פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 167 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, כ"ה בחשון התשפ"ו (16 בנובמבר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר יסמין פרידמן מוזמנים: ברכיה רוזנבלום – ראש מטה המנכ"ל, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות יובל תורג'מן – מנכ"ל, הרשות להתיישבות ופיתוח הבדואים בנגב, משרד הרווחה וביטחון החברתי בועז רושפלד – ראש מטה המנכ"ל, הרשות להתיישבות ופיתוח הבדואים בנגב, משרד הרווחה וביטחון החברתי יפתח כהן – מנהל מיקוד מרעית ובקעת קנאים, אגף ההסדרה, רשות להתיישבות ופיתוח הבדואים בנגב, משרד הרווחה וביטחון החברתי ליאור לוי – מתכלל מיקודים, אגף ההסדרה, רשות להתיישבות ופיתוח הבדואים בנגב, משרד הרווחה וביטחון החברתי טל גולדשמיט – דוברת חברת הכנסת יסמין פרידמן ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב << נושא >> (ישיבת הוועדה) << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נתחיל מסבב היכרות. << אורח >> יפתח כהן: << אורח >> יפתח כהן מאגף ההסדרה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> ליאור לוי מאגף ההסדרה. << אורח >> ברכיה רוזנבלום: << אורח >> ברכיה רוזנבלום, ראש מטה של מנכ"ל משרד התפוצות. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> יובל תורג'מן, מנכ"ל רשות הבדואים. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אמל, מנהל הוועדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יסמין פרידמן, חברת כנסת. << אורח >> טל גולדשמיט: << אורח >> טל, הדוברת של חברת הכנסת פרידמן. << אורח >> בועז רושפלד: << אורח >> בועז, ראש המטה של יובל. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> בוקר טוב, אנחנו שמחים מאוד שאתם פה. נפגשנו פה בפעם הקודמת בוועדה ואנחנו שמחים מאוד שקיבלתם את ההזמנה להצטרף. נראה בסיור כמה אזורים כמו רהט. נדבר על כמה נושאים ברהט וכן אזור מרעית. יש הרבה דברים לראות בנגב. בחרנו להראות שני אזורי עבודה שהם מאפייני עבודה שונים. אחד עירוני ואחד כפרי. יש לנו פה התייחסות גם לעולמות הסדרת ההתיישבות מהפזורה החיצונית וגם פתרונות לאוכלוסייה הבדואית ביישובים קיימים. אנחנו נדבר על זה בהמשך. הפרקטיקה או תהליכי העבודה שלנו הם דומים בכל היישובים ובכל הרשויות הבדואיות. אנחנו עובדים בצורה דומה באופן כללי. אנחנו נעשה דיון 20 דקות. חשוב שתראו בעיניים את הדברים בחוץ ולא כאן. הרשות היא הגוף הממשלתי האמון על הסדרת ההתיישבות. אצלנו גם נמצא הידע הרלוונטי. אנחנו פועלים עם כלל הגופים במדינה ועם הרשויות הבדואיות המקומיות. יש תשע רשויות. רהט שזו העיר שאנחנו נמצאים בה. נדבר עליה בהרחבה עוד מעט. חורה, כסיפה, ערערה בנגב, שגב שלום, תל שבע ולקיה. אלה שש מועצות מקומיות. רהט מונה 84,000 איש ובכל אחת מהרשויות המקומיות גרים בין 15,000 ל-20,000 אנשים. יש שתי מועצות אזוריות. האחת צפונית הכוללת טראבין מתחת לרהט, אום בטין, אלסייד, סוואה ומרעית. חמישה יישובים צפונית הנמצאים על כביש 31 שהולך משוקת לערד. הם יישובים שהם יחסית קטנים באוכלוסייה אבל גדולים מאוד בשטח. נדבר על זה בהמשך. המועצה הדרומית היא נווה מדבר כולל את אבו תלול, אבו קרינאת, קסר א-סיר וביר הדאג'. אפשר לראות פה חמישה פוליגונים צהובים שמתייחסים לאזור מיקוד. בוועדת שרים בממשלה אושרה תוכנית המיקודים שאומרת שמדינת ישראל תעדיף להשקיע משאבים ותשומות באזורי המיקוד. אלה הם מרחב רהט, מרחב חורה, מרחב מזרח הנגב-מרעית, משולש כלא באר שבע-שגב שלום וביר הדאג'. אלה חמישה אזורי עדיפות בעלי מכנה משותף. אחד, כולם בקרקעות מדינה ללא תביעות בעלות והשני, שבכולם יש פזורה חיצונית שנדרשת להסדיר את ההתיישבות שלה בתוך קווים כחולים קיימים. בכל המקומות האלה יש פזורה. רואים את הכתמים דרומית לרהט, מזרחית לרהט וצפונית לרהט. לכל הכתמים האלה יש פתרונות בתוך רהט היום. זאת כנ"ל לגבי חמשת אזורי המיקוד האחרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כאשר אתה אומר שיש פתרונות, למה אתה מתכוון? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אנחנו נראה לכם. יש מגרש בפיתוח והוא מפותח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את המגרשים האלה ראינו לפני הרבה שנים. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> סליחה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> המגרשים האלה עומדים כבר מלפני ארבע שנים ברהט. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא. בלקיה יש מגרשים שעומדים כמה וכמה שנים. יש בתל שבע כמה מגרשים אבל באופן כללי הביקוש לשיווק למגרשים שאנחנו מפתחים ברהט היום הוא מעבר להיצע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אלה שמסביב רוצים להיכנס? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> זו שאלה אחרת. מבחינת פוטנציאל מימוש המגרש, יש לנו הרבה מעבר להיצע. רוב האוכלוסייה מבחוץ לא רוצה לעזוב את המרחב שהיא חיה בו ולעבור לעיר. רובם לא מעוניינים לעבור מיוזמתם. אנחנו נדבר על זה בהמשך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כאשר אתה אומר מגרשים זאת אומרת שהכול צמודי קרקע? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא. ברהט, למשל, הממוצע של מגרש הוא בין ארבע לשש יחידות בדונם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה די צמודי קרקע. