פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 169 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ו (28 באוקטובר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיכום פעילות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ופרידה מתפקיד היו"ר של חה"כ פנינה תמנו-שטה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר מירב בן ארי שלי טל מירון יואב סגלוביץ' מטי צרפתי הרכבי קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: קארין אלהרר לימור סון הר מלך מירב כהן עדי עזוז אפרת רייטן מרום מוזמנים: מזכיר הכנסת דן מרזוק רוזיטל אביב – יוהל''ם, משרד הביטחון רומי גרוסוסר – נ' דוברות אכ"א, משרד הביטחון אור אברגיל – רמ"ד מיצוי זכויות נכי צה"ל, משרד הביטחון דוד הרוש – רע"ן 360 במחלקת המילואים של חתומכ"א, משרד הביטחון איה הררי – רל"שית יוהל"ם, משרד הביטחון רומי טל – נהגת יוהל"ם, משרד הביטחון ריקי מורד – ס' בכירה לר' האגף או היח' לתגמולים ורווחה, משרד הביטחון אורית ביתן – מרכזת בכירה, תחום קשרי כנסת וממשל, משרד הרווחה והביטחון החברתי רועי בן נעים – מנהל תחום קשרי כנסת וממשל, אגף בכיר קשרי חוץ ודובר, משרד הרווחה והביטחון החברתי שמירה לשם – רכזת שיקום ארצית בכירה, המוסד לביטוח לאומי ברברה לנג – עו"ס, מנהלת תחום, המחלקה לטיפול באלמ"ב, משרד הבריאות זהר סהר – מנהלת המחלקה לטיפול באלמ״ב ופגיעות מיניות, משרד הבריאות איתי חיים – מנהל תחום קשרי ממשל וכנסת, משרד החינוך ג'רי אלמו קפיטל – מרכז המחקר והמידע של הכנסת עדי אבגר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת קרן בן הרוש – יועצת למנהלת הרשות, הרשות לקידום מעמד האישה גיל דיקמן – בן דוד של כרמל גת, משפחות החטופות והחטופים שי דיקמן – בת דודה של כרמל גת שנחטפה ונרצחה בשבי, משפחות החטופות והחטופים זמיר חיימי – דודו של טל חיימי, משפחות החטופות והחטופים רותם אבידר צאליק – ראש תחום אסטרטגיה, פורום נשות המילואים נעמה גולדשטיין – חברה בעמותה, פורום נשות הפצועים ממלחמת חרבות ברזל נחמי קרסנטי – נציגת נשות הפצועים, פורום נשות הפצועים ממלחמת חרבות ברזל מוריה אילן – חברה בהנהלת העמותה, פורום נשות הפצועים ממלחמת חרבות ברזל שלומית קלמנזון – אלמנה, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל הדס וינוגרד – יו״ר ועד מנהל, פורום משפחות הקבע רחלי סונגו – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל טל הוכמן – מנכ"לית שדולת הנשים בישראל נטע גורי – מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל דור אילון – מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל הלה נויבך – מנהלת התחום המשפטי, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל כרמית קלר חלמיש – מנהלת תחום המחקר, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל רונית אילתי ממן – מנהלת אסטרטגיה ודוברות, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל אורית סוליציאנו – מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל נורין אלנאשף – יו"ר משותפת לוועדת מעמד האישה של לשכת עורכי הדין מורן זר קצנשטיין – מייסדת, בונות אלטרנטיבה מאירה בסוק – יועצת משפטית, נעמ"ת שרה בלינדר – המשמר המגדרי בכנסת, פני"ם חדשות אלה לנמן – המשמר המגדרי בכנסת, פני"ם חדשות עירית שביט דגני – המשמר המגדרי בכנסת, פני"ם חדשות מאשה שטרנברג – המשמר המגדרי בכנסת, פני"ם חדשות פרלי ניניו – המשמר המגדרי בכנסת, פני"ם חדשות נעמה זרביב – מנכ"לית, שוברות שוויון לילי הלפרין – ראש מרכז אמת לסובלנות רוחמה גמרמן – יו"ר פורום של תקווה סורייא נוג׳ידאת – יועצת לקידום מעמד האישה במגזר הערבי, יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות אנהאר מסארווה אבו הלאל – יועצת לקידום מעמד האישה, איגוד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות איילת רזין בית-אור – עו"ד, מומחית בקידום שוויון מגדרי איבון דנגורי – פורום דין וצדק רן מלמד – נקודת מפנה יעל גורן – מינהלת החטופים מזי טזזו – עו"ד ופעילה חברתית יוסף אבי יאיר ג'וחא אנגל ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיכום פעילות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ופרידה מתפקיד היו"ר של חה"כ פנינה תמנו-שטה << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוקר טוב לכולם. אז ככה – היום זה פחות רשמי. האמת שהתרגשתי ממש. תמיד מרגש אותי לסכם את התפקיד הכל-כך משמעותי. בנימה אישית, לפני שאצמד לדפים, ברשותכן קודם כל אתחיל בזה שאתן עושות כל הזמן, ואני רוצה לשים בראש סדר העדיפויות שלנו ומעיינינו את החטופים, את המשימה הלאומית החשובה ביותר שעוד לא הושלמה. והעובדה שיש עוד משפחות שזקוקות למזור, לסגירת המעגל ושעד שאחרון החללים לא מגיע למשפחות וכפי שאמר חיים הימן, שכשמצילים חטוף בחיים, מצילים אותו אבל כשמביאים את החלל, מצילים את המשפחה וכמובן גם מצילים אותנו כעם. מחזירים לאט לאט פיסות של הלב למקום. אני מבקשת שקט. נכנסה גם יושבת-הראש שתחליף אותי, חברת הכנסת מירב כהן. אז כולנו צריכים להבין שהמשימה הלאומית החשובה ביותר עוד לא הושלמה, שזה החזרת כל החללים ומתן מזור למשפחות, ובע"ה שגם לזה נזכה הכי מהר שאפשר אל מול כל האתגרים שיש בפנינו וההסכם שמופר לא אחת על-ידי חמאס. וכמובן מלאכת השיקום שעומדת בפנינו, מלאכת שיקום שההנהגה הישראלית תצטרך להיות במחויבות מלאה. אחרי שאמרתי את הדבר החשוב ביותר על מלאכת השיקום, אני רוצה לומר לכם שברמה האישית אני מעל עשור בפוליטיקה הישראלית. גם מצאתי את עצמי מחוץ לכנסת שלוש שנים. מירב, מוותיקות הבית - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה הכי טוב. זה הכי טוב לעור הפנים שיוצאים מפה לפעמים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יכולה להגיד לכם שלפני שנכנסתי לתפקיד החלטתי להשקיע את מרב זמני במאבקים באפליה בגזענות, שלצערי גם אתמול או ביומיים האחרונים עסקתי באופן אינטנסיבי במעצרם של שני ילדים קטנים מאוד, קטינים בני 12 ו-13, שכל הזכויות שלהם הופרו, בני הקהילה האתיופית. לקח לי זמן מה, ולילי דווקא את ליווית את זה, כדי להרגיש שאני יכולה טיפה לשחרר אחרי שהייתי שרת העלייה והקליטה וגם להיכנס לנושא שכל השנים עסקתי בו אבל רגע לשחרר ולעשות את התפקיד. ואכן הייתה לי זכות מאוד גדולה להיכנס לתפקיד יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, דווקא מהמקום שאני באה בהבנה, שיש לי את הכלים המספיקים כדי להביא את המטען של כמה חשוב שיהיה שוויון, כמה חשוב שנגלה אחריות על מעגלים ועל אוכלוסיות שנפגעות מאפליה, מאי שוויון, מגזענות, ובמקרה הזה הדרה של נשים, פגיעה של נשים, זכויות של נשים וכולי. וכל מי שחושב שאנחנו כבר נמצאים במקום טוב – ברור שאנחנו לא נמצאים בזמנים האפלים של לפני 100 שנים אבל בוודאי אנחנו גם רואים את המציאות שמכה בנו שוב ושוב, בין אם זה באלימות כלפי נשים, האלימות הקשה, פשעי המלחמה שאותם חווינו וגם חשפנו כאן ומעבר לכך, האלימות בתוכנו, בתוך החברה הישראלית כלפי נשים, רצח נשים והרבה מאוד תחומים שעסקנו בהם. הרשו לי להיצמד עכשיו דווקא לדברים שכתבתי. אני רוצה להודות לכולכם על שאתם נמצאים כאן, חברות וחברי הכנסת. באמת אין מה לומר, מילים רבות יש לי לתאר את הפעילות שלכם ואת כל העשייה שלנו כאן במשותף ואנחנו נמשיך, רק שאני אשב שם. משרדי הממשלה, ארגוני הנשים, האורחות, משפחות חטופים, משפחות נרצחים, אלמנות. יש כל-כך הרבה מעגלים. אני רוצה להודות לך אדוני המזכיר, שאתה נמצא כאן איתנו ובאת לכבד. כמובן למנהלת הוועדה, ליועמ"שית הוועדה. היוהל"מת שהגיעה – אני מאחלת לך הצלחה רבה. כל הצלחה של אישה שנמצאת בתפקיד פיקודי בכיר הוא כל-כך משמעותי. שתעשי כמו קודמתך בתפקיד יחד עם יושבת-הראש שתיכנס ואנחנו יחד איתכן כדי להיטיב כי בדרך לכאן קיבלתי טלפון מאימהות של תצפיתניות וממש היה לי קשה לשמוע על חיילות רעבות, אבל את זה אנחנו נסדיר דקה אחרי שנסיים. וכמובן, קודם כל להודות לך ציון, לפני שאני אשכח. אף פעם אני לא אומרת לו תודה. למרות שאגיד לכם את האמת? הוא היה כ-400 ימים במילואים, אז אני לא יודעת אם להגיד תודה. (מחיאות כפיים) אז לתפקיד יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נכנסתי בינואר 2023, בהתרגשות ותחושת שליחות גדולה לקראת התפקיד. באותם רגעים לא דמיינתי לעצמי שתחת תפקיד זה אעסוק בזכויות נשות ישראל בתקופה הכי כאובה שידענו כעם, כנשים, כאימהות, בנות ואחיות. מאז מתקפת ה-7 באוקטובר ולאורך כל מלחמת "חרבות ברזל" פגשתי בוועדה נשים ישראליות גיבורות ולוחמות עם תעצומות נפש עילאיים ברגעים הכי משבריים וכואבים, ובהם רגעים שוברי לב שאנצור בליבי לעד. את הוועדה פקדו שורדות טבח 7 באוקטובר, נשים שחזרו מהשבי, משפחות חטופים וחטופות שאגב, הם נמצאים עכשיו בטיול בארצות-הברית, טיול הפוגה וטיול טיפולי עם עמותת "להושיט יד" והרב אברהם שמלווה את כל הילדים והחטופים. אני רוצה להגיד לכם שזאת עמותה שעושה עבודת קודש. זו הזדמנות להודות לרווחה, שאחרי שחיברתי בין העמותה, כן ראיתם לנכון לתקצב אותם ולתת להם תמיכה. הם עושים עבודת קודש, רוב המשפחות נמצאות עכשיו בחו"ל. פקדו את הוועדה אלמנות גיבורי ישראל, אימהות ונשות הפצועים, מילואימניקיות ולוחמות, נשות משרתים ועוד רבות ויקרות. הוועדה בזמן המלחמה מילאה תפקיד מרכזי בהבאת מאבקן, קולותיהן, צורכיהן בצל המלחמה. לאורך כל התקופה היה לי חשוב כיושבת-ראש שהוועדה תהיה להם לבית מרכזי בזירת מקבלי ההחלטות בפרלמנט הישראלי. השתדלנו לתת את מרבית המרחב לקולות מהשטח ולחבר את פעולות הוועדה כך שישקפו בצורה הטובה ביותר את הנושאים שדורשים סיוע וטיפול מתוך צו השעה. ברוך השם, אני יכולה לומר בלב שלם שיחד הצלחנו להוביל לפתרונות ומענים רבים, שחלקם גם משנה מציאות. בבואי לסכם את התפקיד אומר שמילים אינן יכולות לתאר את אשר עברנו כעם בתקופת המלחמה ובוודאי מי שנפגע ממנה באופן ישיר. אך בהחלט אומר שהוועדה השתדלה למלא לאורך כל הדרך את חובתה כלפי אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל הנתונים במצוקה ואף הפכה להיות אחת הוועדות המרכזיות שפעלה ללא לאות, עם צוות מסור מאוד, בכדי למצוא פתרונות כאמור ולסייע לנשים ולמשפחות בעת צרה בישראל. עוד רבה המלאכה, ובעיקר מלאכת השיקום והריפוי הדורשים מחויבות והתגייסות מלאה של מקבלי ההחלטות. גם בזמן כתיבת שורות אלה טרם הובאו לקבורה כל החללים שנחטפו על-ידי אויבנו המרים, מחבלי החמאס בני העוולה. עד שלא יושב אחרון החללים, מדינת ישראל לא תוכל לסגור מעגל. לסיום חשוב לי להדגיש כי נשות ישראל היו ונותרו הרוח המפעמת בעם. לצד הכאב והשבר, הן מייצגות את התקווה לשיקום והחובה למציאות טובה יותר. כנאמר על-ידי חז"ל: "בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים, ובזכותן עתידים להיגאל". ב"חרבות ברזל" נתגלתה עוצמתן וגבורתן של נשים בשדה הקרב, בשבי, בחזית ובעורף, מה שמחדד יותר מתמיד את הצורך במנהיגות נשית בכל שדרת קבלת ההחלטות, וזו משימה שעוד לא השלמנו. אני רוצה להודות לחברות וחברי הוועדה, לחברי הכנסת, חברות הכנסת וליואב, שליוו את עבודת הוועדה. לצוות הוועדה ובראשן המנהלת המסורה מעל 20 שנה דלית אזולאי. לשירה, לדנה, לשמוליק, למתנדבות, למרכז המחקר והמידע, לענת. באמת כי אנחנו כנבחרי ציבור באים והולכים, באות והולכות אבל הם פה כדי לשמור על מעמד האישה. אני רוצה להודות לצוות האישי שלי המסור ולכל הנשים והאנשים שפעלו יחד איתנו במשימות הלאומיות בלי אגו. האמת? הוועדה הזאת הייתה בלי אגו, בלי הרבה פוליטיקה. בכלל לא הייתה פוליטיקה. קטי, את מעידה, נכון? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חד וחלק. אחדות מלאה. לא אחידות אבל אחדות מלאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מאוד קל לעשות אחדות כי פשוט אף אחד לא בא מהקואליציה. << דובר >> קריאות: << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קטי באה ולימור באה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, בנות. קטי באה ולימור באה. נשים יקרות, אני רוצה לפנות למזכיר הכנסת ולומר לך תודה על כל המשאבים. אני רוצה להגיד לך ששיגענו אתכם עם הכנסים הגדולים ועם אירועים לא פשוטים ומורכבים והבאת נשיאת הבונדסטאג והשגרירות, והנה אור נכנס גם, שאחראי על הפצועים במסירות אין קץ. ובאמת כל הזמן נתתם לנו את הכלים והשתדלתם לסייע. מה גם שאני רוצה להזכיר ואחר-כך גם יותר אפרט שבנובמבר כבר יצאנו עם הכנס הגדול ביותר שחשף את העדויות הראשונות, אם אתם זוכרים את חיים אוטמזגין ועוד אחרים, שאחר-כך זה התחיל לרוץ בכל העולם. זו המשמעות של הוועדה לקידום מעמד האישה ועוד הרבה דברים נוספים. אבל לפני כן, אני רוצה לאפשר לך לחזור לעבודתך, אני יודעת שאתה עסוק מאוד. בבקשה אדוני מזכיר הכנסת. << דובר >> דן מרזוק מזכיר הכנסת: << דובר >> תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה. אני אהיה מאוד קצר. גברתי, אני חושב שאת הצלחת להעלות את קרנה של הוועדה ולמצב אותה במקום הראוי לה מתחילת הכנסת הנוכחית. לוועדה הזאת, כפי שציינת ואני חייב לומר את זה כמי שמלווה את עבודת הוועדות, שלוועדה היה תפקיד חשוב מאוד בכל הנוגע על הפיקוח הפרלמנטרי בתקופת המלחמה. הוועדה הצליחה, וזה לא דבר פשוט בזירה שבה פועלות 26 ועדות, למקד את הפעילות שלה ולדייק את הנושאים שבהם היא דנה כך שהייתה לה תרומה רבה בהיבטים רבים. נזכיר רק את הטיפול בשורדות השבי, טיפול בנשות ומשפחות הפצועים, נושאי ההנצחה ועוד נושאים רבים אחרים. את הזכרת במילה את הישיבה שהוועדה הזאת קיימה בסמוך לטבח ה-7 באוקטובר. זו הייתה בעיניי אחת הישיבות החשובות שהתקיימו בכנסת בחודשים שלאחר ה-7 באוקטובר. את הזמנת לפה שגרירים, נציגויות זרות, הקרנת להם חלק מסרטון מאוד קשה. הישיבה הזאת בעיניי הייתה ישבה מאוד מאוד חשובה. אני רוצה לאחל לך, פנינה, הצלחה בהמשך. ואין לי ספק שגם מחליפתך, חברת הכנסת מירב כהן, תמשיכי בעשייה הברוכה. צוות הוועדה, מנהלת הוועדה ואני עומדים לרשותך בכל דבר. בהצלחה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה לך, מזכיר הכנסת. אני רואה פה רבות. ואני אומרת לך באמת שהעבודה של נשים ושיתוף הפעולה, וגם נמצא פה דובר המשטרה – קודם כל, האומץ של נציגות המשטרה, באותו אירוע הוא נתן הד ארצי שזה הגיע. יש דברים שגם אי אפשר לחשוף ברמת הסודיות אבל זה השפיע מאוד מאוד. הלוואי ונהיה במקום יותר טוב הסברתית אבל אני חושבת שזה מלמד אותנו שמהכנסת יכולה לצרת גם הבשורה של הסברה, ויש עוד הרבה שצריכים בעניין הזה. יואב, אעשה לך פרוטקציה כי אמרת שאתה צריך לתת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', חבר הוועדה, נציג הגברים, לוחם ללא חת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, פנינה, לפחות בוועדה הזאת שומרים על זכויות המיעוטים, אז אני הדובר הראשון. אז קודם כל, אני באמת מודה לכל השותפות שנמצאות פה, שאת רובן אני מכיר מכל מיני גלגולים. אני חבר הוועדה הזאת מאז 2019, לא מוותר על המקום אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא באמת להגיד לך תודה, פנינה. ובאתי לכאן היום כדי להגיד לך תודה על עשייה, ומי שמכיר אותך יודע שלפעמים כשאת מתעצבנת זה לא באמת, אבל הייתי מסתכל לפעמים על כאילו קטטות שמתרחשות פה והן בסופו של דבר קידמו פה הרבה מאוד דברים. אני רוצה להגיד לך תודה רבה על העשייה בתקופה כל-כך קשה ומורכבת לכולם, וגם לנהל ועדה זה לא פשוט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה לך על השותפות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני מודה לכל השותפות והשותפים, כל מי שנמצא, ומאחל לך מירב הרבה הצלחה. אנחנו לא הולכים לשום מקום, אנחנו נשארים פה. המון הצלחה בהמשך ותודה על כל מה שעשית. באמת תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קארין, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז באמת, קודם כל תודה. אני מכירה אותך כבר הרבה שנים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הרבה, הרבה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לוחמת חברתית תמיד היית. הבאת את כל האנרגיה לוועדה הזאת. הייתה לך הזכות הלא פשוטה לעמוד בראש הוועדה בתקופה הכי קשה אני חושבת שידעה מדינת ישראל, ונגעת בנושאים הכי קשים. הדיונים שהיו כאן עם משפחות החטופים, שורדות השבי, משפחות חללים, נשות מילואימניקים – היו דיונים קשים, ולא נמנעת מלשמוע שום דבר. זה היה באמת אירוע לא פשוט. פעם נסתכל על התקופה הזאת ונגיד שהיינו בתקופה מטורללת, ותמיד שמרת על המקום הזה כקפסולה שבה מדברים בקונצנזוס. תודה על זה, זה קשה. אני בטוח שתמשיכי בפעילות חברתית - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, אמשיך לעשות טוב. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ולאחד לחברתי, מירב כהן, שתמשיך ותעשה, ואני בטוחה שהיא תצליח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו מתנצלים שצריכים לצאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מבינה בהחלט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אני רוצה להגיד כמובן קודם כל תודה גדולה. אני חושבת שהוועדה הזאת היא אולי דוגמה מובהקת למה זה שיתוף פעולה אופוזיציוני. אני דווקא מתייחסת לאופוזיציה כי הרבה מחברי הוועדה פה הם באמת מהאופוזיציה ועברנו המון המון המון דברים בשלוש השנים האחרונות אבל בעיקר בשנתיים האחרונות. את יודעת, לפעמים אני חושבת לעצמי מתי יבוא היום שתתייתר הוועדה, לפחות בהיבט של השוויון המגדרי, לא בהיבטים אחרים כי תמיד יהיו דברים שנצטרך לעסוק בהם ולקדם. אבל דווקא בכנסת הזאת אנחנו בתקופה שיש פחות נשים בכנסת, פחות נשים סביב שולחנות מקבלי ההחלטות. ואחד הדברים ששמת לך ולנו כדגל זה קידום נשים והנוכחות שלהן בשולחן מקבלי ההחלטות גם פה בכנסת, גם בוועדות, גם בממשלה, גם במשרדי הממשלה. אני חושבת שזאת התקופה אולי הכי קריטית להיות בה יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. נזכיר שאני לא יודעת אם זה באופן סימבולי, הרי כל מילה לא מדויקת בתקופה הזאת. מילים לא מספיק מדויקות אבל לפני שבועיים ליווינו את ענבר הימן למנוחות עולמים. החטופה האחרונה. התמונה שלה הייתה פה וזה היה כל-כך קשה, וחנה דודה שלה הלביאה כל הזמן נלחמה. אני זוכרת שהיא הייתה רואה אותי בטלוויזיה ומסמסת לי תוך כדי למה לא רואים את התמונה, והיא צודקת. אז אנחנו כולנו שולחים תנחומים למשפחה. לפחות אנחנו יודעים שהם הביאו אותה לקבורה ראויה בישראל. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שרציתי להגיד זה שהיו בוועדה הזאת יושבות-ראש שהן דמויות היסטוריות, שעשו דברים למען נשים במדינת ישראל ואנחנו כולנו צריכים להגיד להן תודה מפה. אני חושבת שבמירכאות כי המילה "זכית" קשה בהקשר הזה אבל זכית להיות פה יושבת-ראש ועדה בתקופה שבה נשים הכי היו צריכות אותנו - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא הייתה גם שרה, אז בכלל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> - - ונעשתה פה עבודה מאוד רצינית ועניינית בנסיבות מאוד מאוד קשות. הוועדה הזאת גם הייתה הבית של משפחות החטופים וחשוב לי מאוד לציין את זה. החדר הזה היה כמו בית ומשפחה. הדלת פה תמיד הייתה פתוחה. הם תמיד קיבלו את החיבוק החם ואת הבמה להגיד את הדברים שהם רוצים. אני זוכרת גם, פנינה, זה קצת היסטורי ויום אחד נספר את זה אבל אחרי ה-7 באוקטובר, אחד הטלפונים הראשונים שקיבלתי, אם את זוכרת, היה ממך בהקשר של בוא נקים את חמ"ל חברי הכנסת, ונעשתה עבודה מאוד מאוד רצינית, שדווקא שם הנשים היו הדומיננטיות ואלה שהובילו את העשייה. גם קטי הייתה שם - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. אנשים לא מכירים את זה אבל ב-8 באוקטובר הקמנו חמ"ל, ה-חמ"ל של חברי הכנסת. מעל 100 חברי כנסת. לא ידעו אבל כשהמדינה הייתה בהלם מוחלט, זה היה מדהים לראות את הקבוצה הזאת עם הרבה מאוד ביקורות על תפקוד הממשלה. אני חושבת שאם חברות הכנסת לא היו נכנסות לתמונה, אופוזיציה וקואליציה, וקארין כבר הלכה, היא תפעלה את כל הסיפור של הפינוי ברמות אחרות. תודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אז רק להגיד מילה אחרונה – תודה רבה על הכל. וגם להגיד בהצלחה גדולה לשרה לשעבר מירב כהן, שאני בטוחה שתמשיך להוביל את הדגל הזה ותעשה עבודה חשובה וקדושה ממש. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ניתן לקטי ואז למטי. קטי שטרית היא יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד. היא תכף צריכה גם לצאת לנהל וועדה. יש לי רשימה, מבטיחה לשמוע את כולכן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תראי פנינה, אני לא מרגישה כמישהי שנפרדת ממך, זה לא יכול להיות. הרי את גם ביום חמישי וגם ביום שישי מתקשרת אלי, וגם היום בבוקר - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, ביום שישי האחרון - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> - - ביום שישי האחרון פנינה ואני בוכות בטלפון. בעלי אומר לי: תגידי לי, מה נסגר אתכן? אני אומר לו: תקשיב, פנינה מודיעה על ניתוק של חשמל למשפחה וצריך להחזיר את החשמל. טלפונים חוזרים שוב ושוב, וחמש דקות לפני כניסת השבת, כי אני שומרת שבת, מחזירים למשפחה את החשמל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו הזדמנות לומר לך תודה כי היה שם ילד חולה עם חום שחזר מהפנימייה אחרי שבועיים שהבית מנותק חשמל. תבינו, אנחנו צריכים להגיד תודה על מה שיש לנו, ואנחנו צריכים גם לזכור שיש אנשים שאין להם. ילד חוזר מהפנימייה לבית שאין בו חשמל כשהוא עם חום? זו מדינת ישראל? ובאמת קטי, תודה לך על זה שהתערבת אחרי שהתייחסו אלי לא כל-כך ברצינות כאופוזיציונרית... << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא חושבת שזה בגלל זה. הרי אנחנו עכשיו צריכים – המקרה של המשפחה הפך להיות עכשיו משהו שאני אלווה וגם את. אנחנו נלווה את המשפחה כי הבעיות שם לא נגמרות בזה שחיברו את החשמל, אבל זה לא הנושא. אני רק רציתי להסביר למי שבאמת לא מכיר אותך, פנינה. ואני יכולה להגיד גם שבמסגרת הוועדה שאני מנהלת, יצאנו לסיור ב-1 בספטמבר והייתה לנו תכנית. מבקרים בבית הספר הזה, מבקרים בבית ספר ההוא, ואז פנינה אומרת: משנים את המסלול. זאת פנינה. נכנסנו לבית ספר פנימייתי "קדמה". זה לא יעזור, היא תמשוך אותי, היא תגיד לי, היא בעצם מחליטה אם אני נושמת ומתי אני נושמת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בשטח המועצה האזורית יואב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, מנענו את זה. אני דיברתי עם המשרד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הולכים לפתוח שם בית סוהר, מול הילדים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא יקרה. אבל זה לא רק זה, זה גם כל שיתופי הפעולה שעשינו פה, בוועדה הזו שלך, פנינה, עם הרגישות הרבה. באמת אלה היו שנתיים נוראיות אבל מתוכן גם הוצאנו דברים טובים. אני אזכיר לך פנינה גם את החוק של שירה איסקוב שהוצאנו וגם את התוספת מענק לנשים שיוצאות ממעונות ויש עוד הרבה דברים כי אי אפשר לעמוד ברגע שפנינה מגיעה מולך ועושה את התנועה "בבקשה". אי אפשר לעמוד בזה ובטח הרבה מזדהות ויודעות שאי אפשר לעמוד בזה. זה כמו ילד שנשאר לו צעצוע אחד ויחיד והוא מבקש שתהיה שותף לצעצוע הזה. זאת פנינה, שמהצעצועים האלה מוציאה כל-כך הרבה פנינים. לא בכדי השם שלך פנינה. פעם שאלתי את אימא שלי למה קראו לי קטרין, אז היא אמרה שזה פירוש של פנינה. אז רק שתדעי... << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש טרנד כזה. גם פנינה רוזנבלום הגיעה לפה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מבחינתי פנינה יש רק אחת. אז באמת ובתמים, אף פעם השיקולים שלנו לא היו שיקולים פוליטיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, אני יכולה להעיד. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני חייבת לספר קוריוז: יום אחד שאלו אותי, את מי את אוהבת יותר? התחלתי עם מירב בן ארי, ואז פנינה אמרה לי רגע, ומה איתי? אמרתי לה כן, את הבאה אחרי מירב אבל זה היה סוג של הומור כזה. זה מה שקורה בפרסה. אני אומרת את מה שעל ליבי, אני באמת חושבת שיש פה חברות כנסת מצוינות שעשו עבודה מצוינת בהנהגתך. חברים, אנחנו ברוח טובה ואנחנו צריכים לברך את פנינה על העשייה. מירב, אני לא יודעת אם תצליחי לעשות את זה אבל אם מישהי מהבנות לא מגיעה לוועדה, היא הייתה מאיימת עלינו: תבואו, אבל תבואו עכשיו, עכשיו תבואו. ואם פנינה עסוקה אז הבנות שלה מצלצלות. אז זה האופי שלך פנינה, ואת אדם מדהים ואת אדם טוב שעושה המון למען החברה בישראל ובעיקר לנשים. אני חושבת שכל דבר שתעשי – את תצליחי בו. אין פה עניין של אופוזיציה או קואליציה. באמת ובתמים את הנהגת את הוועדה הזאת בצורה הכי אצילית שיכולה להיות. אני מאחלת למירב להמשיך בעשייה הענפה והטובה. מירב בן ארי, אני בשבע ועדות לצערי הרב ואני לא מבטיחה כי אני מנהלת ועדה מאוד חשובה למען ילדי ישראל. אנחנו העלינו שם נושאים מזעזעים שהחברה הישראלית לא כל-כך מכירה אבל אנחנו מטפלים בהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זאת גם הזדמנות לומר שאנחנו רוצים לקיים אצלך דיון על הילדים ששבו. את הבעת נכונות לקיים על זה דיון דיון. נמצא פה גם גיל דיקמן וכל המשפחות שפועלות מהמטה וג'וחא נמצא איתנו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ברור, ברור. חד-משמעית. דיברנו על זה. אני מתנצלת שאני לא יכולה להישאר אבל אני אגיע מדי פעם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה קטי. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, ואחריה חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה גברתי יושבת-הראש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה לך. שתדעו, גברתי היושבת-ראש, סיעת יש עתיד הייתה פה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בתקופה מאוד מאוד מורכבת של שלוש שנים, ובתקופת שפל של כבוד הבית הזה, כבוד כנסת ישראל. אני חושבת שאת, בהיותך יושבת-ראש הוועדה, הצלחת להחזיר מעט מאמון הציבור וקצת בשיקום המעמד של הבית הזה בשלוש השנים האחרונות. מה שהרשים אותי בכל ישיבה זה המחויבות שלך ותחושת השליחות שהצלחת להדביק בה את כולנו, בנחישות ובמה מניע אותך. את ניחנת בלב גדול עם המון חמלה, שהוביל אותך כחוט השני בכל הסוגיות שדנו, ודנו בסוגיות מאוד מאוד קשות. אני חושבת שמעמד הנשים או מצב הנשים במדינת ישראל די נמצא בשפל בכל עולמות התוכן, וזה אל מול גבורה ולחימה ואימהות לביאות ולוחמות לביאות ושבו לביאות שהיו. זאת אומרת, הדיסוננס הזה היה מאוד נוכח בחדר הזה, ואסור לנו לוותר ואנחנו צריכים להמשיך להיאבק למען שוויון. אנחנו שווים. העלית כאן נושאים שבאופן אישי הדירו ממני שינה וטלטלו אותי רגשית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את היית מאוד מסורה. באמת. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש טלטלו אותי כמו למשל הפגיעות המיניות הטקסיות שהעלית כאן באומץ רב וזה צריך להישאר על סדר היום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סמי האונס. דובר המשטרה, תעלו הילוך בעניין סמי האונס ועם תפיסת ההברחות. עכשיו יש בטלגרם, הכל משתכלל. היו פה דיונים שלמים על העניין הזה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק עוד שני דברים, מעבר לתודה על מי שאת ועל מה שאת. עד הכנסת הזאב, חברות כנסת היו נוהגות להסכים על חקיקה מגדרית. ואם הייתה עולה חקיקה מגדרית, כל חברות הכנסת מכל סיעות הבית, קואליציה ואופוזיציה, היו מאחדות כוחות ככוח משימה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את שמעת את קטי, העברנו כמה חוקים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא מספיק, יש הרבה מאוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיוק נכנסה לימור, ואיתה העברנו את ה-10,700, מענק - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לפחות בחוקים המגדריים שאני מנסה להוביל, לא צלחתי. ואני קוראת פה לכל חברות הכנסת לאחד כוחות מגדרית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו צריכות להקים את הלובי. שתי יושבת-ראש סיעה, חברותיי מירב ואפרת. אני מאמינה - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו צריכים להפיל את הממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אנחנו צריכות להקים את הלובי, וחברות הכנסת פה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בממשלה הבאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני בעד, אבל אנחנו חייבות לעשות את זה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז רק משפט סיום – המון הצלחה לחברתי, השרה לשעבר ויושבת-הראש בעתיד של הוועדה – המון הצלחה ואנחנו לשירותך בכל דבר. ועוד תודה קטנה לציון - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא קטנה – גדולה. הוא קיבל פעמיים כפיים ואני לא. מה זה אומר עליכן? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, ציון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מסמיקים את העיניים. מירב בן ארי, בבקשה. אחרי כן תהיה לימור, ואז את תסיימי את החלק של חברות הכנסת כי הן צריכות לצאת. אבל אני כן רוצה לומר לפני שאת מדברת, גם למירב בן ארי וגם לאפרת רייטן, שתי יושבות-ראש סיעה לביאות, חזקות. אני איתן בהנהלת אופוזיציה. אם היו עושים "מחוברים" לראות איך נשים מנהיגות פה. יש גברים שמדברים שהם חושבים שהם מנהלים את העניינים אבל אנחנו יודעות מי באמת המנהלות. אז תודה על השותפות שלכן וגם על ההצהרות וגם על הרבה מאוד דברים שעשינו ביחד. כאילו שאני הולכת... אני לא הולכת, אני נשארת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, ככה זה. זאת ההתמודדות שלי שנתיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד לכם משהו? אני מבסוטית על הדיון הזה. גם אם יש מישהי שמשתעממת – אני מבסוטית. אני מקווה שערוץ הכנסת לא משתעמם כי בדרך כלל רק רבים. ולא, לא רבים, מפגינים גם אהבה וחיבוק ומעגל של נשים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי זו את, פנינה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, עכשיו אני מדברת. אני רוצה להגיד לך קודם כל תודה רבה, פנינה. אני רוצה להגיד לך כמה דברים: תודה שניהלת את הוועדה בתקופה הכי מורכבת של מדינת ישראל. בתקופה שהייתה מורכבת לא רק בגלל שהייתה מלחמה ולפני כן גם הרפורמה אלא מכיוון שהיית בוואקום שלטוני שבו אין שרה לקידום מעמד האישה. אין. יכול להיות שיש "טייטל", היא לא קיימת. שום חוק לא הגיע מהממשלה. אפס חוקים לקידום נשים. אני מצטערת, דקה אדבר על המציאות ואז אני אברך. לא רק שלא הגיע אף חוק, גם החוקים שהגיעו היו גרועים. ולכן את לא סתם היית ברפורמה והיית אחרי זה במלחמה, את גם היית בוואקום. ולתוך הוואקום הזה נכנסת עם כל העוצמה שלך והעברת כאן דיונים ששינו חיים. חיים של אלמנות ויתומים, של חטופות שחזרו מהשבי, של משפחות שכולות, של נשים מוחלשות. אחד המשפטים שאמרת לי שמאוד התחברת ולקחת אותו, אם את זוכרת, זה שבאתי לפה ואמרת לי: מירב, את זה אני לוקחת איתי לכל החיים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יודעת. אני אגיד שאולי טעיתי, אני טועה. שצריך לא לשכוח את הנשים שתקועות עמוק ברצפת הבטון - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שתקועות המון ברצפת הבטון, לא רק את אלה שפורצות תקרות זכוכית. ואמרתי לך את זה פעם אחת לפני שנתיים, ואמרתי לי שאת לוקחת את זה. אני בכל מקום לוקחת את זה איתי. אני חושבת שנכנסת לוואקום עצום ורק בן אדם עם נוכחות כמו שלך יכול היה לעבור ולהגיד: אוקי, בואו נניח נשים על סדר היום. אני אגיד משפט אחד אחרון לא טוב ומשפט אחד טוב. אני חושבת שלא הייתה ממשלה כזו גרועה לנשים, בטח לא בשנים האחרונות. זה ניכר גם בשרות וגם בחברות הכנסת. עם זאת, אני אדם אופטימי. אפרת, את צוחקת על האופטימיות שלי. אני אדם אופטימי ואני חושבת שאנחנו נתקן את השבר העצום כי נשים זה לא nice to have. נשים זה אומר שהמדינה יותר דמוקרטית, יותר ליבראלית, יותר עשירה. תבדקו במדינות שיש הנהגת נשים – הרבה יותר עשירה, הכלכלה הרבה יותר טובה. לא מקבלים ב-24:00 בלילה החלטה להחזיר ילדים למסגרות. לא. כי אם הייתה אישה, לא היו מקבלים ב-24:00 בלילה החלטה כזאת. אבל כשיש ואקום ואין מנכ"ליות ואין נשים בין מקבלי קבלת ההחלטות – ככה זה נראה. אני רוצה להגיד לך שהוועדה לא יכלה לקבל חברת כנסת טובה יותר, חרוצה יותר, ש"אוכלת את הראש" גם ב-23:00 בלילה, מתקשרת. די, לכי לציון, תניחי לי. את גם חברה טובה. ומעבר לוועדה, אנחנו ביחד כאן, השלישייה הזאת, מנהלות את האופוזיציה. זה רק מראה לכם שמצד אחד, גם הזכות להיות יו"ר ועדה אבל גם להיות יו"ר של סיעה, שזה גם חשוב לי לומר, זה לא פחות חשוב. אני רוצה לאחל לחברתי מירב כהן הצלחה. תעשו חפיפה טובה כי באמת יש עוד הרבה נושאים פתוחים שפנינה לקחה אותם וצריך לסגור אותם. אני כן רוצה לציין את שתי אלה, חברות הכנסת שלי טל מירון ומטי צרפתי הרכבי, שהיו חברות כנסת חרוצות שהיו לצד פנינה, ואנחנו גם נהיה לצידך. תודה רבה. אנחנו לא הולכות לשום מקום אבל אין לי ספק שמה שעשית כאן - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עכשיו היא תצטרך להתמודד עם זה שמירב יושבת פה ואני לידה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואי נראה אותך עכשיו חכמה. ותודה, ציון, גם לך. כבר הכרתי את כל המשפחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסוף הוא יגיד לי: ממי, את תישארי בבית, אני הולך להכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה פנינה, ותודה דלית. בהצלחה ליוהל"מית החדשה. ברוכה הבאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. אפרת, בבקשה. אנחנו מתמוגגות כשאנחנו רואות נשים עם חרבות על הכתפיים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה, פנינה. באמת יש לי רק דברים טובים לומר לך ותכף אפרט אותם אבל עוד קודם לכן, אני רוצה שתהיה פה על השולחן השאלה הבסיסית: למה שהוועדה לקידום מעמד האישה תהיה מתויגת כוועדה של האופוזיציה? תחשבי על המשמעות של זה, שבעצם קידום של ערכים של נשים, של קידום מעמד האישה הוא של האופוזיציה. כאילו מה, זה לא אמור להיות של הקואליציה? זה לא אמור להיות של מדינת ישראל? זה לא אמור להיות משהו שבו המדינה או הקואליציה – אני רבה על הוועדה הזאת בגלל שזה חלק מהערכים הכי חשובים שאנחנו מקדמים כמו שוויון. אז זה מה שנקרא חומר למחשבה. תראי, לצערי לא יצא לי המון להגיע לכאן אבל עקבתי אחרי החמלה שהייתה כאן, וזה מצרך נדיר. אחרי הלב, אחרי האמוציות והאכפתיות החזקה שהייתה. אנחנו מכירות, עבדנו בכל-כך הרבה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היית. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אמרתי שלא הייתי כל יום כי הייתי צריכה לתזז בארבע ועדות אחרות. אני חושבת שמעבר לדברים הבולאים של מדינת ישראל, שנאלצת לעסוק בהם ביותר מהשנתיים הקשות האלה שאנחנו עוברים והנה, אנחנו עדיין רואים פה גם מאחוריך את התמונות של החטופים. וגם יושבת פה שי ומחזיקה עדיין את התמונות של החטופים החללים, שלא מוותרים עליהם גם ברגעים אלה. אז כמובן מעבר לכל הנושאים, באמת אני חושבת שהדבר שאני אקח איתי מכאן זה את היכולת שלך לשים את הדגש ואת הלב על דברים שלא רואים אותם, כאלה שנופלים בין הכיסאות. כאלה שצריך לעורר אותם כי אם לא יעשו את זה כאן, איפה יעשו את זה? אנשים שאין להם קול, אנשים שאין להם כוח, אנשים שאין להם לובי, אנשים שהם לא חזקים עם כסף וכולי. וזה היה המקום שלך. בעיניי, כשליחת ציבור זה דבר שכולנו צריכים ללמוד אותו לשאת את זה כדגל, לא להיות דווקא כל הזמן בדברים הפופוליסטיים ואלה שיקבלו את הכותרות אלא דווקא במקומות האלה, שאין עליהם אלומה של אור, להיות כאן ולתת להם את הפה, זו פשוט מצווה. ועשית כאן כל-כך הרבה כאלה כמו על היימנוט, הילדה שעד היום אני יודעת שזה מטריד אותך ואת פועלת בעניין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני חושבת שאולי נעשה מפגש עם האימא, עם חברות הוועדה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה פשוט מדהים ואת לא עוזבת. צריך גם לבוא ולומר שיש כל-כך הרבה דברים לטפל בהם ואנחנו קופצות מנושא לנושא, נוגעות בזה ונוגעת בזה וממשיכות הלאה. צריך לבוא ולומר שכשאת לוקחת נושא, את לא עוזבת אותו גם לאורך זמן. וזה נכס ותכונה סופר חשובה. יש לנו עדיין חוקים ביחד ויושבת כאן גם השותפות שלנו מהמרכז - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הן מדהימות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> וצריך לומר להן: אתן ממש חלק אינטגרלי, כל הנשים והאנשים שיושבים כאן, והן חלק אינטגרלי מהמאבקים שלנו שנים על גבי שנים. אני לא יכולה לתאר את הכוח - - << יור >> "ר פנינה תמנו: << יור >> הן מדהימות, באמת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - ואת היכולות שלכן ואת העזרה שלכן, את המנוע שאתן, וזה באמת מנוע, בשביל לקדם כאן חקיקה ותקנות ולהעלות דברים לסדר היום הציבורי. והתחלנו כולנו ביחד גם את ביטול תקופת ההתיישנות והיא תבוטל! תבוטל! תבוטל! או בכנסת הזו או בכנסת הבאה. אנחנו נבטל אותה, זה לא יכול להיות. גם משרדי הממשלה גם איתנו אז די נו, חייבים לבטל את זה. אז יש לנו עוד משימות, גם אם לא תשבי - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עכשיו יהיה לי יותר זמן. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז פנינה, באמת שאפו לך. את כל-כך מיוחדת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה על המילים החמות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> נמשיך לעשות ביחד גם אם נמשיך לצרוח אחת על השנייה בחדרי חדרים - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ואני תמיד ביניכן באמצע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לכן אנחנו צועקות אחת על השנייה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ומה יוצא משם? זאת הלהבה והאכפתיות. תודה פנינה וסליחה שאני צריכה לצאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. זאת הזדמנות לומר לך תודה על ההתגייסות שלך והבאת תקציבים בשביל שנשות המילואים שנמצאות כאן. אני אספר לכם שכל הסיפור עם נשות המילואים התחיל מציון, שאומר לי: תשמעי, יש איזה בעיה. עומדים לפטר את האישה של המפקד שלי, ולא נזכיר שמות כמובן, וזה ממש היה בשבועיים הראשונים למלחמה. ואני מנהלת שיחה ואני קולטת שאותו ארגון מקשה על החיים של הנשים, ויש תינוקת בבית וכולי. ומשם אנחנו צוללים, והיה את המתווה הכלכלי שכמעט - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו הובלנו את - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, כי המידע הכלכלי שכמעט עבר בלי הנשים. פשוט אני זוכרת שאמרתי שאנחנו בכלל לא בדיון הנכון והגענו ופוצצנו יחד עם ארגוני הנשים את הדיון אצל חבר הכנסת גפני. ואז הוא הכניס את הסיפור של אובדן הכנסה אבל אז באמת היו לנו פניות, גם לי וגם ללימור, על נשים שילדו תוך כדי מלחמה. מה היו עושות עם תינוק בן שלושה חודשים, חוזרות לעבודה בזמן שהוא עדיין בשדה הקרב? לא. ומי מממן את זה? ומה עם האובדן שלה? ובאמת לימור התגייסה ועשינו מלחמת עולם, וגם ראוי להזכיר את חבר הכנסת דוד ביטן שעובד הרבה גם עם חברת הכנסת שלי טל מירון. שלי, לדעתי את גם היית בישיבה הזאת אם אני לא טועה, והצלחנו להביא להם את המענק של 10,700 ומעניין אם הוא עדיין ממשיך. "עקצו" אותנו בפעימה השנייה - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא לא ממשיך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זהו, זה אומר שיש לנו עוד עבודה. אז עשינו פעימה אחת של 10,700 והיוהל"מית, זה משהו שאשמח שתיקחי את זה אליך. כל עוד הבעל במילואים, אם היא ילדה עכשיו, שתקבל את ה-10,700. אז הבטיחו לנו פעמיים 10,700 ולא נתנו אותם. אז בבקשה לימור, תודה רבה על הכל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אני קודם כל רוצה להגיד שזה פשוט עצוב. אני מדברת על הרגש הכי פשוט – פשוט עצוב. אני חושבת שמה שאת הצלחת בכישרון המאוד מאוד מיוחד שלך להוביל פה בוועדה הזאת, זה באמת משהו שלא מצליח לקרות פה באמת, אבל את עשית את זה באמת. זאת אומרת, יש שיתופי פעולה אבל באופן אמיתי, שראה באמת את כלל הנשים במדינת ישראל, את כלל המגזרים, המקום הזה היה כתובת ובית לכולם. וזה לא היה מהפה לחוץ, זה לא היה טוב, אנחנו עושים פה משהו עכשיו שהיה מבוסס על אינטרסים אלא משהו אמיתי שבאמת ראה את כולם. דיברו פה על מי שאין להם קול, אז באמת את ידעת לתת את הקול למי שאין לו קול. אני באמת אומרת שיש משהו במקום הזה שמאוד מאוד קשה, במיוחד כשהמצלמות נדלקות, שמאוד קשה להפריד אפילו את האמת שלך, של מי שאתה ומה שאתה, ולא להפוך את זה למשהו אחר. ואת ידעת לעשות את האבחנות האלה ואת ההפרדות האלה, ואני חושבת שאולי הכישרון הכי גדול שלך, מעבר לחמלה שהזכירה פה אפרת, זה היכולת שלך לאהוב אנשים, לאהוב את העם הזה, את הנשים, את הלוחמות, את אלה שנשארו שם מאחור, תומכות הלחימה שנמצאות שם. באמת זכיתי גם לעבוד איתך בשיתופי פעולה ביחס למשפחות הפצועים ונשות הפצועים, אימהות הפצועים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, נמצא פה אור. יש לו הרבה עבודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אנחנו בתחילת הדרך אבל באמת אלה היו נשות ואימהות שהתמודדו - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש התמודדות מאוד מאוד גדולה. ושוב, עם המשטרה התחלנו עבודה וגילינו שיש פערים אדירים בין הפצועים של ה-7 באוקטובר שהם מצה"ל לבין השוטרים. עשינו פה עבודה, ותיקח את זה אריה. הבנות שהגיעו לכאן הן מסורות. תשוו את כל התנאים שלא יגרעו מהן כי הן נלחמו ללא חת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גם לאימהות והנשים שצריכות ללוות את ילדיהן הפצועים שלהן – גם הן, האימהות והאבות צריכים לקבל את המענים שלהם. << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דובר זה כל יכול, אתה לא יודע? אני הייתי אשת תקשורת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> דבר נוסף שרציתי לומר זה שבאמת - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אני רק אגיד לאריה שכשיש אצלי פרצוף חדש בוועדה, אני מתלבשת עליו ולא עוזבת. אל תרגיש חריג, כולם יודעים את זה. << דובר >> דובר: << דובר >> אנחנו מכירים כל-כך הרבה זמן עם מדור יוצאי אתיופיה וכאלה. אז אני לא חבר כנסת אבל אני חותם על מילה שאמרו חברות הכנסת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - וגם כשלא הייתה לזה לגיטימציה, הובלנו ביחד את החוק להחמרת הענישה בעבירות מין על רקע לאומני. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. יוליה ואת, ואני הייתי הוועדה המכינה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נכון. את הובלת את זה כיושבת-ראש הוועדה בשיתוף עם יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל. ודרך אגב, אני זוכרת איך זה היה לעמוד שם מול הרבה מאוד קולות מחלישים, קולות שלא רצו לראות את התופעה הזאת. אנחנו העברנו את החוק הזה בערך חצי שנה לפני ה-7 באוקטובר, וכשבמהלך החקיקה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זאת אומרת? ניר גונטז' עשה לי את ה - - - על הדבר הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> - - עלתה פה טענה שאין תופעה כזאת והיא לא קיימת. נכון, באמת לא הייתה תופעה כזאת מבחינת הפרקליטות כי הייתה התעלמות מהתופעה הזאת אבל אני חושבת שהאומץ שלך לעמוד שם וגם לעמוד על האמת המון פעמים, גם כשהיא לא מוצאת חן בעיני הרבה מאוד אנשים. אולי אני לא מיטיבה איתך עכשיו - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, הכל בסדר. אמרנו שמי שרוצה לעזור לנשים באשר הן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - אבל היכולת שלך – באשר הן כי לצערי הרב, אני רואה שלפעמים ואני חושבת שזה הייחוד שלך, שהגעתם לפה במגמה אמיתית וכנה לעזור לנשים באשר הן. טענה שאין תופעה כזאת והיא לא קיימת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רק אומר שלצערי, בגלל המלחמה, לא הצלחנו להגיע להרבה נושאים שבשגרה. כשאני נכנסתי לתפקיד אמרתי את זה גם למירב, על אנשים שלא מגרדות את ריצפת הבטון. אני גאה לומר שאני חונכתי על-ידי נשים מאוד חזקות ואימא שעלתה לכאן כעולה חדשה, עבדה בניקיון אבל לא הספקנו להגיע למקומות האלה ואני חושבת שאולי יש לנו הזדמנות עכשיו גם לעסוק בזה. אני בטוחה, מירב, שאת תיקחי את הנושא הזה כמישהי שיש לה רגישות מאוד גדולה לאוכלוסיות מוחלשות, כמי שהייתה שרה לשוויון חברתי, וגם הקשישים שאת כל הזמן דואגת להם. בזמנו גם כשרות היה לנו שיתוף פעולה סביב הנגשת זכויות לעולים חדשים. אבל יש הרבה נושאים שלאט לאט, תוך כדי העבודה האינטנסיבית לשיקום ולריפוי, אנחנו נצטרך לעשות ולראות לא רק את הנשים שנמצאות באמת למעלה – זה לא למעלה, אני אפילו לא יודעת איך לקרוא לזה. נצטרך לתהות איך אנחנו מגדירים את זה, זה לא למעלה ולמטה כי אלה שפה הן מבחינתי הכי למעלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש נשים ששוברות תקרת זכוכית ויש נשים ששוברות ריצפת בטון וזה בסדר. זה קורה בכל חברה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. זה תלוי איך אני אומרת את זה. מישהו פעם אמר לי: את יורדת אל העם. אמרתי לו: לא, נשמה, אני עולה לעם. אני לא יכולה לדבר איתן במושגים של למטה-למעלה, ובגלל זה אמרתי שעוד אתהה ואמצא את ההגדרה וההצגה הנכונה. מה שכן, צריך להיכנס לעובי הקורה. דיברה איתי עורכת דין צעירה ואמרה לי שההפרה הבוטה שיש נשים שהן עובדות קבלן ואני רואה את מורן זר קצנשטיין – זאת גם הזדמנות להודות שאתן עוסקות בהיימנוט ובנושאים האלה. יש את השדולה שיש להן את הקו. יש הרבה נשים ואנחנו רק צריכות לחבר את המאבקים האלה ולדאוג שלא - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ואולי כדאי לומר – דיברו פה על זה שהאופוזיציה... אבל שיתופי הפעולה שלי כיושבת-ראש השדולה למניעת פגיעות מיניות יחד איתך פה בוועדה, היה שיתוף פעולה מלא והדוק. תמיד היית נכונה לכל משימה וכל בקשה. אז באמת גם זה ראוי להיאמר. אני כן רוצה להגיד שבאמת תודה לציון. תודה לך. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ציון, חברות הכנסת אוהבות אותך. הצטרפת לשדולת הנשים עכשיו. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ממש. אנחנו אוהבות אותך כי אני יודעת על בעלי, כמה מסירות צריך בשביל לשלוח אישה עובדת. יש חברות כנסת שפחות אבל מי שבאה לעבוד, אני יודעת כמה מסירות נפש הגבר שנשאר שם מאחור, ובהרבה מובנים הוא נשאר מאחורה – כמה הוא צריך לטובת העניין הזה. וכמה הכלה ואמפתיה ועין טובה וכל-כך הרבה דברים. כשאתה רואה שמישהו יכולה להרשות לעצמה להיות פה במלא, אז ברור שיש שם גב אמיתי. אז באמת תודה, תודה ענקית לך על הדבר הזה, ציון. ותודה לך עליה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. תודה על המילים הטובות והחמות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ולהורים שלך ולאימא המהממת שלך שהיא נוכחת ממש ממש בכל עשייה ועשייה שלך, והמשפחה. אבל באמת אני אומרת שגם ברמה הרוחנית היא נמצאת שם. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש שתיכנס מחר לדעתי לתפקיד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את עדיין יושבת-הראש, פנינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קודם כל, אני רוצה לומר לך – תראי את האנשים והנשים מסביבך, את לא מבינה איזה עוצמות של אנשים. איזה עם נפלא, מדהים. רק צריך לתת להם את המקום, אני הייתי קצת שתלטנית אבל צריך לתת להם את המקום לבוא יותר לידי ביטוי ולחבר את הנקודות. אני אגיד לך שבאו לפה נשות המילואים, בעיקר רותם אבידר. איפה היא? עוד לא הגיעה? הן באות ואומרות – התחילו ללכת לאיבוד במסדרונות אז אמרתי יאללה, בואו תפתחו חמ"ל בלשכה שלי. אני יודעת שזו גם הגישה שלך, שהדלתות שלנו צריכות להיות פתוחות לנשות המילואים, לנשות אנשי הקבע ולשיחות ולנשות הנופלים. אין, הנפש שלי נקשרה מאוד בשלומית והארגונים. אבל באמת, אני חושבת שברגע שאנחנו כנבחרות ציבור פותחות להן את הדלת ואת הלב וגוזרות דווקא מהחיים עצמם דברים שנראים לנו קטנים. אור, כמו הסיפור של המונית, שאשתו של הפצוע, של ששון – אני מקווה שזה נפתר. לא? עד עכשיו? אני אשלם לה את המונית. הסיפור הוא שאשתו לא יכולה לבוא לבקר אותו במהלך השבוע כי הוא שקטוע רגליים, בגלל שהיא לא יכולה להגיע מעפולה עד שיבא, והיא לא מצליחה לבוא ולהוציא את הילדים. זה לא יכול לקרות. זה לא יכול לקרות. ויש כל-כך הרבה נושאים שזה החיים עצמם. זה שהוא לא קיבל ביקור והוא לא יכול לקבל ביקור כי הילדים זקוקים לה, וזה שכל-כך הרבה דברים. זה שלא חשבו לתת קייטנות לילדים של הנופלים או מותר שהאלמנות יהיו בלי שכר או שיפטרו אותן, והן יספגו. ועד הרבה מאוד דברים, הרבה משימות. אנחנו הכנו חוברת מדויקת, ובלי קשר דלית יודעת את הנושאים, הם על כף ידה. והתצפיתניות שהזכרתי קודם. אני לא יכולה לסבול את זה שיש תצפיתניות רעבות שמקבלות חמגשית וזה השירות שלהן. חמגשית כל יום? למה? אין מטבח, אין שק"ם. בחורה אחת שעושה שמירות בלילה לבדה בלופים. אנחנו נטפל בזה, עם כל הכבוד לגנרלים. אבל אני רוצה לומר לך שיש עוד הרבה מאוד עשייה, גם של השיקום והריפוי וגם של מלאכת השגרה נקרא לזה כי זה לא תמיד שגרה נורמלית אבל את ההחלפה הרשמית אנחנו נעשה מחר. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. קודם כל, פנינה, את בולדוזרית. אז לקחת את הוועדה אחריך זה לעבוד בקצב מסוים, ואני אעשה כמיטב יכולתי. אני יודעת איזו אשת עשייה את. עברתי כמובן על הסיכומים של הדיונים, ישבתי עם דלית כבר פעמיים ואנחנו נעשה העברה הכי מקצועית שיש. אני לוקחת את הוועדה הזאת בתנאים מאתגרים כי אני מאמינה שהיא תעמוד לרשותי לתקופה קצרה, הרבה יותר קצרה מאשר לך הייתה. ולכן תכנית העבודה גם תיגזר מזה שזה יהיה קצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יותר קצר, יותר טוב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בכל תרחיש אפשרי, לא משנה מה, זה קצר. ולכן גם נצטרך בחכמה לנצל את הזמן הזה שעומד לרשותנו וזה יהיה שונה. את הארגונים אני מכירה היטב מתקופתי כשרה לשוויון חברתי. ולכן אני יודעת שאני בידיים טובות. אלה נשות מקצוע, כל אחת עם ההתמחות שלה יודעת בדיוק איפה צריך ללחוץ, מה צריך לקדם. אז אני יודעת שהחומר מוכן ואת חלקו אני מכירה. וגם אני נכנסת לוועדה עם צוות מאוד חזק – דלית וענת. אנחנו מכירות פה מהכנסת אבל אני יודעת שזה יעזור לי בזמן קצר להביא דברים להבשלה ולדיונים שיהיו כמה שיותר מקצועיים. ברור שנושא האלימות כלפי נשים זה הדבר הכי הכי דחוף שיש והייצוג שנמצא במקום מאוד קשה והמילואימניקיות. יש נושאים באמת בוערים. אני גם אגיד שאני מתכוונת לחלוק את ניהול הוועדה עם חברות כאן, גם ישבתי עם שלי ועם מטי. אלה נושאים שכל אחת מהן צברה בהן מומחיות, ואנחנו נחלק - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני גם אשאר בוועדה. אני כבר אומרת לך – ועדת משנה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל אחת שתוכל לבוא ולתרום משלה. אני לא הייתי ממהרת להיפרד כי - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל תבואי לוועדה, נראה אותך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא תבוא. אני באמת חושבת שככל שנשתף פעולה נוכל להספיק יותר בזמן קצר, אז נעשה את הכי טוב שאפשר. אני לומדת את הדברים שנעשו פה עד עכשיו ואני אעשה כל מה שאני יכולה כדי להמשיך את העשייה המבורכת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אנחנו נהיה כאן עזר כנגדך ולהיות איתך וביחד לצלוח את המשימה. שלומית קלמנזון, את רוצה לדבר? אלמנתו של אלחנן קלמנזון. קודם כל, אני רוצה להודות לך, באמת, את לוחמת ולביאה יחד עם קבוצת נשים. אני זוכרת שבהתחלה, כשהגעתן לכאן – המקום הזה הרבה פעמים גורם ל"אי-נוחות" לאזרחים ואזרחיות, נקרא לזה במילים פשוטות. אבל אני חייבת לומר שלמשל אני, כשכל בוקר אני נכנסת לכאן, אני נכנסת בחרדת קודש אבל אני יכולה להבין אתכן. אני רוצה להודות לכן שמפעם לפעם ראיתי איך אתן בנועם ובהמון אצילות נפש עם הקרבה גדולה שכבר שילמתן אבל זה שאתן מגיעות לכאן ומצליחות ללמד אותנו שיעור בחיים, שיעור בתעצומות נפש, שיעור באהבת ישראל – תודה. << דובר_המשך >> שלומית קלמנזון: << דובר_המשך >> תודה לך. אנחנו פה בפרידה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ודיברתי עם מיכל – לא לוותר. לא לוותר. היא לא מוותרת, היא גם בתוך זה. אנחנו גם בתוך זה על אובדן שכר של נשות הלוחמים. אני אתכן - - - << דובר_המשך >> שלומית קלמנזון: << דובר_המשך >> אני בטוחה. אז גילוי נאות – זו פעם ראשונה שאני במין פרידה כזאת ובכלל, לא כל-כך נמצאת - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סתם הבאתי את כולם בשביל לקבל מחמאות. לא יודעת, ראיתי שחברי, חבר הכנסת ביטון שעשה את זה, אז אמרתי: נעשה גם. << דובר_המשך >> שלומית קלמנזון: << דובר_המשך >> אז קודם כל, אני מתרגשת מאוד להיות פה. להיות איתך ברגעים האלה. כן, אני מרגישה שכתבתי לי עכשיו כמה מילים כי לא תכננתי לדבר. פעם ראשונה שהגענו לפה – אלחנן, בעלי, נהרג ב-8 באוקטובר, ביום ראשון. הוא ירד עם אח שלו ועם אחיין שלו לבארי והם חילצו שם תושבים. והיינו בתקופה מאוד מורכבת, היינו בתוך שבר. אני נשארתי עם חמישה ילדים. ופנינה, מתוך המורכבות, מעבר לזה שהייתה פה מורכבות בעם, היא הבינה את המורכבות שלנו כנשים, כאלמנות שצריכות להבין איך אנחנו עכשיו מתמודדות עם הבית החדש, עם החיים החדשים. איך אנחנו קמות ומתחילות. את נתת לנו פשוט בית אמרו פה לפני שנתת בית למשפחות החטופים, אני הרגשתי שפה נתת לי בית באופן אישי. לי, ובטח לעוד מאות אלמנות שכמוני, שנתת לנו מקום וקודם כל הקשבת. אמרתי לך כמה פעמים שכולך לב. בן אדם שהוא פשוט לב. את באה ומקשיבה, ומתוך מקום אמיתי וכן עם המון מסירות ואכפתיות שמת לב אלינו ושאלת בכנות מה הקושי? איפה אנחנו שמות את הדברים ומה אנחנו צריכות? ובזכותך הנענו את התהליך של שינוי חוק, לנסות לתקן קצת את החוק שהוא מ-1950, שבוודאי הוא לא רלוונטי לכולנו בשנת 2025. והכל מתוך הקשבה. כתבתי לי כמה דברים: את ראש גדול, ומה שחשבתי הרגע שנכנסת לוועדה טיפה באיחור ואמרתי: כמה צניעות יש בך, שאת יכולה להתקשר אלי בשעות לא שעות ולשאול מה שלומי? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אקח לתשומת ליבי כי כולם אומרים שאני מתקשרת בשעות לא שעות. זה כי אני יוצאת מפה מאוחר. << אורח >> שלומית קלמנזון: << אורח >> אותי זה הדהים. פעם ראשונה שראיתי את השם שלך על הצג אמרתי שזה לא הגיוני. אין מצב שאת מתקשרת אלי בכזאת שעה. קודם כל שאלת מה שלומי ומה קורה עם הילדים? אני אגיד באופן אישי שאת יודעת מה קורה עם כל חמשת הילדים שלי, איפה כל אחד נמצא, ומייעצת לי. זה נורא נעים לדעת שאת איתנו. וגם במקום הכללי של החוק, של ההבנה הזאת. אני רוצה באמת להגיד תודה על הכל, על כך ההנעה של התהליך - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לומר לך תודה. תודה לכן, ואם לא לכן אז למי? אני חושבת שהדברים שאתן עוברות, ועוד יהיו דברים שהמדינה תהיה חייבת להיות שם בשבילכן לא כצדקה, בשום צורה. הגבורה של אלחנן שלא היסס – הם הצילו 100 איש, נכון? הוא הציל 100 איש, 100 נפשות, נשמות בישראל. וכך הרבה מאוד אלמנות שהבעלים שלהן הצילו וגם כמובן יש נשים שנפלו בקרב אבל אני חושבת שאין אלמנים, אני לא טועה, נכון? אבל יש לנו מעל 900 יתומים, יש לנו מאות אלמנות, ואנחנו צריכים לעשות הכל. היה לנו דיון הזוי שנשות הנופלים לא זכאיות לקבל "אופר" אם הן רוצות. למה? כי זה לא מוגדר כענף. אגיד לך משהו: בדקתי את זה לפני שבועיים – גברתי, יושבת הראש הנכנסת, זה עדיין לא נפתר. הם החריגו את האלמנות אבל הם לא אומרים את זה, אז יכולה להיות אימא שנאלצת להתמודד עם ארבעה וחמישה יתומים, בלי שאומרים לה שהיא יכולה לקבל את הסיוע הזה ואת ה"אופר", שזה משנה חיים, זה משנה מציאות. עם כל השכול והכאב, בסוף הנשים האלה יושבות על הכביסות ולדאוג לילדים והראש לא במקום. אז לפחות הדברים הקטנים האלה, בזה אנחנו יכולים להקל. וכאן אני חושבת שהצבא צריך לדעת לתת את הסיוע בסבסוד ה"אופר". משרד הביטחון, לא הצבא. תודה, שלומית. נועם יקרה - - << דובר >> קריאה: << דובר >> חברת הכנסת מירב כהן, לפני שאת הולכת, רק להגיד שאתמול היו פה פוסט-טראומטיות, הלומות קרב. << דובר >> נועם עידן בן עזרא: << דובר >> גם ככה אני אבכה, אז תגידי את מה שיש לך להגיד לפני כי את גורמת לי לבכות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נועם, אנחנו לא נפרדות. יש עוד כל-כך הרבה מלחמות. האמת היא, אני רואה אותך ואני רואה גם את אימך ואני מבינה מאיפה לקחת את הכוחות. אני רק אומר כזה דבר: המעורבות שלך, של אסתר, של יואב, של משפחות רבות שגם חוו את הטבח, איך בסוף נרצח? ועדיין קמות ונלחמות על הזכויות למען המשפחות ועל המשפחות. אני זוכרת שבהתחלה התביישו לדבר על זכויות של השבים. צריך לדבר על זכויות של השבים. זה לא יכול להיות שלוקחים ילד ומבקשים ממנו על אחוזי נכות ללכת שוב ושוב לפסיכיאטר כדי להוכיח אחרי 52 ימים שהוא היה בשבי, שיש לו טראומה. זה מוטרף. והאימהות צריכות להיטרטר, וחלקן אימהות שנחטפו בעצמן והאבות נרצחו, ומשפחות שלמות – אנחנו לא יכולים לשכוח את הסרטון של אחיה עידן, שהם יושבים כל המשפחה על הרצפה אחרי שרצחו את מעין האחיינית, שרק חגגה יומולדת 18. תקני אותי אם אני טועה. << דובר >> נועם עידן בן עזרא: << דובר >> אין תיקונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמובן שיתוקנו הדברים. אני יודעת שיעל פה ושיש לכן הערכה הדדית מאוד מאוד גדולה. אנחנו נתקן את זה. אני בכלל מאמינה שצריך לפצות את כל המשפחות, שלא משנה אם נרצחו, של החטופים, של החללים. מהתחשיב שעשיתי, אם כוללים את כל הנרצחים של ה-7 באוקטובר, אחרי המחדל האיום הזה, שתדעו לכם שזה יוצא שאם כל משפחה מקבלת שלושה או ארבעה מיליון, אנחנו מגיעים לשלושה, ארבעה מיליארד. מי שמכיר את תקציב המדינה יודע שזה הרבה כסף, אבל זה לא הרבה. אז ביקשת שאני אדבר לפניך. אני יודעת שאת - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> פנינה, אם תדברי אחרי כל אחת שבאה לברך אותך, נשב כאן עד 19:00. נשמה, אני ב-13:00 קמה. באו במיוחד לברך אותך, תני להן לדבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב, אני שותקת. רק מירב עושה לי את זה ככה. << דובר >> נועם עידן בן עזרא: << דובר >> את פשוט גומרת עלי כל פעם שאני מתחילה לדבר ולספר את הסיפור - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מעכשיו שותקת. שתביני, מירב, איזה נשים יש פה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת. מגיעות להן מחיאות כפיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> פנינה, תרגיעי את התרבות האתיופית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את תרגיעי את התרבות האתיופית ותשבו סביב השולחן. יושבות לי בצניעות שם את וישראלה. << דובר >> נועם עידן בן עזרא: << דובר >> פנינה, אהובת הלב שלי. אני אחותו של צחי עידן ז"ל, שנחטף ונרצח והושב לקבורה אחרי 510 ימים. אני מנצלת את הבמה כי אנחנו ביום ה-753, שייזכר כיום הכי מטורלל שאני נמצאת בו כרגע. אני רוצה לדבר אתכם על זכויות של הגנת הפרטיות של החללים כי מה שקורה פה היום מהבוקר, זה סיוט חיי. הטלטול שאני נמצאת בו מהרגע שעליתי על הרכבת עם הידיעות לאיך חטפו, איך הביאו, מה קרה, איזה חלק? זה לא שומר עלי ולא על משפחות החללים ופוגע כל פעם מחדש, פותח את הפצע וגומר אותנו. אבל פה, במדינת ישראל, מותר להגיד הכל ומותר לשים הכל, וכל אחד שחושב שהוא יכול. אז אני מבקשת לנצל את הבמה ולהגיד: די! די לאפשרות הזאת של החפצה של החללים, של המשפחות. אין לי שום רצון להסביר עבור אנשים זרים או אזרחים מה אנחנו עוברים. אני לא במקום של לבדוק את שק השכול, אני רק מבקשת שתשמרו על הפרטיות של המשפחות. ומפה אני פונה לתקשורת שתעשה את זה כי אנחנו פצועים וגמורים. אני עוברת לפרידה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את לא צריכה לעבור לפרידה. פורסם היום על צרפתי כל מיני... אני אגיד לך – הפנייה היא לא רק לתקשורת, היא קודם כל לנו. אנחנו צריכים לחשוב איפה החוק. אני אספר שחבר הכנסת פינדרוס העביר חוק לפני שתי כנסות, שזה היה חוק שלי במקור, שמי שמגיע מצוותי ביטחון, מד"א, חילוץ והצלה וכל מי שלא יהיה, שאסור לפרסם מתוך הזירה. אז צריך לחשוב - - << דובר >> נועם עידן בן עזרא: << דובר >> ה-7 באוקטובר הביא איתו את הפורנוגרפיה של האירוע. זו רמה אחרת. כמו שאת יכולה לשבת פה ותאר לדקויות את ה"לייב" שהתקיים בבית של אח שלי בחוסר שמירה על הפרטיות, ולא כי את לא שומרת אלא כי בזמן הל="לייב" ראו אותו 12,000 אנשים. ובימים אחרי זה, זה התגלגל למיליוני אנשים. וחוסר ההבנה על ההשפעה על המשפחה – את זה אנחנו לומדים לאט לאט. הרשתות החברתיות הפכו להיות כלי נשק קל של הציבור, של נבחרי ציבור, של התקשורת. כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה בלי לחשוב איך זה ישפיע על האחר. אז היה חשוב לי להגיד את זה כי זה באמת יום מאוד מאוד קשה שעובר על 13 המשפחות שיקיריהן עדיין נמצאים חטופים בעזה, וגם על משפחות החטופים שהושבו לקבורה. מפלח את הלב, גומר. אז אני שמה את זה בצד ואומרת תודה שנתת לי את האפשרות לדבר על זה. אני רוצה להגיד לך, פנינה, שבדרך כלל אני לא מדברת ואני לא משתמשת במיקרופונים. אני מעדיפה תמיד שאחרים יעשו את זה. ואת, המעצבנת שיוצאת ממך, מכריחה אותי כל פעם לחשוב מחוץ לקופסה, גם להשתמש בכל מיני כלים ויכולות שלא ידעתי שקיימים בי. הדרך שבה את עומדת לצידנו, לצד המשפחות, גם מילים לא יוכלו לתאר את מה שאת עושה. אז מה שרואים פה זה נורא תקשורתי ואולי מובן מאליו אבל עבורנו זה לא מובן מאליו בכלל. אבל אי אפשר להגיד מה הדברים שאת עושה. עמוק בתוך הלב, עמוק – ציון, אני מבטיחה להעסיק אותה יותר. תודה רבה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. שי בבקשה, הדוברת המנהיגה. לוחמת. << אורח >> שי דיקמן: << אורח >> שלום. אני בת דודה של כרמל גת. לידי יושבת שלומית שאלחנן, האיש שלה, שקפץ ב-7 באוקטובר יחד עם אחיו ואחיינו להציל חיים, הוא מי שפגש והציל גם את חייו של אח של כרמל, אלון, עם הבת הקטנה שלו גפן, שנחטפו מאותו הבית שממנו נחטפה כרמל, שממנו נחטפה גם אשתו ירדן, שממנו הוציאו את אימא שלהם, כנרת, ורצחו אותה מחוץ לבית. ואלחנן פשוט הציל את החיים של אלון, החזיר לנו אותו ואת גפן הביתה. החזיר לאבא אשל ילד ונכדה, ועל כך אני אהיה אסירת תודה לנצח. אני כל-כך מצטערת שהבית שלכם שילם את המחיר הכי כבד של בעל ושל אבא ושל איש חינוך. איש יקר, איש ישר ועניו. אני רק שומעת עליו מאז, כמה עניו ואצילי הוא היה, ואנחנו רק משפחה אחת מתוך 100 משפחות שאלחנן, בזכותו, הן קצת יותר מלאות. חסרות אבל הציל נפשות. והוועדה הזאת של פנינה, שבה שלומית ואני יושבות אחת לצד השנייה, היא כל-כך הרבה נשים, פנינה, שאת העזת כל הזמן הזה לגעת בכאב ולאפשר לכולנו, עם הלב השבור שלנו, לבוא ולהשמיע. להשמיע עדויות קשות מנשוא ששורפות את האוזניים, גם של נשים שעברו התעללות, גם אזרחית וגם נשים ששרדו שבי בעצמן והגיעו לכאן וזאת הייתה הבמה שלהן. נשים שאת היית מתקשרת אליהן בכל שעה, כן, בשביל לתת להן את הכוח הזה, כמו שנועם אמרה, לבוא ולדבר כאן. דיברו כאן שורדות שבי, ביניהן שרון אלוני קוניו, שאני לא אשכח את היום שאת ליווית אותה בדלת הזאת ועד הרגע האחרון, עד שהושבת אותה על הכיסא הזה, את נתת בה את הכוחות. היא שרדה את השבי בעצמה עם שתי הבנות, ובחודש האחרון קיבלה לידיה בזעקה שכולנו פרצנו בדמעות, את בעלה, את אישה דוד, ששרד את התופת הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו כל כך שמחים, גם עבורה וגם בעבור לישי. << דובר_המשך >> שי דיקמן: << דובר_המשך >> כן. פנינה, אני לא יודעת אם זה כי את בעצמך המתנת לאימא ב"מבצע משה", כשהגעת הנה והמתנת במשך כמעט שנה המתנה באי-ודאות לאימא שלך. אני חושבת שאת רואה את מי שזקוק, את מי שקולו לא נשמע. והאופן שבו את מראה את החמלה הזאת, חמלה אבל לא חמלה של מסכנות אלא חמלה שרואה את הקושי ונותנת כוח. רואה את העוצמות שיש בנשים אחרות ומאפשרת להן לבטא אותה. את יודעת פנינה, שהעדויות שאת אפשרת להשמיע כאן, יש אחרים אפילו בכנסת הזאת, אפילו שרים, שאמרו לנו שזאת תעמולת חמאס. וכשהשר בן גביר אומר, לשמוע את זה ולקבל ממך טלפון שאומר: בואי תשמיעי, יש לך כוח, יש לקול שלך חשיבות ומשמעות ויש לו יכולת לשנות – את שינית עולמות. את נתת כוחות. ואני רוצה להודות לך על זה מעומק הלב וגם על האופן שבו פתחת היום את הוועדה, בידיעה שלמרות שיש כאן, ויש כאן שמחה לאומית על מי שחזרו הביתה וכל משפחה – אנחנו יודעות את זה טוב מאוד והרבה סביב השולחן שיודעים – יש כיסא אחד למלא או קבר אחד שעומד ריק, ואת פתחת את הוועדה הזאת במילים שהמשימה הלאומית עוד לא הושלמה. אז בשביל שהמשפחות יהיו יותר שלמות ושהמשימה הלאומית תושלם, אלחנן יצא באותו בוקר והציל חיים. ואותה משימה לאומית שאליה יצאנו ב-7 באוקטובר 2023 עוד לא הושלמה ואני יודעת, כשאני מסתכלת עליך פנינה, שאת תהיי לצד מי שזקוק לך עד הרגע האחרון. וגם כשכבר אין בזה תהילה וגם כשזה מי שאינו מפורסם וקולו לא נשמע, אני לא אשכח איך את עמדת להכניס גם את אברה מנגיסטו, ואיך - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גילי אליאס וכמובן גיל שנמצא כאן, אני זוכרת שאתה היית הראשון להשמיע את העניין הזה, ואני רוצה לומר לך תודה. (מחיאות כפיים) אני מודה לך. אני רק אומר בקצרה שכן, כנראה שהסיפור האישי שלנו ונוף ילדותנו משפיע על מי שאנחנו. אמרתי קודם בנגיעה אבל אימא באמת הגיעה אחרי שאנחנו עלינו לארץ ונשארה מאחור במחנה הפליטים בסודן. עכשיו אני יכולה להגיד שאפשר אולי טיפה לדבר כי זה בכל זאת, יש לנו תקווה ויותר אוויר לנשימה, גם אם המשימה לא הושלמה אבל עם חזרת החטופים. אז אימא איבדה שישה ילדים ועשתה מסע מאוד מאוד ארוך לארץ. כשהגענו היא נשארה מאחור, היא גססה. היה קושי רב בדרך. אחי נחטף, ואת זה אני גיליתי. יש לו רגישות למשפחות החטופים ורק השנה הוא סיפר לי שחטפו אותו בדרך עם ילדה קטנה. הוא היה בן 16 וכן, עברנו חוויות קשות מאוד. אבל בסוף בסוף, בשורה התחתונה, להבדיל אלפי הבדלות, מכל מקום אפשר לצמוח. אבל מה שחשוב זה לדעת שאנחנו יכולים, כעם ישראל, להציל האחד את השני. בזה אני מאמינה, שאנחנו יכולים להושיט יד. אנחנו יכולות להיות שם ולדבר ולגלות סולידריות לכולם. אני חושבת שאברה מנגיסטו, בכאב, קשה לומר את זה אבל אם לא היה ה-7 באוקטובר, לא בטוח שהוא היה חוזר. מה זה אומר עלינו? ואני לא בוחרת לומר על החברה הישראלית אלא מה זה אומר עלינו, כעם? אני מאמינה ביכולת, וג'וחא, אם נעשה כבוד אז באמת אנחנו צריכים ויכולים, והדרך לצמוח זה רק אם תהיה רקמה אנושית מחוברת ולא רק מתי שנוח. << דובר_המשך >> שי דיקמן: << דובר_המשך >> פנינה, אני רוצה לסיים בדבר אחד: לפני שבועיים ראיתי אותך בכיכר החטופים עם הבת שלך. ומי שאת חיפשת בעיניים זה אלמנתו של אוהד יהלומי. וביום שבו חוגגים חתימה של עסקה, את ראית לנגד עיניך את מי שצריכה את אותה תמיכה, את מי שהאיש שלה נרצח בשבי והיית שם כאחד האדם עם הבת שלך. ואני ידעתי שאת נמצאת פה, פנינה, וגם כמו שאת הבאת את עצמך לאן שהגעת, את פתחת את הדלתות גם לבת שלך ולילדים של כולנו כדי שיהיה כאן עתיד טוב יותר. אני רוצה להגיד שאני מאחלת לי ולכולנו שכמו שמתוך הקושי שלך, הדרך שאת מצאת זו דרך של חמלה כלפי אחרים, כך שאנחנו נדע לנהוג אחד בשני, שמתוך הקושי כולנו נצמח ונראה אחד את השני וננהג האחד בשני בחמלה, ונעשה את המקום הזה טוב יותר לילדינו ונדע לדאוג למי שזקוקים לנו, ביניהם המשפחות של מי שעדיין נמצאים בהמתנה. תודה, פנינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמן. תודה רבה לך. הלוואי נשים כמוך בכנסת ישראל, על אף הנסיבות. את מנהיגה. יש לי טביעת עין טובה, גברת. אמרתי את זה עכשיו לעיני המצלמות אז כל ראשי המפלגות יתחילו להתקשר אליך. בת שבע היקרה נמצאת בחו"ל. היא דאגה בשקט בשקט לזה שהתקציבים יעברו ל"להושיט יד", שתדעו. היא מאוד מאוד רגישה להתמודדויות שלה ושבעלה נרצח ונחטף. הילד שלה נחטף והיא נחטפה וברחה עם שתי הבנות. הייתה איתה תכנית "אור ראשון", על הדמות שלה ועל חלק מהסיפורים. ג'וחא חבר וידיד לקהילת יוצאי אתיופיה - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> פנינה, אני צריכה לצאת לפגישה ואני מתאחרת בכמה דקות אבל ממש היה לי חשוב להיכנס ולהגיד לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, ניתן לג'וחא - - << דובר >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << דובר >> אני לא בכנסת. אמנם הייתי פה הרבה אבל אני לא בכנסת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מכירה את גו'חא מהמאבקים שלו למען יהודי אתיופיה. היה יועץ לפרס, הנכד שלו נחטף, אופיר אנגל. תספר. << דובר >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << דובר >> אני מכיר את פנינה יותר מכל אחד כאן בחדר הזה, כמעט 20 שנים. יש פה מישהו שמכיר את פנינה 20 שנים? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, ציון. << דובר_המשך >> יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא): << דובר_המשך >> סליחה, סליחה. ציון, סלח לי. אבל את פנינה כאישיות ציבורית אני מכיר כבר משנת 2008 נדמה לי, כשהגיעה אלי קבוצת צעירים מהקהילה. אני הייתי יועצו של שמעון פרס, והיא הגיעה אלי כדי שבית הנשיא יעשה משהו למען הקהילה האתיופית. פנינה הייתה יחד עם עוד חמישה חבר'ה צעירים, ואז הכרנו. מאז דרכנו לא נפרדו אני חושב, וכל הדברים הטובים שנאמרו על פנינה, אני לא מתפלא על זה כי אני מכיר את זה עוד משהייתה צעירה יותר ואני מלווה אותה בדרכה הציבורית. כל הכבוד לך, פנינה. אני לא אאריך יותר מדי, אני רוצה להקריא דבר קטן שביקשה ממני חגית חן, אימא של איתי חן, להגיד היום בכנסת. היא שלחה את זה בוואטסאפ. "יום 753 בציפייה קשוחה להבין את מי החזירו בלילה. השמועות על אופן איתור החטוף לא אנושיות. בבקשה אל תתנו יד להפצתן, המצב קשה מדי גם ככה. עובר בראש תסריט שאולי לא ידעו לזהות את מי שהחזירו וכל המשמעויות. מסתבר שיש דבר יותר קשה לחכות לבשורות בלילה ולא לקבל אף בשורה." את זה חגית חן ביקשה שאני אגיד כאן. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה שהקראת את הדבר החשוב והמשמעותי. בבקשה, עדי. אנחנו נעשה כזה דבר מעכשיו כי בדרך כלל אני מנהלת בקשיחות למרות שתמיד הדיונים שלי איך שהוא היו ארוכים ארוכים. עכשיו כל אחד ייקח דקה כדי שלא נלאה אתכם. זה לא נעים לי כבר. << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> משרדי הממשלה מחכים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יודעת. בגלל זה כל אחד דקה. בבקשה חברת הכנסת עדי עזוז. נמרצת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> עכשיו מחמיאים לך. אמרת שהדיונים היו הרבה פעמים ארוכים, והם באמת היו ארוכים אבל לא סתם. את נגעת כל הזמן בסוגיות – ממש כל הזמן. לא היה דיון אחד שקיימת שהיה דיון סתמי. תמיד הבאת את הנציגים הרלוונטיים, תמיד שאלת את השאלות ולא וויתרת גם עד שיש תשובות. אנחנו מכירות, לפעמים יש "מריחות", ואת תמיד התעקשת לקבל את התשובה ולהכניס לפרוטוקול ולהיות במעקב, וזה לא מובן מאליו. אנחנו יודעות שזה לא מובן מאליו. תמיד דאגת לשים את הנושאים החשובים בסדר היום, ורצח נשים ומה שקרה פה – באמת, כיושבת-ראש היית... רק השנה נרצחו 33 נשים, וכל פעם כינסת דיון חירום ודיון מעקב והבאת ושאלת. נכון שזה לא נפתר אבל את עם הידיים בתוך הבוץ, ותמיד עובדת בזה. אז קודם כל תודה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> גם תודה מהכובע הקודם שלי כמנכ"לית של ארגון נשים וגם בכובע הנוכחי כחברת כנסת, שזה תענוג להיות שותפה שלך וקולגה. אני בטוחה שתמשיכי לעשות חיל, ותודה גדולה. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. יעל גורן עומדת לצאת והיא ביקשה. יעל גורן ממינהלת החטופים, אנחנו נעשה ארגון ומשרד, כל אחד דקה. תודה שאת פה. << דובר >> יעל גורן: << דובר >> אז ממש ממש דקה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני לא עשיתי לכם חיים קלים אבל אני גם יודעת שאתם עובדים. << דובר >> יעל גורן: << דובר >> אז תני לי להודות על זה, ממש דקה. אותך אני מכירה עוד מלפני. בתפקידי הנוכחי שנקלעתי אליו, לצערי הרב כשהייתי במשרד לביטחון פנים ואת היית שרת הקליטה, תמיד תמיד תמיד דאגת לצדק ולהילחם עבור האוכלוסיות שלפעמים קשה להן. אז בהמשך ישיר לכך, בתפקידי הנוכחי שנקלעתי עליו לצערי כמו כל מה שנפל על כל מדינת ישראל ב-7 באוקטובר, תודה לך שלא וויתרת לנו. שלא עשית לנו חיים קלים. שאת יודעת לתת את המקום לאלה שזקוקים לו ולהעיר את מה שצריך גם אם זה לא תמיד נוח כי אנחנו לא מחפשים נוחות, אנחנו רוצים לעבוד. אז תודה על העבודה הקשה ועל זה שתמיד נתת לקול להישמע ועל זה שבאמת נתת לנו את הזכות לנסות ולו במעט להקל על הזכויות של משפחות החטופים והשבים. אנחנו עוד נעבוד ביחד. אז בהצלחה ושיהיו בשורות טובות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לומר שגם מעבר לזה שנמשיך לעבוד ביחד, זו הזדמנות בשבילי להתנצל אם יש מי מכם שנפגע ממני. לא תמיד הייתי קלה, ולפעמים אנחנו, כיושב-ראש, זולגים לאירוע מסוים – אני לוקחת אחריות, לא בורחת. << דובר_המשך >> יעל גורן: << דובר_המשך >> אין צורך בסליחה, רק תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אני מתנצלת אם מישהי נפגעה ממני או מישהו נפגע ממני באופן אישי, זה באמת היה ממקום של השליחות. תודה רבה. אורית סוליציאנו, בבקשה. מנכ"לית מרכזי הסיוע. << אורח >> אורית סוליציאנו: << אורח >> פנינה יקרה, אנחנו כאן באנו צבא של חיילות להגיד לך תודה רבה על פועלך במאבק למניעת אלימות מינית נגד נשים. אני רוצה להגיד לך תודה על ההובלה האדירה שלך, על זה שאת עושה הרבה פעמים קווץ' לאנשים בצד הזה של השולחן, שאת מטילה עליהם חת ומורא ובצדק, כי לא תמיד הם נותנים לך את התשובות, לא מביאים לך את הסטטיסטיקות, וכמו שחברת הכנסת עזוז אמרה – עושים לך "עיגולי פינות". רק ככה משנים ומפקחים ואת באמת עושה את התפקיד שלך בצורה יוצאת מן הכלל. ואני רוצה גם להגיד לך תודה על ההישגים הספציפיים שלך, על זה שפעלת להיאבק להגדלת תקציבים לעבודתם של כל מרכזי הסיוע בארץ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וצריך עדיין להגדיל ואנחנו נעשה את זה. << דובר_המשך >> אורית סוליציאנו: << דובר_המשך >> ברור, חייבים. יש יותר מרכזים, צריך יותר כסף. מספר המרכזים גדל. תודה שאת פועלת בנחישות לבטל את חוק ההתיישנות בעבירות מין, ואנחנו נבטל את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נבטל, נבטל בע"ה. << אורח >> אורית סוליציאנו: << אורח >> תודה שאת נאבקת על הקמת מעבדה לאיתור סם אונס בשיער בישראל. הדבר הזה יקרה. תודה שאת יוצאת נגד משטרת ישראל, שלא תמיד עושה חקירות כמו שצריך לפענח את הפגיעות המיניות. ותודה על זה שאת כאן בכנסת חשפת יחד עם חברת הכנסת נעמה לזימי את תופעת הפגיעות הטקסיות. ואני רוצה להגיד לך תודה יותר מכל בגלל שאת, בצורה הכי אנושית שיכולה להיות, הבאת לכאן למשל את טאיסיה, שכולנו נזכור את הדיון ההיסטוריה. טאיסיה שרק נחשפה, ישבה כאן בראש השולחן, ו-13 חברי כנסת הופיעו בוועדה הזאת לתמוך בה. היום יש חגיגה של אירועי "גוד" בפארק הירקון, אבל את גרמת לדבר כל-כך היסטורי ומשמעותי לקרות כאן בכנסת, ולעוד הרבה מאוד נפגעות נוספות שנתת להן במה מכובדת. אז אני רוצה להגיד לך תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה לכן. << דובר_המשך >> אורית סוליציאנו: << דובר_המשך >> ואני גם אזכור איך את וכמה חברות כנסת עמדתן כאן והצטלמתן במחאה על כך שיו"ר ועדת הכספים המכהן, שיש נגדו חשדות כל-כך כבדים, קיבל את התפקיד הזה. בושה וחרפה לכנסת ישראל. ללא מורא עשית זאת ואין עליך. אנחנו נתגעגע אליך. את באמת פועלת רבות למען 50,000 נשים ואנשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה אהובות. << דובר_המשך >> אורית סוליציאנו: << דובר_המשך >> בניגוד לפרוטוקול כתבנו תעודה גדולה, ענקית, שתתלי על הקיר שלך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ככה מעצימים נשים, מגדילים את התעודה. רועי בן נעים, נציג משרד הרווחה. << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> פנינה שלום. אני מנהל קשרי כנסת וממשלה במשרד הרווחה והביטחון החברתי. הוועדה לקידום מעמד האישה זו אחת מוועדות הדגל שאנחנו עובדים מולן כמשרד הרווחה והביטחון החברתי. ולך אני אומר, פנינה, שאת נותנת לי משמעות לתפקיד במשרד ממשלתי שאני עובד מולך, את נותנת לי משמעות לתפקיד. אני יודע שיש לי אוזן קשבת, אני יודע שכשאת צריכה משהו בכל זמן נתון – זה מיד, בגובה העיניים, בלי מניירות, בלי משחקים. רועי, בהצלחה, טפל במשימה. וזה ממש ככה. אם זה לשבת לידך בדיונים ואת מוציאה לי טלפון שלך – דבר עם ההיא וסגור את הפינה. ילדים עם מוגבלות שצריכים היסעים, עולמות תוכן שצריכים כאלה ואחרים, קייטנות לסבסוד ילדים לילדי מפונים – כל דבר אפשרי, ובאמת מאחורי הקלעים אין כמוך, פנינה. ושתדעי, אני מעריץ שלך. אני רואה אותך ב"גלית ואילנית", אני מתלהב כמו ילד, ברמה כזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הן מהממות. הן עושות שירות עם הפינה שלהן, עם הסיפור של האלימות זה העלאת מודעות ושאפו להן. << דובר_המשך >> רועי בן נעים: << דובר_המשך >> אני אעבור בסקירה קצרה על מה שעשית מול המשרד ו"ישבת לנו על הווריד". אז ככה: פגיעות מיניות טקסיות מאורגנות - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, פעם ראשונה הוקמה ועדה בין-משרדית. אורית, תעקבו אחרי הוועדה. << אורח >> אורית סוליציאנו: << אורח >> נעקוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כי מפציצים אותי בפייסבוק – מה עשיתם בוועדה וכולי? לא, הוקמה ועדה בין-משרדית, זה סופר חשוב שהפרקליטות, משרד המשפטים, הם הולכים לנטר את זה, לבדוק את הכתות, לבדוק פגיעות. רק ככה. << דובר_המשך >> רועי בן נעים: << דובר_המשך >> נתת במה לכל מה שקשור לנפגעות פגיעות מיניות במלחמה, במסיבת ה"נובה" ובכלל. מעבר לזה, כל המענים של התכנית לטיפול באלימות במשפחה – הבקרה על הדברים האלה בכל שנה, זו תכנית מאוד מאוד גדולה בהיקפים מאוד גדולים של תקציבים, ואת נתת לדבר הזה במה ומעקב סטטוס כל הזמן. מיוזמי תיקון הצעת החוק ליוצאות מקלט, הגדלת תקציבים ללא מגבלת ילדים מבחינת תקציבים של הדברים האלה – זה מדהים. מעבר לזה, העלאה לסדר היום את הקושי וכל מה שקשור בדיור הולם ליוצאות מקלט. גם הדבר הזה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, יש לנו חוק שעבר בטרומית והוא צריך לעבור, חוק מתן דיור ציבורי לשנתיים ליוצאות מקלט. אני אומרת לך, רועי, זה אצלכם. << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> חד-משמעית. זה בדיוק הדרייב שלה, ברמה כזאת להגיד: רועי בוא נעשה, והמנכ"ל כרגע לא נמצא כאן והוא מצטער שהוא לא כאן, הוא בסיור לימודי בדרום קוריאה ובטייוואן. אנחנו מלמדים אותם איך עובדים עם הרווחה. הוא מסר את אהבתו אליך - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רן, לפני שאתה הולך אני רוצה להודות לך על הכל. << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> - - אז הוא מסר את אהבתו אליך באופן אישי בזה הרגע ממש. הוא אמר: תמסור את אהבתי לפנינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה רבה. << דובר_המשך >> רועי בן נעים: << דובר_המשך >> ומעבר לזה, טיפול בסמי אונס, שזה גם בתחום האחריות של משרד הרווחה בין היתר, כל מה שקשור לטיפול - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, תעביר לי את הרשימה. זהו. << דובר_המשך >> רועי בן נעים: << דובר_המשך >> לא, רגע, זנות זאת לא בחירה. טיפלת בכל מה שקשור בהוצאות בזנות, היית ב"עלמה" בפתח תקווה וביקרת שם בכל מיני - - - עם ילדות קטינות. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא עושה לך סיכום תפקיד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אפשר לפרוש מהפוליטיקה. << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> יש לי רשימה. את פנינה אני מכיר שנים, אני מכיר אותה מלפני תשע שנים שהיא לא הייתה חברת כנסת והייתה לנו עבודה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. האמת שזה ממש מרגש אותי כי זה קשור לנשים. אני רק אומר דבר כזה – כשאני יצאתי ב-2016, גיליתי שיש הוצאת ילדים מהבית. גיליתי... מישהי שעזרתי לה להחזיר את הילדים, בת הקהילה שלי, ואחרי שנה שוב הוציאו את הילדים והיא התאבדה. לקחתי את האירוע הזה – כשבדקו את הנסיבות למה היא התאבדה, הם גילו שהיא הייתה ברווחה ואז אמרו לה שם שאולי מוציאים את הילדים, וככה האירוע התגלגל. ואז הלכנו באמת באומץ רב של איריס פלורנטין, סמנכ"לית במשרד ושלך ושל כל השותפים, הלכו וחשפו את תמונת המצב של הוצאת ילדים מאימהות עולות, הורים עולים, וזה היה קטסטרופה. תמונת מצב קשה. באומץ רב הלכנו למהלכים - - << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> ועדת תכנון, טיפול והערכה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> - - ובשקט. הלכנו למהלכים שעברו לשכה לשכה, מחוז מחוז, פקידי סעד, וצמצמנו את הוצאת הילדים מהבית. כמובן שאנחנו לא מדברים על מקרי סיכון וכאלה, אבל לכולם יש את הזכות להיות הורים, ולא בהכרח מפוקחים. << דובר_המשך >> רועי בן נעים: << דובר_המשך >> דבר אחרון – אני רק אגיד שאור היה מש"ק שלי בחיל האוויר, כשהייתי קמ"ט תכנון קצונה לעתודאים והוצאתי אותו לקצונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וואו. טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> תודה רבה. זאת הזדמנות ממש חריגה כי בדרך כלל אין לנו הזדמנויות לבוא ולהיפרד בצורה מסודרת, בלי פיזור כנסת - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למרות שאמרתי שזה קצת "ישראבלוף" כי מחר תפגשו אותי במסדרון. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> הכל בסדר. זאת הזדמנות נפלאה להגיד המון תודה. זו ועדה מורכבת, כפי שצוין פה קודם. ועדה של האופוזיציה זו ועדה שלא קל לעשות בה שינויים ולהוביל מהלכים. וכמו שצוין פה, ניהלת את הוועדה בתקופה מאוד מאוד מורכבת. היית קשובה ומסורה לכל הסוגיות שהעלו לפתחך, ואני לא יכולה לשכוח בהמשך למה ששי אמרה, שכל דיון נפתח עם משפחות החטופים ואנחנו, בתור ארגון שרוב העבודה שלו זו עבודת לובי, אנחנו נמצאות בכל הוועדות. ראינו את ההתנהלות של יו"רים אחרים בוועדות ואיך הם מתנהלים עם משפחות החטופים, ואי אפשר שלא להודות לך על הלב הרחב שלך גם בסוגיה הזאת מיני רבות. ובאמת, כל האנשים והנשים שפה הם רק דוגמה לכמה הלב שלך רחב וכמה כל הסוגיות, יש להן מקום אצלך. עבורנו היית כוח מניע משמעותי בטירוף לגבי המאבק שלנו לדמי לידה למשרתות מילואים, שבזכותך אנחנו הצלחנו להוביל את זה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היוהל"מית, אני אתן לך לסכם בסוף אבל זה גם כדי שיהיו נקודות שתוכלי לאסוף בצבא כי אנחנו מרגישים שהצבא זה מבצר סגור. אנחנו נדבר על זה. אנחנו באים לעשות טוב אבל חשוב שתדעי שהמילואימניקיות לא היו מקבלות דמי לידה אם עשית מילואים. זה תוקן, אבל יכול להיות שטל תביא לנו עוד נושאים שהם - - << דובר_המשך >> טל הוכמן: << דובר_המשך >> זו הזדמנות נפלאה גם להגיד בהצלחה רבה ליוהל"מית הנכנסת שכבר לגמרי בעניינים. נושא נוסף שלא יכולתי אפילו לספור את כמות הדיונים שעשינו בוועדה שלך, בהובלתך, סביב הנושא של גרושות ופרודות ממשרתי המילואים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל גיליתי שאמנם השגנו 1,600 שקלים אבל לא בטוח שזה מיושם. דוד שמחליף את אבישג. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> כן, כן. קודם כל, היא מסרה לכן תודה רבה אבל כן, זה נמצא בטיפול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל למה לא מקבלים? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> יש את הדברים שמקבלים. גם את המענק של ה-3,000 אנחנו מקווים שבחודש הקרוב כבר ישולם דרך הביטוח הלאומי. אנחנו ממש בסוף שלו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז יהיה לכם רטרואקטיבית לשלם לכל הגרושות. << דובר_המשך >> דוד הרוש: << דובר_המשך >> בוודאי, אנחנו נשלם לכולם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הרבה יבואו אליך מחר. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> זה באמת הרבה יעדים שעוד לא קרו אבל אנחנו בטוחות שאת תדאגי לזה שהם יקרו. יש גם בג"ץ שהגשנו יחד עם פורום משפחות המילואים בסוגיה הזאת ספציפית. אבל באמת, אם יש משהו שחשוב לי להגיד פה זה שתמיד ידענו שכל סוגיה שאנחנו מביאות לפתחך, היא תקבל את המענה הכי מקצועי והכי קשוב. זאת הזדמנות ממש חשובה להודות לצוות הוועדה המסור, לדלית, לענת, לשירה ולשאר העובדות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזה כיף לכן שהן לא עוזבות אתכן? << דובר_המשך >> טל הוכמן: << דובר_המשך >> אנחנו בידיים טובות. לשמוליק, דובר הוועדה. אז המון תודה לזה. אמרת בתחילת דבריך שהייתה לך את הזכות להוביל את הוועדה החשובה הזאת אבל האמת היא שהייתה לנו הזכות שהיית היו"ר בתקופה הכי מורכבת שמדינת ישראל ידעה, עם המורכבויות שאף אחד לא ידע לצפות, ואיתך הצלחנו להזיז הרים וגבעות. אז המון המון תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. אני מאוד מאוד מערכיה את זה. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> הבאנו לך משהו קטן - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסוף ניקח את כל הדברים ונבדוק אם מותר לי בכלל לקבל. אפשר בשמים, אודמים, תמרוקיה. יש לי ציפורן אחת שנשברה, אין לנו זמן. תודה. איתי חיים ממשרד החינוך, תודה שאתה כאן. << אורח >> איתי חיים: << אורח >> בכיף. אני מקשרי ממשל של משרד החינוך. אני רוצה להגיד תודה רבה מכל הלב. נכון שהזכרת את הנסיבות קודם, ואנחנו משרד שקיבל לא מעט בראש אבל אני חייב להגיד שבתפקיד ראשון בשירות המדינה, צמחתי בחברה אזרחית, ואני מכיר כאן לא מעט מהנוכחים, ואני חושב שגם נכון להגיד את זה שבעקבות הדיונים כאן בוועדות, נוצרו באמת סדירויות ונוצרו קשרים גם עם ארגונים ועמותות ובעלי תפקידים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מצוין. עם שיתוף הציבור. << אורח >> איתי חיים: << אורח >> - - וזה באמת דבר נהדר שנשמר אצלנו גם מול גורמי המקצוע, ואני גם לוחץ על גורמי המקצוע להמשיך לשמר את הקשרים האלה כי זה מאוד חשוב לנו גם כמשרד. אני חושב שחלק גדול מאירועי המלחמה שהיו כאן, ואני באמת שמח שהוועדה לקחה גם את נושא נשות המילואים וגם נושא של פצועי צה"ל – אני חושב שהנושא של פצועי צה"ל הוא אירוע תקדימי, הוא לא קרה 50 שנה מאז מלחמת יום הכיפורים אז גם משרדי הממשלה לא יודעים איך להיכנס לתוך אירוע כזה. אני חושב שאת הכנסת אותנו לתוך האירוע הזה וכל הזמן אנחנו מקבלים פידבקים כאלה ואחרים, אם זה מאימהות שלומדות הוראה או אם זה מעניין גם לילדים שההורים שלהם נפצעו. ולכן יש מורכבויות וגם עיצוב תהליכים, וגם עם האנרגיות שלך והתהליכים פה בוועדה, זה גם סייע לנו לקדם הליכים פליליים ובין-משרדיים], ועל זה באמת תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יישר כוח. << דובר_המשך >> איתי חיים: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד שגם מתוך ההגעה לשטח ויש לי גם חברים שעברו פציעות וגם ביקרתי אותם בתל השומר, חשוב גם לנו, כמשרדי ממשלה, להגיע לשטח ולראות איך הדברים קורים באמת. רק כשאתה חווה את הדברים האלה באמת מקרוב אז אתה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היו כמה בעיות עם החינוך, אני רוצה לדעת אם הם נפתרו. << דובר_המשך >> איתי חיים: << דובר_המשך >> גם חלק מהתהליכים שעשינו השנה בנושא של פצועי צה"ל, עם התדריך ששלחנו ליועצות ועשינו להן גם ימי היערכות והכל. עשינו תדריך ספציפי ייעודי לגבי ליווי תלמידים שאחד מהוריהם או אחיהם חולה או פצוע בתהליכי שיקום. זה משהו שהוא באמת חדש ואנחנו עורכים אחרי זה מעקבים וסדירויות יחד עם יועצות בבתי הספר. אנחנו מטפלים גם באוכלוסיית עובדי ההוראה שמי מבני משפחתם נפגע במלחמה. וגם נעדכן פה על הדרך שנבחרה אצלנו ממונה חדשה לזכויות הילד, שהיא גם בין הממונים בחינוך ואני חושב שהוועדה תכיר אותה בהמשך. ובאמת לסיום, כפתח תקוואי לפתח תקוואית, אני חייב להגיד כאן שבאמת במלחמה הזאת חשוב גם לחזק את המגזר הציבורי, במיוחד נשות שפ"י, השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך, שהתמודדו עם הרבה מאוד דברים גם תוך כדי מלחמה. הם הוכוונו במענים לילדים וגם למשפחות וקידמו לא מעט דברים בתקופה הזאת. אני רוצה גם לחזק אותן מכאן. ואני מרגיש שאני גם הפה שלהן כי הן עובדות מסביב לשעון בשעות לא שעות - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יישר כוח. << דובר_המשך >> איתי חיים: << דובר_המשך >> - - וזהו. מה שבאמת - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חשוב ביותר. אני רק אומר שגם הילדים היתומים וגם – האמת שקשה לי לקרוא להם יתומים כי יש אימא. זה מעניין, זה גם נטייה לחשוב איך להגיד את זה. זה כמו עם האלמנות, שבעצם זה מושג – נשות הנופלים. לדעתי, תתחבר לשלומית ואולי יש צרכים ייחודיים וגם לנשות המילואים והקבע שעדיין נמצאות כאן. תודה. << דובר_המשך >> איתי חיים: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מורן זר קצנשטיין. << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >> פנינה, אני חייבת לצאת אז אולי מילה אחת. תודה << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, מילה. << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >> באתי במיוחד להגיד לך את התודה הזאת כי באמת לתת לי תמיד מקום בוועדה הזאת, שאני תמיד אומרת הפוך - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, צריך לשמוע גם הפוך. << דובר_המשך >> נעמה זרביב: << דובר_המשך >> את תמיד נותנת לי ואת אומרת: כן, יש לה דעה אחרת אבל היא תגיד אותה, וגם דלית תמיד בחיוך. אתן אלופות ואני פשוט מודה להכיר אותך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. ומה לעשות? "כשם שפניהם אינם דומים, כך דעותיהם שונים". זה נכון וזה בסדר, ואני חושבת שאנחנו צריכים ללמוד לחיות גם עם דעה שונה. מורן, בבקשה, יו"רית ומייסדת של בונות אלטרנטיבה. זו גם הזדמנות להודות לכן שלא רק בדיונים בוועדה הייתן ואתן חוקרות, בודקות והכל. המעורבות בכל וועדה, בכל מה שקשור להיימנוט, אני חושבת שאתם הארגון היחיד שנמצא שם. זו תעודת כבוד