פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 796 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"ו בחשון התשפ"ו (17 בנובמבר 2025), שעה 09:38 סדר היום: << נושא >> דיווח שר התיירות על ענייני משרדו, לפי סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר ששון ששי גואטה אלי דלל שלום דנינו יסמין פרידמן חברי הכנסת: סימון דוידסון מוזמנים: שר התיירות חיים כץ מרינה גוטליב – ראש מטה השר, משרד התיירות מיכאל יצחקוב – מנכ"ל משרד התיירות יהונתן זכריה – ראש מטה מנכ"ל, משרד התיירות דוד ספרזדה – יועץ מנכ"ל, משרד התיירות שחר כהן שחר – יועצת מנכ"ל, משרד התיירות נטע בן ישי – נציגת מינהל אסטרטגיה, משרד התיירות נופר רומי – מנהלת תחום דוברות, משרד התיירות הדס קורמש – דוברת שר, משרד התיירות ענת שחור-אהרונסון – דוברת, משרד התיירות לירן קוסמן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רינה קמני – מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל יעל גויסקי – שדלנית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל מזל טוב ביסמוט – סגנית יו"ר האחראית על הפרט, אגודת מורי הדרך אסתר גרימברג – מנהלת איגוד המלונות, איגוד לשכות המסחר אורי סירקיס – מנכ"ל חברת ישראייר, חברות תעופה ישראליות יוסי פתאל – מנכ״ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיווח שר התיירות על ענייני משרדו, לפי סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב. הנושא – דיווח שר התיירות על ענייני משרדו, לפי סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת. אני מברך קודם כל את השר חיים כץ, שר התיירות. ואני קודם כל רוצה לברך את המנכ״ל החדש שלך, לא הייתה לי הזדמנות לברך אותו על זה שהוא נכנס לתפקיד. אז כל הכבוד שאתה מקדם צעירים לתפקידים, אחרי שהוא צבר ניסיון במסגרת ראש מטה וכל הדברים האלה. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אני רואה שהתיירות כנראה לא מעניינת. הח״כים לא באו לפה להביע את זעקתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או את תמיכתם. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> או את תמיכתם. בדרך כלל הם לא באים לתמוך, הם באים לזעוק. אני נכנסתי לתפקיד בינואר 2023. הגדרנו יעד של 7 מיליון תיירים ב-2030. ביקשנו והפכנו להיות מדידים, וכל יום קיבלנו את מספר התיירים שנכנסים לישראל. באופן כללי, ענף התיירות מעסיק 150,000 עובדים באופן ישיר, ועוד 130,000 בקבלנות משנה. זאת אומרת, 285,000 מועסקים, רובם הגדול בפריפריה. הגדרנו את הנתונים, ראינו את הנתונים היומיים, סגרנו תחנות באירופה שלא היה להן פוטנציאל, פתחנו במקומות אחרים שכן היה פוטנציאל, כגון הודו, רצינו להביא לברזיל, להתעסק בפיליפינים, כי הפיליפינים הם אחד מחמשת המקומות הכי גדולים שבאים לארץ. אממה, הכול זרם לא רע, היינו טיפה מעל 2018 בהשוואה, כי אנחנו מדידים, אנחנו מקבלים כל יום את מספר התיירים הנכנס, עושים סכמה מה-1 לינואר עד אותו יום, השוואה ל-2018, השפעה ל-2019. ואז אחרי הקורונה, יוסי פתאל יכול להגיד התחלנו להתאושש קצת, ולפתע פתאום נפל עלינו ה-7 באוקטובר, וב-8 באוקטובר נכנסו לפה 26 תיירים. העסק נדם. לא היו תיירים, לא היה כלום. לפני זה, כשנכנסנו, האוצר בחוק ההסדרים רצה להטיל פטור ממע״מ, אנחנו התנגדנו, הוא קיצץ לנו את התקציב בצורה דרמטית. מאיזה 400 מיליון בשיווק ירדנו לאיזה 50 ומטה. קיבלנו קנס על זה שלא רצינו, עשינו שינוי מבנה ארגוני מהותי, התחלנו לדבר בכמה שפות לכמה מדינות ביעדים שרצינו לתת להם את מה שהם צריכים לשמוע. הגיע ה-7 באוקטובר, הפכנו להיות הפרויקטורים של הפינויים בארץ. ניהלנו במשרד באופן עצמאי את כל מערך הפינויים, 130,000 איש פונו. למה אני אומר שזו הצלחה? כי לא שמענו תלונות, לא בערוץ 12, לא בערוץ 13, לא בערוץ 11 ולא היו הפגנות. לא היו גם הפגנות. תחשוב, 130,000 איש מחוץ לבית שנה וחצי, אין הפגנות. אתה לא שומע כלום. עשינו את ההסכמים עם המלונות, המלונות יצאו רווחיים, שילמנו למלונות בשוטף פלוס 10, 7,190,341,032 שקלים. זה מה ששילמנו למלונות על הפינויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרבה כסף. זה כולל השיפוץ? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> לא, זה לא כולל השיפוץ. 170 מיליון לשיפוץ. אחרי חודש אמרנו, אנשים לא יוכלו לחיות במלונות הרבה, ובנינו תוכנית על זוג פלוס 2. זוג פלוס 2 במלון עלה לנו 43,200. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאתה מדבר על מלונות, זה חוץ מאלה שקיבלו דרך הביטוח הלאומי. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> רק מלונות. המשפט הבא, זה הביטוח הלאומי. אמרנו, אנחנו משלמים לזוג פלוס 2 במלון 43,200, הרבה יותר מדי כסף. אמרנו, ניתן לכל בן אדם מבוגר 200 שקל ליום, 100 שקל לילד, 18,000 שקלים לחודש. העברנו בוועדת העבודה שזה לא ייחשב שכר וזה נטו, וזה הוציא מהמלונות בערך 80%. 80% הלכו לביטוח הלאומי וחסכנו עוד 7 מיליארד שקל, כי שילמנו רק 40% ממה ששילמנו למלונות. אחרי 7 מיליארד שקל באתי לביבי נתניהו, חיסכון בעמוד אחד של 7 מיליארד, הוא אמר, מה אתה רוצה? אמרתי, אני רוצה בונוס של אחוז. 70 מיליון. ב-70 מיליון הזה העברנו למארגני תיירות נכנסת, והחזיקו את הגרעין הקשה למשך שנה. ועכשיו אנחנו חייבים עוד 8 מיליון, שהאוצר מתכחש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא מביא ייעוץ משפטי שהוא לא יכול, לא שהוא מתכחש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, למה אתה מתכוון החזיקו? רק תסביר. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> מהכסף ממשרד התיירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה סיכום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, מה זאת אומרת החזיקו את הגרעין הקשה? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> שילם משכורות ל-700 איש, הגרעין הקשה של מארגני התיירות הנכנסת במשך שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל המצב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אני יודעת, לא הייתה בכלל תיירות נכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סוכם עם האוצר שהם יעבירו 10. אני לא יודע למה הם העבירו 8 מיליון. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> לא, זה היה 70 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מלינה. אני רק שואלת, כי לא הבנתי את הביטוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פתאום בא הייעוץ המשפטי של האוצר, אמר, אתה לא יכול להעביר את זה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אתה וה-10 מיליון אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, משהו אחר. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> זה משהו אחר. וחסכנו מעל 7 מיליארד. אנשים חזרו הביתה. לא היו תלונות, העסק תקתק ברמה של צ'ק-אאוט. בן אדם יוצא ממלון, עובר לביטוח לאומי, אני רואה צ'ק-אאוט. בנינו מערך מחשוב שהיום המדינה משתמשת בו. מרכז הדיגיטל הלאומי לקח את מה שאנחנו עשינו, בנינו מערך, טיפלנו במפונים, טיפלנו ביישובים. גם כל העוטף, שחודש ראשון רצה ללכת עם סוכנים, כשראיתי שהעלות שלהם זה 100 מיליון שקל לחודש, אמרתי להם, תודה רבה, לא צריך, נעשה את זה לבד. והעסק תוקתק. התקופה של המלחמה הייתה קשה. לא היו טיסות לארץ. הטיסות מהארץ, זה פחות מעניין אותי, היו מאוד יקרות. היו אזהרות מסע. היום רואים שהעסק מתחיל להתעורר. היום בבוקר, או אתמול, נכנסו 6,100 תיירים. מה-1 בינואר נכנסו 1,333,000, כשבתקופה המקבילה ב-2018 נכנסו 4,200,000. אנחנו בשליש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש תנועה, אני רואה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה אנחנו משווים ל-2018? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי הייתה קורונה. גם בתקופת הקורונה הייתה ירידה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ההשוואה היא ללפני הקורונה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משווים ללפני הקורונה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל חיים, אתה יודע למה הצלחתם בכל הנושא של המפונים? כי לקחת מנכ״ל מנתניה, חתול רחוב שיודע להשתלט על הדברים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא לא היה מנכ״ל אז, הוא היה ראש מטה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, ראש מטה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אתה יודע למה הצלחנו? כי אנחנו יודעים לבצע. ולא רצנו כמו כל הפוליטיקאים. תחשוב שיש פוליטיקאי, ולא משנה מאיזו מפלגה, שהוא מארגן את האופרציה של 130,000, כמה פעמים הוא היה רץ לתקשורת לספר? אני לא הייתי פעם אחת. כמה הוא היה רץ, עשיתי ועשיתי וזה, תראו 130,000, אין טענות, אין זה, העסק עובד. וואלה, עבד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תשמע, זה חברים שלך, לא שלי. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> האמת שגם הוועדה תרמה, עשינו ישיבות איתך. את כל הטענות פתרנו במהלך הישיבות האלה, זה נכון. יש בעיה עם מורי הדרך. יש הרבה בעיות. עכשיו יש מנכ״ל חדש, ואנחנו הולכים לשקם ולבנות את המשרד מחדש. אנחנו אחרי קורונה, הפסקה קטנה, מלחמה. צריך לבנות מחדש, לשנות אסטרטגיות. שינינו מבנים ארגוניים, החלפנו צוותים. ואני רואה את חוק ההסדרים, ומה אני רואה בחוק ההסדרים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> קיצוץ. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> ביטול הפטור מהמע״מ על התיירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל כל שנה שמים את זה ואתה מבטל את זה, מה? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> מעלים ב-20% את חבילות הכניסה לארץ אם אני מבטל, לתיירים, אני מדבר על תיירים. וואלה, סגור את העסק. או שאנחנו לא רוצים תיירים, או שאנחנו בונים. כשאני אמרתי 7 מיליון, תחשבו מה יש לישראל להציע. גם קולינריה, גם נופים, גם מקומות קדושים, גם חיי לילה, ואנחנו ב-4 מיליון. כל מדינה שיש לה רבע חוף, 6 מיליון, 7 מיליון, 10 מיליון. כי אנחנו יקרים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תגיד, דיברת על חוף, יש תוכניות לגבי ערי חוף? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> יש תוכניות, עוד מעט יציג לך מנכ״ל. אני דיברתי במאקרו, הוא ידבר במיקרו. ומה שעוד צריך לעשות, צריך לבנות מלונות. כי כשנפגשנו עם אוונגלים ודיברנו על לבוא לארץ, סוכנים גדולים, מה אתה צריך לעשות בשביל לבוא לארץ, להכפיל את הכמות? אמר, אני רוצה מלונות. עכשיו, הם לא מדברים על זול. "אני רוצה בירושלים". אני אומר, יש במעלה החמישה. הוא אומר, לא, אני רוצה בירושלים. אני רוצה לצאת מהמלון לעיר. אלה האנשים שאני רוצה להביא. ונכנסנו להודו, והיינו אצל הקרדינל ששולט בפיליפינים ב-50 מיליון. יש 50 מיליון נוצרים אדוקים שם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שרוצים לבוא לארץ. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> באים, הפיליפינים באים. יוסי פתאל הוא מנכ״ל מארגני תיירות פנים. הוא טוען שהם ישנים הרבה בבית לחם, ואת זה אנחנו צריכים לסגור. כל תייר אני רואה אותו משווק שלנו. כשאתה שואל תייר שבא לארץ, כמה פעמים היית בארץ? כולם מעל פעם אחת. הרוב הגדול. זאת אומרת, זה לא היית ואתה מסמן וי. אתה הופך להיות שגריר של המקום. אתה משדר את המקום. אם הם נוסעים לבית לחם, הם חוזרים אויבים. כי אנחנו רצחנו, ואנחנו אנסנו, ואנחנו שדדנו. מבחינתי, שאף אחד לא ייכנס לבית לחם. לעשות סגירה, שיישארו בארץ. אממה, בבית לחם המחיר של המלונות, כמה הוא? שליש מהארץ, יוסי? << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> 25% מהתנועה בבית לחם נכון להיום שליש. קהלים שלמים ישנים לילה אחד בישראל, כל השאר ברש"פ. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> על המחיר הוא שאל. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> זה המחיר. רבע, שליש. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> לא, מה זה שליש? משלמים במזומן, אין מע"מ, אין הדרכה. כלכלה שחורה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> ולכן יש מה לעשות, זה מקור כלכלי לא קטן. כל תייר, אני אומר לכם, הוא שגריר. הוא מייצג את ישראל. כשבא מישהו שבא לשווק, הוא בא לשווק. כשמישהו בא, יושב איתך בשישי בערב לשיחת סלון, הוא אומר, 'וואלה, הייתי שם. מדליק, שווה, אני חוזר לשם'. זה עושה את זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איפה עומד הנושא של כוכב מישלן? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> זה מה שמעניין אותנו? אין תיירות, לא נכנסים. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> הוא בדרך. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> כשמכבי נתניה תעלה לאירופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה כוכב מישלן? לא הבנתי. בתל אביב? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> שילמנו 400 אלף אירו למישלן שייתנו למסעדה אחת בתל אביב כוכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה נותן? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> תיירות. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אישרנו למישלן עכשיו. הם רצו ב-2026 לחזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישלן זה תמיד יותר יקר גם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה מביא תיירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אכלתי מישלן בחו״ל, בארצות הברית, כפול שניים היה המחיר. הסוכנות אירחה אותנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שאנחנו כפול שניים גם על פלאפל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לקח אותנו לארוחה ביום שישי במישלן, רק הוא לא אמר לנו בסוף הארוחה שביום שישי הם לא מממנים. אנחנו מימנו בסוף. המנכ״ל, כן. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> בוקר טוב לכולם. תודה, אדוני היו"ר. אני אשתדל לא לחזור על הדברים שהשר אמר. נתחיל במצגת קצרה. היא מאוד מפרטת את מה היה לפני ומה אנחנו עושים תוך כדי. (הצגת מצגת) קודם כל, שאלת טריוויה שאני מתחיל כל פעם לאנשים שלא מכירים את התיירות, מתי הוקם משרד התיירות? כל אחד זורק איזשהו מספר, אני לא אעשה פה איזו טריוויה כי לא נלאה אתכם, כי זה מצולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה תמיד, אבל הוא היה מאוחד עם התעשייה והמסחר. כשהיה שריר, העבירו את זה לשר. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אדוני, אתה יודע שאני מאוד מעריך אותך, אבל הוא לא היה תמיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? תמיד הוא היה. שר המסחר, התעשייה והתיירות, אתה לא זוכר את זה? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> לוי אשכול ופנחס ספיר החליטו שהם רוצים כסף זר, והבינו שהם צריכים תיירות, אז אמרנו נקים את המשרד. מה הדבר הראשון שהם עשו? הקימו את החברה הממשלתית לתיירות, שמה היא עשתה הדבר הראשון? הקימה מלון. איזה מלון היא הקימה? מדינת ישראל הקימה את מלון הילטון. בשנת 1964 הוקם משרד התיירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה הילטון, בתל אביב? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> כן. הבניין הוקם, ואז הילטון הגיע. זה ככה כהתחלה, למה הוקם משרד התיירות? בשביל להיות משרד כלכלי. משרד התיירות עושה כלכלה. אנחנו חושבים שבמעלה השנים משרד התיירות הוא איפשהו הלך לאיזשהו מקום של מטה. אנחנו חוזרים לעשות כלכלה-עסקים, אנחנו מדברים על עסקים וכלכלה. לכן כל מה שאנחנו אומרים, שהמנוע הצמיחה של תיירות בעולם בכלל הוא כל שנה 5% צמיחה. מדינות שכנות שלנו מבססות כלכלה רק על תיירות. יש מדינות שאנחנו רוצים לנרמל איתן יחסים, הן בכלל אומרות זה העתיד, רוצות 100 מיליון תיירים, ואנחנו צריכים להתמודד איתן. כמו שהשר אמר, כל תייר הוא שגריר. יש לנו סקרי שביעות רצון שאומרים שכמעט 100% מהתיירים שיוצאים מפה הם מרוצים. תחשבו כמה אנשים פוגש תייר, אני כבר לא מדבר על איזה פסטור, על איזה כומר או על איזה רב קהילה. פחות או יותר בין 10-30 איש. אם נכנסו מיליון תיירים, 30 מיליון תגובות טובות על ישראל. אם ייכנסו 4 מיליון תיירים, שזה כלום כמו שהשר אמר, 120 מיליון תגובות ושיח. תחשבו מה יהיה פה אם יהיו 10 מיליון תיירים. זאת אומרת, התיירות היא כלי גם הסברתי ולא רק כלי של הגענו לעשות פאן. ואנחנו מאוד נשמח גם לתמיכת הוועדה בדברים שהשר אמר, כי ועדת הכלכלה היא מאוד חשובה, וכשיושב פה האוצר ובא עם הרבה בקשות ודרישות, אני חושב שהתיירות צריכה להיות לנגד עיניכם. כי למעשה, האוצר רואה אותנו כמתחם שולי שצריך לסגור. ואם אתה חושבים שלא צריכים להיות תיירים ואנחנו צריכים להיות צפון קוריאה, אז בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> דיברת עכשיו על הסברה. אחד מאירועי ההסברה הכי גדולים של מדינת ישראל, למשל, זו המכביה. מגיעים לפה 10,000 ספורטאים מכל העולם. איפה משרד התיירות בתוך האירוע הזה? זה שנה הבאה בחודש יולי, כי נדחה לשנה הרי. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> הממשלה, יש לה תחומי אחריות. המכביה מנוהלת על ידי משרד התרבות והספורט. אנחנו, יש לנו הסכם שאנחנו מעבירים להם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> על שיווק? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אנחנו מעבירים להם כסף בהעברת בין גגות. לנו מותר, משרד התיירות, אנחנו עושים תשתיות, שיווק והשקעות. זה שלושת הדברים שאנחנו עושים. אנחנו לא עושים הפקות, לדוגמה, אירועי ספורט, אנחנו לא עושים, מי שעושה זה משרד התרבות והספורט. אנחנו לא משרד ההסברה כהגדרה, אני חושב שאנחנו כן צריכים להיות את זה, אבל אין לנו את ההגדרה החוקית לעשות הסברה ללא תיירות. בסדר? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אתם באירוע הזה בנושא של שיווק? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אנחנו מעבירים כסף בהעברה בין גגות, בהחלטת ממשלה, למשרד התרבות והספורט. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה הסכום? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> זה לא סכום גדול. יש שם כמה משרדים, כל אחד מעביר 2-3 מיליון. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> כמה התקציב של משרד התיירות? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע, אני באתי לשמוע. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> 29 מיליון. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> במזומן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> זה הכסף שנשאר לנו אחרי מה שקורה, הכסף לפעילות. זה הקנס שקיבלנו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה כולל תשתיות? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> לא. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> זה הקנס שקיבלנו על זה שהצלחנו למנוע מהאוצר ביטול המע"מ. אני אומר לך, רק השיווק בתקופתו של יריב לוין, היה בערך 405 מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אין לך שיווק? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> יש לי 29 מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אתה יודע, יריב לוין חזק אצל ראש הממשלה, מה אני יכול לעשות? ואתה? אתה מקבל משרדים כל הזמן. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אני רק משרדים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה כלום. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> בוא, שתבין, אם אני לוקח את הכסף הקשיח של משכורות וכיוצא בזה - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אם אתה רוצה עכשיו לפרסם שמדינת ישראל תיירותית, זה מתוך ה-29 מיליון האלה? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> נכון. זה כלום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה שום דבר. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> איך אפשר להתנהל ככה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> להדר מוכתר יש יותר. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אז איך אתם רוצים להגיע ל-7 מיליון? אתה יודע, הייתי באילת, הייתי מפונה עכשיו. כמה ימי ספורט יש שם, כמה אירועים מטורפים, שאם באמת היה כסף והיינו מפרסמים, יכולנו לקדם משמעותית את התיירות פה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תשמע, כשיש בארץ איירון מן למשל, זה אירוע שמגיעים לפה, אתה יודע, מאות משפיענים בעולמות האלה של הספורט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה לא דואג לאירוע של שחייה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני הבאתי לארץ את אליפות אירופה בשחייה בשנת 2016. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> האוצר רוצה משהו, להתנהל כמו סמוטריץ'. הוא מבקש משהו, לא נותנים לו, מקפיא הכול. שיבואו, לא נותן. צריך תיירות, צריך להשקיע בתיירות, צריך להביא קבוצות. תעצרו את העבודה, כמו שרואים עכשיו בכספים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חיים, אנחנו אופוזיציה, נכון לרגע זה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אז מה? בסדר. יש לי חדשות בשבילך, לעוד הרבה שנים אתם אופוזיציה. אני מקווה שאתם תישארו, כי יש ביניכם כמה טובים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גם מכבי נתניה יכולה לזכות בגביע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר הרבה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> גם תרנגול עיוור מוצא פעם גרגיר. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> ששון, אני מבקש רגע להסביר משהו על אילת. זה חשוב מאוד, זה לא היה חלק מהמצגת. אבל אם כבר מדברים על שיווק באילת, ראש עיריית אילת, יחד עם שר האוצר דאז, העביר החלטת ממשלה של 50 מיליון שקלים. אגב, לא עירבו את משרד התיירות. אמרו, אנחנו רוצים לתת, האוצר, 25 מיליון שקל לשיווק באילת, 25 מיליון לתשתיות. עד היום הם לא מביאים לו את ה-25 מיליון שקל לשיווק, וזה הולך לגווע. עם כל השיחות שאנחנו מנסים לעשות, אני אשמח אם תעשו דיון בוועדה ותביאו את האוצר, כי הם פשוט עושים את כל השטיקים בשביל לא לתת לו את הכסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לאילת? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> לאילת. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> שיביאו לתיירות, אתם יותר מבינים בנושא הזה. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> זה בתיירות, זה שיווק. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אין תיירות באילת, דרך אגב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תיירות פנים. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אין תיירות. התיירות של אילת, באילת. אין תיירים באילת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז למה בניתם את נמל התעופה הזה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פעם היו טיסות ישירות. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> מי בנה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם בניתם. אתה בנית. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> מי זה אתם? אני בניתי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה בשלטון 30 שנה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אבל סיכמתי איתך שאתה לא מדבר על זה. אז למה אתה מדבר על זה? זה הסיכום ביני ובינך. אני בניתי כי רציתי לעזור לארבעה פועלים. בנינו את הנמל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ו...? אפילו הדיוטי פרי סגור כבר. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אני אגיד לך. כשהזזנו את הנמל, העלינו את הזכויות בבנייה לקו החוף משמונה קומות ל-20 קומות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז זו הייתה המטרה? נדל"ן? המטרה היא להביא תיירות. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> זה מה שביקשת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין מטוס אחד. חברה של הבת שלי במגדל פיקוח שם, הן 90% ישנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תזלזל במלונות. המלונות בגובה גבוה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אין טיסות, כי הפסקנו לסבסד את הכיסאות. סבסדנו כיסאות. זאת אומרת, כל כיסא שישב בטיסה לארץ, קיבל 60 אירו כיוון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> וזה עזר? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> כן, אבל הלכו לעקבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתם עוצרים אם זה עוזר? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אתה באופוזיציה. אם תלמד להקשיב עד הסוף, כי הם היו יורדים, נוסעים לעקבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עקבה זה שליש מחיר, באמת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז הכול קשור ליוקר המחייה בסוף. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אני מסבסד לו את הטיסה, הוא נוסע לעקבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא קשור ליוקר המחייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה קשור. שליש מחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פה משלמים ארנונה גבוהה, עובדים יותר. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אמרתי, אם אני עושה הסכם שהם ישנים שלושה לילות באילת, אני מסבסד. אני לא מוכן לסבסד אחרת. אני לא מסבסד את עקבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו כשאתה מתנה את זה בלילות באילת, זה עוזר? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> עכשיו אין לי כסף לסבסד. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אנחנו רוצים את הכסף שהאוצר הבטיח לאילת. האוצר הבטיח לאילת, תנו לפחות לסבסד. יש טיסות מרוסיה וזה. הם פשוט לדעתי עובדים על ראש עיריית אילת, אבל אנחנו נדבר על זה. אם תעשו דיון על זה, אני חושב שזה דיון חשוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל הזמן עושים דיונים על אילת. קרדיולוג אין לאילת. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> מגיעה לעיר אילת עזרה בעניין התיירות, עיר ש-80% מהעובדים שלה, ממי שחי שם, מתפרנס מתיירות. וזה שהאוצר מתנהג כמו סומא עיניים, זה חמור מאוד. אבל בואו נתקדם רגע עם המצגת, כי יש לנו הרבה מה להראות לכם. קודם כל, היעד שהשר הציב לנו זה 7 מיליון תיירים עד 2030. זה לא יעד בשמיים, אנחנו מסוגלים יותר. יקר פה ממדינות האזור, אבל אנחנו מדינה מערבית, אנחנו לא מתנצלים על מה שיש לנו פה. זאת אומרת, אם נגדיל את כמות החדרים, אז יהיה היצע גדול, ואז המחיר יכול לרדת. אנחנו עסוקים כל הזמן בלפתח עוד תשתיות למלונאות. עוד מעט אנחנו נראה לכם מה אנחנו עושים בנושא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא כזה מסכימה איתך שאם יהיו יותר חדרים המחיר כל כך יירד, כי אתה שוכח שלכל מלון עלו גם ההוצאות של החשמל, ושל המים, ושל המזון. זאת אומרת, אולי זה יוריד קצת, אני לא חושבת שזה יהיה משמעותי. יש פה בעיה הרבה יותר עמוקה. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> תקשיבי, בתור אחד שלמד כלכלה, אותי לימדו ביקוש והיצע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון, ועדיין. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אנחנו ניהלנו את הפינויים. ישבתי עם המלון, אמרתי לו, המדינה סגרה 500 שקל למבוגר ליום. אמרתי, אני משלם 475. אמרתי, יהיה יותר זול מהמדינה. אמר, לי 480. אמרתי לו, אוקיי, 480, אבל ילד זה יהיה עד גיל 18, לא עד גיל 12. וזה בפנסיון מלא. והמלונות הגדולים בארץ, הם חברות ציבוריות, וב-960 שקל לזוג ליום פנסיון מלא במלונות חמישה כוכבים, אנשים ישנו, והם חברות בורסאיות, ותלכי איתם מאזנים ותראי כמה הם הרוויחו. אז הסיפור שחשמל עולה, חמותי עולה, זה לא משנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם אתה אומר, אתה יודע. פשוט ההיגיון הבריא שלי, שכאילו הכול עלה. אז גם להם הכול עולה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> לא בנו בתי מלון ב-20 שנה האחרונות פה, מה הבעיה? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> 17 בתי מלון ייפתחו בעזרת השם בשנה הקרובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בנו מלונות בוטיק. אי אפשר להגיד שלא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, השאלה אבל האם זה לא בגלל שזה בתקופה שלא הייתה להם שום אופציה אחרת, אז עדיף להם להתגלגל. אני באמת שואלת, אני לא קובעת. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> לא התגלגלו. לכי תראי את הרווחיות. חברות בורסאיות. כנסי לבורסה, תראי את השוק, תראי את המאזנים, כמה הרוויחו המלונות האלה. ב-1,000 שקל, או ב-960 שקל לזוג ליום, פנסיון מלא. אותו מלון היום מוכר לך, ביבי, ב-2,000 שקל. כפול. אז בואי, אני לא מרחם. הם יכולים להוריד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מרחמת. אני פשוט אומרת, אני מנסה להבין האם זה מה שיעזור. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> התירוץ של החשמל וזה, וואלה לא קונה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> תגיד לי, למה לא מקדמים עוד אטרקציות כמו קזינואים ודברים? אתה יודע, לחזק את התיירות, להיות תחרותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר את זה? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> וואלה, אני אומר לך אמיתי, צריך למשוך לפה תיירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עומדים נגד העניין הזה מהיום הראשון. זה לא יילך. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> קזינו לא יביא תיירים. בישראל קזינו? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> חברי הכנסת, ברשותכם, אני אמשיך כי אני רוצה להספיק את המצגת וחשוב שתראו את כל התמונה שאנחנו רואים. קודם כל, תראו את האתגרים בחמש השנים האחרונות שמשרד התיירות עובר. אין תעשייה כלכלית במדינת ישראל שספגה כאלה מכות, והצדיקים שעוד עומדים עם הראש מעל המים, גם אותם אנחנו מנסים למשוך, ומאוד קשה שאין עזרה של משרד האוצר בנושא, ומהמחויבות של חברי הכנסת לבקר. והנה, אני אומר לכם, אנחנו לא מסוגלים ללחוץ על האוצר וצריכים גם אתכם בנושא, כי יש פה אנשים שאני באמת מצדיע להם על זה שהם ממשיכים להתעסק בתחום. זה הגרף, נראה לי שהוא המראה הכי טובה. קודם כל, אנחנו לא מבקשים טובות. התיירות בישראל הכניסה כ-40 מיליארד שקלים ב-2019 לאוצר המדינה. ו-22.6, יש שיגידו 24, באו מהתיירות הנכנסת. זאת אומרת, משרד התיירות כענף ייצוא מספר 5. נכנס פה כסף של 22.6 מיליארד שקלים ב-2019, זאת אומרת, זה עובד. כשבאים לתקצב את משרד התיירות, הם לא עושים טובה למשרד התיירות. זה כמו עץ, כמה שתשקה אותו יותר טוב, הוא יביא יותר פירות. העתיד הכלכלי של מדינת ישראל לא יכול להתבסס רק על אותו דבר, בלי להסתכל על התיירות. אנחנו לא יכולים להיות מאחורי כל המדינות שנמצאות בעולם, כי כל המדינות הולכות לעולם תיירות, ורק מדינת ישראל, משום מה, משרד האוצר רוצה לבלום כל הזמן את ההתפתחות של התיירות בישראל, וחבל. תראו את כמות התעסוקה שיש, השר דיבר, תראו את כמות ההכנסה שיש פה לתיירים. חוץ ממלונות בגלל המפונים, תראו את הירידה שיש לתעשייה הזאת. איך אפשר להגיד לתעשייה הזאת, עזוב, לא צריך לעזור לכם, לתמוך בכם בתקופה הזאת? אגב, ככל שנפתחו מלונות חדשים, מה שיוסי אמר, אבל נסגרו גדולים. זאת אומרת, נסגרו מלונות. אנחנו היינו ב-55,000 חדרים, אנחנו ב-50,000 חדרים, למרות שנפתחים מלונות. למרות. עכשיו היינו בפתיחה של מלון חדש בזיכרון יעקב של 142 חדרים, שהוא מלון די גדול, ואנחנו רואים בזה כעוד איזשהו ניצן טוב לכל האירוע הזה. על המפונים, השר דיבר והרחיב, אין צורך להגיד שמשרד התיירות חסך בזכות הפרויקט של השר, שפשוט עסק בזה ברמה אישית, כ-7.1 מיליארד שקלים. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> ההוצאה מהמלונות לביטוח הלאומי. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> זאת אומרת, המדינה הייתה צריכה לשלם עוד 7.1 מיליארד במזומן. ואז הם אומרים, תקציב השיווק, לא. אתה לא יכול לקבל עוד 5 מיליון כדי לפרגן לאנשים אחרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בוא נתחיל מזה שהמדינה לא הייתה צריכה לפנות בהרבה מקומות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה כסף המדינה השקיעה בתקופת המלחמה בנושא של המעבר של התושבים מהדירות שלהם? הכול, כולל הביטוח הלאומי. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> תחלק 7 ל-4.175, בין 10-11 מיליארד שילמו על הפינויים. עם הביטוח הלאומי, עם אשקלון שלא היו חדרים. תחשוב, אשקלון שלא היו להם חדרים, נתנו להם פיצוי כספי, לאנשים המבוגרים שלא היה להם ממ״ד בבית, ולא היו לנו חדרים. זה היה אירוע שהיינו צריכים לפנות, לקחתי את כל האנשים עם המוגבלות באשקלון והעברתי אותם לבראשית. אמרתי, וואלה, ניתן להם הכי טוב שיש, שירגישו טוב. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> השר אומר דבר נכון, דבר שאי אפשר למדוד אותו, איך אנחנו יכולים לבוא ולהגיד מה עשינו? אנחנו הולכים ומנסים כמה שיותר להטמיע מדידה בכל התחומים שאנחנו עוסקים בהם. הכי קשה זה להטמיע מדידה בשיווק, כי זה דבר שהוא קצת אמורפי ורואים אותו במשך השנים, אבל תחשבו על תשתית ציבורית. משרד הבריאות בונה תשתיות ציבוריות, ולא חשבנו שאפשר לעשות מדידה, אבל כן אפשר לעשות מדידה. אנחנו הולכים להטמיע מצלמות וקאונטרים ולראות מה התשתית הזאת עושה. הדבר שאנחנו עכשיו עומדים עליו, כל הרשויות שמגישות עכשיו לצת״פ, שזו הדרך שאנחנו מתקצבים תשתיות ציבוריות, אנחנו עומדים על זה שיהיה ליד זה מקור פרנסה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה כמו טיילות ודברים כאלה? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> פעם היו עושים טיילות מוזרות, אנחנו היום מתמקדים בעניינים תיירותיים פרופר, משתדלים לעסוק בעיקר ברשויות שיותר קשה להן, בדברים שאנחנו מאמינים שהם יפתחו תיירות, ואנחנו רוצים לראות יותר פוד-טראקים ויותר עגלות קפה, אנחנו רוצים לראות יותר הנעה של עסקים. אנחנו מאוד מקשים על הרשויות. אנחנו מדברים כלכלה. אנחנו הפסקנו לדבר פארקים. אם אין כלכלה, אנחנו לא נמצאים. אנחנו רוצים להיות איפה שיש כלכלה, כי אנחנו מכניסים כסף למדינה. חדשנות ו-AI, אנחנו מנסים להדביק את הפער. הולכים עכשיו, השר יטוס לדובאי, נוסעים ליפן, אנחנו מנסים להיות הסטארט-אפ ניישן לא רק בדברים אחרים, אלא גם להטמיע את זה בנושא התיירות. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> בכסף שאין לנו, חנכנו עכשיו מחדש את הטיבריום בטבריה, לפני חודש. פעם הייתה מזרקה שהייתה פועלת ארבע פעמים ביום. עכשיו זה עם מצג אור קולי בשילוב מזרקת מים בטבריה, מדהים. עלה 8 מיליון שקל. חנכנו לפני חודש. במעט שיש לנו אנחנו רוצים, וואלה, לנסות להביא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל חיים, זה יפה, אבל בסוף אתה מדבר על טבריה. מגיע תייר מחוץ לארץ, יום שישי בערב, מה הוא עושה? איפה הוא אוכל? מה הוא עושה בכלל בעיר הזאת? תעשה אקווריום, תעשה מזרקות. זה דברים מבורכים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> טבריה נפלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל בסוף, זו עיר שנכבשה על ידי החרדים. עכשיו, זה לא ישראלי. הבן אדם מגיע מחו"ל. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אנחנו לא עשירים מדי, ואנחנו רוצים לעשות סדק בקיר. אז הוא לא יישן בטבריה, הוא יישן במקום אחר. אבל טבריה, יש בה גם קדושה, גם קרוב, גם כפר נחום, גם דגניה, הם באים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בסדר, בא, טבל במים, יופי. אחרי זה הוא צריך לאכול, לעשות משהו. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> רוב התיירים בארץ, הם תיירי דת, ותיירי דת מסתדרים. כי טבריה, יש גם במלונות, אם אין מסעדות פתוחות, המלונות נותנים ארוחות ערב? נותנים. אחרת, בואו. ויש גם מסעדות פתוחות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בשישי בערב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה? במרכז? אין כמעט. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אבל יש. אז כל המלונות ייתנו ארוחת ערב. נראה לך שלא ייתנו חצי פנסיון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבחינו, בתי מלון בתוך העיר, הם באמת ישנים מאוד ולא מתוחזקים. אבל יש בתי מלון שנפתחו לאורך הכנרת. הם מאוד יקרים גם, והם מתוחזקים טוב ואנשים באים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, זו החלטה של בעלי המסעדות אם לפתוח או לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מדויק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע מה חוק העזר שם אומר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אלי, אתה יודע כמה מסעדות פתוחות בשבת בנתניה? אתה יודע כמה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל זה תלוי בבעלי המסעדות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בנתניה, העיר שגדלנו בה. מסעדה אחת פתוחה בכיכר ביום שבת בנתניה. סטוקמן. המסעדה היחידה בכל העיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המסעדה יכולה לפתוח. היא לא פותחת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מסעדה יכולה לפתוח, אבל בעלי המסעדות מעדיפים כשרות כי זה מביא להם יותר הכנסה. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אנחנו לא נמצאים במקום שהמסעדות בטבריה יפתחו. אנחנו במקום אחר לגמרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר, על טבריה אתם צריכים להגיש תוכנית מיוחדת לפיתוח העיר מבחינה תיירותית. יש לך פוטנציאל, אין ביצוע. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להגיש תוכנית מיוחדת. אנחנו סומכים עליך, תעשה עבודה על האוצר, תנעל אותו בכל מיני דברים שהוא מבקש עד שהוא לא ייתן לנו כסף. יש מצגת, מחמת גדר עד הצד היציאה מטבריה. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אנחנו היקפית על כל הכינרת. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> פארק הליכה כזה, משולב עצים, מסעדות. מדהים. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> יש לנו תוכנית של 12 חופים חדשים שהם גם לציבור, שהיא היקפית. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אבל תן לעשות את זה, תן כסף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אנחנו קופצים מדבר לדבר. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אתם הקצבתם לנו 40 דקות, ואני כבר יושב פה 45 דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי זה אתם? יו"ר הוועדה לידך. אני לא מקציבה כלום. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> הקציב לי 40 דקות, כבר 6 דקות הוא צריך לשלם לי אובר טיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל, מי שמפריע הכי הרבה למנכ"ל זה השר, לא אנחנו. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> ראש העיר בא, ובחוכמתו הרבה אמר, תשמעו, אתם עשיתם פיילוט בעכו, לקחתם את התיירות מעכו, טיפלתם בה וזה נראה מצוין, ואני רוצה לתת לכם את התיירות. חלק מהבעיות שהרשויות מטפלות בתיירות, אתה יודע את זה, ולכן זה לא עובד לפעמים. כשאנחנו ניקח את זה עלינו, ואנחנו נוכל פשוט לעשות את זה בצורה רוחבית, ולא נהיה תלויים בלחצים כאלה ואחרים שיש לראש עיר, מה לעשות, כי ראש עיר חי בתוך עמו ואנחנו לא, אנחנו חיים בתוך עמנו אבל לא בתוך העיר שלו, אז אפשר יהיה לעבוד, וזה אחד הדברים שאנחנו רוצים לעשות בטבריה. הבאת עובדים זרים. אנחנו החלטנו בוועדה פה, שאנחנו רוצים חלף פלסטינים. הייתה לנו מכסה של 6,800 עובדים בתיירות, כולל ירדנים, פלסטינים וזרים, היו לנו 2,000 פיליפינים. ביקשנו לנטרל אחרי ה-7 באוקטובר את כל העובדים הפלסטינים, קיבלנו את חלף הפלסטינים כ-2,000 סרי לנקים, אנחנו בהבאה האחרונה של 1,350. השר ביקש הגדלה נוספת מוועדת המנכ״לים של עוד 1,020 עובדים, ואנחנו הולכים להביא תאילנדים, כי אנחנו החלטנו במשרד לא ללכת על אותו סל, כי הפיליפינים סגרו את המדינה, ואז יכלו להישאר ללא עובדים. יש לנו שיתוף הדוק עם התאחדות המלונות שלהם. אנחנו גם מודים על כל העבודה הטובה, והנה רומי פה, שעשתה, כשהוא מדבר על פינויים, אי אפשר לא להגיד לה תודה על כל מה שהיא עשתה. הבנו שלבנות מלון בישראל זה ויה דולורוזה. ב-2015, בעקבות ועדת טרכטנברג, מדינת ישראל הקימה את מטה הדיור הלאומי. מטה הדיור הלאומי פשוט לקח יזם והתקשר להיתרים, לעירייה, פשוט ליווה אותו. כשנכנסנו לתפקיד, השר אמר, איך יכול להיות שאין דבר כזה לתיירות? איך אין דבר כזה למלונאות? היום יזם לוקח לו לבנות, היינו בזיכרון יעקב, לקח לו 15 שנה לבנות מלון. מה היה לפני 15 שנה? הוא תכנן משהו, הוא הגיע ל-15 שנה, העולם השתנה. אנחנו מאמינים שזה היום עד שבע שנים בונים בניין בערך בישראל, ברגע שיש לו היתר. אנחנו חושבים שאפשר להגיע גם לשבע שנים לבנות מלון, ולא נצטרך להגיע לעשר שנים. אנחנו פתחנו את יחידת המגדלור, היחידה שבעצם קולטת בעיות של יזמים, לא משנה באיזה שלב היזם נתקע, הוא בנה כבר, לא בנה, הוא תקוע בכיבוי אש, תקוע במשרד הבריאות, רוצה להתחיל לבנות. אנחנו מלווים אותו, אנחנו נלך איתו לרמ"י, אנחנו נלך איתו למינהל התכנון, אנחנו נלך איתו לרשות הכיבוי. אומנם הוא צריך להביא את המסמכים, אבל המשרד רוצה לקחת אחריות ולעזור ליזם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חשוב מאוד. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> זה לתת שירות לעסקים. כשאנחנו מדברים על עסקים, אנחנו לא יכולים להגיד אנחנו משרד עסקי בלי לתת שירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לי, כמה מלונות נבנו באילת בעשר השנים האחרונות? מלונות חדשים. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אפס. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> לא, רגע, אבל בונים עכשיו מלונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל, אני רוצה להדגיש שני דברים. אחד, נבנים מלונות, אבל מלונות בוטיק. לא מעט מלונות בוטיק. מלונות גדולים לא נבנו. גם בתל אביב, גם בירושלים, גם באילת. במקומות אחרים, נבנו מלונות בוטיק לא מעט, וגם להם יש ביקוש. זה אחת. שתיים, משרד התיירות עשה מהלך נכון מבריק, לא מהתקופה של השר, אבל הוא שדרג את זה, זו העובדה שאפשר לבנות, וכדי לממן את המלון נותנים יחידות דיור מעל המלון. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> לא, אדוני. אני חייב רגע לתקן את מה שאתה אומר. קודם כל הייתה הוראת שעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וזה נתן אופציה בעצם לבניית מלונות, לממן. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אתה יודע כמה מלונות נבנו בזכות הוראת השעה הזאת? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> החזר השקעה זה למעלה מעשר שנים של מלון. זאת הבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לוקח זמן לעשות שינוי תב"ע. צריך שינוי תב"ע פה ספציפית לאותו מקום. גם לשכנע ראשי ערים לעניין הזה, זה לא פשוט, ולכן זה מהלך נכון כי זה מאפשר את המימון של המלון. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> הגענו לשקף הזה בשביל לדבר על זה. קודם כל, הוראת השעה שהייתה לפני חמש שנים של שר התיירות דאז, זו הייתה הוראת שעה. כשהשר נכנס לתפקידו, אמר, הבנתי, הוראת שעה, שר הולך, שר בא, והארץ עומדת. הלכנו למהלך הרבה יותר מורכב והרבה יותר "קיצוני", לשנות תמ״א. זאת אומרת, זה לא תלוי פוליטיקאי או ממשלה. הולכים לשנות את התמ״א, לא בקו ראשון לים, כל היזמים שמקשיבים, לא לפנות קו ראשון לים, אבל עד 49% משרד התיירות יכול לאשר. למשרד התיירות יש וטו במועצה הארצית ובוועדות המחוזיות על פרויקטים. אבל אם יבוא יזם עם דוח אפס, כי המדינה, איך אמר השר, האוצר החליט שהוא לא רוצה לתת כסף ליזמים. למה? אני אשמח שתביאו אותו ותשאלו. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> זה לא כלכלי, האירוע לא כלכלי. כשאני הייתי שואל בן אדם שבא לבנות מלון, אני אומר לו, כמה אתה הולך להרוויח? כמה התשואה שלך? כמה אתה משלם? אתה ממונף. אז הוא משלם 6% ריבית, נגיד אפילו פריים אפס, הוא יכול לקנות אג"חים ב-6% תשואה. למה להשקיע? ואת מה שאני יודע, גם הוא יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל זה אתה נותן יחידות דיור. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> ולכן נתנו לו אפשרות כלכלית בעירוב שימושים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וזה המהלך הכי טוב שהיה, רק צריך לגבש את זה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> ומיכאל שיחק את זה יפה. כי אחרת זה לא כלכלי בכלל. מה אני אבנה לי מלון? אני הולך לאג"חים, הולך לבנק, אין צרות, אין עובדים, אין אללה, מביא את ה-6% לשם, תודה רבה ולהתראות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> החזר השקעה זה למעלה מעשר שנים, לכן עדיף לפעמים לבנות נדל"ן כמו שאתה אומר, מאשר מלון. זה גם סיכונים. מבחינה ביטחונית, מה שקורה בארץ, לוקח סיכון. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אגב, יש מלון שנבנה בארץ, קוראים לו איסלה בראון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> למה אתה הולך רחוק? נבנה בנתניה. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> לא, נבנה באילת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו מהח"כים רוצה להגיד משהו? אני רוצה לתת לעוד אנשים לדבר. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> יש עוד משהו, אם לא תפריעו, אני אעשה את זה מהר. השר קידם והביא 10 מיליון שקלים לחודש התיירות הישראלית. אני מבקש מחברי הכנסת, תהוו דוגמה, 18 שקל, לא יקר. תבואו לפארק נחל הבשור ביום שישי הקרוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז קח 36 ותעזוב אותי במנוחה. מה הבעיה? במקום שאני אבוא. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אגב, אנחנו רואים התעניינות עצומה של ישראלים בחודש התיירות הישראלית. מאה סיפורים. החלטנו ללכת לפיילוט של מאה סיפורים. מה זאת אומרת? היום משרד התיירות מממן, יש לו את האתרים שלו ב-13 שפות בעולם. כשאנחנו נכנסנו לאתר של משרד התיירות ראינו שהכול כתוב. מי קורא היום? אתה רואה אתר, מישהו יודע מה היה בעמק האלה? זו דוגמה שאני אומר הרבה בהנהלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דוד וגוליית, לא? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> יפה, דוד וגוליית. כמה ילדים יודעים את זה? רואים היום גפנים ועצים. מה קורה בעצם? אנחנו לא מספרים את הסיפור שלנו. באים כל מיני אוהבי ישראל, מספרים סיפור עלינו. אנחנו רוצים לספר את הסיפור הישראלי דרך ה-AI בסרטונים קצרים, אנחנו רוצים לקבע את הנרטיב שלנו. זה גם יעזור לנו בתיירות, גם יעזור לנו בדברים אחרים. וזו דוגמה שעשינו סרטון, הוא קצת הדיוטי כי זה בכלים שלנו, אבל הסרטונים הבאים יהיו הרבה יותר מקצועיים. זה סיפור על מצדה. תראו איך זה נראה מנקודת מבט של תייר שהוא רואה עכשיו בבית, או איזה ילד שמגיע לשם, בברקוד. (הקרנת סרטון) אנחנו עושים סרטים קצרים של דקה או שתיים בשביל לגרות את אותם תיירים להגיע, אנחנו לא עושים פה סרטים ארוכים. יש לי עוד הרבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לגבי מורי הדרך, אמרתם שיש איזה תכנון, משהו שהולכים לעשות. אני רוצה להבין את האירוע לגבי הטיפול במורי הדרך. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אני נפגשתי עם מורי הדרך, עם כל הגופים שטוענים שהם מייצגים אותם. יש כ-10,000 רישיונות של מורי דרך. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> קודם כל, זו בעיה אמיתית. לא צועקים סתם. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אני ביקשתי רק לדעת דבר אחד. אנחנו למדנו מהשר, כשאנחנו באים לטפל בבעיה, אני רוצה להבין מה גודל הבעיה. ביקשתי לראות אקסל, מורי הדרך, לפני שלושה-ארבעה חודשים רק נכנסתי לתפקיד, כמה מורי דרך יש שמתפרנסים זה ב-100% משרה, וכמה הם לא בגיל פרישה, כדי שאנחנו נדע איך להתמודד מול האוצר. אני עדיין מחכה לאקסל. כי אם יש 1,000, זה לא 7,000. אם יש 3,000, זה לא 1,000. כדי שנוכל אנחנו לתת, אני עדיין מחכה לאקסל שלכם, זה מאוד יעזור לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הייתה פה ישיבה. יש קרוב ל-7,000-8,000 איש שמתפרנסים מזה. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אדוני, מורי הדרך, יש כאלה שהם עובדים כל השבוע, ביום שישי. אז אני רוצה לדעת מי עושה את זה ב-100% משרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, יש עוד אנשים שרוצים לדבר. כל אחד יכול לדבר עכשיו דקה-שתיים. גואטה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> המנכ"ל והשר, קודם כל בהצלחה בתפקיד, אני בטוח שתעשה את זה הכי טוב שיש. אבל המנכ״ל, מיכאל, חבר, אח שלי, בנושא עובדים זרים לתיירות הכפרית, יש לנו בעיות של כוח אדם שם. אנחנו לא מצליחים לארגן כל מיני חבר'ה של ניקיונות. כל פעם כשיש אירוח, מביאים את כל המשפחה ומתעסקים. היה איזה משהו שניסית, רצית לקדם את הנושא. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> הייתה זכאות למלונות של 25 חדרים, הורדנו את זה ל-11 חדרים. אני חושב, בפילוסופיה שלי, לא יכול להיות שיש מקום שמארח אנשים, מארח 600 איש ביום, מקום ספא, נכון שיש לו כמה חדרים, אבל הוא עדיין עושה תיירות. כן צריך לתת לו, אנחנו כל הזמן, אתה יודע, אנחנו עובדים על זה. הורדנו ל-11 חדרים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הנושא של האירוח הכפרי במושבים, והשר בשבת האחרונה בא לפרגן לגליל והיה בו עם המשפחה, זה סדר גודל של ארבעה חדרים. אנחנו מדברים שזה בכל משק שיש, כאילו יש כאלה שבנו את זה בתור וילה, יש כאלה בתור צימרים בודדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בשביל ארבעה חדרים צריך עובדים זרים? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> ארבעה-חמישה חדרים, כן, עובדים. באים לך אורחים, הולכים, אין לך. אתה לא אומר עשרה עובדים זרים, אתה מחזיק אחד. להיכנס לעשות ניקיון, החלפות. צריך. << דובר_המשך >> מיכאל יצחקוב: << דובר_המשך >> יש פה איש יקר, קוראים לו יוסי פתאל, והוא אמר לי כזה דבר כשנכנסתי לתפקיד – אני צריך את הצימרים. שיתאגדו הצימרים. יש תיירים שבאים, רוצים ללון. תאגדו את הצימרים, כי לי הם לא מקשיבים. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> מתוך 8,000, אולי 2,500 עובדים. כל השאר בונים בצורה לא מקצועית ולא מנוהלת, אנחנו נחנקים בלי חדרים, המחירים הכי גבוהים בעולם, והצימרים לא נגישים. אנחנו בעצם רוצים לבוא, מתחננים, ואנחנו מגורשים בגלל הדרך שזה מתנהל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת הם לא נגישים? הרי באים אנשים לצימרים. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> בסוף מדובר במקצוע של אירוח. כשמישהו בונה ארבע יחידות, והוא לא מנהל אותן כמו שצריך, והוא עושה את זה עם עיפרון ונייר, והוא לא זמין במערכת ההזמנות שלי, ואני לא יכול להראות את זה כמו שצריך בחו"ל, ואתה מגיע למקום, אין סטנדרט של ניקיון ושל קבלת הזמנות ושל לדבר בכלל עם תיירים, אנחנו לא יכולים להגיע לשם. אנחנו עובדים בערך, בתיירות הנכנסת, 1,500 צימרים מתוך 8,000 שקיימים. נניח שאנחנו רוצים להזמין אותם, אני צריך לשלוח או יונת דואר, או פקס, הם לא באמת מחוברים לעולם האמיתי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אתה צודק, כי רובם נמצאים בפריפריה, שאולי צריך לקדם את הנושא הזה ולהשקיע בפריפריה, ואז נחבר. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> תכף נדבר על הפריפריה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> 90% מהם בפריפריה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אחד, רציתי לשאול, אדוני המנכ״ל, לגבי הנגב. איך אתם רואים את התיירות בנגב, שהיא שונה לחלוטין? היה שם איזה משהו, אבל נעלמה לי המצגת. הייתה שם איזו שורה שפשוט לא הבנתי מהי, ורציתי לשאול לגבי השורה הזו. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אני נשאר פה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אחר כך אשאל אותך. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> גם אם הוצאת 90 בבחינה זה יפה, אם הבנת הכול חוץ משורה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד לך ש-90 בשבילי זה לא היה מספיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני רוצה לפרגן לשר, ולצוות, ולמנכ״ל, מיכאל. אני הייתי בהרבה, אתה יודע, הצהרות של שרים שמגיעים לוועדות, להציג את המשרד שלהם פה, הכול על השולחן. הדברים הטובים והדברים הלא טובים. הדברים הלא טובים, צריך לטפל בהם. ואני הייתי עד אישית על הטיפול המסור של המשרד כולו, ובאמת יישר כוח לעובדים של משרד התיירות בנושא של המפונים. זה היה מגה אירוע של מדינת ישראל, ובאמת יישר כוח על הנושא הזה. זה פעם אחת. פעם שנייה, תשמע, צורם לי שמדינת ישראל לא מבינה – וכשאני אומר מדינת ישראל, זה גם ראש הממשלה, זה גם שר האוצר, בעיקר שר האוצר – את הדבר המטורף הזה שנקרא תיירות במדינת ישראל. הרי אנחנו יודעים טוב מאוד בכלכלה שכשאתה משקיע שקל, אתה בסוף תקבל את הרווחים שלך בעתיד. אבל אם לא תשקיע את השקל הזה עכשיו, אין סיכוי שתקבל משהו לעתיד. כשאני נמצא בעיר תיירותית, גם אלי, אנחנו בנתניה, עיר שהיא עיר תיירותית. יש בתי מלון, גם מיכאל, בונים בית מלון. אני אומר לך, היום מגיע תייר לעיר נתניה, אין לו מה לעשות. חוץ מחוף הים, שמזל שזה מן אללה שיש חוף ים בנתניה, אין לו מה לעשות. עכשיו, זה לא רק בעיר נתניה, דיברתם על טבריה, וגם ערים אחרות. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> לא, לא. יש את קאסר אל יהוד, המקום השלישי בקדושתו לנוצרים. הם באים שם לטבול. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין לי, מה אתה רוצה שיטבלו בנתניה? בחוף סירונית? << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> תקשיב, רגע. בקאסר אל יהוד הם באים שם לטבול, הם קונים את החלוק, וזה התכריכים שלהם לקבורה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אני מדבר איתך רגע על נתניה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> תקשיב רגע איפה אנחנו עובדים. מצד אחד יש את הצד הירדני, שמפתחים מלונות וניקיון, ויש את הצד הישראלי, לכלוך. איפה הם ילכו? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אתה מסכים איתי. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> ודאי. זו המלחמה. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> צריך תקציב. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> צריך לפתח תשתיות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, אני מבין שזה תקציב, אבל בסוף, אתה יודע מה, אני לא זוכר דיון בוועדת הכלכלה, או בוועדה אחרת שאפשר לעשות בנושא התיירות של מדינת ישראל. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אז תיזמו דיון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר ליזום דיון, אבל בסוף, מה שאני אמרתי בהתחלה, תבין, אין הבנה אמיתית של ממשלת ישראל, ואני לא עכשיו תוקף את זאת או אחרת, על הדבר הכל כך מרכזי לכלכלת ישראל שנקרא תיירות. אם אני מדבר איתך, דיברתי על ספורט, אתה יודע מה קורה כשמגיע לפה אלוף עולם באתלטיקה? אתה יודע איזה כוח שיווקי זה? איזה כוח הסברתי זה? אבל אף אחד לא מטפל בזה. זה לא איזה אירוע שמאגד ואומרים, וואי, מגיעים לפה עכשיו ככה וכך, אומנים, ספורטאים. זה כוח הסברה מטורף. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אתה יודע מה הדבר הראשון שאמרו לי כשנכנסתי לתיירות, על ידי האוצר? "לא צריך תיירות נכנסת, מספיק לפתח את התיירות". << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נו, אז הם אינפנטילים. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> הם לא מבינים את זה. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> זו לא ממשלה, זה הדוח של הכלכלנית של האוצר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גרוע מאוד אם באוצר יושבים אנשים שלא מבינים כלכלה בסיסית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דלל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. קודם כל אני רוצה להודות לשר התיירות, וגם למיכאל יצחקוב, שהוא זמין בכל שעה. ביום שישי התקשרתי אליו, יש נושא מסוים. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> לא בצאת השבת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ביום שישי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביום שישי הוא זמין? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא זמין, יום שישי אחר הצהריים. אני רוצה לומר לכם שיש את משרד התיירות ועוד שאר המשרדים, ודיברתי על זה ביום שישי יחד עם מנהלת מלון איילנד. בנושא של הפיצויים, המשרד היחידי שהזיז את כל הכסף מוועדת הכספים לפה ודאג למלונות זה משרד התיירות. אבל מה, תעמדו בהתחייבויות, כי יש מלונות שעדיין לא קיבלו, אבל נשים את זה בצד. דיברת על הנושא של האוצר. האוצר כנראה לא מבין כלום. כשהוא אומר תעשה תיירות פנים, אז הוא לא מבין מה זה ייצוא ומה זה ייבוא. אם זו תיירות פנים, זה רק ייבוא. אבל תיירות חיצונית זה בעצם מגזר של ייצוא, זו הכנסה של דולרים למדינה. ולכן צריך פה לפתח את התיירות, כי זה מה שמכניס כסף למדינה, זו חלופה לייצוא. כשאתה עושה ייצוא ביטחוני וייצוא יהלומים וייצוא חקלאי, יש גם ייצוא מגזר תיירותי. ואת זה צריך לפתח מעבר לנושא של המלון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, כל מיליון תיירים. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> הם מדברים על 17 מיליארד. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> כל 3,500 תיירים, 1,000 משרות. ב-2019 זה הכניס 23 מיליארד שקל במט"ח. ענף ייצוא רביעי בגודלו מהווה 29% מייצוא השירותים של מדינת ישראל. בסדר? מכניסים כמו התעשיות הביטחוניות, שלא כוללות תעשיות ששייכות למדינה. זו הפרופורציה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה להוסיף, בואו ניקח חדר בנתניה, סביבו יש לפחות עוד שלושה עובדים. זה בחדרים, זה במוניות, זה בהסעדה, זה כל הדברים מסביב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל רובם עובדים זרים, לצערי הרב. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא כולם. זה נהגי מוניות. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> נהר מונית הוא לא זר, המסעדה לא זר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> המסעדות מסביב, ההסעדה, לא. להפך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין מסעדות פתוחות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> סליחה, הוא דיבר על שבת. אבל מה שאני רוצה לומר, ואני מדבר באמת, איך אומרים, הייתי שותף לבנייה ולקידום של בתי מלון בנתניה. דרך אגב, קחו את הסיסמה שהשתמשנו בה אז – שטיח אדום זה מסלול ירוק ליזם, למלונאות, לתעשייה. זה מה שעשינו, והיום בנתניה בונים בתי מלון. תודה רבה לכם על העזרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה, דלל. יוסי פתאל, בבקשה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה גם על הדיון. אני מבקש שלוש דקות, כי אני יודע שתכף תגיד לי נא לסיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קח ארבע דקות. הנה, איך אני? למרות שדיברת באמצע כמה פעמים. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> ניסיתי להוסיף לדיון פשוט. הדיון היום הוא על תיירים. אנחנו נמצאים באחת מתקופות השפל והמשבר הכי חמורות בהיסטוריה של המדינה. בישיבה הראשונה שהייתה כאן על תיירות, הגיע שר התיירות חיים כץ ושאל שאלה – המדינה צריכה להחליט אם היא רוצה תיירות או לא? שאל את זה פה בקול רם, השאלה נותרה פתוחה ואז התחילה המלחמה. אם אני לא טועה, אני זקן המשתתפים בישיבות ועדת הכלכלה, ומסתובב כאן במסדרונות משהו כמו 27 שנים. השאלה נותרה תלויה באוויר, ומאז לא הייתה תשובה. לאורך כל השנים התחום של התיירות מתנהל ללא מדיניות מגובשת, ללא תכנון, הכול כמעט אקראי. אין תוכנית אב לפיתוח התיירות, לתחום התשתיות, ובפועל מי שמנהל את התחום בפרספקטיבה של 20 שנה זו יד הגורל. פחות או יותר, תוכנית העבודה אומרת, יהיה בסדר. התוצאות בפועל, שההוצאה הממשלתית משתנה, היא חסרת כיוון, ותכנון ארוך טווח. מיליארדי דולרים שהושקעו לאורך השנים, במקום להיות מנוהלים כהשקעה מניבה, מתנהלים כסעיפי הוצאות שנתיים, ובכל זאת התחום מטבעו הוא תחום מניב הכנסות במט"ח למדינה, מייצר מקומות עבודה בהשקעה מינימלית באזורים שהמדינה צריכה את זה יותר מכל, כמו הפריפריה. לפי הנתונים של המדינה, כל שלושה מחמישה תיירים מייצרים משרה אחת, 3,500 משרות. צאו וחשבו מה יותר זול וכדאי למדינה, להשקיע בהבאת 3,500 תיירים, וליצור 1,000 משרות, או להשקיע במפעלים בשביל ליצור 1,000 משרות. רגע אחרי שהשר שאל את השאלה אם המדינה בכלל רוצה תיירות, נפתחה המלחמה, והשאלה נותרה תלויה ללא מענה. ואני מבקש לתת לכם מענה מלא לשאלה הזאת, כי זה חשוב. אין החלטה אחת ב-25 השנים האחרונות בשום פורום שקובעת שלא צריך תיירות. ההפך. מלחמת לבנון השנייה, 2006, ממשלה קובעת ענף קריטי, חשוב, תשתיתי, אסטרטגי, נותנת חבילת סיוע. 2014, צוק איתן. שוב, הממשלה קובעת ענף קריטי, חיוני, נכס אסטרטגי, נותנת חבילת סיוע של 491 מיליון. ב-2015, אחרי דיונים גם פה, מחליטה הממשלה שצריך החלטה קבועה, ארגז כלים למשברים. מתקבלת החלטה 333, ליצור ארגז כלים למשברים בתחום התיירות. מ-2015 עד היום זה לא קרה. בקורונה שוב הממשלה מקבלת החלטה, 865, אומרת, תחום קריטי. כל מה שאמרתם כאן כתוב בהחלטות ממשלה ובפרוטוקולים של הוועדה הזאת. מתקבלת החלטה, אחרי שנגמרה התמיכה לכל המשק, ממשיכים לתמוך בנו, מכיוון שאנחנו מהווים 75% מהלנת התיירים בכל המלונות בפריפריה. מגיעה מלחמת חרבות ברזל, פעם ראשונה שאין חבילת סיוע, ובכל זאת השר שלנו מצליח לשמר. היו לנו 3,000 עובדים, נשארנו עם 1,000. השר הצליח לעזור לנו לשמר 1,000 עובדים. ושוב, פסקה שקובעת את החשיבות האסטרטגית של המדינה. דוחות מבקר המדינה דנים בעניין הזה, וקובעים, זה תחום חשוב לפיתוח, לתעשייה, אסטרטגיה וכו'. לא מזמן היה גם דוח של המבקר באילת, אותו דבר. ונשאלת השאלה, איך יכול להיות שאתם פה דנים כבר שנים, אומרים שזה חשוב, הממשלה המתכנסת, קובעת שזה חשוב, וזה לא קורה? איך יכול להיות? כולם מסכימים, ושום דבר לא קורה. התשובה היא מאוד פשוטה. לא ראש הממשלה, לא הממשלה, לא הכנסת, לא מבקרי המדינה, ולא נתונים ולא עובדות יצליחו לשכנע את מי שיודעים יותר טוב מכולם מה טוב ומה ראוי למדינה שלנו. ולמי ניתנה התבונה? למשרד האוצר. אתם יכולים לדבר עד מוחרתיים. גם אם תכריחו אותם לתקצב, זה לא קורה. המדיניות שם, וזאת הבעיה, של תחום התיירות, אין בלתה, אפשר לעשות פה הרבה מאוד דיונים. המדיניות שמוביל משרד האוצר כלפי התיירות הנכנסת, גם בנושא המע״מ, אנחנו רואים את זה עכשיו, וגם ביחס הכללי, איננה עומדת בשום אמת מידה מקצועית. היא לא תואמת את החלטות הממשלה, היא מנוגדת למקובל בעולם, כולל באיחוד האירופי, בניגוד מוחלט למה שהם מספרים לכם, ותכף אני אראה לכם את זה, ומנוגדת לדוחות של מבקר המדינה וכו'. אפילו המכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-NSS, קובע בדוח מיוחד על תיירות הנכנסת ב-2019, ואומר שזו חלק מהעוצמה הרכה של מדינת ישראל, כלי חשוב בדיפלומטיה ציבורית, חיוני במאבק בדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, ואף מהווה מרכיב בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. וזה עוד לפני אוקטובר 2023. אני כמובן לא אשתמש במושג 'Deep State' כי אני לא יודע אנגלית, אבל יש כאן דוגמה מובהקת שבו מערך בירוקרטי שלם מחליט על מדיניות מוצהרת שלו, הוא אומר, אני חושב, לא צריך תיירות. יש פה נציג של משרד האוצר? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני גם שאלתי. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> כי זה לא מעניין. מי אתם? אתם תחליטו על תקציב המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. לאט-לאט. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אני מתנצל, אדוני, אבל זה המצב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסיבה היא שיש להם דיוני תקציב. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אני יודע, אני מכיר את היחס שלהם בעניין הזה. השאלה אם ראוי שהמדינה צריכה להשקיע ולפתח את התחום, היא שאלה לגיטימית וצריך לעשות אותה. קיימתי מספר דיונים עם האוצר, כל הנציגים שלהם מרשים לעצמם להגיד באופן ברור מה שהממשלה קובעת, מה שהכנסת קובעת, לא מעניין אותנו. אנחנו נגד, לא צריך תיירות ולא נתקצב. ואתם רואים, משרד שיש לו תקציב 1.4 מיליארד, ואחרי כמה שנים הם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, פתאל, נתתי לך מספיק זמן. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אני יודע. התיירות הנכנסת היא ענף ייצוא שירותים, אין חולק על זה. אמרתי כמה היא מכניסה למדינה. אגב, משרות, יש לה מה? 70,000 משרות ישירות ו-150,000 סך הכול, מייצר את התיירות הנכנסת. 35% מהחדרים בפריפריה, 75% מ- - - אתם מדברים פה על ערים, טבריה, נצרת, עכו, צפת, ירושלים. בלי תיירים, אין כלכלה. אין ולא תהיה גם. אומר משרד האוצר משפט שאתם נופלים בשבי אחריו. "אנחנו רוצים ליישר קו עם אירופה. בואו נטיל מע״מ". אתה מסתכל בניירות שמגישים לך. מתוך 27 מדינות, שתי מדינות בלבד גובות מע״מ. כל מדינות אירופה, כולל המדינות שיש להן תיירות יתר, נותנים הקלה לתחום התיירות הנכנסת. למה? הם מבינים. זה כרטיס הביקור שלנו, זה מעודד את הנושא של ההבנה. יש שתי מדינות בלבד שגובות מע״מ, דנמרק וסלובקיה. ועכשיו ישראל מבקשת להצטרף גם כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל שנה הם מבקשים, וכל שנה לא מקבלים. עזוב אותך מזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אי ודאות, זה דבר לא טוב. זו הטקטיקה שלהם, הם רוצים שתתעסקו בדבר הזה, במקום להתעסק בדברים מרכזיים. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> סליחה, אנחנו מנהלים עכשיו משא ומתן עם תיירים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> במקום שיהיה דיון על מה שיוסי אומר, מתעסקים עכשיו במע"מ, כשיודעים שזה לא יקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, פתאל, סיימת. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> רגע, אדוני, אני אומר דברים חשובים, תאמין לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רינה קמני. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> רינה, מנכ״לית התאחדות משרדי הנסיעות. קודם כל, ברכות. אני רוצה לברך גם את השר, גם את המנכ״ל. התאחדות משרדי הנסיעות, אומנם תיירות יוצאת, אבל מנסים ככה להסביר ולחזור ולהגיד כמה התיירות היוצאת והתיירות הנכנסת קשורות אחת בשנייה. כל מטוס שמביא תיירים גם מוציא תיירים, וגם התיירות היוצאת תורמת לכלכלה. יש מחקרים שמגבים את זה, וגם התיירות היוצאת, כמו שכולכם יודעים, נפגעה בשנים האחרונות. מיכאל הראה פה את השקף על כל המשברים ועל כמה שהענף הזה הוא הראשון להיפגע, אז גם משרדי הנסיעות נפגעו בצורה שגם מגובה במחקר של הכנסת, ירידה של 41% בהכנסות ב-2024 לעומת 2023. ואנחנו מנסים כבר המון זמן לקדם דיון שידבר על הענף הזה, לקדם פיצוי ייחודי לענף וגם לעזור בחקיקה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, הנקודה של המחקר של הממ״מ בנושא שהיא מעלה, אנחנו רצינו לעשות פה דיון, אבל אז אני דיברתי איתכם ואמרתי לכם, התמזל מזלכם שיש לכם שר כמו חיים כץ, תפנו אליו, הוא יעשה את העבודה יותר טוב מהוועדה ויותר טוב מכולנו. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> אז אני פונה עוד פעם לוועדה ולשר, באמת לתת את הדעת על המגזר הזה שהוא חלק מאוד חשוב מענף התיירות. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> נראה לי שאני מתייחס לזה. אני חושב שזה חשוב מאוד. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> נכון, פתחתי ואמרתי, אנחנו בקשר טוב. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אני חושב שאתם חשובים מאוד, כי ללא תיירות יוצאת אין תיירות נכנסת. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> נכון. אנחנו כל הזמן אומרים את זה, אין תיירות נכנסת בלי תיירות יוצאת, התרומה לכלכלה היא קיימת חשובה, ואנחנו באמת בקשר רציף עם מיכאל ונשמח שתעזרו לנו לקדם את הדיון הזה בוועדה, איך מקדמים גם את המגזר הזה. אני לא מדברת רק על פיצויים, יש כל מיני תיקוני חקיקה שעל הפרק, גם לעזור בכל הנושא של non refundable, שסוכני הנסיעות מתמודדים עם עסקאות שלא ניתנות לביטול על ידי הספקים, וכן מחויבים להחזיר כסף על ידי חוק הגנת הצרכן, לעזור לנו בתיקוני חקיקה, לעזור לנו גם בלשפר את האיכות של המגזר הזה. אנחנו כולנו ראינו בתקופה האחרונה בתקשורת מקרים של עוקץ, מקרים של גניבה, ואנחנו רוצים בעזרת ההתאחדות לשפר את הבקרה על המגזר הזה, שתתנו לנו כלים שנוכל באמת לאכוף, להגן על הצרכנים ולהגן גם על המשרדים. כי הרבה פעמים רואים בתקשורת פגיעה בצרכנים, אבל גם מי שנפגע זה חברי התאחדות שפרילנסרים עוקצים אותם. אז נשמח באמת לדיון מקיף על כל המגזר הזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני יכול להציע הצעה, בבקשה? כי אנחנו באמת עשינו פה סדרת דיונים בעניין הזה של אותם אנשים שמנצלים את החוק, של אנשים מבוגרים, ובעצם זה הבן שמזמין לכל המשפחה, ועל כמה גרושים אתם מסכנים מחזור גדול. מה שאני מציע, בואו נשב עוד פעם, תביאו איזו הצעה של התיקונים המינימליים האלה, כי אנחנו לא רוצים לפגוע באמת בזכויות של הצרכנים באופן מהותי. << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> יש הצעת חוק, היא לפני ועדת שרים. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> מה, ה- ?non refundable << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> קודם כל, תוזיל גם את הנושא של המלונות. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> יש שתי הצעות חוק. אחת, לגבי ה-non refundable, שבאמת הסוכנים יוכלו למכור גם דברים שהם non refundable, בהתאמה לספקים בחו״ל שבעצם לא מחזירים את הכסף, וזה יוכל לייצר אופציות זולות לצרכנים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה המספר של היוצאים השנה? אם המספר 1.3 מיליון נכנסים, כמה יוצאים? יש למישהו את הנתון הזה? << אורח >> רינה קמני: << אורח >> יש נתון, אני אביא אותו. אבל אנחנו רחוקים מהמספרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה רבה. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> השם שלי ביסמוט מזל טוב, אני סגן יו"ר אגודת מורי הדרך וגם אחראית על הפרט, שזה אומר כל הבעיות של כל המדריכים. יש לנו 8,000 מדריכים, אני מטפלת ב-5,000. בקורונה משרד האוצר נתן לנו 25 מיליון שקל, אבל אנחנו צריכים להתנהל דרך משרד תיירות. קיבלנו 10 מיליון ועשינו פרויקטים והעסקנו 2,000 מורי דרך שלא עובדים מה-7 באוקטובר. שלב שני, הגיע האומיקרון, 15 מיליון שנשארו באוצר. ביקשו מאיתנו תוכניות איך להפעיל, ואנחנו הפעלנו את בנק הפועלים. בשבוע הוצאנו 120,000 מטיילים עם התוכניות שלנו. משרד התיירות לא התייחס, ואז הכסף חזר לאוצר. איבדנו 5 מיליון בדרך, נשארו 10 מיליון. הם נתנו מכרז. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> באיזו שנה זה היה? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> זו לא אמת. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> על המכרז שקיים עכשיו, ודיברתי על זה לפני שלושה חודשים. המכרז הזה עם 18 שקלים, שכל אחד יהיה ארבעה שבועות. הם פנו, טרגט אלקטרה, דיברתי עם המנכ״ל, טרגט אלקטרה פנה, עשה רשימה של כל מורי הדרך ויש מלא שלא עובדים. אני גם נרשמתי ואף אחד לא הזמין אותי לראיון. אוקיי. מתוכם, אנחנו ב-10 מיליון יכולים להעסיק 2,000 מורי דרך. טרגט אלקטרה העביר את זה לחברת בת, ליאללה באסטה, והוא מעסיק רק 60 מורי דרך. לאן כל ה-10 מיליון הלכו אצלם? לפרסום? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> זה לא היה 10 מיליון. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> רגע, לא סיימתי לדבר. הדבר השני, אני רוצה שתבדקו להיכן נעלם השלט של פרשת הרצח שהייתה במשרד התיירות ב-1977. היה שלט עם ארבעה נרצחים במשרד התיירות שהיה בבית פרומין. אתם לא יודעים, המוזיאון לא יודע. הגיע הבן של הנרצח למוזיאון, חיפש את השלט עם ארבעת הנרצחים, אף אחד לא יודע איפה השלט. הוא בכה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לחקירה. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> זה לחקירה שאתם תעסקו. זה לא אני, אני לא יודעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, השלט? << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> אוקיי. מיכאל, בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב שאת נותנת זכות דיבור. << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> לא, הוא התערב, אמרתי לו רגע, אז עכשיו תורו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תענה לה. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> קודם כל, לגבי חודש התיירות הישראלית, הקצינו כסף למורי הדרך, נתנו תוספת של עוד חצי מיליון שקלים כי הסיורים היו בפול בוקינג. יכול להיות שלחודש התיירות הבא, כי זה עניין של מסורת, נקצה יותר למורי הדרך, כי הקהל הישראלי רוצה את זה ומעריך את הדבר הזה. הכול קם ונופל על זה שאנחנו נבין, את אומרת לי, את נרשמת. מאיפה אמור לדעת טרגט, אם את עובדת יום שישי ובשאר הימים עובדת אחרת? << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >> הוא שאל. מספר הנעליים, תעודת מורי דרך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. נתתי לך, אל תשתלטי על הדיון, אוקיי? בזה סיימת. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> שתיים, לגבי הכסף שקיבלתם בקורונה, היות וזה לא היה בתקופה שלנו, יש לי גם תשובה לזה. המדינה נתנה כסף, לא ידעתם להשתמש. אני אומר לך איזה נתונים אני קיבלתי, כן? שאתם דרך רט"ג הפעלתם סיורים, נכון? דרך אגב הפעלתם סיורים, ורק מקצת מורי הדרך השתמשו בזה. ואז באה הטענה שאיך בחרתם איזה מורי דרך משתמשים? ואז אתה נותן כסף, ומקללים אותך. אנחנו רוצים לעשות את זה נכון. אני רק מבקש דבר אחד. מה היה? היה. בואי, תביאי את האקסל, נדע מה הצרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. פתאל, רצית חצי דקה? כן. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> יש כאן עניין אסטרטגי שהשר אמר ולא מתייחסים אליו. אנחנו הפכנו להיות החצר האחורית של הרשות הפלסטינית, מצרים וירדן. מה שקרה, שהתיירות התחילה לישון בבית לחם, לטייל בישראל. פעם אנחנו היינו המרכז, והיו עושים יומיים ירדן, יומיים מצרים. עכשיו, בלונדון, חזרו כולם עם הבשורה של תיירות אזורית. אומרים לי העמיתים הפלסטינים שאנחנו נהיינו היומיים מתוך העניין. מדובר בעניין אסטרטגי עבור מדינת ישראל. והדבר השני, תדמית. שר התיירות הוא שר החוץ. משרד החוץ קיבל 556 מיליון שקל לתדמית ישראל. רק תיירים שיגיעו לכאן, לא קמפיינים, לא דיפלומטים, תיירים שיגיעו לכאן והם מרוצים, ישתפו בחוויות, יתקנו את התדמית של ישראל. היום אנחנו רואים את זה בחו״ל, לשנוא את ישראל זו אופנה, ורק עם תיירים נוכל לתקן את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אני רוצה להעיר נקודה אחת קצרה. אנחנו כולנו מכירים את המשבר שיש בענף התעופה העולמי, שחסרים מטוסים, וזה הכול תוצאה של משבר הקורונה, שבמהלכו שחררו הרבה מאוד עובדים מקצועיים שפשוט לא חזרו ליצרניות המרכזיות בואינג ואיירבוס. אנחנו בישראייר הבעלים של חברת דיזנהאוז, לדעתי החברה השנייה, אולי השלישית בגודלה בישראל כמארגנת תיירות נכנסת. בשנה נורמלית אנחנו מביאים 200,000 תיירים, ואנחנו מחזיקים בשיניים שלנו עובדים מקצועיים, עובדים שיודעים פולנית, עובדים שיודעים לדבר בשפות רלוונטיות. אנחנו גם מצטיידים במטוסים ארוכי טווח כדי להביא לפה תיירים ישירות מהפיליפינים. אנחנו, בזכות השר, קיבלנו בשנת 2024 חבילת סיוע כדי להחזיק את אותם עובדים מקצועיים שאין להם עבודה תכלס. לשנת 2025, שאנחנו חודש לפני סופה, טרם גובשה חבילת הסיוע. אני ממש מבקש מהשר שיגבש את חבילת הסיוע הזאת כדי להציל את העובדים המקצועיים בענף, כי בלעדיהם אין 7 מיליון תיירים. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אורי, לא לגבש. להצליח להביא את זה מהאוצר. כי לגבש, זה מגובש. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> יש לנו נוהל מוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מודה לשר על זה שהוא הגיע, הציג את משרדו מבחינת השנתיים האחרונות. יש שיתוף פעולה בין משרד התיירות והשר לבין ועדת הכלכלה. אנחנו נמשיך לשתף פעולה ולקדם את העניינים של המשרד לטובת מדינת ישראל. תודה רבה לכולם, הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>