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> יש עכשיו שיווק שמוציאים בימים האלה. השיווק כולל 70 מגרשים עם 750 יחידות דיור. המגרשים שאנחנו מוכרים ברהט היום הם ל-18 או 14 יחידות דיור. זהו מגרש של שני דונם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברהט יש בנייה הרוויה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> כן, אנחנו נראה את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם מעוניינים לגור בבנייה רוויה? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> האוכלוסייה שכבר גרה ברהט הרבה יותר בשלה לתהליך הזה. פזורה חיצונית שגרה היום בפחון הרבה פחות בשלה לאירוע הזה. אנחנו מייעדים מגרשים לפזורה חיצונית בצמודי קרקע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> באיזה גודל? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> 600 מטר עם זכויות לשתיים, שלוש יחידות דיור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה גודל של המגרש? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> בערך 600 מטר. מה שאנחנו רואים בשקף הזה הוא צבע תכלת שהצטרפו אליו צהוב וכחול. קשה להבחין בזה. כל הכתמים בצבע תכלת הם כתמים של צבירים, מקבצי מגורים שמיועדים להיות ביישובים חדשים. למעשה בשנים האחרונות, הממשלה אישרה הקמה של עוד חמישה יישובים. אפשר לראות בוואדי א-נעם. הוא בולט מאוד. כמו כן רחמה, עבדה, חשם זאנה ומרווה. יש פה התייחסות לא רק ליישובים שקיימים היום אלא יישובים שהולכים לקום. אנחנו רואים כאן דוגמה לחמישה יישובים שהתנאים להקמה שלהם הם התכנסות של האוכלוסייה לתוך היישוב המוקם. אין טעם להקים היום יישוב אם אין התכנסות של אוכלוסייה. אני אומר את זה למרות שזה נשמע כאילו מובן מאליו. בעבר לא כך היה הדבר. בעבר אישרו הקמת יישוב בהתעלם מתביעות הבעלות ומהצורך לכנס פזורה אליהם. כך נולדו יישובים של 11,000 דונם או 14,000 דונם או 20,000 דונם עם 2,000 נפשות. לשם ההשוואה כסיפה היא בגודל של כפר סבא. כפר סבא היא מעל 100,000 איש וכסיפה היא 20,000 איש בצפיפות אדירה. יש מגרשים שגרים בהם בכסיפה 60, 80 נפשות. ארבעה, חמישה בתים בתוך מגרש של דונם אחד כי אין להם אפשרות לצאת לתוך כסיפה למגרשים מתוכננים סטטוטורית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה אין להם אפשרות? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> בגלל תביעות הבעלות. הצבירים הכחולים הם צבירים שמיועדים להיות תוך יישובי הקבע. הצבירים הבולטים הם צבירי המיקוד והצהובים הם צבירים שהתוכנית שלהם היא ליישוב שכרגע אנחנו לא רואים אותו כאן במפה. היישוב תלוי בתהליך של הרפורמה בקווים כחולים ביישובים בתביעות בעלות שאושרה במאי האחרון בוועדת שרים. זו רפורמה משמעותית מאוד שעדיין לא יצאה לדרך כי אנחנו עדיין ממתינים לתיקון החלטת מועצת מקרקעי ישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היא דורשת חקיקה? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא. זו החלטת מועצה והחלטות של מנהל תכנון, משרד תכנון ומשרד הפנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה מפריע למועצת מקרקעי ישראל ממאי עד נובמבר לא לדון בזה עדיין? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> שאלה מצוינת. אנחנו מפנים את השאלה הזו גם לרמ"י וגם למשרד השיכון. יש לנו קושי גדול מאוד לקדם את החלטת המועצה הזו. אנחנו מתקשים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לדעתי אין שר שיכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו בדיון סגור. הם לא סתם לא דנים בזה חצי שנה. למה הם לא דנים בזה חצי שנה? לא נצטט אותך. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> ישבנו עם מנכ"ל רמ"י. ישבנו מנכ"ל משרד השיכון. ישבנו עם שר השיכון. יש פה תהליכים שהם תהליכים ארוכים. החלטת המועצה היא לא יותר פשוטה בתהליך חקיקה. החלטת מועצת מקרקעי ישראל היא לא רמ"י. רמ"י הם אפילו לא חברים במועצה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני רואה את החיוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו עובדים על עצמנו. רמ"י לא חברים במועצה? רק מנהלים אותה מלמעלה עד למטה על כל החלטותיה. המועצה יושבת בתוך רמ"י, המזכיר של המועצה שמכין את כל החומר הוא רמ"י, היועץ המשפטי הוא רמ"י. אבל הם לא קשורים לא למועצה. המועצה היא עצמאית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה חושב שהאג'נדה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא יודע. אני רק אומר שיש לרמ"י אג'נדה. אני אפילו לא יודע מה נאמר בהחלטת הממשלה. חצי שנה שהממשלה מחליטה והמועצה עדיין לא דנה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> הממשלה נתנה לוחות זמנים להחלטה ואנחנו הרבה מעבר ללוחות זמנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו פה תוקע את זה. השאלה היא למה. זה מה שאני מנסה להבין. יכול להיות שאני מסכים עם זה שהוא תוקע. אני לא יודע למה הוא תוקע את זה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני מאמין שאם אנחנו נשב שעה ואני אציג לך את הרפורמה וההחלטה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז למה הם תוקעים אותה? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> יכול להיות שהם לא תוקעים וזה התהליך הטבעי ולוחות הזמנים של רמ"י. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יודע את הסיבה ואתה לא רוצה להגיד לי. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אנחנו יחד כמה גופים אחרים נמצאים בישורת האחרונה. אנחנו לפני החלטת מועצה. אני מאמין שב-2025 עוד תהיה החלטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה קורה אם הכנסת מתפזרת? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> בכל מקרה תבוא ממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו דוחים את התהליך בעוד שנה בערך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 50 שנה לא עשו תהליך. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> מה שאנחנו מראים כאן הוא לא תהליך דומה למה שהיה עד היום. זה תהליך שאנחנו עובדים עליו שנה שלמה עם כל הגופים ברמה של שלוש, ארבע ישיבות בשבוע עם כל הגופים הרלוונטיים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש נציגות גם לחברה הבדואית? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> מהחברה הבדואית עדיין אין נציגות אבל הם מכירים אותה. זה לא כמו בתהליך ההקשבה של בגין בחקיקה שהוא לא רצה לקדם. אנחנו לקחנו את כל מה שהיה עד היום והבאנו על זה את הידע שקיים אצלנו. אנחנו מתכוונים להביא פלטפורמה שאיתה אנחנו באים לבדואים. אנחנו הולכים לבוא לבדואי ולהגיד לו שאני נותן לך עכשיו תמורות פי חמישה ממה שהציעו לך עד היום ובתמורה תתפשר על הקרקע ותשחרר אותה. אנחנו באים עם בשורה שלא הייתה עד היום בנגב. לשאלתך, אחת הסיבות מדוע יש התנגדות או קושי של רמ"י כי הם אומרים שהם לא רוצים להוסיף תמורות לתביעות בעלות כאשר אנחנו לא מאמינים בכלל שיש להם בסיס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא חושב שהתמורות יעזרו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם לא יסכימו בכל מקרה? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אנחנו חושבים שכן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו אג'נדה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אנחנו חושבים שכן. לראייה, פה ברהט אנחנו יושבים במקום שבסוף שנה שעברה חתמו על שתי פשרות. באנו עם מתווה פשרות מטיב שהם דומה לפשרות שאנחנו מציעים אותו כאן. חתמנו על שתי פשרות. אני אגיד דבר נוסף. עידן הנגב כולו היה בתביעת בעלות. אתם יושבים בעידן הנגב שהוא משגשג שמכניס יותר מחצי הכנסות הארנונה לרהט, צמצם את האבטלה ברהט מ-40% לפחות מעשרה אחוז. עם נתונים אי אפשר להתווכח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אנחנו מאמינים שאפשר להביא פשרות קרקע עם תנאים שהם מעט שונים. אני אראה לכם את הרפורמה. זו תמונה של תביעות הבעלות כפי שהן רשומות היום אצל פקיד ההסדר בנגב. אתם מכירים את התמונה הזו. אני לא מחדש לכם הרבה. אנחנו עשינו שינוי בצורת ההצגה שלה. עד היום היינו מציגים את שכבת תביעות הבעלות כשקופה כי הנחנו שאנשים מבינים למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שהנגב בפועל תפוס בתביעות בעלות ואי אפשר למצות את הקרקע. כאשר אנחנו אומרים נגב אנחנו מדברים על מבאר שבע עד ערד ודימונה. כל המשולש הגדול הזה כולו תביעות בעלות. יש פה ושם קצת קרקעות שהן לא תביעות בעלות אבל כל השטח הוא תביעות בעלות. הרבה יותר חזק בתוך היישובים בקווים הכחולים שהכנסנו ליישובי הרפורמה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כאשר אתה אומר בעלות, איפה היא יושבת כרגע? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> תביעות בעלות זאת אומרת שלפקיד ההסדר במשרד המשפטים יש מפה עם פוליגון שכתוב עליו שם תובע בעלות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה הוא תובע? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> הוא תובע לפי הפוליגון שאתה רואה כאן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תביעה בבית משפט? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא בית משפט. במשרד המשפטים יש לוח זכויות שהוא טאבו ולוח תביעות. לוח התביעות הוא לוח שמנהלים אותו פקידי ההסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש מישהו תובע ומישהו מתנגד? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> משרד המשפטים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי מכריע? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא מכריע כבר 50 שנה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא. מי שמכריע הוא בית המשפט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מכל מה שאמרת כמה תביעות יש? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> יש 3,200 תזכירי תביעה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה הם נמצאים? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> רובן נמצאות כרגע באותו סטטוס של סטטוס פתוח של סכסוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זמן? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> מתחילת שנות ה-70 עד היום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל ממשלה גלגלה הלאה לממשלה הבאה כמו תפוח אדמה לוהט. עכשיו זה מתפוצץ עלינו בפרצוף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה לא מכריעים? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> זה לא ל-20 דקות דיון. אם אתם רוצים באמת להעמיק בנושא הזה אני אשמח. הרפורמה שבקווים כחולים היא בדיוק המפתח. אנחנו לא באים ואומרים שבואו נעשה קסם ונפתור את כל תביעות הבעלות. זה אירוע ענק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשהוא מתכנס לקו הכחול הוא חוזר בו מתביעת הבעלות, נכון? זה התנאי? תעבור מפה לפה ותבטל את התביעה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> תיכנס למרעית למשל. תשכחו לרגע את המפה הגדולה האדומה כי התמונה הגדולה היא אירוע שכל השנים מנסים לפתור אותו ולא מצליחים. זאת כי מנסים לעשות את הדבר הזה בביס או לעשות את זה בצורה לא מספיק מעמיקה. חושבים שאפשר לפתור את הבעיה בזו בחקיקה או בהחלטה כזו או אחרת. אנחנו אמרנו שעזבו לרגע אחד את תביעות הבעלות. נלך לקו כחול של מרעית ש-80% ממנו הוא תביעות בעלות. אנחנו נגיע לשם היום ונראה את זה בעצמנו. רק במרעית אנחנו רוצים לבוא לתובע הבעלות שגר במרעית ולהגיד לו קח עבור הקרקע שלך פי חמישה ממה שהציעו לך עד היום. ההצעה הזו תקפה לחצי שנה. אם אתה לא בא תוך שנה אנחנו נפעל בסנקציה נגדך ונגרע את תביעת הבעלות שלך מהקו הכחול. אתה לא תהיה בתוך יישוב אלא תהיה בפזורה. אז יאכפו אותך בעדיפות גבוהה יותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד המשפטים מקבל את זה? בעצם אתה אומר לו אתה צריך לעמוד בתנאי שלי ואם לא אני לוקח לך את הקרקע. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> חיובי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זאת אומרת נגרע את תביעת הבעלות שלך? אתה לא יכול לבטל את תביעת הבעלות שלו. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> נפקיע אותה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוחה שזה אפשרי. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> את צודקת. אנחנו שנה שלמה בדיונים עם משרד המשפטים בכל הרמות. בסוף הצלחנו להגיע לניסוח שסוגיית ההפקעה היא לא סוגייה מובנית ברפורמה אבל גם משרד המשפטים הסכים שזה אחד הכלים שיהיו במעלה הדרך במידה שתובע הבעלות לא יסכים להתפשר על הקרקע. ההפקעה נועדה לא כענישה אלא להסדרה. אני לא רוצה להאריך עכשיו. זו סוגייה מורכבת מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא בקיא בסוגיה ואני באמת שואל. למה לא מכריעים בתביעות הבעלות? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> באיזו דרך? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בית משפט. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אם היה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי אנחנו חוששים שבית משפט יכריע כפי שאתה ואני רוצים? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> ממש לא. בכל ההליכים שהיו עד היום המדינה ניצחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז למה לא מקדמים? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> זו לא חוכמה לנצח בדואי בבית משפט. זו לא חוכמה. אני אומר לכם את זה בצורה לא פורמלית. אנחנו מדברים בצורה חופשית היום. כל כסיפה נרשמה על שם המדינה כקרקעות מדינה. נמחקו תביעות הבעלות ונרשמו כקרקעות מדינה. בפועל כסיפה עדיין ריקה. היא שדות של חיטה. כי בין הבדואי לבדואי ולא משנה המדינה עשתה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם זה לא השטח שלו הוא לא יעלה עליו. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אנחנו מאמינים שצריכים להגיע לפשרה עם הבדואי ולהסכמה עם הבדואי כמו שעשינו כאן. אתה מניח הנחת עבודה שזה בלתי אפשרי. אם זו הייתה הנחת עבודה שלי אז לא הייתי מקדם את הרפורמה בקווים כחולים ולא הייתי אומר לאנשים שלי להתעסק רק בקרקעות מדינות ולא עם תביעות בעלות. אבל אני עדיין מאמין שאין לנו דרך אחרת. הראיתם לכם את המפה האדומה הקודמת. אם אנחנו נוותר על תביעות הבעלות זה אומר שנצטרך להקצות להם קרקעות מדינה באזור קריית גת ובאזור מצפה רמון. זו המשמעות. אנחנו רוצים למצות קרקע בלב המטרופולין של באר שבע. לקחת 15,000 דונם האלה של מרעית ולהפוך אותם לקרקע הרבה יותר אפקטיבית לתכנון ובנייה. נראה לכם היום איך באזורים בתביעות בעלות עד היום כי אנחנו היינו בפרדיגמת הסדרה במקום זה נכשל. כמי שהיה פה סמנכ"ל הסדרה כחמש שנים וכמנכ"ל בשנתיים האחרונות אני אומר לך שפרדיגמת ההסדרה במקום אם בדואי תובע בעלות נכשלה כשלון חרוץ. תכננו קו כחול ענק של 15,000 דונם בגודל של כפר סבא ורעננה ואמרנו לבדואי מאבו רביע, אבו עיידה, דריג'את ומכל הקצוות שאנחנו נסתדר איתך על התכנון והקצאת הקרקע. הבדואי אמר מצוין וזכיתי בלוטו כי אני נמצא בתוך קרקע בייעוד לתכנון מגורים. הקרקע החקלאית שהייתה לי בתביעת בעלות הפכה להיות מכרה זהב ואני שומר אותה לי ולדורות הבאים שלי. נגמר הטקס. אם עכשיו המדינה תחליט שהיא משווקת את הקרקע מספיק הודעה בווטסאפ או טיקטוק - - - חבר'ה, אל תתבלבלו. אני יכול להיות להראות עשרות או מאות כאלה לא רק בתביעות בעלות אלא גם בקרקעות מדינה שקרקע המדינה הזו היא שלו. למה? כי הוא יכול. בתביעות בעלות, על אחת כמה וכמה. נראה לכם במרעית מה אנחנו עושים עכשיו בקרקעות מדינה ובתביעות בעלות. נראה לכם למה הרפורמה היא הדרך היחידה. לבוא למרעית ולשחרר 2,000 או 3,000 דונם מתוך 15,000. את ה-2,000 דונם האלה לתכנן בציפוף גבוה לטובת פזורה חיצונית. זה המפתח להתנהלות מחוץ לקווים הכחולים. אני לא רוצה להאריך כי אנחנו נדבר על זה גם בדרך. אנחנו נהיה ברהט ונעבור בדרך על כביש 31. נגיע למרעית. המטרה שלי היא שאחרי היום הזה אתם תכירו יותר לעומק את משימות הרשות הבדואית ועשיית הרשות ואת הממשקים בין הרשות לבין החברה הבדואית בפזורה. בעיר רהט יש עירייה וראש עירייה. אני עובד מול ראש העירייה ברמה היומית. יש לי איתו שיח. יש לנו פה כל חודש מטה מול מטה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הטענות שלהם אליכם? הרי יש להם טענות. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> יש טענות. למה אתה מכניס פזורה לתוך העירייה. למה אתה מביא לי פזורה חיצונית ושם אותה בתוך העירייה שלי. אני רוצה שאת המגרשים האיכותיים ניתן לבני המקום. מה זה מגרש איכותי? הוא צמוד קרקע. הוא רוצה שאת צמודי קרקע יקנה מישהו שגר פה. הקשחנו מאוד את כללי השיווק לריבוי הטבעי. עד לפני שנה מכרנו מגרש לבן 18 גם רווק. היום זה רק מגיל 26 אלא אם כן אתה נשוי. זה כדי להתמודד עם כאלה שקונים מגרשים ומשאירים אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה יעשה מס רכוש עם יחילו מס רכוש על המגרשים? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אתה מתכוון אם אנחנו נתחיל לגבות ערך קרקע על המגרש? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מה שמופיע בהצעת התקציב שפורסמה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> התחלנו לעשות הערכות שמאי יחד עם רמ"י. זה קורה יחד עם רשות מקרקעי ישראל. ברהט אנחנו הולכים לייקר את המגרש בקרקע מסכום של 20 שקלים ואנחנו נגיע לסדר גודל של 100, 150 למטר. זה פי חמישה, שישה ממה שקורה היום. עשינו סימולציות. מגרש של דונם עם זכויות בנייה לעשר יחידות דיור יעלה במקום 100,000 שקל 500,000 או 600,000 שקל. בשיווק הקרוב שהולך לצאת בשבועות הקרובים יתווסף פה ערך קרקע ברהט. זו משימה של רמ"י. המגרש יימכר במחיר יקר יותר. עוד דבר שלא היה לפני שנה והיום קורה הוא שמשפחה שיש לה יותר מאישה אחת לא יכולה לקנות מגרש גם אם באים עם כל הכסף. מי שיכול לקנות מגרש הוא בית אב. אם לבית האב אין מגרש, יש לו אישה, גם גרושה וגם רווקה, משפחה גדולה ומאושרת, הם לא יכולים לקנות מגרש. בנוסף, יש איזשהו הליך - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה המטרה שהם לא יוכלו לקנות? לנסות להילחם - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> פוליגמיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ימצאו דרך אחרת. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לפני שנה הוקם מפלג פוליגמיה במשטרת ישראל במחוז דרום. יש 14 חוקרים. אם חד-הורית בתל אביב זהו משהו קיים. אז למה לא יהיה קיים גם ברהט לכאורה. הוקם מפלג פוליגמיה במשטרת ישראל שחוקר מביא עדויות ומצליח להביא הרשאות. השנה הוגשו כמה עשרות כתבי אישום כנגד פוליגמיה מה שלא היה מעולם. יש פה עוד כמה דברים שאנחנו עושים אותם כדי להתמודד עם משימה לאומית גדולה של הסדרת התיישבות מהפזורה החיצונית וחיזוק תשע הרשויות המקומיות הבדואיות. אנחנו מדברים פה על התכנסות האוכלוסייה לתוך יישוב איכות שיש בו תעשייה, תעסוקה וחינוך. יש פה הרבה מאוד מרכיבים. מילה אחרונה. במקביל למאמץ ההסדרתי יש מאמץ כלכלי-חברתי. יש מאמץ שמוביל אותו אגף חברה וקהילה שמנהל תוכנית חומש כלכלית-חברתית שיש בה התייחסות ל-26 משרדי ממשלה. בראש ובראשונה משרד החינוך, בריאות, תעסוקה, פנים, רווחה, ביטחון לאומי. אלה משרדי הליבה. גם משרד הגנת הסביבה יש לו תקציב בתוכנית החומש לניקיון ולשיקום נחלים ועוד דוגמאות. זה קורה ביחד. נרצה להראות לכם כמה דוגמאות לזה. אני מקווה שתצאו שגרירים של קידום הרפורמה בקווים כחולים ולראות מדוע החלטות מתעכבות. יש עוד החלטות ממשלה שנדבר עליהן כמו הקמת צוותים בין משרדיים לסוגיית הזהות של הבדואים בנגב, שאלת הפלסטיניזציה, שאלה של שלטון מוניציפלי וחיזוק הרשות המקומית. יש ארבעה צוותים בין משרדיים של משרד התפוצות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם גיוס לצה"ל. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> גם גיוס לצה"ל. זה חלק מהזהות והזדהות. משרד התפוצות יחד עם הרבה מאוד גופים מובילים אותו. אלה תהליכים עמוקים מאוד. אנחנו לא מסתפקים בלהישאר רובד על פני הקרקע. ירדנו עמוק-עמוק. אנחנו מנסים לחבר את המגרש ותהליך של הפינוי ויש לא מעט פינויים והריסות כאן - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה יוצר בעיה. יש כרגע 1,500 משפחות בלי סידור. הריסות בתים לא מוסיפות בכלל לביטחון האישי שלי כתושבת באר שבע. יש שם קבוצה גדולה שזו פעם שנייה שהורסים להם במקום אחר. פעמיים הרסו להם. דווקא הם ספציפית, ואני לא יודעת מה לגבי השאר, בכלל לא נתנו להם אלטרנטיבה. הרסו להם ובזה נגמר הסיפור. מה קורה עם האוכלוסייה כזו? אתה חושב שהיא הופכת לידידותית? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> חבל שסעיד ווליד לא פה. את הדבר הזה עשיתי גם מולם. אם הייתי אומר לכל אחד מ-1,500 שדיברת עליהם יש אלטרנטיבה, היית אומרת משהו אחר עכשיו, נכון? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הייתי שמחה לשמוע. הייתי רוצה לשמוע שיש אלטרנטיבה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני אומר לך שלכל אחד מאלה שהרסו להם הריסה שיפוטית של בית ישן יש אלטרנטיבה. האכיפה מתחלקת לשתיים: מנהלית ושיפוטית. מנהלית זה דבר חדש. אם בדואי בונה מבנה חדש בנגב, את תסכימי שצריך להרוס אותו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תלוי איפה הוא בונה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> בנה עכשיו בנגב, בשום מקום. בנה צריף. בנייה לא חוקית. צריך להרוס? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> גם וליד וגם סעיד חושבים כך. זו הריסה מנהלית. רוב ההריסות בנגב הן מנהלי. אותר השנה ופונה השנה. 98% מהם מפונים באמצעות הבדואי עצמו שבנה. הוא לא רוצה להיכנס להליך פלילי. הוא בנה, מקבל התראה והורס אותו. זה מנהלי. השיפוטי שהוא לא מנהלי הוא בית ישן. ישן הוא שם קוד מעל שלוש שנים. מי שדורש את הביצוע של ההריסה השיפוט הוא גוף אחד כרגע. אנחנו. אנחנו אומרים שצריך להתחיל לאכוף את הצביר, המקבץ הזה. תהליך האכיפה נמשך לפחות שנתיים, שלוש. זה הליך אכיפה שיפוטי. הדיונים בבית משפט מאתגרים. המחלקה להנחיית תובעים קשוחה איתנו מאוד. היא לא מאשרת לגוף האכיפה להתחיל הליך אכיפה אם היא לא מקבלת מאיתנו פתרון הסדרתי של אותו מקבץ. אחרי שהם מקבלים מאיתנו את הפתרון ההסדרתי של המקבץ החיצוני הזה מתחיל הליך אכיפה שיפוטי. כאשר משתכלל ההליך ומתקבל פסק דין סופי יש אלטרנטיבה. יש אלטרנטיבה. אם אתה לא חותם על האלטרנטיבה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בכל הדיון הזה חסרה לי הראייה של החברה הבדואית. אני חושבת שצריכים לשמוע גם אותם. אם יש אלטרנטיבה אז למה לא מקבלים את האלטרנטיבה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אנחנו נראה את זה. (ישיבת הוועדה לאחר הסיור) << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> יש לכם דברים שאתם רוצים לשאול? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הדבר המרכזי שמטריד אותי הוא הקצב. ההמתנה הזו להחלטת מועצת מנהלי מקרקעי ישראל כאילו הכול תלוי בה מטרידה. אני לא רואה את ההחלטה הזו עוברת בטווח הזמן הקרוב. יכול להיות שאני טועה. יכול להיות שבחודש הבא המועצה תתכנס וזה יעבור. מהיכרותי את מנהל מקרקעי ישראל לא הייתי שם את כל הביצים בסל הזה. זה הדבר היחיד ששאלתי אותך גם בדרך. המדינה צריכה שתהיה לה תוכנית אחרת. אני חושב שנכון היה שהמשרד יקדם חקיקה ממשלתית שתהלך גם כחרב על רשות מקרקעי ישראל. אם תהיה חקיקה כזו הרשות תתנגד אבל לא יכול להיות שיש החלטה מחודש מאי 2025 ואנחנו בסוף בנובמבר ושום דבר לא השתנה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אנחנו שם גם באלטרנטיבה וגם בדרך. אני מאמין שאנחנו נהיה השנה עם החלטת מועצה. אני מאמין. מה שחשוב לי להדגיש הוא שיש פה שני המסלולים. האחד, הרפורמה, שבגלל החלטת המועצה הוא מתעכב. חלק גדול מהפעילות שלו קורה. כל מה שקורה בתוכנית המיקוד שהיא לא תלוי בתיקון החלטת המועצה קורה בכל הכוח. ישנה הסדרה בחמשת אזורי המיקוד שאחד מהם הוא פה במרעית אבל רק בחלק של המדינה. תביעות הבעלות ממתינות לרפורמה. במדינה עובדים בכל הכוח. כל התקציבים שלנו היום מושקעים בפיתוח במיקודים. אחרי הרפורמה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תביעות הבעלות - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> הם הפיל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה הסיפור. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> זה הפיל שמסתובב בחדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אחזור לנושא ההכרעה בתביעות הבעלות. למה לא להכריע בהן? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> הכרעה יכולה להיות בצורה פשוטה מאוד. משרד המשפטים יכול היום למחוק את תביעות הבעלות כמו שעשו בכסיפה ובערערה בנגב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה למחוק? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה לא עושים את זה? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> בגלל שזה לא יניב לך תוצאה. עשו את זה בכסיפה. מחקו את כל תביעות הבעלות. מחקו אותן. רשמו אותן על שם המדינה. אמרו שאין יותר תביעת בעלות. אם אני נכנס עכשיו ללוח תביעות אני לא אראה בכסיפה תביעות. הכול קרקעות מדינה, מדינה, מדינה. מתנהג בדיוק כמו תביעות בעלות במקום אחר. ללא שינוי. בדואי לא נכנס לתביעת בעלות של בדואי אחר. אם עכשיו היית לוקח את הקרקע הזו בלב כסיפה ועושה שם - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בית ספר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל יש לזה משמעויות אחרות של הסיפור הזה של תביעות הבעלות. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לזה משמעויות אחרות לגבי ההמשך, לגבי העתיד. אחר כך תוכל לפתור את הבעיות. לא בהכרח לשם אתה תעביר אותם אבל אתה אומר הקרקע של המדינה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אתה נוגע עכשיו בעולמות של הרפורמה או החקיקה. כאשר באנו ואמרנו שביישובים בקווים כחולים אנחנו באים עם הצעה לבדואי להתפשר על הקרקע בחלון זמן של שישה חודשים עם תמורות מטיבות ואם הוא לא לוקח את ההצעה הזו אז הוא מפסיד הכול. אז הקרקע תירשם על שם המדינה בהליך של הפקעה. ב-2018 במערב הנגב העבירו את חוק החראם. אתה מכיר את זה? העבירו חוק בתקופת איילת שקד שרשמו את כל הקרקעות במערב הנגב בתביעות הבעלות כקרקעות מדינה. זה עבר. הקרקעות נמחקו מתביעת בעלות או קרקע בסכסוך והיום זה קרקע מדינה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בהתנהלות בשטח הקרקע - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> במערב הנגב הן פזורות כמו במזרח הנגב. במערב הנגב יש מושבים וקיבוצים. יש תביעת בעלות גדולה מאוד בתוך באר שבע. יש לנו עובדים ברשות שקנו בית בשכונת רמות ויש להם הערת אזהרה בטאבו שיש שם תביעת בעלות. מערב הנגב לא מתנהג כמו מזרח הנגב. לחילופין, כאשר מדינת ישראל רצתה להקים קריית מודיעין על 6,000 דונם היא באה והקימה אותה. פשוט מאוד בנו חומה. פינינו את הבדואים שהיו בפנים. בדואים שבאו בהתחלה להגיד שזו קרקע שלהם הסברנו להם בצורה ברורה שאין להם שום טענה לבעלות על הקרקע והם יכולים ללכת איתנו לבית המשפט. הם לא הלכו. היום בונים את קריית המודיעין. << אורח >> יובל תורג'מן: << אורח >> אם היית מנסה ליישב על הקרקע הזו בדואי לא הייתי מצליח. זאת הבעיה. הקשר בין הקרקעות להתיישבות. הזיקה הזו היא שיוצרת את הבעיה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אנחנו עדיין מתעקשים להגיע להסכמות עם תובעי הבעלות על שחרור תביעת הבעלות לטובת הסדרת התיישבות בפזורה חיצונית. אנחנו מבינים שאי אפשר לכפות על בדואי להיכנס לתביעת בעלות של בדואי אחר. אם נגיד שאתה רוצה לאכוף בדואי בפזורה אתה יכול להגדיר מגרש פה במרעית לבדואי הזה ובית המשפט יאפשר לך לאכוף אותו גם אם הוא נמצא עשרה או 20 קילומטר מכאן. אם אתה תבוא לבית המשפט ותבקש אותו לאכוף למגרש בתביעת בעלות של בדואי אחר, בית המשפט לא יאפשר לך את זה. גם בית המשפט שואל שאלות ובית המשפט מבין ויודע שזה לא באמת פתרון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משהו נוסף? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני שמחה לראות שיש התקדמות בנושא תביעות הבעלות. אני רק רוצה להזכיר שהבעיה הקשה פה בנגב ומה שמטריד אותי באופן מיוחד הוא נושא הנשקים. זה מה שמטריד אותי הכי הרבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא הם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. הנשקים הלא חוקיים. כשאני מסתכלת על הסוגייה הבדואית יש לה הרבה היבטים אבל ההיבט הביטחוני הוא ההיבט הראשוני שמוביל. יש לנו בעיה חמורה וקשה מאוד שרק הולכת ומעמיקה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני לא מומחה גדול בנושא נשק לא חוקי אבל אני יכול להגיד שהנפגע העיקרי הוא הבדואי עצמו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אם מישהו היה שמח מאוד אם היה פה חוק למעצרים מנהליים או להחיל את הסמכויות של השב"כ גם על הנגב אז הבדואים קודם כול מריעים ושמחים על זה הרבה לפני אחרים שגרים בנגב. הרוב המוחלט – ואני אישית מכיר כי אני חי את הזה – הרוב המוחלט הם אנשים שיכולים להיות גם חברים שלי ושלך. הרוב המוחלט של החברה הבדואית - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. אני מסכימה איתך. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> הבדואים הם אנשים שרוצים חיים שקטים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה איתך אבל אתה מבין איזו שרשרת זה גורר. הם בעצמם לא רוצים לגור ביישובים שלהם. האוכלוסייה החזקה עוברת ללהבים ולבאר שבע. התושבים בבאר שבע מתעצבנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם לא הכתובת לאירוע הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הכול קשור בהכול בסופו של דבר. גם ההסדרה, גם החינוך, גם הטיפול בניקיון. הכול הוא מכלול אחד. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> עבדתי עם הכפרים הלא מוכרים. זה אירוע. יש פה ועד וירטואלי, ועד סתמי שמציג טענה שהיא טענה שהיא כללית מאוד. לנו הבדואים יש זכויות על קרקעות בנגב. אנחנו אוכלוסייה ילידית כאשר יש פסיקה שאומרת שהם לא אוכלוסייה ילידית. תכירו בנו כאוכלוסייה שזכאית להסדרה במקומות שאנחנו נמצאים על הקרקעות ההיסטוריות שלנו. תפרק את האמירה הזו ותראה שיש רק 20% מהאוכלוסייה שהם תובעי בעלות שהם יושבים על תביעות הבעלות שלהם. 80% הם לא. דבר שני, אתה תראה שחלק גדול מהכפרים הלא מוכרים הם כפרים מוכרים מאוד או כפרים שהמדינה אומרת נכיר בהם רק תתכנסו. בכל מקום חדש שיש טרקטור שעושה הריסה נולד שם כפר חדש לא מוכר. למדתי שיש כפר שקוראים לו עסר רק אחרי שהתחלנו להרוס את הבתים בשגב שלום מערב. במקומות שיש פרויקט של 360 מיליון פיתוח עם חברה מפתחת. רק אחרי שהרסנו את הבתים הם אומרים שאתם הורסים בתים בעסר. אני שואל מה זה עסר? שאלתי את הוועד. אני אומר להם שזה שגב שלום. הם אמרו שזה עסר שהיה לפני שגב שלום. הוועד לכפרים לא מוכרים תוקע את כל המערכת. הוא לא מתנתק - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך הוא תוקע את המערכת? באילו כלים? בבית משפט? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> הוא מייצר נרטיב. הוא מייצר סיפור בנגב שהמדינה נגד הבדואים. הם מייצרים אוכלוסייה שהיא יכולה להיות כמו החברה הדרוזית בצפון. אוכלוסייה שבעיניי היא עם פוטנציאל להשתלבות אבל מייצרים אותה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה חלק מזה שהזרוע הצפוני של התנועה האסלאמית הוא זה ששולח לפה מורים לבתי הספר בהרבה מאוד מקרים. מורים נוסעים במוניות מהצפון ומביאים אותם לדרום כדי שילמדו פה. משרד החינוך לקח שני צעדים אחורה הוא לא מתעסק בכלל במערכת החינוך הבדואית. פחות מעניין אותו מי מנהל בית ספר ומי זה ומי זה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> בגלל זה שמנו פה נקודה של זהות. מי אתה? מה הזהות שלך. אנחנו שואלים את השאלות האלה. יש לנו אתגרים ענקיים. חשוב שתבינו שהכלים שלנו ברשות הם חסרים מאוד היום בתחום של הקרקע, התכנון והתחום המוניציפלי. אלה אמירות כלכליות. בתחום המוניציפלי יש לי מועצה אזורית נווה מדבר שכוללת היום ארבעה יישובים וכוללת עוד ארבעה יישובים עתידיים. במועצה האזורית הזו יש יישוב של 12,000 איש בשם ביר הדאג' כאשר היישוב הזה פרוס על 20,000 פזורה עם תוכנית של 6,000 דונם. אלה היישובים שלה. אתה שואל איך יכול להיות בכלל מועצה אזורית של עזאזמה, ביר הדאג' וקסר א-סר. אלה עולמות שונים במרחקים כאלה. זו לא באמת מועצה אזורית. מועצת אלקסום מונה חמישה יישובים. זה אחד היישובים שלה. ראש המועצה הוא מאום בטין. אני לא יודע אם הוא היה פה פעם בחדר הזה. ג'באר הוא אדם טוב אבל הוא מאבו כף. כאשר אני יושב איתו על סוגיות של אלקסום אנחנו מדברים רק על סוגיות של אום בטין. רק על סוגיות של אום בטין. הוא ראש מועצה של חמישה יישובים. מה עם