מאוד מאוד גדולה וזה מעיד עליכן הרבה. << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >> הרומן שלנו, לקח לו זמן להתניע אבל הוא כבר הגיע למחוזות... אז קודם כל, אני רוצה להגיד לך תודה על שותפות אמיתית ועל עשייה משמעותית. באמת היה קשה לסכם את כל הדברים שעשינו ביחד כי באמת, עשית דברים עמוקים ומאוד רחבים אז ריכזתי כמה דברים, ממש בקצרה. כשהבאנו את נייר העמדה על הסל הגמיש שנולד מהשטח, מהנשים החד-הוריות שניסו לשרוד את היית שם. את פתחת לנו את הדלת לוועדה, דרשת תשובות ואת גם גרמת למשרד הרווחה להסתכל למציאות בעיניים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רועי, כמה יש לנו סל גמיש עכשיו? << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה פרויקט מדהים. << דובר_המשך >> רועי בן נעים: << דובר_המשך >> כן, זה מצוין. זה נותן את האפשרות לרשויות המקומיות לתת להם מענים יותר מדויקים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שיגדילו את התקציב, הם יכולים. אני אדבר עם ינון על זה. זה היה על שישה מיליון ואחר-כך ירד? הורידו לשניים וזה ממש מציל את המשפחות. סליחה. << דובר_המשך >> מורן זר קצנשטיין: << דובר_המשך >> כשהעלינו את סוגית התצפיתניות ואת הצורך לטפל בתנאי השירות שלהן – אנחנו בקשר איתן ועם האימהות שלהן. את היית הראשונה שאמרה בקול ברור שמגיעה להן הכרה והגנה. כשפעלנו לבטל זימון של נשים צעירות שזומנו בצו 8 להגן על מחבלי נוח'בה בלי שום הכשרה מתאימה, את היית שם ואמרת "עד פה", ועצרת את זה. ולאורך השנה האחרונה אני רואה אותך כי אני לצידך שם – את קול בולט למען היימנוט, הילדה החטופה. את עושה כל מה שצריך כדי להציף את המודעות להשבה שלה הביתה. אני מצדיעה לך שאת לא מפסיקה. ובמה שאנחנו יכולות לעזור – אנחנו נעשה. ובכל פעם שנפגשנו, בין אם זה בכנסת בדיונים, בשיחות מאחורי הקלעים, בשיחות בלילה וב"חפירות" – את שם ואת שותפה ואת חברה, ואני רוצה להגיד לך תודה. גם אנחנו הבאנו משהו קטן משלנו - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזה מהממות. אני גם צריכה להכין לכם מתנה. << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >> אמרת שצריך גם בגדים אז הבאנו לך את החולצת "חיה" שלנו, כי עם ישראל חיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני רק אבדוק שמותר לי לקבל. אור, קצר. אמרנו דקה. << אורח >> אור אברגיל: << אורח >> אני ראש מדור נכי צה"ל, מחטיבת הנפגעים. אני אגיד שקודם כל זכיתי להיות פה שותף לדרך לכל מי שיושב פה סביב השולחן ובהובלה שלך קידם פה נושאים מאוד חשובים. אני אגיד שלאורך הדרך באמת הקשית עלינו, שאלת שאלות קשות, שלחת אותנו לעשות עבודה ושחזרנו עם תשובות זה לא תמיד סיפק אותך ודייקת אותנו. אני חושב שזה מה שהביא את התוצאות, ובאמת ראינו פה תוצאות. אני אגיד דבר אחד, לא כמו רועי רשימה שלמה אלא משהו אחד על אובדן שכר למשפחות הפצועים. בסוף הארכת את זה בשלושה חודשים, אני יודע שרצית יותר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באשפוז יום. << אורח >> אור אברגיל: << אורח >> באשפוז יום. זה גם נותן אוויר לנשימה למשפחות הפצועים, ויש המון המון משפחות שבזכות משהו שצמח פה בוועדה, היום זה עוזר להם בשיקום. אני אגיד משהו קטן, שאני זוכר שהיה יום שהתקשרת אלי ב-22:00 בלילה, בשעה מאוחרת. פנינה מתקשרת אלי בסוף יום של וועדה ואומרת לי: אור תקשיב, חשוב לי שתחשבו, תהיו יצירתיים, תהיו עם רעיונות. כל מה שאתם חושבים – יש לך קו ישיר אלי. כל משהו רוחבי שאתה רוצה לקדם, שאתה שומע בבתי החולים, תביא את זה פה לשולחן וככה ניקח את זה קדימה. באת לבקר את הפצועים. יום שלם עברת איתנו פצוע, פצוע, מחלקה, מחלקה, ראיתי ששמת את הטלפון בצד, כולך היית עם המשפחות ורצית להקשיב ולשמוע מה הצרכים, ויום למחרת הוצאת מסמכים ומשימות ולא השארת את זה בגדר - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל אני עוד מאוכזבת כי עוד אין שם את - - - אז אנחנו נשב על זה. << דובר_המשך >> אור אברגיל: << דובר_המשך >> אני אגיד שבחלק מהדברים כן הצלחנו לעשות איזו שהיא עבודה, ובחלק מהדברים אנחנו על זה ונמשיך. אני אגיד לך שבאמת נכנסת לי ללב. ברמה האישית אני מאוד מעריך אותך, את השראה לכולנו. אני שמח מאוד על מה שעשית פה ולהיות שותף במה שעשית. את יכולה להיות גאה בדרך וגם על מה שיצרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה לכם. בסוף אתם עושים את העבודה הקשה, אני חייבת לומר, ואנחנו הרבה פעמים צריכים לגלות צניעות כנבחרי ציבור כי את יודעת, יש לי שתי אחיות שהן עובדות סוציאליות ואני פוגשת הרבה מאוד מורות וכל מי שנמצא כאן ונכון, יש את המורכבויות בעבודה שלנו והקושי אבל אתם עושים את עבודת הקודש היומיומית, ותמיד אנחנו צריכים לזכור את זה. << דובר_המשך >> אור אברגיל: << דובר_המשך >> ונגיד תודה גם לדלית, דירה ודנה ולכל צוות הוועדה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דלית אחרי האירוע הזה גם תרצה לעזוב. << דובר_המשך >> אור אברגיל: << דובר_המשך >> אני אגיד משהו אחרון: פנינה, מי שהיה שותף פה לדיונים זה אנשים שעצרו אותך בסופר, זה אנשים שעצרו אותך פה בקפיטריה וזה באמת הראה כמה את מכוונת מטרה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה היה חשוב. אגב, דניאל החייל הבודד, הם מאוד בודדים. החיילים הבודדים הפצועים הבודדים מאוד בודדים. אני חושבת שאפשר לעזור להם ואנחנו יכולים לעזור להם. צריך להכניס את משרד הקליטה לתמונה על העולים אבל יש גם את - - -. אפרופו זה, אני בטוח שתיקח את הנושא הזה ותיתן לו את הדגש. << דובר_המשך >> אור אברגיל: << דובר_המשך >> נכון. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עורכת הדין מזי טזזו, בבקשה. << דובר >> מזי טזזו: << דובר >> קודם כל, הייתה לי דילמה, מאוד רציתי להגיע כי יש מלא תירוצים למה לא להגיע לכנסת. אבל מכיוון שזאת פנינה, אז הייתי חייבת להגיע ולהגיד לך תודה, תודה אישית קודם כל כי אנחנו לא בנות משפחה, אגב. הכרנו תוך כדי כי במציאות הישראלית - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כל האתיופים דודים - - - << דובר >> מזי טזזו: << דובר >> - - אבל הכרנו כי אתיופים במציאות הישראלית אין את הפריבילגיה לא להיות פעילים חברתיים, אז זכינו כולנו להגדרה הזאת ומאז אנחנו בקשר רציף והדוק. אז אני שמחה וגאה ורוצה להודות לך באופן אישי איך פילסת את הדרך מלהיות הפנינה שלנו, ממש ככה, להיות הפנינה של כולם, כל היושבים פה בחדר ולא בכדי. זה המון בזכות הערכים שאת נושאת איתך, ה-DNA שמזכיר לנו מאיפה באנו, מה מחזיק אותנו כעם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> - - - << דובר_המשך >> מזי טזזו: << דובר_המשך >> רגע, רגע, לא להפריע לי עכשיו פנינוש. עכשיו את שומעת. ממקום של אהבה אני אומרת את הדברים וחיבוק ענק כי את מזכירה לכולנו שלא סתם קוראים לך פנינה, כמה העם הזה הוא מופת ודוגמה והוא מצליח בזכות הערכים שאת נושאת. ערכים של חמלה, ערכים של אהבת חינם, ערכים של הבנה שבלי אחדות אמיתית, ולא כסיסמה, אי אפשר להגיע לשום מקום. ובטח ובטח זה מגיע מבית הוריך, מהתרבות שהגענו איתה ואליה, ויש לנו פה שליחות. פנינה היא שליחה בחסד עליון, היא לא רואה את הדברים כפי שהעולם המערבי רואה אותם. מבחינתה השמיים הם לא הגבול, הם רק דרך שבה את עושה בצורה פנומנאלית למרות ועל אף האתגרים, החומות, הסדקים. פנינה מחברת. היא החיבור של כל היושבים פה בשולחן. שימו לב שזה לא רק נשים, זה גם גברים. הדלת פתוחה, הלב פתוח כי בלי הלב הפתוח הזה לא היינו מגיעים הנה. לנו, כאתיופים, יש את הפריבילגיה ליהנות מזה, ממש כך, כי אנחנו רק דור אחד. לא שכחנו, לא הספקנו לשכוח ואין לנו את הפריבילגיה הזאת. אני יודעת שפנינה היא נכדה של קייס. אני בת של קייס, ומי שיודע שיבדוק אחר כך אבל אני מתביישת לקרוא לזה רבנים כי זה לא דומה למה שאתם מכירים. הם מנהיגים אמיתיים. אז אני שמחה שאת לגמרי העננה האמיתית שאני רואה בהנהגה של עם ישראל. ומכאן, אחרי שאמרתי כל-כך הרבה ואת עושה את זה נפלא, את פשוט את, בלי הרבה חכמות, בלי הרבה מניירות, באה לעבוד וחסרים לנו כמוך. ומפה יש לי בקשה כנה מהלב הפתוח גם שלי – קשה לנו להיות פעילים חברתיים המון זמן. אני יודעת שהצטרפתם לביצה בעת האחרונה, ביצת המדוכאים של מדינת ישראל. אני שמחה לקדם את פניכם בברכה. לא נעים פה בביצה אבל יש לנו אחריות. האחריות מוטלת עלינו, לקדם ולגבות, נשים חזקות, מירב הצטרפת בזמן, השותפה של הכפילה שלך. אבל זה הזמן שלנו לקחת אחריות. אנחנו אחראים על המציאות סביבנו, לא מכתיבים לנו אותה, לא - - -, לא אחינו. אנחנו קובעים את המציאות. אנחנו נצר של אנשים שצעדו הנה ברגל. אני בכלל לא צעדתי, הביאו אותי כמלכה. נולדתי בסודן אז החובה שלי היא מכופלת. אז עלינו האחריות לדחוף את האנשים האלה, לדחוף את האנשים שנושאים את אותם הערכים שמאפיינים אותנו כעם. אז בבקשה מכם, כשאני רואה את פנינה נסערת פה אתמול או שלשום, לא יודעת מתי, עם ילד בן 11 - - << דובר >> קריאות: << דובר >> אתמול. << דובר >> מזי טזזו: << דובר >> - - נסערת ומחזיקים אותה, הם מתמודדים בזירה שהיא מכוערת, היא זירה שזה שאנחנו יושבם פה עכשיו כל אחד צריך להגיד תודה. תודה שהוא יכול להישמע אבל האנשים האלה – אני מניחה שיש גם גברים אבל הנשים יותר בולטות בעשייה באופן מפתיע, אבל הן זקוקות לחיבוק הזה ואני שמחה שבאתי היום. אני כל-כך מודה לך ואני רוצה שכולכם תודו לה ותיאבקו על עוולות גם אם הן לא בטריטוריה ובחצר הפרטית שלכם כי אם לא נדאג זה לזה, אף אחד לא יושיע, בטח ובטח לא במציאות שההנהגה שלנו עסוקה בלדאוג לכיסא ולשטיח האדום שיפרסו להם. אז תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, מזי יקרה. בעיקר תודה שכל הזמן היית מתקשרת להזכיר לי כמה חשובה האחדות וכמה חשוב לך שאני אביא את הקול האוטנטי גם כנכדה של קייס ואת כבת של קייס, ואת הערכים של יהודי אתיופיה בלחבר ולא בלהפריד. כל הזמן היית אומרת לי: פנינה, לא לשכוח את השיחות שלך. ובאמת, החיזוקים האלה זה לא משהו שיסולא בפז. דוד הרוש, בבקשה. כל אחד דקה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> אני ראש אגף פרט במילואים, באכ"א. אנחנו רוצים להודות לך כי באמת פה בוועדה הרבה דברים שקרו עברו במערך המילואים. אנחנו מדברים על בנות הזוג או על בנות הזוג לשעבר שרואים אותן בקצה. את לא ראית אותן בקצה, את הבאת אותנו לכאן ועזרת לנו עם משרדי הממשלה להסיר חסמים ולהוריד את הבירוקרטיה ולקדם פה תהליכים שצה"ל לא ידע לעשות אותם בעבר, ולהגיע בסוף לאוכלוסייה בקצה ממש, שנמצאת שם בסוף וצריכה מאיתנו את המענה. אז בעזרתך ובעזרת כל חברי הוועדה שנמצאים פה ומשרדי הממשלה באמת הסברנו דברים ויוצאים עכשיו דברים לשטח הרבה יותר טובים. אני מקווה שבאמת נוכל לתת מענה הרבה יותר טוב גם לבנות הזוג וגם לבנות הזוג לשעבר, והרבה מאוד בזכותך. אז תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה לכם. אני בטוחה שתמשיכו לקחת את זה למקום גבוה. בדיוק בהקשר הזה אני פונה לרותם אבידר, בדקה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אני אנסה. רוצה להגיד שהגעתי לכאן עם מורכבות משפחתית – דן שוב במילואים. מפתיע. והרבה מאוד קושי בבית עם הילדים. השארתי את הילדה אצל ההורים שלי בדרך, אמרתי שלא משנה מה, אני מגיעה. ובפעם הראשונה שהגעתי לכאן הייתי אזרחית במצוקה, בלי ארגונים ולא משרדים ממשלתיים ולא שום דבר. פשוט הגעתי לכאן עם הרבה מאוד תסכול, ולא ידעתי למי להשמיע. זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בכנסת. נכנסתי לכאן כמו דג באקווריום ענק, באוקיינוס ענק, ואת נתת לנו מקום. נתת לי, ואני החזקתי מאחורי למעלה מ-100,000 נשות מילואימניקים עם הרבה מאוד מוטיבציה ואפס ניסיון צריך לומר - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא הורגש. זה לא הורגש, תדעו לכם. היא פה לא ויתרה לנו. ב-22:00 פתאום הייתה צצה לנו מאיפה שהוא, זוכרת? לוחמת. << דובר_המשך >> רותם אבידר צאליק: << דובר_המשך >> אני אומרת שבאמת, התחושה הזאת של להגיע אזרחית בלי שום גב, בלי שום משרד שרואה אותך. ואני רוצה לומר שנשות המילואימניקים, זה לא היה איזה מונח שהיה שגור כמו היום. אתה מדבר היום על הדברים שהצלחנו להשיג - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, זה לא היה. << דובר_המשך >> רותם אבידר צאליק: << דובר_המשך >> זה לא היה. ואולי הדבר הכי גדול שהצלחת לייצר כאן זה המודעות סביב נשות המילואימניקים והמשמעות שלנו בתוך כל המערכה הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקשיבי טוב – אני לא יודעת אם הוא יודע אבל מרוב ייאוש, אז עם המתווה שתקענו לגפני, משרד הביטחון והאוצר נתנו לי לכתוב להם הסכם. בחיי. כתבתי הסכם והם חתמו עליו. << דובר_המשך >> רותם אבידר צאליק: << דובר_המשך >> אבל אני אומרת שבאמת, רמת המודעות שהגענו אליה היום, שנשות המילואימניקים הפך להיות דבר נורא ברור, הרבה מגיעים אלינו. אני באמת רוצה להודות לך על זה עבור כל נשות המילואימניקים וגם - - - אבל אני לא אקח להם את המילים אבל זה בעיניי אותו דבר בדיוק. ואני רוצה רגע להבהיר לכולם כי אני חושבת שזה המסר הכי חשוב כאן: בסוף אזרח מהשורה הגיע לכאן בלי משהו מקצועי שהוא מחזיק, והבמה והאפשרות שנתת לנו בכלל ולי להיכנס לכאן ואת המסוגלות הזאת שייצרת אצלי, זה משהו שבעיניי אין לו מחיר. באמת, ההבנה שאנחנו יכולים לשנות, אנחנו יכולים לעשות משהו במדינה הזאת גם אם לא קיבלנו את הטייטל המתאים. אני אגיד שבשבילי זו הייתה הפתיחה של איזה חיידק שנדבק בי. אני כבר עזבתי את פורום נשות המילואימניקים, אני עושה היום משהו אחר, הקמתי ארגון אחר עבור כל המגזר המשרת כדי להילחם מלחמה שבעיניי היא מלחמה שורשית - - << דובר >> קריאה: << דובר >> תרוצי לכנסת. שכולם ירוצו לכנסת. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אולי ביום מן הימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תרוצי איתה ביחד. אנחנו את שלנו שילמנו, שנראה אותה בכנסת. שכולם ירוצו לכנסת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בעזרת השם, כמה שיותר נשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, לא, לא. אני לא רואה מפה מי זה? יוסי, למה אתה צועק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ככה. כי יש אנשים על - - - שרוצים ללכת לכנסת. שכולם ילכו לכנסת. זאת מוכרת את כולם בשביל ללכת לכנסת. זאתי. זאתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. למה לא? למה לא? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יוסי יקר, אתה לא צועק. אתה רוצה להציג את עצמך? יוסי, למה אתה כל-כך כועס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני שכלתי שני ילדים אני יודע למה אני כועס, אני צודק גם. צודק במיליארד אחוז. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה אבא שכול, אני מבינה. אנחנו ניתן לה להמשיך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - ללכת לכנסת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יוסי, המשפחות השכולות, אני רוצה להגיד לך משהו: יש לנו חוק, והזכרתי אותו קודם על קצה המזלג. אחרי שנפגשתי גם עם אברהם רווח וכולם אני יודעת שיש לכם כאב, אבל אני חושבת שהוא יוצא כרגע על האנשים הלא נכונים. אנחנו ניפגש אתכם ונראה איך אנחנו מקדמים את החוק של המענק שהמדינה צריכה לתת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם דואגים לחטופים, אתם דואגים לא דואגים לנו. אתם דואגים לחטופים ולמועצת אוקטובר. לשמאל, רק לשמאל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יוסי, אין הבדל. סליחה, זה לא על חשבון זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הבדל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יוסי, חבל. הפורום דין וצדק, יש לו זכות להשמיע את העמדה שלו והכל. אני לא אקבל – לא, אתה לא יכול לדבר אליה ככה, אני מצטערת. תצטרך להיות מאופק. אני מבינה את הכאב שלך אבל תצטרך להיות מאופק. בינתיים שייצא החוצה ויירגע בבקשה. יוסי, אני מבקשת שתצא החוצה ותירגע ותחזור, ואם יש משהו שאנחנו יכולים לעזור, אנחנו נשב איתך. תודה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> רגע, אני רוצה לסיים את הדברים: כמובן שאין כאן שום מניעים פוליטיים, למען הסר ספק - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, גם אם כן, לא להתבלבל. גם אם נשים רוצות לרוץ לפוליטיקה כי הן מאמינות שהן יכולות לשנות, סליחה זה לא פשע. אדרבה תרוצו. תרוצו. המדינה שלנו תיראה הרבה יותר טוב. מכל הקשת הפוליטית יותר נשים, יותר מנהיגות טובות. אני לא אומרת שרק נשים טובות אבל שנשים טובות ירוצו. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> הלוואי. ושוב אני אומרת שתחושת המסוגלות הזאת בעיני היא באמת מדהימה, והלוואי שכולם יגיעו למידת השפעה כמו שהצלחנו להגיע ביחד. וכתבתי גם מה בעיניי מייצג את פנינה? אז כתבתי לעצמי בצורה הכי אינסטינקטיבית: עוצמה, אסרטיביות, נשיות חזקה, דרישות בלתי מתפשרות, אמונה בצדקת הדרך והתמדה. ואלה הדברים שמייצגים אותך בעיניי בצורה הכי אמיתית. והלוואי שאנחנו ביחד ולחוד נצליח לשנות כאן דברים ולעשות את המדינה טובה יותר, ואנחנו כל-כך זקוקות לזה. אז תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמן. תודה. זמיר חיימי, אתה דוד של טל חיימי. << דובר >> זמיר חיימי: << דובר >> זה מאוד מוזר כי כנראה מכל מי שיושב פה אני היחיד שעוד לא נפגש איתך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמנם הנסיבות אבל אף פעם לא מאוחר ואנחנו נשב. << דובר_המשך >> זמיר חיימי: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני מעריך אותך מאוד. אני רוצה להגיד תודה למירב שהגיעה אלינו בזמן שישבנו עכשיו, בשבוע האחרון. היא הגיעה עם עוד כמה חברי כנסת מהמפלגה, באמת מתוך כנות אמיתית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זו הזדמנות לומר לך שתדע לך שהאישה הזאת, לדעתי אם היא לא הייתה - - -. זה שאנחנו כל הזמן בטלפון ואני יודעת את זה. << דובר >> זמיר חיימי: << דובר >> אני כן רוצה לחבר את האישה הזאת למשהו אחר, ואני כתבתי לה גם בשבוע שעבר. אז לא היכרנו ואני שומע פה את כל השבחים, ואני אומר שזאת אחת הוועדות הכי הכי חשובות בכנסת למרות שב-2025 אני לא מבין למה נשים צריכות להיאבק על כל מיני דברים וזה פשוט מטורף כל הדברים שאתן נאבקים עליהם. באמת כל הכבוד. אני חושב שפה רואים המון דברים רעים. ההשתלחות שהייתה בגברת מירב בשבוע שעבר בכנסת היא בלתי נסבלת. זה לא היה קורה מול גבר, זה לא היה קורה אם אולי – אני לא יודע מה להגיד. בגלל זה אני ישר כתבתי לה משהו ואני יודע שהיא קיבלה עוד אלפי מסרים כאלה כי דיברנו על זה - - << יו"ר >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. יש עוד אלפי משפחות שכולות, ופה נתנו לה גיבוי ודיברנו על זה ארוכות אבל תודה שאתה מזכיר את זה. << דובר_המשך >> זמיר חיימי: << דובר_המשך >> אז אני הדוד של טל חיימי ששב אלינו לקבורה לפני כשבוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה להגיד לך, הסתכלתי עליו ואני לא יודעת להסביר את זה, ואמרתי שאני לא מכירה את המשפחה שלו אבל הבחור הנאה, תכול העיניים, משהו בו מאוד מאוד נוגע גם דרך התמונות. << דובר_המשך >> זמיר חיימי: << דובר_המשך >> תודה. אז באמת, כמו כולם גם אני אגיד תודה אפילו אם עוד לא נפגשנו עד היום כי אני מבין כמה חשובה העבודה שלכם. דרך אגב, יש לי אשת צוות פה, שי, וזו בעיה כי מצד אחד אנחנו צוות טוב, ומצד שני שי היא דוברת מופלאה. דרך אגב, היא היחידה שהורידה לי איזו דמעה עד היום מה-7 באוקטובר, והיא יודעת למה. אני רוצה להגיד עוד דבר למשפחת קלמנזון ולמשפחות החללים הלאומיים: אנחנו, משפחות החטופים, התרכזנו מאוד בשנתיים האחרונות במסע שלנו, במאבק שלנו להשבת החטופים. אני יודע שגם בתודעה וגם אצלנו לפעמים מרוב שהיינו מרוכזים בדבר הזה, לפעמים יש הרגשה שהחללים, אלה שנהרגו ב-7 באוקטובר, אלה שנהרגו גם אחרי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נרצחו, לא נהרגו. נרצחו. יש הבדל. << דובר_המשך >> זמיר חיימי: << דובר_המשך >> אני אגיד לך איפה ההבדל, ולא נתווכח על זה. יש כאלה שקמו ונלחמו. מי שנרצח לדעתי זה מי שנרצח במיטה שלו או שלא היו לו את אמצעי ההגנה. אני חושב שיש כאלה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - משפחת מבלי ה"נובה" שנרצחו לכל דבר. << דובר_המשך >> זמיר חיימי: << דובר_המשך >> נכון, נכון. אני לא מטאטא את זה. אני חושב שצריך להעריך מאוד את כל מי שנרצח ביום הזה ואת כל מי שיצא להילחם ונהרג, ואסור לנו לשכוח אתכם בימים האלה בכלל ובכל יום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חשוב שתגיד את הדברים שלך בלי הפרעות. << דובר_המשך >> זמיר חיימי: << דובר_המשך >> אני יודע משיחות עם משפחות שלפעמים הן מרגישות כאילו נושא החטופים גונב את כל הפוקוס. וזה נכון, אני מבין את זה. אז זה מקום להגיד שאנחנו לא שוכחים, אנחנו זוכרים. << אורח >> שלומית קלמנזון: << אורח >> ברור לי לגמרי שזוכרים. תודה רבה שאמרת את זה. זו מלחמה משותפת של כולנו להחזיר את כולם עד החלל האחרון. תודה לך, אבל באמת שזה מאוד ברור. << דובר_המשך >> זמיר חיימי: << דובר_המשך >> באמת עם כל האסון הגדול שעבר על בארי ביום הזה, ואתם המשפחה הגעתם לשם. אם היו אנשים כאלה שהיו מגיעים לניר יצחק, אולי גם האסון שלנו היה נמנע. סיימנו את היום עם שמונה הרוגים. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד על המדינה שלנו: אני חושב שהגיע הזמן כבר מזמן שננסה, ויכול להיות שאני מאוד נאיבי ואני גם מנסה בהרבה מקומות ודרך אגב, לפעמים גם אני חוטא באמירות לא אחריות, קיצוניות, אבל הגיע הזמן להתחיל להשכין שלום בתוכנו. באמת, אני חושב שהגענו למקומות לא סבירים והגיע הזמן גם לזה. הלוואי שנמצא את הדרך. אני רוצה רק להזכיר משהו, ואני לא רוצה לחרוג מהדקה, אולי כבר חרגתי: הייתי היום בדיון בוועדת הכספים והיו שם רופאים בכירים מסורוקה והנהלת בית החולים. סורוקה זה בית החולים שלנו, של כולנו בדרום. של הקיבוצים, של המושבים, של העיירות, של כולם. של הבדואים, של היהודים, של כולנו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> של באר שבע, בירת הנגב, עיר מטרופולין. << דובר_המשך >> זמיר חיימי: << דובר_המשך >> נכון, של באר שבע. ואני לא מבין למה אחרי מה שבית החולים סורוקה עבר במלחמה הזאת, עדיין לא התחילו עבודות השיפוץ ועדיין אנשי סורוקה צריכים לבוא ולהילחם על זה שמישהו יחליט שמשפצים את האגפים שנפגעו? אז רק רציתי להזכיר את זה גם כן. תודה על ההזדמנות לדבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. מוריה אילן מפורום נשות הפצועים ואחרי זה, הדס וינוגרד מנשות אנשי הקבע. << אורח >> מוריה אילן: << אורח >> תודה. אני מפורום נשות פצועי המלחמה "חרבות ברזל". בעלי אסף, מג"ד במילואים, נפצע בחאן יונס. אחרי שיקום אינטנסיבי וארוך היה לו מאוד חשוב לחזור לשרת והוא חזר לשרת. כרגע הוא גם בחאן יונס. פגשתי אותך בערך לפני שנה, ביום של פורום נשות המילואימניקים בהרצליה, אז עוד לא ידעו לדבר על נשות הפצועים. ניגשתי אליך וסיפרתי לך בכמה משפטים על המצוקה שלנו. אני מודה שהייתי קצת סקפטית כי עוד לא כל-כך למדו להתייחס אלינו אז, אבל את זכרת אותנו. אני בקשר עם נועה ועם דלית, אז באמת ארגנו פה את הדיונים בערך אחת לחודש, ובעזרתך השגנו התקדמויות מדהימות מול אגף השיקום, מול צה"ל, מול משטרת ישראל, מול משרד החינוך - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש לכן קשר ישיר איתם עכשיו. << דובר_המשך >> מוריה אילן: << דובר_המשך >> יש לנו דלת פתוחה בהרבה מהמקומות האלה. ובאמת דברים שבהתחלה אמרו לנו לא, לכו לכנסת, אז הלכנו לכנסת ובאמת הצלחת לקדם המון דברים. יש עוד מה לקדם, תמיד, אבל בהחלט הדוגמה שאור הביא למשל, דברים שהיום למשפחה של פצוע יש קצת יותר הבנה וקרקע מסביב להיות וקצת יותר הכלה לאוכלוסייה הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, גם לילדים. << דובר_המשך >> מוריה אילן: << דובר_המשך >> לילדים, לנשים, לאימהות, לאחים. אני רק אזכיר שיש כאלה, אני חושבת שרובנו פה לא אבל יש כאלה שאומרים שהמלחמה נגמרה. היא לא נגמרה. המלחמה של הפצועים – הם תמיד יישאו את המלחמה על גופם, אם זה בגוף או בנפש. טיפולים שממשיכים לכל החיים, ושוב בשבילנו המלחמה לא נגמרה. אני יודעת שפה יעזרו לנו במשימות הבאות שלנו. אז תודה רבה על כל התקופה הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מוריה, תודה שהרמתם את הכפפה והגעתם להשמיע את הצרכים של הנשים ושל האימהות, כולל מיכל שלא נמצאת פה, והיא גם נחושה, עוד אימא לביאה. אני שמחה על החיבור שנוצר עם המשרדים. אני חושבת שהשיח הבלתי אמצעי הזה הוא מאוד מאוד חשוב כדי להבין את הצרכים שלכם כמשפחה, כפי שאת אמרת. המלחמה שלכם עכשיו היא יומיומית, והיא רק מתחילה. ובע"ה, כמה שיותר חיילים שלנו שישתקמו ויצליחו לצאת מהמעגל ברפואה שלמה – זה ישמח את כולנו. אני כן חושבת שהתרשמתי שיש אוזן מאוד מאוד קשובה של כל המשרדים, גם של צה"ל, משרד הביטחון, משרד החינוך, משטרת ישראל, שמאוד עשו השתדלות גם אם הכיוונים לא מחודדים עד הסוף, אנחנו יודעים שבאמת יש רצון אמיתי לעזור לפצועים. נציבות שירות המדינה לא יודעת - - << דובר_המשך >> מוריה אילן: << דובר_המשך >> את יכולה לוותר להם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו לא נוותר. תודה. הדס וינוגרד, מפורום נשות הקבע של צה"ל. << אורח >> הדס וינוגרד: << אורח >> אני חושבת שהפורום הזה בגדול הוקם פה, בחדר הזה. אני זוכרת שבאנו לפה חמש נשים שבער לנו מאוד בבטן. בקושי הכרנו אחת את השנייה מאיזה זום שעשינו ערב קודם. באנו לפה ופנינה פתחה לנו את הדלת ואת הלב, כמו שהרבה אנשים אמרו פה לפני אבל אני אספר על הזווית שלנו. משפחות הקבע הן משפחות ציוניות שסוחבות את השליחות לאורך שנים, כל יום במשך המון שנים גם לפני המלחמה הזאת וגם עכשיו, כשבעצם המלחמה שיש שחושבים שנגמרה, משפחות הקבע הן שם, הן בחזית, הן עמוד השדרה של צה"ל, הן עמוד השדרה של המדינה הזאת. והמשפחות האלה באמת, כמו שאמרתי בתחילת הדברים, הן ערכיות וציוניות. הרבה מאוד זמן השליחות הזאת הובנה מאליה. אני חושבת שאנחנו, במלחמה הזאת, אחד הדברים שלמדנו זה שהעורף ובנות הזוג, ככל שהן יהיו יותר חזקות, ככל שהן יעמדו שם יותר בגאון וגאווה ועוצמה, הן יוכלו לאפשר ראש יותר שקט למשרתים בחזית, לאפשר להם להיות מי שהם רוצים שאנחנו צריכים שהם יהיו בשבילנו, שהם יהיו הלוחמים, תומכי הלחימה – אני נשואה לרב סרן ר' שהוא רופא ומציל חיים בשדה הקרב, הוא מקצוען אמיתי. אני באמת חושבת שכל האירוע של לאפשר לו להיות שם, כשלנו יש שני ילדים קטנים והתינוק שלי היה פה בוועדות הראשונות, הייתי בחופשת לידה והוא היה מגיע איתי לוועדות פה ופנינה תמיד קיבלה אותנו בלב פתוח, גם כשהכנסת החליטה שלא מכניסים תינוקות לכנסת. אני זוכרת שתמיד הייתי מרימה טלפון לדלית או לפנינה ואומרת להם: בבקשה, בבקשה, אנחנו רוצות להשמיע את הקול. ותמיד הייתה פה דלת פתוחה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם תינוקות רוצים להשמיע את הקול, ומה גם שזו באמת החלטה ביזארית שילדים לא יכולים להיכנס לכנסת ישראל. זה הבית שלהם גם. << דובר_המשך >> הדס וינוגרד: << דובר_המשך >> אני אגיד שבכל הסיפור הזה, כששואלים איך זה התחיל, אני תמיד אומרת שזה באמת התחיל פה, ובעצם יש לנו הרבה הישגים. הקמנו את קרן הסיוע התקדימית והראשונה למשפחות קבע. היא נותנת סיוע לבנות זוג, גם על אובדן מקום של עבודה וגם ליציאה לחל"ת אחדי חל"ד וגם על טיפולים נפשיים. הק << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הקרן מתפקדת? << דובר_המשך >> הדס וינוגרד: << דובר_המשך >> הקרן מתפקדת, היא טובה. אנחנו צריכים להגדיל אותה ולהמשיך אותה ולדאוג שהיא תימשך כי המלחמה שלנו באמת לא הסתיימה. אבל הבסיס לקרן הזאת הוא באמת - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הקרן הזאת מדהימה, באמת. << אורח >> הדס וינוגרד: << אורח >> קרן מדהימה. את אישרת פה שבוע אחרי שבוע את כל הנציגים של האוצר ואת - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, וגם ההבנה שבסוף הקרן של המילואים היא לא רלוונטית אלא אתם, עם הצרכים המיוחדים שלכם. << דובר_המשך >> הדס וינוגרד: << דובר_המשך >> לכן יש - - - מכל האוכלוסייה. אני חושבת שההבנה הזאת שיש משרתים במדינת ישראל היא הבנה שיצאה כחלוצה ממש מפה. וזה משרתים וגם המילואימניקים וגם משרתי הקבע וגם בנות הזוג של המילואימניקים וגם בנות הזוג של משרתי הקבע וכמובן שכל האוכלוסיות האחרות שהיו פה היום. אבל באמת הסיפור של נשות משרתי הקבע הוא באמת פעם ראשונה עכשיו, במלחמה הזאת עלה על הבמה. אני חושבת שזה הרבה מאוד בזכותך. אני רוצה להגיד לך תודה רבה רבה בשמי ובשם כל משפחות הקבע, שבאמת יצאנו מפה לדרך הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה לכם. לא מזמן היה שיח מאוד מכוער על משרתי הקבע, ואנחנו כאן בתוך הכנסת לא נאפשר את זה כי אנחנו רוצים שהטובים בבנינו ובבנותינו יישארו בתוך צבא ההגנה לישראל. אחרי ה-7 באוקטובר אנחנו מבינים כמה זה חשוב שלא יהיה צבא קטן וחכם רק. אנחנו תמיד רוצים צבא חכם אבל לא בהכרח קטן. אנחנו רוצים לשמור את האנשים הטובים בקבע, ולא הכל נופל בסוף על הכתפיים של חיילי הסדיר. << דובר_המשך >> הדס וינוגרד: << דובר_המשך >> באמת צריך לשמור על הזכויות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני חושבת שצריך לשמור על הזכויות שלכם, ולכל המשפחות – אנחנו ממש מצדיעות לכם בעניין הזה. תודה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אני חייבת להגיד שפנינה תפסה אותי באיזה ערב אחד שהייתי פה ואמרה לי: תקשיבי, מה זו ההפרדה הזאת בין מילואים וקבע? אתן צריכות להיות ביחד. היא כל הזמן דיברה איתי על איך אנחנו מאחדות כוחות. אני חושבת פנינה, שהיכולת שלך לאחד אנשים היא מדהימה. ובסוף היום, אחרי כל התקופה הזאת, אני והדס יצאנו חברות ואני ויעל יצאנו חברות והמאבק הוא משותף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, כי נשים צריכות לעזור לנשים. זה היה ממש חשוב לי כי בסוף אתן צריכות לעזור אחת לשנייה. ואגיד עוד משהו – תחושת המסוגלות. הרבה פעמים מי שלא נמצא כאן או חושבים שזה רחוק ואי אפשר לשנות ושוקעים באמת באיזה ייאוש מול המערכות המסועפות. לא, אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו. << דובר_המשך >> הדס וינוגרד: << דובר_המשך >> הרבה פעמים שוקעים בייאוש בדרך אבל צריך לדעת להרים האחת את השנייה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפני שאני מאפשרת ליוהל"מית לדבר, מי שרוצה עדיין לדבר? טל אביב רוזיטל – אני רוצה לדייק את זה כי בדרך כלל אני לא טובה בשמות. היוהל"מית, קודם כל זאת באמת גאווה לארח אותך וגם את אלה קדוש שעזבה – אנחנו רוצים לאחל לה הצלחה. הבנתי שהיא פרשה מצה"ל בדרגת תת-אלוף. גם מכאן נמסור לאלה הרבה הצלחה באזרחות, ולאחל לך שבאמת תעשי את המיטב שלך למען החיילות בצבא ההגנה לישראל. בבקשה, אנחנו שמחים לארח אותך. זו הפעם הראשונה שאת בכנסת? << אורח >> רוזיטל אביב: << אורח >> הייתי בעיקר בוועדות החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה משעמם. בבקשה. << דובר_המשך >> רוזיטל אביב: << דובר_המשך >> שלום לכולכם. זאת הזדמנות להכיר את הפורום. שמי רוזיטל, אני נשואה ואם לארבעה ילדים, הגדול שבהם חייל. נשואה לאיש ביטחון. בהיסטוריה הגיזרתית שלי, כמו שאומרים בצבא, התחלתי כמפקדת, הייתי גם לוחמת. אני גם נכת צה"ל מן המניין במסגרת פעילות מבצעית. ביצעתי תפקידים מבצעיים וזה התפקיד היחיד שרציתי לעשות בשלב הזה של חיי. אני שומעת כאן ואני עוקבת אחריך לא מעט זמן, אחרי העשייה שלך בכל התחומים, גם מבחינה חברתית וגם כדי לקדם נשים באשר הן ולהביא לשוויון הזדמנויות כלפי נשים. ואני אומרת לכם ולכן שזה עדיין מורכב. אמנם נעשתה כברת דרך ואנחנו מציינים השנה 30 שנים לבג"ץ אליס מילר, 1995, שמי היה מאמין שנעמוד פה היום ואחרי כברת דרך כזו משמעותית שיש לנו לוחמות במגוון תפקידים, עדיין אנחנו לא נחים על זרי הדפנה. יש לנו הרבה מה לעשות והרבה מה לקדם, וכל פנייה שמגיעה אלי באשר היא, מטופלת ב"רחל בתך הקטנה" כי גם אני הייתי שם ואני זוכרת מה עברתי בדרך, ואני יודעת בשביל ובשביל מי אנחנו עושים את זה. אני מבינה שצה"ל הוא קטר משמעותי עבור כלל הארגונים, וזה לא רק לטפל בפגיעות מיניות אלא גם להביא את הנשים למקום שהן ראויות להיות בו – והן ראויות להיות בו, ולא משנה מי הן ומהן. אני שומעת את כולם פה, פנינה, ואני חייבת להגיד לך וואו, הערכה רבה על מה שעשית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רוזיטל אביב: << אורח >> זה רק אומר שאחרי כל מה שנאמר פה, זה מחייב גם להמשך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> רוזיטל אביב: << דובר_המשך >> כי זה רק מחזק ונותן דרייב קדימה. אז הערכה רבה בשם צה"ל, ושמחתי להכיר את כולכן וכולכם היום. כתבתי לך משהו וגם איזה שהוא שי קטן אבל אתן לך את זה אחר-כך בנפרד, שלא נביך אותך. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזה חמודים. תודה רבה. אני אגיד לך שכשעליתי למטוס בדרך לארץ אחרי כל המסע הקשה והמפרך, הדמויות הישראליות הראשונות שאני ראיתי היו חיילי צבא ההגנה לישראל עם המדים. אז תמיד אני ומדים זה אהבה מטורפת. גלי עציון, בבקשה. תראו, לא הספקתי להגיע לכולם, יש כאלה שאפילו הלכו. אני יודעת שכולם עשו מאמץ אבל מה אני אעשה? אני גרועה בניהול דיונים, מסתבר. רק עכשיו הבנתי את זה. << דובר_המשך >> גלי עציון: << דובר_המשך >> אני עורכת דין ומנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמ"ת. כולן נפרדות ממך ואני לא כי יש לנו עוד פרויקטים שאנחנו צריכות לקדם ביחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. זו גם הזדמנות להודות לכן על כל התרומה שלכן לפנימיות וכפרי הנוער בזכות הביקור שעשיתן, אז אנחנו יכולות לעזור להרבה מאוד נשים. תודה לחגית ולך. << דובר_המשך >> גלי עציון: << דובר_המשך >> אז אני רוצה באמת להוסיף על כל מה שנאמר: אני חושבת שאחד הדברים שמאפיינים את הפעילות של הוועדה כשאת פה, זה ההבנה של הזרוע הנוספת – הפיקוח הפרלמנטרי ולא רק חקיקה. אנחנו די צועקות את זה כבר הרבה שנים, זה באמת הורגש פה. זו גם ועדה שמנוהלת על-ידי אופוזיציה וגם אם אי אפשר לקדם חקיקה, יש המון דברים לעשות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש המון כלים. << דובר >> גלי עציון: << דובר >> ממש הרגשנו את זה וזה ממש חשוב. אני חושבת שאת גם תמשיכי בזה, גם אם לא תהיי בטייטל הזה. מהיכרותי עם דלית, היא מאוד אוהבת שלא נותנים לה מנוח, אז זה יצא לטובה. אני באמת רוצה להגיד יישר כוח ולהמשיך במהלך הזה כי זה חלק לא פחות חשוב מעבודת הכנסת. ל << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אפילו הכי חשוב. אם את שואלת אותי, כולם אמרו לי: איזה באסה, אין לך חקיקה, אין לך כלים אחרים, אין תקציב, את לא בממשלה. בסוף לא לשכוח שוועדות הכנסת, באופן חוקי, יש להן זכות פיקוח, אפשר לקדם מדיניות, אפשר לעשות כל-כך הרבה דברים. זה כלי משמעותי והוכחנו שזה אפשרי. << דובר_המשך >> גלי עציון: << דובר_המשך >> כמו שאמרת, זה לפעמים יותר חשוב. ולפחות הגיעו לפה נציגי רשויות, משרדי ממשלה שהיו מתכוננים לפני, וזה גם משהו שלא מובן מאליו וחשוב. לא היו דברים של "שגר ושכח", ויצא לנו לראות את זה במהלך השנים. ובנוסף לכל הדברים שנאמרו פה, אני אזכיר גם נושאים שהם ביום יום, שכבר כמעט נשכחו ומאוד מאוד לא סקסיים כמו עובדות המעונות, האחרונות בשרשרת המזון. וגם כמובן הצעות חוק וזה שאנחנו עדיין עובדות עליהן ועדיין נקדם אותן. אז מה שנקרא – תם ובהחלט לא נשלם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא נשלם. לחלוטין. אנחנו ניתן דקה, דקה כי אנחנו חייבים לסיים עוד כמה דקות. דוקטור לילי הלפרין, בבקשה. תודה שבאת. << אורח >> לילי הלפרין: << אורח >> את פנינה אני מכירה מלפני 2013, לא אישית, קודם כניסתם לתפקיד כחברת כנסת. ראיתי אותה בפעילויות שלה על פרשת הדמים של יהודי אתיופיה, מה שהיה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פרשת הדם, נכון. << דובר_המשך >> לילי הלפרין: << דובר_המשך >> שזה היה