פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 742
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ו (17 בנובמבר 2025), שעה 12:00
סדר-היום:
<< הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025. << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
שמחה רוטמן – היו"ר
חברי הכנסת:
משה אבוטבול
מוזמנים:
אביגיל סון-פלדמן
–
משפטנית, המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
צ'
–
לשכה משפטית, שב"כ, משרד רוה"מ
ט'
–
ראש ענף, שב"כ משרד רוה"מ,
שלומי אברמזון
–
ראש תחום ביטחון, פרקליטות המדינה
ישי שרון
–
מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית
ג'נט ברג
–
עצמאי
ייעוץ משפטי:
אפרת חקאק
מנהל הוועדה:
איל קופמן
רישום פרלמנטרי:
רונית רבי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025 << הצח >>
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
חברים, פתחנו. אנחנו בעניין הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025. נציגים, הדיון היה צריך להתקיים ביום רביעי, אבל בהיעדר נוכחות או הסכמה לנוכחות, ולו באמצעות הזום, של נציגי השירות, אז דחינו את הדיון. אני שמח שהוסכם שיתייצבו פה, אמנם באמצעות הזום, ויוכלו לענות לשאלות של חברי הכנסת או על דברים שיעלו במהלך הדיון.
גם ההסכמה הזאת שזה יהיה באמצעות הזום נעשתה בין היתר לאור רגישות הנושא הספציפי הזה. הדבר הזה לא יהווה תקדים מבחינתי, בדרך כלל נוכחות פיזית זה הדבר הנדרש. יש לנו מספיק הסדרים בוועדה כדי שמי שמייצג ארגון כמו שירות הביטחון הכללי לא יצולם ולא יתועד, ושמו לא יופיע בפרוטוקול - כל הדברים האלו. וגם כמובן אפשר לשלוח נציג שמראש זהותו הוא פחות דרג שטח, ולהחליט שראש השירות יחליט שהוא אדם שאין חשש שיופיע בדיוני הוועדה. אבל זה לפעמים הבאות. הפעם הזאת בגלל דחיפות האירוע הסכמתי לנוכחות באמצעות הזום. מי מציג את החוק מטעם הממשלה? בבקשה.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
משרד המשפטים. לפני שנתיים, בנובמבר 2023 נחקק סעיף 24(ג)(1) לחוק המאבק בטרור, שבעצם קבע עבירה חדשה בהוראת שעה של צריכה אינטנסיבית, שיטתית, מתמשכת של פרסומים של ארגוני טרור מסוימים. זה נקבע כהוראת שעה גם בגלל הרגישות של עבירה מהסוג הזה, שמפלילה התנהגות בדלת אמותיו של אדם בשלב שהוא בעצם מוקדם אפילו לשלב ההכנה.
מצד שני הוא נחקק כדי להתמודד עם צורך ביטחוני של מפגעים יחידים, שבעצם מגיעים לכדי הבשלה והחלטה וביצוע של פיגוע טרור אך ורק כתוצאה מצריכה אינטנסיבית מאוד, מין שטיפת מוח עצמית של פרסומים של ארגוני טרור, שזאת בעצם שיטת העבודה שלהם, שיטת הגיוס, שזה בראש ובראשונה ארגון דאעש.
השנתיים הגיעו לסיומם, וגורמי הביטחון הציגו צורך להאריך את הוראת השעה בתקופה נוספת זהה של שנתיים. גם בגלל הערך שזה נותן מבחינה ביטחונית, וגם כי העבירה הזאת, בגלל שהיא בכל זאת מורכבת, אז גם הפרשנות והמדיניות לגבי האכיפה שלה היא משהו שגם לוקח קצת יותר זמן, וגם בהקשר הזה נדרש עוד זמן כדי להמשיך ליישם מדיניות שכבר התחילה וגובשה יחד עם הפרקליטות.
