמרנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תשלימי. אתם לא יכולים להתערב בנושא? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אני אגיד. אתה רוצה להתייחס? << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> רק לסיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחר כך אני רוצה שתשלימי. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> הדרישה שלנו היא שזה לא יהיה במסגרת נוהל הניוד. יש פה את שרון ואסף שהם דוגמאות חיות לרשתות שכביכול, נוהל הניוד מאפשר להם לנייד יותר בקלות בתוך הרשת והם לא מצליחים לעשות את זה. אני לא רוצה לדבר על זה כהתאחדות. אני רוצה לבקש מהמלונאים לדבר על הצלקות שיש להם על הידיים ואני מבקש להתייחס ספציפית לניוד. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> החלק של הניוד הוא בלתי אפשרי. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשלב זה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אני רוצה לשאול דווקא אותך שאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נעשה סדר. שרון, נכון? << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> כן. שרון, סמנכ"לית משאבי אנוש במלונות דן. הגיעו עובדים מסרי-לנקה חודש לפני שהתחיל עם כלביא ובדיוק נפל הטיל בבן גוריון אז היה לנו מלון סגור. אמרנו "יופי, בוא ניקח את שבעת העובדים הסרי-לנקיים שהגיעו למלון ונוריד אותם לאילת". אנחנו ישר אמרנו יופי, הורדנו אותם באוטובוס ואז יצא הנוהל. מה הנוהל אומר? קודם כול, הם חייבים להיות במלון האם 30 ימים והם צריכים להסכים לבוא. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> חודש וזה מוגבל . << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנוהל מאוד נוקשה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מאוד. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> הם צריכים להסכים. קודם כול, כשקראנו את הנוהל ישר התקשרנו להגירה ואמרנו להם "רגע, אנחנו העברנו, נחזיר? מה לעשות? מלון האם סגור" והם אמרו לנו "אתם יודעים מה? אם המלון סגור אז כבר תשאירו אותם באילת ותחתימו אותם שהם מוכנים להישאר". הגענו עם החתימות לעובדים ואת יודעת מה הם אמרו לנו? היה לנו שם אחד או שתיים שהתחכמו ואמרו "לא, אתם עובדים עלינו. תחזירו אותנו בחזרה, אנחנו לא חותמים לכם על כלום". << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא הבנתי, רשות האוכלוסין אמרה לכם להחתים את העובדים על זה שהם מסכימים? << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> על זה שהם מסכימים, בדיוק. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> זה בנוהל. אני אראה לך את הנוהל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איך הסכמתם לזה? << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> חייבים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אנחנו רצינו פתרון מיידי. זה הנוהל. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> רגע, אני אסיים. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> חלק מנוהל הניוד מחייב הסכמה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> הם לא מסכימים על מה הם מסכימים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> משרד החוץ הכריח אותנו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> משרד החוץ? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> משרד החוץ, אתם הכרחתם אותם? << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> הם חוששים. הם פשוט חששו שאנחנו עובדים עליהם ובאותו יום שבאנו להחתים אותם, שלחו מייל למשרד ההגירה או שפנו ואמרו "רשת מלונות דן מעסיקה אותי באופן לא חוקי". מזל שטובה מכירה אותנו, היא פנתה אלינו ושאלה מה קרה, אמרנו לה שבאנו להחתים, ההוא נבהל והחזרנו אותם לירושלים אבל לא למלון האם באותה תקופה כי המלון היה סגור. בקיצור, הניוד הזה הוא לא רלוונטי. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> הוא בעייתי. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> הוא גם דורש 30 יום. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> שרון, הוא גם מוגבל לחצי שנה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> כן ןגם כל חצי שנה - - - << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> לא, בכל תקופת ההיתר עובד לא יכול לעבוד חצי שנה. מעבר לזה, זה בלתי אפשרי. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אסף, אתה צודק אבל אני רוצה לסיים. אני רוצה להגיד שלושה דברים לגבי הסיפור הזה. דבר ראשון, ברגע שהם מגיעים למלון ל-30 ימים, לטרטר אותם עוד פעם נראה לי לא לעניין. דבר שני, הם צריכים להסכים ואז אנחנו מבלבלים אותם, הם לא מבינים לאן הם הגיעו והם חוששים שעובדים עליהם. הדבר השלישי הוא מה שאמר גם אסף, אחרי שכבר הורדנו אותם אם הם הסכימו, אחרי חצי שנה אני צריכה להחזיר אותם ולהביא חדשים במקומם. זאת אומרת, אני ממש מטרטרת אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה סרבול. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> למה? מה הסיפור? << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> אני חייב להגיד עוד פעם על הניוד הזה שיש את חסרון הגודל שלנו בפתאל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי הכווין את הנוהל, רשות האוכלוסין ואתם? גם אתם שותפים? << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> זה נוהל ניסיוני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם הוא לא טוב אתם לא שומרים אותו? << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> קודם כול, זה נהדר שיש נוהל. נראה לי שיש פה איזשהו בלבול. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> חברים, זה נהדר שיש נוהל. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אני מסכימה איתך. זה כבר - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הוא הפך להיות קבוע ולא זמני. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> נוהל הניוד היה רעיון לדחיפה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא היה טוב בזמן המלחמה ועכשיו הוא לא רלוונטי. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> הוא היה נהדר. יש לו לקונות שצריך לסדר אותן כמו החודש והחצי שנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא רלוונטי, נכון. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> אשר וכולם אמרו את זה פה מאוד יפה בחלקי דברים, המשמעות היא שהענף במחסור. כשיש מחסור בכל מקום אז הניוד הופך להיות לא רלוונטי כי הוא בלתי אפשרי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> גם נכון. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> בסוף, זה יכול לפתור - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה הם לא פועלים לשדרג את הנוהל? << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> לא, הניוד לא משנה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה לא רלוונטי. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> גם אם כל הלקונות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה הרשות לא עוזרת? << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> גם אם כל הלקונות תיפתרנה, אין אפשרות לנייד עובדים כי צריכים אותם במקומות אחרים, אנחנו במחסור. גם שם יש מחסור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס לזה שלא ממצאים את המכסה? את יכולה להסביר? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בגלל האגרות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> לא, רגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תסבירי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תעשי סדר מההתחלה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> זה ממש חשוב. בענף המלונאות, כל עובד שקיים בארץ, חוטפים אותו באותו רגע. זה ענף שרק מחכה שייתנו לו מכסות אבל אני מזכיר לכם שכשאנחנו התחלנו את המלחמה, ב-6 באוקטובר 2023 אנחנו היינו בסיטואציה של 6,800 עובדים זרים בענף המלונאות, מתוכם ירדנו ב-2,000 והייתה החרגה קטנה של 800 – היום 400 – פלסטינים שעדיין נכנסים באופן נקודתי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היום זה 400 פלסטינים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 300 לפי הדו"ח שקיבלתי. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> זה משתנה בכל פעם. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> זה משתנה בהתאם. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> זה בהחלטת מתפ"ש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תלוי את מי שואלים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה רק במזרח ירושלים או בעוד מקומות? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> לא, לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה הולך ויורד כי אנחנו - - - << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> לא, רגע. תעצור. יש לנו 300 עובדים מהשטחים שנכנסים למזרח ירושלים בלבד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> זה במלונות מזרח ירושלים והם לא במשחק, לא חל שם שום שינוי ויש עובדים פלסטינים שנכנסים למרכז הארץ. התחלנו עם הפינוי ב-800 ועם החזרה של האוכלוסייה לבתים ירדנו ל-400 וזו בערך הכמות שעדיין יש. זה עולה ויורד לפי החלטת מתפ"ש לפי הצורך. בנוסף, היינו על 2,000 פיליפינים וירדנו ב-300 שהלכו ולא חזרו בגלל אזהרת המסע והתארכות הסכם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אזהרת המסע עדיין קיימת. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> נכון אבל כשבאנו להחליף את הפלסטינים שיצאו, הוספנו את הסיפור הזה בשביל לגייס 2,300 במקום 2,000. מתוך זה בינתיים השלמנו פעימה ראשונה של 973 עובדים מסרי-לנקה שכבר הגיעו והם כבר בארץ, תודה לאל. עכשיו אנחנו עובדים על הפעימה השנייה שאמורה להיות של 2,350 עובדים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> פעימה שנייה של 1,350, לא 2,000. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> 1,350 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל עדיין יש פער. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> בנוסף, כדי שהענף יהיה יכול לפתוח מלונות, אפשרנו למלונות קטנים של 11 חדרים ומעלה גם להיכנס למשחק הזה כי גם הם צריכים לקבל חדרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> הגדלנו בעוד 1,020 שזו מה שהיה ביכולת ועדת המנכ"לים לאשר לנו ורק אחרי שנשלים את הפעימה השנייה של העובדים מסרי-לנקה שהזכרתי קודם, רשות האוכלוסין בכלל תגיע להתעסק עם הפעימה השלישית. כלומר, על אף שאישרו לנו את זה - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לוקח זמן. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> זה ייקח זמן. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> כמה זמן בערך? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> זה רשות האוכלוסין. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רשות האוכלוסין. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> חבל שהם לא פה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני רק אגיד שרשות האוכלוסין - - - << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מהניסיון שלך - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רשות האוכלוסין יעלו בזום בלשכת ראש העיר. אני רושמת עכשיו את כל השאלות האלה ואנחנו נשאל אותם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> חבר'ה, השורה התחתונה של האירוע הזה היא שהענף הזה עדיין לא מיוצב מבחינת כוח אדם והדרישה רק עולה ולכן, מראש הגדלנו בעוד 1,000 עובדים בכל הארץ מלבד אילת כי באופן יחסי, אילת הייתה יציבה כי לא נפגעו 2,500 של הירדנים בעוד 2,000 פלסטינים נעלמה באבחה אחת בכל רחבי הארץ. ברור לנו ולי באופן אישי, שהממשלה עובדת בטור ולא לרוחב, לצערי. היא צריכה להתחיל את הפעימה הראשונה, לסיים את הפעימה הראשונה, להתחיל את הפעימה השנייה, לסיים את הפעימה השנייה ולהגיע לפעימה השלישית. את שואלת כמה זמן? אני יכולה להגיד לך שההתחייבות של נקש - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא אופטימי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא, מה זאת אומרת לא אופטימי? קודם כול, דיברתי גם עם האנשים של רשות האוכלוסין בשטח והראשונים שהגישו את הבקשות מהמלונות, התחילו לקבל עובדים מסרי-לנקה תוך שלושה או ארבעה שבועות. כמה זמן התהליך הזה ייקח תלוי גם במלונות. אני אומרת לך את זה כי אני למדה מהפעימה הראשונה שמלונות התעכבו קצת עם תהליך הגשת המסמכים והאגרות וזה הפך להיות אירוע של בערך שלושה וחצי חודשים ואז אנחנו נצא לפעימה השלישית אבל זה לא סותר את זה שבמקביל, צריך לטפל בבעיה של אילת ולהחליט שאנחנו מגדילים את ההקצאה בעוד 500 עובדים. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> עובדים שאינם ירדנים. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> עובדים שאינם ירדנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, ברור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עובדים שאינם ירדנים, בסדר? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> לדעתי 500 זה מעט. אתם אופטימיים מדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מספיק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני גם רציתי לומר את זה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> זה הדרישות. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אין בעיה, צריך לדבר על פעימות. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> אייל, אשר צודק. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> לדעתי, צריך בסך הכול לפחות 1,500 עובדים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> איתמר, אתה רוצה להיכנס לדיון? << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> זו הבעיה, מדברים על 500 ובעוד שנה נדבר על עוד 500. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה ביקשתם בוועדת המנכ"לים? בין 500-1,000? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כמה שמותר, לא? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, כמה נותנים? << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> צריך להסתכל עכשיו עשר שנים קדימה. לפחות 1,500. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אישרו 1,020 בוועדת המנכ"לים. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> 1,020? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכל הארץ 1,020? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בכל הארץ מלבד אילת. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> מלבד אילת, אנחנו בחוץ. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> לדעתי, רק באילת צריכים לבקש 1,500 במספר פעימות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אתה חושב ש-1,500? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> כן, בטח. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> באיזה פעימות? כמה? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> לא, 1,500 בסך הכול. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אבל מה קטועי הזמן? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> בכל חצי שנה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בכל חצי שנה להגדיל ב-500? << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> כן. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אל תשכחו שבונים מלא בתי מלון עכשיו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בממשלה, עד שאתה לא מגיע למצב שאתה גוסס - - - << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> סיון, אפשר הכול, רק צריך לבקש נכון. צריך לבקש 1,500 בפעימות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם אילת? הם לא ב-1,020? << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> לא, כי יש ירדנים. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> ברגע שנגיע ל-1,020 דהיינו, 7,820 אז נוכל לנייד וזה כבר משהו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה יהיה? כמה זמן זה ייקח? << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> בואו נדבר על היסטוריה ועל מספרים. בפעימה הראשונה היו 900 עובדים שחולקו ומשרד התיירות חילק את ההמלצות ב-2 במרס ועד יולי הגיעו כל העובדים. הפעם משרד התיירות חילק את ההמלצות ב-4 בספטמבר ועד לפני שבוע, לא היה עם מי לדבר ברשות האוכלוסין. האירוע היה תקוע במשך חודשיים סתם. אני רוצה להגיד לפרוטוקול שמה שמוסרים לנו מרשות האוכלוסין זה שעד סוף השנה האזרחית, הם ישלימו לנו את 1,300 האנשים. בואו נעשה מעקב ולקראת חודש דצמבר נבדוק במסגרת הוועדה כמה הם השלימו לנו מבחינת הפעימה כדי לדעת כמה פוש צריך לתת על הגז. אני מהתאחדות המלונות, אני לא מעסיק עובדים אבל אנשי העסקים פה אומרים שהם עם צלקות על הידיים בעניין הזה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> חבר'ה, מאוד חשוב לי לשמוע את נציג משרד החוץ, ברשותכם ולא בכדי. מאוד חשוב שנציג משרד החוץ פה כי חלק מההתנגדויות שעלו לאורך השנים לגיוון העובדים באילת קרו בגלל משרד החוץ שסירב שיהיה פה גיוון כי הוא חשב שזה יפגע בירדנים. זה עצר אותנו מאוד ולשמחתי אנחנו באירוע אחר, גם לפרוטוקול וגם בשביל שאתם תשמעו באופן כללי, זה מאוד חשוב. צריך להבין שכל הליך כזה הוא לא משרד התיירות לבד, יש פה את משרד החוץ שמתנגד כי יש היבטים של הסכמי השלום, יש את משרד העבודה, יש את משרד הפנים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> משרד האוצר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> יש את משרד האוצר וכל אחד מושך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד המשפטים. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> משרד החוץ כבר לא מתנגדים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> יפה, בגלל זה אני נותנת לכבודו לדבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשמע את העמדה. אנחנו מכירים אבל תשלים. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אני אקח את הדברים מאיפה שסיימת ואמשיך. קודם כול, המציאות שבה משרד החוץ אי פעם התנגד אם בכל, באה מזמנים ממש עתיקים, לא במציאות הנוכחית וזה לגמרי לא רלוונטי. זה היה כשהיו פה עודפים של כוח אדם ולא היה חסר. אתם יודעים לבד לפי מה שתיארתם שאלה זמנים מאוד ותיקים, זה כבר היה מזמן. כבר שנים רבות משרד החוץ לא התנגד ולא נעשתה שום התנגדות להבאת עובדים ממקורות אחרים ולהפך, האג'נדה של משרד החוץ יחד עם רשות האוכלוסין והגירה, משרד העבודה והמשרדים השותפים האחרים כמו משרד התיירות ועוד סקטורים – זה תלוי בסקטור של העבודה – פועל היום לגוון להגדיל את המכסות כך שהם יספיקו לדרישה אבל לגוון את מקורות העובדים מכמה שיותר מדינות רלוונטיות. אני מדגיש מדינות רלוונטיות כי אחר כך אני אגע בזה ואסביר לכם למה. כדי שיהיה לכם מושג איך זה עובד, החלוקה מתחלקת בין המשרדים בתחומי אחריות שונים. משרד החוץ פועל לאתר מקורות רלוונטיים וכשאותר מקור רלוונטי, הוא בודק עם המדינה נכונות לקדם הבאת עובדים משם. כמובן שהמדינה צריכה להיות רלוונטית גם ביחס GDP של המדינה ויכולת כלכלית כי ברור שעם מדינה כמו גרמניה או ארצות הברית לא עובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא ילך. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אנחנו מדברים על הבאת עובדים שנקראים low skills שמוכנים לבוא ממדינות מסוימות. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> סרי לנקה, פיליפינים, כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ברור. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> איפה שיש אינטרס ויכולת גיוס כי אחרת לא תהיה יכולת גיוס. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איפה שיש בעיית תעסוקה ועבודה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> כבר יש לנו ניסיון מהסכמים שנחתמו עם אפס יכולת הבאת עובדים או מספרים קטנים. אם הצלחנו לגייס 100 עובדים זה לא נותן שום פתרון. משרד החוץ אחראי על הסכמים שנקראים הסכמי מסגרת. כשמשרד החוץ מאתר מדינה בעל פוטנציאל, הוא מקדם חתימה על הסכם מסגרת וזה באמת באחריות מלאה של משרד החוץ. משרד החוץ מקדם את זה יחד עם רשות האוכלוסין. בודקים את כל התנאים, מאשרים עם משרד העבודה וכשאותרה כזו מדינה כמו סרי-לנקה, הודו או מקומות כמו הפיליפינים, נבדקת אפשרות לקיים את ההסכם ושאין התנגדות של המדינה שאיתה הוא ייחתם. לדוגמה, יש יש לנו מדינות שבתקופת המלחמה לא היה להן שום רצון לקדם הסכם. הן אמרו "כרגע, אנחנו לא נחתום ולא רק שלא נחתום אלא יש אזהרת מסע. כרגע מתפרסמת אזהרת מסע ולכן אנחנו לא עובדים לקדם, תדברו איתנו אחרי" ואנחנו בדיוק נמצאים בנקודה של אחרי, זו הנקודה הנוכחית. כלומר, היו פה האשמות אבל המדינה אבל גם כשהמדינה נורא רוצה לקדם, לפעמים הצד השני אומר לנו "זה נורא נחמד, תדברו איתנו יותר מאוחר. כרגע אנחנו שמים אתכם ב-hold." ובדיפלומטיה כששמים ב-hold זה לפעמים גם ללא מילים. "להעביר לך את הטיוטה?", "כן", מחכים לטיוטה בחזרה עם תיקונים וכלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן לוקח ההליך הזה מול מדינה? זה הרבה זמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא פשוט. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> מול מדינה שמתעניינת ורוצה, זה יכול להיות הליך מהיר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה זה מהיר? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> מהיר יכול להיות כמה חודשים ותכף אסביר לכם מדוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תשימי לב, כמה חודשים. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> למה זה כמה חודשים? כי גם אחרי שגמרנו את כל ההליך וחתמנו על ההסכם, בחלק מהמדינות זה צריך להיות ללכת לאישור הפרלמנט שלהם. הם עובדים כמונו, הם לא שונים מישראל שבה הכנסת מעורבת בהסכמים וגם להם יש חוק מקומי. רק כדי לסבר את האוזן, בתחום מסוים - - - << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> אבל עברנו על המשוכה הזאת מכיוון שיש לנו סרי-לנקיים ויש מדינות שכן אפשר להביא מהן. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> סליחה, אני רק אוסיף בהמשך למה שאתה אומר שאנחנו נשאלנו מאיזה מדינות אנחנו רוצים לכל הארץ ולקחנו מדינות שכבר יש לנו איתן הסכם בילטראלי. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> כך צריך. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הרחבנו והוספנו את מושג הניקיון שלא היה כי היה רק חדרנות, אני מזכירה לכם. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כך צריך. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> גאוני, כך צריך. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> נכון, זה היה סופר קריטי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> עשינו שדרוג. בסופו של דבר, גם עם התאילנדים יש לנו הסכם בילטראלי ואנחנו צריכים להרחיב אותו לענף המלונאות ואם אני מרחיבה אותו, להביא תאילנדים לאילת זה מדהים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, זה יותר קצר ככה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> רק שנייה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בואו נשמע את זיו על מה קורה עם תאילנד. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אני ארחיב. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לי חשוב שתגיד שבאמת אין התנגדות עכשיו. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> כדי להפוך את זה, אני אגע במונחים שתכירו. אחרי שנחתם הסכם מסגרת, מבחינת משרד החוץ מאותו רגע אפשר להתחיל להביא עובדים מאותה מדינה שנחתם איתה הסכם מסגרת למדינת ישראל. תחת הסכם מסגרת באים – קוראים לזה הסכמי יישום – ואז אנחנו מעבירים את השרביט לרשות האוכלוסין וההגירה ואומרים להם לאשר את התחומים ולהתחיל לחתום על הסכמי יישום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שם זה תקוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שם זה תקוע. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> הסכם יישום יושב תחת הסכם מסגרת שאומר שבין המדינות יש הסכמה להבאת עובדים, המדינה השולחת מוכנה, המדינה המקבלת מוכנה לקבל והוגדרו התנאים הגדולים של שמירת זכויות וכל הדברים הכללים, כולל מה שעלה פה על החתמת עובד שאי-אפשר להעביר אותו ללא הסכמתו. כל הדברים האלה יושבים בתוך ההסכם. מתחילים לחתום על הסכמי יישום ושם נכנסים ומנסים להרחיב לכמה שיותר תחומים ורשות האוכלוסין וההגירה ברשות נקש וצוותו מנסים לחתום עם המדינות בהתאם עם התחומים שאושרו. סרי-לנקה היא מדינה שקל ליישם איתה היום, היא אחת הטובות שבהן. היא גם לא פרסמה אזהרת מסע ואפשרה זרימת עובדים גם בתקופת המלחמה ויש מדינות שפעלו אחרת. לדוגמה, הפיליפינים. תחום הבאת עובדים לסיעוד נתקע אצלם. הוא נתקע כי הם עצרו אותו, זה לא רק שישראל לא רצתה. ישראל רצתה כל הזמן. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> גם למלונאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אבל החוק המקומי בסרי-לנקה קבע כמה כסף מותר לקחת מהעובד בטרם גיוסו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה טופל לאחרונה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> החוק הישראלי קבע סכום אחר, הייתה התנגשות והם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל בסוף זה טופל, נכון? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה עבר בתקנות בכנסת. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> באותו רגע נעצר כל הליך הגיוס של העובדים לתחום מסוים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוכלוסייה בעייתית מאוד. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> במלונאות זה לא קרה ובבנייה זה לא קרה. רק תכירו את זה שכל דבר כזה שנחתם בהסכם יישום והסכם המסגרת, צריך אחר כך לוודא שנוכל ליישם אותו ונזכה לשיתוף פעולה של המדינות. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> זיו, גם אנחנו נעבוד קצת יותר קשה אבל ברגע שיש מדינה שמוכנה מבחינת כל התהליכים, יש התנגדות של משרד החוץ לגיוון עובדים באילת? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> להפך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אומר הפוך. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> הוא אמר את זה בהתחלה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> משרד החוץ אומר "בואו נגוון כדי לעלות את גורם היציבות". אנחנו לא יודעים מתי ומה יהיה סוג המשבר הבא ומה יהיה מקורו. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> איך מקדמים את זה? << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> כשאנחנו נלך לוועדת מנכ"לים עכשיו, יש לנו את היד של משרד החוץ להצבעה? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זה כבר יצא לפועל. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני רק אזכיר לך שמשרד החוץ התנגד. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> לא, משרד החוץ לא התנגד. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני הייתי בוועדה בכנסת. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> משרד החוץ לא מתנגד ולא רק שהוא לא מתנגד אלא אלי יפרח, סמנכ"ל קונסולריים - - - ועדת מנכ"לים נוגעת לא נוגעת במקורות, ועדת מנכ"לים מאשרת מכסות. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אבל אנחנו צריכים - - - << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> בואו נדייק, ועדת מנכ"לים איננה מאשרת מקורות. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> היא מאשרת מכסות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אף פעם לא עצרנו מכסות, לא היה מצב כזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל למה אתם לא מגדילים את מספר המדינות בעבור המלונאות כדי שלא יתקעו? << דובר >> פזית בוסקילה: << דובר >> כמו תאילנדים, למשל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להביא תאילנדים. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זה תהליך בפעולה אבל לא היינו יכולים לעשות את זה בתקופת המלחמה כי המדינות לא רצו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא אבל עכשיו. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אנחנו נפגשים לטקס חתימה עם הקמבודים ב-1 בדצמבר 2025. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה בענף הבנייה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> לא משנה, מיד אחרי שנחתם תחום מסוים עוברים ליישום התחום הבא. אנחנו בודקים את היישומים אחד אחרי השני. אנחנו לא יכולים לעשות את זה יחד כי המדינות עוצרות אותנו. המדינה החותמת אומרת לנו "רגע, אל תרוץ איתי במקביל. אני רוצה לראות איך זה עובד". הם זהירים לא פחות מאיתנו. הם רגישים כי הם בביקורת והעיתונאות יושבת גם עליהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> הם נזהרים כי כל דבר כזה נבדק בעיניים. המדינה השולחת גם כן תחת ביקורת. אנחנו לא רוצים להלחיץ את הצד השני או לגרום לו לעשות ארבעה צעדים לאחור ולכן אנחנו מקדמים בהדרגה, מסבירים ומראים וכשהם רואים יישום מוצלח הם ממשיכים הלאה. תסתכלו איך סרי-לנקה עוברת מתחום לתחום נהדר. היא מגיבה ממש טוב. הודו זו דוגמה לא טובה. עשינו יישום עם הודו, הבאנו עובדי בניין אבל הקבלנים עצרו. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> זה לא הלך, נכון? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> הם עצרו. אין הזמנות. רשות האוכלוסין עשתה את הסכם היישום מצוין יחד עם משרד הבניה אבל הקבלנים עצמם לא הזמינו. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> בגלל שהם לא היו טובים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא טובים. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> הם לא התאימו. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> לא הזמינו ויושב כרגע מאגר שלא לוקחים עובדים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין לו מענה, הוא צודק. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אין לו מענה. ההודים אומרים "מה עושים איתם?" הם אצלנו עכשיו והם מקימים קול צעקה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> רצינו להשתמש בהם ולא נתנו לנו. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זאת דוגמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, ההודים לא טובים למלונאות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יוצר בעיה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> ניסינו. לא אישרו לנו. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אתי, החוזים שהחתימו את הקבלנים אלו חוזים שהם שונים לגמרי מהתיירות ואי-אפשר לבוא ולערבב שמחה בששון. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אי-אפשר לעשות הצרחה כי אנחנו מעסיקים אותם ישיר והבניין העסיקו דרך חברות כוח אדם. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> בתיירות הבעיה הזאת פחות גדולה כי אין את הבעיה המקצועית שיודעים להניח ריצוף או לא, זה יותר קל. התחום הזה הוא low skill שיותר קל ליישם אותו. כמעט כל עובד יכול להגיע למלונאות ולהיות מיושם בכל כך הרבה תחומים שיש בתחום המלונאות. התהליך של הקידום הזה מתמשך כרגע אבל כבר אין התנגדות של משרד החוץ, ממש להפך. יש רצון לפתוח כמה שיותר מדינות ואז לנצל את המכסות כמה שיותר מהר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מדהים. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> התנועה של המכסות היא שברגע שמכסה אושרה, מאשרים את הקווטה הבאה. הם לא מאשרים אלפים מראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, ברור. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אבל הם מגיעים לסוג מסוים של מכסה ואז הם עוברים למכסה הבאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה לוקח זמן. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זה בדיוק התהליך שקורה היום, בכל הוועדות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון, לצערי הרב. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> גם בוועדות הבילטרליות. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> בראייה שלנו, אנחנו צריכים הזרקה דחופה שקודם כל לפני הכול, תיתן לנו לפחות 500 עובדים לגיוון תעסוקתי פה באילת, שיגיעו עוד לפני האביב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני פסח. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> כמה יש כרגע במאגר של סרי-לנקה? << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> לנו אין. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> לרשות האוכלוסין? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא לאילת. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> באילת אין. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> בערך 350 - - - << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> הם מחכים שייסגר - - - << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אנחנו לא שם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אין אילת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מרכז הארץ. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> מי עוצר את זה, רשות האוכלוסין וההגירה? אני שואל מי עוצר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה עוד לא אושר. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> הכול זה רשות האוכלוסין וההגירה, הם הפקק. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> זה הנהלים, הנוהל מגדיר לאילת קו מסוים שממנו אך ורק 2,500 ירדנים, זה המצב עכשיו. הדבר היחיד זה שבנוהל הניוד פתחו את האפשרות הזאת באופן זמני ביותר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> רגע, אשר צריך ללכת, בסדר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אשר, אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תעדכנו אותו על הסיכום שיהיה בלשכת ראש העיר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בסדר גמור. תודה על האירוח. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> לצערי, אני יוצא לעוד ישיבה. קודם כול, שמחתי לארח אתכם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמחתנו להכיר אותך. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אני מקווה שיצא מזה רק טוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יצא. אני מבטיחה בלי נדר שיצא ברכה. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> אני רוצה להגיד שאני מרגיש שאין פה סנכרון בין כל המשרדים. מדברים פה ולא כולם - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גילת לנו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> באופן כללי, משרדי הממשלה לא מסונכרנים אבל בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין צוות בין-משרדי שמטפל בזה. << דובר >> אשר גבאי: << דובר >> בסדר. סיון אם את מבינה את הנושא ואת בטח מבינה אותו יותר ממני, אני מצפה לחבר את כל המשרדים ולעשות איזושהי ישיבה על מנת שכולם יבינו על מה אנחנו מדברים. לדעתי, אם כולם יבינו יהיה אפשר לזוז. תודה רבה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אני רק רוצה להוסיף לזה משהו לוועדה פה, בענף התיירות אנחנו ניצחון מהיר. אנחנו לא מדברים על קבלנים, אנחנו לא מדברים על עשרות אלפים, אנחנו מדברים על משהו שעם רצון פותרים בשנייה וחצי. חשוב מאוד שאנשים יזכרו שאנחנו לא מדברים על עשרות אלפים, אנחנו מדברים על תהליכים שכבר קרו וצריך רק לסנכרן את כולם טיפה יותר כדי לעשות את השלב הבא. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בשביל זה אנחנו פה. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו בבקשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ב-8 בדצמבר 2025 המנכ"ל של משרד האוכלוסין וההגירה יגיע אלינו לוועדה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בעז? מעולה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מחלקים את הישיבה לשניים. ענף הסיעוד בנפרד - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> והמלונאות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, ביחד עם הבנייה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כלל הענפים ביחד וענף הסיעוד בנפרד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תתכוננו ותכיני שאלות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי הוא יעזור לדחוף את הגדלת המכסה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> סיון, תגידי לה שהשאלות מוכנות. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מה זאת אומרת, מוכנות? אני יורה אותן בעל פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון אבל תביאו את הממוקדות ביותר. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> שמי אתי מישרוטל, נעים מאוד. דיברו פה על הרבה מספרים וזה ממש חשוב אבל אני רוצה לדבר מהלב. הייתי בארוחות כאלה כמה פעמים בשנה האחרונה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> אנחנו באותו מצב אנחנו באמת במצוקה נוראית של עובדים, במיוחד באילת. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה לא נכון שזה במיוחד באילת. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> תודה לאל, אילת - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא, זה יותר - - - << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> אני יכולה לדבר על המצב שלנו, בסדר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מכירים את כל הענפים שבמצוקה וחוסר משווע של עובדים. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> תתנו לי לסיים ואת מוזמנת לתקן אותי. המצוקה היא באמת אנושה. בטח אמרו את זה פה לפני כי טיפה איחרתי אבל אני זוכרת שב-7 באוקטובר המסוף היה סגור, התמלאנו במפונים ולא היה לנו מענה כי אנחנו תלויים בהם לחלוטין ואין פה תמהיל של עובדים זרים אחרים. זה לא יכול להימשך. תתקנו אותי אבל אני זוכרת שראש המל"ל אמר במפורש שחייבים להביא עובדים זרים אחרים לאילת. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון, גם שר התיירות אמר את זה. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> עברנו שנתיים ומשהו ולא קרה עם זה כלום. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> גם שר האוצר אמר את זה. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> גם שר האוצר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> גם השר לביטחון לאומי אמר את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הם עושים? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מה הם עשו בנידון? זאת שאלה. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> לא נעשה דבר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זו האמת. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> 500 זה מספר מאוד קטן, זו ממש טיפה בים. דבר שני, עד שיגיעו ויאשרו בוועדות – הכול באמת חשוב – יש פה אלפי ברחנים בארץ מענף הבנייה והחקלאות. אני הולכת היום לסופר וזה תענוג, אני מקבלת שירות מתאילנדים. זה נדמה שאנחנו ילדים חורגים. ההסכם הבילטרלי הזה הוא לא פשוט, ה-G2G קצת יותר מסורבל מה-B2B ושם נדמה שהדברים זורמים הרבה יותר מהר. תאגידים שולחים לי תמונות של מאות עובדים זרים שמגיעים ומחייכים, זה פשוט תענוג והסיפור הזה אוכל אותנו מבפנים. כל הזמן משאירים אותנו, אנחנו בהמתנה אינסופית. זה מה שקורה בפועל ברמה העובדתית, זאת לא הרגשה. היינו בהרבה ישיבות כאלה, נכון? היינו עם מנכ"ל שירות התעסוקה, היינו עם יושב-ראש ועדת העובדים הזרים הקודם, אליהו רביבו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נוטשים וברחנים גם מועסקים פה? אסור להעסיק אותם. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אתי, אסור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לעבור על החוק. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> היה קל אם היינו יכולים, ברור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי יש הרבה מאגרי עבודה וברחנים, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק פליטים. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> היינו בסיורים, היינו במסוף. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> כל ההודים שנתקעו - - - << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> כענף, אנחנו ענף של צדיקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם מבקשי מקלט? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> א(5)(2) מותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבקשי מקלט מותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מותר להעסיק מבקשי מקלט? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> יש, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, ס.א. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> יש הסכמה לאי-אכיפה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> הם לא במכסה. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> אבל הם גם כבר לא נמצאים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני אתן פתרון שאת יכולה להביא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כל העובדים הזרים בענף המלונאות הם במסגרת G2G, לא משנה כמה נלחמנו לקבל B2B. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה לעשות הבאה פרטית? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא. נקיים בוועדה דיון, נביא את ראש רשות האוכלוסין ונגיד שאין בעיה, אנחנו ממילא יודעים על אילת. אם תאשרו ספציפית לאילת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבאה פרטית? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> B2B. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, הבאה פרטית. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לפחות בין 500-1,000 עובדים בשלב הראשון, זה game changer. את יודעת למה? אין את התלות בממשלה ואני צועקת את זה כבר שנתיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיו, מה אתה אומר? יש היתכנות להבאה פרטית? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> B2B. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> B2B. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אני אגע גם בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא העלתה רעיון שזה יהיה כמו שאר הענפים לכל המאפשרים. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> ברור לכולם שבדרך כלל המעסיקים מעדיפים הבאה פרטית, הם מעדיפים את זה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ברור. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> מכיוון שהבחירה של העובדים היא יותר אישית. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה הרבה מעבר לזה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אני מלווה את זה כבר הרבה מאוד שנים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הבירוקרטיה והתלות בממשלה היא בלתי נסבלת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה באמת לא הופכים אתכם לזה? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אבל החוק במדינת ישראל - - - בזמנו, היה רק הבאה פרטית ומי שדחף את מדינת ישראל לעבור להבאה בהסכמים בילטרליים זה בית המשפט העליון. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> נכון G2G זה - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מ-2008. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> הוא זיהה תהליכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תהליכי עבדות וסחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש פה משהו שהוא מוזר. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> הוא זיהה בזמנו תהליכים כי היו עתירות על פגיעה בזכויות עובדים שהובאו בהבאה פרטית כאשר מה שנחשף שם זה שעוד לפני שעובדים הגיעו לכאן, נלקחו מהם סכומי עתק כתנאי לגיוסם, אני מדבר על תקופת די עתיקות שהיו מזמן. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> כן, דמי תיווך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> קראו לזה דמי תיווך אבל לקחו מהם סכומי עתק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל למה להחריג את המלונאות? את השאר השאירו. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> זאת השאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> כשמתחילים לעבוד, אנחנו צריכים לזכור שלפעמים אנחנו מגייסים מפה אבל אנחנו לא יודעים מה קורה במדינת המקור, זה די שקוף לנו. לפעמים מסתבר שגם המעסיק כאן בכלל לא ידע שמתבצע תהליך של דמי ספסרות שנלקחו במדינת המקור. הוא לא ידע, הוא פנה לסוכנות שגייסה לו את העובדים, ההוא הביא לו עובדים מצוינים רק שהסתבר שעם נחיתתו כאן הוא ניגש לקו לעובד או כל גוף שפועל ואמר "אני חייב להישאר פה עכשיו 20 שנה", שאלו "למה 20 שנה? אתה יכול להישאר חמש, שש או שבע שנים" והוא אומר "כדי להחזיר את ההלוואה שלקחתי. על הסכום שלקחו ממני, אני לא מוכן לעזוב". כלומר, זה הגיע למצב שגם חוק הכניסה לישראל נפגע כתוצאה מתהליכים לא תקינים של גיוס פרטי ואז המדינה עברה לגיוס בהסכמים בילטראליים כאשר המדינה המארחת, מפקחת על גיוס הקולקטיב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מכירים את זה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זה הרעיון בגיוס בהסכמים בילטראליים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל בשאר הענפים - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה זה לא בוטל בענף הבנייה? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> צריך לדייק. רשות האוכלוסין - - - << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> רק רגע. במצב הנוכחי, המדינה אומרת שכדי לא לתקוע את העסקים, אנחנו מאשרים במשורה לגייס עדיין במסלול הפרטי B2B עד שייכנסו ההסכמים לתוקף. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> בדיוק. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> כשההסכמים ייכנסו לתוקף, נסיט את המכסות חזרה לאותן מכסות שאושרו, כולן להסכמים בילטרליים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מה שאמרו לנו בוועדה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זה כפי שאמרו בוועדה. כל עוד אין פתרון אחר, מאפשרים בינתיים את הפתרון הזה. כמובן שיש שם גם מאבקים לא שלנו, אנחנו תומכים בזה אבל ישנן גופים אחרים כמו משרד המשפטים והמשרדים שנאבקים בסחר בבני אדם שהם - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ארצות הברית שהתערבה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> נכון. לפעמים אנחנו מקבלים וזה יכול להשפיע עד כדי כך על קשרים - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> דו"ח המדינה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הייתה לי שיחה טלפונית על זה. - - - << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> זאת אומרת שבגלל שאנחנו נחמדים ולא רוצים להכחיש את זה, כולם כבר ב-B2B, זאת המציאות. זה נאמר לנו במפורש על ידי רשות ההגירה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> ה-B2B הוא פתרון שאפשר עד להסכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בואו נעשה אותו. בואו נעשה בינתיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בינתיים הם במצוקה אז תאפשרו להם B2B. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אבל פה זה לא הדבר בגלל שהם צריכים את רשות האוכלוסין, אין פה הסכם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> חברת הכנסת, היינו בזה לא מעט ובאופן אישי, לי הייתה שיחה עם משה ארבל שהיה שר הפנים ואמרתי לו בטלפון "תעזוב, אני רק רוצה B2B, אני לא רוצה מכם כלום". << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תדעי לך שהם בכלל נגד העובדים הזרים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא, משה ארבל לא היה נגד העובדים הזרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם רוצים לשמור על זהות יהודית. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הם רוצים לשמור על הצביון היהודי ובגלל זה פסלו כל מיני מדינות כמו אוקראינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם רצו למנוע השתקעות ולשמור על מדיניות הגירה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא כל כך רוצים את העובדים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון אבל זה לא היה העניין כי מלכתחילה רציתי ללכת לעולמות של סרי-לנקה וזה לא מפחיד אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא נתן לך את ה-B2B? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הוא אמר שארצות הברית התערבה ואמרה "אנחנו לא רוצים", אתה בטח תדע באיזה שלב זה היה. צריך להבין שאנחנו לא באותם סדרי גודל של הקבלנים, לא של החקלאים שהם ביטחון תזונתי ולא של הסיעוד שזה בריאות. אנחנו לא באותם ממדים וזה מייצר קשיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. ענף הבנייה זה אחרת. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אבל אם נצליח לייצר קואליציה, זה המפתח. לא סתם היה חשוב לנו שתבואו. אתי, נכון שאני כל הזמן מביאה וכל הזמן רוצה שיפגשו ושגם המלונאים ידברו איתם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה כי לצערי, לוקח זמן לתהליכים להתגבש, לשנות צורת חשיבה ולהבין שיש פתרונות בנמצא ורק צריך לעמוד ולקחת בעלות על זה. זה הכול. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם ההזדמנות הזאת שנוספה עוד מדינה, סרי לנקה, זה לא ברור. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> ראשי ועדות עובדים זרים היו גברים ועכשיו זאת אישה, אני מאמינה לה יותר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי שאתם לא מרוצים מהעובדים מסרי-לנקה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מרוצים, מרוצים מאוד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עכשיו הם נכנסו למסחר ותעשייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מישהו אמר לי - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אין דבר כזה, אנחנו מרוצים מאוד. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות בתי המלון. כבר לפני שנתיים בדו"ח מבקר המדינה, עלה הנושא של החשיבות של גיוון תעסוקתי באילת אחרי הקורונה וכמה שחשוב לעשות את זה. אם אנחנו משאירים רק גורם אחד שנותן לנו את העובדים האלה זו סכנה אסטרטגית למדינת ישראל וזה סכנה אסטרטגית לעיר אילת. אני אומר עוד פעם שכבר ראינו בנושא של חרבות ברזל שבסופו של דבר, עיריית אילת יחד עם המלונאים באילת קלטו לפה 60 אלף אנשים ועבדנו בשביל לארח אותם בכל הדבר הזה. הפעם הצלחנו ועשינו את זה אבל אנחנו מבינים שהעומק האסטרטגי של גיוון העובדים הוא משהו מאוד חשוב כדי שגם בפעם הבאה שאנחנו נצטרך לעמוד לצד המדינה בנושא הזה, נוכל לעמוד בזה. כבר שנתיים מדברים על זה. מדברים על זה הרבה יותר שנים אבל כבר שנתיים שדו"ח מבקר המדינה מתריע על הנושא הזה ואני חושב שגם למי שאיפשהו מתנגד, צריך לבוא ולהגיד "הכול בסדר, תענה אתה לדו"ח מבקר המדינה, תתמודד אתה עם דו"ח מבקר המדינה". << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> צריך לעדכן אותו שהוא פועל בניגוד לדו"ח מבקר המדינה שהתריע, מתריע, ביקש ואמר שצריכים לקדם הבאת עובדים וגיוון תעסוקתי באילת. אגיד למשרד החוץ ולאנשים האלה שגיוון תעסוקתי באילת לא יפגע באף עובד ירדני. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> זה בדיוק הנקודה שאמרנו. במצב הנוכחי, אנחנו לא - - - << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> זה לא יפגע. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אנחנו שומרים על הקיימים. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> בוודאי שזה לא יפגע. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אנחנו לא רוצים להקטין את המכסה, אנחנו רוצים עוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שומרים על הקיימים. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> החוסר הוא כל כך גדול שגם אם יגיעו, זה לא אומר שישחררו ויחזירו אחרים. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> ממש לא. << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> לכן אין התנגדות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מדברים על תוספת. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> אנחנו סובלים מהמחסור כבר 40 שנה. המעסיקים בארץ - - - << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני חושב שהמטרה - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בואו ניתן לאיתמר לסיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל בקורונה לא הייתה תנועה ולא היה כלום, הכול היה מושבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 40 שנה אנחנו צריכים - - - << דובר >> שמעון עמר: << דובר >> אנחנו היינו בירוק. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הם ותיקים, הם הקימו את אילת. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> אם מדברים ישר ולעניין על מה צריך זה הקצאה של 1,500 למקצועות מלצרות, טבחות ואחזקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לא נכנסו לפה תיירים בקורונה. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> לא תיירים, ישראלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איים ירוקים. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> היה את הפתרון של אי ירוק והייתה פה עננה של עובדים ירדנים בזמן הקורונה כדי להתגבר על העניין הזה. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> הירדנים על הכיפאק והם יישארו, הם בסדר גמור. הראייה שלכם צריכה להיות לעשר או 15 שנים, לא כמו פקידי האוצר לפני 30 שנה שלא ראו מתחת לאף שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה המשרדים הממשלתיים, הרגולטורים, לא הח"כים. יש הפרדת רשויות. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> לא משנה, הראייה פה באילת צריכה להיות ראייה רחבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם היו מקימים צוות בין משרדי, היה הרבה יותר טוב אבל כל משרד מושך למשהו אחר. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> אני עוד מעט יוצא לפנסיה אבל צריך להשאיר פה משהו טוב. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אנחנו משרד יציב, המשרדים שצריכים להיות פה בשולחן לפנינו זה משרד הפנים, משרד האוצר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון אבל אתם צריכים לעבוד כמקשה אחת. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אבל את יכולה לזמן את כולם בוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה משרד האוצר? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> מה זאת אומרת? מי מתנגד להבאת עובדים? משרד האוצר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא אבל - - - << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> הם טוענים - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בוועדת המנכ"לים הם תמיד איתכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממש לא. האוצר מתנגד להבאת עובדים? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ברור, הוא לא מאמין בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? אבל יש הרבה הכנסות למדינה כתוצאה מהעסקת עובדים זרים. זה מנוע צמיחה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> הם טוענים שזה גוזל עבודה של ישראלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, זה נכון אבל אין ישראלים שיעבדו בזה. אנחנו רוצים תעסוקת כחול לבן אבל אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פקידי האוצר מכירים את המציאות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תתנו לאיתמר להשלים. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני חושב שיש לנו עכשיו הזדמנות לעשות מעשה שהוא ישים ופרקטי בתוך הדבר הזה. הפעימה השלישית אמורה להיות עוד 1,000 עובדים תאילנדים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בעזרת השם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני חושב שהוועדה צריכה להגיד שיעלו את המכסה בעוד 500. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> לאן באים ה-1,000 האלה? << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> למרכז. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> למרכז. זה לא מרכז, זה כל הארץ חוץ מאילת. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> כולם מסומנים למרכז? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כי המצוקה שם אדירה. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> זאת מצוקה אדירה, אנחנו לא אומרים שלא. יש הזדמנות לנצל את המומנטום שבו כבר הולכים לעשות את ההסכמים ולעלות בעוד 500 שהם ייעודיים אך ורק לאילת ולהגדיל את הפעימה הזאת. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> בבת-אחת לתת בוסט. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> מענה לכל הארץ. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> זאת פעימה של 1,000 שמגיעה מאיפה? << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> תאילנד. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> רגע, זה עוד לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתמול בערב דיברתי עם השר ועדכנתי אותו שאני פה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש לי שתי שאלות שחסרות לי פה לפרוטוקול. השאלה הראשונה היא לזיו, מה קורה עם ההסכם מול תאילנד והאם אתם שוקלים לכלול אותו גם לענף המלונאות? השאלה השנייה היא להתאחדות המלונות, מאיפה הגיע המספר 500? עשיתם סקר או בדיקה לפני? אני יודעת שגם ראש העיר דיבר על 500. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ראש העיר אמר בין 500-1,000. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> חבר'ה, 1,500. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> גם אני אומרת בין 500-1,000. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> 500 זה שיטת הסלמי. 1,500 זה לשים את הדבר על השולחן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מבקשים 1,000 ואז יורדים ל-500. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא, הפוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה להתחיל ב-1,000 ולהגיד אחרי זה 1,500. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בדיוק ההפך, אתה שם רגל בדלת. ככה זה עובד עם הממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתחילים גבוהה - - - זה נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זיו, אתה יכול לענות ראשון? << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> איתמר כל הזמן אמר לי את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סיון הגיעה מהממשלה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן אבל רגע, חשוב לי מאוד שזיו יענה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> השאלה היא לגבי התאילנדים. אנחנו נמצאים כרגע עם התאילנדים בהליך של משא ומתן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם במלונאות? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> למסגרת. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אני אקח אתכם קצת אחורה כדי שתכירו, לא שזה חשוב אבל תמיד טוב להכיר את התמונה המלאה. היסטורית הבאנו מתאילנד בעיקר עובדי חקלאות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> הגיעו עובדי חקלאות וזה היה בסוג של הסכם ישן שדן רק בהבאת עובדי חקלאות וכדי להביא מענפים אחרים נדרשנו לעשות הסכם מסגרת, כמו שאמרת קודם, שאחר כך עובר להסכמי יישום בכל אחד מהתחומים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן אתם כבר עובדים על ההסכם עם תאילנד? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> ההסכם עם תאילנד נמצא כרגע בהסכם מסגרת והסכם יישום ראשון בשלבים האחרונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא אבל כמה זמן לקח לכם לעשות אותו? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אנחנו עובדים על זה כבר ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא הרבה, זה סביר. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> בסדר, ארבעה חודשים זה סביר לחלוטין. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אבל עובדים אינטנסיבי מאוד. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> בסדר גמור, יופי. לכן זה ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. יש לכם כוח אדם? יש תקנים? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> לא, תחכו. אחר כך נדבר על תקנים, זה סיפור אחר. אנחנו מקווים שנצליח להוביל את זה למשהו פרטי. בשיח איתם כרגע, ההתעקשות לא באה מאיתנו. אנחנו די קלים ואנחנו אפילו מוותרים על הרוב אבל ישנם כל מיני דברים שעליהם הצד התאילנדי מתעקש איתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על מה למשל? על שכר וחוקי עבודה? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> לא, על פרוצדורה. לדוגמה, מתי נעשה תהליך ההגרלה מתוך מאגר, האם נעשה אותו בהתחלה או בסוף? אלו דברים שאולי נצליח להוביל לאיזשהו פתרון. אלי יפרח עובד מאוד קשה כדי למצוא איזשהו מומנטום להזיז את זה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש ענף ספציפי שאתם עובדים איתו? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> בניין. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רק בניין? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> הבאים בתור זה בניין. אחרי המסגרת הם צריכים בניין. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> בדיוק, נכון. אנחנו מקווים שאנחנו נצליח לחלץ את הבעיות הפרוצדורליות שהם מעלים, זה די פרוצדורלי ואם נצליח, באמת יהיה אפשר לזרום. אנחנו נדע לתת תשורה בתקופה הקרובה, בשבועות הבאים נדע אם הצלחנו. תוך כמה שבועות, חודש או חודשיים אנחנו נדע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעדכן את הוועדה? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> בוודאי. זה יהיה או אני או אלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> כשנגמור את זה נוכל לעבור להסכמי יישום נוספים. רשות האוכלוסין יכולה לקדם את זה. אני מזכיר לכם שרשות האוכלוסין היא זו שזורמת ומזיזה את הסכמי היישום ואנחנו עוזרים להם. המחלקות המשפטיות שלנו עוזרות לרשות האוכלוסין לקדם את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה אומר שרשות האוכלוסין זזה מהר במקרה הזה? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> כן, הם עובדים מהר ככל שהמדינה מאפשרת וזזה קדימה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> נהיה במעקב. הלוואי והכול יקרה בדיוק בלוחות הזמנים שאנחנו מקווים להם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אפשר תשובה על ה-500 בבקשה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיפה המספר? << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני אענה. באילת אנחנו מסתכלים על צורך מיידי וזה כדי שנוכל להראות לכולם שהנושא הזה הוא אפשרי ולא פוגע בנושא של העובדים הירדנים. בתוך התהליך הזה, זו התחלה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> רגל בדלת. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> רגל בדלת. כמו שאשר אמר וכמו שאמרנו לכם קודם, אנחנו מבינים שבשלושת השנים הקרובות הולכים להיפתח פה עוד לא מעט בתי מלון ובתהליכים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה יהיה עד אז? יצטרכו להכפיל את ה-1,000. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> בתהליכים שאנחנו רואים עכשיו עם הנושא של קושי בגיוס עובדים לצורך הדבר הזה, אנחנו נצטרך 1,500 עובדים לפחות אבל בשביל שקודם כול נתחיל עם זה, נראה שזה עובד ונראה שהסימביוזה עובדת כמו שצריך, אנחנו חושבים שכדאי לאשר 500 עובדים כמה שיותר מהר. אני חושב שזה לא פוגע בצד הירדני שאנחנו מאוד מעריכים ולא רוצים שהוא ייפגע מהנושא הזה ואני חושב שמשרד החוץ יודע לתקשר את הנושא הזה מולם בצורה טובה, בלי מספרים שמפחדים ונראים יותר מידי פומפוזיים. אני חושב שגם למשרד אחרים כמו לדוגמה, משרד האוצר, מספר כזה הוא לא מספר שמאיים עליו וגם בנושא של החלוקה בין אילת למרכז, זה יוצר איזשהו איזון מסוים כי גם למרכז חסר. יש שם צורך להביא את העובדים כמה שיותר מהר וגם לנו חסר וזה לא פוגע אחד בשני. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איפה ה-500 האלה ישנו? במלונות עצמם או בשכירות. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> לא, בשכירות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> במגורי העובדים פה באילת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה לדבריו, מתי עשיתם לאחרונה יריד תעסוקה כאן? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני אומרת שאני לא רוצה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? זה חשוב. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני לא מעוניינת. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני אענה, אני רוצה לענות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, כדי שלא יהיה חסם. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני אענה על זה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, יריד תעסוקה זה לא מוצלח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא מאילת, זה מהדרום או מהארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את רוצה לשמוע על ירידי תעסוקה לחדרנים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני צריכה להתמודד עם השאלה הזאת מכיוון שקיבלתי הרבה פניות אנונימיות. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> אנחנו מתחננים לעובדים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש לנו עשר דקות ואנחנו צריכים להגיע לראש העיר, תתרכזו לסיכום. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> הנושא של יריד תעסוקה כיריד תעסוקה, עבר זמנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מכל אזור הדרום, אני לא אומרת רק מאילת. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> מכל האזור, אחד מהדברים המעניינים באזור הדרום זה שבמרחק של 10 קילומטרים ו-100 קילומטרים, יש את אותו מספר אנשים. אין שינוי, זה לא כמו כשנמצאים בתל אביב ובמרחק 10 קילומטרים יש לי חצי מיליון אנשים ובמרחק של 100 קילומטרים אני כבר ב-4 מיליון אנשים. פה אין את זה. כל אחד מהאנשים המכובדים פה שהם סמנכ"לי משאבי אנוש, נמצאים בקשר ישיר עם שירות התעסוקה וכל בן אדם שמוכן ושירות התעסוקה חושב שהוא יכול להגיע לתיירות, נחטף ישר על ידי מנהלי משאבי אנוש לראיון אישי כדי לנסות לשבץ אותו כמעט בכל תפקיד שהוא ירצה. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> באיזה תנאים שהוא ירצה ובאיזה סטנדרים שהוא ירצה. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> מערכת היחסים בין המלונות - - - << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> הוא קובע לנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המלונאים פה מכירים את כולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מכירה את זה מענפים אחרים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש לנו חמש דקות, אנחנו נסיים. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> תתנו לי לסיים. מערכת היחסים פה היא מאוד הפוכה. על כל בן אדם ששירות התעסוקה ייתן לי, יש לי חמישה מעסיקים לפחות שמוכנים לחטוף אותו תוך 24 שעות, בסדר? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני אומר לך את זה בכלל בלי בעיה. כשאנחנו מנסים לפתוח פה קורסים שאנחנו מממנים כמו קורס מצילים וקורס אחזקה - - - << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> אין את מי לשלוח. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני ממן לתושבים בחינם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין היענות? אנשים בכלל לא באים? << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אנחנו נותנים את זה בחינם ולא מצליחים להיענות ולמלא את הקורס. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> מפאת חוסר נרשמים הקורסים האלה לא נפתחים. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> אין את מי לשלוח. איתמר, תדבר על התואר הראשון. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> עשינו תואר ראשון בחינם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו הסכמנו לממן את המלגות. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> תואר ראשון בחינם לכל מי שיבוא לעבוד בבתי מלון. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> עבודה, מגורים והכול. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> עבודה ומגורים. שכר מועדך ואין מינימום משמרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי כמה זמן מותר לו לעזוב? מתישהו הוא יוצא מזה? << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> 34 אלף שקלים. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> מתי שהוא רוצה ולא הצלחנו לגייס אנשים. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> מה זה פותח? הם לא רוצים לעבוד. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> הלוואה של 34 אלף שקלים. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> עשינו את זה במשך שנתיים. בפעם הראשונה למדנו והפקנו לקחים. חשבנו שזה הרבה דברים שלנו. בפעם השנייה פתחנו את כל החסמים ולא הצלחנו לגייס אנשים. הנושא של צעירים ישראלים שבאים לעבוד באילת הוא מאוד קשה ואני אומר עוד פעם, כל אחד שמוכן לעבוד ייקלט במלונות. יש לך פה 40 מלונות שמשוועים לכוח אדם ברמה מטורפת וזה אומר שכל אחד מהם יכול להציע להם משרה. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> איתמר, ברשותך כדי שאני באמת אבין, אין אבטלה בארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פה אין באמת. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> עשינו מבצע ונתנו מענקים לחדרנית, 32 אלף שקלים לשנה נטו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ב-2006. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> יש לי את העיתון, אם תרצי אני אשלח לך את הצילום. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> פרויקט מקסים שהוביל לאפס גיוס. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> 32 אלף שקלים נטו, לא היה למי לתת. עלינו על ירדי תעסוקה בכל הארץ ואנשים לא רוצים להגיע לאילת. אין אבטלה בארץ, תשכחו מזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> זה לא לשכוח, אין אבטלה. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> לא, לא. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> יש אבטלה חיכוכית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נכון, אתה צודק במאה אחוז. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> למקבלי ההחלטות עדיין יש - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בכל המשק יש בעיה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אתי, תעבירי לי את הטלפון של כל אנונימי שרוצה לעבוד ואנחנו נעסיק אותו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי ישיבה ב-17:00 איתו. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> חברת הכנסת, אם תבדקי בביטוח לאומי איפה יש להם את העודף הכי גודל, זה במועדפת. שנה אחרי שנה העודף רק הולך וגדל. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> אף אחד לא לוקח. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אתי, הם מכירים פה את כולם. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> אין שום עניין לבוא לעבודה מועדפת, אין יותר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן, יש לי ילד שהשתחרר. כשהולכים לבדוק על מועדפת הם אומרים - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> חבר'ה, ברשותכם, אני חושבת שהנקודה הובררה. חברי הכנסת מבינים שאנחנו באירוע מורכב שלצערי, הולך ומתדרדר כי יש פחות ופחות עובדים, פחות ופחות ישראלים שרוצים להיכנס לתחום הזה והצורך בעובדים הזרים הוא קרדינלי לקיום של הענף הזה. אני אומרת את זה גם לחברי הכנסת וגם למלונאים, הלוואי והייתה לנו את הפריווילגיה לבנות תוכנית אסטרטגית ושיהיה לה קשב בממשלה אבל לדאבוני, בהרבה תחומים שהם אפילו הרבה יותר חשובים, אין אסטרטגיה. אני יודעת שזה לפרוטוקול אבל מה אפשר לעשות? אין אסטרטגיה ולכן כל מה שאני רוצה בשלב הזה זה רגל בדלת ושיבינו שאני לא פוגעת בירדנים ושאילת שינתה את פניה. היה פה במשך שנים קיפאון של חוסר בנייה, חוסר התחדשות ועכשיו אנחנו כן רואים התחדשות, בנייה ורצון. אתם רואים יותר יזמים ויותר משקיעים חרף חרבות ברזל. אני חושבת שזה נכון מאוד שלך כיושבת ראש הוועדה, יש את היכולת להביא את כל האנשים הרלוונטיים סביב השולחן ולהגיד "חבר'ה, באמת טיפלנו ברוב הארץ כי הגדלנו את המכסות ובעזרת השם, אחרי שנסיים את הפעימה השנייה תהיה איזושהי התייצבות שאולי תאפשר ניוד וכמה דברים אבל אילת זה אירוע שצריך להיות מטופל". תשימי לב, קורונה, חרבות ברזל, צוק איתן - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם כלביא, שומר החומות, מצבי חירום. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הכול והיא נשארת העורף של מדינת ישראל, חמסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. זה הוכח. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מה שהיה פה אחרי 7 באוקטובר זה שאילת הכפילה את עצמה במסת האנשים שנמצאים וזה מטורף כי רק המלונות יכולים לתת לזה מענה, בטח בסדרי גודל כאלה. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> גם מקום מקלט אסטרטגי. זה מקום מקלט אסטרטגי, אין לזה מילה אחרת. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> צריך לקחת את זה בחשבון. אני רוצה להודות לרשת אסטרל שכיבדו אותנו ואירחו אותנו. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> תודה, אירוח על הכיפאק. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כמובן גם לפתאל ולכל הסמנכ"לים שהגיעו, זה לא מובן מאליו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם מגיעים איתנו גם לראש העיר? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בוודאי, אנחנו הולכים לראש העיר וראש העיר איתנו בעניין הזה וגם בוועדה הוא השמיע את קולו בצורה ברור וחדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה מאבק, חבר'ה. זה לא פשוט, אני אומרת לכם. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> בסך הכול, אם תביאו עובדים זרים כולם ייהנו והכלכלה תצמח. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> כולם ייהנו, מה הבעיה? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תספר את זה לאוצר. << דובר >> הרצל לוגסי: << דובר >> מה הבעיה? בכל העולם זה ככה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> הם גם מקבלים על זה מיסים, לא? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא מבינה למה האוצר מתנגד? << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> הוא רוצה להעסיק עכשיו ישראלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אין, שיביא את הילדים שלו ואת יהודה ושומרון. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> תנו לי להגיד בבקשה שלא דיברנו על הפיל שבחדר. יש תחרות עם השכנים ואילת צריכה להיענות לזה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> התחרות תלך, תצמח, תגדל ותהיה עוד הרבה יותר קשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> זה נושא ענק שצריך לקחת גם אותו בחשבון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קפריסין ואתונה לעומת אילת? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אני רוצה להגיד עוד משהו קטן בהמשך לדברים שנאמרו. דווקא בהמשך לדברים שאת אמרת חשוב לציין שני דברים. אני חוזר על זה כי זה מאוד חשוב, במצב הדברים הקיים החוסר בעובדים הוא כל כך גדול שאין חשש לפגיעה בהבאת עובדים ירדנים ולכן, אין התנגדות של אף גורם. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> זה גם לא הדיון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> נכון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זאת אמירה חשובה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא לפגוע בהסכם הדיפלומטי. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> האמירה השנייה היא שעצם הישיבה של כולנו סביב השולחן פה והשותפות של חברת הכנסת יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת עטייה, בדיון שאנחנו מקיימים פה אבל גם בכנסת עם כל המשרדים, מראה את ההפך, שכן מנסים לייצר אסטרטגיה. כלומר, זה לא יהיה נכון להגיד שאין אסטרטגיה, לפחות לא בתחום הזה, אולי בדברים אחרים. בתחום הזה יש אסטרטגיה ויש ניסיונות. אנחנו יושבים ומבלים שעות בכנסת בוועדות, בוועדות מנכ"לים ובשותפות בין המשרדים עם רשות האוכלוסין וההגירה. רק תזכרו שהתהליכים האלה על ציר הזמן קשים לאו דווקא בגלל הצד שלנו. אנחנו מנסים לפתח אסטרטגיה שתלויה במדינות זרות והם לא עובדים לפי החליל שלנו. עד כמה שאנחנו רוצים, זה לא תמיד לפי החליל שלנו ואדרבה, בתקופת מלחמה. בתקופת המלחמה הם פשוט שמו - - - << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> בגלל זה מבקשים לנצל מומנטום. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> נכון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בדיוק. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> יש לכם עכשיו מומנטום של הסכם חדש של הפעימה הבאה שלנו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> של התאילנדים. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> תייצרו לנו את הדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תשלבו אותם. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זה בדרך. אנחנו בתוך הדבר הזה, בתוך התהליך הזה. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אבל תעשה לנו את שלנו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה ניצחון מהיר שאת יכולה להביא. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> זיו, יש הערכה ללוחות זמנים? לטעמי, זה הדבר הכי משמעותי. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> הסכם אחד עומד להיחתם עם קמבודיה ממש ב-1 בדצמבר 2025, עוד כמה ימים. תאילנד כרגע בתהליך של משא ומתן והתיאום הוא כבר עכשיו, כמה ימים קדימה. הפיליפינים בקנה לקבלת הסכמה והם קשים איתנו. זה לאו דווקא אצלנו, זה תקוע אצלם, הם לא רוצים. בחלק מהמדינות היו חילופי שרים, בנפאל היו חילופי שרים. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> גם בסרי-לנקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה גם נתקע? << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> הייתה בנפאל הפיכה, כל המשרדים נפלו והכול נעצר מכיוון שלא היו שרים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> היה לי את זה גם בסרי-לנקה בפעימה הראשונה. פתאום התחלפו כל השרים שדיברתי איתם. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> רק צריך לזכור שמקורות ההאטה הם לא תמיד בגללנו, לפעמים זה הצד השני. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון אבל ישראל לא בדיוק ניחנה ביכולת לזוז מהר. << דובר >> אסף פלצ'י: << דובר >> תוסיפי לזה את זה וקיבלת - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זו האמת, מה אפשר לעשות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא של משרד החוץ. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> עוד משפט אחד לוועדה. תבואו ותסתכלו בכל הדוחות לגבי בעיות שיש בחוקי עבודה ודיני עבודה, ענף המלונאות זה ענף של צדיקים בני צדיקים. תראו שרשות האוכלוסין מוציאה דו"ח אחת לשנה לגבי כל מיני הפרות שיש בדיני עבודה וענף המלונאות לא מופיע שם. אנחנו ענף של צדיקים שפועלים לפי החוק, באמת. אנחנו יכולים להשיג את ההישג הזה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מילה אחרונה בהקשר הזה, רשות האוכלוסין ומשה נקש אמרו שענף המלונאות הוא המעסיק מספר אחת מכל העובדים הזרים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מבחינת מה? התנאים? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מבחינת התנאים. << דובר >> אתי קריחלי: << דובר >> לא רק התנאים, העסקה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> התנאים, היחס, הרצף וערבי הצוות. כל מה שאת יכולה לחשוב עליו, המלונאים יודעים לתת אבל אנחנו צריכים ללכת ואני רוצה להודות לכולם. תודה רבה לכל המלונאים שבאו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה היה דיון ממש מקצועי, מרתק ומעניין. זה הוסיף לנו הרבה מאוד. 4. ישיבה בעיריית אילת) << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> צוהריים טובים לכולם. אני שמח ואני מקדם בברכה את הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשותה של חברת הכנסת אתי עטייה. נמצא איתנו גם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אמרתי נכון? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אלהואשלה. כן, קרוב. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נמצאים איתנו כאן הרבה אורחים חשובים, סיוון, נור וכולם. תכף אנחנו נעשה סבב היכרות כדי שכולנו נכיר את כולם, זה בסדר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אם לך יש זמן עבורנו. אם אתה עומד בלוח הזמנים שלך. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני בסדר לגמרי וזה נושא כל כך חשוב. אנחנו מקדמים בברכה את הוועדה וכמובן, את יושבת-הראש. זאת לא הפעם הראשונה שהיא כאן אבל אני שמח שהוועדה בחרה להגיע לכאן מתוך הבנה שהנושא הזה הוא נושא חשוב וקריטי לעיר אילת. יושבת-הראש הוועדה גם נענתה לפנייה שלי שבה פניתי אליה בכתב והיא קיימה יותר מישיבה אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שני דיונים, בפברואר 2025 וב-3 בנובמבר 2025. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> שני דיונים, בפברואר 2025 וב-3 בנובמבר 2025, בדיוק לפני עשרה ימים. אני השתתפתי בדיונים האלה בזום. את יודעת שאני רוצה להגיע לכנסת ואני מגיע - - - << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> היא חוותה היום את הטיסות. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> חווית היום את הטיסות? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בהחלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זאת הפעם האחרונה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה בדיוק הסיפור. אני מגיע ותמיד יש עיכובים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רק בימי חמישי כמו שאמרו או שזה גם בימים אחרים? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה לא רק בימי חמישי, לצערי אבל אנחנו קרובים מאוד להסדרה ואני אומר את זה גם לכולם כאן. זה לא המקום להסביר עכשיו מה אנחנו עושים אבל אנחנו הולכים להסדרה של הטיסות ובעזרת השם, עד סוף השנה הזאת תהיה הסדרה של טיסות בשעות קבועות ללא איחורים בדיוק מבצעי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> טיסות קבועות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יישר כוח. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה הולך לקרות ומכרז לחברות התעופה כבר יהיה באוויר בתוך שבועיים מהיום וכמובן, מחיר של תושב אילת זה 99 שקלים וזו תהיה גם בשורה גדולה מאוד לתושבי אילת. זה לא הנושא אבל מאחר וכל נהזמן שואלים אותי למה אתה לא מגיע כבר ולכן אני מסביר את הבעיות שיש לנו ובסוף, אני חוזר בטיסה האחרונה. הטיסה ב-20:20 ובסוף היא יוצאת ב-22:30-23:00 ואני מגיעה הביתה ב-01:00, זה לא פשוט אבל כמובן שאני מגיעה הרבה לירושלים ולכנסת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם אתה מסדיר את זה, כל הכבוד ויישר כוח. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, אנחנו הולכים להסדיר את זה. ברשותכם, אנחנו נתחיל בסבב היכרות ואחר כך אני אגיד כמה דברים. יושבת-ראש הוועדה ביקשה קודם כול לשמוע ואחר כך להתייחס לכל הנושאים שעולים, נכון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, בדיוק. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נתחיל עם המנכ"לית שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המקסימה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אהובתנו המקסימה, האילתית שלנו, סיון. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> סיון דטאוקר, מנכ"לית התאחדות המלונות וכאמור, תמיד כיף לחזור הביתה. כבוד ראש העיר, אני באמת חושבת שיש פה ועדה שמוכנה לסייע ולעניות דעתי, אפילו מצאנו איזשהו ציר שאולי יפתור לנו את הבעיה בטווח הקצר אבל נרחיב אחר כך. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> עם הרבה רצון טוב, בהחלט. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בדיוק. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יצטרפו אלינו גם בזום אחר כך, נכון? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו הכוונה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רשות האוכלוסין בזום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גורמי המקצוע. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> רשות האוכלוסין בזום? אנחנו נגיע גם לאנשים בזום, תודה. בבקשה, איתמר. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זיו בלאוס, ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> מצוין, זיו. << דובר >> אייל הננברג: << דובר >> אייל הננברג, סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות. << דובר >> ספיר קינן סקס: << דובר >> ספיר, עוזרת ראש העירייה. << דובר >> פיליפ אזרד: << דובר >> פיליפ, מנכ"ל העירייה. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> אליאב, בעל עסק במרכז תיירות. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הוא נציג המסעדנים. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> נציגות המסעדות באילת. << דובר >> יוסי חן: << דובר >> יוסי חן, מנכ"ל תאגיד התיירות. << דובר >> מרלן רוזנפלד: << דובר >> מרלן רוזנפלד, מנהלת את האגף לפיתוח כלכלי וחדשנות. << דובר >> בת-אל ואטורי: << דובר >> בת-אל של חברת הכנסת. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בת-אל של אתי. << דובר >> נור עמאר: << דובר >> נור עמאר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נור חברינו היקר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יושב-ראש התאחדות בתי המלון באילת. אחרי הסיור של היום את מבינה איזה בעיות יש לנו? אני מקווה שזה יתקדם. << דובר >> דנה זנטי: << דובר >> דנה זנטי, דוברת העירייה. << דובר >> ארז רבן: << דובר >> ארז, מנכ"ל החברה הכלכלית. << דובר >> מורן נחמיאס: << דובר >> מורן, מנהלת מרכז תעסוקה הזדמנות. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> נטע בן ישי, משרד התיירות, אגף הכשרה מקצועית. << דובר >> משה זיסו: << דובר >> משה זיסו, מנהל אגף כספים בעיריית אילת. << דובר >> סמו סמוראי: << דובר >> סמו סמוראי, מנהל היחידה לשיתוף פעולה אזורי שמרכזת את הטיפול בכל הנושאים מול ירדן וסיני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחד האלופים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> איש הקשר שלנו מול ירדן ומצרים. הוא עושה עבודה, חבל על הזמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש עיריית עקבה. << דובר >> אילן חדידה: << דובר >> חדידה אילן, מנהל אגף ביטחון וחירום. << דובר >> בטי סימלמיץ: << דובר >> בטי סימלמיץ, סגנית ממלאת מקום ראש העירייה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> שרון הלפנבאום, סמנכ"לית מלונות דן ויושבת ראש ועדת ההכשרה בהתאחדות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, רע"מ, חבר הוועדה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> דיקלה טקו, מנהלת הוועדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חברת הכנסת אתי עטייה, יו"ר הוועדה לעובדים זרים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יופי. ברשותכם, אני אפתח. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רגע, נקש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה נקש, זה חשוב. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> עד שנקש עלה. נקש, אני מוכנה לעצור עכשיו את כל הישיבה. << דובר >> משה נקש: << דובר >> הכול בסדר. קודם כול, אני מבקש סליחה על זה שאני לא יושב איתכם בחדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הפסדת. << דובר >> משה נקש: << דובר >> אבל אילוצים מנעו את זה מאיתנו. משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים ונמצאת איתנו גם מיטל, בבקשה. << דובר >> מיטל כהן שבתאי: << דובר >> מיטל כהן שבתאי, מנהלת אגף ירדנים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אהלן וברוכים הנמצאים שם בזום. אני אפתח בכמה דברים שכבר נאמרו. אני לא אאריך משום שהנושא כל כך ברור, ידוע ואנחנו דנים ודשים בו לא מעט. זה נושא שהוא חשוב וקריטי לעיר אילת. אני מסכים שהוועדה בראשותה של אתי מביאה בשורה מבחינתה וקודם כול, מביעה הרבה רצון טוב ומבינה את הנושא היטב. זה חשוב להבין לפני שנותנים לזה פתרונות. אני מאמין שאנחנו גם נגיע לפתרונות הנכונים כדי שהעיר אילת תתמודד עם פחות בעיות בתחום הזה. אני אגיד דברים שכבר אמרתי פעם אחר פעם. כעיר, אנחנו עוברים משברים בששת השנים האחרונות בגלל ההישענות הקיצונית שלנו על תעשיית התיירות אנחנו עוברים משברים כמו הקורונה ואחר כך - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חרבות ברזל. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, והסערה וסגירת שדה דוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> החות'ים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> החות'ים, בדיוק. נושא העובדים הוא באמת נושא שמעיק עלינו. אנחנו נשענים על העובדים הירדנים. על פי ההסכם זה 2,500 עובדים ירדנים. אמרתי, אני חוזר ואומר וזו גם דעתם של נציגי התאחדות המלונות, העובדים הירדנים הם עובדים טובים שעושים את מלאכתם. יש הרבה יתרונות במהלך הזה כי אנחנו מדברים על עובדים שבאים וחוזרים אל העיר שלהם בכל יום כך שיש הרבה מאוד יתרונות למצב הזה אלא מה? ההישענות הזאת של עיר שלמה ושל כל הכלכלה של העיר – זה המלונות ותכף נדבר גם על המסעדות ועל כולם – על מקור אחד של עובדים היא מסוכנת. בדיוק אמרתי שההישענות על תעשיית התיירות היא וודאי מסוכנת וגם זה מסוכן. כמובן שההיבטים הם רבים והם ביטחוניים אבל הם גם אחרים. גם אם נשים את העניין הביטחוני שהוא חשוב מאין כמוהו, לרגע אחד בצד, עדיין יכולים לקרות כל כך הרבה כל כך אירועים ותרחישים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יכולים להתפתח משברים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון, זה יכול לגרום למשבר ובשום פנים ואופן אסור לנו להגיע למצב שפתאום הכול קורס בגלל שפתאום אי-אפשר להכניס עובדים ירדנים מסיבה כזאת או אחרת. לכן, הדרישה שלנו והבקשה שלנו ושל כולם – אני חושב שכולנו כאן תמימי דעים – היא לא לפגוע בעובדים הירדנים. עמדתו של משרד החוץ היא עמדה חשובה. אנחנו מבינים את משמעות הסכם השלום ויתרה מכך, אנחנו מנהלים שיח טוב עם השכנים שלנו. ההפך, אני רוצה עוד להרחיב את השיח הזה ולפתח אותו. אנחנו מארחים אותנו והם מארחים אותנו. אנחנו מדברים על שיתופי פעולה בתחומים רבים ואני מקווה שזה גם יקרה. ככל שאנחנו נתקדם עם הסכמי השלום, עם הסכמי אברהם וככל שהמלחמה תהיה אחרינו, אני מאמין בהתפתחויות כאן באזור. מהאזור הזה יכול לבוא השלום הכלכלי הגדול וכולם יודעים את זה, בגלל שאנחנו שער למדינות המפרץ בגלל שאנחנו גובלים כאן עם שתי מדינות שלום ואני מקווה שבקרוב מאוד גם עם סעודיה, מדינה נוספת. מכאן יכול לצמוח השלום הכלכלי, אני מאוד מאמין בזה ואני חושב שהממשלה מאמינה בזה, כולם מאמינים בזה וצריכים להיווצר התנאים כדי שזה יקרה. כמובן שאני מאוד מקווה שייווצרו התנאים האלה כי כולנו רוצים לחיות כאן בשלום באזור הזה ובכלל, ולפתח כאן כי אפשר לפתח. אני לא רוצה להרחיב בעניין הזה אבל מה שיכול לקרות כאן זו דרמה של ממש. אני אזרוק לכם עניין אחד. תחשבו שאנחנו מחברים את הנמל של עקבה דרך אילת עם הרכבת שמתפתחת כאן לאשדוד ולחיפה, אל הים התיכון. תחשבו על הדבר הזה, זו דרמה גדולה בפני עצמה. האפשרויות הן אדירות וגדולות כי יש לאילת גם נמל ימי וגם נמל אווירי בין-לאומי. זה כל התנאים כדי שמכאן יתפתחו הרבה מאוד תחומים ושותפויות עם השכנים שלנו. אחרי שאמרתי את זה, אני מודאג כמו כולנו כאן. אנחנו מודאגים גם בגלל הדברים שקרו וגם בגלל שהגבול הזה הוא גבול שמהווה איום. אין מה לעשות, אנחנו רואים מה קורה בתקופה הזאת לאורך הגבול ולאורך הגבולות האלה. אנחנו יודעים ואנחנו חוששים, כל דבר יכול להדליק את הגבול הזה ולהביא לכך שאנחנו נהיה מושבתים ממש. אנחנו כבר שנתיים עם נמל מושבת ואנחנו לא רוצים עיר מושבתת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, הייתם אצלי. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, אנחנו לא רוצים עיר מושבתת ולכן הבקשה והדרישה שלנו היא להתחיל לאזן בין העובדים הירדנים לבין עובדים זרים אחרים ולהתחיל מהלך של איזושהי צמיחה בלי לפגוע בכמות של העובדים הירדנים. אנחנו לא פוגעים בהסכם לא בכלום, אנחנו מתחילים איזושהי צמיחה. אמרנו שנתחיל עם 500-1,000 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פיילוט. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן ויש דרישה. השוק צריך את זה כל כמות של עובדים שתיכנס לשוק כאן באילת, תיקלט בבתי המלון וגם במקומות אחרים שתכף נדבר גם עליהם ואני אומר את זה באופן ברור. יש לזה ביקוש ואין לי ספק שאנחנו נוכל לקלוט אותם ולהתחיל לייצר את התהליך הזה שבסופו אנחנו לא נישען רק ואך על - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מדינה אחת. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה הסיפור בקצרה וזו הבקשה שלנו. אני מקווה שזה נופל על אוזניים קשובות כדי לתת מענה לעיר הזאת שכיום, עדיין נשענת ברובה על תעשייה ותיירות. אנחנו עושים מאמצים גדולים ואנחנו מתחילים לגוון את מקורות התעסוקה אבל גם בעתיד הנראה לעין וגם בעתיד הרחוק יותר, תעשיית התיירות היא זו שתהיה מרכזית והיא העוגן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא המנוע צמיחה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לחלוטין, היא המנוע צמיחה של העיר הזאת. אלו הדברים לפתיח שלי בקצרה וכמובן, אנחנו נפתח את זה לדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברשותך, ואליד ביקש. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בטח. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סיון, תדברי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מה פתאום? חבר הכנסת, תדבר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חבל שאתה נפרד מאיתנו. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> חבר הכנסת ואליד, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מוכן לוותר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קודם כול, אני שמח להיות כאן באילת. זו הפעם הראשונה שאני כאן בעירייה, באילת הייתי הרבה, כמובן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כבר נבהלתי שאתה הולך להגיד שאתה באילת בפעם הראשונה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, בזמנו אני הייתי מבלה הרבה בעיר. שפטתי פה כדורגל במשך הרבה שנים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> באמת? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הוא גם עבד בתחום המלונאות, הייתה לו איזושהי אפיזודה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. תודה לאלי ותודה לכל כל מי שליווה אותנו היום בעיר. אני מחזק את דבריך בכל מה שקשור לנושא של קשרים בין מדינות ועל הדברים האמיצים שלך גם לגבי התקדמות עם מדינות לשלום. זה חשוב וזה אינטרס של כולם. זה אינטרס שלנו כמדינה, כמובן ואני חושב שזה גם אינטרס למדינות האזור ומשרת את כולם. אני הייתי בדיון אחד בכנסת עם אתי לגבי הנושא של העובדים. אני מבין את הצורך של אילת ואני מבין את הדרישות של המלונות כאן וגם של ראש העיר לגבי השינוי בשביל לקבל גם ממדינות אחרות וזה בסדר גמור. אני עם זה אבל בינתיים, עד שמשרד הפנים מתעשת ועד שיסירו את החסמים, ההצעה שלי מהישיבה הקודמת עדיין בתוקף. אני אומר שאם יש צורך נחוץ עכשיו לאילת, תכניסו 100-200 מירדן ואחר כך, כאשר אנחנו נקבל ממדינות אחרות נחזיר את הירדנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיו במשרד החוץ השיב לך למה לא ניתן. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל זה אפשרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה עומד בעמדה שלך אבל הוא הסביר לך למה קשה ליישם את זה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קשה ליישם את זה כי אנחנו לא מדברים איתם על זה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לא, זו לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו לא הסיבה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יש הסכם ואולי נציג משרד החוץ יגיד את דברו. << דובר >> נור עמאר: << דובר >> אלי, ברשותך. ואליד, חייבים את העזרה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין בעיה. << דובר >> נור עמאר: << דובר >> הפרויקט של הירדנים הוא מבורך כבר הרבה שנים. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אמרתי, נור. << דובר >> נור עמאר: << דובר >> אנחנו עובדים איתו הרבה שנים ואנחנו רצים איתו הרבה שנים. כל המעסיקים באילת ובתי המלון מאוד מרוצים ממנו אבל חייבים שילוב ופתרונות נוספים אחרת, אם קורה משהו אנחנו בבעיה וזה העניין. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מסכים איתך. האינטרס העליון שלי הוא בתי המלון באילת והצורך שלהם. אין לי בעיה. אם משרד הפנים יגיד שעכשיו אנחנו מכניסים 500 מסרי-לנקה אז אין לי בעיה ולהפך, אני אהיה מאוד שמח אבל בינתיים העסק תקוע. אני לא נמצא בממשלה, אני באופוזיציה ולכן, חשוב מאוד שאנחנו נמצא דרך משותפת על מנת להביא פתרון לאילת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיו, אני רוצה שראש העיר גם ישמע את דבריך ואת העמדה של לגבי דבריו של חבר הכנסת ואליד כי הוא לא שמע. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> את העמדה של משרד החוץ בכלל. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אני יכול לחזור על הדברים שאמרתי קודם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה חשוב שראש העיר והחברים פה ישמעו. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> אני אשמח לחזור. קודם כול, תודה לכבוד ראש העיר על ההזמנה. אני זוכר שבשיח שהיה לנו כשעלית בווידאו, הזמנת אותנו לקיים את ההתכנסות של הוועדה כאן ולראות את הכול במראה עיניים במקור ראשון. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, אין טוב מזה. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זה באמת הוכיח את עצמו, תודה לך על ההזמנה. תודה ליושבת-ראש הוועדה שאפשרה את זה ולכל המכובדים כאן סביב השולחן, זה כבוד להיות פה יחד איתכם. לעצם השאלה והנקודה שנגענו בה פה, ממה שעברנו עכשיו בסיור והעמדה שעלתה כאן על ידי רוב האנשים, המלונאים, האיגודים וכל מי שדיבר, עולה תמונה של חוסר מאוד גדול בעובדים. על רקע החוסר הגדול מאוד של העובדים, אם דבר אחד ברור זה שלא יגרם נזק להסכם שלנו עם ירדן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הוא לא יגרם. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> בדיוק, זה ברור מאליו. על הרקע הזה, המוטיבציה של כולנו פה גם בוועדה וגם שלכם, היא שאנחנו צריכים לעלות את גורם היציבות וגורם היציבות יעלה רק על ידי ריבוי מקורות. כולנו עובדים יחד, גם משרד החוץ בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה, הצוות של נקש, המנכ"ל שלהם והמשרדים המקצועיים האחרים כמו תיירות ומגזרים אחרים שצריכים עובדים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יש כאן תמימות דעים. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> יש תמימות דעים והסכמה על הרחבת ההסכמים והבאת עובדים זרים למדינת ישראל בתחומים השונים ממספר מדינות רב עד כמה שאפשר. לא מכל מדינה אפשר להביא, ישנם מגבלות ודיברתי על זה קודם כי גם צריך להיות אינטרס של המדינה השולחת וצריכה להיות ישימות כי יש מדינות שגם אם אני אחתום איתן על הסכם, בפועל לא תצליח לייצר עובדים שירצו לבוא לכאן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> זה תלוי במצב הכלכלי באותה מדינה, ביכולת שלהם לגייס עובדים ונכונותם להגיע לכאן. כרגע, אנחנו כבר נמצאים בהליך. ההרגשה של כולם פה סביב השולחן על האטה והזמן הרב שלקח להגיע לשם, נובעת גם מקשיים אובייקטיביים שכולנו מכירים, מצב המלחמה. בזמן המלחמה כל המדינות האטו את תהליך המשא ומתן שלנו, הם פשוט עשו עצירה מוחלטת. עוד ניהלנו איתם משא ומתן ושיח אבל הם אמרו "כרגע לא" ועצרו. חלקם אמרו את זה במילים ברורות וחלקם האחרים פשוט בפרקטיקה. יחד עם רשות האוכלוסין העברנו טיוטות של הסכמים – בין אם זה הסכמי מסגרת ובין אם זה הסכמי יישום להבאת עובדים – אבל הם לא השיבו. זאת השיטה הקלאסית של להגיד "כרגע זה עדיין בטיפול". חלק אחר מהמדינות אמרו "אחרי שתסתיים המלחמה ותתייצב, נחזור אתכם לשיח" וחלק אחר אפילו פרסם אזהרת מסע ועצר את הגעת העובדים. כל אלה גרמו לתחושה של כולכם שהבאת העובדים היא קשה. בלי שתכירו את זה, מצד כולכם בא סימן שאומר "רגע, המדינה לא עושה כלום?". לא, המדינה כן עושה, גם המדינה וגם המשרדים הממשלתיים שנוגעים בזה בין אם זה רשות האוכלוסין או משרד החוץ. על רקע התיאור שתיארתי, אחד מהדברים שאמרתי בשולחן זה שאין כבר התנגדות של משרד החוץ להבאה ממקורות אחרים, להפך. כבר בימים הקרובים אנחנו מקדמים חתימה על הסכם וב-1 בדצמבר 2025 תהיה חתימה על הסכם עם קמבודיה, אמנם זה לסקטור אחר אבל מיד אחריו נקדם הסכמי יישום גם לסקטורים אחרים ובין היתר לסקטור המלונאות, יחד עם רשות האוכלוסין. יש תוכנית שלמה שנבנית יחד עם רשות האוכלוסין וההגירה ואנחנו רתומים יחד איתכם לאותה מטרה שעלתה סביב השולחן. תכירו כולכם שאנחנו איתכם בזה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני אשמח לומר מילה. קודם כול, במהלך היום פגשנו עובדים ירדנים וחברי הכנסת שאלו אותם שאלות. היה לנו מאוד חשבו שייראו. נקש אמר לי – אני לא יודעת אם אני יכולה לצטט אותו פה – שהמלונאים הם באמת המעסיק מספר אחת בעולם העובדים הזרים, גם מבחינת התנאים וגם מבחינת היחס. אני חושבת שאילת באופן כללי זה case study מדהים לדבר הזה. אין ערב גיבוש של רשתות או מלונות שלא עושים לכל העובדים ביחד ועוד הרבה מעבר לזה. בסוף, כולם מבינים את הבעיה וכולם מסכימים עם הבעיה. אמרתי את זה גם קודם, אני יודעת שממשלה עובדת בתור וברור לי שגם לרשות האוכלוסין יש ענפים עם צרכים הרבה יותר כבדים ואקוטיים מענף המלונאות כמו חקלאות וביטחון תזונתי אבל אל לנו להתבלבל. אילת של היום היא לא אילת של לפני עשר שנים. אנחנו רואים צמיחה, מלונות חדשים והדרישה הולכת וגואה. אנחנו רואים שבחמש השנים האחרונות שבהן היה לנו גם קורונה וגם חרבות ברזל, אילת הפכה להיות העורף של המדינה וגם האי ירוק שאפשר לברוח אליו כשכל העולם בכאוס ולכן, באופן יחסי אילת נשארה יציבה בכמויות התפוסה ובגלל זה כמות העובדים הנדרשים הולכת וגדלה באופן מדהים. אנחנו לא מפסיקים לראות את התנופה של הבנייה פה. יש לנו בעיה בכל הארץ ואם נשים את האמת על השולחן, הבעיה בכל רחבי הארץ הייתה אקוטית יותר מהבעיה באילת כי באילת היו 2,500 עובדים שנשארו. מהיום הראשון הטריד אותנו מה אם יש – תעזוב מצב ביטחוני קריטי –שיטפון, שביתה איטלקית של רשות המיסים או כל הדברים שאנחנו מתמודדים איתם ביום-יום. יש בקרים שבהם הוא מעיר אותי ב-06:45 ואומר לי "אנחנו תקועים, מה עושים?" וצריך להתקשר ליו"ר ההסתדרות ולהתחיל לריב עם כל העולם ואשתו. אנחנו קצת שבויים בתוך הדבר הזה ואנחנו חייבים להתפקח. פה אני אומרת ופונה אליך, מר נקש בגלל שבסופו של דבר אתה זה שצריך לבצע בפועל, מה אפשר לעשות? יושבים פה גם משרד החוץ, גם משרד התיירות וכמובן, חברי הכנסת הנכבדים ושאר הנציגים. קיבלנו הגדלה להקצאה של עוד 1,000 עובדים לפעימה השלישית לענף המלונאות בכל רחבי הארץ. אני סבורה שנכון - - - שר התיירות ומנכ"ל משרד התיירות בא ואמר "אני רוצה תאילנדים". למה תאילנדים? כדי שגם בכל רחבי הארץ יהיה גיוון כי אנחנו מבינים כבר היום שתמהיל הוא הכרחי בישראל ואני מקווה שזה יהיה הרבה יותר מהר ממה שנדמה. אי אפשר, כולנו סמכנו רק על הפלסטינים ובאבחה אחת פשוט נעלמו לנו בערך 180 אלף עובדים בכל ענפי הכלכלה. אנחנו רוצים להוסיף לתוך הדבר הזה תוספת של 500 עובדים לאילת, בשלב הראשון. משרד החוץ פה ואנחנו יודעים שיש לנו הסכם בילטרלי עם תאילנד שצריך להרחיב לעולם המלונאות. אנחנו מבינים שגם התהליך הזה לוקח זמן, בואו נרכז את כל המאמצים ביחד ובפעימה השלישית נביא 1,500 ו-500 מתוכם יוקצו רק לאילת בשלב הראשון. תאילנדים זה כוח עבודה מדהים לענף המלונאות ואנחנו מתחילים לגעת בשורש הבעיה ולתת לה פתרון אסטרטגי. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני מסכים לגמרי. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אני כבר ממש בפתרון כי אני יודעת שבסוף - - - << דובר >> משה נקש: << דובר >> יורשה לי לדבר? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בטח שיורשה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, בטח. בבקשה. << דובר >> משה נקש: << דובר >> קודם כול, אני רוצה שוב להגיד תודה רבה על הדיון החשוב הזה, גם לראש העיר על ההזמנה, גם ליושבת-ראש הוועדה ולכל החברים. אני רוצה לדייק כמה דברים קטנים פה וגם להתייחס. חבר הכנסת אלהואשלה אמר שמשרד הפנים צריך לסיים את כל העניינים הפרוצדורליים שלו ועד אז להביא עובדים ירדנים. אני רוצה להגיד לכם שאין דברים שכרגע תקועים מבחינת משרד הפנים ורשות האוכלוסין בעניין הזה - - - באילת מבחינתנו. אם שמעתי נכון, יושבת שם נטע היקרה והיא גם תוכל להתייחס מההיבט של משרד התיירות אבל מבחינתנו, אנחנו מקצים את העובדים ואנחנו פועלים להבאת העובדים בהתאם להמלצות של המשרד הממשלתי הרלוונטי. ככל שמשרד התיירות יגיד שהוא מבקש להקצות כרגע איקס עובדים לאילת מתוך המכסה, אנחנו יודעים לבצע את זה. זה לא האירוע. עד שזה יקרה או עד שתתקבל החלטה כזאת על ידי משרד התיירות בשיתוף איתנו, כמובן כי אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מעולה, אנחנו מאפשרים את כל הכלים שאנחנו יכולים לתת לכם או למלונאים באילת, בין היתר נוהל הניוד שהורחב מאוד לאחרונה מזה שאפשר לנייד רק מתוך אותה רשת לניוד באופן כללי. אנחנו כרגע לא קיבלנו בקשות במסגרת נוהל הניוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא ישים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ברור שלא. אני אענה לך על זה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נוהל הניוד לא יעבוד, חבל שלא אמרנו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. אני יכולה לענות? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כן, רק תציגי את עצמך. << דובר >> משה נקש: << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, תתנו לנקש לדבר. << דובר >> משה נקש: << דובר >> אני לא מצליח לשמוע בגלל הזום ושוב, אני מתנצל שאני בזום. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נקש, תשלים את הדברים. << דובר >> משה נקש: << דובר >> אני אשלים. בטח שנוהל הניוד הוא לא פתרון להכול. ראש העיר ציין פה דברים שהם מאוד חשובים וקריטיים ואני מסכים מאוד עם הרבה מהדברים. אני אומר שכרגע צריך לבנות את התמהיל כי אנחנו למדנו על בשרנו מה קורה כשאין תמהיל. ראינו מה קרה עם התאילנדים בחקלאות, ביום אחד שליש מהעובדים הזרים במדינת ישראל יצאו וזה אירוע מז'ורי. ברור שצריך ליצור תמהיל וברור שצריך לייצר מגוון חלופות כדי שחס וחלילה, מקרה חירום כזה או אחר לא ישתק את הענף החשוב כל כך הזה במדינת ישראל. ברמת התפיסה, ברור שאנחנו מצטרפים וברור שאנחנו בעד. כמו שאמרתי, כדי לקדם את הדברים האלה, נצטרך לעשות עם משרד התיירות חלוקה של המכסה שלהם. אני אומר עוד הפעם שניוד זה לא הפתרון לשוטף. כמו שהניוד מוגדר כרגע, זה כנראה יהיה טוב למקרי חירום ושוב, אם ניערך נכון אולי לא נצטרך להשתמש בו במקרי חירום. אם מיטל רוצה להוסיף נתונים או מהדברים שיש בידיה, אני אשמח. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נקש, אתה אומר לזה להישמע מאוד קל אבל אני חווה את זה אחרת לגמרי. נמצאת איתנו פה שרון שהיא סמנכ"לית ברשת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה שגם נטע ממשרד התיירות תגיב. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בוודאי. חשוב לי שתשמע מהצד המלונאי את האנשים שביום-יום אלו האתגרים שלהם. אותי אתה שומע מספיק. שרון, בבקשה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> אהלן, משה. אני שרון ואני רוצה להגיד לך שאנחנו רצינו לנייד עובדים סרי-לנקיים מהמרכז לאילת והנוהל לא מאפשר את זה מכמה סיבות. דבר ראשון, הוא דורש שכשהם מגיעים, הם צריכים להיות 30 ימים במלון שאליו הם הוזמנו וברגע שאתה מכניס אותם ל-30 ימים למלון שאליו הם הוזמנו, לא בטוח שהם ירצו לעבור ממנו אחר כך והם גם חוששים שאולי אתה עושה משהו לרעתם. אחרי שעברנו את 30 הימים, הם צריכים להסכים לעבור ואז אתה מטרטר אותם ומעביר אותם למקום אחר. בגלל שהיה לנו את המלון שנסגר, אנחנו רצינו להעביר אותם מיד ופנינו ללשכת ההגירה והם אמרו לנו "בגלל שהמלון סגור תדלגו על 30 הימים אבל תחתימו אותם שהם מסכימים". הם לא הסכימו לחתום כי הם חשבו שאולי אנחנו עושים משהו לא חוקי ואחד מהם אפילו כתב ישר מייל למשרד ההגירה שאולי העבירו אותו ועשו לו, מותר ולא מותר. אנחנו מטרטרים אותם, צריך קודם כול 30 ימים ואחר כך זה מקסימום לחצי שנה. זאת אומרת, גם אחרי חצי שנה אנחנו צריכים להחזיר אותם ואחרי זה לשכנע אחרים שיסכימו לרדת לאילת. אנחנו ממש מטרטרים אותם ומעבר לזה - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> שרון, את צודקת לגמרי אבל - - - << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> רגע, אני אגיד עוד משהו. אנחנו רשת ארצית. יש פה רשתות או מלונות אילתיים שאין להם עורף במרכז ולכן אין להם מאיפה לנייד כי אף אחד לא רוצה לתת להם עובדים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה יותר מזה, רגע. את צודקת לגמרי. מר נקש, שנייה. העניין הוא שבימי שגרה, בימים כתיקונם, זה לא יעבוד בכלל. אם יש דרישה לעובדים בכל הארץ, למה שהם ינוידו לאילת? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> פרט שולי, כיום ענף המלונאות נמצא עדיין בחסר של 1,000 עובדים מערב 6 באוקטובר 2023. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה חוץ מזה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מהסיבה הפשוטה - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> סיון, זה חוץ מזה. גם אם - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> לא אבל עם מה תנייד? חסרים עובדים בכל הארץ ויביאו לאילת? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יפה אבל אני אומר שגם בימים כתיקונם ונניח שיש מלא עובדים בכל הארץ ויש מכסה לכולם - - - << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> כבוד ראש העיר, עם זאת יש לי דיסקליימר. נוהל הניוד הזה הוא חשוב וטוב שהוא נעשה. האם הוא מושלם? האם הוא אידאלי? לא. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני בעד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא רלוונטי תקופה הזאת. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני בעד אם זה יעבוד. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה לא מחליף - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני בעד אם זה יעבוד. גם אם זה יעבוד בחירום זה נהדר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> בדיוק, זה לא מחליף את הצורך בגיוון ובתמהיל באילת. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני מסכים איתך לגמרי. << דובר >> משה נקש: << דובר >> אני רוצה להתייחס לטענה, ברשותכם. לעניין הניוד, ברור שהניוד חייב להיות מוגבל בזמנים. הרי, לא נייד עובד יום לפה ויום לשם כי זה עלול לגרום ליותר בעיות, בין היתר בהקשר של דיני עבודה ואנחנו לא ניכנס לזה כרגע. גם ההגבלה שזה עד שישה חודשים, בוודאי כי אם למעסיק יש היתר או עובד זר והוא רוצה לנייד אותו ליותר מחצי שנה בשנה אז אולי הוא לא צריך אותו? << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> לא, צריך אותו באילת. << דובר >> משה נקש: << דובר >> לא צריך לעשות ניוד במקרה כזה, צריך פשוט לעשות העברה של העובד. לכן, לנוהל ניוד יש כללים והוא מוגבל בזמן אבל ראש העיר וסיוון אמרו נכון, זה לא אמור להחליף את הפתרון האידאלי לעיר ואם הפתרון האידאלי זה לייצר מגוון, גיוון של מדינות וגיוון של עובדים זרים, אנחנו בעד העניין הזה אבל צריך לקבל את הסכמת או החלטת משרד התיירות לאיפה הוא רוצה להקצות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אגיב לנושא כי יש לי מה להגיד. אני דיברתי כבר עם השר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אוקיי. תודה, נקש. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אולי נטע? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נשמע את נטע ממשרד התיירות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> את רוצה קודם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני אתייחס בסוף. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כמובן שאנחנו רוצים לייצר מגוון באילת. אני חושבת שזה אחת מהנושאים המרגשים שבהם אין מחלוקת וכולנו תמימי דעים לחלוטין. כל הכבוד לכולם. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה מה שאני שואל את עצמי כל הזמן. אין מחלוקת אז יאללה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> ראית? אין מחלוקת אבל מה כן יש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין עם מי להתווכח. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אין מחלוקת אבל יש מצוקה אדירה בשאר הענף ואנחנו כמשרד התיירות, מסתכלים בראייה ארצית לחלוטין על המצב הזה ובמצב הזה שבו אנחנו עדיין במינוסים של 7 באוקטובר בכמות העובדים ועוד לא הגענו בכלל להגדלה שאושרה לנו כי קמו מלונות חדשים, כי יש מלונות קטנים שגם הם צריכים להחליף מצעים ולנקות חדרים - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נטע, יש פה 2,000 חדרי מלון עכשיו בהקמה, שלושה שנפתחו ועוד מעט הנסיכה יפתח. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אתה צודק במאה אחוז אבל אני חייבת להגיד פה משהו. בסוף, אילת זה אילת. בכל הארץ נעלמו לי באבחה אחת 2,000 עובדים. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אבל אילת על ראש שמחתנו. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אתה צריך להבין שזה מחצית מהעובדים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> צריך לתת מענה לכולם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון, אני מסכימה איתך אבל בסוף - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני מייצג את אילת. אני יודע ומבין את הבעיה בכל הארץ. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> נכון, אני איתך. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נטע, את צריכה להבין ואמרתי את זה לשר. אתם צריכים להבין שפה זה כל הכלכלה של העיר. במקומות אחרים זה 5%, 7% או 8% מהכלכלה וזו הפגיעה, פה זה 80% מהכלכלה. תכף את תשמעי גם את נציג המסעדנים. יש כאן גם 7,000 עסקים שחיים מתיירות ותלויים בתיירות, חוץ ממלונות. אני אומר לכם שגם בירושלים הגדולה – ואני חסיד של ירושלים – המשקל של התיירות מסך כל הכלכלה זה 5%. תבדקי אותי. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כרגע? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> פה זה 80%, זו עיר שקורסת. כבר קרסנו כמה פעמים, את יודעת שהיינו על סף - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם הפיקו לקחים. למה לחזור עוד פעם על מה שקרה? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בדיוק. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> כרגע, בתוך ענף המלונאות 48% מהעובדים הזרים של כלל הענף נמצאים כאן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> את כוללת את 2,500 הירדנים. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> בוודאי שאני כוללת אותם. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמרנו את זה בוועדה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> ברור אבל על מה אנחנו מדברים? אם היינו יודעים שאין בעיה עם העובדים אז הכול בסדר, היינו מבקשים את התוספת וממתינים בסבלנות אבל אנחנו לא יכולים להיות שם וזה העניין. אנחנו צריכים לחכות שחס וחלילה יקרה פה משהו שישבית לגמרי את הכלכלה? למה? זה יכול להיות מוצת ככה. אני אפילו לא רוצה להיכנס לתרחישים השונים שבהם זה יכול לקרות. צריך להבין את זה ואם צריך עכשיו יותר עובדים, תביאו יותר עובדים. אין מה לעשות, צריך להביא יותר עובדים, זה הכול. נטע, בבקשה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אנחנו פועלים בתוך המכסות הקיימות ואין לנו יכולת או רצון לפרוץ אותן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> מה זאת אומרת? תדרשו יותר. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> אנחנו רואים שבסוף, ענף המלונאות הוא ענף שכל הזמן מתפתח וכל הזמן גדל. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> לכן זה איזשהו תהליך של רגל בדלת, כמו שסיון אמר קודם. עוד צעד ועוד צעד, זה הליך. הממשלה לא יודעת לעבוד בבום גדול ובענף המלונאות אין שום סיטואציה שבה יש מכסה שאינה מנוצלת. הענף צריך והענף גם יודע להשתמש. זאת אחריות שלנו לבוא כל הזמן - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> עכשיו יש ביקוש ויש דרישה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> בוודאי שיש ביקוש ולכן התפקיד שלנו הוא גם להגדיל את ההיצע וזה לוקח זמן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בסדר אבל מר נקש אומר שתידרשו את זה ואין בעיה. נכון, משה? << דובר >> משה נקש: << דובר >> אני אדייק. מה שנטע אמרה זה נכון, במסגרת המכסה, המנדט שלהם להחליט איך הם מחלקים. מה שכולכם אומרים פה וכנראה לשם צריך ללכת, כנראה שאתם ענף דגל וצריכים יותר עובדים. סיון לא ציטטה אותי במדויק אבל אני כן אומר שהמעסיקים בענף הזה הם מבין המעסיקים שהכי נוח לעבוד איתם והכי קל לעבוד איתם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> תפרגן, מה קרה? << דובר >> משה נקש: << דובר >> אנחנו מאוד סומכים עליהם כי הם מתנהלים בצורה מסודרת ועל זה יישר כוח לענף הזה. זה מה שאמרתי. כנראה שבמקרה הזה, הפתרון הוא להגיש בקשה ממשרד התיירות בצורה מסודרת לוועדת המנכ"לים שתדון בנושא של הגדלת מכסה, בין אם זה השנה ובין אם זה בתחילת 2026. צריך לראות את המכסות שנותרו ביתר הענפים וועדת המנכ"לים תצטרך לדון בנושא הזה של האם אפשר להגדיל מכסה ואז אני מניח שמשרד התיירות יהיו יכולים לייעד את המכסה שאתם רוצים לאילת לעובדים זרים. נטע, יודעת יותר טוב ממני. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> קודם כול, תודה. אנחנו אומרים כאן דברים מאוד ברורים. אני חושב שזה לפתחו של משרד התיירות כרגע להגיד על הענף הזה "בואו תסתכלו גם קדימה". תסתכלו קדימה, כבר השנה ייפתחו עוד שני בתי מלון, הנסיכה ייפתח בשנה הבאה ועוד שבעה או שמונה בתי מלון יוקמו בשנתיים הקרובות. אני מדבר על 2,000 חדרים ואנחנו מתכננים עוד 2,000 חדרי מלון סביב הלגונה המזרחית ומשרד התיירות מכיר את התוכניות ויודע בדיוק מה קורה. << דובר >> נטע בן ישי: << דובר >> מכיר, תומך וגם מקדם. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> למה לחכות? בואו ניערך לזה. בואו נהיה מוכנים מראש למה שהולך לקרות לכאן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אולי נשמע גם את הפן של המסעדנים ובעלי העסקים? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, בואו נשמע את אליאב. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> דיברתם פה על בתי המלון אבל הוא אמר שיש פה באילת 7,000 עסקים שגם מחזיקים כמות גדולה של עובדים וחסרים לנו עובדים בכל הסקטורים אצלנו. אם תסתכלו ברשתות, רוב הפרסומים זה לא פרסומים על להגיע למסעדה אלא זה פרסומים של דרושים. דרושים עובדים לכל הענפים האלה. אצלי אישית בעסק אמרתי למנהלת שיווק "אל תפרסמי את העסק. אני צריך עובדים. אם יבואו אנשים ולא יהיו לי עובדים בשביל לשרת אותם, הכול קורס". אני יודע שנפתחו 500 עובדים למסעדות. נרשמתי והגשתי בקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 2,000. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זהו, המסעדות זה ענף - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> במכסה של כל הארץ. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> במכסה של כל הארץ, זה 500 עובדים לכל הארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מסחר ושירותים. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> המכסה היא של 500 עובדים לכל הארץ.500 עובדים למסעדות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, מה פתאום? למסעדנות אושרו 2,000. << דובר >> זיו בלאוס: << דובר >> עדיין לא פתחו את הכול. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> במסעדנות זה 2,000 לכל הארץ. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> כנראה שפתחו עכשיו 500. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי 500 לאילת. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> היה אפשר להגיש עד 6 בנובמבר 2025 והגשתי. אני יודע שהיה ל-500 עובדים למסעדות ולא למסעדות שף או משהו מיוחד. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אולי משה יכול להתייחס לזה? << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> הענף הזה ממש בקריסה ובמיוחד באילת שבה פחות מגיעים עובדים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אפשר שנקש יתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה שר הכלכלה. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> עובדים, טבחים, שוטפי כלים. למלצרים אין מה - - - זה טבחים ועובדי ניקיון. הדרישה היא גדולה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נקש, אתה יכול להתייחס למסעדנים? << דובר >> משה נקש: << דובר >> כן, המכסה למסעדות לפי מה שנקבע בוועדת המנכ"לים זה 2,000 עובדים. הקצנו גם פה, בהתאם להמלצות של משרד הכלכלה והיו - - - שלא נוצלו והודענו למשרד הכלכלה והם עשו הקצאה מחודשת. ברגע שתהיה מכסה נוספת או שתתפנה מכסה, הם יוציאו את זה שוב לפרסום. בסוף, אנחנו פועלים בהתאם להמלצות מקצועיות. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כאן יכולה להיות איזושהי העדפה לאילת? << דובר >> משה נקש: << דובר >> שוב, ההעדפה צריכה לבוא לידי ביטוי בהמלצות המשרד המקצועי הרלוונטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מטעם המשרד, שר הכלכלה. << דובר >> משה נקש: << דובר >> במקרה הזה זה משרד הכלכלה. אני לא מתעדף למי לתת, זה בהתאם למה שממליצים לנו. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכנס לכאן גם נושא האגרות ולא דיברת על נושא האגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המסעדנים לא מזמינים בגלל שהם מחכים להורדת האגרות אצלנו במרכז, לא אצלכם. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני יודע שהם הגיעו לאיזושהי הסכמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא הגיעו עדיין, שלא יעבדו עליך. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> לא, אין הסכמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אוהבת להגיד את האמת, אין שום הסכמה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> את צודקת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי בתקציב 2026. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> דובר על אגרה שנתית של 8,500 שקלים לעובד. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> 8,900 שקלים. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה של המסעדנות. אני מזכירה לך שלמלונאות זו אגרת מומחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> מה זה אומר? << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> זה אומר שאת האגרה הכי גבוהה במשק משלמים המלונאים בישראל. << דובר >> נור עמאר: << דובר >> על כל עובד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? בענף הבנייה יש להם את ההיתר אבל הוזילו להם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אנחנו משלמים אגרת מומחה ובהגדרה, זו האגרה הכי גבוהה בישראל מכל ענפי המשק. <קריאה:< קריאה >> קריאה: << קריאה >> << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 11,060 שקלים לרישיון, מסחר ושירותים זה 8,920. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> 12,800. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נחכה לתקציב 2026, אולי באמת תהיה ברכה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות המלונות באילת. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני חושב שכולנו מכירים את הדו"ח של מבקר המדינה שכבר לפני שנתיים דיבר על הנושא וגם בנושא של הקורונה היה לו דחוף ומעשי להעיר על הנושא הזה של האיום האסטרטגי באילת בהקשר ללזה שאין לנו את גיוון העובדים. כבר לפני שנתיים מבקר המדינה בא ואמר שחייבים לפעול לגיוון עובדים באילת על מנת לא ליצור מצב שבמקרה וקורה משהו - - - << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה כתוב גם בדו"ח החדש של מבקר המדינה מלפני חודש וחצי וגם כתוב שיהיה דיון בוועדה לביקורת המדינה ב-24 בנובמבר 2025. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נכון, ראיתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עכשיו הוחלף היו"ר, יש יו"ר חדש. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, אני יודע. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> מי? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כן, זה אלון שוסטר. << דובר >> איתמר אליצור: << דובר >> אני אומר עוד פעם, זו מראה. כאשר מבקר המדינה מגיע, מסתכל ובדו"ח על הנושא של ביצועים לענף - - - ותהליכים שנעשים ורואה לנכון לציין את הדבר הזה, אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס אליו ביתר שאת ולראות איך אנחנו ממשים את זה. אנחנו מאוד מרוצים מהעובדים הירדנים וכמו שמשרד החוץ אמר, המצב הוא כל כך קשה שאין סיכוי שאנחנו נפגע בנושא של קליטת עובדים ירדנים. היום אנחנו בתפוסה מלאה ואנחנו ממשים את כל העובדים ואת כל ההיתרים שלנו. לכל היתר שנפלט בטעות או משהו כזה, יש ביקוש אדיר. יש כרגע תכנון לפעימה שלישית שהולכת להיות בנושא של עובדים למלונאות ואני חושב שזו ההזדמנות שלנו ללחוץ ולאשר להגדיל את המכסה הזאת בעוד 500 עובדים לפחות ולזרז את התהליכים כך שהם יגיעו לפה עוד לפני פסח. קודם כול, זה על מנת להרגיע את המערכת, לראות שיש לנו את העובדים האלה ולשים רגל בדלת וכשאנחנו כבר יודעים שיש לנו את הביטחון הזה, נתחיל גם להסתכל קדימה על השנים הקרובות. אנחנו יודעים יחד עם הפיתוח של העיר אילת מתי אמורים להיפתח עוד בתי מלון וכבר עכשיו, צריך לבקש בוועדות הבאות מכסות קבועות לשנים 2027 ו-2028. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אוקיי, תודה איתמר. יוסי חן, מנכ"ל תאגיד התיירות. << דובר >> יוסי חן: << דובר >> אני רוצה להגיד שני דברים. דבר ראשון, אנחנו צריכים להסתכל לעתיד על חמש ועשר השנים הקרובות. כל מי שיושב פה בשולחן עכשיו ואבא לילדים, כנראה שהילדים שלנו כבר לא ילכו לעבוד בענף התיירות. אני אומר לכם, אני אבא לילדה בת 23 וילד בן 25, אחד עף על העולם והשני במשהו ענק במתמטיקה, לא מלצרות, לא טבחות ולא ענף התיירות. אנחנו צריכים להבין שלעתיד, מדינת ישראל צריכה להישען על עובדים זרים בענף הזה. העולם מבין את זה כבר. כולנו טסים בעולם. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אגף תקציבים לא הבין את זה. << דובר >> יוסי חן: << דובר >> בגלל זה אני מדבר פה בוועדה, כדי שיבינו. אני לא יודע לדבר עם הממשלה, יש לי ראש עיר שמדבר וכשנותנים לי את ההזדמנות אני מדבר. בעוד חמש שנים יהיו פחות ילדים שלנו שעובדים בענף ובעוד עשר שנים לא יהיו ילדים שלנו שעובדים בענף. אני לא יודע איך שרון לא אמרה את זה אבל היום כשהם באים לראיון עבודה, הם מראיינים אותה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> דיברנו על זה. << דובר >> שרון הלפנבאום: << דובר >> הם לא באים לראיון עבודה, אנחנו רצים אחריהם ומתחננים. << דובר >> יוסי חן: << דובר >> הם מראיינים אותה והם גם שואלים מתי הם יהיו המנהלים. רגע, אני לא מתלונן על זה. אלו הילדים שלנו ואני הכי שמח בעולם שגידלנו כאלה ילדים אבל מישהו צריך להרים את הכפפה, לרוץ קדימה וללכת על זה כי ענף התיירות צריך לעבור לעובדים זרים – כמו שענף החקלאות עבר לידיים התאילנדיות – ואני מעדיף שגם ידעו לדבר אנגלית כדי שנהיה בין לאומיים. כדי שלא ישתמע אחרת, אין לי שום בעיה עם העובדים הירדנים, כאחד שעובד יד ביד עם איתמר ובכלל עם המלונאים בעיר. דבר שני, אני חושב שכל הזמן מנסים להעלות פה משהו על השולחן וזה עוד לא הובן. אם לא יהיה איזון בין הירדנים - - - אין כל כך ישראלים בענף ואם יש ישראלים הם מנהלים. אני זוכר שבחרבות ברזל, איך שסגרו בבוקר את המחסום, לא הייתי יכול לדבר עם אף מנהל. ראש העיר ביקש ממני לדבר כדי להבין מי יקבל את המפונים ולא היינו יכולים לדבר עם המנהלים כי הם סידרו את החדרים, ניקו את המטבח ועשו כלים והם יכולים להגיד את זה יותר טוב ממני. צריך איזון ומה הוא האיזון? כל זמן שהעובדים הם רק ירדנים? סגרתם את השער ואין עובדים. נשארים רק מנהל המחלקות, מנהלי האגפים והמנכ"ל כדי לעבוד. לכן אם יש 1,500 ירדנים, צריך 1,500 אחרים מסרי-לנקה, הפיליפינים או תאילנד, מה שאתם יודעים לעשות. צריך לווסת כל הזמן כדי שלא נהיה במשבר. יש משבר וייקח זמן לפתור את המשבר עם הירדנים ובסוף יעבירו אותם אבל אנחנו לא נתקע. העיר אילת לא יכולה להרשות לעצמה לפגוע בשם של האיכות שלנו ואנחנו ידועים. אנחנו יודעים ולא סתם. לא נפגענו בתפוסות אבל אנחנו נפגעים בכוח האדם. אלה שני דברים מאוד חשובים וצריך להסתכל קדימה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אוקיי, תודה. עוד מישהו רוצה להתייחס? גברתי, בבקשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קודם כול, שלום לכולם. אני מודה לכם. אתחיל עם התאחדות התעשיינים, המנכ"לים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> המלונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, המלונות. סיון, תודה רבה על האירוח הנפלא וכמובן גם לשחק המרכזי נור, יו"ר התאחדות המלונות באילת, תודה לך. עבדנו על הסיור וסיון המשיכה ותרמה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> ואיתמר שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איתמר שלנו, אני אגיד את זה בהמשך אבל קודם כול, כבוד ראש העיר. בפעם האחרונה שהייתי פה באילת לפני שנתיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אנחנו הגענו כמעט כל הזמן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נהרנו אליכם, כל חברי הכנסת ופגשנו את המפונים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני לא ידעתי אם אני פוגש יותר חברי כנסת או יותר מפונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל אחד עמד בתור כדי להתקבל אלינו עם שורדי הנובה ונפגעי פעולות האיבה והיו מענקים ודמי אבטל. זה היה משהו. אני לא רוצה לחשוב על התקופה הזאת, בדיוק לפני שנתיים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בתקווה שאף פעם לא נחזור לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ראש העיר באמת כל הזמן - - - אנחנו רואים ואנחנו חיים את אילת, גם לאחרונה בוועדת הכספים, בוועדת הנגב והגליל על מה שקורה פה עם המשבר עם החות'ים וסגירת נמל אילת ופיצוי העסקים הקטנים והבינוניים. אני ממש מודה לך, אדוני ראש העיר על כך שנענית להזמנתנו ועל שיתוף הפעולה הפורה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> תודה לך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני באמת לא מחמיאה לך אבל אתה עושה רבות למען התושבים, למען העיר וכמובן, אתה גם נלחם להביא עובדים ואתה דואג לתעסוקה המקומית ולכלכלה של אילת. עובדים זרים זה מנוע הצמיחה של העיר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתמול ראיין אותי אודי שכטר מרדיו דרום אילת ומה שהוא אמר לי זה "תדאגו לעסקים הקטנים והעצמאים, תדאגו" אז אמרתי לו "אבל אדוני, אנחנו נעשה הכול, נביא את העובדים הזרים ונשתף פעולה אבל צריך למצוא את האיזון בין איך לשמור על התעסוקה המקומית כחול לבן, לבין העובדים הזרים". אמרתי לו שעובדים ישראלים לא מגיעים והוא נתן לי את עצמו דוגמה ואמר "אני הייתי בן 17 ואני זוכר איך הייתי מנקה בריכות", אמרתי לו "אולי בתקופה שלך, זו לא התקופה של היום". << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> פעם, כן. << דובר >> יוסי חן: << דובר >> אין את זה יותר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> אין יותר את זה שהולכים אחרי הצבא לעבוד. << דובר >> יוסי חן: << דובר >> היום ילד בן 17 רוצה להיות מנהל הבריכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא דיבר איתי על התמריצים ועבודה מועדפת אבל אמרתי לו שאין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא עובד יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש אבל אנשים לא באים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש אבל לא מגיעים. עם כל הכבוד לירדנים וליחסים הדיפלומטיים והבילטרליים שיש לנו, הם עובדים מקסימים, נהדרים, חרוצים באמת, מסורים ובאים לעבוד אבל לאור כל המשברים שיכולים להיות, ביטחוני, דיפלומטי או אזרחי, צריך לשמור על היציבות פה, לא לקחת סיכונים ולא לבנות רק עליהם. פנו אלי תושבי יהודה ושומרון ומאז חרבות ברזל, אין עובדים פלסטינים וההתיישבות גם במצוקה. הם רוצים לבוא לוועדה באופן דחוף ולנהל דיון בעניין העובדים הזרים בהתיישבות ולא לעצור אותם. היום שמעתי את המצוקה של המלונאים ושל כולם, באמת יש מחסור בידיים עובדות וכאבתי את כאבם. הוא אומר שפה זה עסק עסקי. לאור מה שאני אומרת, אני רוצה להגיד לכם שגם אתמול בערב דיברתי עם השר וגם לפני שנייה התכתבתי איתו וקיבלתי את ברכתו לפנות בשמו. אני כבר אומרת לך שהיום בערב או ביום ראשון אני אוציא הודעה בשם השר לוועדת המנכ"לים על 500-1,000 עובדים זרים, כמו שביקש ראש העיר. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> מדהים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא מסר לך ד"ש וגם לכם, לכולם. את כבר מיישמת, זה כבר כאן. אני מקווה שבהליך יהיה שיתוף פעולה מלא באמת עם זיו ועם אליהו יפרח, הוא משתף פעולה איתנו, גם הודות לנקש שכשזה יגיע לפתחו הוא גם יזרז את זה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> הוא אמר את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן אני סומכת על כל הנוגעים בדבר. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הוא אמר והקלטנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מקווה שבתקציב 2026 שיידון בממשלה בחודש דצמבר כשיסדרו את העניינים עם המפלגות החרדיות ושהתקציב יובא, נביא גם שם הבשורה ונוריד את האגרות. גם המסעדנים, האולמות וכולם לא מזמינים עובדים. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה להודות לנקש על כי הוא תמיד דוחה את התשלום של האגרות ואני מקווה ששם נביא את מה שהמליצה ועדת המנכ"לים, להוריד את האגרות ב-50%. אני מקווה, בעזרת השם. כולנו עושים למען עם ישראל ומתוך שליחות, אולי זה יצליח לנו, בעזרת השם. אני מקווה שהכול ירד, העובדים יגיעו ויהיה שגשוג, איכות חיים, כלכלה צומחת ושנצליח. תודה רבה. << דובר >> סיון דטאוקר: << דובר >> הלוואי, אמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. זאת בשורה נהדרת. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> אוסיף עוד מילה אחת. חשוב מאוד להבין שהמקצועות שלנו הם לא מקצועות לעתיד. בן אדם שהולך להיות מלצר לא הולך להיות מלצר עד הפנסיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, כל אלה זמניות. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> הכול זמני וזה משהו שמתחלף מהר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> מלצר מחזיק אצלי בין חצי שנה לשמונה או תשעה חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לאולמות יש מצוקה והכול תקוע. << דובר >> אליאב לוי: << דובר >> חשוב מאוד שיהיה לנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכל הענפים, גם באיסוף אשפה. שלשום היה לנו דיון עם כל ראשי הרשויות ואין מי שיאסוף את האשפה. נהגי רכב כבד רוצים עובדים זרים וכמה זה יתרום בכבישים אם הם ינהגו רק בלילה. גם נהגי תחבורה ציבורית הם רוצים. לא נעים לי להגיד כי אני גם לא רוצה לראות את כל המדינה שלנו רק עם עובדים זרים אבל מה אפשר לעשות? צריך לשמור על האיזון בין העובדים הישראלים לבין העובדים הזרים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> כולנו רוצים שתהיה עבודה ישראלית אבל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך למצוא את המאזן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> גברתי יושבת-הראש, אני חייב להגיד ששמעתי אותך גם בדיונים הקודמים אבל היום את מקבלת החלטה וזה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> יש כאן החלטה מאוד חשובה ועכשיו צריך לדאוג שההחלטה הזאת תיושם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> זה מה שצריך לדאוג לו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני בטוחה שהיא תיושם, נריץ אותה. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בסדר, אנחנו צריכים לוודא שההחלטה הזאת מיושמת. אנחנו מדברים על העניין הזה כבר הרבה זמן ובפעם הקודמת אני הבנתי למה עוד לא קיבלת החלטה ורצית לבקר פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, נכון. אין טוב ממראה עיניים. היום חוויתי למה נחוצים כאן עובדים זרים וגיוון התמהיל. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> את מבינה למה הזמנתי אותך לאילת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני שעה קיבלתי הזמנה ממפעלי התעשייה כאן, אני רק צריכה לתת להם מועד. הם גם במצוקה של עובדים זרים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נהדר, שזאת תהיה המצוקה שלנו, שנצטרך עוד עובדים ונשגשג, נצמח ונפרח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמן. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> סמו, רצית להגיד משהו? << דובר >> סמו סמוראי: << דובר >> אני רוצה להגיד כמה מילים על המשמעות של הפרויקט הזה לירדנים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> בפרויקט אתה מתכוון לעובדים הירדנים? << דובר >> סמו סמוראי: << דובר >> בדיוק. האבטלה בירדן אצל גברים היא מעל 20% ואצל נשים קרוב ל-50%. הפרויקט הזה נחשב בעיניי הירדנים לאחת הברכות הבודדות, חוץ ממים וגז שמספקים להם. זה מביא ייבוא הון לירדן והיום זה מביא בערך 90 מיליון שקלים בשנה וזה מנוע צמיחה אדיר. זה נתמך מהמלך למטה. זה אחד מיסודות החיזוקים של הסכם השלום ובמערכת היחסים ביננו שבאה לידי ביטוי גם ביירוט כל מיני כטב"מים. << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עוד מישהו רוצה לדבר או שסיימנו? << דובר >> אלי לנקרי: << דובר >> אני מודה לוועדה בראשותה של חברת הכנסת אתי עטייה וחבר הכנסת ואליד אלהואשלה, תודה על הדברים שלך. אנחנו מסכימים לגמרי ואין חילוקי דעות בעניין הזה. אני מודה לכולם ויאללה, נעשה ונצליח. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:00. << סיום >>