מזעזע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלא רצו לקבל ממני תרומת דם ו - - - << דובר_המשך >> לילי הלפרין: << דובר_המשך >> היא כתבת משפטים בכל ההפגנות של יוצאי אתיופיה, ולא הזכירו את זה אבל כמובן שהיא גם קיבלה את אות מרטין לוטר קינג. חשוב נורא שהפעילות לא רק מתרכזת בוועדה הזו. הדברים שעשית הם דברים ענקיים. אני רוצה לומר שמעבר לאינטליגנציה הברוכה, את גם חוננת באינטליגנציה אישית מאוד גבוהה. אני, שעוסקת בנושא של גזענות, הדרה וקיפוח, הייתי מגיעה אליה לפעמים כל-כך נסערת, עם מקרים של כאב נוראי ותמיד פנינה ידעה להזדהות עם הכאב שלי, האמפתיה שלי אבל גם לשים את זה בכלים הנכונים – איך נוכל לפעול נכון כדי לקדם את הנושאים האלה. לאורך השנים פניתי אליה לגבי המון מקרים. אני מנהלת מרכז אמת לקידום סובלנות. זה שם קצת מכובס למאבק באלימות וגזענות, ומה שאמרתי גם הדרת הקיפוח. אין סוף מקרים, ובמיוחד עם בני הקהילה יוצאי אתיופיה, תמיד פנינה הדגישה לי שהפעילות שלה לאו דווקא ממוקדת עם יוצאי אתיופיה, וזה היה נורא יפה. היא פנויה לכל המקרים שעונים להגדרה הזו. הדברים שהיא עשתה הם נפלאים. אני רוצה להודות לך, פנינה, זה פשוט נפלא הדברים שעשית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> לילי הלפרין: << דובר_המשך >> אני רואה אותך כבר בכאלה מקומות ומשפיעה על השיח הציבורי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זקנה, זקנה. בין הוותיקות כבר. תודה רבה לך. רוחמה, תודה שבאת. << אורח >> רוחמה גמרמן: << אורח >> רציתי להגיד לך תודה ממקום מאוד מאוד אישי. אני לא אשכח את הפגישה שקיבלת אותי אצלך בשעה מאוד מאוחרת בערב. אפרופו שדיברו פה על שעות מאוחרות, אני זוכרת כמה זה נגע לי ללב שלמרות שהיה לך יום מאוד ארוך, בכל זאת נפגשת איתי ולא ביטלת את הפגישה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני? תודה לך שאת ממשיכה לפעול למרות כל האתגרים ולמרות כל החסמים שלך יש. שאפו. << דובר_המשך >> רוחמה גמרמן: << דובר_המשך >> זה ספונטני, לא תכננתי לדבר פה אבל אני רוצה להגיד שנתת לי תקווה מהמקום הזה שפתחת לי את הדלת, שאפשרת לי זכות דיבור בדיונים ופתאום קיבלתי אומץ לדבר בדיונים. פתאום קיבלתי אומץ לפתוח את הנושאים שאף אחד לא רוצה לגעת בהם כמו הכתות, כמו נשים נפגעות אלימות עם מוגבלויות, וזה נתן לי תקווה שבעתיד אולי אני אצליח להעביר הצעת חוק שאני חולמת להעביר אותה, שיש כבר טיוטה ראשונה שלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נעזור לך. תודה. << דובר_המשך >> רוחמה גמרמן: << דובר_המשך >> ודבר אחרון שאני רוצה להגיד כי אני גם בארגון משפחות נרצחים ונרצחות. אני רוצה להגיד לך תודה בהקשר הזה שאת לא עוזבת את הנושא של נשים שנרצחות כמו הנושא של אלימות במשפחה ורצח נשים על-ידי קרובי משפחה. זה נוגע לי עמוק עמוק פנימה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני חושבת שהכנסת הייתה חשובה במובן הזה שהצלחנו להעביר את החוק הזה של הדירה המשותפת, שפשוט שללנו את הזכות הזאת. מה שהיה קורה זה שגבר רצח אישה, ואחרי שהוא רצח אותה הוא גם היה עושה משא ומתן על הדירה כדי להוריד מרצח להריגה או להפחית בעונש כי יש לו 50% מהדירה. למה לא? רצחת אותה ואתה גם נשאר עם זה. הרצחת וגם ירשת? משהו הזוי. אנחנו תיקנו את העוול הזה. אני אמנם רציתי שייקחו ממנו לחלוטין את החלק שלו. אמנם זה מוסדר בצורה קצת שונה וההישג הזה הוא גם בזכותכם כארגון נרצחים ונרצחות. אנחנו נמשיך לפעול בעניין הזה ובעניין של הילדים היתומים כדי לסייע להם. תודה לך. סורייא נוג'ידאת ואחרי זה גיל דיקמן. סורייא, תודה שאתם פה. << אורח >> סורייא נוג׳ידאת: << אורח >> שלום לכולם. את האמת, גברת פנינה, יצאתי מהבית בשש וחצי - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני לא מאמינה. היית צריכה להגיד את זה בהתחלה. סורייא, אני כל-כך אוהבת אותך. סליחה. << דובר_המשך >> סורייא נוג׳ידאת: << דובר_המשך >> אני כל-כך מעריכה אותך ומעריצה אותך, וכל הכבוד לך על העשייה המבורכת שלך. אני יועצת לקידום מעמד האישה במגזר הלא יהודי מטעם השלטון המקומי. בשמי ובשם השלטון המקומי במדינת ישראל, אנחנו מודות לך מאוד על העשייה המבורכת שאת כל הזמן עושה ומקדמת את הנושא של מעמד האישה במדינה. אני מאוד גאה בך. אני מאחלת לך הרבה הצלחות. באמת, אנחנו בחברה הערבית עכשיו, יש לנו עניין עצוב מאוד שכל יום יש לנו רצח. רצח ילדים, רצח נשים, יריות, והמצב הוא קטסטרופלי. באמת באתי עם החברה שלי אנהאר, וגם יש לנו נרצח אתמול בבית הספר בערערה, והתלבטנו - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בן 17. בדקירה. << אורח >> סורייא נוג׳ידאת: << אורח >> כן. נכון. אנחנו התלבטנו אם לבוא אבל אמרנו שאנחנו לא מוותרות כי אנחנו מאוד אוהבות אותך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מזה מודה לכם, ואני מודה לך על העבודה שלך. אני יודעת שאתן חשות הרבה מאוד בדידות בתוך המגזר הערבי. << דובר_המשך >> סורייא נוג׳ידאת: << דובר_המשך >> באמת מאז שאת התחלת להיות יושבת-ראש הוועדה למעמד האישה בכנסת, אנחנו גם התחלנו להרים את הראש שלנו. את נותנת לנו הרבה גב והרבה אומץ. אנחנו מאוד מבקשות שלא תשכחי אותנו כי המצב שלנו לא פשוט. אני מאחלת בע"ה שכל החללים יחזרו הביתה. הלב שלי עם המשפחות. תדעו לכם, אני גם אימא לחיילים ואני יודעת איך זה הולך במדינת ישראל, ומקווה שבאמת יהיה לנו שלום וביטחון. תודה לכולם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, תודה. איבון מפורום דין וצדק, בבקשה. << דובר >> איבון דנגורי: << דובר >> אני מפורום דין וצדק. אני אימא של גל דנגורי. גל שלי נרצח במסיבת ה"נובה" יחד עם שני חברי ילדות שלו, עם אופק רביע ונדב ברטל. האמת היא שידעתי שאני מגיעה לפה היום, לא תכננתי לדבר בוועדה הזאת כי אמרתי שזה לא נוגע במשפחות השכולות. ואז אתמול בערב קיבלתי טלפון מאחות שאבא שלה ואחותה נרצחו במסיבת ה"נובה". << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבא שלה? << דובר >> איבון דנגורי: << דובר >> אבא שלה ואחותה נרצחו במסיבת ה"נובה". אני לא רוצה לנקוב בשמות אבל תעשו את ההקשרים, והיא במצוקה נוראית. כאחים, אחיות, הם לא מקבלים כמעט שום מעטפת, שום עזרה. אני מודה שאני גם לא במצב כזה שאני יכולה לעזור ולהכיל, יש לי את העניינים שלי ואת מכירה את הסיפור שלי. אני אחסוך מכן אבל אני החלטתי כן להיכנס לפה כדי לפנות אליך באופן אישי, לקחת את הנושא של האחים והאחיות. היא פוטרה מהעבודה כי היא לא מסוגלת לעבוד, היא לא נותנת מספיק שעות. את יודעת, אנחנו שומעים היום על - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה גם החוק שהעברנו אבל זה רק על השנה הראשונה. << דובר_המשך >> איבון דנגורי: << דובר_המשך >> אנחנו שומעים היום על מתאבדים, כל יום על עוד ועוד מתאבדים. דיברתי השבוע עם הפסיכולוגית שלי ואמרתי לה: את יודעת למה הם מדברים עכשיו ולמה לא באותו יום, למה לא יום אחרי, למה לא חודשיים אחרי, למה לא שנה אחרי? למה עכשיו? למה פתאום החליטו עכשיו להתאבד? זה כי פשוט גם מצד אחד נפתחת המגרה של כל מה שהם עברו. ומצד שני, חוסר האונים הזה שהם לא מקבלים עזרה, שהם נשכחו, הם פשוט שקופים. הבחורה הזאת שקופה. אני ממש ממש פונה אליך. אני לא יודעת איך את עושה את זה או איך מגיעים לאחים והאחיות האומללים האלה שאף אחד לא רואה אותם, ומאגדים אותם ואיך עוזרים להם אם זה בטיפולים, אם זה כלכלית. אני לא יודעת, תמצאו את הדרך אבל היה חשוב לי להיכנס בעקבות השיחה הזאת ולדבר על זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני כן חייבת לומר שבתחילת הדרך, הסיפור של הטיפול בשורדי ה"נובה", התעסקו בזה חברת הכנסת קארין אלהרר ובוועדה שלו, חבר הכנסת פינדרוס. ובחרתי בזה כדי שלא תהיה כפילות כי רציתי לעשות דיונים משותפים. << דובר_המשך >> איבון דנגורי: << דובר_המשך >> הם נפלו בין הכיסאות, האחים והאחיות. זה לא שורדים. אני לא מדברת על שורדי ה"נובה" אלא על האחים והאחיות. אנחנו, ההורים, יש לנו ליווי של ביטוח לאומי, יש איזו שהיא מעטפת, לא מספיקה לטעמי אבל יש. אבל האחים והאחיות פשוט שקופים בעיני כל המערכות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היועצת המשפטית של הוועדה היא גם יועצת משפטית של ועדת העבודה והרווחה. אולי נשב וחשוב על עוד רעיונות איך ומה אפשר לקדם. << דובר_המשך >> איבון דנגורי: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה שהבאת את הקול החשוב הזה. עם ישראל רואה מה קורה. גיל היקר והאהוב, תודה שאתה פה. תודה שחיכית בסבלנות. << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> בטח. סוף סוף דיון שמדברות בו בנועם ובפרגון. המקום הזה תמיד היה מן קפסולה כזאת שמבודדת ממה שקורה בכנסת באופן כללי. את החוויה הזאת חווינו אנחנו בתור משפחות החטופים כשהגענו והיינו שקופים, קצת כמו שאיבון מתארת על האחים. והיינו צריכים להיכנס בעצמנו ולדבר במקומות. המקום הזה, הוועדה הזאת הייתה הוועדה שהזמינה אותנו לדבר ופנתה אלינו ואמרה: הנה, בואו לדבר על מה שעובר עכשיו על נשים או מה שעובר בכלל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה קודם שלכם לפני שזה שלנו. << אורח >> גיל דיקמן: << אורח >> וזה דבר כל-כך לא מובן מאליו בך, פנינה, וכל-כך לא מובן מאליו כאן, בוועדה הזאת, ובאופן שבו בכלל מתנהלים פה דברים. אני רוצה להודות לך ולחברות הכנסת הנוספות שנמצאות כאן. באמת, ההבדל הוא כל-כך ברור. ב-7 באוקטובר אני מרגיש שהתפרץ אלינו משהו מאוד אלים, מאוד רעיל, מאוד קשה. במובן מסוים מאוד גברי. מי שתכנן וביצע את ה-7 באוקטובר היו גברים, והדבר הזה הוציא גם מחלק מהגברים אצלנו, בצד שלנו, הרבה מאוד אנרגיה רעה מאוד שבתוכה אנחנו רואים, ושמענו את העדות של בר קופרשטיין הגיבור, שידבר על זה היום בערב, על מה שנעשה, ולא בגלל דברים רעים שנאמרו כאן. וכאן אני מרגיש, בוועדה הזאת, זו הייתה תמונת מראה. ההיפך הגמור של יכולת להכיל, היכולת לבוא בחמלה ולשמוע - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם אימא שלו ג'ולי וריקי – היא כמו אחות בשבילי ריקי. הן היו בכנס המרכזי שלנו, אם אתם זוכרים, עם החיבורים. << דובר_המשך >> גיל דיקמן: << דובר_המשך >> נכון, כי האנרגיה הזאת שבאה לידי ביטוי כאן, היא באה לידי ביטוי גם בכל מי שליווה את המאבק להשבת החטופים. כל-כך הרבה נשים במשמרת 101, במחאת הנשים למען החזרת החטופים, לבונות אלטרנטיבה, בכוח הנשי ועוד כל-כך הרבה ארגונים ששכחתי. ובאמת - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה כוח נשי. << דובר_המשך >> גיל דיקמן: << דובר_המשך >> נכון, זה מה שזה היה. ובהקשר הזה גם דיברנו על פוליטיקה או לא פוליטיקה. הרבה אנשים מדברים ושואלים רבים מאתנו אם אנחנו מתכננים דברים כאלה או לא. מה שחסר לפוליטיקה זה לא גברים, חסרות לה נשים. נשים צריכות להצטרף לפוליטיקה. אם יש משהו שהתקופה הזאת הוכיחה והוועדה הזאת הוכיחה זה שמנהיגות נשית זה משהו שיכול להביא שינוי אמיתי, לא בדיבורים אלא במעשים אמיתיים. תודה רבה לך פנינה, ותודה רבה לכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. אוהבת את - - - ותמסרו להם ד"ש וחיבוקים. עורכת הדין נורין אלנשאף, יושבת-ראש משותפת של ועדת מעמד האישה של לשכת עורכי הדין. << אורח >> נורין אלנאשף: << אורח >> שלום לכם. שלום לך גברתי. אני שמחה להיות כאן. חשוב לי גם להיות לא רק כאישה ועורכת דין אלא גם חשוב לי לדבר בשם נשים מהחברה הערבית. אנחנו יודעות איך לאורך כל השנים, יש לנו עוד דרך ארוכה, כמו שאמרת ולא רק חקיקה. אנחנו צריכות גם אנשים שמיישמים את החוקה לפעול באופן משותף כי היום אנחנו מדברות על שינוי. שינוי צריך להיות לכולם, כמו שהיינו בוועדה לפני כן, במפגש אחר, דיברנו איך להפעיל את המשטרה, את משרד הביטחון, עובדים סוציאליים. זה מאוד חשוב לנו שכל הגורמים במשותף יעבדו ויעשו שינוי כי בלי כוח עזר וחקיקה, אי אפשר לעשות. אנחנו באמת מודות לך על זה ויודעות איך כל העניינים מהיישום שנעשה וגם עזרה לנשים בחברה הערבית, גם אם הן מיעוט. גם מבחינת הסברה בשפה הערבית, גם עזר. זה מאוד חשוב. הדרך מאוד חשובה וארוכה עדיין. אנחנו מבקשות עוד עזרה, ובהצלחה בהמשך הדרך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שיתופי פעולה. שייכות זה דבר מאוד מאוד חשוב. אני יכולה להבין שנשים מהחברה הערבית, אתן גם שמות את זה על השולחן. אתם צריכים שיראו אתכן, שיהיו שיתופי פעולה, שההובלה תהיה משותפת. תודה רבה לך. עמותת פני"ם, תודה רבה שאתן פה. גם על העשייה שלכן וגם ממול השגרירים והשגרירות והמנהיגות הנשית שאתם מובילים. חלי פרידמן אמנם לא כאן ואתן מחכות בסבלנות רבה. אני מעריכה אתכן ובאמת אוהבת אתכן, אפשר ללמוד מכן הרבה. תודה רבה. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - יש לנו גם מתנה בשבילך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. תודה רבה. איילת, איפה את? היא הלכה כבר? אז מי מכן מהנציגות שרוצה לדבר? << דובר_המשך >> שרה בלינדר: << דובר_המשך >> אני מוכנה להקריא את מה שכתבנו בשם חלי פרידמן, יושבת-ראש עמותת פני"ם חדשות, נשיאת המשמר המגדרי בכנסת והמשמר המגדרי הבין-לאומי. אני שרה בלינדר, עורכת דין, יושבת-ראש המשמר המגדרי בכנסת, עמותת פני"ם חדשות. לחברת הכנסת פנינה תמנו היקרה, שאנחנו מאוד אוהבות אותך ומלוות אותך, ואת גם תושבת העיר פתח תקווה, שגם אנוכי משם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מגלה שיש יותר מדי אנשים מפתח תקווה. חס וחלילה לא פותחת עין, אבל העיר גדלה. << דובר_המשך >> שרה בלינדר: << דובר_המשך >> עם סיום תפקידך כיושבת-ראש הוועדה למעמד האישה בכנסת, ברכותינו על עשייתך המשמעותית ורבת האשכולות למען קידום נשים בישראל, במסירות, באחריות, בלב חפץ, במאור פנים ובתחושת שליחות ראויה לכל ציון. התודה והברכה על שיתוף הפעולה עם המשמר המגדרי בכנסת של עמותת פני"ם חדשות. עוד נכונו לנו שיתופי פעולה בעתיד. מאחלות לך המשך עשייה פורייה, סיפוק וקורת רוח. אוהבות אותך מאוד. יש פה חמש נציגות, כל היתר לא הגיעו ויש עוד הרבה אבל אנחנו - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני מאוד מעריכה את זה ומעריכה את הפעילות שלכן. << אורח >> פרלי ניניו: << אורח >> אני מוכרחה להגיד שאיפה שלא תלכי ואיפה שלא ישמעו עליך, הלב הענק שלך, הנתינה, הלב הנקי ניכר בכל מקום. זה משהו שלא רואים. וזה בלי סוף, וזה מכל הלב. יש לי חברת ילדות שקוראים לה ענת ברקו, חברת הכנסת, שמסרה לך נשיקות וחיבוקים. היא אומרת שאין על פנינה בעולם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> די, איזה חמודה היא. מסרי לה דרישת שלום חמה. << דובר_המשך >> פרלי ניניו: << דובר_המשך >> היא מוסרת לך דרישת שלום ואומרת שהאהבה הגדולה שלך והאמת שבך – אין דבר כזה. את רואה שיש פה קונצנזוס מלא, ולא לחינם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. אני מקווה שלא שכחתי אף אחת חוץ מאיילת. איילת, איפה את? אני רוצה להודות לך על השנתיים האלה. איילת היא מתנועת הקיבוצים והיא הייתה פה לאורך כל הדרך בהתנדבות אפשר לקרוא לזה אפילו, מהלב ומהנשמה כדי ללוות את משפחות החטופים והחטופות. איילת, אני חושבת שבהרבה מאוד מובנים היה קשה לעבור את התקופה הזאת בלעדיך, גם מבחינת הזכויות שקידמת אבל גם מהמעטפת שנתת למשפחות, גם ההגעה לוועדה. בצניעות, במסירות כדי שישמעו את הקולות כי באמת הרגשנו שזה שלכם לפני שזה שלנו. אני מודה לך על הכל, ממש ממש מודה לך על הכל. << אורח >> איילת רזין בית-אור: << אורח >> אני גם מודה לך בשם המשפחות, בשם התנועה הקיבוצית. וכל מה שאמרו פה – אני פשוט לא ארחיב. הלב הענק שלך, האמת שלך וזה שכולם הרגישו פה מאוד מאוד בבית. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. לסיכום אני רוצה לומר – לא שכחתי אף אחד? אני עכשיו מגיעה לוועדה. אני רוצה להגיד כאן קבל עם ועדה ואמרתי את זה גם בהתחלה. דלית, אני רוצה להודות לך על היכולת שלך לעבוד איתי, זה לא פשוט. שתדעו לכם, אני לא אוהבת לשבת בלשכה, קשה לי לשבת. פעם היו לי שלוש לשכות ולא הבנתי למה יש לי שלוש לשכות כי לא ישבתי באף לשכה. אני כל הזמן הולכת עם הטלפון והיה קשה לגרום לזה. אני חושבת שעם הזמן למדת להכיר בדיוק מה אנחנו רוצות, ואני רוצה להודות לך על הדיוק. תדעו לכם, כמה אכפת לה מכל אחת ואחד שמגיעים לפה, ברמות שאתן לא מבינות. גם ברמה שהיא הייתה צריכה להגיד לי שההיא נפגעה וחשוב לה להכיל את כולם. אני מאוד מעריכה את זה. גם הדיוק הנושאי והמקצועיות שלך הם לא מובנים מאליהם. הכל בנועם ובצניעות. רציתי לתת לך לדבר ואת לא רוצה. אנחנו מאוד מעריכים ומוקירים. אני יודעת שעם כל הבלגנים שהיו לא הספקנו לציין כמו שצריך את 20 השנים בוועדה. זה היה השנה, נכון? כך או כך, אני רוצה להודות לך. להודות לשירה ולדנה ולשמוליק, ששם את הוועדה על המפה. אני רוצה להודות לענת היועצת המשפטית. אני יודעת שגם בדברים שלא היית חייבת, במסירות גם עכשיו את נלחמת על החוק של האלמנות והיתומים – ממש ממש תודה. אני יודעת שהיו לך ריבוי משימות ואם היית יכולה להיות יותר פה, את היית פה. אבל איפה שצריך את היית כאן, גם מרחוק. אני מודה לך. אחרונים חביבים, עידו וג'רי –תקשיבו, בלי הנתונים שלכם – תקשיבו, אני אגיד לכם מה אני הרגשתי ואני מכירה את מרכז המחקר והמידע של הכנסת הרבה מאוד זמן. אני הרגשתי שלקחתם מנהיגות ואחריות וידעתם להוביל את המהלכים, גם כשדלית לא הצליחה לתפוס אותי. תודה על הדיוק, על המידע, על השקיפות לציבור. זה לא מובן מאליו. אני נשארת כאן. תודה גם לכל הסדרנים וכמובן לצוות האישי שלי, למנהלת הסיעה היקרה וגם תודה אחרונה ליושב-ראש המפלגה שלי בני גנץ, של כחול לבן, שהוא נתן בי את האמון והוא בחר את הוועדה הזאת. הייתה לנו אפשרות לבחור את הוועדה לביקורת המדינה, שזו ועדה סופר משמעותית. וכשאני באתי ודיברתי איתו ואמרתי לו: הוועדה לקידום מעמד האישה, לא הייתי צריכה לשכנע אותו. הוא אמר שזאת ועדה חשובה. זה היה לפני המלחמה. לקחנו את הוועדה הזאת והשאר סיפרתי בפתח דבריי. אז אני מודה לכולם. אני לא עוזבת לשום מקום. אנחנו כאן במלוא העוצמה. הדלת שלי פתוחה וגם הלשכה. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:03. << סיום >>