מבחינת נתונים, נתוני האכיפה על הנייר הם ככה זהירים, נפתחו שבע חקירות, והוגש כתב אישום שעדיין מתנהל. אבל כמו שהסברתי, וגם גופי הביטחון יוכלו להסביר, השירות יוכל להסביר, יש גם ערך לעבירה מבחינת מניעת טרור ומאבק בטרור, שהוא לא בהכרח בא לידי ביטוי אך ורק בתיק ספציפי שמופיע בנתונים. יש לזה ערך מבחינה סיכולית וגם נורמטיבית. והם יכולים, אם אתה רוצה, גם להרחיב בזום במסך מושחר.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
ככל שיהיה צורך, אם חברי כנסת ישאלו, כמובן, או שיעלו עוד שאלות בהמשך. אני מציע גם כדי שיהיה לנו את היכולת להצביע, וגם את היכולת להבין מה אנחנו קצת שונים מהנוסח הממשלתי לאורך חלוף הזמן, אני מציע שנקריא. זה לא חוק ארוך, נקריא, ואז הייעוץ המשפטי של הוועדה יתייחס, ואז הסנגוריה, ואז גורמים נוספים. ככל שרוצים, בסדר?
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
באמת בגלל שהוראת השעה כבר פקעה, אז נצטרך לשנות את הנוסח הממשלתי. אם הוועדה תרצה להאריך את הוראת השעה, זה בעצם לקבוע תקופה נוספת של הוראת השעה, ואז הוועדה צריכה להחליט האם לעשות את זה שנתיים מהיום שהחוק הזה יעבור במליאה, או לעשות את זה שנתיים בעצם מהיום שהוראת השעה פגה. אם יש לך עמדה כרגע, אני אקריא את זה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני בדרך כלל אוהב שיש תאריך, ועדיף תאריך בסוף חודש. שיהיה עד 30 בנובמבר, עד 1 בדצמבר 2027, או שאפשר עד ינואר, ואז זה הכי קל כי עובדים לפי שנה עד 1 בינואר. גם אם זה יוצא קצת יותר משנתיים עכשיו, אני לא יודע מתי זה יעבור במליאה, אבל שנדע שעד ינואר, יש זמן, יש פרק זמן, אנשים נערכים לסוף שנה. הסיבה היחידה שאני רוצה בדצמבר, כי לפעמים כשמביאים חקיקה דחופה בחודש האחרון של דיוני תקציב זה עמוס, לכן אולי עדיף דצמבר על ינואר. אז נעשה את זה עד 1 בדצמבר.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
אני חושבת שעדיף עד סוף נובמבר. ככלל, הוראות שעה הן בדרך כלל לא בהכרח מיושרות לסוף שנה או משהו כזה, אז עדיף שזה יהיה שנתיים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בסדר. כמו שאומרים, סוף כסלו, תחילת נובמבר. תחילת דצמבר, סוף נובמבר.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
בסדר, אז אני אקריא.
"בחוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה), בסעיף 2, ברישה, אחרי "פרסומו של חוק זה" יבוא "ובתקופה שתחילתה מיום תחילתו של חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון)"
החוק הזה, אם הוא יעבור במליאה.
"וסיומה ביום 30 בנובמבר 2027".
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא צריך לכתוב את זה, את תחילת התקופה.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
כן, כן. ככה בדרך כלל עושים כשהוראת השעה פוקעת, כך שבתוך הוראת השעה יהיה נורא ברור מתי העבירה הפלילית הייתה בתוקף.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
כן, אבל לא טוב לעשות הפניה עצמית, בתחילתו של חוק זה.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
שאלתי את הנסחית, והיא מעדיפה כן לכתוב את זה ככה. אני אשאל אותה שוב. אבל העיקרון ברור, זה מיום פרסומו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
מיום פרסומו של חוק זה עד ליום.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
עד ליום. לגופו של עניין, הוועדה מאוד התלבטה לגבי העבירה הזאת לפני שנתיים. למרות החריגות של העבירה היא כן השתכנעה בסוף שיש מקום לפחות להוראת שעה שקובעת את העבירה הפלילית. והשימוש המועט כרגע בחקירות ובעמדה לדין, כמו בכל הוראת שעה, יכול להעיד על שימוש זהיר בעבירה הפלילית או להעיד על זה שאולי אין צורך בעבירה הפלילית. תמיד זה יכול להיות לשני הכיוונים. וכמו שנציגת הייעוץ המשפטי הציגה, אם באמת יש צורך, אז עדיף לראות מה יהיה בשנתיים הקרובות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בבקשה, נציג הפרקליטות.