טראבין והשאר? בסוף המועצות האזוריות הן לא באמת מועצות אזורית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אומר דבר אחד קטן. יובל דיבר על היישובים הלא מוכרים. הנושא של המשגות ושפה מייצרת מציאות הוא נקודה בעיניי חשובה מאוד. הכפרים הלא מוכרים הם לא כפרים גם ברמה ההיסטורית. תסתכל 50 שנה אחרונה בתצ"א ותראה שאין שם כלום. המדינה לא רואה בהם כפרים. להשתמש בביטוי הזה של כפר לא מוכר מייצר מציאות ונרטיב - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאחזים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לתת לזה הרבה שמות כמו התיישבות בלתי חוקית, צבירי מגורים לא חוקיים, פזורה. אפשר לקרוא לזה הרבה דברים. המועצה לכפרים לא מוכרים מנסה בכל הכוח להטמיע את המונח הזה כדי לייצר את אותו נרטיב שזה כפר ורק המדינה מתעלמת מעצם כקיומו ככפר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אגיד משהו שלא קשור לנושא הזה. אנחנו מסתובבים הרבה בנגב וכמו שיובל אמר שהחבר'ה שכן משתפים פעולה ורוצים חוטפים כתף קרה ואנטי מהכפרים הלא מוכרים. כל הגופים שמתנגדים למדינה מתנגדים לדברים הזה. זה כרגע מה שמוביל. אחרי 7 באוקטובר היה תנופה חזקה מאוד כי הבינו שאנחנו המדינה ואנחנו ביחד. הגופים כמו התנועה האסלאמית ואחרים הבינו את המצב - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מטוטלת חוזרת לצד השני. << אורח >> יפתח כהן: << אורח >> בדיוק. אם יש לכם כוח בתור נבחרי ציבור ללכת לחזק את המשפחות האלה כמו משפחת אבו אלכיאן בחורה. משפחתו של חייל מגדוד 13 שנהרג ב-7 באוקטובר חוטפת מהעירייה ומהשכנים דברים מטורפים. משפחות כאלה צריכות חיזוק וצריכות אתכם בתור נבחרי ציבורי להגיע אליהן ולתת להן כתף. אולי כך לתת להן רוח גבית כדי שמי שכן תומך ועושה יבין שהמדינה איתו ונותנת לו את הגב ולא זורקת אותו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מי זה יפתח? הבן של מאיר כהן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> באמת? שרפת אותו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא שנים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא שנים הבן שלו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שנים שהוא עובד. << אורח >> יפתח כהן: << אורח >> חוק מהגליה קטנה כאשר הוא היה השר הממונה על הבדואים אז אני הוגליתי למשרד ראש הממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נאלץ לעזוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את רוצה להוסיף? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, תודה. למדתי עוד קצת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה סיור חשוב ומעניין. אני חושב שיש פה משימה לאומית שיש סיכוי שהיא מתכנסת לאן שהוא. שני הדברים שמטרידים פה זה הקצב וההחלטיות של המדינה בתחומים אחרים שפחות בהכרח קשורים אליכם. לא יכול להיות שמועצה מקומית כלשהי ולא משנה אם זו רהט או מישהי אחרת היא לא חלק מהתהליך. אם היא לא חלק מהתהליך צריך ליישר אותן. לא יכול להיות שמועצת מקרקעי ישראל תוקעת גם היא את האירוע מהצד השני. לצערי, אני מכיר את לוחות הזמנים של המדינה. אמרתי לך גם בדרך. אתם בונים על המועצה. הלוואי שאני אתבדה. אם אנסה להעריך את לוחות הזמנים הפוליטיים הכנסת בטווח הזמן של חודשיים להערכתי תצא לבחירות. אם לא העברת בחודשיים האלה את החלטת המועצה אתה תחכה שנה לבחירות ולהקמת ממשלה. הממשלה תחליט אם היא הולכת לימין או אחרת. התהליכים האלה לוקחים זמן ובינתיים השטח לא מחכה. אני חושב שחייבת להיות תוכנית מגירה איך מתנהלים במקרה שאין החלטת מועצה. אני יכול לחשוב על כל מיני דרכים שיכולות לזרז החלטת מועצה. אם אתם חושבים שדיון בוועדה יזרז אני אקבע דיון. אני לא חושב שהוא יזרז. הם לא כל כך שמים על העניין הזה. הדבר היחיד שמטריד אותם הוא חקיקה. אם השר הממונה עליכם היה מגיש לממשלה הצעת חוק שהמשמעות שלו היא הפקעה של סמכות מרשות מקרקעי ישראל היית רואה אותם קופצים. אז אפשר להגיד להם שיש החלטה ממאי שאתם לא מקיימים ולא הבאתם החלטת מועצה. אתם והשר שלכם חייבים להיות אגרסיביים בעניין הזה אל מול רשות מקרקעי ישראל כי אחרת הם מומחים במריחה. זו המומחיות המרכזית של הגוף הזה ולא רק בתחומים שלכם אלא גם בתחומים אחרים. אני מוכן להיתרם ולעזור דרך הוועדה. אני לא חושב שאנחנו הכתובת. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני אתייעץ עם אבי מנכ"ל של משרד התפוצות והשר שיקלי ואעדכן אותך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כדי לזרז את התהליכים פה הוועדה תירתם. השטח לא מחכה. כל יום שעובר עוד משהו צץ, עוד מבנה קם ועוד ילד נולד. זה לא עומד ומחכה באותו מצב. זה לא סטטי. המצב דינמי. צריך לפעול ביותר אגרסיביות. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני חושב שאולי יהיה נכון לזמן דיון בוועדה על הרפורמה. להביא את סעיד ווליד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מוכן לקבוע דיון על הרפורמה. אנחנו נזמין את השר לדיון שיציג - - - << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני רוצה להביא את זה לסדר היום כדי שיהיה בשיח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר גמור. אני מציע שתעבירו את החלטת הממשלה מחודש מאי. נקבע דיון על יישום החלטת הממשלה הזו ונזמין את כל הגורמים לגבי יישום החלטת הממשלה שיבואו לתת דיווח. שם רשות מקרקעי ישראל יצטרכו לתת דיווח ונראה איפה אנחנו עומדים. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>