<< דובר >> שלומי אברמזון: << דובר >>
אני ראש תחום ביטחון. אני אסביר את הנתונים המעטים יחסית. בסוף כשאנחנו נכנסים לחקירה ורואים במהלך החקירה שיש עבירות נוספות, אנחנו מעדיפים להתמקד בהן וגם להעמיד לדין בעבירות האחרות, ולא בעבירת צריכת התכנים. כי אם יש לנו עבירות יותר משמעותיות, יותר הארדקור, אז אנחנו מעדיפים ללכת עליהן. למשל, אם עכשיו במהלך החקירה עלה שהוא נגיד צרך תכנים שבהם הדרכה איך לבצע פיגוע טרור, אז יש לי עבירה ספציפית.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
עם עונש חמור יותר.
<< דובר >> שלומי אברמזון: << דובר >>
של סעיף 29. אז אני אעדיף גם לחקור אותו עליה. גם להתרכז בה וגם להעמיד אותו לדין עליה. או שעלה במהלך החקירה שהוא חבר בארגון טרור או הקים חוליית ארגון טרור, אז עבירת צריכת התכנים שאולי הייתה הטריגר לחקירה הופכת להיות - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לצורך העניין, בשביל זה אני אמצא אצלכם קודם פתיחה בחקירה רק על העבירה הזאת, ואז העשרה בעצם של התיק בסעיפים אחרים שעלו תוך כדי החקירה באזהרה. אז אם הייתי שואל אתכם על בסיס זה כמה חקירות נפתחו על זה, הייתי מקבל תשובה לכאורה יותר גדולה.
<< דובר >> שלומי אברמזון: << דובר >>
כן, אבל בסוף אלה הנתונים שהשב"כ בחלק מהמקרים כבר רואה במהלך האיסוף הראשוני, שזה המון תשומות להשקיע בצריכת התכנים נוכח הרבה מגבלות, ואז או שהוא מגלה שיש לו עבירות אחרות, ואז הוא מבטל על צריכת התכנים. ועדיין החשיבות היא – כמו שהסבירה אביגיל, ויסבירו מן הסתם אנשי השירות – היא בעצם היכולת שלהם בכלי הזה לשם חקירה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הבנתי. סנגוריה, אתם רוצים להתייחס?
<< אורח >> ישי שרון: << אורח >>
הגשנו נייר עמדה קצר לוועדה. אנחנו יכולים להבין את הרצון להאריך בשנתיים נוספות את הוראת השעה כדי באמת לבחון אותה על ציר הזמן. כפי שהיועצת המשפטית לוועדה ציינה, הנתונים שהוצגו באמת יכולים להעיד על שתי משמעויות, ואולי על שילוב שלהן – שיש יישום זהיר ומושכל של הוראת השעה כפי שראוי; מצד שני יש כאן שאלות לגבי עצם הצורך הבסיסי באיסור החריג, שכזכור אנחנו הסתייגנו ממנו במישור העקרוני והיישומי. נשאלת השאלה מהו אותו ערך מוסף שבאמת קיים באותו איסור.
כשהוצגו הדברים כשחוקקנו את האיסור בעצם לא דובר בהכרח על המעגל הראשון, שבעניינו כמובן יש את הכלים הקיימים ואת האיסורים הקיימים, אלא דווקא דובר על המעגלים הרחוקים יותר. וככל שבאמת מדובר במספר כל כך מועט של מקרים, נשאלת השאלה מה אותו ערך מוסף.
כמובן שאני לא בקיא בעניינים של הערך הסיכולי מניעתי, ואני מניח שהדברים לא יכולים להיות מפורטים, לפחות לא בצורה ברורה בחלק גלוי, אבל גם בהקשר הזה לא ברור האם אותו ערך סיכולי מניעתי מתייחס למניעת צריכת פרסומי טרור או ערך סיכולי מניעתי כללי יותר. ואז שוב עולה השאלה האם צריך דווקא את האיסור הזה כדי להגיע לאותה תוצאה מניעתית סיכולית במישור של טרור. זה מסוג הדברים שצריכים להעמיק בהם, אם אפשר, כבר בהארכה הנוכחית, אבל בוודאי שלקראת ההארכה הבאה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני אשמח, ככל שיוכלו נציגי השירות שנמצאים בזום, להתייחס לסוגיות האלו, גם שעלו בדבריו של נציג הפרקליטות, גם לדברים שעלו בדבריו של נציג הסנגוריה. נשמח לשמוע התייחסות בקצרה לדברים שעלו פה. בגדול, איזה שימוש נעשה, ככל שאתם יכולים לפרט בגלוי, מעבר לאותם הליכים שמבשילים בסופו של דבר לכתב אישום ולהרשעה.
<< דובר >> צ': << דובר >>
שלום, צהריים טובים, מדבר צ' מהלשכה המשפטית של שירות הביטחון הכללי. אתם לא רואים אותו, אבל נמצא איתי גם ט', ראש ענף.
<< דובר >> ט': << דובר >>
צוהריים טובים.
<< דובר >> צ': << דובר >>
כמה מילים בהקשר לדברים שעלו פה. אז קודם כול המטרה של הוראת השעה הייתה לגדוע תהליך של אינדוקטרינציה, שסופו בקידום פעילות טרור. אנחנו כשירות הביטחון רואים ערך רב בהארכת הוראת השעה הזאת. צריך לומר שעצם העיגון של האיסור הפלילי בדין מאפשר לנו לעשות שימוש בכלים מניעתיים שונים, כפי שנאמר פה מצד הסנגוריה, איזה ערך סיכולי יש בדבר הזה על רקע הנתונים הלא גבוהים. אז יש ערך סיכולי רב, בנפרד מהכלי המשפטי של העמדות לדין וכתבי אישום.
והכלים המניעתיים הללו בפועל עוזרים לנו ומשרתים אותנו בגדיעת פעילות טרור עוד לפני שהיא יוצאת לפועל. אני יכול רק לומר בהקשרים אחרים, שבאיסוף נתונים שעשינו, רק בשנתיים האחרונות נפתחו 15 חקירות שאמנם ביסודן הן לא נפתחו על רקע צריכת תכנים, אבל במהלך החקירה וגם לאחריה התברר מאוד מהר שקדמה לפעילות הטרור של אותו חשוד צריכת תכני טרור, והצריכה הזאת היא זו שתרמה להחלטה של אותו חשוד לקדם ולהניע פעילות טרור. ולכן אנחנו גם בציר שדובר פה על פתיחה בחקירה וגם על צירים נוספים, מניעתיים, איסופיים, ששירות הביטחון נוקט בהם. יש לעיגון של האיסור הפלילי בדין תרומה משמעותית למערכה הכוללת, לארגז הכלים השירותי כדי להתמודד עם טרור.
לכן אנחנו כמובן תומכים בהארכת הוראת השעה הזאת בשנתיים נוספות. אנחנו לא מתעלמים כמובן, כמו שנאמר פה מצד נציגי משרד המשפטים, מהאתגרים ומהרף הנדרש כדי לפתוח בחקירה, וכמובן מההעמדה לדין. אבל עצם העיגון של האיסור הפלילי משרת מאוד את צרכי מערכת הביטחון.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
תודה. שאלה פה לייעוץ המשפטי לממשלה וליועץ המשפטי לוועדה. הפתיחה בחקירה לפי הסעיף הזה, בהנחה שהתיקון שסיימנו את הדיון בו בנושא הסתה לטרור יעלה במליאה, פתיחה בחקירה פה תהיה באישור מי? כלומר, לפי החוק שם זה המשטרה. אני חייב לומר שדווקא בנושא הזה, לאור התיאורים שנשמעו, שבכל מקרה האירוע פה של פתיחה בחקירה הוא רק אחרי מעורבות די אינטנסיבית של שירות הביטחון הכללי, אני פחות דואג. עוד פחות אפילו מאשר במקרים הרגילים, אני לא רואה פה משטרה שתפתח בחקירה בנושא הזה בלי תשתית מסודרת שתועבר אליה מן הסתם מהשב"כ או ממקורות אחרים. אז אני פחות דואג מהעניין הפורמלי, אבל רק חשוב לציין לפרוטוקול, שזה נמצא חלק מתוך סעיף 24 שההוראה שמתוקנת לגביו תחול גם לגביו, למיטב זיכרוני.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
כן, כן.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני רק מציין את זה לפרוטוקול.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
אנחנו כן חושבים שחשוב להחריג את העבירה הספציפית הזאת מההצעה המקבילה שמבטלת לחלוטין את האפשרות בעצם ליישם את ההנחיה לגבי סעיף 24, כי זאת עבירה שהיא עוד יותר חריגה משאר העבירות בסעיף 24.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני יודע, אבל תחשבי איך שוב, במקרים, לפחות לפי איך שתואר, הידיעה - - -
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
מה שתואר זה תהליך.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
הנודע למשטרה בהקשר הזה של העבירה הזאת לא קורה בהקשר של פוסט בפייסבוק. הנודע למשטרה פה זה אחרי הליכים שמתנהלים בכלל בארגון אחר. זאת אומרת, יש פה עין נוספת שמסתכלת על האירוע. לא יבוא שוטר, לא בדרגת רב פקד ולא בדרגת סגן ניצב, שפתאום יהיה לו מידע על צפייה בתכני טרור משום מקום. ולכן דווקא לאור מה שאנחנו יודעים על העבירה הזאת, אני פחות חושש מסיטואציה של פתאום תיפתח חקירה. ואם מדובר בפתיחה בחקירה על העבירה הזאת כשאין בסיס, או כשאין בסיס מספק, אז זה לא יהיה מה שישנה, כי כמו שהוא יכול לפתוח ללא בסיס מספק על עבירה של איומים או על עבירה של הסתה לאלימות. אם אין בסיס מספק אז יש שם עבירות יותר מהותיות.
<< דובר >> שלומי אברמזון: << דובר >>
גם בהיבט היחס הבין-ארגוני זה נראה קצת מוזר שבעצם ניצב, או לא זוכר מי יש שם, יאשר לשב"כ להיכנס לחקירה. זה לא קורה בשום עבירה אחרת. יש פה איזה משהו שכאילו מייצר איזשהו עיוות במובן הזה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אז יסמיך - - -
<< דובר >> שלומי אברמזון: << דובר >>
שב"כ נכנס לחקירות כאילו עצמאית, הוא לא צריך אישור חוץ מבעולמות האלה של 14.12, שאז הוא מבקש אישור.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אבל כל ההוראה בחוק סדר הדין הפלילי עוסקת במשטרה, היא בכלל לא מגבילה את סמכותו של השב"כ. הרי הסמכות של השב"כ לחקור לא נובעת מחוק סדר הדין הפלילי, היא נובעת מחוק השב"כ. ולכן הסעיף הזה עוסק במתי המשטרה פותחת, מתי גוף כמו השב"כ פותח בחקירה לפי סמכויותיו לפי חוק השב"כ, החוק לא מגביל. ועם זה, הוא מגביל בהנחיות הפנימיות של ראש השב"כ כשהוא מתייעץ עם א' או ב' או פלוני, אני לא מתערב בזה. גם הנחיה 14.12 לא עוסקת בשב"כ, למיטב זיכרוני, לכן מהבחינה הזאת זה לא רלוונטי. אם השב"כ יחליט שהוא רוצה להתייעץ או לא רוצה להתייעץ, אני לא מתערב לו איזה התייעצויות הוא מקבל. למיטב ידיעתי, חוק השב"כ אומר שהשב"כ תפקידו לחקור. זה לא מכוח סעיף חוק סדר הדין הפלילי, מכוח סמכויותיו של השב"כ לחקור.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
אז קודם כול צריך לבדוק את המשמעויות על זה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני לא דואג.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
בסוף ביישום של העבירה הזאת בתור עבירה שהיא מאוד חריגה, הפרקליטות תהיה - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
תהיה מעורבת, וזה לא מפריע לי.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
- - חלק בלתי נפרד מהגיבוש של המדיניות והפרשנות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
היא תהיה מעורבת. לא מפריע לי שהפרקליטות תהיה מעורבת. הרי המשטרה לא תחקור בעבירות האלו משיקול דעת עצמאי בכל מקרה, והשב"כ פועל בכל מקרה. בכלל לא ראיתי שהנחיה 14.12 חלה על השב"כ מלכתחילה. זה שהשב"כ בעניינים שלו מתייעץ או לא מתייעץ ועובד בממשק איתכם זה עניין שלו, אבל הנחיה 14.12, למיטב ידיעתי, לא חלה על השב"כ.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
הנוסח שהוועדה הצביעה עליו לגבי סעיף 24 - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
וגם הסעיף הזה, אגב, לא מתייחס לשב"כ.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
הנוסח הוא יותר קריא, ואני אקריא:
"לא תיפתח חקירה פלילית לפי סעיף זה." זה כל 24 "אלא באישור קצין משטרה". זה לא בדרגת - , וכו'. אבל זה לא ברור שזה רק לגבי חקירה של המשטרה.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
על פני הדברים זה לא מגביל למי פותח את החקירה. זה רק קובע מי יאשר את החקירה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אז בעצם את אומרת: בוא תחריג את זה כדי שהשב"כ לא יצטרך אישור מהמשטרה. לא אכפת לי. אפשר לכתוב את זה, אבל קצת קשה איך להתייחס - -
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
לתיקון שעדיין לא עבר.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
- - לתיקון שעדיין לא עבר. תראו, אני נותן פה הצהרה של כוונת המחוקק. אני לא מתכוון פה להגביל את השב"כ בפתיחה בחקירה. אין לי דרך לתקן חוק שלא עבר.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
כי זאת המשמעות.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אין לי דרך לתקן חוק שלא עבר. אני חושב שלא תהיה בעיה, יש בשב"כ דרגות מקבילות, יסמיך המפכ"ל גורם בשב"כ שיאשר בתוך השב"כ. זאת לא תהיה בעיה כמו שזה. ימצאו את הפתרון היצירתי לזה. אין לי כוונה להגביל את סמכויות השב"כ לפתיחה בחקירה בהקשר הזה, לא לפי הנחיה 14.12 ולא לפי חוק שטרם עבר. כשהוא יעבור נתמודד איתו. אין לי איך לתקן אותו.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
אין דרך להכניס הסתייגות לעניין הזה?
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני לא יודע מתי הוא יעלה במליאה, אז אני לא יכול להתייחס לחוק שלא קיים. בואו, בשנתיים הקרובות לא תהיה לכם בעיה. ואם צריך, אני סמוך ובטוח שהמפכ"ל יסמיך איש בשב"כ שבדרגתו המקבילה, ושהוא יוכל לאשר את זה. יש דרגות מקבילות בשב"כ.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
יכול להיות, אבל הנוסח אומר שזה יהיה באישור קצין משטרה בדרגת תת-אלוף.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
יש דרגות מקבילות בשב"כ למשטרה לפי חוק השב"כ. השאלה אם אתם רוצים שנכתוב פה - - -
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
או שתוכלו להתמודד בפרקטיקה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
תתמודדו עם זה בפרקטיקה. ואם צריך, בעוד שנתיים נבוא ונדבר.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
השאלה, היום מי פורמלית פותח את החקירה? יש גורם במשטרה שבסוף פותח פורמלית את החקירה?
<< דובר >> שלומי אברמזון: << דובר >>
כל חקירת שב"כ בסוף – זה יובהר.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אז הגורם הפורמלי שיפתח.
<< דובר >> שלומי אברמזון: << דובר >>
- - - החקירה שיכולה להיות גם שבוע היא עדיין לא תהיה עם משטרה. לא יסמיכו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא משנה, אז יהיה גורם במשטרה שיוסמך על ידי זה להיות הפקיד שפותח עבור השב"כ את החקירות. נו, באמת, אני בטוח שתפתרו את הבעיה, סומך עליכם. בניגוד למה שהיה בדיון הקודם עם בעיות של איך אני סומך על ייעוץ משפטי ופרקליטות והכול, במקרה הזה סומך עליכם. תמצאו את הפתרון.
חברים, אני מעלה להצבעה. הוגשו הסתייגויות מטעם חד"ש-תע"ל, העבודה ורע"מ.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
ויש עתיד.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
ויש עתיד. הוגשו הסתייגויות כמקבץ. אני מעלה את כלל ההסתייגויות למקבץ – מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגויות?
הצבעה
בעד ההסתייגויות – אין
נגד – 2
ההסתייגויות לא אושרו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
ההסתייגויות נדחו.
לאחר שנדחו כלל ההסתייגויות בנוסח שהוקרא – חוק המאבק בטרור – מי בעד הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025? ירים את ידו. שניים. מי נגד?
הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025, אושרה.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אין מתנגדים, אין נמנעים. אושר פה אחד.
אני מכריז על רוויזיה שתוצבע בשעה אחת. תודה רבה לכולם.
נגיד שלום למי שהגיע.
<< דובר >> איל קופמן: << דובר >>
משלחת מבית ספר צורים, ברוכים הבאים.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
ברוכים הבאים לוועדה. במקרה הגעתם לנושא שכולם מסכימים עליו, כמו שאתם רואים. זה לא יקרה לכם שוב, אל דאגה, תגיעו בזמנים שיש אקשן, אספר לכם מראש.
תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:29. << סיום >>